מי הוא הר"י בעל ה'פר"י'?

[הסרפד]

בפסקי מהרי"ח (ומשם להגהות אשרי) מובאים לרוב דברי 'פר"י', ומעולם חשבתי - כמו שראיתי כותבים - שהכוונה ל'פסקי (אולי 'פרישת'?) רבינו יצחק [הזקן בעל התוספות]. אמנם דברי ה'ר"י' קרובים בדרך כלל ל'סתמא דתוספות'.

אבל עתה שמצאתי סתירה מפורשת בין שיטת ר"י הזקן (מובא בשם תוס' רבינו יהודה בשם הר"י, וודאי שהכוונה לרבו) לפר"י שבמהרי"ח, הנני חוזר לתהות על הראשונות - האם ישנה הוכחה לזה שר"י הזקן הוא בעל ה'פר"י'? (המצאנו מי שהביא פסקי/פרישת הר"י דינן חוץ מהרי"ח?) ואם לאו, מי מרבותינו הוא בעל הדברים?

[עדיאל ברויאר]

נחלקו בזה מהדירי פסקי מהרי"ח. כמדומני שהרב שושנה (במבואו לשיטמ"ק חולין עם פסקי מהרי"ח) נוקט שהכוונה לפסקי/פרישת ר' יחזקיה. ואילו מהדיר אחר (איני זוכר כרגע מי) נקט שמדובר בר"י. אגב ריהטא פשוט לי שמדובר במהרי"ח, ועכ"פ ודאי שאינו ר"י.

[עדיאל ברויאר]

הרב חבצלת נוקט בפשיטות שמדובר בפירוש ר"י הזקן, ראו במצ"ב.

[פרץ מוצקין]

הקש באוצר
פר"י אשרי
ותקבל תוצאות רבות ומגוונות.

מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל)

[עדיאל ברויאר]

הקש באוצר
פר"י אשרי
ותקבל תוצאות רבות ומגוונות.

מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל)

איני רומז. איני זוכר האם ראיתי רק דברי הרב חבצלת או שראיתי גם מהדיר אחר.
אגב, הרב רוזנר לא כתב על עניין זה דבר במבוא הקצר למהדורתו לפסקי מהרי"ח על פסחים (נדפסה במקבציאל, לא, ירושלים תשס"ה).

כעת מצאתי שעסק בזה הרב א"י שולביץ במבואו לפסקי מהרי"ח על עירובין (פרק א. מוריה כט ח-י [תשס"ט], שמד-שמו, עמ' ד), והוא מוכיח שהכוונה לר' יחזקיה עצמו, עי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150978&

ביבליוגרפיה לפסקי מהרי"ח ראו במאמר המצ"ב הע' 11 (העירני הרב מיללער ממכון פליטת סופרים שנשמט משם פסקי מהרי"ח על ב"ק שנדפסו בספר זכרון שירת אליעזר).

[עדיאל ברויאר]

הרב שושנה במבואו לפסקי מהרי"ח על חולין נוקט בפשיטות שמדובר בר"י הזקן.

[הסרפד]

יישר כחך ר' עדיאל!

לסיכום:
א. הרב חבצלת והרב שושנה סבורים שה'פר"י' הם דברי ר"י הזקן, וכן נראה שהיא סברת העולם, וכן כתב אורבך ב'בעלי התוספות' בפשטות.
ב. הרב שולביץ סבור שהכוונה לר' יחזקיה עצמו (ולכן הוכרח לחדש שפסקי מהרי"ח נערכו ע"י תלמידיו, ולפי זה פירש סגנון בעל הגה"א 'פר"י מהרי"ח' בדוחק), וכתב שיש הוכחות שאין הכוונה לר"י הזקן, ולא פירש.
ג. דעת בעל דור דור ודורשיו (ח"ה עמ' 167) שר"י היה בנו של המהרי"ח (ע"פ לשון הגהות אשר"י ב"ק פ"א סי' כ' "ר"י בר מהרי"ח") ולשיטתו 'פר"י מהרי"ח" פירושו 'פר"י בשם מהרי"ח', אמנם בדורנו שזיכנו לראות גוף דברי המהרי"ח אי אפשר לפרש כן.
על סתירות בין שיטת הר"י לה'פר"י', מצאתי שהעיר חכם אחר בקונטרס מאמר על רש"י למסכתות נדרים ומועד קטן (עמ' 2 בהע' 6), שהר"י חולק על ר"ת בענין קנין המועיל בשידוכין (כמובא בתוס' נדרים כ"ז ע"ב סוד"ה והלכתא) ואילו הפר"י שבמהרי"ח סבירא ליה כר"ת (עי' הגה"א שבת פ"ב סי' י"ט).

הסתירה שמצאתי נמצאת ג"כ במהרי"ח שבת: בפסקי מהרי"ח הסיק בשם פר"י שמעיקר הדין קיי"ל כרב נחמן, אלא שהמחמיר תע"ב (בהגה"א פ"ג סי' י"ז חסר 'פר"י'), וכשיטת התוספות שלפנינו (מ"ב ע"ב ד"ה והיינו דר"נ). ואילו בהגהת רבינו פרץ לתשב"ץ סי' של"ו (וכן ראיתי בשמו בשם סמ"ק מצוריך) כתב בשם תוספות רבינו יהודה בשם ר"י דקיי"ל כלישנא קמא שם להחמיר ודלא כרב נחמן. (ומה שכתוב במרדכי סי' ש"ח בשם ר"י שפסק כלישנא בתרא ורב נחמן, במרדכי השלם כתוב בשם ר' ישראל.)

[עדיאל ברויאר]

יישר כחך ר' עדיאל!

לסיכום:
א. הרב חבצלת והרב שושנה סבורים שה'פר"י' הם דברי ר"י הזקן, וכן נראה שהיא סברת העולם, וכן כתב אורבך ב'בעלי התוספות' בפשטות.
ב. הרב שולביץ סבור שהכוונה לר' יחזקיה עצמו (ולכן הוכרח לחדש שפסקי מהרי"ח נערכו ע"י תלמידיו, ולפי זה פירש סגנון בעל הגה"א 'פר"י מהרי"ח' בדוחק), וכתב שיש הוכחות שאין הכוונה לר"י הזקן, ולא פירש.
ג. דעת בעל דור דור ודורשיו (ח"ה עמ' 167) שר"י היה בנו של המהרי"ח (ע"פ לשון הגהות אשר"י ב"ק פ"א סי' כ' "ר"י בר מהרי"ח") ולשיטתו 'פר"י מהרי"ח" פירושו 'פר"י בשם מהרי"ח', אמנם בדורנו שזיכנו לראות גוף דברי המהרי"ח אי אפשר לפרש כן.
על סתירות בין שיטת הר"י לה'פר"י', מצאתי שהעיר חכם אחר בקונטרס מאמר על רש"י למסכתות נדרים ומועד קטן (עמ' 2 בהע' 6), שהר"י חולק על ר"ת בענין קנין המועיל בשידוכין (כמובא בתוס' נדרים כ"ז ע"ב סוד"ה והלכתא) ואילו הפר"י שבמהרי"ח סבירא ליה כר"ת (עי' הגה"א שבת פ"ב סי' י"ט).

הסתירה שמצאתי נמצאת ג"כ במהרי"ח שבת: בפסקי מהרי"ח הסיק בשם פר"י שמעיקר הדין קיי"ל כרב נחמן, אלא שהמחמיר תע"ב (בהגה"א פ"ג סי' י"ז חסר 'פר"י'), וכשיטת התוספות שלפנינו (מ"ב ע"ב ד"ה והיינו דר"נ). ואילו בהגהת רבינו פרץ לתשב"ץ סי' של"ו (וכן ראיתי בשמו בשם סמ"ק מצוריך) כתב בשם תוספות רבינו יהודה בשם ר"י דקיי"ל כלישנא קמא שם להחמיר ודלא כרב נחמן. (ומה שכתוב במרדכי סי' ש"ח בשם ר"י שפסק כלישנא בתרא ורב נחמן, במרדכי השלם כתוב בשם ר' ישראל.)

סיכום מעולה. רק שים לב שהרב שולביץ כן הביא כמה הוכחות לדבריו (אם כי לא בדקתי במקורותיו), תפתח את הקישור שצירפתי בהודעה לעיל, ותעיין בעמ' ד. [אגב, יש להשוות את דבריו לדברי הרב ליפשיץ ביחס לקיום פרישת מהרי"ח, במבואו לתוס' ופרישת מהרי"ח לפסחים (מצ"ב), ולברר האם אכן היו לו כמה חיבורים או שמא פרישת מהרי"ח היא היא פסקי מהרי"ח. כמובן, כל הדברים שכתבתי כאן הם אגב ריהטא.]
ואם כבר, יש לציין שפרופ' עמנואל הרחיב קצת את הידוע לנו על בית המדרש במגדבורג במבוא לספרו - תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו.

[הסרפד]

על הדעות השונות בזהות ה'פר"י', יש להוסיף: ר' ישראל (מבוא לראבי"ה, עמ' 149), אלא שהכותב לא הביא שום מקור לדבריו, וגם לא ידעתי לאיזה מן הראשונים בשם ר' ישראל נתכוון.

[עדיאל ברויאר]

נתקלתי כעת במקרה במאמרו של ח' בראדי על פסקי מהרי"ח (הורדתי מהיברובוקס. מצ"ב). ראשית, ממה שכתב שרוב תורת מהרי"ח מבוססת על ר"י, מסתבר שאף הוא פירש את 'פר"י' כ"פירוש ר' יצחק" וכדו'. שנית, ביחס להערה האגבית שכתבתי שיתכן שיש טעות בכך שייחסו למהרי"ח חיבורים אחרים ובעצם פרישתו ופסקיו חד הם, הרי שבראדי טוען שמה שמובא במקומות אחרים בשם חיבורים אחרים שלו, אינו מופיע בפסקים שלפנינו ובכת"י.
גם רמ"י בלוי, במבואו לפסקי מהרי"ח על ב"ק (נדפס בשיטת הקדמונים על ב"ק יחד עם תוספות תלמיד רבינו תם ורבינו אליעזר על ב"ק וחיבורים נוספים, ניו-יורק תשל"ז. דבריו במבוא בעניין זה נמצאים בעמ' 9) נוקט גם כן ש'פר"י' היינו ר"י הזקן.
לסיום, במבוא לפסקי מהרי"ח על קידושין שפורסמו בספר זכרון 'אהל חייא' (מצ"ב הפסקים) כתבו ("המערכת") כדברי הרב שולביץ, אלא שהוא לקח חלק בההדרת הפסקים ומסתבר שהדברים נכתבו על פיו.

[עדיאל ברויאר]

הקש באוצר
פר"י אשרי
ותקבל תוצאות רבות ומגוונות.

מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל)

איני רומז. איני זוכר האם ראיתי רק דברי הרב חבצלת או שראיתי גם מהדיר אחר.
אגב, הרב רוזנר לא כתב על עניין זה דבר במבוא הקצר למהדורתו לפסקי מהרי"ח על פסחים (נדפסה במקבציאל, לא, ירושלים תשס"ה).

כעת מצאתי שעסק בזה הרב א"י שולביץ במבואו לפסקי מהרי"ח על עירובין (פרק א. מוריה כט ח-י [תשס"ט], שמד-שמו, עמ' ד), והוא מוכיח שהכוונה לר' יחזקיה עצמו, עי"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150978&

ביבליוגרפיה לפסקי מהרי"ח ראו במאמר המצ"ב הע' 11 (העירני הרב מיללער ממכון פליטת סופרים שנשמט משם פסקי מהרי"ח על ב"ק שנדפסו בספר זכרון שירת אליעזר).

כעת ראיתי שליקוט מפסקי מהרי"ח על גיטין נדפסו בספר זכרון 'אהלי שם' (לזכר ר' שמעון שכטר. כפר חסידים), עמ' יג-יח. נמצא באוצר. (לעיקר הנידון הם לא מציינים כלום על זהות פר"י).

[הסרפד]

הסתירה שמצאתי נמצאת ג"כ במהרי"ח שבת: בפסקי מהרי"ח הסיק בשם פר"י שמעיקר הדין קיי"ל כרב נחמן, אלא שהמחמיר תע"ב (בהגה"א פ"ג סי' י"ז חסר 'פר"י'), וכשיטת התוספות שלפנינו (מ"ב ע"ב ד"ה והיינו דר"נ). ואילו בהגהת רבינו פרץ לתשב"ץ סי' של"ו (וכן ראיתי בשמו בשם סמ"ק מצוריך) כתב בשם תוספות רבינו יהודה בשם ר"י דקיי"ל כלישנא קמא שם להחמיר ודלא כרב נחמן. (ומה שכתוב במרדכי סי' ש"ח בשם ר"י שפסק כלישנא בתרא ורב נחמן, במרדכי השלם כתוב בשם ר' ישראל.)

כעת בא לידי 'תוספות ר"י הזקן ותלמידו' (מכ' אופק) ושם מפורש שיטת ר"י בזה כשיטת התוספות שלפנינו. וא"כ על כרחך שיש כאן מחלוקת תלמידי ר"י בדעת ר"י, או אולי הר"י עצמו חזר בו, ועכ"פ ליכא למשמע מינה לגבי זהות ה'ר"י' שבמהרי"ח.

[הוגה]

פסקי מהרי"ח למסכת ראש השנה, נדפסו על ידי הרב אברהם שושנה בישורון כ"ג מכתב יד פראג, מצו"ב.
פיסקאות מתוך פסקי מהרי"ח למסכת ראש השנה, בנוסח מתוקן יותר, הועתקו במרדכי ובהגהות אשרי.
הפיסקאות בפסקי מהרי"ח חתומות כדרכו: פר"י. לפי השוואת חלק מהפיסקאות נראה שמקור הדברים מתוספות ראש השנה על הדף, שהן תוספות שאנץ. (כמו שכתבו כאן. וכן במרדכי השלם מגילה (מכ"י אושטרייך, עמ' תרכט): 'ובפרק ראוהו בית דין (ר"ה כז.) כתב רבינו שמשון משנ"ץ וז"ל...', והוא בתוס' ר"ה שם ד"ה אבל).
לפעמים אחרי החתימה פר"י, הוסיף מהרי"ח דברים שאינם נמצאים בתוספות. ונראה שבתיבת 'פר"י' כוונתו לציין שעד כאן דברי התוספות המונחים לפניו, שמתוכן העתיק את תמצית הפסק, ומשם ואילך אלו דברי מהרי"ח עצמו.

א) פסקי מהרי"ח פרק ראוהו בית דין (סי' תתך, הובא במרדכי ר"ה שם רמז תשיג):

'ואם לאחר שנסתם מעכב התקיעה פסול... כן פר"י. מיהו צ"ע די"ל דהלכה כר' נתן דאמר במינו אפילו מעכב התקיעה כשר'.

כל ההתחלה עד תיבת 'פר"י' נמצא בתוספות שאנץ על הדף (כז: ד"ה ניקב).
ההמשך 'מיהו צ"ע...' לא נמצא בתוספות, ונראה הוספת מהרי"ח עצמו.

ב) פסקי מהרי"ח שם (סי' תתיו, הובא בהגהות אשרי פ"א סי' ז):

ובעד נעשה דיין יש ג' חילוקים... ובדיני נפשות אפילו עד הרואה אין נעשה דיין, והוא הדין לענין מכה את חבירו כדאיתא פרק החובל (ב"ק צ:). פר"י. אך פרק החובל כדפיר' שני שרי לדון עשה דווקא דיני נפשות ולא בחבלה".

כל ההתחלה עד תיבת פר"י, נמצא בתוספות שאנץ על הדף (כו. ד"ה דרחמנא): 'ובעד נעשה דיין יש דינים חלוקים כמו שפי' בפרק ב' דכתובות [תוספות שאנץ כתובות כא: ד"ה עד]...'.
אך כל הסיום בפסקי מהרי"ח כתב יד פראג 'כדפיר' שני שרי לדון עשה' לא נמצא כלל בתוספות, וכפי שהוא לפנינו חסר פשר.
ובהגהות אשרי בדפוס (פ"א סי' ז) העתיק את לשון פסקי מהרי"ח: "...והוא הדין לענין מכה את חבירו כדמוכח פרק החובל. פר"י. אך בפרש"י פי' דוקא בדיני נפשות, ולא בחבלה, מהרי"ח". וגם כאן יש ט"ס, כי התוספות (ר"ה שם, כתובות שם, ב"ק צ: ד"ה כגון) לא הזכירו כן בשם רש"י.
ומצאתי בהגהות אשרי כתב יד פרמה 1267 משנת קי"ג, וכתב יד פריז 417 משנת ר"ך, מועתק לשון פסקי מהרי"ח בנוסח צח ומתוקן: "אך בפרישת שירליאון פי', דדוקא בדיני נפשות ולא בחבלה, מהרי"ח".
נמצא שבעל פסקי מהרי"ח מעיר על מחלוקת שיש בין שני מחברי התוספות ממסכת למסכת, שתחילה כתב את דברי תוספות שאנץ בר"ה כאן בחתימה 'פר"י', ושוב העיר שבפרישת שירליאון לב"ק חולק. (ושו"ר כיוצ"ב בהגהות אשרי ב"מ (איזהו נשך סי' לד) בשם מהרי"ח: 'וכן מצאתי בפרישת ה"ר יהודה שירליאון', והובא במבוא לפסקי מהרי"ח שבת עמ' 14, ויש לצרף לשם את המובא כאן מפסקי מהרי"ח ר"ה).
הלוואי בעתיד הקרוב יוציאו את ספר 'פסקי מהרי"ח' על הש"ס בכרך אחד מסודר.