אמונות ודעות בשולחן ערוך

[הרועה]

בשו"ע ממעט לעסוק באמונות ודעות, אלא בתמצית ההלכה בלבד. זכור לי רק מקרה אחד בו הוא מייחד את הדיבור לתפיסת עולם יהודית - בכוונה הרצויה בשעת הנחת תפילין (או"ח כה, ה):

יכוון בהנחתם שציוונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם ייחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על ייחודו ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד לקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו.

האם ישנן דוגמאות נוספות כיוצא בה?

[צולניק]

או"ח סי' רל"א

[שברי לוחות]

סימן א , סימן רלא
סימן רכב סעיף ג, יו"ד סימן רמז, יו"ד רג ס"ז,

[מחולת המחנים]

או"ח סי' קנ"ה-קנ"ו.

[הרועה]

סימן א , סימן רלא

או"ח סי' קנ"ה-קנ"ו.

אלה אכן הדוגמאות המפורסמות, אבל הן עוסקות בהנהגות מוסריות (בסי' א הוא רק ברמ"א ולא במחבר גופו) ולא בתפיסות של אמונות ודעות במובן החמור (היינו תפיסות תאולוגיות). אשמח לדוגמאות נוספות.

[הרועה]

סימן רכב סעיף ג

זו כבר דוגמה טובה. תודה. הנה לשונה:

חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם שהיא שמחה לו:

[שברי לוחות]

אבן העזר סימן כה, ועוד ועוד

[שברי לוחות]

חושן משפט רמט, ה (רסו, א)

[המתלמד לפני רבו]

או"ח סימן צ"ח

[סגי נהור]

סימן א , סימן רלא

אלה אכן הדוגמאות המפורסמות, אבל הן עוסקות בהנהגות מוסריות (בסי' א הוא רק ברמ"א ולא במחבר גופו) ולא בתפיסות של אמונות ודעות במובן החמור (היינו תפיסות תאולוגיות). אשמח לדוגמאות נוספות.

לענ"ד, סימן רל"א הוא בוודאי "תפיסה של אמונה ודעות במובן החמור" כי יש בו הסתכלות מסוימת על כל חיי האדם בעולם הזה. זו אולי לא תיאולוגיה, אבל זהו עיקרון בסיסי - אולי הכי בסיסי - בהשקפה על תכלית החיים.

[מה שנכון נכון]

בסימן כה הוא ענין הלכתי לכמה פוסקים [וי"א שמעכב], ומאותו טעם כ"ה בסימן ח ס"ח ובסימן תרכה.

[הרועה]

תודה לכל המשיבים. שכמ"ה.

בסימן כה הוא ענין הלכתי לכמה פוסקים [וי"א שמעכב], ומאותו טעם כ"ה בסימן ח ס"ח ובסימן תרכה.

אכן עניין הלכתי, אבל היא מבליעה במפורש תפיסה תאולוגית (שאינה מוסכמת על כל הראשונים ואכמ"ל).

[גם זו לטובה]

תודה לכל המשיבים. שכמ"ה.

בסימן כה הוא ענין הלכתי לכמה פוסקים [וי"א שמעכב], ומאותו טעם כ"ה בסימן ח ס"ח ובסימן תרכה.

אכן עניין הלכתי, אבל היא מבליעה במפורש תפיסה תאולוגית (שאינה מוסכמת על כל הראשונים ואכמ"ל).

מה לא מוסכם?

[הוגה ומעיין]

הרועה צודק, הן במה שכתב שאינו מוסכם והן במה שכתב שאכמ"ל.
מישהו שכן מרחיב בזה קצת:
באוצר שלנו: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155234&&page=37
בה"ב: http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=21

[ברזילי]

גם כוונת השמות שבסימן ה' מבטאת, לפחות בניסוחה, תפיסה תיאולוגית מסוימת

[הרועה]

גם כוונת השמות שבסימן ה' מבטאת, לפחות בניסוחה, תפיסה תיאולוגית מסוימת

תודה.
אולי גם או"ח שז, טז:

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים:

מעניין לעניין, כאן המקום להפנות למאמרו של בן ציון רוזנפלד, "מקומן של הלכות דעות בשולחן ערוך".
http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/sh ... ekoman.htm

[מרן המשגיח]

הרועה צודק, הן במה שכתב שאינו מוסכם והן במה שכתב שאכמ"ל.
מישהו שכן מרחיב בזה קצת:
באוצר שלנו: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155234&&page=37
בה"ב: http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=21

מה הקשר?

[הרועה]

איזה מרכיב ב"אכמ"ל" אינו מובן, שאתה מבקש הבהרות ממי שלדעתו אכמ"ל?

[מרן המשגיח]

איזה מרכיב ב"אכמ"ל" אינו מובן, שאתה מבקש הבהרות ממי שלדעתו אכמ"ל?

מה יש לך?
האם במקרה זה פירוש האכמ"ל הוא: זו דעתי ואינני מוכן לדון בה או להסביר אותה ולא לשמוע דעות אחרות?

[אמסטרדם]

לענ"ד טוב לאסוף גם מוסרי משנה תורה להרמב"ם ז"ל [שמשם הובא כמה דברים בשו"ע]. כגון בהל' לולב [שמחה] וכו'.

סימן א , סימן רלא

אלה אכן הדוגמאות המפורסמות, אבל הן עוסקות בהנהגות מוסריות (בסי' א הוא רק ברמ"א ולא במחבר גופו) ולא בתפיסות של אמונות ודעות במובן החמור (היינו תפיסות תאולוגיות). אשמח לדוגמאות נוספות.

לענ"ד, סימן רל"א הוא בוודאי "תפיסה של אמונה ודעות במובן החמור" כי יש בו הסתכלות מסוימת על כל חיי האדם בעולם הזה. זו אולי לא תיאולוגיה, אבל זהו עיקרון בסיסי - אולי הכי בסיסי - בהשקפה על תכלית החיים.

האם לא מובא בגמ' ברכות שזהו עיקר גדול בדת תורתנו הק' [אני לא זוכר בדיוק עכשיו]?

[המתלמד לפני רבו]

לענ"ד טוב לאסוף גם מוסרי משנה תורה להרמב"ם ז"ל [שמשם הובא כמה דברים בשו"ע]. כגון בהל' לולב [שמחה] וכו'.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175994&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10559&
http://www.hebrewbooks.org/33247

[אמסטרדם]

ייש"כ!