אמונת זה סדר נשים?
פורסם: ג' דצמבר 30, 2014 10:50 pm
בחבורו של חד מקמאי ממשפחת בעלי התוספות הצרפתיים מצאתי כדברים האלה:
הפירוש השני הוא זה שנמצא לפנינו בגמרא (אלא שהכותב מתייחס משום מה רק לד' הסדרים שיש עליהם גמרא). חיפשתי (בדק"ס ובפרוייקט השו"ת) מקור או חבר לפירוש הראשון, ולא מצאתי.
עוד ראיתי באותו חיבור:
הדברים כמובן מזכירים את האמור בשבת (פח, א) 'דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי'. אך במנחות (נג) ישנן כמה דרשות קרובות יותר לסגנון שהביא הכותב הקמאי: 'יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים', 'יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים', 'יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים - יבא טוב זה משה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקב"ה דכתיב טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל דכתיב הטיבה ה' לטובים. יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו - יבא זה זה משה דכתיב כי זה משה האיש ויקבל זאת זו התורה דכתיב וזאת התורה אשר שם משה מזה זה הקב"ה דכתיב זה אלי ואנוהו לעם זו אלו ישראל שנאמר עם זו קנית'. ולכאורה היתה לפני הכותב גם גירסא 'יבא שליש שבא משלישי וכו'. חיפשתי (כנ"ל) ולא מצאתי גירסא כזו.
עוד גירסא חדשה מצאתי באותו חיבור:
במקורות שלפני לא מצאתי שאנכי ולא יהיה לך נאמרו בדיבור אחד.
ועוד שם:
לא מצאתי בנדה או במקור אחר שהשינים נוצרות מזרע האב.
מי חכם וידע?
... אילו ד' סדרים. וכן דורש במסכת שבת והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמה ודעת, וחלוקים בו חכמי ישראל: יש דורש אמונת זה סדר נשים, עיתך זה סדר מועד, חוסן זה סדר קדשים, ישועות זה סדר נזיקין. ויש דורש עיתך זה סדר מועד, חוסן זה סדר נשים, ישועות זה נזיקים, חכמת זה סדר קדשים.
הפירוש השני הוא זה שנמצא לפנינו בגמרא (אלא שהכותב מתייחס משום מה רק לד' הסדרים שיש עליהם גמרא). חיפשתי (בדק"ס ובפרוייקט השו"ת) מקור או חבר לפירוש הראשון, ולא מצאתי.
עוד ראיתי באותו חיבור:
הגדה היא שנדרשת במס' מנחות: יבא שליש - זה משה שהיה שלישי לבטן ... ובא משבט שלישי – מלוי, ויקבל תורה שנקראת שלישים דכתיב הלא כתבתי לך שלישים במועצות וגו', והתורה משולשת, תורה נביאים וכתובים, ויתנה לישראל שהם משולשים כהנים לוים וישראלים.
הדברים כמובן מזכירים את האמור בשבת (פח, א) 'דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי'. אך במנחות (נג) ישנן כמה דרשות קרובות יותר לסגנון שהביא הכותב הקמאי: 'יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים', 'יבא ידיד בן ידיד ויבנה ידיד לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים', 'יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים - יבא טוב זה משה דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא ויקבל טוב זו תורה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם מטוב זה הקב"ה דכתיב טוב ה' לכל לטובים אלו ישראל דכתיב הטיבה ה' לטובים. יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו - יבא זה זה משה דכתיב כי זה משה האיש ויקבל זאת זו התורה דכתיב וזאת התורה אשר שם משה מזה זה הקב"ה דכתיב זה אלי ואנוהו לעם זו אלו ישראל שנאמר עם זו קנית'. ולכאורה היתה לפני הכותב גם גירסא 'יבא שליש שבא משלישי וכו'. חיפשתי (כנ"ל) ולא מצאתי גירסא כזו.
עוד גירסא חדשה מצאתי באותו חיבור:
זש"ה אחת דבר אלהים שתים זו שמענו, וא' בתלמוד אנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו, זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאי איפשר לבשר ודם.
במקורות שלפני לא מצאתי שאנכי ולא יהיה לך נאמרו בדיבור אחד.
ועוד שם:
במסכת נדה ג' שותפין יש באדם, הקב"ה ואב ואם. מזרע האב שהוא לבן (ו)נעשו עצמות וגידים וציפורנים ושינים ולובן שבעינים.
לא מצאתי בנדה או במקור אחר שהשינים נוצרות מזרע האב.
מי חכם וידע?