אאאא_ב כתב:לפלא על מה שכתב שם הח"ס לדייק מדברי הגמ' שם שניתן לצאת ידי לחם משנה גם בלחם וחצי, ולכאו' הרי לחם משנה בעינן שתי לחמים דווקא ולא איכפת לי אם קרי להו שתים אם לאו.
מן הסתם כוונתך לדברי החת"ס בשו"ת סי' מ"ו שהביא את הראיה בשם המנחת יעקב.
ולעניין תמיהתך, מניין לך שצריך שתיים דווקא? אי אחד ופלגא נקרא שתיים למה שלא יועיל לצאת בזה ידי לח"מ?
רק מסתמא התכוונת לטעון מצד זה דבעינן שלמים דווקא, וע"ז השיב הנצי"ב ב"משיב דבר" סי' כ"א בתשובה לבנו הגר"ח
להוכיח דגם שתי פרוסות איקרי לחם, [באופן שכך הובאו לשולחן. יעו"ש] ורק למצוה מן המובחר בעינן שתיים שלמות.
[נראה דמה דצריך שלמות למצוה מן המובחר אין זה מדיני "לחם משנה" אלא מדיני בציעת הפת, דבכל יום איכא
עדיפות לברך על פת שלימה, ובשבת דצריך לחם משנה עדיף שיהיו שתיהן שלימות, אך גם אם הן חסרות מקיימים בזה
דין לחם משנה. ומשמע כן מדברי הרמב"ם שהביא דין לחם משנה הן בהלכות שבת והן בהלכות ברכות]