הרמב"ם האמין במציאות השדים ומש"כ במורה אינו מהרמב"ם!!!

[LEV]

בספר חדשים וגם ישנים מרב יהונתן שטייף (ברכות ו. סימן ע') כתוב:

וכמדומה שהישועות יעקב הביא מר"א בנו של הרמב"ם שהעיד על אביו שהאמין במציאות השדים ומש"כ במו"נ על שמו בענין זה אינו מהרמב"ם עצמו והוא פלא.

מי יכול למצוא הישועות יעקב הנזכר או מראה מקומות אחרות בדבר?

[אנונימי]

viewtopic.php?f=7&t=1372&p=8689#p8689

[LEV]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=1372&p=8689#p8689

שכחתי שכבר שאלתי זה לחכמי הפורום לפני ארבע שנים.

נו. אני עדיין מחכה לתשובות...

[ירח מלא]

יצא לפני זמן מה ספר מצויין בסגנון יחודי בשם 'דרך נשר' על מחלוקות הרמב"ן והרמב"ם בסגנון למדני אקדמאי (הויכוח בין הפילוסוף והמקובל). יש שם פרק על השדים. שם כמדומה מבואר שעוד מחכמי ישראל לא האמינו בשדים.

[מה שנכון נכון]

ע"ע מאירי סנהדרין קא. ומש"כ עליו הרדב"ז ח"ג סוף סימן תה.

[הוגה ומעיין]

יצא לפני זמן מה ספר מצויין בסגנון יחודי בשם 'דרך נשר' על מחלוקות הרמב"ן והרמב"ם בסגנון למדני אקדמאי (הויכוח בין הפילוסוף והמקובל). יש שם פרק על השדים. שם כמדומה מבואר שעוד מחכמי ישראל לא האמינו בשדים.

אכן, נתבאר שם, שורש רביעי פרק יג.

[ישבב הסופר]

דרך נשר זה של לאקס?

[הוגה ומעיין]

כן, הכוונה לו, וכאן יש סקירה של ר' יואל קטן עליו. יצא גם לאחרונה במסגרת מכון ירושלים "דרך נשר" על הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות, אך אין זה אלא "שיתוף השם".

[צונאמי]

כידוע שהיעבץ במטפחתו טוען על כל ספר המורה אינו מהרמב"ם...
[אין חלום בלא דברים בטלים]

[ברזילי]

היכן הישוע"י לא ידעתי, אבל ראב"מ במאמר על דרשות חז"ל כתב ההפך הגמור וז"ל "וכמו כן במעשיות שזכרו בהם מראות הנביאים ושדבר עימהם ושהועילו עימהם, וכמו מעשיות שזכרו בהם שדים, והרואה שאין לבו עמו יחשוב כי הם דברים היו בעולם כמו שנכתבו, ויבוא לחשוב ולהאמין דבר הנמנע שאי אפשרי אבל חייב, וכל זה יקרה לו לרוב פתיותו ומיעוט ידיעתו בטבע העולם, ובמעשה הנסים ובדרך החכמים ז"ל שהוא דרך הנביאים, שספרו בלשון הפשוט מה שראו במראות הנבואה, ודרך זו דרכו החכמים כמו שבאר אבא מורי ז"ל במורה הנבוכים למבין". אמנם אם אפשר לומר שמה שכתב במורה אינו מהרמב"ם, כן אפשר לומר שגם המאמר על ההגדות אינו מראב"מ, ולק"מ

[החוזר]

כידוע שהיעבץ במטפחתו טוען על כל ספר המורה אינו מהרמב"ם...
[אין חלום בלא דברים בטלים]

בספרו "התורה והפילוסופיאה" כותב היש"ר מגוריציה שאי אפשר לו לאדם לדחות כל ידיעה ואמונה שאין לה הוכחות פנימיות, כי רוב ידיעותינו מסתמכות על הוכחות חיצוניות שלא נתבררו עד תומן, ובכל זאת אין אפשרות לדחות את אמיתותן. הוא מביא שתי דוגמאות: יחוס המורה לרמב"ם וקיומה של יבשת אמריקה!

ישר.png (89.22 KiB) נצפה 5897 פעמים

ומי פתי יתעקש לומר דרך משל שלא כתב הרמב"ם ספר המורה המיוחס לו.

[לייבעדיג יענקל]

כיון שנזכר כאן שמו של אחד הגדולים שנשכח מרוב בני דורנו, אעתיק מ"ש אודותיו בויקיפדיה

יצחק שמואל ריג'ייו (יש"ר מגוריציה [בכתיב ישן: מגוריציאה], 1784 - 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר. היה מראשי תנועת חכמת ישראל.

יצחק שמואל רג'יו נולד בגוריציה שבאיטליה לאביו אברהם חי רג'יו. את עיקר השכלתו רכש לבד, בסיוע אביו, שהיה תלמיד חכם וכיהן כרבה של גוריציה. מלבד בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בצרפתית, גרמנית לטינית ושפות שמיות.

יש"ר עסק בקידום רעיונות תנועת ההשכלה, והטיף ללימוד מדעים. כרבים מחכמי ההשכלה יצא היש"ר כנגד חכמת הקבלה, ובהקדמתו לספר "ארי נוהם" (מאת ר' יהודה אריה ממודנה) כתב:
"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".
בשנת 1822, כשיצא חוק מטעם פרנץ הראשון קיסר אוסטריה, שגוריציה הייתה בתחום שלטונו באותם ימים, המחייב את הרבנים להיות בעלי ידע בפילוסופיה ובמדעים, פעל יש"ר להקמת בית מדרש לרבנים בפדובה, בו לימדו גם מקצועות אלו. בהשפעתו של יש"ר, הועמד בראש בית המדרש שד"ל, שהיה ידידו הקרוב.

רג'יו תמך ברעיון האמנציפציה ליהודים, ואף הסכים לשינויים ביהדות כדי להתאימה למצב החברתי.

רג'יו נפטר בעירו גוריציה, ב-29 באוגוסט 1855 (ט"ו אלול תרט"ו), כשהוא בן 69.

[לייבעדיג יענקל]

עבור הרוצים לקיים והיו עיניך רואות את מוריך, מצורפת כאן תמונת היש"ר

[בדיעבד]

יצחק שמואל רג'יו היה משכיל מהמחלקה הראשונה. אם אמנם הוא האמין לייחוסו של ספר המורה אל הרמב"ם, הוא התלוצץ בדברי חז"ל כעל ספורי ילדים! אולי האמין במציאות אמריקה, אבל הוא הכחיש בהרבה מחלקי תורתינו. איני יודע אם ידע מבן דורו הגאון בעל הישועות יעקב, אבל לא היה אצלו יותר נורא לבזות אותו מאשר לבעלי התלמוד ז"ל.
באגרות ריב"ל להמשכיל המשטין הגדול יצחק בער לעבינזאהן , יש מכתב ליש"ר בו מוכיחו על מה שכותב בבוז על הראשונים. גם שי"ר מתלונן באגרתו ליט"ל צונץ על מדותיו הגרועות של רג'יו

כיון שנזכר כאן שמו של אחד הגדולים (?!) שנשכח מרוב בני דורנו, אעתיק מ"ש אודותיו בויקיפדיה

שישכח. שם רשעים ירקב.

[אוצר החכמה]

אני מתפלא עליך לייבעדיג יענקל כתב באירוניה..

[בדיעבד]

צודק. סלח לי,לא קראתי בהטעמה נכונה.

לגוף הענין, נראית קצת הפרזה להגיד שהרמב"ם לא כתב את ספר המורה, מאחר שכל הראשונים מייחסים אותו אליו. עד שהרמב"ן כתב אגרתו הידועה להליץ על ספר הי"ד גם מגין הרבה על המורה.
והישועות יעקב כאמור לא שם דופי אלא בקטע זה.

יצויין, שהרמב"ם מביא את הדין שנזכר במשנה פ' התקבל "מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו"
בגמ' הצריכו שיראו בו דמות אדם בבואה דבבואה כי חיישינן שמא שד הואץ וכן הובא בשו"ע ( אה"ע קמא יט)
הרמב"ם (גירושין ו יב) השמיט דין בבואה דבבואה!
(אני מוכרח להזכיר איפה ראיתי הערה זו: כתבי ר' יוסף קאפח)

[אנונימי]

בספרו "התורה והפילוסופיאה" כותב היש"ר מגוריציה שאי אפשר לו לאדם לדחות כל ידיעה ואמונה שאין לה הוכחות פנימיות, כי רוב ידיעותינו מסתמכות על הוכחות חיצוניות שלא נתבררו עד תומן, ובכל זאת אין אפשרות לדחות את אמיתותן. הוא מביא שתי דוגמאות: יחוס המורה לרמב"ם וקיומה של יבשת אמריקה!

ומי פתי יתעקש לומר דרך משל שלא כתב הרמב"ם ספר המורה המיוחס לו.

ומה בדבר היחס בין בחינת הקבלה לרי"א די מודינא גם הוא כקיומה של יבשת אמריקה?

[יאיר]

לגוף הענין, נראית קצת הפרזה להגיד שהרמב"ם לא כתב את ספר המורה, מאחר שכל הראשונים מייחסים אותו אליו. עד שהרמב"ן כתב אגרתו הידועה להליץ על ספר הי"ד גם מגין הרבה על המורה.
והישועות יעקב כאמור לא שם דופי אלא בקטע זה.

יצויין, שהרמב"ם מביא את הדין שנזכר במשנה פ' התקבל "מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו"
בגמ' הצריכו שיראו בו דמות אדם בבואה דבבואה כי חיישינן שמא שד הוא. וכן הובא בשו"ע ( אה"ע קמא יט)
הרמב"ם (גירושין ו יב) השמיט דין בבואה דבבואה!
(אני מוכרח להזכיר איפה ראיתי הערה זו: כתבי ר' יוסף קאפח)

וגם הגר"א יחסו לרמב"ם כידוע מהמעשה שלמדו בבית המדרש 'מורה נבוכים' וכשבאו לקבול על כך בפניו ענם: "הלואי ואזכה להיות במחיצת הרמב"ם בעוה"ב".

[מה שנכון נכון]

היעב"ץ עצמו מיחס בכמה מקומות את ספר מו"נ לרמב"ם או שמכנהו הרב המורה.
ראה למשל שאילת יעבץ חלק סו"ס מא ונח, לח"ש אבות פ"ד סוף משנה כב.

[מה שנכון נכון]

וגם הגר"א יחסו לרמב"ם כידוע מהמעשה שלמדו בבית המדרש 'מורה נבוכים' וכשבאו לקבול על כך בפניו ענם: "הלואי ואזכה להיות במחיצת הרמב"ם בעוה"ב".

http://www.otzar.org/aspcrops/105683_23 ... 172014.asp