מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חדש - פשוטו של מקרא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יהושפט
הודעות: 911
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי יהושפט » ג' ספטמבר 19, 2023 1:48 pm

דרומי כתב:[לי אישית צורם מאוד מאוד עצם השימוש בלשון שטבע רש"י בעצמו (כך ככל הידוע לי, אולי אני טועה) - 'פשוטו של מקרא' - לפירוש שרובו ככולו לא הולך בדרכו של רש"י. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?!]

הרב דרומי, המונח הזה מוזכר בזוה"ק, זוהר חדש בראשית, דף לג ב:
ר' אבהו אמר פשוטו של מקרא מורה על שהיתה חכמה במלאכת הברזל כמו אחיה תובל קין משמע דכתיב הוא היה אבי כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה הוא הוציא אומנות זו ואחותו עמו הה"ד ואחות תובל קין נעמה שהיתה בקיאה כמותו וא"ו דואחות מוסיף על הענין של מעלה.

ברוח המערכה, אני תומ"י מארגן נגדך "שטורעם" על שאינך מאמין בזוה"ק...

שמואל שלומוביץ
הודעות: 848
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' ספטמבר 19, 2023 2:46 pm

דרומי תהיה בריא..
אתה מעלה מחדש טענות ישנות מלפני שנתיים לחלקם הסכימו המו"ל ובן הרב העורך בתגובותיהם המפורסמות.. וגם נתנו את הצד שלהם בסיפור.. חלקם אולי המונח הראשון שאותו ציטטת מהודעתי... מה זה למען השם קשור לדיון הנוכחי הדרשה והמכתב האחרון הכביד, או לטענותיי בהודעתי האחרונה?? או שמדובר סתם בהסטת הדיון בצורה פחות אלגנטית?
כמובן שיש דיון מול לשם, כמו"ל, והוא לא שווה ערך לדיון על המחבר ואין טעם לכרוך אותם יחד גם אם יש ביניהם נקודות מפגש רבות.

האויצרניק
הודעות: 324
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האויצרניק » ג' ספטמבר 19, 2023 3:34 pm

בספר חק לישראל כפשוטו שהוא בהוצאת 'לשם' ויצא לאור אחרי שהתחיל 'הבלאגן', יש בו הסכמות מבד"ץ, זאת למרות שיש שם את מדור 'מקרא מלא' ולא שמענו שהלינו על כך

שמע מינא שלא כצעקתה וכל מה שאמרו לגנוז את הספר זה רק מכיון שיש כמה אנשים החריידים לדבר השם שבטוחים שכאן המקור לכל הקילקולים

דרומי
הודעות: 9075
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ג' ספטמבר 19, 2023 4:14 pm

תשובתי לשאלת עקביה - מאה אחוז, בוודאי. החומש לפניי, יש כאן הסכמות שמדברים על מעלתו של רש"י ופירושו, לא מעבר לזה, והם כתובות בחומש עם ה'מקרא מלא' ו'פשוטו של מקרא'. ובדבר המו"ל מסבירים שבעצם העיקר כאן זה רש"י כפשוטו וכל השאר זה תוספת...

מה שכתבתי על אנשים פשוטים ותמימים אינו מהשערה אלא מידיעה וודאית. כמה וכמה אנשים שאינם פקחים גדולים לא ידעו להבדיל בין החומש (הדק יותר) שבו 'רש"י כפשוטו' בלבד ובין החומש (העבה יותר) שבו צירפו את הפירושים החדשים. והיה ברור שהם קנו את החומש רק כדי שיוכלו להבין את רש"י ולא מעבר לזה.

ומה שכתב מישהו שזה 'לא כצעקתה' - הוא בדיוק כמו אותו אחד שרואה אותי נכנס לחנות ומחפש חלב עם הכשר הבד"ץ, וכשאני מסרב לקנות חלב עם הכשר בעלז הוא עושה תנועת ביטול על ההנהגה הפרימטיבית הזאת ואומר: נו, מה כבר ההבדל... אולי אין הבדל, אבל אין שום היתר לשווק חלב בהכשר בעלז כאילו היה בהכשר הבד"ץ, זו אונאה גמורה.

[כמובן בעניננו ההסכמה היא לא רק של הבד"ץ. אכן מעניין אותי לדעת מה אומר האדמו"ר מטאלנא שליט"א שהסכים על 'רש"י כפשוטו', בכל הסערה הזאת]

חברא
הודעות: 471
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ג' ספטמבר 19, 2023 4:57 pm

על הסכמת הבד"ץ:
"צירוף ההסכמה לחיבור 'פשוטו של מקרא' היתה על דעת הביד"ץ ובהסכמתם המפורשת"
(מכאן)

חברא
הודעות: 471
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ג' ספטמבר 19, 2023 5:01 pm

מכאן:
יותם כתב:אני חושב שצריך לעשות קובץ מסודר עם כל מערכות הכללים. מתחיל להיות כבר בלאגן ככה.

יש סוברים שחייבים לפרש את המקרא רק לפי רש"י, ויש גורסים שאפשר לחלוק עליו אבל חייבים להסתמך על מדרשים וחז"ל.
בנוסף יש טענות לא פשוטות לפיהן כל הבעיה היא בהסכמה, שהיא חוק בל יעבור בפירוש המקרא, ונכללו בה כמה פרטי דינים במסכים המוסכם והמזבח. מנגד אי אפשר להתעלם ממסורת ברורה ונאמנה על כך שפירוש המקרא הוא רק מה שנראה לבעלי מחשבה מסוימים פירוש 'מרומם' ו'רוחני'. כל זה כמובן סותר את הקבלה הברורה בידינו מרבותינו שפירוש המקרא ראוי רק לראשונים ולא לדורותינו. או גם לדורותינו אבל לא ליקוט. או גם ליקוט שרי, אבל רק אם הוא מודפס מתחת לפירוש רש"י ולא לצידו או מעליו ח"ו, שזה מהעיקרים ממש כידוע.

אין לך הפקר כמו זה שהכול בעלים עליו.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' ספטמבר 19, 2023 6:16 pm

איש_ספר כתב:
עושה חיל כתב:
איש_ספר כתב:
יהושפט כתב:
איש_ספר כתב:
יהושפט כתב:
לעשות רצונך כתב:הרב קסלר:
"ומלאכים בפירושם הם שליחים ולא מלאכי עליון".

שלוחים_0001.jpg


אבל למי איכפת?

אין מילים
כאחד שמכיר ומכבד את הרב קסלר [לא בשביל לגשת ולדבר איתו על זה] אני הופך בראשי שוב ושוב בניסיון להבין איך הוא הוטעה עד כדי כך
זה רק זה או גם בדוגמאות נוספות שכתב?

הלכתי להסתכל בבית מדרש סמוך שיש בו את החומש.
במדור "מקרא מלא" כתוב וישלח יעקב מלאכים - שלוחים.
כנראה שלזה כוונתו.

ואיזו מין טענה זו, כשבמדור הצמוד [והמנוקד] מוסבר באר היטב ששלוחים כולל מלאכים, ושלרש"י הוא רק מלאכים? ולו יהי שלפי טעמו של הרב קסלר היה להם במקרא מלא לכתוב רק מלאכים, אבל מה לזה ולטענות החמורות שהוא מטיח בהם?
ברור שהוא טעה ובכ"ז לא בדה מליבו. כנראה ראה רק את האמור שם.

זה זר לך שמתלמידי חכמים תמיד מצפים לנהוג ביושר וברדיפת צדק?

זה זר לי ולא נעים לי, שכל הופעתך בפורום זה רק לחנך אותנו בקדושת הפשט ובהטפת מוסר לתלמידי חכמים.

אין לי שום דבר עם הרב קסלר (מלבד זה שככה"נ הוא ת"ח שיש להפוך בזכותו יותר מסתם אדם), בס"ה הראיתי את שורש הטעות (שטעה הוא או שהטעו אותו). טעות היא לא דבר שיש להתפאר בו, אבל היא עדין רחוקה מזיוף. זה הכל ותל"מ.

ובר מן דין, לפרש שלוחים ממש, זה גם לא אסון, אבל ככלל, ברור שא"א לפרש בדרך מסוימת במדור 'מקרא מלא', ולסמוך על המעיין, שיבין את עומק המשמעות, רק אם יעיין במדור אחר ואפילו הוא צמוד או מנוקד.




בהודעתי אכן כתבתי שהוא תלמיד חכם.
רק באתי להסביר את התמיהה של רודפי האמת כאן.

לגבי תפיסותיו של מר, נכון שכנראה אין לכבודו משהו אישי עם הגר"מ קסלר, אבל בהחלט יש לכבודו תפיסה עם מתנגדי החומש הנזכר, כפי שיש לי עניין עם קדושת הפשט ולא עם מחברי החומש שמעולם לא פגשתי בהם.
כנות ויושר זה המצרך של משתתפי הדיון באשכול.
ושוב, לגוף הנושא ולא לגוף הכותבים.
תודה

דרומי
הודעות: 9075
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ג' ספטמבר 19, 2023 10:52 pm

בפרשת תולדות נאמר ביצחק: "ויקרא אותה שבעה, על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

וכתב בביאור וז"ל:

"אמנם גם אצל אברהם כבר נאמר (לעיל כא, לא) 'על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם',

אלא שהוא קרא כן לסביבה ההיא כשעדיין לא נבנתה שם עיר; ויצחק קרא את שם הבאר 'שבעה' -

שני המאורעות האלה הצטרפו יחד לנתינת השם לעיר שנבנתה שם אחר כך: 'באר שבע'. שם קבוע לדורות, על שם שבועת האב והבן שהיו שם (הגרש"ר)
".

אני קורא ומתפלא: האמנם עד הגרש"ר כל המפרשים לא עמדו על סתירה מפורשת זו - האם נקראת 'באר שבע' על שם המאורע באברהם או על שם המאורע ביצחק?

חיפשתי ברש"י ואכן לא מצינו שיתייחס להדיא לסתירה זו. אבל האמנם כל הראשונים שתקו ולא הבחינו בקושיא זו עד שבא הגרש"ר והעמידן על אחת?

זכרתי במעומעם שיש מהלך יפה בספורנו, אך התעצלתי לבדוק בראשונים עצמם ופשוט פתחתי 'אוצר מפרשי התורה', שם גיליתי שראשונים רבים דנו בקושיא זו, הרבה לפני הגרש"ר, והנה לפניכם:
קבצים מצורפים
על כן שם העיר באר שבע.jpg
על כן שם העיר באר שבע.jpg (2 MiB) נצפה 4806 פעמים

האמת אדרוש
הודעות: 308
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ד' ספטמבר 20, 2023 2:37 am

דרומי כתב:בפרשת תולדות נאמר ביצחק: "ויקרא אותה שבעה, על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

וכתב בביאור וז"ל:

"אמנם גם אצל אברהם כבר נאמר (לעיל כא, לא) 'על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם',

אלא שהוא קרא כן לסביבה ההיא כשעדיין לא נבנתה שם עיר; ויצחק קרא את שם הבאר 'שבעה' -

שני המאורעות האלה הצטרפו יחד לנתינת השם לעיר שנבנתה שם אחר כך: 'באר שבע'. שם קבוע לדורות, על שם שבועת האב והבן שהיו שם (הגרש"ר)
".

אני קורא ומתפלא: האמנם עד הגרש"ר כל המפרשים לא עמדו על סתירה מפורשת זו - האם נקראת 'באר שבע' על שם המאורע באברהם או על שם המאורע ביצחק?

חיפשתי ברש"י ואכן לא מצינו שיתייחס להדיא לסתירה זו. אבל האמנם כל הראשונים שתקו ולא הבחינו בקושיא זו עד שבא הגרש"ר והעמידן על אחת?

זכרתי במעומעם שיש מהלך יפה בספורנו, אך התעצלתי לבדוק בראשונים עצמם ופשוט פתחתי 'אוצר מפרשי התורה', שם גיליתי שראשונים רבים דנו בקושיא זו, הרבה לפני הגרש"ר, והנה לפניכם:

לא זכיתי להבין היקורת. לא ניתן להביא פירושים מהאחרונים אם הראשונים כתבו בסגנון אחר קצת?

ד׳ יאיר עיני.

אליסף
הודעות: 1158
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי אליסף » ד' ספטמבר 20, 2023 4:04 am

איך יגמר הספור\הויכוח האין סופי הזה??

האויצרניק
הודעות: 324
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האויצרניק » ד' ספטמבר 20, 2023 7:39 am

האמת אדרוש כתב:
דרומי כתב:בפרשת תולדות נאמר ביצחק: "ויקרא אותה שבעה, על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

וכתב בביאור וז"ל:

"אמנם גם אצל אברהם כבר נאמר (לעיל כא, לא) 'על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם',

אלא שהוא קרא כן לסביבה ההיא כשעדיין לא נבנתה שם עיר; ויצחק קרא את שם הבאר 'שבעה' -

שני המאורעות האלה הצטרפו יחד לנתינת השם לעיר שנבנתה שם אחר כך: 'באר שבע'. שם קבוע לדורות, על שם שבועת האב והבן שהיו שם (הגרש"ר)
".

אני קורא ומתפלא: האמנם עד הגרש"ר כל המפרשים לא עמדו על סתירה מפורשת זו - האם נקראת 'באר שבע' על שם המאורע באברהם או על שם המאורע ביצחק?

חיפשתי ברש"י ואכן לא מצינו שיתייחס להדיא לסתירה זו. אבל האמנם כל הראשונים שתקו ולא הבחינו בקושיא זו עד שבא הגרש"ר והעמידן על אחת?

זכרתי במעומעם שיש מהלך יפה בספורנו, אך התעצלתי לבדוק בראשונים עצמם ופשוט פתחתי 'אוצר מפרשי התורה', שם גיליתי שראשונים רבים דנו בקושיא זו, הרבה לפני הגרש"ר, והנה לפניכם:

לא זכיתי להבין היקורת. לא ניתן להביא פירושים מהאחרונים אם הראשונים כתבו בסגנון אחר קצת?

ד׳ יאיר עיני.


אתה לא מבין! החומש הוא פסול, עכשיו רק צריך לחפש את הסיבה, ממילא כל דבר כבר כשר לביקורת

כעת ניתן להמשיך..

חברא
הודעות: 471
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' ספטמבר 20, 2023 9:28 am

הרב 'דרומי' לשיטתו כאן:
דרומי כתב:בעקבות כל מיני הודעות כאן, חלקן תמות וחלקן מיתממות, ראוי אולי לכתוב דברים פשוטים ולחדד קצת את הענין (כתבתי מה שנראה בדעתי הענייה בלבד, ולא ראיתי זאת בשום ספר ולא שמעתי מאף אחד, ויש לקחת את הדברים בהתאם כנקודה למחשבה בעלמא).

בהלכה מצינו שיטות שונות, ואם כי 'אלו ואלו דברי אלקים חיים', מכל מקום יש איזה חילוק בין השיטות. ולא יתכן שיקום מישהו ויפתח בית מדרש 'בית שמאי', שבו כל היום יעסקו רק בשיטת בית שמאי ומגמתו של בית המדרש תהיה לעסוק בהסברת שיטת בית שמאי ובהפצת עלונים מנוקדים לילדים שיזכו להיחשף לעומק הדעת שבשיטת בית שמאי דוקא.

ומבואר על כך בספרי מחשבה, שאם כי כל התורה היא אמת הרי יש דרגות, ויש 'אמת לאמיתו', ויש 'אמת' סתם, ויש 'שפת אמת' (שפה מלשון שולי הבגד), ואכמ"ל.

וכמובן שבשעת הלימוד אנו לומדים גם את שיטת בית שמאי ומפלפלים בהם ויתכן גם שאחד הלומדים יחשוב בדעתו שהוא מתחבר יותר לשיטת בית שמאי, וזה לגיטימי ונכון, אבל המסקנה הסופית צריכה להיות כפי ההלכה המסורה לנו כבית הלל וזה צריך להיות עיקר הדגש.

גם במפרשים לאחר מכן, אם מישהו יקים 'מכון המאירי' ויתמקד כל חייו להסביר ולהפיץ למה דוקא המאירי צודק בכל דבר, זה יהיה מוזר ולא נכון, ומקובל בישיבות וכו' שמדייקים ומתעמקים בלשונות הרמב"ם הרבה יותר מאשר מדייקים בלשון המאירי כי הרמב"ם זכה למעלה גדולה יותר (לאו דוקא הרמב"ם כאישיות, המדובר כאן הוא על החיבור). כך גם בהמשך הדורות זכו הב"י והרמ"א למעמד מיוחד במינו. וכן על זה הדרך.

כעין זה הוא בלימוד 'פשוטו של מקרא', שיש בזה דרגות שונות, ובהחלט נכון לומר שהרשב"ם והראב"ע לא זכו למה שזכה רש"י, ורש"י הוא ה'אמת לאמיתו' של הפשט, והראשונים שבאו אחריו הם בבחינת 'אמת' סתם, והאחרונים כמו המלבי"ם ועוד לא הגיעו אפילו לדרגא זו, ויש את פירושי הרש"ר הירש שלמעשה ברוב תפוצות ישראל כמעט ולא נתקבלו מלכתחילה, ותן לחכם ויחכם עוד.

ארי שבחבורה
הודעות: 1337
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ד' ספטמבר 20, 2023 9:52 am

זה כבר מתחיל להיות ממש מביך. כמו המחאה בחוץ כך גם המחאה נגד החומש (שאצל חלק מן המוחים כבר הפך ל'ביאור'...) גולשת למחוזות ההזיה והטרלול. כל הכבוד לאלו שמנסים לשמור על מסגרת של דיון הגיוני ורציונלי אבל נראה לי שזה כבר יותר עניין לפסיכולוגים.

חברא
הודעות: 471
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ד' ספטמבר 20, 2023 10:14 am

פשוטו של מקרא - הרבי מליובאוויטש.png
פשוטו של מקרא - הרבי מליובאוויטש.png (358.5 KiB) נצפה 4604 פעמים



דרומי
הודעות: 9075
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 20, 2023 1:48 pm

מה לא מובן בביקורת שכתבתי?

אני בהחלט מתפלא מאוד למה שבק בעל הביאור את כל רבותינו הראשונים שדיברו בשאלה זו ובחר להביא דוקא את הגרש"ר.


הרמב"ן, הרד"ק, הספורנו, החזקוני וכו' - אף אחד לא טוב?
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ד' ספטמבר 20, 2023 2:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9075
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 20, 2023 1:57 pm

והנה פרט משעשע שממחיש לנו את גודל חיבת בעל הביאור לגרש"ר, עד שהוא 'תוקע' מדבריו גם במקום שאין הם מוסיפים מאומה בהבנת הפשט.

על הפסוק "כי לולא התמהמהנו" (מקץ מג, י) כתב בעל הביאור:

"התמהמהנו - לשון עיכוב ואיחור .. ושורש הלשון הוא במלת 'מה': להיות חסר החלטה והכרעה, לפקפק ולהחזיק עצמו במצב של 'מה', כאשר עדיין אין יודעים אם לעשות כך או אחרת (הגרש"ר)".

החידוד הוא יפה, אולי גם נכון, אבל מה זה שייך לפירוש שמביא רק 'פשט נטו'?..

ואם נגיד שלולי חידוד זה הפשט לא מובן - למה המתין בעל הביאור לפסוק כאן ולא הקדים לבאר זאת בפסוק "ויתמהמה" בפרשת וירא (יט, טו)?

ועוד יותר מעניין:

בפרשת בראשית, כשכתוב "ויקרא אלקים לרקיע שמים", יש אריכות ברש"י לבאר למה השם "שמים" מתאים לרקיע ("שא מים, שם מים, אש ומים") -

אך זה כמובן "דרש" בלבד וכמובן לא טרח בעל הביאור להאיר את עיני התלמיד למה נקרא שמם "שמים", כי זה לא "פשט"...

רק החידוד הזה במלה "התמהמהנו" הוא פשט טהור...

באמונתו
הודעות: 3243
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי באמונתו » ד' ספטמבר 20, 2023 2:24 pm

חברא כתב:
פשוטו של מקרא - הרבי מליובאוויטש.png


כוונת הרעבע זצ"ל, לספרות מסוימת של רש"ר, כמו ספר "אגרות צפון", הנכתב מראש במגמה "אפולוגטית" כלשון הרעבע (אע"ג שגדולי ישראל אחרים אחזו מן הספר), כמו הביקורת שעל דרוש אור החיים, לא אל פירוש החומש שלו, שאינו נוגע לזה, ולא שייך כלל בהקשר דבריו.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ד' ספטמבר 20, 2023 4:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

האמת אדרוש
הודעות: 308
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ד' ספטמבר 20, 2023 3:56 pm

דרומי כתב:והנה פרט משעשע שממחיש לנו את גודל חיבת בעל הביאור לגרש"ר, עד שהוא 'תוקע' מדבריו גם במקום שאין הם מוסיפים מאומה בהבנת הפשט.

על הפסוק "כי לולא התמהמהנו" (מקץ מג, י) כתב בעל הביאור:

"התמהמהנו - לשון עיכוב ואיחור .. ושורש הלשון הוא במלת 'מה': להיות חסר החלטה והכרעה, לפקפק ולהחזיק עצמו במצב של 'מה', כאשר עדיין אין יודעים אם לעשות כך או אחרת (הגרש"ר)".

החידוד הוא יפה, אולי גם נכון, אבל מה זה שייך לפירוש שמביא רק 'פשט נטו'?..

לא זכיתי להבין הבעיא. הלואי שיוסיפו דברים נעים וערבים כעין זה. ובכלל, תגובתך מראה על חוסר הכרת הביאור, שתמיד טרחו לבאר שורש המילות.
נערך לאחרונה על ידי האמת אדרוש ב ד' ספטמבר 20, 2023 4:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

האמת אדרוש
הודעות: 308
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ד' ספטמבר 20, 2023 4:00 pm

דרומי כתב:ועוד יותר מעניין:

בפרשת בראשית, כשכתוב "ויקרא אלקים לרקיע שמים", יש אריכות ברש"י לבאר למה השם "שמים" מתאים לרקיע ("שא מים, שם מים, אש ומים") -

אך זה כמובן "דרש" בלבד וכמובן לא טרח בעל הביאור להאיר את עיני התלמיד למה נקרא שמם "שמים", כי זה לא "פשט"...

רק החידוד הזה במלה "התמהמהנו" הוא פשט טהור...

או נגיד להיפוך, שלא ראו צורך לבאר מה שכבר ביאר רש״י…

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' אוקטובר 11, 2023 12:14 pm

רש"י בפרשת בראשית כותב כמה פעמים שיש דברי אגדה אבל הוא בא לפרש לפי פשוטו. למשל: "החרב המתהפכת - ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן תרגום להט שנן כמו שלף שננא. ומדרש אגדה יש ואני איני בא אלא לפשוטו".

לא בדקתי בכל מקום אבל ייתכן שאותם דברי אגדה הם יותר "מרוממים ונעלים" מאשר הפירוש שבחר רש"י להביא לפי פשוטו.

ולמשל, "ויאמר קין - נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתעולל עליו להרגו. ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא". והנה במדרש נמצא על זה פירוש מרומם ורוחני: "וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ". ורש"י לא הביאו, אלא פירוט אנושי וקיומי, מציאות פשוטה שמוכרת לכולנו.

גם בעוד מקומות בחר רש"י להביא פירוש פשטני בתכלית, כאשר יש לפנינו פירוש מרומם ורוחני. למשל:

גן בעדן מקדם, מקדם לגן עדן. אונקלוס מתרגם בשניהם "מלקדמין", ועיין ברמב"ן דהיינו שגן עדן קדם לעולם, שבוודאי יש בזה רוממות גדולה לעניין גן העדן, ושהוא רוחני וכו'. ואילו רש"י מפרש הכי פשוט שיש, בלי שום מסר, אלא שהתורה כתבה כאן פרט טכני יבש: במזרחו של עדן נטע את הגן. וכעין זה בפעם השניה. צד מזרח.

גם בפסוק "אבי יושב אהל ומקנה" מביא רש"י קודם כל פירוש פשטני בתכלית: "הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות ויושב אהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל מרעה צאנו וכשכלה המרעה במקום זה הולך ותוקע אהלו במקום אחר". ורק לאחר מכן הוא מוסיף – ומדגיש שזו אגדה – פירוש רוחני: "ומדרש אגדה בונה בתים לעבודת כוכבים כמה דאת אמר (יחזקאל ח) סמל הקנאה המקנה וכן ואחיו תופש כנור ועוגב לזמר לעבודת כוכבים".

מעט דבש
הודעות: 3993
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוקטובר 11, 2023 2:51 pm

רש"י בראשית ג, ח
וישמעו - יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ו) ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. ומשמעו, שמעו את קול הקדוש ברוך הוא שהיה מתהלך בגן:


והרא"ם משתמש ברש"י זה במקומות רבים, ללמוד על דרכו של רש"י, שמפרש לפי מה שמתיישב יותר על לשון המקרא. ולאו דוקא משום שהאגדה 'רוחנית' יותר.

ראה למשל רא"ם בראשית ט, ד.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אוקטובר 11, 2023 9:31 pm

מלבד התמיהה המסוימת בחילוק (המלאכותי-לכאורה) בין הפשט ה'גשמי' לאגדה ה'רוחנית' - כמדומה שטוב יעשו מגונני הפירוש אם יימנעו מהשוואת הגהמ"ח שליט"א (שמבני זמננו) לרש"י ופירושו הנכתב ברוה"ק.

בריה נמוכה
הודעות: 491
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ב' אוקטובר 30, 2023 8:32 am

אחרי פרסום מודעות של העדה החרדית נגד החומש פשוטו של מקרא
פגשתי את אחד מידידי חסיד דושינסקיא ושאלתיו האם הוצאת את החומש מהבית בעקבות המכתב
כך היתה תשובתו אני חברו של הרב בלוי ספרא דדיינא שכתב את המכתב הנ"ל והוא התבטא בפני תדע שמכתב זה אי"צ להתייחס ברצינות כתבתי את זה רק בעקבות לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של מתנגדי החומש.....

אך אחרי פרסום המכתב נפל למשכב ולמשבר קשה הרב זלמן גוטליב מו"ל החומש
והרב מנשה ישראל רייזמן
דיבר אודות זה

מובא כאן מקצת מדבריו

אפשר להאזין לכל השיעור בקול הלשון שיעור של יום שישי שעבר י"ב מר חשון תשפ"ד

(מצורף כאן בקובץ כל השיעור בשלמותו-כפי שמופיע בקול הלשון)





דברים חוצבי להבות אש מפי המגיד הנפלא הגאון רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א בשבח החומש הנפלא פשוטו של מקרא

פשוטו של מקרא ורש”י כפשוטו בג’יהאד לשם שמים

הנני מחובר עם איש כשר וצדיק שהוציא לאור חומש מפורש עם 'רש"י כפשוטו', וזכה לקרב הרבה מאד מבני

ישראל ללמוד תורת משה רבינו עם פירוש רש"י. ואח"כ הדפיס חומש בשם 'פשוטו של מקרא', ויש אנשים

שמחפשים עם זכוכית מגדלת למצוא איזה טעות, ומכריזים על שלומי אמוני ישראל שהם מינים ואפיקורסים,

ורודפים אותם ברדיפות שלא שמעום אבותינו, מאיימים ברציחות הכאות וקללות באופן נורא מאד, ביודעי

ומכירי קאמינא, וב"ה גם אני נרדף מחמת סוגיא זו, ומסתמא לאחר דברי אלה אהיה נרדף יותר גדול, אבל

המצב איום ונורא, אנשים עומדים בצד ורואים תשפוכת דם צדיקים ושותקים, אם לא דם בגשמיות הרי רוצחים

אנשים כשרים בחרבות שבשפתותיהם.

אין הכי נמי כל ספר וספר צריך הגהה, ויש לתקן פה ושם, אך לא להפוך את המחבר הכשר לרשע ומוסר

שמורידין ולא מעלין.

הגם שיש רבנים שחתמו, הרי הכל יודעים כבר כמה שוה חתימה של רב לאחר שמראים לו רק צד

אחד בנושא, ומטעים אותם בלשון חלקלקה כדי שיחתמו כנגד. לצערי אני יודע כמה מעשיות משנה

זו ממש כמו קמצא ובר קמצא, וכל כוונת הלוחמים רק לשם שמים, אני מכיר אותם, נפגשתי עמהם,

אנשים כשרים גם הם, מניחים תפילין רש"י ורבינו תם ומתפללין כותיקין, באמת כונתם לשם שמים,

אבל יש להתענות אלף תעניות לפני ששופכים דם ישראל בכתבי פלסתר ברבים.

גם בשמיני עצרת בבוקר באו אלפי ישמעאלים 'לשם שמים' והרגו ורצחו ושפכו דם באופן נורא, ב"ה

בני ישראל אין עורפים ראשים בגשמיות, אבל רודפים ומבזים בכתביהם ובלשונם, הקב"ה רוצה לעורר

אותנו.

ובאמת מה שעשיתי עכשיו גם אני יריתי חץ למרחוק, כי לא אני הלוחם ולא הנלחם, כל אחד צריך

לבדוק סביבו ובתוכו האם אין דברים שהוא עושה לשם שמים, ומבזה את זולתו בכך. יש לנו בעיות

אחרות בדורינו שבהם באמת צריכים ללחום, על התאוות מאמריקה ומפאריז שטובחים את הדור

הצעיר על מזבח התאוות והמותרות והמודרניזציה, אבי אבות הטומאה המבקש לטמא נשמות ישראל

בשער החמישים דטומאה, בזה צריכים ללחום בכל תוקף.

ולא לרדוף יהודי שהתייגע לחבר חומש עם

ביאור 'פשוטו של מקרא', אם כואב שם הספר אפשר לשנות שם הספר, גם ספר 'שני לוחות הברית'

לא הסכימו לקרוא כך, וקראוהו בראשי תיבות, וכן תורת משה דהחת"ס. אבל יהודי שהדפיס חומש עם

רש"י, וביאר דברי רש"י באופן מופלא מאד, והוסיף לבאר גם מדברי רבותינו הראשונים, כולם מרבותינו

הקדושים, איך אפשר להחרים מי שמלקט דברי הרשב"ם והספורנו והרש"ר הירש והנצי"ב, הרי הוא

חיבור מופלא מאד, מומלץ לכל יהודי מגדול ועד קטן, בדוק ומנוסה מבראשית עד לעיני כל ישראל

אין בו נפתול ועקש. אם יש אנשים שאמרו שיש בו נפתול ועקש, בכל דבר שהודפס בעולם ומוציאים

מאמצע הדברים חמשה מילים בלבד, יכולים למצוא בהם נפתול ועקש.

באמת שיכולים לצעוק על דברי המדרש רבה, יש שורות במדרש אם הייתי מדגיש רק אותה שורה

בלבד, פחד נורא ואיום, אם אלך עם אותם שורות לרבנים שלא למדו מדרש, ויחשבו שזה ספר בן דורינו,

בלי ספק שיחתמו מיד שהכותב הוא מין ואפיקורס ואחת דתו...

ב"ה יש רבנים שחזרו בהם, ובקשו מחילה וכתבו 'ברם דברים שאמרתי טעות הוא בידי', וזוהי מדרגה

גדולה מאוד לחזור ולהודות על הטעות, לא כל אחד הוא כ"כ גברא רבא כמו האמורא רבא שאוקים

אמורא עליה ואמר 'דברים שאמרתי טעות הם בידי'.

מה לנו לגרום פירוד לבבות ושנאת חינם על דברים דקים מן הדקים, איך לוקחים המחבר של החומש

הזה, שהוא איש צדיק, חסיד ברסלב, תלמיד הגרי"מ שכטער שליט"א, מתפלל כותיקין, כל יודעיו

ומכיריו מעידים שהוא איש כשר, ומדמים אותו למשה דסר שהדפיס חומש עם ביאור ופסלו החת"ס

ואמר ב'ספרי הרמ'ד אל תשלחו יד'. מה ענין שמיטה להר סיני?

לא את הפשוטו של מקרא הם פסולים, פוק חזי איך בכל בתי מדרש הוא מתנוסס לתפארה ורבים

ממשמשים בו, הם רק מסכנים את איסורו של מרן הח"ס על ספרי הרמ"ד, שמא יאמרו אם זה כמו

ספרי הרמ"ד, אולי גם ספרי רמ"ד כשרים?, חס ושלום.





קמצא ובר קמצא במנהג ירושלים לשם שמים

ובאמת שגם מעשה דקמצא ובר קמצא יכולים לפרשו לשם שמים, כי אי' בגמ' מנהג אנשי ירושלים

שלא היו יושבים בסעודה אא"כ יודעים מי מסב עמהם, ומובא בשו"ע, וזה מנהג קדוש וקדום יותר מכל

מנהגי בעלזא וסקווירא הקדושים, וכן מבואר ברמב"ם שאדם מושפע בדעותיו מסובביו, כ"ש בזמן

סעודה צריך להזהר ביותר, והנה נכנס לסעודה אורח בלתי קרוא, אם הוא ישאר כאן לשבת, ואנשי

ירושלים אין מכירין אותו, הרי עוברים עכשיו על מנהג ירושלים שיסודתו בהררי קודש שאין יושבים

לסעוד אא"כ יודעים מי מסב עמהם, וצריך לקיים מנהג ירושלים לשלחו מן הסעודה. או שכל אנשי

ירושלים יעזבו את הסעודה, או שישלחו אותו, הרע במיעוטו מוטב לשלח את האורח בלתי קרוא. לשם

שמים.



אך חז”ל מגלים לנו שחורבן ביהמ”ק היה בגלל שקיימו מנהג ירושלים זה, כיון שנתבזה יהודי אחד בודד! גם

בשנת ה’ אלפים תשפ”ג ישבנו בתשעה באב על הארץ, ובכינו על חורבן ביהמ”ק, על קמצא ובר קמצא בן

ימינו. גם הוא לשם שמים, ה’ ישמרינו ויצלינו.



כבר עלה לנו מדי יקר הלימוד הזה, יאמר ה’ די לצרותינו, לא יאמר ‘לשוא הכיתי את בניכם’, שלח לנו ישמעאלים

עם חרבות ביד שצועקים ‘אללה אכבר’, להזכירנו לבטל את ה’לשם שמים’ הפסול ממחננו. ואבקש מחילה כי

מרוב שיחי וכעסי דברתי עד הנה.

שבת שלום ומבורך.
קבצים מצורפים
הרב רייזמן פשוטו של מקרא.pdf
(1.35 MiB) הורד 111 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 30, 2023 10:45 am

בריה נמוכה כתב:אחרי פרסום מודעות של העדה החרדית נגד החומש פשוטו של מקרא
פגשתי את אחד מידידי חסיד דושינסקיא ושאלתיו האם הוצאת את החומש מהבית בעקבות המכתב
כך היתה תשובתו אני חברו של הרב בלוי ספרא דדיינא שכתב את המכתב הנ"ל והוא התבטא בפני תדע שמכתב זה אי"צ להתייחס ברצינות כתבתי את זה רק בעקבות לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של מתנגדי החומש.

א. איזה מכתב, משהו חדש?
ב. אני לא מצליח להבין. אם אמת הדבר - ז"א שאין יותר דיינים כשרים בישראל? זהו, כסדום היינו לעמורה דמינו? אין דין ואין דיין ואי אפשר יותר לסמוך על כלום? מותר לאכול מההכשר שלהם אחרי דבר כזה? הרי איבדו את כל חזקת הנאמנות שלהם.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ישראליק » ב' אוקטובר 30, 2023 12:20 pm

צופה_ומביט כתב:ב. אני לא מצליח להבין. אם אמת הדבר - ז"א שאין יותר דיינים כשרים בישראל? זהו, כסדום היינו לעמורה דמינו? אין דין ואין דיין ואי אפשר יותר לסמוך על כלום? מותר לאכול מההכשר שלהם אחרי דבר כזה? הרי איבדו את כל חזקת הנאמנות שלהם.

בוקר טוב ירושלים!
אך יש נפק"מ בין אלו שיושבים ראשונה במלכות לאלו שמייגעים את עצמם להביא לנו אוכל כשר

בריה נמוכה
הודעות: 491
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ב' אוקטובר 30, 2023 1:31 pm

צופה_ומביט כתב:
בריה נמוכה כתב:אחרי פרסום מודעות של העדה החרדית נגד החומש פשוטו של מקרא
פגשתי את אחד מידידי חסיד דושינסקיא ושאלתיו האם הוצאת את החומש מהבית בעקבות המכתב
כך היתה תשובתו אני חברו של הרב בלוי ספרא דדיינא שכתב את המכתב הנ"ל והוא התבטא בפני תדע שמכתב זה אי"צ להתייחס ברצינות כתבתי את זה רק בעקבות לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של מתנגדי החומש.

א. איזה מכתב, משהו חדש?
ב. אני לא מצליח להבין. אם אמת הדבר - ז"א שאין יותר דיינים כשרים בישראל? זהו, כסדום היינו לעמורה דמינו? אין דין ואין דיין ואי אפשר יותר לסמוך על כלום? מותר לאכול מההכשר שלהם אחרי דבר כזה? הרי איבדו את כל חזקת הנאמנות שלהם.


א. המכתב האחרון
ב. יש חילוק עצום בין עניני הלכה שאין מעורב בהם שום עניני השקפה הטהורה, ועניני השקפה הטהורה ודו"ק

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 30, 2023 1:43 pm

שומע.
עם זאת, הבעיה, שהיא המכנה המשותף שיכול להיות בכל תחום, היא כאשר יוצא פסק לא מחמת דעתם האישית והנקיה של הדיינים אלא "בעקבות לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של...".
מחר זה יהיה לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של מישהו בעל אינטרס בתחום הכשרות. וגם לשיטתך - הוא כבר ימצא איך להלביש את זה על איזה עניין השקפתי.
כמו שאומר קלא דלא פסיק בעניין החומש ג"כ. שגוף אגרסיבי בעל אינטרס מסחרי עומד מאחורי כל העליהום "ההשקפתי".

קרית מלך
הודעות: 1035
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קרית מלך » ב' אוקטובר 30, 2023 1:56 pm

צופה_ומביט כתב:שומע.
עם זאת, הבעיה, שהיא המכנה המשותף שיכול להיות בכל תחום, היא כאשר יוצא פסק לא מחמת דעתם האישית והנקיה של הדיינים אלא "בעקבות לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של...".
מחר זה יהיה לחץ כבד ביותר בלתי פוסק של מישהו בעל אינטרס בתחום הכשרות. וגם לשיטתך - הוא כבר ימצא איך להלביש את זה על איזה עניין השקפתי.
כמו שאומר קלא דלא פסיק בעניין החומש ג"כ. שגוף אגרסיבי בעל אינטרס מסחרי עומד מאחורי כל העליהום "ההשקפתי".


יש גם אפשרות נוספת שאותו חבר שמצא חבר שדיבר עם הסד"ד - אין אמת בפיו...
וכי מצד הל' שמירת הלשון מותר להאמין לרכילות שכזאת על דייני ישראל?
בפרט שכפי שהעלו לעיל באשכול את המכתב הנ"ל הראו בו ב' פנים לאיסור ולהיתר, והא קמ"ל כי הוא נכתב בפלס ובמשקל, וכל דבריהם בענין זה מדוקדקים.

צופה_ומביט
הודעות: 4657
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוקטובר 30, 2023 2:17 pm

מעלתו צודק לגמרי. אכן אסור להאמין, ובוודאי שלא יוצאים מחזקת כשרות ונאמנות - וכ"ש של דיינים מומחים שפקיע שמייהו - בגלל שמועה איש בשם איש של ניק אנונימי בפורום אינטרנטי.
כתבתי את דבריי רק על הצד שאמת נכון הדבר, כפי שפתחתי את המשפט לעיל: "אם אמת הדבר".
ועכ"ז שגיתי בתחושתי ובניסוחי ואני חוזר בי.

לגבי המכתב, שאלתי לעיל על איזה מכתב מדובר. "האחרון" לא אומר לי דבר. אשמח אם יפנו אותי לנוסחתו.

דרומי
הודעות: 9075
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי דרומי » ב' אוקטובר 30, 2023 8:03 pm

דברי הרב רייזמאן שליט"א נאמרים מהלב ולא מהראש.

ואם הוא מביא ראיה ממאורעות שאין להם שום קשר, אף אני אומר: לצערנו מנצלים את טוב הלב של בנ"י כדי להפעיל מדת הרחמים במקום שצריך לנהוג במדת הדין. וד"ל.

וצא ולמד מה עשה יואב בן צרויה למלמד שלימדו את המלים 'זכר עמלק' בשיבוש.

ועוד צא ולמד מריבוי הערעורים על 'ועדי כשרות' מסויימים, שמצד מדת הרחמים (על האוכל? או על המשגיח? או על מנהל המפעל?) אינם מגיעים לסטנדרטים ראויים.

[ואגב, שמעתי פעם מפי חסיד בעלזא אחד בזה"ל: מנהגנו לראות מה עושים הקנאים - ולעשות להיפך...]

וזהו מענין פרשיות השבוע, שאברהם לבד לא מספיק (יצא ממנו ישמעאל), ויצחק לבד לא מספיק (יצא ממנו עשו) - כי מדת החסד לבד אפשר להטותה לכיוונים לא נכונים וכן מדת הגבורה לבדה יכולה להגיע למקומות בלתי רצויים.

והנדרש הוא ללכת בדרכו של יעקב אבינו, מדת התפארת שמחבר חסד וגבורה ביחד ולא להיות קיצוני לשום צד.

חברא
הודעות: 471
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי חברא » ב' אוקטובר 30, 2023 10:06 pm

צופה_ומביט כתב:לגבי המכתב, שאלתי לעיל על איזה מכתב מדובר. "האחרון" לא אומר לי דבר. אשמח אם יפנו אותי לנוסחתו.

viewtopic.php?p=807866#p807866

בריה נמוכה
הודעות: 491
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ג' אוקטובר 31, 2023 9:05 am

צופה_ומביט כתב:מעלתו צודק לגמרי. אכן אסור להאמין, ובוודאי שלא יוצאים מחזקת כשרות ונאמנות - וכ"ש של דיינים מומחים שפקיע שמייהו - בגלל שמועה איש בשם איש של ניק אנונימי בפורום אינטרנטי.
כתבתי את דבריי רק על הצד שאמת נכון הדבר, כפי שפתחתי את המשפט לעיל: "אם אמת הדבר".
ועכ"ז שגיתי בתחושתי ובניסוחי ואני חוזר בי.


ראה במכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א
מצו"ב

ועיין עוד ערך פרשיית גלובנציץ
קבצים מצורפים
מכתב קלצקין.pdf
(312.6 KiB) הורד 187 פעמים
מכתב-הראבד.pdf
(39.54 KiB) הורד 186 פעמים

קרית מלך
הודעות: 1035
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' אוקטובר 31, 2023 12:38 pm

המתברר מהמכתבים: ריא"ק כותב במכתבו את ההתרחשות שהיתה בבית הדין מנקודת מבטו - מותר להאמין לו? אינני יודע.
הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א משיב לו שלא היה נוכח בדיון ואין לו מושג מה היה אך חתימתו הראשונה נחתמה מחמת סדרי בית הדין שכל החלטה של בית הדין הראב"ד מצטרף, הוי אומר שסמך על הדיינים החותמים, אך עם קבלת הטענה מסיר את חתימתו [אמירה חמורה כשלעצמה!!!] אך לא כתב שהצדק עם טענותיו.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 323 אורחים