לקרוא על שם צדיק/ סבא

[סכינא חריפא]

מהיכן ומאיזו תקופה ומאיזה טעם החל מנהג זה?

[הסרפד]

כמעט בכל ספר על ענייני ברי מילה וכדומה תמצא הרבה מראי מקום לענין זה.
לגבי קריאת שם לבנים על שם אבותיהם, חפש לשון המדרש רבה (נח) 'מוציאין לשם אבותינו'.
לגבי קריאת שם לבנים על שם צדיק וכו', חפש לשון הגמרא (חולין) 'והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמי'.

[סכינא חריפא]

כוונתך לשבת דף קל"ד
ושם זהו כהכרת הטוב ע"מ שעשה להם לכבד אותו ולא בתור השפעה של ממש.

[הסרפד]

כוונתך לשבת דף קל"ד
ושם זהו כהכרת הטוב ע"מ שעשה להם לכבד אותו ולא בתור השפעה של ממש.

לא כתבתי כדבר מוחלט שזה פירוש הגמרא, אלא שהוא המקור המובא בספרים העוסקים במנהג קריאת שמות.

[אמסטרדם]

מהר"א מבעלזא ז"ל לא הוה ניחא ליה לתת שם חיים על שם האוה"ח הק' ואמר שאין נותנים שם ע"ש מלאך. והיה גם מקפיד שאם כבר נותנים על שם "מלאך" שלא יוסיפו עוד שם שאין מערבבים מלאכים עם אנשים.

[אמסטרדם]

הדברי יחזקאל משינאווא ז"ל כותב שסגולה [לאריכות ימים?] הוא לתת לבן הראשון ע"ש סבא מצד האם ולבן השני מצד האב וכן הלאה.

[בברכה המשולשת]

יש מספר ספרים שיצאו בשנים האחרונות בנושא מתן שמות

[מחולת המחנים]

מד"ר בראשית ל"ז ז'

ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ, רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים על ידי שהיו מכירים את יחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו.

היו שהקפידו לקרוא רק על שם אבותיהם וקרובי משפחתם, ואפילו לא על שם צדיקים אחרים, מסופר שבברית של הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק נכח גם הדברי יחזקאל משינאווא זצוק"ל ששאל את אבי הבן רבי נפתלי אלימלך מפני מה בחרת לקרוא לבנך בשם זה, ענה לו אבי הבן השם יצחק בחרתי בו ע"ש החוזה מלובלין, אמר לו הרה"ק משינאווא אין קוראים סתם על שם צדיקים רק מאבות המשפחה וקרוביהם, וכשאמר לו לו אבי הבן שיש לו איזה קרבה משפחתית רחוקה להחוזה מלובלין נחה דעתו.

[הא לחמא עניא]

יעויין בספר הק' נועם אלימלך ריש פר' במדבר [כמדומה לי] שמדבר בענין מהות השמות שנותנים, ומינה תבין גם את הטעם לתת שם אחר אנשים הגונים צדיקים וטובים.
גם ידועים דבריו הנוראים של מרן החת"ס זי"ע בפר' קרח, למה קרח הגיע לאן שהגיע היות והיה קרוי ע"ש אחד מאלופי עשו, עיי"ש ותמצא נחת.

[נטיעות]

ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ, רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים על ידי שהיו מכירים את יחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו.

מישהו יכול להסביר בבקשה פשט בדברי מדרש זה שהובא כאן למעלה?

[יורם נ.]

פורסם באתר 'כיכר השבת'.
(אולי מכאן שאב פותח האשכול את השראתו לעניין הנשגב. בקשת סליחה אם טעיתי)

איזה שם לקרוא לבת?
בשנים האחרונות נפוצו ברחוב החרדי שמות הנחשבים למודרניים יחסית ולא בהכרח השמות הישנים המקובלים מדורי דורות. מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי מקפיד במיוחד בנושא זה על מתן שמות ראויים ולעתים אף מחליף בעצמו את שמותיהם של הבאים והבאות אליו להתייעץ ולהתברך.
בימים האחרונים, פרסם תלמידו הרב שמואל ברוך גנוט באתר "השבת" את דעתו של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי על קריאת השמות: אפרת, נועה, רחל, איילת, איילה, הילה ומיכל.
בתגובה לשאלה שנשלחה אליו משיב הרב גנוט בשמו של מרן הגר"ח כי "אפרת - זהו שם מצוין. הגר"ח קניבסקי כותב שמרים זאת אפרת".
גם על השם נועה נכתב כי "הינו מצוין. מבנות צלפחד הצדקניות. ואף ממליץ לבנות רבות להחליף את שמן לנועה".
בנוגע לשם רחל אומר מרן הגר"ח כי "זהו שם מצוין, ואין צורך כלל לחשוש לכך שרחל היתה עקרה ונפטרה צעירה".
השם איילת - "לא ממליץ מרן שר התורה ומורה לאלו ששמן כך, להחליף לאיילה".
לגבי השם איילה - "אומר מרן כי הינו מצוין, והחיד"א הביא בספרו שם הגדולים בשם חכמי איטליה שנהגו לקרוא בשמות חיות, כמו צבי, איילה, זאב וכו', כדי לחזק את האדם בבריאות טובה".
הילה - מרן הגר"ח אומר כי "זהו לא שם טוב. ומי שנקראת הילה, שתשנה ללאה".
לסיום כותב הרב גנוט כי "השם מיכל הינו שם מצוין. מרן מזכיר כי מיכל בת שאול אשת דוד הייתה צדקנית ואף הניחה תפילין".

[מיללער]

ליקוט שמות תנאים ואמוראים שנקראו כשם אבותם שנזכרו בש"ס

א. רבי מוסיא בריה דרבי מוסיא משמיה דרבי מוסיא רבא (יומא ה:)
ב. אייבו בנו של רב בנו של אייבו (סוכה מד: ועי' מו"ק כ. תוד"ה אייבו וברש"ש שם)
ג. דורתאי בנו של יהודה בן דורתאי (פסחים ע:)
ד. רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבא (מגילה לב.)
ה. רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבא (מועד קטן ה.)
ו. רבי פדת בנו של רבי אלעזר בן פדת (מו"ק כ. ועיי"ש בהגהות רעק"א בגה"ש מנדה ח.)
ז. רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא (תענית יד: מו"ק כב.)
ח. חנין בנו של רבי חנין חתנא דבי נשיאה (נולד ביום שמת אביו – מועד קטן כה:)
ט. בטנית בריה דאבא שאול בר בטנית (נדרים כג.)
י. רבי יעקב בריה דרבי אחא בר יעקב (קידושין כט:)
יא. רבי יעקב בר ברתיה דרבי אחא בר יעקב (סוטה מט. ועי' גם כתובות עד. רבי אחא בר איבא בר אחתיה דרבי אחא בר יעקב)
יב. הורקנוס בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס (סנהדרין סח. וע"ע סוטה כא. בתוד"ה בן עזאי בשם ירושלמי סוטה)
יג. רבי יעקב בר בת יעקב (שקלים ג.)
יד. רבי ישמעאל בן אלישע נכד רבי ישמעאל בן אלישע הראשון (יבמות קד. בתוד"ה אמר ר"י)
טו. רבן גמליאל הזקן בנו של רבי שמעון בן גמליאל. רבי גמליאל דיבנה בנו של רבי שמעון בן גמליאל. רבי גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא בנו של רשב"ג. רבי שמעון בנו של רבי יהודה הנשיא בנו של רבן שמעון ב"ג. רבי יהודה נשיאה בנו של רבי גמליאל בן רבי יהודה הנשיא (כתובות י. ובעוד הרבה מקומות – ונראה שהשם יהודה, שמעון וגמליאל חוזרין על עצמן במשפחת הנשיאים)
טז. רבי פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי פרטא הגדול (כתובות ק. וגיטין לג: ועי' בתוס' כתובות שם ד"ה פרטא שאין המדובר בג' אנשים בשם פרטא אלא שפרטא אביו של רבי אלעזר היה נקרא רבי פרטא הגדול)
יז. רבינא זוטי יתמא בר אחתיה דרבינא (כתובות ק:)
יח. רבי חלפתא בנו של רבי יוסי בר חלפתא (שבת קיח:)
יט. נחמני (אביי) בנו של כייליל בר נחמני (אחיו של רבה בר נחמני גיטין לד: ברש"י ד"ה והלכתא כנחמני בשם הערוך ועי' בגה"ש שם)
כ. ר' אחא בר אבא בר אחא (ברכות כה:)
כא. ר' חנניה (חנינא) בן אחי רבי יהושע בן חנניה (נזכר הרבה פעמים עי' נדה לו: 'חנניא בן אחי ר' יהושע' ושם לז: לאפוקי 'מדרבי חנינא')

(אשמח לקבל הוספות ומראי מקומות)

[תם מה הוא אומר]

ראה גם כאן
viewtopic.php?f=19&t=30531&p=505638#p505418