מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהדרין אחר המצוות או את המצוות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 9:02 am

בגמ' והמהדרין פירש רש"י אחר המצוות מלשון מהדר ומחזר, אמנם יש מפרשים שהוא מלשון מהדרין אותו לשון יופי.
אשמח לקבל תשובה בנידון והפניות.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 9:05 am

קיבלתי באישי שר' י. לויפר עסק בזה. אשמח לקבל יותר פרטים, ואולי גם להעלות את מאמרו.
יישר כוח למפרע

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' ינואר 20, 2015 9:09 am

ראה בדפו"ר של הגמרא, ונציה, ורש"י על הרי"ף, ותראה שגם רש"י פירש את המצוות, ואין מקום לפלפולים בזה

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 9:20 am

הרב גאולה ראה הגהות וציונים עוז והדר, ושם הם מביאים את מה שכת"ר כתב, אף הם אינם כותבים שרש"י בגמ' שפירש אחר המצוות טעות הוא.

מה שנכון נכון
הודעות: 9291
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 20, 2015 9:36 am

לומד_בישיבה כתב:קיבלתי באישי שר' י. לויפר עסק בזה. אשמח לקבל יותר פרטים, ואולי גם להעלות את מאמרו.
יישר כוח למפרע

משמעות המונח 'מהדרין' יעקב לויפר
הלשון 'מהדרין' שהיום הוא מקדם מכירות מוצלח, מקורו בהלכות חנוכה שבמסכת שבת (כא, ב): "תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין וכו'". העמידני ר' אוריאל פרנק על מחלוקת מעניינת בין הראשונים בפירוש מילת
'מהדרין'. רש"י כותב שם: "והמהדרין - אחר המצות". כלומר, פירוש מילת מהדרין הוא מלשון חזרה, כי 'חזר' הוא בארמית 'הדר' [בחילוף ח'
בה' וז' בד']. דוגמת 'הדרן עלך' שאנו אומרים בסוף המסכתא ועוד רבים דוגמתו. ומהדרין אחר המצוות הוא איפוא - מחזרין אחר המצוות,
כמו 'גבר חזרן' שהוא 'חזרן במצוות' (שבת קנו, א), ומפרשו רש"י: 'מחזר אחר מצות', והן החיזור והן ההידור - לשון ארמי הוא. וכן הוא לשון
הגמרא (שבת כג, א): "אמר אביי, מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהוריה טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי,
מהדר אמשחא דזיתא. אמר: האי צליל נהוריה טפי". כלומר, רבה היה מחזר בתחילה אחר שמן שומשמין ולבסוף היה מחזר אחר שמן זית.
אבל הרמב"ם (הל' חנוכה ד, א) כותב: והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים, והמהדר יתר
על זה ועושה מצוה מן המובחר וכו'. כלומר, מהדר הוא לשון הידור, דוגמת "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) שהוא לשון עברי. ולכן נוקט
הרמב"ם את הלשון 'מהדר את המצווה' ולא כרש"י 'מהדר אחר המצוה'. וכשיטת הרמב"ם עולה מתוך פירושו של הערוך (ערך הדר).
לכאורה נראה שאין קשר בין הדר העברי להדר הארמי. אך אם 'נהדר' אחר עומק הוראת השורש הזה, נגלה שיש ויש!
הדר הארמי שהוא 'חזר', הוא לשון סיבוב. כמו כל לשון 'סביב' המתורגם באונקלוס 'סחור סחור' ובתרגום יונתן 'חזור חזור'. ו'החזיר פניו'
השכיח בגמרא, פירושו הוא - סובב את פניו, וכן בארמית 'אהדר אפיה'. וכל מה שנוקטים לשון חזרה על מי שעושה דבר פעם נוספת [כגון חוזר על תלמודו]
הוא מפני שההולך במעגל - סופו שהוא מגיע לאותו מקום פעם נוספת.
כן הוא עם לשון הידור. 'הדור' פירושו - מוקף בהוד. כמו עטרה שהוא לשון של תפארת ועניינו הקפה
וסיבוב סביב איזה דבר. דוגמת "וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם" (ש"א כג, כו), ופירש"י שם "עוטרים - מקיפים וסובבים מצד אל צד כעטרה
המקפת את הראש". וכן כתב רד"ק שם, ואף ציין את
הפסוק "כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ" (תהלים ה, יג), שפירושו -
תקיף אותו רצון כמו צינה ומגן הסובבים את האדם.
ואף בשורש 'הדר' עצמו מצינו כן, על "אֲנִי לְפָנֶיךָ
אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר" (ישעיה מה, ב) כתב רד"ק בספר
השרשים (ערך הדר): "דרכים המעוקלים והמסובבים.
ודומה למה שאמרו רבותינו (חולין קיג, א) 'הדרא
דכנתא', בני מעים שהם מעוקלים ומסובבים סביב
סביב". וכמו כן מפרש רש"י שם בישעיה, וזולת זאת
הוא מביא את פירוש התרגום יונתן שפירשו מענין
חומה שמקיפה וסובבת את העיר. וכן "הוה הדרא לה
עכנא למערתא" (ב"מ פה, א) שפירושו - הקיף נחש את
המערה.
כמו כן מצינו לשונות הדר הבאים יחד עם הוראת
לבישה. כמו "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ" (תהלים קד, א); "וְהוֹד
וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (איוב מ, י), וזה רמז לכך שהרעיון של הדר
הוא משהו המקיף את ההדור. וכן הפסוק ב'אשת
חיל': "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ", שפירושו לכאורה הוא:
לבושה הוא עוז והדר.
מהדר או מחזר אחר דבר - הוא המסבב אחריו [כמו
שכותב רש"י (בראשית מב, לד): "וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ -
תסובבו. וכל לשון סוחרים וסחורה על שם שמחזרים
וסובבים אחר פרקמטיא"]. ועל כן איפוא, הידור אחר
מצוה והידור מצוה עצמה - נובעים משורש אחד עם
משמעות אחת.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 10:29 am

מה שנכון נכון כתב:
לומד_בישיבה כתב:קיבלתי באישי שר' י. לויפר עסק בזה. אשמח לקבל יותר פרטים, ואולי גם להעלות את מאמרו.
יישר כוח למפרע

משמעות המונח 'מהדרין' יעקב לויפר
הלשון 'מהדרין' שהיום הוא מקדם מכירות מוצלח, מקורו בהלכות חנוכה שבמסכת שבת (כא, ב): "תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין וכו'". העמידני ר' אוריאל פרנק על מחלוקת מעניינת בין הראשונים בפירוש מילת
'מהדרין'. רש"י כותב שם: "והמהדרין - אחר המצות". כלומר, פירוש מילת מהדרין הוא מלשון חזרה, כי 'חזר' הוא בארמית 'הדר' [בחילוף ח'
בה' וז' בד']. דוגמת 'הדרן עלך' שאנו אומרים בסוף המסכתא ועוד רבים דוגמתו. ומהדרין אחר המצוות הוא איפוא - מחזרין אחר המצוות,
כמו 'גבר חזרן' שהוא 'חזרן במצוות' (שבת קנו, א), ומפרשו רש"י: 'מחזר אחר מצות', והן החיזור והן ההידור - לשון ארמי הוא. וכן הוא לשון
הגמרא (שבת כג, א): "אמר אביי, מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי, אמר: האי משך נהוריה טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי,
מהדר אמשחא דזיתא. אמר: האי צליל נהוריה טפי". כלומר, רבה היה מחזר בתחילה אחר שמן שומשמין ולבסוף היה מחזר אחר שמן זית.
אבל הרמב"ם (הל' חנוכה ד, א) כותב: והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים, והמהדר יתר
על זה ועושה מצוה מן המובחר וכו'. כלומר, מהדר הוא לשון הידור, דוגמת "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) שהוא לשון עברי. ולכן נוקט
הרמב"ם את הלשון 'מהדר את המצווה' ולא כרש"י 'מהדר אחר המצוה'. וכשיטת הרמב"ם עולה מתוך פירושו של הערוך (ערך הדר).
לכאורה נראה שאין קשר בין הדר העברי להדר הארמי. אך אם 'נהדר' אחר עומק הוראת השורש הזה, נגלה שיש ויש!
הדר הארמי שהוא 'חזר', הוא לשון סיבוב. כמו כל לשון 'סביב' המתורגם באונקלוס 'סחור סחור' ובתרגום יונתן 'חזור חזור'. ו'החזיר פניו'
השכיח בגמרא, פירושו הוא - סובב את פניו, וכן בארמית 'אהדר אפיה'. וכל מה שנוקטים לשון חזרה על מי שעושה דבר פעם נוספת [כגון חוזר על תלמודו]
הוא מפני שההולך במעגל - סופו שהוא מגיע לאותו מקום פעם נוספת.
כן הוא עם לשון הידור. 'הדור' פירושו - מוקף בהוד. כמו עטרה שהוא לשון של תפארת ועניינו הקפה
וסיבוב סביב איזה דבר. דוגמת "וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם" (ש"א כג, כו), ופירש"י שם "עוטרים - מקיפים וסובבים מצד אל צד כעטרה
המקפת את הראש". וכן כתב רד"ק שם, ואף ציין את
הפסוק "כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ" (תהלים ה, יג), שפירושו -
תקיף אותו רצון כמו צינה ומגן הסובבים את האדם.
ואף בשורש 'הדר' עצמו מצינו כן, על "אֲנִי לְפָנֶיךָ
אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר" (ישעיה מה, ב) כתב רד"ק בספר
השרשים (ערך הדר): "דרכים המעוקלים והמסובבים.
ודומה למה שאמרו רבותינו (חולין קיג, א) 'הדרא
דכנתא', בני מעים שהם מעוקלים ומסובבים סביב
סביב". וכמו כן מפרש רש"י שם בישעיה, וזולת זאת
הוא מביא את פירוש התרגום יונתן שפירשו מענין
חומה שמקיפה וסובבת את העיר. וכן "הוה הדרא לה
עכנא למערתא" (ב"מ פה, א) שפירושו - הקיף נחש את
המערה.
כמו כן מצינו לשונות הדר הבאים יחד עם הוראת
לבישה. כמו "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ" (תהלים קד, א); "וְהוֹד
וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (איוב מ, י), וזה רמז לכך שהרעיון של הדר
הוא משהו המקיף את ההדור. וכן הפסוק ב'אשת
חיל': "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ", שפירושו לכאורה הוא:
לבושה הוא עוז והדר.
מהדר או מחזר אחר דבר - הוא המסבב אחריו [כמו
שכותב רש"י (בראשית מב, לד): "וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ -
תסובבו. וכל לשון סוחרים וסחורה על שם שמחזרים
וסובבים אחר פרקמטיא"]. ועל כן איפוא, הידור אחר
מצוה והידור מצוה עצמה - נובעים משורש אחד עם
משמעות אחת.

יישר כוחך הרב משנ"נ.
האם ידוע לכבודו איך ניתן ליצור קשר עם אוריאל פרנק.
לדעתי שגה בזה.

לייטנר
הודעות: 5021
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' ינואר 20, 2015 10:55 am

לומד_בישיבה כתב:האם ידוע לכבודו איך ניתן ליצור קשר עם אוריאל פרנק?

urielfrank@gmail.com

לישר את ההדורים
הודעות: 18
הצטרף: א' נובמבר 02, 2014 8:38 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לישר את ההדורים » ג' ינואר 20, 2015 12:29 pm

לכאורה נראה שאין קשר בין הדר העברי להדר הארמי. אך אם 'נהדר' אחר עומק הוראת השורש הזה, נגלה שיש ויש!
הדר הארמי שהוא 'חזר', הוא לשון סיבוב. כמו כל לשון 'סביב' המתורגם באונקלוס 'סחור סחור' ובתרגום יונתן 'חזור חזור'. ו'החזיר פניו' השכיח בגמרא, פירושו הוא - סובב את פניו, וכן בארמית 'אהדר אפיה'. וכל מה שנוקטים לשון חזרה על מי שעושה דבר פעם נוספת [כגון חוזר על תלמודו]
הוא מפני שההולך במעגל - סופו שהוא מגיע לאותו מקום פעם נוספת.
כן הוא עם לשון הידור. 'הדור' פירושו - מוקף בהוד. כמו עטרה שהוא לשון של תפארת ועניינו הקפה

א. לא ידעתי מדוע צריך לבוא לרד"ק והרי גם רש"י פירש שם והדורים אישר - ת"י ושורייא אכבש כמו הדר הדרנה על שם שסובבת החומה את העיר ויש לפרש הדורים אורחות מקלקלות איישר לפניו:
ב. כמו כן מפרי עץ הדר ניתן להבין שהדר הכוונה יופי וראה שם בראשונים שחיברו הדר לנחמד ועוד כהנה.
ג. מה שכתב להביא ראיה מעטרה לכאו' אינו שייך לכאן, עטרה הוא הקפה אך הדר יש הדר שהוא יופי ויש הדר שהוא מלשון הדורים אישר.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 8:14 pm

לייטנר כתב:
לומד_בישיבה כתב:האם ידוע לכבודו איך ניתן ליצור קשר עם אוריאל פרנק?

urielfrank@gmail.com

עדיף ליצור עמו קשר בבלוג הזה.
ראה קישור.
http://www.maanelashon.org/
במידה וזה נחסם על ידי אתרוג ניתן להיכנס דרך הקישור הזה.
מקרא מבואר.
http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type ... e=1&male=0

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מהדרין אחר המצוות או את המצוות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ג' ינואר 20, 2015 8:58 pm

על פרי עץ הדר ניתן לראות בקישור המצורף בעמוד 17
כמדומני שהוא תפס באופן פשוט שהדר הכוונה יופי, אם כי שלא הספקתי לבדוק את הדברים לעומקן.
http://docs.google.com/viewer?a=v&pid=s ... jI3YTlmNjM


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים