מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חדש - פשוטו של מקרא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עץ הדעת
הודעות: 28
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2020 2:00 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עץ הדעת » ב' דצמבר 05, 2022 9:14 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:... עד שבא הרב 'בריה נמוכה' והואיל בטובו לצלם את הדף של הספר, וחזינן משם מה הם כתבו באמת בספרם על ענין עבירת עץ הדעת. באמת, בפשוטו של מקרא קשה מאד להבין מה היה החטא, ומה קרה אחרי שחטאו. לזה הביאו מספרי הדרוש דברים קילורין לעינים המתאימים עם פשוטו של מקרא. אכן, ידיעת טוב ורע דבר טוב הוא, ואכתי אין בזה משום חוטא נשכר. למה? כי מי שיש לו מעלה במקום בלתי נכון, המעלה הופכת לחסרון. מי שהוא בעל כשרון אדיר בדבר מסוים, ובשאר הדברים הוא רק בינוני, הכשרון הזה יעכב אותו מלגדול והוא בעוכרו. כמו כן היה באדם וחוה, שידיעת טוב ורע במקום בלתי נכון הגיעתם לראות את ערותם ולא יותר. ביאור נפלא ונאה, המשלבת את הפשוטו של מקרא שאין לנו אלא מר' לייב מינצבורג (ובאמת כל איש פשוט הלומד את החומש יחשוב כן, ומ"מ הם הוצרכו למקור, ומובן מאד למה), עם ביאורי יסודות המחשבה היהודית אשר קבלנו מגדולי הדורות.


סבורני כי טעות בידך.
הארכתי, ולא בכדי.
אני אמרתי לריק יגעתי.

לענייננו:
אכן עיינתי בגוף הספר.
לא הובא שם שום ענין מהראשונים בעלי הפשט על אודות החסרון שבעץ הדעת מצד עצמו,
לא רמב"ן ולא ראב"ע ולא רד"ק, לא אברבנאל ורבינו בחיי ודומיהם, אפילו לא נפה"ח וסיעתו.
הובא שם ביאור פשטי שיסודו הוא:
עץ הדעת הוא 'תוספת השכלה'. אלא שהקב"ה לא רצה לתת לאדם השכלה זו לפי שלא היה מוכן לה.
זה חידוש שלא כתוב במהר"ל ולא בשעה"כ המצויינים שם. [שעה"כ והאוה"ח שציינו לעיל שם, רק כותבים שהאיסור לא היה לעולם].
זו תוספת השכלה של הגרל"מ שחידש כן באורייתא דיליה.

אין זה ע"פ ביאורים מיסודות שקבלנו וכו'. להיפך. היסודות שקבלנו היו כדברי רמב"ן ורמב"ם ורש"י וסיעתם. כולם כאחד אמרו שיש בזה יצה"ר ופחיתות או רצון בבחירה וכדו', ולא 'תוספת השכלה' על 'השכלה' שהיתה.
לא חסרון היה לאדה"ר שבתכנית המקורית היה נשלם אט אט, אלא שהקדים את זמנו,
אלא להיפך: שלמות גדולה היתה בו, עד שירד ממדרגתו ונשקע בחושך החומריות.

ההשלכה של חידוש זה היא: שלפי האמת גם קודם החטא היה עליו להתבייש, אלא שלא היה במדרגה הגדולה להרגיש בושה.
ורק אחרי החטא נוספה בו ידיעה והשכלה ונתחדשה לו בושה.

כבר הקדמתי ושניתי ושלשתי שאכן הדברים מפורשים בפסוק שהאכילה גרמה בושה.
השאלה היא מה היחס של זה לזה.
אם האכילה היתה דבר אסור וחשוך, הרי הבושה היא תוצאה של ירידת מדרגה.
אם האכילה היתה דבר נעלה וקדוש בקדשי הקדשים אלא שנאסר קודם זמנו, הרי הבושה היא חלק מתולדת עליית המדרגה.
אלו דברים מחודשים ביותר.

על כן שבתי ללמוד את כל מאמרו הארוך והנפלא של הגרל"מ,
על כן טרחתי וסיכמתי את כל מאמרו של הגרל"מ,
ואת הנראה לדעתי כיסודו כתבתי.

ודרך אגב: אם כבודו היה קורא רק את מה שנכתב בפשש"מ בענין זה, מסופקני אם היה מבין את שהבין כאן,
הדברים שם קצרים להחריד. איני חושב שהם מובנים כך בלתי אורך הצעות.
המבדק של זה הוא ליתן למי שלא קרא את הכתובים הללו, ואח"כ לשאול דעתו מה הבין מכל מה שקרא.
אם הבין שאדה"ר היה 'קצת טיפש' [סליחה על הביטוי] לפני החטא עד שלא הכיר בגנות העירום, אזי צדקה טענתי.

והרי הדבר מונח לעיני הקוראים ולדעתם הנכבדה:
ירצו, יקראו את חידושי הספר ויאמרו שהם פשוטים ולכן אין צורך בהבאת הגרל"מ כ'מקור'.
ירצו, ימנעו או יבדקו מקורות הספר.

נ.ב. כתיבתי חדשה כאן בפורום. ואט אט אני למד את סגנונם של הניקים השונים.

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי גימפעל » ב' דצמבר 05, 2022 10:19 pm

איך שגלגל מסתובב לו בעולם תלמידי הגר"ש אוירבאך יוצאים נגד הפשש"מ היות שהוא מלקט מתורת רבו ה'בן מלך' שהגר"ש הגין עליו והסכים על ספריו.

האויצרניק
הודעות: 319
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האויצרניק » ג' דצמבר 06, 2022 12:14 am

איש_ספר כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב: סליחה, מר עץ הדעת, אבל נתגלה העטרה למזל טוב - אתה שקרן ונוכל זייפן ורשע ארור .

הליטוואק הולך לשבת בפינה למשך שבוע ימים, משום שהוא ניבל את פיו. ישב בדד וידום. א"ס
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כאשר התחלתי לקרות את דברי הניק החדש 'עץ הדעת', היה נראה שיש לו קצת טענה. אכן לא טענה המצדקת שום איסור,חרם או אפילו קול קורא, נגד הספר. אבל יש לו טענה שאם אין מקור ל'פשטות' כזאת, לא היה להם להמלקטים להביא את זה. למרות שבפשטות זוהי הביאור הכי פשוט במקראות.

אמנם כבר אין ביכולתי לעיין בפנים הספר, כי גנבים מסוימים גנבו אותו מהבתי מדרש אותם אני מבקר בתמידות.

עד שבא הרב 'בריה נמוכה' והואיל בטובו לצלם את הדף של הספר, וחזינן משם מה הם כתבו באמת בספרם על ענין עבירת עץ הדעת. באמת, בפשוטו של מקרא קשה מאד להבין מה היה החטא, ומה קרה אחרי שחטאו. לזה הביאו מספרי הדרוש דברים קילורין לעינים המתאימים עם פשוטו של מקרא. אכן, ידיעת טוב ורע דבר טוב הוא, ואכתי אין בזה משום חוטא נשכר. למה? כי מי שיש לו מעלה במקום בלתי נכון, המעלה הופכת לחסרון. מי שהוא בעל כשרון אדיר בדבר מסוים, ובשאר הדברים הוא רק בינוני, הכשרון הזה יעכב אותו מלגדול והוא בעוכרו. כמו כן היה באדם וחוה, שידיעת טוב ורע במקום בלתי נכון הגיעתם לראות את ערותם ולא יותר. ביאור נפלא ונאה, המשלבת את הפשוטו של מקרא שאין לנו אלא מר' לייב מינצבורג (ובאמת כל איש פשוט הלומד את החומש יחשוב כן, ומ"מ הם הוצרכו למקור, ומובן מאד למה), עם ביאורי יסודות המחשבה היהודית אשר קבלנו מגדולי הדורות.

סליחה, מר עץ הדעת, אבל נתגלה העטרה למזל טוב - אתה שקרן ונוכל זייפן ורשע ארור. יצאת להכות את רעך בסתר, בחשבך שלא יבררו אחרים את האמת שהבאת חצי דבר שהוא שקר שלם. אם מלקטי 'פשוטו של מקרא' הביאו את הביאורים האחרים, וביארו את הבעיא שבאכילת עץ הדעת, וגם הוסיפו את ביאורו של בעל ה'בן מלך', אין כאן טענה, אין כאן תלונה אין כאן כלום. רק רוע לב ושקר והבל. אכן, מגמה חזינן כאן, אבל לא מגמה תורנית כ"א מגמת השקר. לא לחנם הגעת בניק חדש וחף מפשע, עם תוארים נכבדים עבור הרשכבה"ג מקהלת מתמידים, הכל למע כחש וזריית חול בעיני הציבור.

בינתיים כל הטענות, אחת לאחת, התבדו והתבררו או כשקר, או כביאורים אמיתיים בחומש, או כזיוף והוצאה מהקשר. אשרי חלקינו שיש לנו אתר כזה לבדות את שקרי מודעות קיר וקונטרסי השמות.


לקחת שורה אחת מ'ניק' הטוען טענות חזקות ונצחות, ומסיבה זו להשהותו לשבוע ימים, זהו פחד לשמוע את האמת בפנים וסתימת פיות תמוהה

וראה כאן

קו ירוק
הודעות: 5795
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' דצמבר 06, 2022 12:31 am

אם לדון בכל דבריו של הליטוואק הבודפשטאי, הרי המה דברי הבל ומעקשים. וכמובן שאינו עונה לגופם של דברים, כי הינו בלתי כשיר לכך.
אבל הסגנון הבוטה המאפיין גלש גם ממה שהורגל.. וע"ז יצא הקצף.

החוזר
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי החוזר » ג' דצמבר 06, 2022 12:55 am

יפה שיחתם של חצופים ששפתותיהם מלאות קצף ועיניהם משלחות חיצי מוות ועם זאת מאתגרים את המחשבה יותר משיחה נאה של זקנות פטפטניות שדיבורן רך ונעים אך מעולם לא הצליחו לחדש דבר וחצי דבר.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ג' דצמבר 06, 2022 1:11 am

החוזר כתב:יפה שיחתם של חצופים ששפתותיהם מלאות קצף ועיניהם משלחות חיצי מוות ועם זאת מאתגרים את המחשבה יותר משיחה נאה של זקנות פטפטניות שדיבורן רך ונעים אך מעולם לא הצליחו לחדש דבר וחצי דבר.

נאה דורש ונאה מקיים, הודעתך זו היא מן המאתגרות (רק בלי החוצפה) אמנם תסכים שללא הגבולות המתבקשים לא היה נותר מן הפורום דבר וחצי דבר.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' דצמבר 06, 2022 1:21 am

קו ירוק כתב:אם לדון בכל דבריו של הליטוואק הבודפשטאי, הרי המה דברי הבל ומעקשים. וכמובן שאינו עונה לגופם של דברים, כי הינו בלתי כשיר לכך.
אבל הסגנון הבוטה המאפיין גלש גם ממה שהורגל.. וע"ז יצא הקצף.

אני עוקב אחרי המו''מ באשכול המבעבע הזה, לעיתים אני מוצא את עצמי מזדהה עם טענה של הצד המבקר, ולעיתים עם טענה של הצד המגונן. טוב שההכרעה בעניין לא מוטלת על כתפיי (ולמען האמת את החומש עצמו עוד טרם אחזתי בגיד ועצם וקרמה, וכל היכרותי עימו הינה רק מן האשכול).

אבל אני רוצה למחות על דבריך, בפרט שלע"ע אין ידידינו הרב הליטוואק יכול להשיבם דבר. דברי הרב הליטוואק אינם דברי הבל ומעקשים, אדרבה, יש בהם טעם רב (אם כי עם חלקם ניתן בהחלט להתווכח, וכמובן גם עם הסגנון. אבל הוא ממש לא היחיד כאן בזה...).
הוא כשיר לגמרי (תודה לא-ל) ומשיב כהלכה לגופם של דברים, הן באשכול זה והן באשכולות אחרים. הוא ת"ח ובר דעת ויש לו טעם של זקנים ויכולת להניח את האצבע על נקודות התורפה, יש הרבה מה להחכים מבין ריסי הודעותיו, לרבות באשכול זה גופא.

החוזר
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי החוזר » ג' דצמבר 06, 2022 8:24 am

הבאר ההיא כתב:נאה דורש ונאה מקיים, הודעתך זו היא מן המאתגרות (רק בלי החוצפה) אמנם תסכים שללא הגבולות המתבקשים לא היה נותר מן הפורום דבר וחצי דבר.

חולשתו של הפורום אינה נובעת מקטטות ומהיעדר גבולות שיח. אמנם פה ושם יש כותבים שלוחי רסן, אך נוכחותם הצבעונית לא היא זו שמבריחה המונים. דווקא חוסר האפשרות להתבטא בחופשיות, המחיקות הרבות וסתימת הפיות על כל צעד ושעל, הן הגורמות לרצון להדיר רגליים.

נוריאל עזרא
הודעות: 1853
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ג' דצמבר 06, 2022 8:43 am

החוזר כתב:חולשתו של הפורום אינה נובעת מקטטות ומהיעדר גבולות שיח. אמנם פה ושם יש כותבים שלוחי רסן, אך נוכחותם הצבעונית לא היא זו שמבריחה המונים. דווקא חוסר האפשרות להתבטא בחופשיות, המחיקות הרבות וסתימת הפיות על כל צעד ושעל, הן הגורמות לרצון להדיר רגליים.

במקרים מסוימים אני חושב ששווה לקחת את הסיכון שידירו רגליים ולמחוק מאשר לתת במה לדברים מסוימים. כמובן שאולי לטעמם של חלק(וגם לטעמי) אולי לפעמים מוחקים שלא לצורך אך אין נוסחה ברורה בזה ותמיד יהיה מי שלא מבין ולא מרוצה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ג' דצמבר 06, 2022 10:14 am

לדעת רבים מהחברים כאן, הניק שנחסם היה ראוי להיחסם מזמן בגלל אלף נושאים אחרים (לדעתי לא).

בעניננו בולט הדבר מאוד, שבעוד הניק 'עץ הדעת' כתב דברים ארוכים ומושקעים, מבוארים ומפוסקים, הרי הניק שנחסם כתב כנגדו בהתלהמות סוערת וילדותית.

לא הוגן שאדם כותב משהו ארוך ומשקיע זמן ממושך להוציא דבר מתוקן מתחת ידו, ובא אדם אחר כנגדו ושולף 'מהבטן' כמה מלים ארסיות, לא עולה לו כסף ולא עולה לו זמן, והוא מרגיש שהוא עוד 'ניצח'.

[ובכנות, עם כל ההערכה לרב פ"ת, אני מאוד מסופק אם הוא השקיע זמן לקרוא את כל הודעותיו הארוכות של 'עץ הדעת' לפני שהגיב מה שהגיב].

עץ הדעת
הודעות: 28
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2020 2:00 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עץ הדעת » ג' דצמבר 06, 2022 1:21 pm

אמרי אינשי:
כאשר תלמיד אחד או שנים אינם מבינים דברי הרב, יש לגעור בהם שיטו אזנם.
אולם כאשר קבוצת תלמידים אינה מבינה, יש לגעור ברב שלא ביאר דבריו כראוי.

ומאחר שמתוך הדברים אני מבין שלא הובנו דברי אצל רבים,
ולדעתי יש להם מקום,
נתחייבתי לפרשם ולבארם שנית.

אך תחילה מצד היושר מוכרח אני להקדים הודעה והכרזה,
טרם אתן סיכום ממצה לטענתי העיקרית.

עץ הדעת
הודעות: 28
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2020 2:00 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עץ הדעת » ג' דצמבר 06, 2022 1:23 pm

ובכן, חדשות אני מגיד:
דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי!

אמרתי כאן שכל יסודו של הגרל"מ הוא מדברי הקבלה.
כתבתי גם שתוספת ההשכלה כפי שביארה הגרל"מ, חידוש שלו הוא, כי לא מצאתי לו חבר בראשונים בעלי הפשט.

ולא היא.
יגעתי ומצאתי לו חבר ורב רבנן, אשר נזכר שמו לעיל בהודעת אחד מחכמי הפורום.
הלא הוא רבינו סעדיה גאון.

אלה דבריו בקיצור הנצרך לכאן:
(מהדו' צוקר, עמ' 274): 'ידיעת טוב ורע ברוב הדברים היתה לו, ורק נשארו לו כמה עניינים שהיה יכול לדעת אותם, או מפי אלקים או בהבנת השכל. ומכאן נשיב את התשובה הראשונה [למה מנע ה' ממנו חכמה]: עץ זה אע"פ שפיתח את שכלו של האדם, גרם לו נזק, באופן שתועלתו יצאה בהפסדו. ואלהים מנע אותו ממנו כדי להגן עליו מפני הרע שבו. ואמנם יש לו היכולת להזמין לאדם את הטובה הזאת של הידיעה, ככתוב 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה'. והתשובה השניה: גם לו גם היה העץ רק מועיל ולא מזיק, היה יותר טוב ויותר נוח לאדם להנזר ממנו, כי אלהים היה עתיד ללמדו מה שחסר לו עוד מן הידיעות, ככתוב המלמד לאדם דעת. ומזה היה מפיק האדם טובה כפולה: היה מקבל תורה מפי ה' יתברך ולא משכלו הוא, והיה משתדל יותר בלימודו ומקבל שכר על ההשתדלות. ולפיכך אסר לו לקבל את הידיעות הללו מצד הטבע, כי עי"כ יחסרו לו שתי הטובות גם יחד: לא יהיה תלמיד אלהיו ויפסיד שכר רב'.
שם עמ' 289: כלל הדברים שם, שאין 'טוב ורע' האמורים כאן 'טוב ורע כלליים', אלא חלקיים. והביא דוגמאות לזה מהתנ"ך. [ובניכם אשר לא ידעו טוב ורע = אינם יודעים בתכסיסי מלחמה, האדע בין טוב לרע = תענוגות ידועות, מפני חולשתו]. ו'כגון אלה' הם שחסרו לאדם וחוה, 'ואחת מהן: ההתביישות בעירום', ולא טוב ורע כלליים.
המשך דבריו: 'לו לא אכלו מהעץ ההוא, היה בוראם מלמדם הדברים האלה כדי שתהיה 'ידיעתם שלמה'. וכשלא רצה להמתין ונחפז להשיג את מה שנאמר לו עוד להשיג בדרך הטבע וביחס של התרברבות לגבי אלהים, וביטל עצמו מתורת אלהים, וקיפח את שכר עצמו, הרי מן הדין הוא שיענישהו אלהים' וכו'.
ועוד שם עמ' 298: 'כאחד ממנו לדעת טוב ורע: כבר היה יודע הדברים מעצמו ואינו צריך לתוספת ידיעות בהוראת אלהים, ולפיכך צריך לגרשו. והפירוש האמיתי של 'כאחד ממנו לדעת' – כאחד היודע מאליו את הטוב ואת הרע. - הוא דבר שהשכל מצדיקו, חכם שאמר לתלמידו: 'שיעור זה אתה צריך עוד ללמוד ואל תלמדהו מפלוני, כדי שאני עצמי אלמדך', ולא ציית והלך ולמדו מפלוני, ודאי שהוא כדאי להיות נענש ומגורש. והשכל מחייב שאין הפרש בין הלומד מאדם פלוני ובין מן העץ'.

הנה כי כן, לדעת רס"ג אכן העץ היה 'מוסיף השכלה'. וכלל הדברים אכן מתאים למה שכתב הגרל"מ מסברתו. [וברי לי שאילו היה רואה דברים אלו היה שש ושמח שכיון ביסוד מהלכו לדעת גדולים].
לפיכך אמרתי קבל עם ועדה: טעות הן בידי.
אכן יש לו אילן גדול להיסמך עליו בכל מהלך דבריו.

אלא שאין הדברים עולים ממש בקנה אחד.
כי עתה נשוב לברר דברי רס"ג ולבחון עניינם:
הנה למרות כל האמור לעיל שיש בעץ 'תוספת השכלה', מ"מ יש להשוות דברי רס"ג הללו עם מה שכתב קודם לכן בראש דבריו (עמ' 267) וז"ל: שברא לו עצים טובים ונאים, באופן שלא היה זקוק לעץ ההוא בטובו. ע"כ.
והדברים צ"ב, שהרי לאור כל דבריו הנ"ל, היה זקוק לעץ ההוא כדי להשלים השכלתו. ואפשר לומר שכוונתו שלא היה זקוק לו בשביל להשיג ההשכלה ההיא, כי היתה ניתנת לו מפי עליון.
אמנם הקרוב אצלי יותר, שכוונתו לומר שאין אלו אלא 'השלמות' של ידיעות מסויימות, שלא היה בהם צורך כ"כ. [כלום הרגשת בושה מהעירום היא דבר הנצרך כל כך בשביל החכמה וההשכלה? (ואין לומר שכוונתו שכתוצאה מחוסר ההשכלה הגבוהה לא היה יודע גנות זו, כי כל המעיין בדבריו יראה שלא הזכיר 'שורש וסיבת הבושה', אלא לדעתו עצם ידיעת הגנאי מהבושה היא שחסרה לו']. לפ"ז נראה לי שקרובה דעתו לראב"ע שידיעת 'דבר אחד' הוא שחסרה לו [וכוונת ראב"ע על העיסוק במשגל, כמבואר בדבריו בפירוש הקצר והארוך].
ובאמת המעיין היטב בדברי רס"ג יראה שעדיין יש הבדל גדול בינם ובין דברי הגרל"מ, כי לרס"ג כבר נשלמה ידיעתו ע"י האכילה ההיא, ואילו להגרל"מ לא התחילה אלא מדרגה אחת ממנה. וגם במהות הידיעה נדמה שלא קרבו זה אל זה, לרס"ג נראית 'השלמת ידיעות', ולהגרל"מ יש לתארה כ'פסגת הידיעות'. (וכלשונו הנמלצת שהיא בחינת 'קדש הקדשים').
גם לא מבואר בדברי רס"ג שאחר זמן יוכל לאכול 'מן העץ', אלא אדרבה הידיעה שהיתה באה לו מן העץ, לעולם נשארה באיסורה, והיתה צריכה לבוא לו מאת ה' בעצמו. ונמצא שזו אותה הידיעה עצמה. ובאמת לאחר שחטא ואכל ממנו, לא עבר אלא על הציווי, אבל השלים הידיעה בדיוק כפי שהיה משלימה מאת ה'.
ויש עוד הבדלים בפרטי הענין כאשר יראה המעיין, ואין עיתותי בידי כעת לנתחם ולבארם.

אמנם מכל מקום, צורתא דשמעתתא דהאי פרשתא נראית שווה בשניהם: העץ הוסיף השכלה לאדם. והבושה נתחדשה לו הגם שהיתה ראויה לו עוד קודם לכן כפי שהיא.
על כן אמרתי:
דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי.

עץ הדעת
הודעות: 28
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2020 2:00 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עץ הדעת » ג' דצמבר 06, 2022 1:25 pm

ועתה כי תאמרו:
אם כן נמצא שכל הביקורת שנכתבה לעיל על פירוש פשש"מ בטעות יסודה.
הלא נמצא לו מנוח אשר ייטיב לומר כמותו, ומה לך כי נזעקת לומר שהוא חידוש.

על כך אשיב, כי לדעתי לא כן היא.
לא הרי חוסר הבנתי את דברי הגרל"מ, כחוסר הבנתי את אשר עשו עורכי פשש"מ.
הגרל"מ אינו זקוק לי ולשכמותי, אף אינו זקוק לרס"ג או לרמב"ן לאשר דבריו ופירושו.
מפרש הוא. מפרש ככל מפרשי התורה [וזו מעלה נכבדה ביותר]. וחלקו (הגדול) בתורה בא לו בזכות ויושר ע"י עמלו בה והגיונו העמוק גם בדרך הפשט.
אולם כאשר דבריו הם חידוש, אפילו יימצאו להם רעים וידידים מעטים, עדיין בגדר חידוש הם כלפי שאר המפרשים.
לפיכך המכריז בשער ספרו שהוא "ע"פ רבותינו מפרשי התורה ראשונים ואחרונים", אל לו להתעלם מרובם ולהביא דעת יחיד.
כשם שלא נוכל להביא את פירוש הגר"ג נדל בענין מעשי בראשית כפירוש פשוט, ואת מהלך האבולוציה שלו לא נלמד לילדינו הצעירים אף שנמצא לו אי מי שיפרש דבריו, כך לא נעשה באחת מהפרשיות הסבוכות שבתורה, פרשת עץ הדעת.

ואפרש עוד שיחתי:
הנה אין צורך לומר שבעלי החומש פשש"מ לא ידעו מפירוש זה, לא הם [שא"כ היו מביאים דבריו] ולא הגרל"מ [שלא הביאו בסיוע לדבריו, עיין במאמרו (בהע"ש) שהביא רק דברי תלמיד הרשב"א בענין זה]. ולפיכך ברי לי שנסמכו על דברי הגרל"מ בלבד בכל עניינה של פרשה זו, והביאוהו כדעת יחיד ואין בלתה.
אולם גם לאחר שנדע לנו מפירוש זה, הנה לפנינו רובא דרובא מהראשונים הנודעים בעלי הפשט, ומהם שהכירו וידעו משנתו של רס"ג יותר משאנו מכירים משנתו של רש"י בפירוש התלמוד, שלא הביאו דבריו כפשוטם הנ"ל כלל. לא רמב"ם המדובב שפתי רס"ג בכל עת, ולא ראב"ע שדבריו עטרה לראשו [אא"כ לפי מה שביארתי שהבין שדבריו כדבריו, אלא שלפ"ז אין ראיה מפירושו לחידוש הגרל"מ]. ונמצאו דבריו דעה יחידאה.

לפיכך אחזור על טענתי העיקרית:
לא יתכן לומר פירוש יחידאי מקרב רבותינו, כ'פשוטו של מקרא'.
כל הראשונים שנלחצו ונדחקו וטרחו 'להוציא המקרא מפשוטו' ביחס לדברי רס"ג, הרי בזה הם חולקים על דעתו ומשוים לה דעת יחיד.
לדעתי נראה שאי אפשר ליטול פירוש שכזה, נאה ככל שיהיה, מדברי חכם גדול ככל שיהיה, שאינו כדעת רוב המפרשים [ואיך שלא יחלקו עליו, כל אחד מסיבתו, הרי על כלל דבריו יחלקו], ולהביאו בפשטות כדעה המוסכמת, כדעת הראויה לצעירי הצאן, בלי להודיע על כך מראש.

אחתום דברי בבקשת סליחה ממי שנפגע מן הדברים או שרואה בהם זלזול או התנגדות לפירוש ההוא כשלעצמו, חלילה לי מכך. ועוד יותר חלילה לי לפגום בכבודו של הגרל"מ, אשר חב אני לו הכרת הטוב על שהאיר עיני בהרבה עניינים בדרך הפשט. כי אהבת הפשט הביאתני לדבוק הרבה בעיקרי משנתו של הגרל"מ, ושאבתי מהם מלא חפנים נחת. אלא שאני יודע בו אימתי הוא חידוש ואימתי הוא דעה המוסכמת על הרוב. [אף שבספרו תמיד הדברים מוצגים כדעה ברורה ופשוטה]. ואילו הייתי כותב פירוש לכלל הציבור, לא הייתי מביא אלא מן הפירושים המקובלים על הרוב.
מבין אני גם מי שיחשוב אחרת ממני, ויחשוב שהזכות בידו של כל מלקט להביא את אשר נראה בעיניו היותר פשוט במקרא, לרבות חידושים אישיים שלו. אולם סבורני כי הקורא צריך לדעת זאת.

נ.ב. לא כוונו דברי ל'כל' הספר הגדול פשש"מ, שאיני בקי בו כראוי. ואף לפי דרכי יש לי ליהנות ממנו [שהרי סוף סוף יש בו פירושים פשוטים ונאים ונחמדים]. אלא לפי שהקונטרס שהועלה כאן [שיש לי עליו ביקורת רבה מכמה צדדים] העלה דוגמא שהיתה מוזרה בעיני ביותר, ואני קצת רגיל בדרכי הפשט של הראשונים הנקראים 'קלאסיים', על כן אמרתי אעבור פרשתא דא ואתנייה. ואת שעלה בחכתי ובדעתי שיתפתי עם הקוראים הנכבדים.
והם, חזקה עליהם שידעו לקרב או לרחק כפי הנראה בעיניהם.

ועוד שורטט בצדי צדדיו:
צר לי שהגיעו הדברים בפורום זה להיכן שהגיעו.
איני חסין מביקורת. והמשמיעה ראוי לו שיוכל גם לשומעה.
אך אבקש מאת המגיבים הנכבדים הסותרים דברי, שיתייחסו לטענה העיקרית בלבד.

אסתירה פני
הודעות: 32
הצטרף: ג' יולי 27, 2021 7:30 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אסתירה פני » ג' דצמבר 06, 2022 10:38 pm

ראיתי היום פירוש פשוטו של מקרא בשני מקומות בפרשתן,
ממש נטרול התורה מכל גבהות ורוחניות ה"י...

א.
"ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי" (בראשית לג ח)
ופירשו "המחנה הזה" על המנחה ששלח יעקב,
ונמנעו מלפרש כחז"ל "כיתות של מלאכים פגע שהיו דוחפין אותו ואת אנשיו, ואומרים להם: של מי אתם. והם אומרים להם: של עשו. והן אומרים: הכו הכו. ואילו אומרים: בנו של יצחק, בן בנו של אברהם, לא היו משגיחין. אחיו של יעקב הוא, ואילו אומרים להם: אם כן משלנו אתם".

ב.
"ויקרא לו א-ל א-להי ישראל" (שם שם כ)
ופירשו שיעקב קרא את המזבח על שם הנס שהא-ל היה לא-להיו של ישראל,
ונמנעו מלפרש כחז"ל שהקב"ה קראו ליעקב א-ל.

...

תלמיד מהדרום
הודעות: 28
הצטרף: ה' אוגוסט 25, 2022 9:20 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי תלמיד מהדרום » ג' דצמבר 06, 2022 11:26 pm

אסתירה פני כתב:ראיתי היום פירוש פשוטו של מקרא בשני מקומות בפרשתן,
ממש נטרול התורה מכל גבהות ורוחניות ה"י...

אתה צוחק?
כך מפרש רש"י עצמו לפי פשוטו

קו ירוק
הודעות: 5795
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' דצמבר 06, 2022 11:30 pm

פרנקל תאומים כתב:
קו ירוק כתב:אם לדון בכל דבריו של הליטוואק הבודפשטאי, הרי המה דברי הבל ומעקשים. וכמובן שאינו עונה לגופם של דברים, כי הינו בלתי כשיר לכך.
אבל הסגנון הבוטה המאפיין גלש גם ממה שהורגל.. וע"ז יצא הקצף.

אני עוקב אחרי המו''מ באשכול המבעבע הזה, לעיתים אני מוצא את עצמי מזדהה עם טענה של הצד המבקר, ולעיתים עם טענה של הצד המגונן. טוב שההכרעה בעניין לא מוטלת על כתפיי (ולמען האמת את החומש עצמו עוד טרם אחזתי בגיד ועצם וקרמה, וכל היכרותי עימו הינה רק מן האשכול).

אבל אני רוצה למחות על דבריך, בפרט שלע"ע אין ידידינו הרב הליטוואק יכול להשיבם דבר. דברי הרב הליטוואק אינם דברי הבל ומעקשים, אדרבה, יש בהם טעם רב (אם כי עם חלקם ניתן בהחלט להתווכח, וכמובן גם עם הסגנון. אבל הוא ממש לא היחיד כאן בזה...).
הוא כשיר לגמרי (תודה לא-ל) ומשיב כהלכה לגופם של דברים, הן באשכול זה והן באשכולות אחרים. הוא ת"ח ובר דעת ויש לו טעם של זקנים ויכולת להניח את האצבע על נקודות התורפה, יש הרבה מה להחכים מבין ריסי הודעותיו, לרבות באשכול זה גופא.

אינני חושב שיש מקום לקיים דיון על ניק. גם לא לקחתי ממעלותיו, והן מרובות. אך גם מחאתך אינה במקומה;
הערתי אודות העמדה הספיציפית שנקט בה באשכול זה, כמגיד וחוזר ומגיד, בלא להגיב לגופם של דברים.
אחרי מספר תגובות לא מבוטל שהעלה בענין הגבתי לו בהצגת עמדה אודות ענין זה (viewtopic.php?f=7&t=20852&start=1040#p779369)
הוא לא טרח לענות. אהל כן חזר על דבריו בתוספת מנת מילים לא ראויה כלפי אחד החברים. זו הטרלה במירעה.

לא אפונה שהערב ראיתי תלוי (בגלל הנוהג הנפסד לפרסם פאשקווילים בחוצות) מכתב שכתבו שני רבנים ידועים, והמבוגר מביניהם הינו הרב מ"מ לובין שליט"א, שכתב את אותם דברים שהצגתי לעיל.

אסתירה פני
הודעות: 32
הצטרף: ג' יולי 27, 2021 7:30 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אסתירה פני » ד' דצמבר 07, 2022 9:10 am

תלמיד מהדרום כתב:
אסתירה פני כתב:ראיתי היום פירוש פשוטו של מקרא בשני מקומות בפרשתן,
ממש נטרול התורה מכל גבהות ורוחניות ה"י...

אתה צוחק?
כך מפרש רש"י עצמו לפי פשוטו

מה אתה אומר... :)
ולמה פירש כך ולא ע"פ מדרשי חז"ל שהוא עצמו מביא שם שהם יותר רוחניים מהפשט?
מדוע לא חשש לסכנת פשש"מ?

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' דצמבר 07, 2022 9:43 am

אסתירה פני כתב:ולמה פירש כך ולא ע"פ מדרשי חז"ל שהוא עצמו מביא שם שהם יותר רוחניים מהפשט?
מדוע לא חשש לסכנת פשש"מ?

רש"י לא התעלם מן המדרשים.
ומטונך, הרי כבר זכינו לפשוטו של מקרא בפירוש רש"י, ומדוע צריך להוצא חיבור שלם שלכאורה בא להפקיע את רש"י מפשוטו של מקרא.

החוזר
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי החוזר » ד' דצמבר 07, 2022 10:39 am

בסופו של דבר, רש"י מפרש אולי שליש מן המקרא. יכול אדם לומר שאת השאר אפשר להבין גם בלי פירוש, אבל בוודאי אי אפשר לומר שרש"י מתייחס לכל מילה ושאי אפשר להבין מישהו שמבקש לפרש כל מילה.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 07, 2022 1:53 pm

קו ירוק כתב:המגמה החמורה היא הנסיון ליצור פירוש לעם על דרך הפשט, כשאיש בינוני - כותב הפירוש, הוא שיחליט מה לשבץ ומה לא, מתוך מה שהוא ברר בדעתו הנשגבה - בספר הספרים של עם ישראל - ברית תורה וישראל.

ולמה לר' שלמה דובנא היה מותר?

הרב איש_ספר טען שהשאלה לאיזה קהל יעד מיועד הפירוש.

אבל אתה טוען שבכלל אין אפשרות לכזה ליקוט - אז מה התשובה שלך?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ד' דצמבר 07, 2022 2:11 pm

ערבך ערבא צריך.

מי אמר שהיה מותר לו?...

[זו שאלה רטורית, אין צורך לענות]

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ד' דצמבר 07, 2022 2:23 pm

דרומי כתב:מי אמר שהיה מותר לו?...


הוא קיבל את הסכמת גדולי ישראל שבדורו כמבואר שם
וכן החומש באר התורה של הרב שטיינברג ג"כ קיבל הסכמות פוסקי הדור זי"ע - והוא מסביר פשש"מ חוץ מרש"י

בנוסף קודם תוציא מביתך חומש דעת מקרא ואח"כ תתקוף פירוש על טהרת הקודש כחומש פשש"מ

וכן תקפיד לא לעיין בשעת קריאת התורה בחומש של הרב שטיינברג...
נערך לאחרונה על ידי בריה נמוכה ב ו' דצמבר 09, 2022 10:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 5795
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' דצמבר 07, 2022 6:29 pm

חברא כתב:
קו ירוק כתב:המגמה החמורה היא הנסיון ליצור פירוש לעם על דרך הפשט, כשאיש בינוני - כותב הפירוש, הוא שיחליט מה לשבץ ומה לא, מתוך מה שהוא ברר בדעתו הנשגבה - בספר הספרים של עם ישראל - ברית תורה וישראל.

ולמה לר' שלמה דובנא היה מותר?

הרב איש_ספר טען שהשאלה לאיזה קהל יעד מיועד הפירוש.

אבל אתה טוען שבכלל אין אפשרות לכזה ליקוט - אז מה התשובה שלך?


*אם רש"ד קיבל הסכמת גדולי תורה, משמע מותר היה לו. הבד"ץ (שאולי הסכים למפרע) לא עונה על הקריקריון 'גדולי דורו', אלא במרחק שנות אור מזה.
*אינני אמור להסביר דעתו של כ"א, אבל אילו הספר לקהל יעד של אנשים פשוטים זה היה נסלח. זה לא הופך אותו לטוב.
*כנראה אפשרי. השאלה ע"י מי. ולא שאני מכיר את המחבר, אבל יש כאן 'מגמה'. לרש"ד לא היתה מגמה כזו, אלא לקרב את החומש לקוראים. המגמה פה היא אג'נדה בכוונה תחילה - 'פשוטו של מקרא'. השאלה היא מי קובע מהו 'פשוטו של מקרא', רבותינו הראשונים ובראשם רש"י, כמקובל בעם ישראל, או עמך בדורנו.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' דצמבר 07, 2022 7:28 pm

בריה נמוכה כתב:רבנו בחיי - שם את פירוש רש"י במדור הדרש לעומת פירוש הרמב"ן במקור הפשט
לעיל הוסיפו ודנו בטענה זו, אך העירוני - דלהד"ם:
רבנו בחיי, בהקדמתו כתב:על כן ראיתי לחלק באור ספרי זה על דרכים אלה כלם. למען יהי' לכל החלקים נשלם. בארבעה מעלות סלם. לעלות מן הנגלה אל הנעלם. הדרך הראשון: דרך הפשט אזכיר ואשמור כאישון. שם אכתוב מבחר דעות הראשונים. הרבנים האדירים. המאור הגדול רבינו שלמה ז"ל. והפטיש החזק רבינו חננאל. כל אחד מהם סיני ועוקר הרים, בדבריהם אאיר את עיני ואענדם עטרות לי. אזכור דבר בשם אומרו ולא אתעטף בטלית שאינה שלי.

אהרן חן
הודעות: 64
הצטרף: ו' נובמבר 10, 2017 11:29 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אהרן חן » ד' דצמבר 07, 2022 8:11 pm

הרב בריה נמוכה הזכיר כאן את החומש של הרב שטיינברג באר התורה וההסכמות שהוא קיבל, כתקדים המכשיר את פעולתם של יוצרי הפירוש פשוטו של מקרא:

ואמנם חלק מהטענות על 'פשוטו של מקרא' היו על דברי הבאי, והשמטות של ניסים ומוסרי השכל, ואמונות וכו'. ובהיות שהרב בריה נמוכה לא הביא דוגמא מקבילה גם מהספר 'חומש מבואר', אין כאן מקום להשוואה מבחינה זו.

כפי הנראה ההשוואה מתבקשת כדי להשיב על הטענה נגד 'פשוטו של מקרא', שהציבו פירוש אלטרנטיבי לרש"י להמון העם, בו הם בוחרים מה לקרב ומה לרחק לפי ראות עיניהם הזכה ודעתם הרחבה, מתוך דברי ראשונים ואחרונים. על זה אומר הרב בריה נמוכה, כבר היה לעולמים, ואף הסכימו על כך כמה מגדולי אותו הדור.

אמנם מסתבר שמה שכבר היה לעולמים הוא 'מחדל של הסכמות' ובזה 'פשוטו של מקרא' ממש לא הראשונים.

שימו לב:

בחומש באר התורה ישנם שני מדורים – 'רש"י מפורש' ו'באר התורה', כאשר השם המשותף של הספר הינו 'באר התורה'.

את מהות ותוכן ההסכמות יש לחלק לשני סוגים:

1) כאלו שעוסקים כנראה בפירוש על רש"י, או בפירוש על פי רש"י, מבלי ידיעה והתייחסות לטיבו וטבעו של המדור 'באר התורה' המבוסס על שאר הראשונים, לפי בחירת ליבו של הרב שטיינברג.

וכך כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ממקום מושבו דאז יוהנסבורג – "קיבלתי ספרו 'חומש מבואר' ושמחתי בו מאוד, שמבאר בלשון צח וקל כל דברי רש"י על התורה..." בהמשך המכתב מאריך הרב שטרנבוך בייחודית פירוש רש"י.

וכך כתב כ"ק האדמו"ר מגור בעל פני מנחם – "ראיתי את חיבוריו ב"חומש מבואר" "רש"י מפורש" ו"באר התורה", לבאר היטב פשוטו של מקרא על פי רש"י ז"ל...."

2) רבנים אחרים מתייחסים אמנם לפירוש אבל הם מדברים על "ילקוט מפרשים" (משהו שאמור להיות דומה לאוצר מפרשי התורה של מכון ירושלים או אוצר מפרשי הפשט של הרב גרינבוים זצ"ל), ולא על ביאור משולב. וההבדל ברור ומהותי.

ז"ל הגרי"י וייס זצ"ל – "והוא ילקוט מקיף מפירושיהם של... בדרך קצרה ותמציתית".

על הסכמתו סמכו בד"צ העדה החרדית, כמבואר במכתבם שם, וכן הגר"ש ואזנר זצ"ל (– "ואע"פ שמחוסר זמן אי אפשר לי לעבור על הספרים החדשים, מכל מקום כיון שהסכים על ידו הגאון האמיתי בעל מנחת יצחק..."). וכן הלאה בלשון שאר המסכימים כולם מדברים על פירוש מלוקט.

וכמובן שאי אפשר להזכיר את החומש ההוא וההסכמות עליו מבלי להביא את מכתבו של הגרא"מ שך והצטרף אליו הגרי"ש אלישיב כנגד חומש זה
כתבוני.jpg
כתבוני.jpg (202.71 KiB) נצפה 7694 פעמים
כתבוני לדורות.png
כתבוני לדורות.png (75.11 KiB) נצפה 7694 פעמים



נ"ב, לא ראיתי שמתנגדי הפירוש עושים שימוש במכתב, כנראה משום שבמכתב מבוארת דעתו של הגראמ"ש כנגד פירוש על הש"ס כפירוש שוטנשטיין, ויאמרו הבריות מדהותר זה וקי"ל דלא כהגראמ"ש, הותר גם זה, ועוד, דחתימת הגריש"א (המתייחס משום מה רק לש"ס ולא לחומש!) תמוהה עוד יותר שהרי ידוע שלא נמנע מללמוד בש"ס זה.

כשתילי זיתים
הודעות: 762
הצטרף: ד' פברואר 02, 2022 12:23 pm
מיקום: לייקוואוד

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי כשתילי זיתים » ד' דצמבר 07, 2022 8:16 pm

לכאורה על הגרי"ש לא קשה, שהרי בשוטנשטיין מפרשים כמעט תמיד כמו פירש"י.

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 07, 2022 8:16 pm

קו ירוק כתב:
חברא כתב:
קו ירוק כתב:המגמה החמורה היא הנסיון ליצור פירוש לעם על דרך הפשט, כשאיש בינוני - כותב הפירוש, הוא שיחליט מה לשבץ ומה לא, מתוך מה שהוא ברר בדעתו הנשגבה - בספר הספרים של עם ישראל - ברית תורה וישראל.

ולמה לר' שלמה דובנא היה מותר?

הרב איש_ספר טען שהשאלה לאיזה קהל יעד מיועד הפירוש.

אבל אתה טוען שבכלל אין אפשרות לכזה ליקוט - אז מה התשובה שלך?

יש כאן 'מגמה'. לרש"ד לא היתה מגמה כזו, אלא לקרב את החומש לקוראים. המגמה פה היא אג'נדה בכוונה תחילה - 'פשוטו של מקרא'. השאלה היא מי קובע מהו 'פשוטו של מקרא', רבותינו הראשונים ובראשם רש"י, כמקובל בעם ישראל, או עמך בדורנו.

לרש"ד בהחלט היתה מגמה לקבוע מה פשוטו של מקרא - וכמו שהצהיר בעצמו:
"כי אדני הביאור הוטבעו על ראשי המפרשים הקדמונים ההולכים בדרך הפשט... והכריע ביניהם בשכלו איזה מהם יכשר לפי כוונת עומק הפשט... ומלבד כל אלה, הנה במקומות רבים נטה מו' שלמה מכל פירושי המפרשים, בראיות ברורות ונכונות, ובטענות חזקות ונוצחות, וחרש משכלו איזה פירושים נחמדים ויקרים ומתיישבים על לב כל משכיל..." (ראה שם באריכות).
ואחרי כל אריכות האשכול, לא מצאתי עדיין חילוק בין פועלו של רש"ד לבין 'פשוטו של מקרא' אלא שזה מנוקד וזה לא; או לדברי הרב אי"ס - 'קהל יעד' (ראה דבריו כאן).
נערך לאחרונה על ידי חברא ב ד' דצמבר 07, 2022 9:16 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ד' דצמבר 07, 2022 8:46 pm

אהרן חן כתב:הרב
נ"ב, לא ראיתי שמתנגדי הפירוש עושים שימוש במכתב, כנראה משום שבמכתב מבוארת דעתו של הגראמ"ש כנגד פירוש על הש"ס כפירוש שוטנשטיין, ויאמרו הבריות מדהותר זה וקי"ל דלא כהגראמ"ש, הותר גם זה, ועוד, דחתימת הגריש"א (המתייחס משום מה רק לש"ס ולא לחומש!) תמוהה עוד יותר שהרי ידוע שלא נמנע מללמוד בש"ס זה.

והוא גם נתן הסכמה למהדורת שוטנשטין!!

חברא
הודעות: 468
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 07, 2022 8:53 pm

מלעיל באשכול:
דודי צח כתב:א. הכרעה בין המפרשים
כך למשל - הוציאו מתהום הנשייה את המכתב של שנת תשמ"ט-תש"נ, המדבר כנגד עריכת ספר מתוך 'הכרעה בין המפרשים'.
וכל אחד יודע בינו לבין עצמו, שהנושא הזה כבר ירד מעל השולחן של מלכי דרבנן - אם משום ירידת הדורות אם משום עליית הדורות, אם בזדון אם בשגגה.
מדפי הספרים החדשים הערוכים בידי צוותות העוסקים בדיוק בנקודה זו, בהכרעה בין מפרשים קדמונים ראשונים ועד אחרונים. מבית היוצר של מכונים ידועי שם, ממלאים את בתינו ואת בתי מדרשנו בכל אתר ואתר. זה בכחול וזה בבורדו...
בשלושים השנה האחרונות, זרמו ועברו הרבה מים בכנרת, ומה שאולי לא שערום אבותינו ורבותינו, הלוא הדור העכשווי שלנו, כבר מזמן שקוע בתוך זה, ואין פוצה פה. אלה העובדות ולא משנים ההסברים.
אף שולחנו המפורסם (המצולם והמתועד) של רשכבה"ג מרן הגריש"א, התעטר כנודע בדרך קבע בספר גמרא 'כחול', שהיה הוגה בו כסדר (בענוותנותו, שאף מוסברת לפי זכרוני בספר 'השקדן' ואכ"מ), כשהוא עצמו היה אומר בבת שחוק (שמעתי מכלי-ראשון שליט"א!), כי מהדורה זו 'זכתה' להתקיים רק מכיון שהגדולים המתנגדים לו, כבר לא בין החיים.
ואנן מה נעני אבתריה.

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי גימפעל » ד' דצמבר 07, 2022 9:56 pm

כשתילי זיתים כתב:לכאורה על הגרי"ש לא קשה, שהרי בשוטנשטיין מפרשים כמעט תמיד כמו פירש"י.

וכמו שדייקת כמעט תמיד
גם בפשש"מ הוא כמעט תמיד כמו רש"י

זאב ערבות
הודעות: 8534
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זאב ערבות » ד' דצמבר 07, 2022 10:46 pm

כשתילי זיתים כתב:לכאורה על הגרי"ש לא קשה, שהרי בשוטנשטיין מפרשים כמעט תמיד כמו פירש"י.

לא כמעט תמיד אלא תמיד! אשמח לראות היכן לא מפרשים כפירש"י. ובקשר לחומש של ר' שטיינברג מובנת התנגדותו של רב שך בגלל השתייכותו העדתית של המחבר (ויתכן שזה בנוסף לתוכן).

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' דצמבר 07, 2022 10:55 pm

חברא כתב:מלעיל באשכול:
דודי צח כתב:א. הכרעה בין המפרשים
כך למשל - הוציאו מתהום הנשייה את המכתב של שנת תשמ"ט-תש"נ, המדבר כנגד עריכת ספר מתוך 'הכרעה בין המפרשים'.
וכל אחד יודע בינו לבין עצמו, שהנושא הזה כבר ירד מעל השולחן של מלכי דרבנן - אם משום ירידת הדורות אם משום עליית הדורות, אם בזדון אם בשגגה.
מדפי הספרים החדשים הערוכים בידי צוותות העוסקים בדיוק בנקודה זו, בהכרעה בין מפרשים קדמונים ראשונים ועד אחרונים. מבית היוצר של מכונים ידועי שם, ממלאים את בתינו ואת בתי מדרשנו בכל אתר ואתר. זה בכחול וזה בבורדו...
בשלושים השנה האחרונות, זרמו ועברו הרבה מים בכנרת, ומה שאולי לא שערום אבותינו ורבותינו, הלוא הדור העכשווי שלנו, כבר מזמן שקוע בתוך זה, ואין פוצה פה. אלה העובדות ולא משנים ההסברים.
אף שולחנו המפורסם (המצולם והמתועד) של רשכבה"ג מרן הגריש"א, התעטר כנודע בדרך קבע בספר גמרא 'כחול', שהיה הוגה בו כסדר (בענוותנותו, שאף מוסברת לפי זכרוני בספר 'השקדן' ואכ"מ), כשהוא עצמו היה אומר בבת שחוק (שמעתי מכלי-ראשון שליט"א!), כי מהדורה זו 'זכתה' להתקיים רק מכיון שהגדולים המתנגדים לו, כבר לא בין החיים.
ואנן מה נעני אבתריה.

ואולי גם לעניין רש"ד וההסכמות על פירושו אפשר להעלות את האפשרות ש"הנושא כבר ירד מעל השלחן של מלכי דרבנן" וכו'? וד"ל

סמל אישי של המשתמש
אהרן תאומים
הודעות: 2563
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: בארא פארק
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' דצמבר 07, 2022 11:08 pm

זאב ערבות כתב:אלא תמיד! אשמח לראות היכן לא מפרשים כפירש"י.

ראה כאן בשורה האחרונה
viewtopic.php?f=29&t=47880&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%94#p579007

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ה' דצמבר 08, 2022 9:20 am

לבי במערב כתב:
בריה נמוכה כתב:רבנו בחיי - שם את פירוש רש"י במדור הדרש לעומת פירוש הרמב"ן במקור הפשט
לעיל הוסיפו ודנו בטענה זו, אך העירוני - דלהד"ם:
רבנו בחיי, בהקדמתו כתב:על כן ראיתי לחלק באור ספרי זה על דרכים אלה כלם. למען יהי' לכל החלקים נשלם. בארבעה מעלות סלם. לעלות מן הנגלה אל הנעלם. הדרך הראשון: דרך הפשט אזכיר ואשמור כאישון. שם אכתוב מבחר דעות הראשונים. הרבנים האדירים. המאור הגדול רבינו שלמה ז"ל. והפטיש החזק רבינו חננאל. כל אחד מהם סיני ועוקר הרים, בדבריהם אאיר את עיני ואענדם עטרות לי. אזכור דבר בשם אומרו ולא אתעטף בטלית שאינה שלי.


כנראה בהקדמתו, כוונתו לחלק הפשט שבדברי רש"י
וכמו שנראה מספרו שמביא את רש"י - היינו פירושיו שע"ד הדרש - במדור הדרש

כגון: בראשית פרק כד פסוק סג
שברש"י פירש: "לשוח" - (ב"ר) לשון תפלה כמו (תהלים קב) ישפוך שיחו
ואילו רבנו בחיי
לשוח בשדה. להלך בין השיחים, כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום, זהו לשון הפשט.
וע"ד המדרש: (ב"ר ס, יד) לשוח בשדה, אין שיחה אלא תפלה, שנאמר: (תהלים קב, א) "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו". ומכאן ארז"ל: (ברכות כו ב) יצחק תקן תפלת מנחה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15515
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 08, 2022 9:23 am

גימפעל כתב:
כשתילי זיתים כתב:לכאורה על הגרי"ש לא קשה, שהרי בשוטנשטיין מפרשים כמעט תמיד כמו פירש"י.

וכמו שדייקת כמעט תמיד
גם בפשש"מ הוא כמעט תמיד כמו רש"י


אז מי אמר שהחי לא מכחיש החי...?!
דבריך הרי הם שקר מוחלט!


רצ"ב דוגמא מהפירוש שהתפרסמה ע"י המו"ל. עם הספר ישוב מחשבתו הרעה לשטות בעיני הקוראים.
הקורא יראה מיד איך שברוב המקומות הם סוטים מפירוש רש"י!

(פעמים שנראה ממש כאיזה קבלה קדמונית לפרש דלא כרש"י, למשל תיבת מחוספס הנאמרת אצל המן. רש"י מביא שלשה פירושים: חשוף; חפיסה = מונח בקופסא; מקולף; ובעלי פשש"מ בחרו בפירוש רשב"ם: מחוספס - מפוזר. וכיון שאיני מבעלי מקרא לצערי, אחלה פני הלומדים ללמדני, מפני מה פירוש רשב"ם, קרוב יותר לפשש"מ משלושת הפירושים שהביא רש"י?!)

דוגמית-פרשת המן.pdf
(1.44 MiB) הורד 175 פעמים

קו ירוק
הודעות: 5795
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' דצמבר 08, 2022 10:27 am

זאב ערבות כתב: ובקשר לחומש של ר' שטיינברג מובנת התנגדותו של רב שך בגלל השתייכותו העדתית של המחבר (ויתכן שזה בנוסף לתוכן).

בודאי שלא מצד השתייכותו הקהילתית. זו מידה קטנה למדוד את מרן הרב שך בכגון דא.

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ה' דצמבר 08, 2022 10:41 am

קו ירוק כתב:בודאי שלא מצד השתייכותו הקהילתית. זו מידה קטנה למדוד את מרן הרב שך בכגון דא.

הרב שך ביקש להתפלל על האדמו"ר מליובאוויטש

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ה' דצמבר 08, 2022 12:23 pm

אהרן חן כתב:הרב בריה נמוכה הזכיר כאן את החומש של הרב שטיינברג באר התורה וההסכמות שהוא קיבל, כתקדים המכשיר את פעולתם של יוצרי הפירוש פשוטו של מקרא:

ואמנם חלק מהטענות על 'פשוטו של מקרא' היו על דברי הבאי, והשמטות של ניסים ומוסרי השכל, ואמונות וכו'. ובהיות שהרב בריה נמוכה לא הביא דוגמא מקבילה גם מהספר 'חומש מבואר', אין כאן מקום להשוואה מבחינה זו.



אביא דוגמא,
מפירוש שהובא בפשקוילים נגד החומש עה"פ לשיח בשדה שבדווקא לא הביאו שהלך להתפלל כדי להשפיל קדושת התורה
והנה בבאר התורה כותב להשתעשע ולטייל בין השיחים.
קבצים מצורפים
לשיח בשדה.jpeg
לשיח בשדה.jpeg (694.76 KiB) נצפה 7387 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בריה נמוכה ב ה' דצמבר 08, 2022 12:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בריה נמוכה
הודעות: 488
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ה' דצמבר 08, 2022 12:30 pm

אהרן חן כתב:הרב בריה נמוכה הזכיר כאן את החומש של הרב שטיינברג באר התורה וההסכמות שהוא קיבל, כתקדים המכשיר את פעולתם של יוצרי הפירוש פשוטו של מקרא:

וא
אמנם מסתבר שמה שכבר היה לעולמים הוא 'מחדל של הסכמות' ובזה 'פשוטו של מקרא' ממש לא הראשונים. .

.


דבריך אינם אלא דברי זלזול ולעג כאילו גדו"י לא ידעו על מה הם חותמים,

כל מעיין בחומש מיד רואה שאין זה כמו חומש אוצר מפרשי הפשט, שמלקט על כל פסוק כל דברי הראשונים האחרונים,
אלא עיבוד וליקוט, מדברי המפרשים וכתיבת פירוש אחד בביאור הפסוק בשפה שוה לכל נפש וכלשון הגרי"י וויס בדרך קצרה ותמציתית.
וכמבואר בהסכמתם אכן לא עיינו בכל החיבור שבדקו אותו ועברו ע"ז במקצת.
ורק מי שעיניו סומות לא רואה שזה אינו ילקוט מפרשים.
וכמבואר שם במבוא לפירושם.

ואצרף לכאן את ההסכמות חברי הבד"צ של העדה לחומש.
קבצים מצורפים
הסכמות חברי הבדצ לחומש באר התורה.pdf
(1.15 MiB) הורד 141 פעמים
מבוא.jpg
מבוא.jpg (147.08 KiB) נצפה 7384 פעמים

עץ הדעת
הודעות: 28
הצטרף: ד' דצמבר 02, 2020 2:00 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עץ הדעת » ה' דצמבר 08, 2022 3:56 pm

איש_ספר כתב:.. תיבת מחוספס הנאמרת אצל המן. רש"י מביא שלשה פירושים: חשוף; חפיסה = מונח בקופסא; מקולף; ובעלי פשש"מ בחרו בפירוש רשב"ם: מחוספס - מפוזר. וכיון שאיני מבעלי מקרא לצערי, אחלה פני הלומדים ללמדני, מפני מה פירוש רשב"ם, קרוב יותר לפשש"מ משלושת הפירושים שהביא רש"י?!)
דוגמית-פרשת המן.pdf


שאלה נכונה.

וכיון שהוסט האשכול מעט,
אוסיף עוד לשאול על שלימות ביאור תיבה זו ורעותיה:

נ.ב. אין בזה שייכות לכל האשכול הנידון,
ולא נכתבו הדברים אלא לברר פירוש רשב"ם על מקרא זה.

הנה תיבת 'מחוספס' אין לה ריע במקרא, ונחלקו הראשונים כיצד לפותרה לפי עניינה.
ולא נוכל ליתן עדיפות מצד הלשון לזה על זה, שהרי אין לנו כיצד להבינה.
בודדה היא וגלמודה, ואין לה מודע וגואל.

ובכן, בכל כיוצא בזה, לפי כללי הפשט,
יש לנו לבחור את ההתאמה הטוב ביותר
לשורש שכבר קיים אצלנו בלשוננו.

לפיכך תרגם אונקלוס מקולף, לשון 'מחשוף', כי הנה דומה הוא בצלילו אל 'חשף' ו'חסף'.
אלא שראב"ע הרבה קושיא על שלא מצינו משקל כזה, ועל כן פירש 'עגול'.
[אך על טענתו יש להשיב, כי הדעת נוטה שמוטב לסבול דוחק חסרון המשקל,
מלדחוק חסרון השורש בכללו.]

אף פירושו הראשון של רש"י 'מגולה', יש ליישבו עם שורש 'חשף' שעניינו גילוי.

אמנם רש"י עצמו חידש לנו ביאור נאה, ע"פ שרש מקביל בארמית: חפיסה.
אלא שיש קצת דוחק בפירוש זה, מחמת הסמ"ך הראשונה,
שנצטרך לבאר ולפרש על מה ולמה זה הגיעה הנה.

מכל מקום כל שאין לנו שורש כנגדו להאחז בו,
אין לנו עדיפות לומר 'עגול' כראב"ע או 'מפוזר' כרשב"ם.
גם שניהם כאחד לא נתכוונו לקבוע מסמרות מצד התיבה עצמה, אלא מצד ענין הפרשה.

כעת נבוא ללשון רשב"ם, שכתב דברים אלו:
"מחספס - אין חבר, ופתרונו לפי עניינו: מפוזר ככפור שקורין גרישלא".

הנה מפרש רבינו שמואל, כי הפיזור הוא ככפור.
ונמצא כי דמיונו לכפור וגליד הוא בהיותו 'מפוזר'.

ובודאי כוונתו ללשון הכתוב: כפור כאפר יפזר.
הנה כי כן, נמצא ענין פיזור על הכפור,
וזו כוונת הכתוב בתיאור המן שהוא ככפור.

אמנם לכאורה אינו מובן איך יתיישב זה עם לשון הכתוב:
'דק מחוספס דק ככפור על הארץ'.
אשר משמעו שדמיונו לכפור היא היותו 'דק', ולא היותו 'מפוזר'.
כי הכפור אשר יפוזר כאפר, הוא גם דק כמותו.
וכיצד דילגה לה תיבת מחוספס על תיבת דק והגיעה עד הכפור להדמות אליו.

על כן נראה שכוונת רשב"ם לומר שנאמרו כאן שתי תכונות בלחם השמיימי:
דק, ומחוספס. ועל שתיהן אומר הכתוב שהן 'ככפור'.
וכפל תיבת 'דק', הוא כמו 'נשאו נהרות ה' [נשאו נהרות] קולם',
וכמו 'ימינך ה' נאדרי בכח [ימינך ה'] תרעץ אויב',
שפירשם רשב"ם כ'דרך הכתוב' לכפול עצמו.
אף אנו נאמר: דק מחוספס [דק] ככפור.

וגם אם לא נפרש שהדקות היא ככפור,
מכל מקום כל שסגרנו תיבת דק בסוגר, מצד כפילותה,
שוב יכולה תיבת מחוספס לבוא עד הכפור, ואין לה מונע.

ומאחר שזכינו לדין בביאור 'מפוזר ככפור',
הרי אין מקום ליטול פירוש 'מפוזר' מדברי רשב"ם,
ולשלבו עם פירוש כפל תיבת 'דק' של הספורנו.

אלא שעורכי החומש פשש"מ שילבו שני הדברים,
וכתבו פירוש 'מחוספס' לבדו, ותיבות דק ביארו כהספורנו.

ואפשר שהם קראו אחרת את דברי רשב"ם,
וכך היתה קריאתם:
"מחספס - אין חבר, ופתרונו לפי עניינו: מפוזר. ככפור שקורין גרישלא".
והטלת נקודה זו מבדילה את פירוש תיבת 'מחוספס' לעצמו, ותיבת 'ככפור' לעצמה.

אלא שמלשון 'ככפור' נראה לי יותר כמו שביארתי,
כי אין במשמע לשונו שהוא דיבור חדש 'ככפור'.
ועוד שנראה לי כי נתכוין להביא סמך ללשון פיזור שחידש,
מהכתוב 'כפור כאפר יפזר', ולפיכך פירש כאן שהפיזור הוא ככפור.

והרי הדבר מונח לעיני החכמים דמתא,
יחכימונו בביאור דברי הרשב"ם.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 288 אורחים