שיפור הזכרון - מכון אלף בינה

[בעילום_שם]

בעקבות הפרסום של מכון אלף בינה ששטף את ירושלים על שיפור הלמידה הריכוז והזכרון
רציתי להעלות דיון על פתרונות ועצות בעניין

ואם כבר אשמח לשמוע ממישהו שהתנסה במכון, האם יש ממש בדברים
האם זה בשיטה של ערן כץ או שיטה אחרת

[המעיין]

איני יודע בקשר לזה
אבל רציתי להזכיר שיש שיטה אחת בדוקה ומנוסה מזה כשלושת אלפים וחמש מאות שנה לזכור והיא
לחזור ולחזור ולחזור.

[שטייגעניסט]

ואני רוצה לחדש, שהשיטה של לחזור ולחזור ולחזור היא שיטה חדישה יחסית, הרמב"ם מדבר בכמה מקומות כיצד ניתן ליעל ולשפר את לימוד התלמוד והוא לא מזכיר את החזרה, גם לא נראה שהקדמונים חזרו כ"כ הרבה פעמים, סיפורי חזרה מופלגים [מאות ואלפי פעמים] הם תופעה של השתים שלשה מאות האחרונים. למידה בריאה ונכונה [לא העיון, וכמובן שלא הבקיאות, הנהוגים היום], ארגון המידע ואצירתו הנאותה, חימוש החשיבה בכלי ההיגיון האנליטי והסינתזי, הם משפרי הזיכרון האמינים והבלעדיים ביותר.

שמרנים: תמשיכו לשכוח ותתחילו לצעוק!

[המעיין]

לא חזרת או ששכחת?
לדעתך הגמרא בחגיגה (אינו דומה) ובעירובין (צייד הרמאי) ור"ל (מ זימני) ועוד ועוד פשוט נכתבו במאתיים שלוש
מאות שנה האחרונות.

(ואם תאמר התכוונתי לאלפי פעמים, תמצא לי מישהו שחוזר ארבעים פעם, או אפילו עשר פעמים ולא זוכר ואז נדבר)

[שטייגעניסט]

בזמנם תורה שבעל פה לא הייתה כתובה, והיו צריכים חזרה של הטקסט כדי שיהיה שגור על הלשון כדי ללמוד אותו פעם הלמידה הייתה באודיו, כמו שהיום קוראים טקסט בעיניים כך פעם היו קוראים טקסט על ידי שמיעתו מפי הלומד בעצמו, כיום הלימוד הוא ויזואלי ומעלת זכירת הטקסט שולית וחסרת חשיבות עליונה כמו פעם.
אני זוכר שהיה לנו בחור בישיבה שחזר מסכתא אחת מעל שישים פעם ועדיין לא זכר אותה. הוא הגיע למסקנא שהוא לא יכול לזכור. הסברתי לו שאם יקח ספר טלפונים ויחזור על עמוד ממנו מאות פעמים גם כן הוא לא יזכור אותו. והמבין יבין.

[תוכן]

אשמח לבחון מישהו שלא חזר על לימודו אלא למד בצורה "בריאה ונכונה ... ארגון המידע ואצירתו הנאותה, חימוש החשיבה בכלי ההיגיון האנליטי והסינתזי", לראות כמה הוא זוכר. באשר מה שכתבת שהחזרה התדירה זה המצאה של מאתים שלש מאות שנים אחרונות, נדמה לי שיש סדרי לימוד באיטליה מלפני תקופה זו, המורים על שינון תמידי של החומר.

[היא שיחתי]

שקיעות, שקיעות, שקיעות

[שטייגעניסט]

שקיעות, שקיעות, שקיעות

מה?

[היא שיחתי]

שקיעות, שקיעות, שקיעות

מה?

סליחה
שקיע'ס, שקיע'ס, שקיע'ס
בלימוד
...

[משך חכמה]

הרמב"ם אומר באחת מהקדמותיו שיש צורך בלימוד תוך כדי תשומת לב לענין הזכרון. בדרך כלל לימוד צריך שיהיה עם הפניה נפשית לתקוע את החומר בראש. גם ארגון הדברים הסדר והבהירות שלו חיוניים ביותר לענין הזכרון וזה דבר ששמעתי מאחד מגדולי ישראל המפורסמים. במלה אחת: רכישה של החומר. והנושא צריך הרחבת דברים.
ואף על פי שלא זה המקום, עם זאת אעיר שיש לתת את הדעת גם על הצד הפיזי, והדברים ידועים - חסר חמור בויטמין B12 וכדומה עלול להפוך אדם מוכשר לכמעט סינילי, ולצערי אלו מעשים שבכל יום.
גם לערן כץ יש ספר שלם בו הוא מתפעל משיטות בית המדרש היהודי, כך שנדמה שנוכל לוותר על השיטות מבית מדרשם של חכמי רומא...

[בקרו טלה]

בזמנם תורה שבעל פה לא הייתה כתובה,

שו"ע הרב יו"ד הלכות תלמוד תורה פרק ב
[ג] ולדברי הכל בתחלת למודו של אדם בין במקרא בין במשנה בין בתלמוד בכל יום לא די לו בלימוד פעם ושתים ושלש אלא צריך לחזור על כל אחד פעמים רבות מאד הכל לפי כח זכרונו של אדם כדי שיזכור היטב. והמשנה והתלמוד שהן ההלכות פסוקות בטעמיהן צריך לחזור עליהן בכפלי כפליים יותר מהמקרא כי תורה שבכתב אי אתה רשאי לומר בע"פ משא"כ תורה שבע"פ המשנה והתלמוד שהן ההלכות בטעמיהן חייב הוא מן התורה לחזור עליהן כל כך עד שתהא משנתו סדורה ושגורה בפיו כל כך בענין שאם ישאלנו אדם איזה דבר הלכה ממה שלמד יוכל להשיב לו מיד אסור או מותר בלי גמגום שנאמר ושננתם לבניך שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד. כמ"ש אמור לחכמה אחותי את שתהא בקי בהלכה וברורה לך כמו שברור לך שאחותך אסורה לך. ולכן גם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויכול לעיין בספרים אינו יוצא ידי חובתו בזה מצות ושננתם מאחר שמגמגם לשואלו ואינו משיב לו מיד עד שיעיין ואין הלכה זו ברורה לו כאחותו שאין צריך לעיין. ואף שעי"ז לא יוכל ללמוד הלכות הרבה לא יחוש כמו שאמרו חכמים לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. וכן היו עושים בימיהם שהיו לומדים בעל פה היו לומדים בתחלת לימודם רק ב' או ג' פעמים משניות או ברייתות בשבוע והיו חוזרים עליהם מאה פעמים ויותר ואמרו חכמים אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה פעמים ואחת שזה נקרא עובד אלהים וזה נקרא לא עבדו כראוי. ועכשיו שתורה שבע"פ כתובה לפנינו אין צריך לחזור מאה פעמים ואחת בשעת לימודו ממש רק שיזהר מאוד לחזור על הראשונות תמיד לפרקים קרובים בענין שתהיינה כל ההלכות שלמד עד עתה חקוקות היטב בזכרונו כל הימים שבינתיים וברורות לו בלי גמגום כבשעת לימודו ממש:

[יאיר]

וכמו שהגר"א אמר להגר"ח ש - 18 פעם לא מספיק לחזור אלא כל החיים חזור וקאי.

[ברוך ברגר]

ואני רוצה לחדש, שהשיטה של לחזור ולחזור ולחזור היא שיטה חדישה יחסית, הרמב"ם מדבר בכמה מקומות כיצד ניתן ליעל ולשפר את לימוד התלמוד והוא לא מזכיר את החזרה, גם לא נראה שהקדמונים חזרו כ"כ הרבה פעמים, סיפורי חזרה מופלגים [מאות ואלפי פעמים] הם תופעה של השתים שלשה מאות האחרונים. למידה בריאה ונכונה [לא העיון, וכמובן שלא הבקיאות, הנהוגים היום], ארגון המידע ואצירתו הנאותה, חימוש החשיבה בכלי ההיגיון האנליטי והסינתזי, הם משפרי הזיכרון האמינים והבלעדיים ביותר.

שמרנים: תמשיכו לשכוח ותתחילו לצעוק!

קידושין דף ל.
תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו' ואומר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר חצי גבור שנונים ואומר חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער

וברש"י שם
יהו מחודדין בפיך. חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד:

אכן גם לחזור וגם בדוק בעומקם...

[אוהב אוצר]

לפני שנים רבות [אני לא מגזים תבינו לבד מגוף המעשה] ביקר מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בישיבה קטנה בב"ב ובתוך כדי שבחן אותם או דיבר איתם בלימוד על מסכת גיטין (או קידושין אינני זוכר במדוייק)
נבהלו התל' מעוצם בקיאותו ושליטתו בכל המסכת, שהבחין בכך הרב פנה אליהם ואמר: וכי אתם חושבים שזה בא לי בחינם? 60 פעם חזרתי על המסכת הזאת!

גם על מרן הגריש"א זצוק"ל יש עובדות בסגנון הזה, שהיה לומד מסכתות הש"ס שוב ושוב כאילו כל פעם זו הפעם הראשונה שלו.
ואם כך בארזים, מה נגיד אנו אזובי הקיר...

[כולל יונגערמאן]

יש סיפור על רבי אליהו חיים מייזל, הרב מלאדז', שבא פעם שאלה סבוכה ועמוקה בענין נידח לרב בגלילותיו, והלה טרח ושקד ימים הרבה לעמוד על בוריין של דברים, אח"כ נזדמן לו ליפגש עם ר' אלי' חיים והציע לו את השאלה, ורא"ח ענה לו על אתר כפי מה שהעלה בידו אחר הרבה טירחות.

חלש דעתי' של אותו רב, משהבחין בזה רא"ח הסביר לו, אל תתמה על החפץ, שכן סוגיא זו על כל מפרשיה למדתי יותר מ400 פעמים!! ואיך לא אדע מה לענות

[גימפעל]

אני מצ"ב קונטרס בו טוען המחבר שעיקר השיטות לזכירת הלימוד היא למידה נכונה בהבנה בהירה והיא עדפה על שינון וחזרה שטחית.

[זאב ערבות]

לפני שנים רבות [אני לא מגזים תבינו לבד מגוף המעשה] ביקר מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בישיבה קטנה בב"ב ובתוך כדי שבחן אותם או דיבר איתם בלימוד על מסכת גיטין (או קידושין אינני זוכר במדוייק)
נבהלו התל' מעוצם בקיאותו ושליטתו בכל המסכת, שהבחין בכך הרב פנה אליהם ואמר: וכי אתם חושבים שזה בא לי בחינם? 60 פעם חזרתי על המסכת הזאת!

גם על מרן הגריש"א זצוק"ל יש עובדות בסגנון הזה, שהיה לומד מסכתות הש"ס שוב ושוב כאילו כל פעם זו הפעם הראשונה שלו.
ואם כך בארזים, מה נגיד אנו אזובי הקיר...

סיפור זה מפריך את העובדה הידועה על הגר"ע יוסף שהיה לו זכרון צילום וכל מה שראה פעם אחת זכר כל ימיו, וידוע הסיפור המפורסם שביקר בחנות ספרים בהיותו בקהיר וכל ספר שנטל בידיו תוך כמה דקות כבר היה מונח בזיכרונו.

[קו ירוק]

אין עצות חדשות
אבל יש נסיונות חדשים לפרנסה..

[יאיר]

הגר"ע*
לכאורה פשוט שבתחילה התורה נקנתה אצלו בעמל ואח"כ זכה למה שזכה מן שמיא (זכרון פנומנלי/צילומי)

וברור שלא היה לו זה מגיל 3.

[לי אישית גם לא ברור שזה כך ולא זכור לי ששמעתי שמיד זכר הכל, אלא שהיו לו קליטה וזכרון מצויינים]