ו. והנה תחלה נשים לב אל מאמר רבי שמעון בן יוחאי שנראה כמתייהר בדבריו אלו, ואין לחשוב כן, [b]כי הוא הוא יסוד הענוה וקטנ[ו]ת של ענוים (*)
ז. וידוע (*) שכל דבר אינו מוצא מנוחה עד שתחזור למקורו, על דרך המים הניגרים ארצה שאינם שקטים עד אשר יגיעו לעומק תחתית, כך הנשמה אינה שוקטת ואינה מוצאה מרגוע עד אשר תשוב אל האלקים אשר נתנה
ח. ולהיותו הצדיק הזה כהן גדול אחר עזרא, ואפשר שעלה גם הוא מהגולה, וכשישראל הם בגולה הרי כל העולם כאילו הוא חרב, כי קיום הבית הוא קיום העולם וחורבנו הוא חורבן העולם, והנה ידוע כי ג' דברים גרמו חורבן בית המקדש, הלא הם על עזבם את תורתו יתברך, ועל בטול הקרבנות כמו שאמרו בי"ז בתמוז בטלה העבודה, מפני אותו רשע שהיו יודע בחכמה יונית ואמר לאויבים שכל זמן שישראל היו מקריבים הקרבנות לא יהיו יכולין לכבוש את העיר וכו' כדאיתא בפרק הניזקין, ועל שלא היו גומלי חסד, אדרבה היו שופכי [דמים] כמים שהוא נגדיי אל הגמילות חסדים. ועל כן בא שמעון הצדיק והזהיר שלא יכשלו בעבירות האלו פן יגרמו שיחרב הבית פעם אחרת. וכן הוה, כי גם בפעם השניה על שלשה דברים אלו נחרב (*).
ט. ועל כן יחזקאל נאמר לו תמיד בן אדם הוא, לפי שהנבואה באה לו בחוץ לארץ שאוירה טמא.
י. בן אדם הוא אותו שאינו שלם, כנודע מההפרש שבין אדם לבן אדם.[/b]