פורום אוצר החכמה

כתב הנצי"ב בהעמ"ד (דברים לא א, יט):

שכינה מדברת מתוך גרונו של משה

האם יש מי שיודע מה מקורו של הנצי"ב (מלבד הזוהר)?

בספרים מביאים מקור ללשון זו מהרע"מ פנחס רלב.

בריך אלהא דזכינא למשמע מלין מההוא דאתקרי רבן של נביאים רבן דחכמים רבן דמלאכי השרת דקודשא בריך הוא ושכינתיה מדבר על פומוי.

רבינו בחיי במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק כז
(כז) כאשר אדוני דובר. וכתיב: "את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה", כלומר כי דברי משה הם דברי ה', כי הוא כלי לרוח הקדש מוכן לנבואה בכל עת ובכל שעה, ודבריו דברי השם הם. או אולי שקראו את משה בשמו של מלך, כי כן נקרא במקום אחר בשמו, והוא שדרשו רז"ל: (תנחומא כי תשא כז) (שמות לג, ז) "והיה כל מבקש ה'", מבקש משה אין כתיב כאן אלא מבקש ה', כי הדבק נקרא על שם מי שהוא דבק בו, ומטעם זה נקראו הנביאים והמלאכים בשם המיוחד בכמה פסוקים מן התורה, וכבר הזכרתי זה פעמים.

מה שנכון נכון כתב:בספרים מביאים מקור ללשון זו מהרע"מ פנחס רלב.

בריך אלהא דזכינא למשמע מלין מההוא דאתקרי רבן של נביאים רבן דחכמים רבן דמלאכי השרת דקודשא בריך הוא ושכינתיה מדבר על פומוי.

אתקן, מלבד הזוהר.

שטייגעניסט כתב:רבינו בחיי במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק כז
(כז) כאשר אדוני דובר. וכתיב: "את אשר דבר ה' אל עבדיך כן נעשה", כלומר כי דברי משה הם דברי ה', כי הוא כלי לרוח הקדש מוכן לנבואה בכל עת ובכל שעה, ודבריו דברי השם הם. או אולי שקראו את משה בשמו של מלך, כי כן נקרא במקום אחר בשמו, והוא שדרשו רז"ל: (תנחומא כי תשא כז) (שמות לג, ז) "והיה כל מבקש ה'", מבקש משה אין כתיב כאן אלא מבקש ה', כי הדבק נקרא על שם מי שהוא דבק בו, ומטעם זה נקראו הנביאים והמלאכים בשם המיוחד בכמה פסוקים מן התורה, וכבר הזכרתי זה פעמים.

אין עוררין על עצם האמירה, אלא על מקורה המדויק.

הלוא כן מפורש בכמה מקומות במדרשים ג"כ:
עי' בשמו"ר פרשה ג', ויק"ר פרשה ב', ומכילתא שמות (יח, יט).

משום מה זכור לי ששכינה דיברה מתוך גרונו של בלעם.

אכן, אלו ואלו דברי אלקים חיים:

פרי צדיק שמות פרשת יתרו אות ד':
והיה דברו [של בלעם] דבר ה' ממש. ועל זה נאמר (דברים ל"ד, י') ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואמרו (במדבר רבה י"ד, י"ט) בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנו בלעם וכמו שמובא בזוה"ק (ח"ג קצ"ג: וכן הוא בספרי סוף פרשת וזאת הברכה ט"ז) והמכוון דכח משה רבינו היה שבשעה שדיבר היה דבר ה' ממש שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו וכמו שאמרנו שזה שאמרו (ספרי מטות א') מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר שהוא דכשדיבר היה ממש זה הדבר ולא כמספר מה שדיבר לו ה' שזה מורה לשון כה אמר ה' מדריגת שאר נביאים שלא זכו שיהיה ממש דבר ה' שיהיה שכינה מדברת מתוך גרונם. מה שאין כן בלעם שהיה גם כן שכינה מדברת בתוך פיו וכמו שמובא בזוה"ק דמדת כה שהיא שכינתא כמו שמובא בזוה"ק (ח"ג קמ"ה סוף ע"ב) האי צדק אתקרי כה וכו' ואמר דהיא תמלל מלין וכו' וזה כעין נבואת משה רבינו ע"ה להבדיל. רק דבלעם לא היה לו שום שייכות וידיעה כלל בדבר ה' שיצא דרך פיו).

שש משזר כפתור ופרח.

מישהו שלח אלי בפרטי [תשוח"ח לו]:

עי' בקדושת לוי פר' בלק שהאריך בזה [מד"ה הנה רבותינו ואילך].

שש משזר כתב:הלוא כן מפורש בכמה מקומות במדרשים ג"כ:
עי' בשמו"ר פרשה ג', ויק"ר פרשה ב', ומכילתא שמות (יח, יט).

ייש"כ שש משזר.
אמנם לא מצאתי את עצם הביטוי, אך בשמו"ר יש זהות רעיונית לביטוי.

החכם הנ"ל שלח אלי בפרטי גם את זה:

עוד נזכרתי
שפת אמת - לשבועות - שנת [תרנ"ט]
איתא במד' כשרצה הקב"ה לומר אנכי צוה למרע"ה לירד שלא יאמרו בני ישראל שהוא דברי משה ע"ש. מוכח מזה כי שכינה מדברת מתוך גרונו של משה דאל"כ הרי יבחנו בטביעות עינא דקלא. רק שבאמת הי' זה הקול כקולו של משה. ולכן כתיב וגם בך יאמינו לעולם כי מאלה הדיברות ראו כי נבואת מרע"ה הוא מפי הקב"ה. וכ"כ בעבור ישמע העם בדברי עמך:

בספרי חב"ד מציינים:

ראה זח"ג רלב, א (ברע"מ). ז, א. רסה, סע"א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פ"ב, ג. מכילתא יתרו יח, יט.