רח"ש הורביץ מהדיר מדרשי ההלכה, וחתנו דר. גרונעוולד

[ישבב הסופר]

ר' חיים שאול האראוויטץ ערך מהדורה ביקורתית של המכילתא דר"י, ספרי במדבר, ספרי זוטא במדבר, והחל בספרי דברים ולא הספיק לגומרו עד ששחל"ח. (אליעזר אריה [לואי] פינקלשטיין - לאחמ"כ ראש בית המדרש לרבנים בניו יורק - גמר את עבודתו על ספרי דברים והו"ל.)
למרות שספריו ידועים לכל מי שרגיל לעיין במדרשי ההלכה, חיפוש רגיל ברשת לא העלה כלום אודותיו.
והלום הראני החה"ש ידיד"נ עוז מוה"ר "מיללער" נר"ו, שמצא (בארכיון האינטרנט, באוסף ליאו בק) צרור גדול של מכתבים ומסמכים מעזבונו של הרב ד"ר מקס גרונעוואלד ממלבורן ניו גרסי, ומתברר שהוא היה חתנו של ר' חיים שאול הורביץ הזה. בין כתביו מצאנו כמה דברים מעניינים, הן אודות חותנו, והן בנוגע לנושא אחר שהיה דר. גרונעוואלד מעורב בו.
ונציגם הלום בעזהי"ת.
אודות הרח"ש הורביץ:
מצאנו - בין המסמכים של גרונעוואלד - כתבה מעניינת מפרי עטו של החכם שמואל אברהם פוזננסקי, שנכתבה אחר מיטתו של הרח"ש הורביץ [הכתבה נדפסה ככה"נ, אינני יודע היכן}. בין הדברים כותב פוזננסקי שהורביץ נולד בתרי"ט בעיר סאנטוב שבהונגריה, [להעיר שבין המסמכים נמצא העתק מודפס מצוואתו של הג"ר אליעזר לעוו בעל השמן רוקח אב"ד סאנטוב.] בילדותו היגרו הוריו למרחקים לעיר ווארשה, ושם גדל רח"ש, ולאחר זמן למד אצל הגאון בעל הבית הלוי בבריסק, ונסמך על ידו להוראה! אח"כ עבר למינכען לגימנסיה, ואח"כ היה בברעסלויא. מצ"ב הכתבה השלמה.

כן מצאנו בין המסמכים העתקת שני כתבי סמיכה, משנת תרמ"ז, אחד מהג"ר שמואל מוהילבר, ואחד מהגרי"א ספקטור אב"ד קובנה. [הגרש"מ כותב מפורשות שהוא תלמיד הסמינר בברסלויא, והגרי"א מכנהו בין הכינויים "דאקטאר האראוויטץ"].

בהודעה הבאה נתמקד אודות חתנו הרב דר. מקס גרונעוולד ונביא כמה מכתבים מעניינים שנמצאו באמתחתו.

[צופר הנעמתי]

כיוון שעלה - למה הספרי שלו לא נמצא באוצר?

[איש_ספר]

הרב ישבב כולנו מחכים!
הרב הנעמתי, אאל"ט הזכויות של הסמינר וזה בעייתי. אבל אולי כשם שקבלנו רשות על התכ"פ, נקבל גם ע"ז. כל דבר שם לוקח זמן בלי סוף.

[ישבב הסופר]

בהשגח"פ, זה עתה עיינתי ב'פתח דבר' לספרי זוטא מאת הרב יוסקוביץ בעל האמבוהא דספרי, ושם בפרק ט' הוא כותב וז"ל
"הרה"ג חכם הכולל מו"ה חיים שאול הורוויץ ז"ל מברעסלא [ נודע לי מפי הגאון ד"ר חיים העליר שליט"א מברלין, כי הרב הנ"ל ז"ל הי' תלמיד ותיק להגאון מרן ריד"ב מבריסק בעל " בית הלוי" זצ"ל ]

[ישבב הסופר]

עוד קצת ממה שדליתי מפה ומשם אודת רח"ש הורביץ ומשפחתו. אקווה שהחכמים דכאן יוסיפו מדילהון במידה וידוע להם דבר וחצי דבר אודותיו או אודות המסתעף.

1) רח"ש הורביץ הוציא לאור את הספרי במדבר, וספרי זוטא [ששיקם מהילקוט ומדרש הגדול], בדפוס לייפציג שנת תרעז, והוא נמצא באוצר כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=2
המבוא לספרי ולס"ז נכתב בלשון גרמנית. אמנם בספרי זוטא מהד' הגרי"ז יוסקוביץ [שהוזכר בהודעה אחת מעלי], סידר הרב יוסקוביץ תרגום [כמעט מושלם - חוץ מהחלק הטכני של בחירת נוסח הפנים וכדו'] של מבואו של רחש"ה והכניסו לפנים. והמעוניין לעיין בו יקחנו מכאן. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?683&&page=22
2) במבוא הראשון והשני של א"א פינקלשטיין לספרי דברים שלו, הוא מודה לבני משפחתו של המנוח רח"ש הורביץ שמסרו לו את כתבי אביהם, ושהוא הרבה להשתמש בהם. ואכן אא"פ מזכירו רבות לאורך הפירוש ובהגהותיו.
במבוא הגרמני להדפסה הראשונה, מאת ליאו בק, כותב הנ"ל כי החכם רבי חיים שאול הורביץ נפטר לאחר מחלה קשה וארוכה, ביום 2 באפריל שנת 1921. [זה יוצא לכג אדר ב' שנת תרפא, וכן הוא בכתבה מאת רש"א פוזננסקי שהובאה לעיל.]

3) קצת משפחולוגיה [רבנית?] :
שם הורי ר' חיים שאול הורביץ היו יצחק ב"ר יחיאל הלוי הורביץ, ודרעזע בת ר' אלעזר. [מכאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=3 ]

אשתו של רחש"ה היתה רוזא בלוך, בת אליעזר [או אלעזר] בלוך.
בכל הכתבות שמצאתי, צויין כי בתו של רח"ש הורביץ, העדוויג אשת דר מקס גרונעוולד [שעליו נדבר אי"ה], היתה נכדת ר' משה אריה בלוך ראש הסמינר בבודפשט, דרך אמה, רוזא בלוך.
הנה, ככל הנראה היה אלעזר [או אליעזר] בלוך, בנו של ר' משה אריה ליב בלוך ראש הסמינר בבודפשט. ר' משה אריה זה הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם 'שערי תורת התקנות' [כמה חלקים] ושערי תשובות מהר"ם מרוטנבורג [דפוס מקיצי נרדמים http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101876&&page=1 ] ועוד.
ובחיפוש מצאתי שבספרו שערי תורת התקנות כותב רמ"א בלאך, ששם אביו היה ר' אליהו בלאך, ושם אמו היתה אסתר בת הרב הגאון רבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. וזה מסביר את הימצאותו של הצוואה של השמן רוקח בין כתבי בתו של רחש"ה. רוזא אשת רחש"ה היתה בת נין של הגאון בעל השמן רוקח, [רוזא בת אלעזר בן משה אריה בן אסתר בת רבי אליעזר לעוו.]
ר' משה אריה בלאך מבודפשט היה מתחילה תלמיד דודו הג"ר בנימין וואלף לעוו בעל השערי אורה אחי השמן רוקח, ואח"כ פנה לדרך המחקר ונהיה לראש הסמינר לרבנים בבודפשט.
שוב מצאתי בספר עולמו של אבא שכתב בערך בודאפעשט [קס"ב בדפוס החדש] - שכתב בזה"ל‎ "פעם שאל חסיד את משה בלוך - נכדו של בעל שמן רוקח שהתחמץ‎..." ע"ש. כשלעצמו אין ספרו של מיללער בר סמכא כל כך, אבל בזה יש לנו מקור ברור לכך. גם מה שכתב שם שהגיע ר' משה אריה בלוך לתשעים שנה ועשו לו מסיבה, זה מתועד מספר היובל שי"ל לרגל הגיעו לתשעים שנה, ונמצא בהב"ב . [הקישור לתמונתו של ר' משה אריה בלוך שמופיע באמצע ספר היובל. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=139 ]

מה שמעניין הוא, שכאמור לעיל, נולד רח"ש הורביץ בעיר סאנטוב, עירו של הגאון רבי אליעזר לעוו [אמנם זמן רב לאחר פטירתו], בילדותו היגר לוורשה, ובסוף נישא לאשתו נכדת רבי אליעזר לעוו הנ"ל.

[ישבב הסופר]

סליחה על המידע המייגע, עכשיו לחומר קצת יותר מעניין.
ד"ר מקס גרונעוולד היה תלמיד הסמינר בברסלאו, וחתנו של רח"ש הורביץ. הוא היה רב במנהיים, ולימים היגר לארה"ב. הוא היה מזוהה עם בית המדרש להרבנים בניו יורק, אאל"ט.
הוא עמד בראש קרן וורצוויילר, ביחד עם ר' יוסף חיים לוקשטיין בן בתו של רבי משה זבולן מרגליות. [ר' יוסף חיים לוקשטיין היה רב מודרני אורתודוקסי, וחמיו של ר' ישראל פרידמן ז"ל בן האדמור רבי מרדכי שלמה מבויאן זצ"ל.]
עכ"פ, הרבה מוסדות ומכונים שונים בארה"ק ציפו למתנת בשר ודם מאת קרן וורצוויילר, ולכן הוא היה די 'פופולארי'... כמו כן היה חבר טוב עם פרופ' א"א אורבך.
ככה"נ מכון יד הרב הרצוג קיבלו מימון מהם, ונמצאו חילופי מכתבים בין ראשי המכון הרב זוין ובעיקר הרב יהושע הוטנר, ובין הרב לוקשטיין וד"ר גרונעוולד ראשי קרן וורצוויילר. הרב לוקשטיין מנסה לפקח ולהטיל שררה על הנעשה והנשמע ביד הרב הרצוג, והרב הוטנר אינו משיבו בדממה דקה, והטונים לפעמים מטפסים ועולים, וזה בהחלט משעשע. הרב הוטנר שהיה לו יחסים טובים עם ד"ר גורנעוולד, פנה לד"ר גרונעוולד כדי שיעזור לו עם מאבקו עם הרב לוקשטיין, הווא מגלה טפחיים אודות מצב המכון ויחסו ד"ר יעקב הרצוג אל המכון ועוד אינפורמציה מעניינת.
מצו"ב חילוף המכתבים שמצא ידידינו הרב מיללער שליט"א, בסדרן הכרונולוגי.

[מיללער]

תודה רבה מאד נעלה לכבוד הרב ישבב הסופר, לאשכול הכופר, מלא נופך וספיר, נחמדים מזהב ומכתם אופיר.

דליתי חספא וכבודו מצא מרגניתא והעלה לכבוד הנאספים, תשוח"ח לו.

-

ר' יוסף חיים לוקשטיין שימש בצד זקנו כרב הצעיר לקהילת ישורון בניו יארק, ולאחר פטירת הרמ"ז מילא את מקומו כרב הרשמי, כהיום משמש שם בנו הרב יחזקאל לוקשטיין.

[נוטר הכרמים]

ישבב, כיצד מכתבים 'סודיים בהחלט' שכאלו נחשפו לעיון הציבור?

ובאמת היה כדאי לעשות קצת סדר על החוט המשולש של איחוד מפעלים ספרותיים -תורניים; האנציק' התלמודית, הש"ס - תלמוד ישראלי השלם, ומכון הרי (הארי) פישל, והזיקה שבין כולם. תועלתו ורמתו של כל אחד מהם, ביחד ולחוד, ומצבו ומעמדו כיום, והתוכניות לעתיד.

ובעיקר, מבוקש קטלוג ספרים או בשפה מתקדמת יותר 'רשימת פרסומים' של המפעלים הנ"ל.

[כמדומני, שהבנינים המפוארים בואכה שכונת בית וגן כבר אינם בבעלות המכון הנ"ל, ומה עם בניני מכון הרי פישל בשכונת הבוכרים?].

[ישבב הסופר]

נוטר, באמת צדקת שכדאי להרחיב על הנושא של המכונים ופעולותיהם וקשריהם השונים. אולי יוכל מרנא איש ספר להרחיב בנידון?
ואתה צודק, העיקר שכחתי, המקור לכל זה הוא מאוסף ליאו בק שנמצא כולו בארכיון האינטרנט. כל המסמכים שהיו ברשותו של דר גרונעוולד הועברו למכון ליאו בק, וכל המקירופילמים סודרו לפי ערכים וענינים, וזמינים ברשת לכל דורש ומבקש.
כאן
https://archive.org/details/maxgruenewald

[מחשבה אחת]

תודה רבה מאד נעלה לכבוד הרב ישבב הסופר, לאשכול הכופר, מלא נופך וספיר, נחמדים מזהב ומכתם אופיר.
דליתי חספא וכבודו מצא מרגניתא והעלה לכבוד הנאספים, תשוח"ח לו.

יישר חילם של הני תרי צנתרא דדהבא, רבותינו שבגולה, מיללער והסופר!
אילו לא קם הפורום אלא בשביל הודעותיהם כמו הודעות אלה - דיינו.

[ישבב הסופר]

תיקון: רח"ש הורביץ למד אצל הבית הלוי בתקופה שהתגורר הבית הלוי בוורשה, בין סלוצק לבריסק. ואמנם כך כתב פוזננסקי בכתבה שהובאה לעיל. ( ולא כמו שכתבתי לעיל שלמד אצלו בבריסק).
תודה לאלופי ומיודעי הרב זאגער ישן על התיקון.

[מיללער]

איזה הערות ומראי מקומות.

א. נראה לי מפה, שהמאמר של פוזננסקי נדפסה בקובץ "התקופה" משנת תרפ"א:
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 8&rtl=true

ב. אוסף מכתבי דר. גרונעוואלד לחיים בלוך (הכל בלע"ז ובכתב משיטא):
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 1/mode/1up

כנראה משם היה גר"וו גר תקופה ארוכה בירושלים, וכאן מתקופת כהונת גרונעוואלד כרב בעיר ווינא:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 3/mode/1up

וכאן פרט נוסף לביוגרפיות גר"וו (באנגלית) והוא שיסד ועמד בראש איגוד ספרנים או משהו דומה:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 0/mode/1up

[מיללער]

וכיון שנזכר שעבודת רח"ש הורוויץ על הספרי דברים השלים פרופ. לואיס (א"א) פינקלשטיין, אוסיף שהוא היה ראש לתנועת הקוסרבטיבים ונשיא של הסמינר הידוע על שמו של סלמון שכטר JTS

פינקלשטיין היה בנו של הג"ר שמעון יצחק פינקלשטיין ז"ל רב פעיל באה"ב בתקופה שלפני השואה ומחבר ספרים חשובים, רש"י היה גר בברונזביל שהיה נחשב אז לירושלים דאמריקה ובה הרביץ תורה ועסק בתורת ה' עד לפטירתו.

הנה מצבתו ומעט פרטים ביוגרפיים:

http://kevarim.com/rabbi-shimon-yitzchok-finkelstein/

[מה שנכון נכון]

וכיון שנזכר שעבודת רח"ש הורוויץ על הספרי דברים השלים פרופ. לואיס (א"א) פינקלשטיין, אוסיף שהוא היה ראש לתנועת הקוסרבטיבים ונשיא של הסמינר הידוע על שמו של סלמון שכטר

בספר בין ישן וחדש של אהרן קירשנבאום כתב שבחייו הפרטיים ניהל אורח חיים אורתודוקסי כמעט לגמרי.

[מחשבה אחת]

וכיון שנזכר שעבודת רח"ש הורוויץ על הספרי דברים השלים פרופ. לואיס (א"א) פינקלשטיין, אוסיף שהוא היה ראש לתנועת הקוסרבטיבים ונשיא של הסמינר הידוע על שמו של סלמון שכטר

בספר בין ישן וחדש של אהרן קירשנבאום כתב שבחייו הפרטיים ניהל אורח חיים אורתודוקסי כמעט לגמרי.

גם הגר"ש ליברמן ויבלח"א ר' דוד הלבני קיימו אורח חיים אורתודוקסי לגמרי. המוטו של "היהדות המסורתית" הוא "אדם חוטא ולא לו".

[ישבב הסופר]

עוד על פינקלשטיין ואביו - למבינים אנגלית
http://www.cs.nyu.edu/faculty/davise/pe ... lf/lf.html

אודות הספרי דברים שלו - זה עתה הגיע לידי ספר זה.
המהדורא הראשונה נדפסה בברלין באמצע המלחמה כידוע, אחרי שהו"ל ספר זה, הוא קיבל ביקורת חריפה מהר"ש ליברמן ורי"נ אפשטיין ועוד חוקרים, על כמה "עוונות" אקדמיות שעבר בהכנת מהדורתו. כמה פעמים, הוא הגיה את נוסח הפנים כנגד כל הכתי"י. בהוצאתו השניה הוא כותב [באופן גלוי מעורר התפעלות] שהוא מתחרט מאוד על מה שעשה והוא רוצה לתקן המעוות אם יוכל, ובינתיים הוא מדפיס את המהדורא הראשונה במהד' צילום, כי ההוצאה הראשונה נאבדה כמעט כליל בשנות הזעם.
מצו"ב

[ישבב הסופר]

לענין הספרי ופירוש פינקלשטיין עליו, כיון שאין מהדורה ביקורתית אחרת, הרי זו הכי טובה, למרות טענותיהם של ליברמן והשאר.
אך הבחנתי שהוא מכניס הרבה מדעותיו האישיות בין ההערות, וביניהם הסתייגות גלוייה מאמונות שמובעים בדבריהם ז"ל [למשל הוא כותב אודות המושג 'שמא קא גרים' - "אמונה מוזרה זו וכו'" ועוד], ולא די שזה עשוי להפריע ללומד החרדי [יותר משאר המהדורות שאם מוצאים משהו כזה זה בהבלעה או לעתים רחוקות], אלא זה גם לא מתאים להביע דעת אישית במקום כזה. והנלפענ"ד כתבתי.

[מיללער]

קברו ומצבתו של החכם דר. שמואל אברהם פוזננסקי (שמאמרו על רח"ש הורוביץ הובא לעיל ע"י הרב ישבב הי"ו) על הביה"ח בעיר ווארשה:

http://cemetery.jewish.org.pl/id_72419/ ... 84ski.html

[הגהמ]

... הג"ר שמעון יצחק פינקלשטיין ז"ל רב פעיל באה"ב בתקופה שלפני השואה ומחבר ספרים חשובים, רש"י היה גר בברונזביל שהיה נחשב אז לירושלים דאמריקה ובה הרביץ תורה ועסק בתורת ה' עד לפטירתו.

בזמנו כשעברתי על ספריו מצאתי בהם כמה סיפורים חשובים על גדולי ישראל שגדל המחבר בין ברכם כמו רי"א מקוונא והגרי"ס. חשוב לדעת אם סיפורים אלו נודעים ממקור אחר ואם לא נראה לי שכדאי ללקטם ולפרסמם.

אגב, בספרו עין שמעון כתב הקדמה עם אוטוביוגרפיה קצרה שלו. שם הוא מזכיר איך שנקט עמדה בצד רי"י הרב הכולל להגן עליו מפני הרב ווידראוויץ ממאסקווא שהתריס כנגדו. האם ידוע במה מדובר?

[מיללער]

הזמנה (בגרמנית) לנשואי דר. שאול הורוויץ ראבבינר בעיר ביעליץ עם רוזה בת לאזאר בלאך מבראדי.

החתונה תהי' באולם בית הכנסת פה בעיר בראדי ביום ג' אוגוסט 25 1891 (תרנ"א)

[מיללער]

אביו של דר. גרונוולד, שמעון הלוי גרינוולד היה מורה בעיר קאניגשטאט מחוז פוזנא, בה נולד בנו משה (מקס) ואצלו למד עד גיל תשע.

לפני השואה עלה אביו ארצה והתיישב בחדרה, נפטר בשנת תשכ"ז בגיל 93.

תמונה (לא בהירה) ממצבתו נשתמרה בין אסופות בנו

[ישבב הסופר]

הקדמת ר' דניאל גולדשמידט למחזור ר"ה

[יגל]

3) קצת משפחולוגיה [רבנית?] :
שם הורי ר' חיים שאול הורביץ היו יצחק ב"ר יחיאל הלוי הורביץ, ודרעזע בת ר' אלעזר. [מכאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=3 ]

אשתו של רחש"ה היתה רוזא בלוך, בת אליעזר [או אלעזר] בלוך.
בכל הכתבות שמצאתי, צויין כי בתו של רח"ש הורביץ, העדוויג אשת דר מקס גרונעוולד [שעליו נדבר אי"ה], היתה נכדת ר' משה אריה בלוך ראש הסמינר בבודפשט, דרך אמה, רוזא בלוך.
הנה, ככל הנראה היה אלעזר [או אליעזר] בלוך, בנו של ר' משה אריה ליב בלוך ראש הסמינר בבודפשט. ר' משה אריה זה הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם 'שערי תורת התקנות' [כמה חלקים] ושערי תשובות מהר"ם מרוטנבורג [דפוס מקיצי נרדמים http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101876&&page=1 ] ועוד.
ובחיפוש מצאתי שבספרו שערי תורת התקנות כותב רמ"א בלאך, ששם אביו היה ר' אליהו בלאך, ושם אמו היתה אסתר בת הרב הגאון רבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. וזה מסביר את הימצאותו של הצוואה של השמן רוקח בין כתבי בתו של רחש"ה. רוזא אשת רחש"ה היתה בת נין של הגאון בעל השמן רוקח, [רוזא בת אלעזר בן משה אריה בן אסתר בת רבי אליעזר לעוו.]
ר' משה אריה בלאך מבודפשט היה מתחילה תלמיד דודו הג"ר בנימין וואלף לעוו בעל השערי אורה אחי השמן רוקח, ואח"כ פנה לדרך המחקר ונהיה לראש הסמינר לרבנים בבודפשט.
שוב מצאתי בספר עולמו של אבא שכתב בערך בודאפעשט [קס"ב בדפוס החדש] - שכתב בזה"ל‎ "פעם שאל חסיד את משה בלוך - נכדו של בעל שמן רוקח שהתחמץ‎..." ע"ש. כשלעצמו אין ספרו של מיללער בר סמכא כל כך, אבל בזה יש לנו מקור ברור לכך. גם מה שכתב שם שהגיע ר' משה אריה בלוך לתשעים שנה ועשו לו מסיבה, זה מתועד מספר היובל שי"ל לרגל הגיעו לתשעים שנה, ונמצא בהב"ב . [הקישור לתמונתו של ר' משה אריה בלוך שמופיע באמצע ספר היובל. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=139 ]

מה שמעניין הוא, שכאמור לעיל, נולד רח"ש הורביץ בעיר סאנטוב, עירו של הגאון רבי אליעזר לעוו [אמנם זמן רב לאחר פטירתו], בילדותו היגר לוורשה, ובסוף נישא לאשתו נכדת רבי אליעזר לעוו הנ"ל.

יש להוסיף כי רח"ש הורוביץ עצמו היה נכד השערי תורה ושמן רוקח
אמו דרעזל נולדה בקעללין תקפ"ט. היא היתה בתו של ר' אלעזר וייסמאן מטיסמניץ, שנשא בקעללין י"א אלול תקע"ט (1/9/1819) את מלכה בת השערי תורה. הזוג התגרש בין תק"פ לתקפ"א, ומלכה נישאה בשנית לשאר בשרה הג"ר יצחק נתן ליפשיץ, לימים אב"ד סאנטאב (אביו ואביה היו בני דודים ראשונים), והיא אשתו השניה (מתוך ג'). בשנת תקצ"ב כבר נולד ב-ה'מאד בנם הג"ר אריה לייבוש ליפשיץ.
(המשך חייו של ר' אלעזר ויסמן לא ברור לי, אבל ילדיו גדלו אצל אמם בסאנטוב. בת נוספת מזיווגה הראשון של מ' מלכה לר"א וייסמאן היתה מ' אידל זו' ר' מרדכי שטערן מסאנטאב. בנם ר' אהרן שטערן היה רב בשיקאגו.)



שתי בנות של רחש"ה חיו בישראל ויש להן צאצאים כאן.

[יגל]

הקדמת ר' דניאל גולדשמידט למחזור ר"ה

אהרן ראו הנזכר גם הוא חתנו של רחש"ה

[יגל]

אביו של דר. גרונוולד, שמעון הלוי גרינוולד היה מורה בעיר קאניגשטאט מחוז פוזנא, בה נולד בנו משה (מקס) ואצלו למד עד גיל תשע.

לפני השואה עלה אביו ארצה והתיישב בחדרה, נפטר בשנת תשכ"ז בגיל 93.

תמונה (לא בהירה) ממצבתו נשתמרה בין אסופות בנו

באתר Graves:
https://gravez.me/deceased/24368545-D05 ... 16E8320778

[מיללער]

יש להוסיף כי רח"ש הורוביץ עצמו היה נכד השערי תורה ושמן רוקח.

אמו דרעזל נולדה בקעללין תקפ"ט. היא היתה בתו של ר' אלעזר וייסמאן מטיסמניץ, שנשא בקעללין י"א אלול תקע"ט (1/9/1819) את מלכה בת השערי תורה. הזוג התגרש בין תק"פ לתקפ"א, ומלכה נישאה בשנית לשאר בשרה הג"ר יצחק נתן ליפשיץ, לימים אב"ד סאנטאב (אביו ואביה היו בני דודים ראשונים), והיא אשתו השניה (מתוך ג'). בשנת תקצ"ב כבר נולד ב-ה'מאד בנם הג"ר אריה לייבוש ליפשיץ.
(המשך חייו של ר' אלעזר ויסמן לא ברור לי, אבל ילדיו גדלו אצל אמם בסאנטוב. בת נוספת מזיווגה הראשון של מ' מלכה לר"א וייסמאן היתה מ' אידל זו' ר' מרדכי שטערן מסאנטאב. בנם ר' אהרן שטערן היה רב בשיקאגו.).

מצבת רבי אהרן שטערן הנ"ל בשיקאגא:
https://kevarim.com/rabbi-aaron-stern/



ערכו בג'ני:
https://www.geni.com/people/Rabbi-Aron- ... 0096945635



The Hebrew Standard⁩
31 יולי 1914⁩

Untitled.png (47.38 KiB) נצפה 1430 פעמים

[מיללער]

רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 9495258879
מצבת מרת פיגלה ב"ר מרדכי שטערן משם:

[ישבב הסופר]

3) קצת משפחולוגיה [רבנית?] :
שם הורי ר' חיים שאול הורביץ היו יצחק ב"ר יחיאל הלוי הורביץ, ודרעזע בת ר' אלעזר. [מכאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?739&page=3 ]

אשתו של רחש"ה היתה רוזא בלוך, בת אליעזר [או אלעזר] בלוך.
בכל הכתבות שמצאתי, צויין כי בתו של רח"ש הורביץ, העדוויג אשת דר מקס גרונעוולד [שעליו נדבר אי"ה], היתה נכדת ר' משה אריה בלוך ראש הסמינר בבודפשט, דרך אמה, רוזא בלוך.
הנה, ככל הנראה היה אלעזר [או אליעזר] בלוך, בנו של ר' משה אריה ליב בלוך ראש הסמינר בבודפשט. ר' משה אריה זה הוציא לאור כמה ספרים, ביניהם 'שערי תורת התקנות' [כמה חלקים] ושערי תשובות מהר"ם מרוטנבורג [דפוס מקיצי נרדמים http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101876&&page=1 ] ועוד.
ובחיפוש מצאתי שבספרו שערי תורת התקנות כותב רמ"א בלאך, ששם אביו היה ר' אליהו בלאך, ושם אמו היתה אסתר בת הרב הגאון רבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח. וזה מסביר את הימצאותו של הצוואה של השמן רוקח בין כתבי בתו של רחש"ה. רוזא אשת רחש"ה היתה בת נין של הגאון בעל השמן רוקח, [רוזא בת אלעזר בן משה אריה בן אסתר בת רבי אליעזר לעוו.]
ר' משה אריה בלאך מבודפשט היה מתחילה תלמיד דודו הג"ר בנימין וואלף לעוו בעל השערי אורה אחי השמן רוקח, ואח"כ פנה לדרך המחקר ונהיה לראש הסמינר לרבנים בבודפשט.
שוב מצאתי בספר עולמו של אבא שכתב בערך בודאפעשט [קס"ב בדפוס החדש] - שכתב בזה"ל‎ "פעם שאל חסיד את משה בלוך - נכדו של בעל שמן רוקח שהתחמץ‎..." ע"ש. כשלעצמו אין ספרו של מיללער בר סמכא כל כך, אבל בזה יש לנו מקור ברור לכך. גם מה שכתב שם שהגיע ר' משה אריה בלוך לתשעים שנה ועשו לו מסיבה, זה מתועד מספר היובל שי"ל לרגל הגיעו לתשעים שנה, ונמצא בהב"ב . [הקישור לתמונתו של ר' משה אריה בלוך שמופיע באמצע ספר היובל. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=139 ]

מה שמעניין הוא, שכאמור לעיל, נולד רח"ש הורביץ בעיר סאנטוב, עירו של הגאון רבי אליעזר לעוו [אמנם זמן רב לאחר פטירתו], בילדותו היגר לוורשה, ובסוף נישא לאשתו נכדת רבי אליעזר לעוו הנ"ל.

יש להוסיף כי רח"ש הורוביץ עצמו היה נכד השערי תורה ושמן רוקח
אמו דרעזל נולדה בקעללין תקפ"ט. היא היתה בתו של ר' אלעזר וייסמאן מטיסמניץ, שנשא בקעללין י"א אלול תקע"ט (1/9/1819) את מלכה בת השערי תורה. הזוג התגרש בין תק"פ לתקפ"א, ומלכה נישאה בשנית לשאר בשרה הג"ר יצחק נתן ליפשיץ, לימים אב"ד סאנטאב (אביו ואביה היו בני דודים ראשונים), והיא אשתו השניה (מתוך ג'). בשנת תקצ"ב כבר נולד ב-ה'מאד בנם הג"ר אריה לייבוש ליפשיץ.
(המשך חייו של ר' אלעזר ויסמן לא ברור לי, אבל ילדיו גדלו אצל אמם בסאנטוב. בת נוספת מזיווגה הראשון של מ' מלכה לר"א וייסמאן היתה מ' אידל זו' ר' מרדכי שטערן מסאנטאב. בנם ר' אהרן שטערן היה רב בשיקאגו.)



שתי בנות של רחש"ה חיו בישראל ויש להן צאצאים כאן.

יישר כח רב על המידע! בבקשה מכם, להוסיף כל מה שידוע לכם על המשפחה הענפה ועל הדמויות הללו שנשכחו ברבות העתים.

[אליסף]

סליחה על המידע המייגע, עכשיו לחומר קצת יותר מעניין.
ד"ר מקס גרונעוולד היה תלמיד הסמינר בברסלאו, וחתנו של רח"ש הורביץ. הוא היה רב במנהיים, ולימים היגר לארה"ב. הוא היה מזוהה עם בית המדרש להרבנים בניו יורק, אאל"ט.
הוא עמד בראש קרן וורצוויילר, ביחד עם ר' יוסף חיים לוקשטיין בן בתו של רבי משה זבולן מרגליות. [ר' יוסף חיים לוקשטיין היה רב מודרני אורתודוקסי, וחמיו של ר' ישראל פרידמן ז"ל בן האדמור רבי מרדכי שלמה מבויאן זצ"ל.]
עכ"פ, הרבה מוסדות ומכונים שונים בארה"ק ציפו למתנת בשר ודם מאת קרן וורצוויילר, ולכן הוא היה די 'פופולארי'... כמו כן היה חבר טוב עם פרופ' א"א אורבך.
ככה"נ מכון יד הרב הרצוג קיבלו מימון מהם, ונמצאו חילופי מכתבים בין ראשי המכון הרב זוין ובעיקר הרב יהושע הוטנר, ובין הרב לוקשטיין וד"ר גרונעוולד ראשי קרן וורצוויילר. הרב לוקשטיין מנסה לפקח ולהטיל שררה על הנעשה והנשמע ביד הרב הרצוג, והרב הוטנר אינו משיבו בדממה דקה, והטונים לפעמים מטפסים ועולים, וזה בהחלט משעשע. הרב הוטנר שהיה לו יחסים טובים עם ד"ר גורנעוולד, פנה לד"ר גרונעוולד כדי שיעזור לו עם מאבקו עם הרב לוקשטיין, הווא מגלה טפחיים אודות מצב המכון ויחסו ד"ר יעקב הרצוג אל המכון ועוד אינפורמציה מעניינת.
מצו"ב חילוף המכתבים שמצא ידידינו הרב מיללער שליט"א, בסדרן הכרונולוגי.

מרתק!

[יגל]

רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887

בזיווגו השני. רוב ילדיו של הג"ר גרשון הנ"ל מזיווגו הראשון

[מיללער]

רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887

בזיווגו השני. רוב ילדיו של הג"ר גרשון הנ"ל מזיווגו הראשון

ומי היה בעלה של מרת פיגלה ב"ר מרדכי שטערן - בזיווגה הראשון?

[יגל]

רבי מרדכי שטערן מסאנטוב הנ"ל היה חותנו של רבי גרשון סג"ל ליטש-ראזענבוים זצ"ל אב"ד טאלליא
https://www.geni.com/people/Fani-Rosenb ... 4949525887

בזיווגו השני. רוב ילדיו של הג"ר גרשון הנ"ל מזיווגו הראשון

ומי היה בעלה של מרת פיגלה ב"ר מרדכי שטערן - בזיווגה הראשון?

כמדומה שזה לה זיווגה היחיד