מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"משל הקוביה" לפילוסוף

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
החזן
הודעות: 314
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

"משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי החזן » ג' נובמבר 18, 2014 2:13 pm

נמצא כתוב בספר אחד:
כי האיש המעולה לא ישתנה בהשתנות הזמנים ועניותו ועשרו שוים לפניו, כי הוא כמו הקוביא שבאיזה צד שתוטל לא תפול כי על עומדה תעמוד.

דימוי, או משל, זה מביא הרב נפוצות יהודא הדרוש השבעה עשר:
והמשיל הפילוסוף בספר המידות את האיש המאושר הזה אשר הכניע והשפיל היפעליות נפשו והשיבם אל האמצעיות עד שהוחזקו בו המידות הבינוניות לקניין חזק ושלם, לגוף מעוקב כעצם הקוביא שהוא מרובע, ולכל פינות שהוא פונה ולכל צד ומקום שיפול שם יהא נח ושקט בל יימוטו פעמיו. כי כן המאושר הלז אשר השבית שאון גלי ההיפעליות ישכון בטח בדד מן הפגעים כולם, כי גם בכל עצב יהיה לו מותר שלא יחוש אליו ומפניו לא ייחת.

אך כבר פשפשו חכמים בספר האתיקה לאריסטו ולא מצאו משל זה בדבריו. מי יידע מקורו?

מרחביה
הודעות: 885
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: "משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי מרחביה » ג' נובמבר 18, 2014 2:56 pm

הדימוי מופיע באתיקה, ספר א פרק י, עמוד 33 בתרגום ליבס:
מובטחת לו, אפוא, למאושר אותה יציבות שביקשנו, והוא יהיה מאושר בכל ימי חייו. שהרי תמיד, או יותר מכל דבר אחר, הוא יעשה ויחקור את המעשים שיש בהם משום סגולת הטוב, ואת תהפוכות המזל ישא בדרך נאה ביותר והרמונית לחלוטין, אם אמנם הוא "איש טוב באמת" ו"מרובע, בנוי ללא-מום".

שני הציטטים בסוף הם משיר של סימונידס, והקטע נראה מתאים לדברי הנפוצות יהודה.
(אצל סטאנוב הוא בדף יג ע"א, ובשל אי הבנתו מה עניין המרובע - הציע להגיה. אם מצויה למישהו מהדורת ח"י רות להשוות התרגום - יבורך.)

תוכן
הודעות: 6238
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: "משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי תוכן » ג' נובמבר 18, 2014 3:57 pm

גם קישור זה הוא מן הענין:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7% ... 7%9C%D7%9C

אספקלריא
הודעות: 494
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: "משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי אספקלריא » ג' נובמבר 18, 2014 8:50 pm

מרחביה כתב:הדימוי מופיע באתיקה, ספר א פרק י, עמוד 33 בתרגום ליבס:
מובטחת לו, אפוא, למאושר אותה יציבות שביקשנו, והוא יהיה מאושר בכל ימי חייו. שהרי תמיד, או יותר מכל דבר אחר, הוא יעשה ויחקור את המעשים שיש בהם משום סגולת הטוב, ואת תהפוכות המזל ישא בדרך נאה ביותר והרמונית לחלוטין, אם אמנם הוא "איש טוב באמת" ו"מרובע, בנוי ללא-מום".

שני הציטטים בסוף הם משיר של סימונידס, והקטע נראה מתאים לדברי הנפוצות יהודה.
(אצל סטאנוב הוא בדף יג ע"א, ובשל אי הבנתו מה עניין המרובע - הציע להגיה. אם מצויה למישהו מהדורת ח"י רות להשוות התרגום - יבורך.)

אם כב' מתמצא בספרי אריסטו, אולי יוכל למצוא מקורות לשני הדברים הבאים, (שכבר נשאלו באשכול סמוך):
בספר עבודת הקודש להחיד"א, צפורן שמיר סי' ג' אות מ"ו, כתב: "אמר הפילוסוף, הצרי הגדול לשכוח הרעות הבאות לאדם ולמשול ביצר, הוא לחשוב בדברים אחרים זולת עצמנו, כי הנפש לא תוכל לחשוב שני דברים כאחד, ולזה אם תעמיס עליה מחשבת דברים אחרים חכמה ודעת, תשכח עצמה ותהיה שקט ושאנן. ואני מוסיף לבאר שיחשוב בתורתנו הקדושה, שאם יעמיק עיונו בחכמות חיצוניות...".
בדרך כלל, כשמובא בספרים הק' "אמר הפילוסוף" או "אמר החכם", מקורו בדברי חכמי יון (אריסטו וכד') שתורגמו ללשון הקודש או שהובאו בספרי הקדמונים. האם ידוע מיהו הפילוסוף הנזכר כאן, ומה המקור?
עצם הענין ש"אין אדם יכול לחשוב שתי מחשבות כאחד", נזכר כבר בספרי הראשונים, ומבואר באשכול אחר סמוך, ראה שם
viewtopic.php?f=7&t=20135#p196524
אך לגבי כל המובא כאן, האם ידוע מיהו הפילוסוף?

כמו כן, כתוב שם בצפורן שמיר סי' ג' אות מ"ג: "אל תתן אל לבך מה ידברו ממך אחרים, כי זה שרש פורה נזיקין וחבלות לנפש. ואמר הפילוסוף, רוב הצרות באות לאדם שרוצה להיות נכבד בעיני אחרים, וזה הבל גדול...".
גם לגבי המובא כאן, האם ידוע מיהו הפילוסוף?

מרחביה
הודעות: 885
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: "משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי מרחביה » ג' נובמבר 18, 2014 11:51 pm

ראיתי את השאלות בשני המקומות שכבר נשאלו, ואיני יודע למה אתה חושב שהעתקתן שוב ושוב תרבה משיבים.

מרחביה
הודעות: 885
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: "משל הקוביה" לפילוסוף

הודעהעל ידי מרחביה » ה' נובמבר 27, 2014 6:48 pm

מרחביה כתב:(אם מצויה למישהו מהדורת ח"י רות להשוות התרגום - יבורך.)

נקלע לידי, ואין בתרגומו שינוי של ממש:
...ואת חליפות הזמן יסבול באופן הטוב ביותר וכמו שיאה בהחלט, שהריהו "באמת איש טוב" ו"מרובע בלי פגם".

ובהערות שם ציין לאפלטון, פרוטאגורס 339b, שם מובאת שורת השיר בשלמותה (כתבי אפלטון א עמוד 44):
אָמְנָם אִישׁ טוֹב בֶּאֶמֶת קָשֶׁה לְהֵעָשׂוֹת
שֶׁבְּיָדָיו, רַגְלָיו וְרוּחוֹ מְרֻבָּע הוּא, בָּנוּי לְלֹא-מוּם.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 377 אורחים