השלמות לספר שרי האלף על מסכת שבת

כנסת ישראל

פירושי הגאונים והראשונים למשנה גמ' ורי"ף מסכת שבת שלא נרשמו בספר שרי האלף:
[אם יש למי שהוא הוספות נא לרשום, כמו"כ אם ערך מי שהוא רשימה כעי"ז על מסכתות אחרות נא להעלות לפורום]

שבת שרידים מפירושי הגאונים למסכת שבת א'-ב' אלעזר הורביץ, הדרום מ"ו ניסן תשל"ח עמ' 123-227, הדרום מ"ט תש"מ עמ' 67- 110
שבת פירוש מילים במסכת שבת לרב שרירא גאון דן גרינברגר, גנזי קדם ט, ירושלים תשע"ג
שבת ספר המפתח לרב נסים גאון הרב יחיאל שטרנברג, מכון לב שמח תשנ"ה
שבת ליקוטים מספר מגילת סתרים לרנ"ג הרב דוד מצגר, מכון לב שמח תשנ"ה
שבת פירוש רבינו חננאל הרב דוד מצגר, מכון לב שמח תשנ"ה
שבת 6 ליקוטים רבינו יוסף אבן מגאש בסוף הר"י מגאש מסכת כתובות, הרב משה שמואל שפירא, ישיבת באר יעקב תשנ"ה
שבת פירוש המשניות להרמב"ם, טיוטה מקור ותרגום חדש סימון הופקינס, מכון יד בן צבי, ירושלים תשס"א
שבת פירוש המשניות להרמב"ם (תרגום חדש) הרב יצחק שילת, ירושלים תשס"ה
שבת פירוש המשניות להרמב"ם (תרגום חדש) הרב עזרא קורח, מכון המאור
שבת טיוטת פירוש המשניות להרמב"ם מכת"י ישורון טו עמ'
דפים ח,ב- ט,א דף נוסף מפירוש הרמב"ם לתלמוד א' הורביץ, הדרום מ"ט (תש"מ), עמ' 111-114
שבת ? פי' רבי ישמעאל בן חכמון ר"א הורביץ, העמק ג (תש"ס), עמ' קעז-רט.
שבת ? פי' רבי ישמעאל בן חכמון א' ליברמן, שרידים מפירושי הראשונים, ברוקלין תשמ"ח, עמ' כג-לה.
שבת פירוש רבינו פרחיה ב"ר נסים הרב משה יהודה בלוי, נ"י תשמ"ז (בתוך שיטת הקדמונים)
שבת פירוש רבינו פרחיה ב"ר נסים הרב א' שושנה מכון אופק

שבת דפים: ז-יא, נא-נד פה-צ פירוש בן דורו של רבינו פרחיה הרב משה יהודה בלוי, נ"י תשמ"ז (בתוך שיטת הקדמונים)
שבת דפים: קיב - קכא פירוש מבית מדרשו של רבינו פרחיה (רבינו חננאל ב"ר שמואל? ) הרב משה יהודה בלוי, נ"י תשמ"ז
(בתוך שיטת הקדמונים)

שבת פרקים א-ז פירוש רבינו יהונתן מלוניל (פי' הרי"ף) ח"א הרב דוד מצגר והרב ז.נ. גולדברג, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשע"א
שבת פרקים ח- כד פירוש רבינו יהונתן מלוניל (פי' הרי"ף) ח"ב הרב דוד מצגר והרב ז.נ. גולדברג, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשע"ג
שבת פרקים א'- ו' תוספות תלמיד ר"י הזקן ח"א הרב א' שושנה, מכון אופק, ירושלים תשס"ז
שבת פרקים ז'- יז תוספות תלמיד ר"י הזקן ח"ב הרב א' שושנה, מכון אופק, ירושלים תשע"א
שבת פרקים י"ז - כ"א תוספות תלמיד ר"י הזקן ח"ג
(הר"י שריליאון) -עדיין לא יצא לאור
שבת כו-נ תוספות אשכנזיות עתיקות הרב אריה יעקב ליבוביץ, ירושתנו ספר רביעי, ירושלים תש"ע, עמ' טו - לח
שבת ב-כג גליון התוספות הרב משה יהודה הכהן בלוי (בתוך שיטת הקדמונים)
שבת ליקוטים קטעים מתוספות ר"ש שאנץ מבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידו כרך ב', מכון אופק תשע"א עמ' 38 ואילך.
שבת ליקוטים קטעים מתוספות רבינו יהודה שירליאון מבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידו כרך ב', מכון אופק תשע"א עמ' 41 ואילך.

שבת השלמה לתוספות רי"ד הרב צבי יהושע לייטנר, ישורון
שבת פירוש רבי יהודה ב"ר בנימין הרופא (ריבב"ן) הרב משה יהודה הכהן בלוי, נ"י תשמ"ז (בתוך שיטת הקדמונים)
שבת מרדכי השלם מכון ירושלים, ירושלים תשע"ג
שבת חידושי הרשב"א (בתוך 'ספרי הרשב"א') הרב משה מרדכי קארפ, מכון אורייתא, ירושלים תשנ"ג
שבת חידושי הרשב"א הרב יאיר ברונר, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
שבת חידושי הריטב"א (החדשים) הרב משה גולדשטיין, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ן
שבת חידושי הר"ן (הנדפס ע"ש הריטב"א) הוצאת פרדס, בני ברק תשנ"ג
שבת חידושי הר"ן, רבינו נסים ב"ר ראובן הרב ישראל סקלר, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
שבת שיטה (המיוחסת) להר"ן הוצאת פרדס, בני ברק תשנ"ג
שבת נימוקי יוסף, רבינו יוסף בן חביבא מסרגוסה הרב משה יהודה הכהן בלוי, נ"י תשמ"ז בתוך שיטת הקדמונים.

גאטעסמאן, שלמה ‬ ‫ תשובות ופירושי הגאונים למס’ שבת. ‬‬‬‬ ‫ ישורון - חנוכה ופורים (תשעד) מו-נג ‬‬‬
שנול, שפרה ‬ ‫ גלוסר ללשון המשנה (פאה, שבת, עירובין, פסחים) ביוונית יהודית מגניזת קהיר. ‬‬‬‬ ‫ מסורות יג-יד (תשסז) 225-252 ‬‬‬

כנסת ישראל

הערות:
1. אודות פיה"מ מהדורת הופקינס ראה מאמר ביקורת: א' שלוסברג, פעמים 101-102 (תשס"ה), עמ' 281 והלאה.
2. פירוש קדמון מבית מדרשו של רבינו פרחיה: יצא לאור לראשונה על ידי עזריאל רוזנפלד, "קטע מפירוש על הרי"ף מבני ארצות האיסלם בראשית האלף הששי" ספר היובל לאברהם וייס נו יורק תשכ"ד עמ' תקי"א-תקכ"ח, ושוב ע"י רמ"י בלוי, בשם "פירוש קדמון מבית מדרשו של רבינו פרחיה", שיטת הקדמונים שבת א, ניו יורק תשמ"ז עמ' קמא-קנב. ושוב ע"י ר"א שושנה, כנספח ל'פירוש ר' פרחיה בן נסים', ירושלם קליבלנד, תשמ"ח עמ' 320-304. קטע נוסף פורסם עי' א' הורביץ הדרום מו תשל"ח, עמ' 210 -211. שלשת דפים נוספים לא פורסמו. וראה עוד אנ"צ רות, 'מפירושי רבינו חננאל בן שמואל על הרי"ף למסכת שבת', אודים יג (תשמ"ט), עמ' 53-86. (ד"ר ע' שבט, מפרשי הרי"ף פרק א' הערה 11)
3. אודות גליון התוספות בשיטת הקדמונים: ראה במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו, מכון אופק, כרך ב' הערה 53.
4. אודות השיטה להר"ן: לפי ת"ש, הספרות ב, עמ' 87, המחבר הוא תלמיד הר"ן ומחבר ה'שיטה מקובצת' למסכת ביצה. ול"י מנ"ל הא.

אלכסנדרוס

ספר תוספות ישנים על מסכת שבת (פרקים א-ב): ערוכה [!] ומתוקנת [!] מכתב-יד, תוספות ישנים שנדפסו על גליון הגמרא ונערך מחדש מכתב-יד בתוספת מרובה... 26 עמ', נערך ע"י אהרן איינהארן ונדפס בסוף ספרו "תורתן של ראשונים על מסכת שבת", חלק ב, שיכון סקווירא תשס"ה.

עדיאל ברויאר

כמה הוספות - ראה בקבצים המצ"ב.

מלבד זה, הדפיסו מכון אופק בישורון יג (תשס"ג) תוספות ריב"א למסכת שבת (דפים מח-נא), ולאחר מכן שילבו קטעים אלו בכתב שונה בתוך תוס' ר"י הזקן ותלמידו ח"א (אגב, הם מתכננים מהדורה חדשה של חלק זה, בע"ה).

כמו כן, לא ציינת לפסקי מהרי"ח על שבת שהדפיס רמ"י בלוי (יתכן שנזכרו בספר שרי האלף, אך אין לי כעת זמן לבדוק, ואני משער שלא נזכרו).

לגבי החידושים המיוחסים לר"ן והשיטמ"ק לביצה, ראה גם בסוף המבוא לשיטה על מגילה מכון אופק שיתכן שאף היא מאותו מחבר. ושם גם תמצא את המקור לדברי תא שמע.

עדיאל ברויאר

כמו כן, רמ"י בלוי הדפיס גם את פסקי ר"מ קלויזנער, קטעים מרשב"ם על שבת וליקוטי רב"צ על שבת.
ובכל המסכתות באשר הן - תמיד מומלץ להציץ גם בלוח עזר לפירושים מתקופת הגאונים שפרסם קימלמן בשנתון המשפט העברי, יא-יב (תשמ"ד-תשמ"ו).

המתלמד לפני רבו

נשמט דקדוקי סופרים על רש"י שהדפיס רמ"י. [הנ"ל הוא מהדורה אחרת של רש"י למסכתין]

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » ו' נובמבר 21, 2014 8:09 pm

תוספות הרא"ש שבת דף סא -סג (חסר במהד' וילמן ולנגה) נדפס ע"י א ליברמן, העמק ב (תשמא-תשמד) עמ' כט-לד

כנסת ישראל

ישר כח לכל המגיבים.
האם התוספות שעל האלפס הוא אותו חיבור שפרסם רמי בלוי על יבמות וקידושין?

המתלמד לפני רבו

לא. יש שני חיבורים אחד הוא מאוחר והוא מאת ר' ישראל זוסלין מלוקט מתוספות ומרדכי ואו"ז וראבי"ה וכדומה. ראה במאמרו של חבצלת הנ"ל ובמאמרו במוריה יח, גליון יא-יג, [תשנג] ובמאמרו יט, גליון א-ב עיי"ש. והשני הוא קדום בזמן בעלי התוספות [התכתב עם ר"י ור"מ מאיוורא, ובנו הוא ר' אליהו מלונדרוש שקבל מר"ש משנץ] מלוקט מבעלי התסופות עם תוספות המלקט ר' משה מלונדון.

עדיאל ברויאר

המתלמד לפני רבו כתב:לא. יש שני חיבורים אחד הוא מאוחר והוא מאת ר' ישראל זוסלין מלוקט מתוספות ומרדכי ואו"ז וראבי"ה וכדומה. ראה במאמרו של חבצלת הנ"ל ובמאמרו במוריה יח, גליון יא-יג, [תשנג] ובמאמרו יט, גליון א-ב עיי"ש. והשני הוא קדום בזמן בעלי התוספות [התכתב עם ר"י ור"מ מאיוורא, ובנו הוא ר' אליהו מלונדרוש שקבל מר"ש משנץ] מלוקט מבעלי התסופות עם תוספות המלקט ר' משה מלונדון.

אכן. בעניין התוספות שעל האלפס שהדפיס הרב בלוי, ומסכתות נוספות ששרדו בכת"י, כדאי לראות במאמר של י' פוקס המצ"ב.

עדיאל ברויאר

המתלמד לפני רבו כתב:נשמט דקדוקי סופרים על רש"י שהדפיס רמ"י. [הנ"ל הוא מהדורה אחרת של רש"י למסכתין]

אשמח שתסביר כוונתך שזו "מהדורה אחרת".

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ב' נובמבר 24, 2014 1:28 pm

תיאוריה מעניינת על מהדורותיו השונות של רש"י כתב הרה"ג ר' יצחק ישעי' וייס ב"חצי גבורים - פליטת סופרים" החדש, חלק ז.

עדיאל ברויאר

אני לא בטוח שהוא התכוון למהדורות במובן הזה. בגלל זה ביקשתי הבהרה.

כנסת ישראל

הרב בלוי במבואו לשיטת הקדמונים כותב שזה מהדורה קמא של רש"י ומתבסס על הכתוב בגליון הנדפס על הדף בשבת קי"ב ע"ב רש"י ד"ה אבל עי"ש

המתלמד לפני רבו

קבלתי ממישהו אודות רש"י הנ"ל: ע"ד פירוש רש"י לשבת דעת בלויא שהיא מהדו"ק וראיתו מדף קי"ב: ברש"י מה שאצלנו נכתב בצדו בהגה וז"ל מתחלה היה הגיר' כך ברש"י כו' ואח"כ הגיה רש"י בדבריו. אולם בבלויא הגירסא כרש"י מתחלה. וכתב על זה בלויא שראיה שכת"י זו היא מהדורא קמא,
אך יש לעורר אם זה מהדורא קמא למה השמיט רש"י אצלינו מה שכתוב שם בדף ל. שהובא בפנים מש"כ אצלינו בגליון ל"א ומסיים לוייה וכן בדף לא. הובא אחר פירוש הראשון של רש"י לוויה, ולמה השמיט רש"י שם רבו, ועל השמטה הראשון אולי השמיטו רש"י דלא ס"ל כהך פירוש של הלישנא חרינא אך בדף לא למה השמיט את שם רבו.
גם לא נראה שהיא מהדורא קמא דיעיין מה שהאריך שיר בתולדות הערוך ובכרם חמד חלק ו' בעמוד 195 אודות שכל דברי רש"י מהערוך הם רק מזקנותו ולכן ברוב מקומות כתב שמעתי ורק בשבת י"ג: כתב מה שראה בערוך, אולם יעיין בבלויא שם דף מז. קטע ארוך בשם הערוך
ומזה יראה שראהו רש"י, ואי נימא דהוי מהדורה קמא א"כ משמע שראהו רש"י כבר מקודם וא"כ אמאי לא הביאו בשאר דוכתי, ולכן יותר נראה שמהדורה זאת אולי היא בזקנותו והוי מהדורה בתרא, או אולי שהיא ביחד עם השלמותיו של תלמידי רש"י ה"ה ריב"ן ורשב"ם.
ב) ובהיותי בזה הנני לציין על כת"י זו איזה ציונים מה שראיתי שם רש"י מט: ד"ה והאי מלאכה בא"ד ומסייע למאן דאמר במסכת סוטה לעשות צרכיו נכנס לשכב עמה אלא שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו ואמר לו עתידין אחיך ליכתב על אבני אפוד רצונך שימחה שמך מביניהם כו' אולם אצל בלויא הגירסא אחיך ובניך ליכתב על אבני אפוד כו'. וכמדומה לא נמצא כן במדרשים אצלינו.
ג) שם נ"ט: ברש"י ד"ה תרי המיני כו' לשון תלמידי רבינו יצחק נ"ע [ובתלמידי] רבינו הלוי מצאתי מותר כו' אולם ראה שם אצל בלויא הגירסא לשון תלמידי רבינו יצחק בן יהודה ורבינו יצחק הלוי מתיר כו'. וא"כ לא מביא רש"י מתלמידי רבינו יצחק הלוי.
ד) שם ק"ט. ד"ה בת חורין היא. הרוח השורה על הידים לפני נטילה: ומקפדת. בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג' פעמים על ידיו: אולם אצל בלויא יש הוספה פי' בת חורין רוח רעה ששורה על גבי העין יש לה כבוד ברוחות כבן חורין בבני אדם ואינה עוברת עד ג"פ גם היא נקראת בת מלך ופוך מעבירה עכ"ל. והוא הוספה חשובה להבין למה נקרא בת חורין ולמה נקט הגמרא הלשון מקפדת.

עדיאל ברויאר

כנסת ישראל כתב:הרב בלוי במבואו לשיטת הקדמונים כותב שזה מהדורה קמא של רש"י ומתבסס על הכתוב בגליון הנדפס על הדף בשבת קי"ב ע"ב רש"י ד"ה אבל עי"ש

תודה על ההבהרה.
לגופו של עניין הייתי נזהר מאוד מלקבוע כזאת קביעה על בסיס מקום אחד (כדוגמא אציין את הלכות הרי"ף שבכת"י ני"ו שבגלל מקום אחד נחשב הנוסח שם למהדורא בתרא, אבל באמת בכמה מקומות הוא עדיין מייצג מהדורא קמא. וזאת מלבד העובדה שהוא מייצג קלאסי של ענף הנוסח האשכנזי-צרפתי ממנו השתלשל נוסח הדפוס, ובהשוואות לענפי הנוסח המזרחיים ניכרים בו שיבושים רבים [אם כי ביחס לענף הנוסח אליו הוא משתייך הוא מייצג נאמן, אם לא הנאמן ביותר]).

כנסת ישראל

לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

כנסת ישראל

אני מצרף מקטעי הראשונים שצויינו לעיל

כנסת ישראל

מצורף

עדיאל ברויאר

כנסת ישראל כתב:אני מצרף מקטעי הראשונים שצויינו לעיל

יישר כח!
לענ"ד צריך לבדוק אם הקטעים הללו הם מתוספות ר' יואל הלוי. מכל הבחינות הוא מתאים להיות המחבר (אשכנזי, סמוך לדורו של ר"ת, חמיו הוא תלמיד חכם מפורסם, חיבר תוספות על מסכתות: שבת, חולין וקידושין. על תוספותיו יעויין בספר שברי לוחות של שמחה עמנואל). אמנם ברור שההשערה היא רק השערה ראשונית שאין לה הרבה ביסוס (ובאותה מידה הוא יכול להיות גם גיסו, רשב"ט, וגם כל חכם אשכנזי אחר באותו דור), אבל זה הכיוון הראשון שהייתי בודק.
אגב, גם הרב שושנה מתכנן לפרסם קטעים אלו בתוספות ר"י הזקן ותלמידו (איני יודע אם בחלק ג שאמור לראות אור בחודשים הקרובים בע"ה, או במהדורה החדשה שהוא מתכנן לחלק א). מעניין יהיה לראות מה הוא יעלה בחכתו בדבר זהות המחבר.

אגב, יש לציין שככל הנראה הרא"ש עשה שימוש בקובץ זה בתוספותיו על שבת (השוו את הדיבור כאן ליד הע' 67 עם דברי התוס' רא"ש שבת לט ע"ב ד"ה אמר רבה. וכן תוס' רא"ש שבת מ ע"א ד"ה דילמא, השוו עם המובא במאמר הזה ליד הע' 68).

עדיאל ברויאר

השתא דאתינן להוספות על ספר שרי האלף, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויכין מהדורה מעודכנת. לענ"ד, טוב יעשה אם יכין מהדורה אינטרנטית המתעדכנת אחת לכמה חודשים (עם אפשרות שהעורך יקבל הערות והוספות מהקוראים). ואחת לכמה זמן (שנה-שנתיים או יותר) גם יעלה על מכבש הדפוס את המהדורה המעודכנת ביותר.
פשוט חבל ששוב ישקיעו כל כך הרבה בספר הזה ואז הוא יחסר הרבה מידע למשך עשרות שנים.
[אני מודע לזה שפורסמו הוספות ועדכונים על חלקים מהחיבור]

עדיאל ברויאר

עדיאל ברויאר כתב:
כנסת ישראל כתב:אני מצרף מקטעי הראשונים שצויינו לעיל

יישר כח!
לענ"ד צריך לבדוק אם הקטעים הללו הם מתוספות ר' יואל הלוי. מכל הבחינות הוא מתאים להיות המחבר (אשכנזי, סמוך לדורו של ר"ת, חמיו הוא תלמיד חכם מפורסם, חיבר תוספות על מסכתות: שבת, חולין וקידושין. על תוספותיו יעויין בספר שברי לוחות של שמחה עמנואל). אמנם ברור שההשערה היא רק השערה ראשונית שאין לה הרבה ביסוס (ובאותה מידה הוא יכול להיות גם גיסו, רשב"ט, וגם כל חכם אשכנזי אחר באותו דור), אבל זה הכיוון הראשון שהייתי בודק.
אגב, גם הרב שושנה מתכנן לפרסם קטעים אלו בתוספות ר"י הזקן ותלמידו (איני יודע אם בחלק ג שאמור לראות אור בחודשים הקרובים בע"ה, או במהדורה החדשה שהוא מתכנן לחלק א). מעניין יהיה לראות מה הוא יעלה בחכתו בדבר זהות המחבר.

אגב, יש לציין שככל הנראה הרא"ש עשה שימוש בקובץ זה בתוספותיו על שבת (השוו את הדיבור כאן ליד הע' 67 עם דברי התוס' רא"ש שבת לט ע"ב ד"ה אמר רבה. וכן תוס' רא"ש שבת מ ע"א ד"ה דילמא, השוו עם המובא במאמר הזה ליד הע' 68).

שכחתי לציין שאם חותנו של המחבר הוא אכן הראב"ן, אזי יש מקום לשער שר' שמשון הוא ר' שמשון ב"ר יוסף, גיס של ר"ת שפסקיו הובאו כמה פעמים בכתבי הראבי"ה.

המתלמד לפני רבו

עדיאל ברויאר כתב:השתא דאתינן להוספות על ספר שרי האלף, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויכין מהדורה מעודכנת. לענ"ד, טוב יעשה אם יכין מהדורה אינטרנטית המתעדכנת אחת לכמה חודשים (עם אפשרות שהעורך יקבל הערות והוספות מהקוראים). ואחת לכמה זמן (שנה-שנתיים או יותר) גם יעלה על מכבש הדפוס את המהדורה המעודכנת ביותר.
פשוט חבל ששוב ישקיעו כל כך הרבה בספר הזה ואז הוא יחסר הרבה מידע למשך עשרות שנים.
[אני מודע לזה שפורסמו הוספות ועדכונים על חלקים מהחיבור]

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18146&p=174081

עדיאל ברויאר

המתלמד לפני רבו כתב:
עדיאל ברויאר כתב:השתא דאתינן להוספות על ספר שרי האלף, הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויכין מהדורה מעודכנת. לענ"ד, טוב יעשה אם יכין מהדורה אינטרנטית המתעדכנת אחת לכמה חודשים (עם אפשרות שהעורך יקבל הערות והוספות מהקוראים). ואחת לכמה זמן (שנה-שנתיים או יותר) גם יעלה על מכבש הדפוס את המהדורה המעודכנת ביותר.
פשוט חבל ששוב ישקיעו כל כך הרבה בספר הזה ואז הוא יחסר הרבה מידע למשך עשרות שנים.
[אני מודע לזה שפורסמו הוספות ועדכונים על חלקים מהחיבור]

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=18146&p=174081&hilit=%D7%A9%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%A3#p174073

כן, ידעתי שיש משהו בויקיטקסט, אבל בפועל צריך מישהו (ראוי) שינער חצנו ויבצע.

המתלמד לפני רבו

בויקיטקסט הוא פרי יזמתו של הכותב בקישור. ולא צריך מפעל ויוזם אלא כל אחד יכול לתרום לויקי.

עדיאל ברויאר

המתלמד לפני רבו כתב:בויקיטקסט הוא פרי יזמתו של הכותב בקישור. ולא צריך מפעל ויוזם אלא כל אחד יכול לתרום לויקי.

התוצאה תראה בהתאם (אחת הביקורות החוזרות ונישנות על הספר המקורי הייתה על צורת הציון שאינה עקבית ולפעמים לא ברורה). ואף בלי זה, הפרוייקט מקרטע למרות שלא הוקם בחודשים האחרונים. שים לב שחלקים שלמים מהספר עוד לא הועלו בכלל. כנראה בגלל כל האמור, היוזם עצמו כתב שצריך מישהו שיקח את הפרויקט לידיו.

המתלמד לפני רבו

אך על זה יש להקשות קושית הגמ' כסף מנלן. בלי כסף לא יצא כלום. ואולי האתר ספריה, הוא מקום טוב עבורו כבר כתבתי אצלם הדברים
http://www.sefaria.org/

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » א' נובמבר 30, 2014 7:08 am

עדיאל ברויאר כתב:שכחתי לציין שאם חותנו של המחבר הוא אכן הראב"ן, אזי יש מקום לשער שר' שמשון הוא ר' שמשון ב"ר יוסף, גיס של ר"ת שפסקיו הובאו כמה פעמים בכתבי הראבי"ה.

זכור לי שהתוספות שלפנינו (בשיבושי הדפוס לפעמים) וכן תוס' הרא"ש מזכירים את הראב"ן כמה פעמים במס' שבת, ואולי ניתן לבדוק על פי זה.

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » א' נובמבר 30, 2014 7:29 am

כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

יש"כ.

יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)
וכן דבריו צריכים עדכון לגבי השתמשות רבינו בפירושי הרא"ה, שהרי בימינו נדפסו חידושי תלמידו הריטב"א. יש ששניהם מביאים בשם הרא"ה אלא שזה מאריך וזה מקצר ובא אחד ולימד על חבירו, ויש שאצל רבינו האחד נאמרו הדברים סתם ואצל האחר נאמרו הדברים בשם אומרם. לפעמים מביא בשיטה להר"ן חידוש בשם הרא"ה, ואילו הריטב"א כתבו בשם הרמב"ן [ולא קשיא] או בשם התוספות [וצ"ע].

ומה שכתב עפשטיין שרבו סתם של בעל השיטה הוא הר"ן, אינו מתישב על לבי. שהרי דברי רבו של בעל השיטה אינם נמצאים בדברי הר"ן וגם (לפי זכרוני) אינם עולים יפה עם שיטתו.

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ב' דצמבר 08, 2014 10:12 pm

עדיאל ברויאר כתב:לענ"ד צריך לבדוק אם הקטעים הללו הם מתוספות ר' יואל הלוי. מכל הבחינות הוא מתאים להיות המחבר (אשכנזי, סמוך לדורו של ר"ת, חמיו הוא תלמיד חכם מפורסם, חיבר תוספות על מסכתות: שבת, חולין וקידושין. על תוספותיו יעויין בספר שברי לוחות של שמחה עמנואל). אמנם ברור שההשערה היא רק השערה ראשונית שאין לה הרבה ביסוס (ובאותה מידה הוא יכול להיות גם גיסו, רשב"ט, וגם כל חכם אשכנזי אחר באותו דור), אבל זה הכיוון הראשון שהייתי בודק.
אגב, גם הרב שושנה מתכנן לפרסם קטעים אלו בתוספות ר"י הזקן ותלמידו (איני יודע אם בחלק ג שאמור לראות אור בחודשים הקרובים בע"ה, או במהדורה החדשה שהוא מתכנן לחלק א). מעניין יהיה לראות מה הוא יעלה בחכתו בדבר זהות המחבר.

אגב, יש לציין שככל הנראה הרא"ש עשה שימוש בקובץ זה בתוספותיו על שבת (השוו את הדיבור כאן ליד הע' 67 עם דברי התוס' רא"ש שבת לט ע"ב ד"ה אמר רבה. וכן תוס' רא"ש שבת מ ע"א ד"ה דילמא, השוו עם המובא במאמר הזה ליד הע' 68).

הסרפד כתב:זכור לי שהתוספות שלפנינו (בשיבושי הדפוס לפעמים) וכן תוס' הרא"ש מזכירים את הראב"ן כמה פעמים במס' שבת, ואולי ניתן לבדוק על פי זה.

שוב בדקתי, וראיתי שכל אזכורי הראב"ן שבראשונים למס' שבת הם משאלותיו ששאל מן הרשב"ם (ותשובתו נמצאת בסוף ספרו) ואין זכר לכל דבריו אלה ב'תוספות אשכנזיות' הללו.

עדיאל ברויאר

כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ד' דצמבר 10, 2014 7:04 pm

הסרפד כתב:
כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

יש"כ.

יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)
.

לא מסתבר שהשיטה היה צריך את התיווך של רבינו יהונתן כדי לצטט את רש"י, אבל אכן ניכרת השפעה מסויימת של רבינו יהונתן, וצריך לבדוק אם כן הוא במגילה ובביצה.
אגב האם מישהו בדק באופן שיטתי את ההשפעה של רבינו יהונתן והמאירי על רבי עובדיה מברטנורה? [רבים מהדברים המחודשים ברע"ב שעמדו עליהם גדולי האחרונים מקורם ברבינו יהונתן והמאירי].

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ד' דצמבר 10, 2014 7:06 pm

עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

אכן, ואמנם ליקוטים מפי' רבינו ברוך נדפסו עוד קודם בישורון ושם כתב שעומד להו"ל.
אגב, האם ספר הנר לעירובין יצא לאור? (חוץ מבתוך קובץ שיטות קמאי)

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ד' דצמבר 10, 2014 7:41 pm

כנסת ישראל כתב:
הסרפד כתב:יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)

לא מסתבר שהשיטה היה צריך את התיווך של רבינו יהונתן כדי לצטט את רש"י

צא ובדוק (כאשר עשיתי), דרכו של רבינו יהונתן לנטות מלשונו של רש"י במדה נכרת, וברור שלשון השיטה להר"ן והמאירי קרובים יותר ללשון ר' יהונתן.

עדיאל ברויאר

כנסת ישראל כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

אכן, ואמנם ליקוטים מפי' רבינו ברוך נדפסו עוד קודם בישורון ושם כתב שעומד להו"ל.
אגב, האם ספר הנר לעירובין יצא לאור? (חוץ מבתוך קובץ שיטות קמאי)

למיטב ידיעתי לא (כמדומני שבישורון או בספר זכרון כלשהו פורסמו גם כן ליקוטים מספר הנר לשבת ועירובין).

עדיאל ברויאר

כנסת ישראל כתב:
הסרפד כתב:
כנסת ישראל כתב:לזיכוי הרבים אני מצרף את המאמר של י נ אפשטין על מחבר ה'שיטה מקובצת' לביצה וה'שיטה להר"ן' על שבת שנרמז לעיל בדבריו של הר' עדיאל הי"ו (ויש"כ), כפי שקבלתי מספריית הרמב"ם (ויש"כ).
אגב בעמ' 41 הערה 3 נוטה ליחס אליו גם את 'תלמיד הריטב"א' על עירובין (כת"י) וכמדומה הוא הנדפס ע"ש תלמיד הרשב"א וא"כ אינו לו.

יש"כ.

יש להעיר שדבריו של י"נ עפשטיין צריכים עדכון, שהרי מאז עד ימינו נתגלה פי' רבינו יהונתן על מסכת שבת, שדבריו נעתקו בתדירות ע"י רבינו בעל השיטה דינן אבל בעילום שם. וכמדומה אני שכל ה'פירושים' כמו שקראם עפשטיין, ובפרט אלו שהיו בעיניו 'העתקת דברי רש"י' אינם אלא פי' ר' יהונתן קרוב ללשונו. (וכן נהג גם המאירי?)
.

לא מסתבר שהשיטה היה צריך את התיווך של רבינו יהונתן כדי לצטט את רש"י, אבל אכן ניכרת השפעה מסויימת של רבינו יהונתן, וצריך לבדוק אם כן הוא במגילה ובביצה.
אגב האם מישהו בדק באופן שיטתי את ההשפעה של רבינו יהונתן והמאירי על רבי עובדיה מברטנורה? [רבים מהדברים המחודשים ברע"ב שעמדו עליהם גדולי האחרונים מקורם ברבינו יהונתן והמאירי].

זה לא עניין של צורך אלא עניין של נוחות. ר' יהונתן הוא חיבור על הרי"ף, ומי שמחפש חיבור כזה ודאי יפנה אליו (לכן במקומות רבים פרשני הרי"ף הם בעצם מתבססים על ר' יהונתן ולא על רש"י, בניגוד למה שחושבים לפעמים). ובפרט שלפי הרב שושנה המחבר הוא פרובנסיאלי, ככל הנראה, מה שעוד יותר גורם למחבר להעדיף מרצונו ולא בגלל צורך.

עדיאל ברויאר

מהדורה חדשה של פירוש האבודרהם לפרק במה מדליקין נדפסה בישורון כרך כט, ע"י הרב שמריהו פורטנוי

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' דצמבר 27, 2014 6:50 pm

שרידים מפירושי הראשונים על התלמוד והרי"ף מגניזת קאהיר עמ"ס שבת

עדיאל ברויאר

עדיאל ברויאר כתב:
כנסת ישראל כתב:
עדיאל ברויאר כתב:כעת נזכרתי שלא נרשם כאן ספר הנר למסכת שבת שיצא לאור לפני שנים בודדות בירושלים.

אכן, ואמנם ליקוטים מפי' רבינו ברוך נדפסו עוד קודם בישורון ושם כתב שעומד להו"ל.
אגב, האם ספר הנר לעירובין יצא לאור? (חוץ מבתוך קובץ שיטות קמאי)

למיטב ידיעתי לא (כמדומני שבישורון או בספר זכרון כלשהו פורסמו גם כן ליקוטים מספר הנר לשבת ועירובין).

בספר זכרון 'דרור יקרא' (יש באוצר).

עדיאל ברויאר

לגבי השלמת תוספות רי"ד על שבת, י"מ תא-שמע הדפיס את הפסקאות מסוף המסכת שהדפיס הרב לייטנר בישורון, בצירוף פסקאות חדשות נוספות מכת"י אחרים (דפים קלד-קלו, קלט ע"ב-קנ), בתוך: כנסת מחקרים, עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון, פרק חמישי - קטעי "תוספות רי"ד" מגניזת איטליה, עמ' 56-61.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר