חדש - פשוטו של מקרא

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' ספטמבר 06, 2023 11:30 pm

מצליח כתב:
א איד כתב:סקירה על הדעות השונות אם פירש"י הוא פשוטו של מקרא, מאת הרב איסר שפרינגר (פורסם ב"התמים" (מוסף לעיתון "בית משיח") גל' מד).

מעניין שלא הביא מש"כ ראב"ע בהקדמת ספרו שפה ברורה על רש"י

הביא בהערה 9.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ד' ספטמבר 06, 2023 11:53 pm

במאמר הנ"ל הרחיב שפירוש רש"י מיועד לבן חמש שנים למקרא.
ומשמע שהלימוד של בן החמש צריך להיות בדרכו של רש"י, דהיינו ב'מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא'.
ותימה, שבשו"ע הרב ריש הלכות ת"ת כתב:

ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.

ופשוט שללא שיסביר להם המלמד, בפסוקים רבים מאד, התינוקות בימיהם לא הבינו מדעתם כפירוש רש"י, שהוא ע"פ דרשות חז"ל.

בריה נמוכה

דרומי כתב:ברור שיש כאלה מהראשונים שסוברים שלפעמים דברי רש"י אינם הפשט.

ומי לנו גדול מנכדו הרשב"ם שלפעמים כותב בחריפות רבה על פירושים של רש"י.

כשם שבפירוש הגמרא יש ראשונים שחולקים על רש"י, ובראשם נכדיו בעלי התוספות.

אך רש"י עצמו סובר שכל דבריו הם פשט או לפחות "קרוב לפשוטו של מקרא".

וזאת מנא לן לומר שרש"י חולק על כל הראשונים וסובר שהדרש פשט
ובפרט שמבואר להדיא ברשב"ם ריש וישב שרש"י הודה לו
שלכתחילה ייסד פירושו בעיקר ע"ד דרש [או פשט שבדרש] ולא עפ"י פשט.
וכותב בפירושו בעשרות מקומות שלפי פשוטו זה כך ולפי מדרשו זה כך היינו שהבדיל היטיב בין פשט לדרש
אך הרבה פעמים הביא בסתמא רק את הדרש וכדברי בעל "ספר זכרון": "וכבר ידעת
שהרב ברוב פסוקי התורה מניח פשט הכתוב ומביא מדרשם ז"ל. ואע"פ שלפעמים כותב
"ואני לישב פשוטו של מקרא באתי", לאותו הפסוק בלבד יכוון, לא לכל התורה.

ומש"כ כמה ממפרשיו שהוא ע"ד הפשט כמו המזרחי והמשכיל לדוד גם הם מודים שבמקום שיש קושיות בפשט מביא רש"י את התירוץ בדרש, אך הראשונים האחרים מביאים גם את התירוץ ברובד הפשט

רק האבן עזרא מצאנו כותב כביקורת על רש"י שכביכול רש"י לא הבין מהו דרש ומהו פשט והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושרש כרב שלמה ז"ל, שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו רק פשט אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים.

וכן דעת בעל מעשי ה'

מעשי ה' מעשי בראשית פרק ג (פרשת בראשית)
וזהו שהכריח רש"י ז"ל לברוח אל האגדה, ולפי הפשט דבר הכתוב ביסוד האויר כמו שאמרנו כי אין בלשון הקודש שם ליסוד האויר רק רוח.
מעשי ה' מעשי בראשית פרק טז (פרשת בראשית)
הן אמת חפצתי ובקשתי שאהבה נפשי נכספה לדעת עץ הדעת הזה וענינו, וחפשתי אמתחות המפרשים המתפארים בקירוב אל פשט הכתובים, והנה ראיתי כי גם הם יצאו ללקוט ולא מצאו, כי רש"י ז"ל הלך לדרכו ע"פ האגדות החמודות אשר אתו וסתם הדברים והניחם כך מבלתי הסר מעלינו המבוכות,
מעשי ה' מעשי בראשית פרק כג (פרשת בראשית)
ספק שלישי, מה הוצרך לומר שבני האלהים ראו בנות האדם, אחר שאין כוונת הסיפור רק החמס שהיו עושים, היה מספיק אומרו בנות יולדו להם ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, וכבר רש"י ז"ל ליישב זה הביא המדרש אגדה בשם ר' יודן טבת כתיב כשהיו מטיבין אותם מקושטות ליכנס לחופה היה גדול נכנס ובועלה, וזה דרך דרש לא יספיק לרוות הצמא,
מעשי ה' מעשי בראשית פרק כה (פרשת נח)
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, אין פירושו טהורה לאכילה אבל פירושו טהורה להקרבה, באופן שלא נצטוה נח ליקח מכל בהמה טהורה שבעה רק מבקר וצאן ותורים שהם ראויים להקרבה. ולפי דרכנו זה זכינו שאין אנו צריכים לומר שקראם טהורים על שם שעתידים להיות כשרים לישראל, כי לא יתכן שהקב"ה יאמר לו שהם טמאים ושיתיר לו אכילתם, אבל פירוש רש"י ז"ל הוא לפי מדרש אגדה, וזה דרכנו יתכן לפי הפשט

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ה' ספטמבר 07, 2023 2:09 pm

רש"י בראשית ג, ז

וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה:

רש"י לא כותב כאן שהוא על פי מדרשו. האם זה אומר שזהו פשוטו של מקרא? כך צריך להסביר את ה'טייטש' לילדים? 'וידעו כי ערומים הם מהמצוות'?
וראה כאן.

בריה נמוכה

דרומי כתב:אני לא מבין את שאלתך בכלל.

החומש הנידון הרי אין לו שום עקביות, הוא מפרש בכל מקום איך שנראה לו בדעתו, פעם בוחר בראשון הזה, פעם בוחר באחרון זה וכו'.

במשנה הלכות ח"ה סימן קסט כותב להדיא שכל אחד יבחון עפ"י שכלו

וז"ל
לפי זה פירושי חכמינו ז"ל שאין עולים על השכל בפי' המקרא לראשונה מעולם לא נתכוונו לפרש המקרא כפשוטו אלא לרמז בהם סודותיהם וטמנו בהם סודות נעלמים ולמי שלא זכה בהם יכול לפרש המקרא לפי פשוטו שנראה לו כיון דפירוש רז"ל אין כאן לפרש פשוטו של מקרא.

זה נראה כאילו אתה חושב שבדורות הבאים כל הספיקות שיהיו לגדולי ישראל ולת"ח הם יקבעו עפ"י חומש פשוטו של מקרא והוא כביכול קובע לעם ישראל כולו מהו הפשוטו של מקרא
אל תגזים זה מיועד לאנשים בעה"ב וכאלו שלומדים את החומש בבקיאות להקל להם את הדבר
ת"ח הלומדים בעיון לא יכריעו אף פעם עפ"י החומש וכל בר דעת מבין שזה להצעה בלבד

אין לי לא מכיר משהו המתייחס ברצינות להכרעות השוטנשטיין או המתיבתא בפירוש הגמ' או במקרא מפורש של עוז והדר
כך שאתה יכול להירגע...

ליטוואק פון בודאפעסט

חברא כתב:במאמר הנ"ל הרחיב שפירוש רש"י מיועד לבן חמש שנים למקרא.
ומשמע שהלימוד של בן החמש צריך להיות בדרכו של רש"י, דהיינו ב'מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא'.
ותימה, שבשו"ע הרב ריש הלכות ת"ת כתב:
ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.

ופשוט שללא שיסביר להם המלמד, בפסוקים רבים מאד, התינוקות בימיהם לא הבינו מדעתם כפירוש רש"י, שהוא ע"פ דרשות חז"ל.

שפיל לסיפיה דקרא. השועה"ר מסביר היטב את כוונתו.
הם למדו את התושב"כ עם התושבע"פ של הנקודות והטעמים, והואיל ודברו לשוה"ק, הבינו את הדברים. ואגב לכאורה מבואר שהשועה"ר לא אחז שהילדים צריכים להתחיל עפ"י רש"י.
וכבר כתבתי למעלה שלפי דעת האוסרים, היה להם לאסור גם את השועה"ר

בריה נמוכה

א איד כתב:סקירה על הדעות השונות אם פירש"י הוא פשוטו של מקרא, מאת הרב איסר שפרינגר (פורסם ב"התמים" (מוסף לעיתון "בית משיח") גל' מד).

מובא שם מהמהר"ל (גור אריה ו ז)
ועוד יש דרכם כסל למו, מלמדו בפירוש רש"י על התורה, ומנהג זה נמשך ממלמדי תינוקות יושבי כפרים שלא היה להם ספרים, והנהיגו הדבר לבלות לכלות ימי הנער באין מועיל אל הנער.

וכעין דעת הגר"ד לנדא בשם זקנו

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ה' ספטמבר 07, 2023 2:27 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:
חברא כתב:במאמר הנ"ל הרחיב שפירוש רש"י מיועד לבן חמש שנים למקרא.
ומשמע שהלימוד של בן החמש צריך להיות בדרכו של רש"י, דהיינו ב'מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא'.
ותימה, שבשו"ע הרב ריש הלכות ת"ת כתב:
ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים.

ופשוט שללא שיסביר להם המלמד, בפסוקים רבים מאד, התינוקות בימיהם לא הבינו מדעתם כפירוש רש"י, שהוא ע"פ דרשות חז"ל.

שפיל לסיפיה דקרא. השועה"ר מסביר היטב את כוונתו.
הם למדו את התושב"כ עם התושבע"פ של הנקודות והטעמים, והואיל ודברו לשוה"ק, הבינו את הדברים.

הם הבינו את הדברים לפי לשון הקודש שהכירו, ותו לא.
הם לא הבינו את הדברים ע"פ דרשות חז"ל, כרש"י.

שמואל שלומוביץ

לכאו' פשוט, הרי זה מה שמכונה בדברי חז"ל זיל קרי בי רב.
והיינו שב'בי רב', היכן שלומדים התינוקות כך מבינים, ופשוט שכל הדרשות שאינם בכלל זיל קרי בי רב, אין מלמדין לתינוקות.
אמנם מה שיש להגביל בזה, שלדעת רשב"ם אין מרגילין התינוקות בפשוטו של מקרא בקטנותם יותר מידי עד שיגדלו. כמבואר בדבריו בפ' וישב שמפרש כן צוואת ר"א מנעו בניכם מן ההגיון, ונמצא שלדבריו מיעוטו יפה לקטנים ורובו לגדולים.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ה' ספטמבר 07, 2023 7:07 pm

ואמנם בשו"ע הרב שם כתב:

ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש, וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש, ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות, רק הקריאה בנקודות וטעמים, וקרי ולא כתיב - כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כספר תורה שלנו -, והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה, והיו אז עוסקים ה' שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד.

בריה נמוכה

הרב מאיר קסלר תלמידו של הגראי"ס
במכתב חדש המצו"ב
המוכיח את דברינו שבבריסק סברו שאין ללמוד את החומש את מפרשי הפשט כמקצוע לעצמו
בניגוד לדעת רוב גדולי ישראל
אלא אר ורק עפ פירוש רש"י ודברי מדרשי חז"ל
להלן ציטוטים מדבריו:

שמחבריו שלחו יד בתורתינו
הק' לפרשה ולבארה שלא עפ"י המסורת, בהתייחסותם לחומש כמקצוע בפנ"ע הנקרא
'מקרא'...
אלא שצורת הפירוש ע"פ פשוטו של מקרא מאד מקילה על ההבנה השטחית
והרציפות של הפסוקים, ומושכת את לב הקורא, אלא שכבר הוזהרנו ע"י רש"י הק '
בפירושו על הגמ' בברכות כ"ח ע"ב "מנעו בניכם מן ההגיון", 'לא תרגילו במקרא יותר
מידי משום דמשכא', איך שלא נפרש את כונתו, מ"מ מבואר שאי"ז נכון ללמד מקרא
באופן המושך יותר מדאי...
והמציאות מוכיחה שבלימוד עם פירש"י
נעשה המקרא בלול עם תושבע"פ והוא רחוק לגמרי מצורת לימוד הגויים, ואילו בשיטת
המתחדשים ללמוד פשוטו של מקרא, לימודם קרוב להבנת אוה"ע, ודו"ק בזה היטב...

אין לנו אלא לחזק ולאמץ ביותר את המסורת שקבלנו מגדולי הדורות זיע"א שעיקר
לימוד החומש הוא עם פירש"י,
נכון שלהבין את דברי רש"י צריך עמל ויגיעה,
אולם זו הדרך לקנות את יסודות התורה ואין דרך אחרת...
ואנו תקווה שיצילנו השי"ת מאותם בתי מדרשות טועים ומטעים...

הרב קסלר.pdf: (113.91 KiB) הורד 146 פעמים

: הרב קסלר.jpg (277.77 KiB) נצפה 7069 פעמים

: הרב קסלר-2.jpg (280.13 KiB) נצפה 7069 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ספטמבר 08, 2023 11:46 am

נתקבל עתה

: מכתב חדש מבד''צ עדה''ח.jpg (207.47 KiB) נצפה 7116 פעמים

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ו' ספטמבר 08, 2023 11:59 am

איש_ספר כתב:נתקבל עתה

מכתב חדש מבד''צ עדה''ח.jpg

אם אפשר בבקשה להעלות בקובץ PDF לטובת החסומים שאינם יכולים לראות תמונות. ייש"כ.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ספטמבר 08, 2023 12:40 pm

קרית מלך כתב:
איש_ספר כתב:נתקבל עתה

אם אפשר בבקשה להעלות בקובץ PDF לטובת החסומים שאינם יכולים לראות תמונות. ייש"כ.

מכתב מבידץ.pdf: (147.61 KiB) הורד 148 פעמים

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ו' ספטמבר 08, 2023 1:50 pm

הנה המכתב בלי פונטים מפחידים

: CCF_000137.jpg (292.67 KiB) נצפה 7042 פעמים

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ו' ספטמבר 08, 2023 2:31 pm

מי יכול לסכם את ההבדלים בעלי המשמעות בין שלושת המכתבים של הביד"צ?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' ספטמבר 08, 2023 3:04 pm

הרב קסלר מביא את דברי המאירי:

בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף כח עמוד ב
צריך אדם וכו' ולגדל את בניו לתלמוד תורה ולחנכם מילדותם שלא לפתור פסוק כצורתו בכל דבר שפשוטו מוכיח איזה צד של כפירה והוא שנ' כאן מנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מפתרון הפסוק כמו שהוא נקרא

האם הוא הבין שכוונת המאירי להזהיר מלפרש פסוקים שלא כרש"י?

כוונת המאירי פשוטה, הלא פסוקים רבים מגשימים את הקב"ה, ואנו נזהרים מלהבינם כפשטם. ובפסוקים רבים כתובים דברים שלא כהלכה, ואנו נזהרים שלא ללמוד מהם הלכה שלא כחז"ל (דוגמה אחת קטנה: ויקרא טו יא - וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב).

לא הבנתי באיזה אופן דברי המאירי משרתים את הרב קסלר.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' ספטמבר 08, 2023 3:52 pm

הרועה כתב:מי יכול לסכם את ההבדלים בעלי המשמעות בין שלושת המכתבים של הביד"צ?

נמתין עד שיתפרסמו ההכחשות....

קבוצת מתנגדי החומש כבר בחזקת ,"הוחזק כפרן" ע"י המכתב-פורים שהפיצו בארה"ב..... אני לא מאמין עוד לשום מכתב היוצא לצידם ....

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' ספטמבר 08, 2023 4:10 pm

הרב קסלר מביא את דברי רש"י:

רש"י מסכת ברכות דף כח עמוד ב
מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא,

ואומר שאיך שלא נפרש את כוונתו, מבואר מדבריו שאין ללמוד מקרא באופן המושך יותר מדאי.

לענ"ד מי שעבר על איסור זה באופן הנורא ביותר הוא הנצי"ב, שכתב פירוש המביא ללמוד את המקרא באופן המושך יותר מדאי.
והוא רחום יכפר וגו'.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ו' ספטמבר 08, 2023 4:16 pm

יש רק שלשה דיינים בבד"ץ?

שמואל שלומוביץ

הרועה כתב:מי יכול לסכם את ההבדלים בעלי המשמעות בין שלושת המכתבים של הביד"צ?

אני לא יודע לסכם הבדלים, אבל לכאו' שתי המכתבים שהוצגו כאן באים כתגובה להתקפה של רא"י על הבי"ד, והכרזתו שא"א לתקן, תוך עשיית צחוק מהמכתב הקודם של הבד"ץ.
הרב קסלר פשוט מצטט את ההקלטה שהובאה כאן לעיל, הוא תלמידו ומייצג דעתו כרגיל.

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ו' ספטמבר 08, 2023 5:26 pm

לא זו בלבד שאין המכתב של הרב קסלר דומה לדבריו המצוטטים של רא"י, אלא שדברי הרב קסלר הם פלא גמור, וקשה להאמין שרא"י יסכים עם פסיק אחד מהם. בטוחני שאלמלא הוא מפורסם כת"ח וירא שמים מרבים היינו חושדים בכותב בחמור שבחמורות. לדעתו יש בעיה עקרונית עם העובדה שהתורה מושכת את לב הקורא. ההיפך הגמור מהבקשה שאנו מבקשים בכל יום בברכת התורה: "והערב נא ה"א את דברי תורתך בפינו..." ובברכת אהבה רבה וכו'.
אך הדברים הבאים הם עוד חמורים מזה. לדבריו, מי שמגלה בעצמו חשק ואהבה לדברי תורה, יש לו לחשוד את עצמו שזהו עצת היצר, כי לימוד התורה צריך להיות מתוך צער והתייסרות. וכמעט מופלא שהדברים נכתבו בשבוע אחרי שקראנו בתורה: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה"א בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל', ובאותה פרשה עצמה נודעו דברים המלהיבים של האוה"ח הק': "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם". ואילו לדעת הרב קסלר: "ולפלא יחשב שפתאום תקפה את העולם אהבת תורה כ"כ גדולה". רח"ל מהאי דעתא. ואולי יש ללמד עליו זכות שאש הפולמוס בערה בו להשחית ומשהגיע לכלל כעס הגיע לכלל טעות חמורה ביסודות הדת.
עוד דבר פלא יש במכתב זה: "וחומש זה מזכיר ממש את הפירושים השונים ובראשם ביאור הרמ"ד שיצאו בתקופת השכלת ברלין". לא רק מזכיר, אלא "מזכיר ממש". איזה כלים עומדים לרשות הרב קסלר כדי לדעת עד כמה הפירושים דומים?

ספרים וועלט

הרועה כתב:לא זו בלבד שאין המכתב של הרב קסלר דומה לדבריו המצוטטים של רא"י, אלא שדברי הרב קסלר הם פלא גמור, וקשה להאמין שרא"י יסכים עם פסיק אחד מהם. בטוחני שאלמלא הוא מפורסם כת"ח וירא שמים מרבים היינו חושדים בכותב בחמור שבחמורות. לדעתו יש בעיה עקרונית עם העובדה שהתורה מושכת את לב הקורא. ההיפך הגמור מהבקשה שאנו מבקשים בכל יום בברכת התורה: "והערב נא ה"א את דברי תורתך בפינו..." ובברכת אהבה רבה וכו'.
אך הדברים הבאים הם עוד חמורים מזה. לדבריו, מי שמגלה בעצמו חשק ואהבה לדברי תורה, יש לו לחשוד את עצמו שזהו עצת היצר, כי לימוד התורה צריך להיות מתוך צער והתייסרות. וכמעט מופלא שהדברים נכתבו בשבוע אחרי שקראנו בתורה: 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה"א בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל', ובאותה פרשה עצמה נודעו דברים המלהיבים של האוה"ח הק': "שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם". ואילו לדעת הרב קסלר: "ולפלא יחשב שפתאום תקפה את העולם אהבת תורה כ"כ גדולה". רח"ל מהאי דעתא. ואולי יש ללמד עליו זכות שאש הפולמוס בערה בו להשחית ומשהגיע לכלל כעס הגיע לכלל טעות חמורה ביסודות הדת.
עוד דבר פלא יש במכתב זה: "וחומש זה מזכיר ממש את הפירושים השונים ובראשם ביאור הרמ"ד שיצאו בתקופת השכלת ברלין". לא רק מזכיר, אלא "מזכיר ממש". איזה כלים עומדים לרשות הרב קסלר כדי לדעת עד כמה הפירושים דומים?

הרב קסלר שליט"א סילף (ככה"נ בשגגה) כוונת דעת המאירי.
כוונת המאירי ברורה שיש כמה פסוקים המורים הגשמה וכדומה.
ועיין לשון המאירי במסכת סנהדרין
בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף צו עמוד א
ומנעו בניכם מן ההגיון ר"ל מהבנת הרבה מקראות כפשוטן כגון ויראו את אלהי ישראל וכו' כמו שבארנו במס' ברכות

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ש' ספטמבר 09, 2023 9:20 pm

ואני חוזר ותמה:
על ביאור ר' שלמה דובנא (שנדפס בתוך חומשו של מנדלסון), שהוא ממש אותה מגמה של 'פשוטו של מקרא', נתנו הגר"ח מוולוז'ין ואחיו, והנודע ביהודה (אותו הביא הרב קסלר על סגנון לימוד של אוה"ע) הסכמות חמות, והם גם מעידים על עצמם שהם מכירים את הפירוש (שנדפס כבר בחלקו),
ואיך זה, מסתדר עם דבריו החמורים של הרב קסלר על סגנון כזה של פירוש?

שמואל שלומוביץ

חברא כתב:ואני חוזר ותמה:
על ביאור ר' שלמה דובנא (שנדפס בתוך חומשו של מנדלסון), שהוא ממש אותה מגמה של 'פשוטו של מקרא', נתנו הגר"ח מוולוז'ין ואחיו, והנודע ביהודה (אותו הביא הרב קסלר על סגנון לימוד של אוה"ע) הסכמות חמות, והם גם מעידים על עצמם שהם מכירים את הפירוש (שנדפס כבר בחלקו),
ואיך זה, מסתדר עם דבריו החמורים של הרב קסלר על סגנון כזה של פירוש?

אני לא מבין את הדיון?

הוא משווה בין לימוד מקרא למינות (בהשוואת לשון דמשכא...), כשהוא קורא מינות לפירושי הראשונים (לצד רש"י), והקושיא שלך מההסכמה של הגר"ח... אתמהה.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ש' ספטמבר 09, 2023 9:48 pm

על קושיות מפירושי הראשונים (פירוש הרד"ק על בראשית למשל, נראה לי די תואם לטענות הרב קסלר במכתבו), יש לתרץ שיש שיטות שונות בראשונים, והמסורת שהתקבלה וכו' וכו'.
אבל מה התירוץ על הסכמה מהגר"ח מוואלאזי'ן, שהוא אמור לייצג את תחלת המסורת הבריסקאית?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' ספטמבר 09, 2023 9:49 pm

שאלת תם:

אם הביאור של דובנא כל כך מצויין ועם הסכמות כה חמות של גדולי ישראל - למה לא מדפיסים אותו מחדש?

ולמה בכלל אנחנו צריכים להתעסק עם ביאור של בן דורנו שליט"א, כאשר יש לנו את ביאורו של האי גאון וצדיק נשגב זיע"א?

ואיזו מין איוולת היא לעסוק בביאור עם הסכמות של הבד"צ..., כאשר יש לנו את הביאור המקורי עם הסכמה של הגר"ח מוואלאזין בכבודו ובעצמו?

באמת פלא עצום.

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ש' ספטמבר 09, 2023 9:57 pm

הביאור של ר' שלמה דובנא עמד להדפס על ידו מחדש, עם הסכמות מכמה וכמה גדולי ישראל באותה תקופה (גם כאלו שהתנגדו בחריפות לחומשו של מנדלסון - דהיינו לתרגומו האשכנזי), ולבסוף לא עלתה בידו מחוסר ממון.
כיום לא יודפס החיבור שוב, מחמת שכל הדפסתו (על חומש בראשית בלבד) היתה בחומשו של מנדלסון, וכבר הודח חומש זה ממחנה היראים על ידי גדולי ישראל.
-----------------
ואגב, דמותו של דובנא (שלשם העקיצה החלטת לכנותו 'גאון וצדיק נשגב') אינה ענין לכאן כלל -
הנידון הוא אם יש מקום לכזה פירוש, או לא (או יש בזה נטייה לצד מינות - כטענות הרב קסלר).
אם גדולי ישראל ראו את פירושו של דובנא, ולא התייחסו לכל טענות הרב קסלר - הוי אומר שאין בזה סרך של בעיה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' ספטמבר 10, 2023 12:18 am

אני לא יודע אם אתה תמים או מיתמם.

אבל גם ליטעמיך, יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.

וק"ל.

ספרים וועלט

דרומי כתב:אני לא יודע אם אתה תמים או מיתמם.

אבל גם ליטעמיך, יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.

וק"ל.

תשובתך על דבריו הישרים של @חברא לא מובנת.
אולי תנסה או תנסח שוב?

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » א' ספטמבר 10, 2023 7:21 am

דרומי כתב:יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.

אני כתבתי ביחס למכתבו של הרב קסלר.
הוא לא טוען שלדור שלנו זה לא מתאים, הוא בא בטענות חמורות על הרעיון גופו.
ועל זה שאלתי מאי שנא מפירושו של ר' שלמה דובנא שקיבל את הסכמת הגר"ח מוולוז'ין והנודע ביהודה.

בריה נמוכה

חברא כתב:
דרומי כתב:יש בהחלט תופעה בהיסטוריה היהודית שמונחים שהיו אהודים ובעלי טעם טוב הפכו למוקצה מחמת מיאוס בגלל מעשים שהיו. ראה פרש"י פ' שופטים טז, כב.

אני כתבתי ביחס למכתבו של הרב קסלר.
הוא לא טוען שלדור שלנו זה לא מתאים, הוא בא בטענות חמורות על הרעיון גופו.
ועל זה שאלתי מאי שנא מפירושו של ר' שלמה דובנא שקיבל את הסכמת הגר"ח מוולוז'ין והנודע ביהודה.

זה היה לפני חידושו של הדרך הבריסקאית...
ועי' בספר פניני הגרי"ז
שאחד שאלו מדוע אין לומדים נ"ך בישיבות
וענה מפני שאין מבינים
וכעי"ז כנראה דעתו לגבי פשוטו של מקרא

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ב' ספטמבר 11, 2023 5:41 pm

דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ב' ספטמבר 11, 2023 6:50 pm

אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ב' ספטמבר 11, 2023 7:53 pm

הרועה כתב:
באמונתו כתב:דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:

אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?

https://groups.google.com/g/01-11/c/W456gSji8uo

ספרים וועלט

כמדומה שלאחר הסכמתם של הנו"ב, הגר"ח והגר"ז מוולוזין וסיעתם, שאין כל חשיבות מה הגיד ר"מ פלוני ומה כתב רב פלוני.

ספרים וועלט

אחר בקשת מחילה ממו"ר הגראי"ס שליט"א, הוא פשוט סילף דברי העליות אליהו, לא נתנו לו מלקות בגלל שאמר שרש"י זה לא פשוטו של מקרא, הלקוהו בגלל שאמר "שרש"י לא השכיל לפרש על דרך פשוטו של מקרא" דהיינו שרש"י לא הבין (=השכיל) מה זה פשוטו של מקרא כמו אותו 'משכיל'.
על זה יצא חרון אפו של הגר"א ובית דינו.
שאלה פשוטה להגראי"ס ולהגרמ"ק האם גם הרשב"ם חייב מלקות?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ב' ספטמבר 11, 2023 8:29 pm

"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

ספרים וועלט

כדכד כתב:"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

אז תשמיט בקשת מחילה...
ואגב, זו דוגמה של תגובה עניינית, אני כותב טענה ממוקדת, והתגובה היא להיטפל בדברים צדדיים.

הרועה · הודעהעל ידי **הרועה** » ב' ספטמבר 11, 2023 9:01 pm

באמונתו כתב:
הרועה כתב:
באמונתו כתב:דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:

אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?

https://groups.google.com/g/01-11/c/W456gSji8uo

ייש"כ. אכן תמלול די מדויק. אבל עצם הדבר הוא תימה גדול, שהרי דברים אלו סותרים לגמרי את דברי עצמו כמה שבועות קודם לכן. פלא על פלא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר