מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 21, 2014 3:04 pm

קיבלתי מהרב ב"ש המבורגר נר"ו

יצחק מרדכי הילדסהיים
מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הקדמה: הדברים הבאים בזה בס״ד, מבוססים על: א. בדיקת כמה עשרות של ספרי שנכתבו באשכנז לפני למעלה ממאה שנה. ב. על קבלת דברים מכלי ראשון והוא הר״ר פינחס ב״ר יעקב רובן ע״ה שהיה סופר בהמבורג וקבל את המסורת מפי סופרים ותיקים באשכנז.
מנין השורות – כמעט תמיד מנינם הוא 60 שורות לעמוד.
העמודים – מעט רחב מהמקובל בימינו, לגובה שורה 6 מ"מ הרוחב 120-130 מ"מ. לא היתה הקפדה על וו״י העמודים, המלה האחרונה בעמוד היא בדוקא בטעם מפסיק.
הגליונות – יחס קבוע 4-3-2 אצבעות, שעור אצבע לרוב 22.5 מ"מ, בתחילה יש חלק יותר מרוחב עמוד ובסוף יותר מהרוח בין העמודים.
הפרשיות – כדעת הרמב״ם והרא״ש, ולפעמים רק כהרא״ש. גודל הרוַח ט' אותיות גדולות, לא נמנעו מלהאריך באותיות ע"מ לסיים השורות בשוה (משום נוי).
צורת האותיות – במהות צורתן כמבואר ב"ברוך שאמר" וב"כתרי אותיות תפילין", המובאים בב״י, אציין רק את האותיות שכתיבתם היום שונה במקצת, גובה התגים כעובי קולמוס או מעט פחות [והאמצעי גבוה יותר].
שעטנ"ז ג"ץ – הראשים המתוייגים מרובעים והרגל או הצואר יוצאים סמוך לפינה הימנית, ולא מהאמצע ממש.
בדיק״ה – התגים סמוך לסוף הגג בשמאל.
ב – אין עוקץ בשמאל הגג, אלא בעקב, העקב עצמו קצר ביותר ונראה כדבוק לדופן.
ג – צורת ירך שמאל כיו״ד מרובעת ההפוכה על פניה.
ד – העקב קצר ביותר, והרגל מעט מאוד באלכסון ימינה.
ה – אין עקב בגג בימין והרגל זקופה, ירך שמאל זקופה ופונה מעט מאד ימינה.
ח – החטוטרת עבה כמעט כעובי קולמוס, התג זקוף בקצה ראש שמאל, ובמספר מקומות רגל שמאל באלכסון.
ט – יש מספר מקומות שהאות לפופה.
י – יש תג בגג האות בנוסף לעוקץ למעלה. ובמספר מקומות פניה קצת כלפי מעלה.
כ – למעלה בימין עגולה לגמרי כמו״כ הדופן ישר ולמטה כזוית עגולה היטב.
ך – למעלה בימין כזוית עגולה,
ל - שתי בליטות עבות בראש, בימין הדופן יורד ישר בזויות עגולה ואחר יורד באלכסון שמאלה למטה עד כנגד חצי הגג.
נ – במספר מקומות האות תלויה.
ן – במספר מקומות הרגל יוצאת בסמוך לפינה השמאלית של הראש.
ע – רגל ימין יורדת כמעט בזקיפה ואז מתעקמת בעוגל שמאלה, ובמספר מקומות האות תלויה.
פ – אין עקב לב' הלבנה, ובמספר מקומות האות לפופה.
ף – למעלה בימין כזוית עגולה, וכנ״ל.
צ – במספר מקומות האות תלויה.
ק – גוף האות כנ״ל באות ל' אך המושב קצר בהרבה, לרגל שמאל ראש קטן מרובע כחצי קולמוס על כחצי קולמוס והרגל יורדת מעט באלכסון ימינה. ויש מקומות שהרגל קרובה מאד לגג.
ת – אין עקב לגג בימין, רגל שמאל כמו ו' הפוכה.
אותיות רבתי – הגג או הראש נכתב כולו מעל השרטוט, רק ה' של ה' לד' תגמלו, שנכתבת מדינא כולה תחת השרטוט.

אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 21, 2014 4:08 pm

תגובה שקיבלתי: אם כבר בודקים אחורה, מדוע לא לבדוק בס"ת מתקופת הראשונים? ישנם עשרות כאלה (לאפרים כספי מהעיר העתיקה יש סריקות של כולם, וטבלת השוואות ענקית).
ומדוע להסתיר את הסוד 'הנורא' שבס"ת האשכנזיים היו"ד של האל"ף והצד"י היא הפוכה?

קרית-ספר
הודעות: 34
הצטרף: ג' יוני 24, 2014 12:22 am

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי קרית-ספר » ה' אוגוסט 21, 2014 5:00 pm

היו"ד של הצד"י אינו מוכרע. בס"ת של ארפורט המובאים במאמרו של כספי הנזכר בירושתנו דהאי שתא, ישנם חילוקים בזה בין ספרים שלכאורה הם מתקופה אחת ממש!
אבל בהחלט יש בספרים העתיקים המון חילוקים בכל מה שנידון במכתב דלעיל.

אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 21, 2014 5:29 pm

תגובת הרב בנימין שלמה המבורגר:

אנחנו מסתירים את הצד"י ההפוכה? אנחנו נאבקים על החייאתה. את ההערות הללו לגבי כתיבת ספר תורה כתב סופר סת"ם בשם הרב יצחק מרדכי הילדסהיים, ולא אני, ודוקא משום שאיני בטוח בהנחותיו, שלחתי אותם לחוות דעת של הקרובים לנושא.
בכלל, אין לאשכנז את הגבולות הכרונולוגיים שהמבקר מייחס לנו. הוא לא קרא את מרבית מאמריי או ספריי (למשל מאמרי ב'ירושתנו' ספר ששי ה'תשע"ב: 'הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים'). אין טעם להתווכח עם אלמוני בעל דעות קדומות, שמטיח האשמות שווא נחרצות. מספיק סבלתי מכל מיני מעלילים שאינם מכירים אותי בכלל. האם הוא מוכן לשוחח אתי בטלפון, בלי להזדהות?
שמי הוא בנימין שלמה המבורגר ומס' הנייד שלי: 052-7118233
אני מאחל לו כתיבה טובה בלא הוצאת שם רע.

אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 21, 2014 6:19 pm

תגובה נוספת
אם הספרי תורה הם 60 שורות, הס"ת הוא גבוה מאד, לא? וזאת אומרת שהבימה היתה ארוך יותר וצוארי הבעלי קריאה היו כמו ג'ירפה. או שהכתב היה קטן ביותר.
ועוד תגובה: Hamburger, שמואל, דוד, אברהם, HH, אני, יהושע, משה, מרדכי, Rabbi
עוד כמה נקודות חשובות שאליהם לא מתייחס הרב הילדסהיים:
רווח של שני יודין בין הפסוקים
מספר העמודים ביריעה
הבסיס של אות שין

בספר מהבית כנסת של הרב הירש, שהרב הילדסהיים זיהה שנכת בבוואריה, ששיפצתי לפני כמה שנים, הראש של הצ' והא' אינו הפוך.

יש לזכור שפעם הסופר עסק גם בכל שלבי הכנת היריעות והיה מוכרח להוציא את המירב מכל חתיכת עור שהגיע לידו. וזו כנראה הסבה שרוחב העמודים היה גדול מהנהוג בימינו ושכתבו רק שלשה עמודים ליריעה. על ידי כך חסכו בכל יריעה פעם אחת רוחב של בין העמודים.

לגבי ווי העמודים, אציין שבספרי תורה מקהילת ארפורט מלפני 600 מאות שנה שצילומיהם מופיעים בירושתנו תשעד, ברובם הסופר הקפיד על ווי העמודים ובחלק מהם אף להתחיל כל עמוד בתחילת פסוק.
האם הרב הילדסהיים ראה את המאמר הזה של הרב כספי?
נערך לאחרונה על ידי אחד מעיר ב ו' אוגוסט 22, 2014 8:18 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ה' אוגוסט 21, 2014 9:54 pm

תגובה מאחד החברים (לא מהפורום כאן, אא"כ אינני יודע)
הערתי כמה הערות על דברי המעיר באוצר.

"אם כבר בודקים אחורה, מדוע לא לבדוק בס"ת מתקופת הראשונים?"

כי לא זו היתה כוונת כותב המאמר, וכבודו מוזמן לכתוב מאמר כזה על ס"ת של הראשונים ואני בטוח שגם הוא יתפוס מקום מכובד כקודמו.


ומדוע להסתיר את הסוד 'הנורא' שבס"ת האשכנזיים היו"ד של האל"ף והצד"י היא הפוכה?



גם לי קשה למה לא הביא הצדי. (בכל אופן זה ממש לא "סוד נורא" ורבים מאוד מבני אשכנז בימינו משתדלים להקפיד על הצדי הזו, וגם במזוזות ביתי קבעתי צדי הפוכה בס"ד). ועל האלף גם אני לא ידעתי שיש כזה מנהג לעשות יוד הפוכה.

"בכל מקרה איני מבין מדוע המנהגים של מאה מאתיים שנה אחורה מוסמכים יותר מאלו שקדמו להם בהרבה מאות, והם אף מיוסדים ע"פ הראשונים וגדולי הפוסקים".

כבר הערתי על זה בהתכתבות אחרת שמנהגים שהשתנו ע"י גדולי הדורות האחרונים אנו מחוייבים לשמוע להם ואסור לנו לחזור למנהגי הראשונים, ואם השתנו ע"י ההמון שלא כדין יש להחזיר את מנהג הראשונים.

ובמקרה שלא ידוע אם השתנה כדין או לא, תולים שזה היה כדין עד שיודע לנו בבירור שזה היה לא כדין.



[הרי אין סיכוי בעולם שהוא לא יוכיח באותות ובמופתים את צדקתו]

תשובה אופיינית לאנשים שלא מצליחים להתמודד מול המקורות של ספרי מכון מ"א.

מרדכי וינטרויב
הודעות: 419
הצטרף: ב' דצמבר 09, 2013 7:19 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי מרדכי וינטרויב » ו' אוגוסט 22, 2014 6:00 am

אעיר כאן רק על נושא אחד - בנוגע ל"ווי העמודים", הרי שבתקופת הראשונים היו שהקפידו על כך, ולא עוד אלא שאף הקפידו שכל עמוד יתחיל בתחילת פסוק המתחיל באות וא"ו.
ראה במאמרו של הרב כספי וכן ישנם עוד ספרי תורה כאלו.

אחד מעיר
הודעות: 1106
הצטרף: א' אוגוסט 15, 2010 10:11 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי אחד מעיר » ו' אוגוסט 22, 2014 8:36 am

הפצתי כאן בטעות משהו שהייתי צריך להעביר באישי
ופרסמתי כאן.
גם העברתי בטעות לרבש"ה ואחוזת מרעהו תגובה שקיבלתי
ועל זה באה תגובה חריפה ממנו,
ואח"כ התגובה שפרסמתי לעיל מאחד מידידיי
עוד דברים מהרבש"ה: "ההוא טוען שלא בא לקנתר". איני יודע מה ההגדרה של 'לקנתר', כי אינני בלשן גדול, אבל ודאי שאינו בא להרעיף מחמאות על מאמצינו להבין ולהמשיך את מסורת אבותינו. מה דחף אדם אובייקטיבי שכמותו לכתוב משפט מנומס כמו: "אני נמנע לע"ע מכתיבה בפורום, אם תרצה תוכל להעתיק לשם את דברי וכמובן גם את תשובתו של המבורגר שבודאי תבוא, הרי אין סיכוי בעולם שהוא לא יוכיח באותות ובמופתים את צדקתו".

ותגובה נוספת: עוד כמה נקודות חשובות שאליהם לא מתייחס הרב הילדסהיים:
רווח של שני יודין בין הפסוקים
מספר העמודים ביריעה
הבסיס של אות שין

בספר מהבית כנסת של הרב הירש, שהרב הילדסהיים זיהה שנכתב בבוואריה, ששיפצתי לפני כמה שנים, הראש של הצ' והא' אינו הפוך.

יש לזכור שפעם הסופר עסק גם בכל שלבי הכנת היריעות והיה מוכרח להוציא את המירב מכל חתיכת עור שהגיע לידו. וזו כנראה הסבה שרוחב העמודים היה גדול מהנהוג בימינו ושכתבו רק שלשה עמודים ליריעה. על ידי כך חסכו בכל יריעה פעם אחת רוחב של בין העמודים.

לגבי ווי העמודים, אציין שבספרי תורה מקהילת ארפורט מלפני 600 מאות שנה שצילומיהם מופיעים בירושתנו תשעד, ברובם הסופר הקפיד על ווי העמודים ובחלק מהם אף להתחיל כל עמוד בתחילת פסוק.
האם הרב הילדסהיים ראה את המאמר הזה של הרב כספי?

ספרים וועלט
הודעות: 1238
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ד' ספטמבר 27, 2017 3:42 am

האם ידוע באיזה זמן הפסיקו מלהקפיד על הדין של "ארכו כהיקפו" המבואר ללא חולק בגמרא ובפוסקים?

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' ספטמבר 27, 2017 10:02 am

מסתמא מזמן דלא אתרמי להו ארכו כהיקפו וכמבואר בגמרא...

עתניאל בן קנז
הודעות: 2252
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' ספטמבר 27, 2017 7:22 pm

ההוא גברא כתב:מסתמא מזמן דלא אתרמי להו ארכו כהיקפו וכמבואר בגמרא...

לא מובן. כיון שלהלכה אפשר לחשב את העץ שנגלל סביבו, פשוט אפשר להמציא עץ רחב/צר יותר...

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' ספטמבר 27, 2017 7:28 pm

זו קושיא על רב הונא...

עתניאל בן קנז
הודעות: 2252
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' ספטמבר 27, 2017 7:46 pm

ההוא גברא כתב:זו קושיא על רב הונא...


ראוי להתבונן בדברי הראשונים שקדמו לו בקושיא זו. ראה בבית יוסף יו"ד סי' רעב שהביאם. ואכן בגין כך הרא"ש מתלבט בדבר, והרמב"ם חולק.

ואיך אומרים, מקושיא לא מתים...

ולכן שפיר תמה השואל, אם להלכה נקט הרמ"א שם, כדעת הטור והרא"ש שהעמוד כן מתחשב. מדוע א"כ לא ראינו שינקטו כן למעשה.

אכן למעשה. כיון שענין זה תלוי בפלוגתא. (ראה שם שי"א שעכ"פ יש שיעור לעובי העמוד, וי"א שהעיקר כדעת הרמב"ם ועוד). אז לא נקטו כן למעשה.

ספרים וועלט
הודעות: 1238
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: מנהגי אשכנז בכתיבת ספר תורה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ה' ספטמבר 28, 2017 5:04 pm

אך גם אם ננקוט לדינא כרמב"ם יש להשתדל בדבר. כמדומה שאין הלכה בכל ספרי היד שהוא מאריך כמו בהלכה זאת.
בזמננו עם ה'תקוני סופרים' למיניהם, ועם אפשריות של מחשב, הדבר אפשרי ללא טירחה גדולה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 197 אורחים