השלמה לקריה"ת כשקראו בעיר - בורכא?

[איש_ספר]

בספרו האוטוביוגרפי סדר אליהו עמ' 80 מתאר האדר"ת מאורע שהתרחש בהיותו בגאליצייא: בשבת פרשת עקב קרה מקרה בלתי טהור, שבני המניינים הלשינו זא"ז שלא עשו ברשות, והנה פתאום באמצע קה"ת בא שוטר הממשלה ויברחו כולם לחוץ גם אני ברחתי עמהם בחשבי אולי ח"ו נפלה דליקה בסמוך לשם, ובהוודעי מה כל החרדה שבתי לבית התפילה אבל מצאתיה ריק, והשוטר לקח הס"ת ונשאה להפוליצאיי, ואני הרעשתי על עצלותם ושטותם להניח לשוטר ליקח הס"ת מה שהוא שלא כחוק הממשלה, והטרחתי עליהם לתבוע עלבון הס"ת וכן עשו וכתבו ללבוב קובלנא ע"י הטע"ג יותר ממאה תיבות ובזמן קצר באה פקודה להדחותו לשוטר ממשרתו ובשבת הבאה התפללו ברשיון, אז אמרתי להם שמן הדין הם צריכים לקרות פרשת עקב מחדש, מאחר שלא קראו בזמנו, וצריכים לקרות שתי הפרשיות בשבת ראה. ואני את נפשי הצלתי שכבר שמעתי קה"ת פרשת עקב במנין אחר. אך לא שמעו אלי. ובשובי לביתי דרך צאנז חדש היתי בבית הר"ר אהרן הלברשטאם בהגאון ר' חיים הלברשטאם זצ"ל הגאבד"ק שם וסיפרתי לו דבר זה כי לא שמעו אלי, ואמר גם הוא כי מאחר שבעיר הזאת קרו ציבור אחר אותה פרשה אין צריך לקרות אח"כ שתי פרשיות. ובורכא היא, מה לציבור זה מה שקרו בציבור אחר. הרי אותו הציבור לא שמעו קה"ת מפרשת עקב. ולא נשמע כלל בפוסקים חילוק זה.

מה בכ"ז מקורו של הקרייזער רב ר' אהרן ?

בדעת תורה סי' קל"ה ס"ב הביא מזכור לאברהם שנחלקו בזה הפוסקים והביא שם מעולת תמיד "דהם אם בטלו קריאה בשבת דקורין לשבת הבאה, הוא דוקא כשבטלו כל בתי כנסיות שבעיר אבל אם בטלו בביכנ"ס אחד שבעיר ובשאר בתי כנסיות קראו, לא מקרי ביטול". ולכאורה הרי זה מקור נפתח לדברי ר' אהרן מצאנז. אלא שזה לשון האליה רבה שם סק"ב: כתב העו"ת שם בשם תשובת הר"ם ובמקום שיש יותר מבית כנסת אחד, אם קראו בבית הכנסת א' אע"פ שלא קראו בבתי כנסיות אחרים לא נקרא ביטול התמיד וא"צ להשלים. ונ"ל מגוף התשובה שם, דוקא כשהקהל מבית כנסת זה היו קוראים, רק כשהיו בבית אחר, אבל אם קהל זה לא היו קוראים כלל צריך להשלים.

ולפי"ז אין מקור לסברא זו שא"צ להשלים כשקראו בעיר. ועיין גם שער אפרים שער ז' ס"ט וס"י. אבל ודאי שדברי העו"ת הם שעמדו מול עיני הרב ר' אהרן הנזכר

[קונה הכל]

אולי המקור נבנה על המשנה בברכות, פרק ד' משנה ז', בדברי ר' יהודה:


רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין

[יוסף חיים אוהב ציון]

אולי המקור נבנה על המשנה בברכות, פרק ד' משנה ז', בדברי ר' יהודה:


רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין

מה ראית שם?