משמעות ה"צמצום" על דעת רבותינו

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
השקדן
הודעות: 226
הצטרף: ד' ספטמבר 11, 2013 6:31 pm

משמעות ה"צמצום" על דעת רבותינו

הודעהעל ידי השקדן » ה' פברואר 19, 2015 11:39 pm

שיטת הגר"א בשאלה זו לא ברורה דיה ומבוכה רבה יש בנושא זה. אשמח לשמוע מחכמי הפורום מקורות וידיעות בעניין זה.
-------

כה כתב הגר"א ב'סוד הצמצום' בסוף 'ספרא דצניעותא': "ועל כן צמצם רצונו בבריאת העולמות, וזהו הצמצום... ורצונו שנקרא אין סוף, צמצם, שסילק מכל והאציל השגחה פרטית דקה...". - מדבריו אלו יש שהסיקו שלמד שצמצום כפשוטו (כן דעת האדמו"ר מחב"ד ואדמו"ר מלאדי זצ"ל)

אולם בביאור הגר"א על ספר יצירה פ"ו מ"א עולה שלמד שצמצום לא כפשוטו. עיי"ש.

וצ"ע.

אחימעץ
הודעות: 126
הצטרף: ה' פברואר 19, 2015 12:26 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי אחימעץ » ו' פברואר 20, 2015 3:53 am


השקדן
הודעות: 226
הצטרף: ד' ספטמבר 11, 2013 6:31 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי השקדן » ו' פברואר 20, 2015 12:25 pm

לא כ"כ הבנתי בדיוקה יוצא לנו בקישור זה.
הוא מסיק ששביאור הגר"א לספר יצירה אינו מהגר"א? הוא מסיק שמ"ש בספרא דצניעותא אינו מהגר"א?

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » ו' פברואר 20, 2015 1:02 pm

בהקדמה לסדרת ספריו על קדשים כותב חתנו של הרב דסלר, הגר"א גלדצהיילר,
שבהיות חותנו בחו"ל שוחח שעות רבות עם החסיד חב"ד המופלג (אינני זוכר שמו) וגם על נושא זה.
מסקנתם: גם הגר"א אחז כתלמידו הגדול הגר"ח שסבר כאדמוה"ז בעל התניא.
וכתב שם, שהרב דסלר התבטא שאלו היו מהימים/התקופות הטובות ביותר בחייו.
עיי"ש. אינני זוכר שם סדרת ספריו הנ"ל.

כמדומה שגם הובא בהערות במכתב מאליהו, באחד הכרכים.

אדמו"ר זי"ע מחב"ד ביאר בארוכה, את מחלוקת הנ"ל, שתחילתה איננה כלל וכלל בגר"א ובעל התניא (על כל הלשונות החריפים משני הצדדים).
אלא במחלוקת המקובלים הקודמים, ר' עמנואל חי ריקי וסיעתו לעומת סיעת החולקים עליהם.

לפני כעשור יצא לאור סדרת בטאונים "תורת הבעש"ט". (ישנו בארכיוני, אם תרצה, אנסה לנבור, אם לא יעלו חו"ר הפורום מאנשהו) ושם היה מאמר אודות נושא זה.
בהערות למטה הביא הכותב, (כמדומה חב"דניק) שלהתרשמותו מחוגים נרחבים באסכולה הליטאית, הדעה הרווחת היא כפי שהבאתי לעיל מהרב דסלר זצ"ל.
הכותב חלק על הנ"ל. מכח ההסתמכות על המחלוקת המוקדמת בהסטוריה. והוא נקט כדעת (רבו?) אדמו"ר מליובוויטש זי"ע שאותה מחלוקת בשיטות הצמצום כפשוטו או שלא כפשוטו, המשיכה גם בין הגר"א לבעל התניא זכר צדיקים וקדושים לברכה.

וכפי שביאר האדמו"ר בארוכה, את 2 השיטות, כל חד כדקי"ל. עיי"ש ותרווה נחת. (אם תבחר כמובן לרוות נחת מהרחבת הדעת בתורה לשמה, אולם אם תחפש פרובוקציות לשמן - תמצאם. יגעת ומצאת - תאמין).

הלכה למעשה:
(על משפט הבא אני מזמין את כת"ר לעימות חזיתי (עדין/תוקפני איך שירצה כת"ר) אין שום נפק"מ למעשה מהמחלוקת הנ"ל.

שש משזר
הודעות: 304
הצטרף: ה' פברואר 27, 2014 5:34 am

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי שש משזר » ו' פברואר 20, 2015 9:19 pm

זיסע יונגאלע כתב:בהקדמה לסדרת ספריו על קדשים כותב חתנו של הרב דסלר, הגר"א גלדצהיילר,
שבהיות חותנו בחו"ל שוחח שעות רבות עם החסיד חב"ד המופלג (אינני זוכר שמו) וגם על נושא זה.
מסקנתם: גם הגר"א אחז כתלמידו הגדול הגר"ח שסבר כאדמוה"ז בעל התניא.
וכתב שם, שהרב דסלר התבטא שאלו היו מהימים/התקופות הטובות ביותר בחייו.
עיי"ש. אינני זוכר שם סדרת ספריו הנ"ל.

כמדומה שגם הובא בהערות במכתב מאליהו, באחד הכרכים.


סידרת ספרי הגרא"י גלדצהיילר [לרפו"ש] על סדר קדשים שמם ינקב 'קדשי יהושע'.

אכן במכתב מאליהו עצמו כבר הובא דעת הרב דסלר בזה.

משך חכמה
הודעות: 322
הצטרף: ש' יוני 28, 2014 11:23 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי משך חכמה » ש' פברואר 21, 2015 8:40 pm

הובא בחלק ה'.

בברכה המשולשת
הודעות: 9622
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' פברואר 21, 2015 11:17 pm

לגוף הנדון שבאשכול יעויין בדברי הגה"צ המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל בספר מבחירי צדיקיא

אדג
הודעות: 1517
הצטרף: ה' מאי 13, 2010 11:11 am
מיקום: צפת, אה"ק תובב"א
יצירת קשר:

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי אדג » ש' פברואר 21, 2015 11:31 pm

זיסע יונגאלע כתב:
לפני כעשור יצא לאור סדרת בטאונים "תורת הבעש"ט". (ישנו בארכיוני, אם תרצה, אנסה לנבור, אם לא יעלו חו"ר הפורום מאנשהו) ושם היה מאמר אודות נושא זה.
בהערות למטה הביא הכותב, (כמדומה חב"דניק) שלהתרשמותו מחוגים נרחבים באסכולה הליטאית, הדעה הרווחת היא כפי שהבאתי לעיל מהרב דסלר זצ"ל.
הכותב חלק על הנ"ל. מכח ההסתמכות על המחלוקת המוקדמת בהסטוריה. והוא נקט כדעת (רבו?) אדמו"ר מליובוויטש זי"ע שאותה מחלוקת בשיטות הצמצום כפשוטו או שלא כפשוטו, המשיכה גם בין הגר"א לבעל התניא זכר צדיקים וקדושים לברכה.

וכפי שביאר האדמו"ר בארוכה, את 2 השיטות, כל חד כדקי"ל. עיי"ש ותרווה נחת. (אם תבחר כמובן לרוות נחת מהרחבת הדעת בתורה לשמה, אולם אם תחפש פרובוקציות לשמן - תמצאם. יגעת ומצאת - תאמין).

כמדומני שכוונת הכותב לסדרת מאמרי הר"נ גרינוואלד.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2228
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ש' פברואר 21, 2015 11:44 pm

הג"ר יואל קלופט זצ"ל בספרו דעת יואל סבר כתב דברים מעניינים בנושא זה.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 5:53 am

שש משזר כתב:סידרת ספרי הגרא"י גלדצהיילר [לרפו"ש] על סדר קדשים שמם ינקב 'קדשי יהושע'.

אכן במכתב מאליהו עצמו כבר הובא דעת הרב דסלר בזה.

משך חכמה כתב:הובא בחלק ה'.

אדג כתב:כמדומני שכוונת הכותב לסדרת מאמרי הר"נ גרינוואלד.

אכן כך. וייש"כ לכל המגיבים החשובים שליט"א
נערך לאחרונה על ידי זיסע יונגאלע ב א' פברואר 22, 2015 6:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 6:01 am

אפרקסתא דעניא כתב:הג"ר יואל קלופט זצ"ל בספרו דעת יואל סבר כתב דברים מעניינים בנושא זה.

ייש"כ. מצורף.
דעת יואל צמצום.pdf
(2.04 MiB) הורד 512 פעמים
נערך לאחרונה על ידי זיסע יונגאלע ב א' פברואר 22, 2015 5:04 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 7:00 am

התכתבות במייל מבן משפחה חב"דניק:
ענין זה הוא "ארוכה מני ים, ורחבה מיני ארץ".
לחץ בקישור הזה
http://chabadlibrary.org/books/default. ... 7%95%D7%9D


וכאן, גם כן קצת (חלק ראשון בלבד.)
http://chabadlibrary.org/books/default. ... r/ig/3/503

אבל העיקר - וסליחה שאני מעמיד אותך על המקום:
מה אתה מחפש:
1) הבנת הענין בכלל - מהו צמצום ?
2) הבנת הכרעת שיטת חב"ד
3) הבנת השיטות האחרים.

ענין זה הוא מפותל, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכל התורה כלולה זה מזה ולכן בעיקרון הכל תלוי "באיזה מדרגה מודבר".

ויש להאריך אבל היום קצר.
גיט שבת

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 7:14 am

מה שכתבתי לעיל בנחרצות :אין שום נפק"מ למעשה מהמחלוקת הנ"ל. נכון לעד עכשיו, אינני חוזר בי.
ואם יחכימוני חו"ר הפורום שליט"א. אודה ולא אבוש: דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי. והדרנא בי.
דוגמה ל"אין שום נפק"מ:
viewtopic.php?f=7&t=5925&p=51301&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F#p51313
עוד דוגמה:
המציאות לא תשתנה, כמ"ש כאן בשם הגר"ח קנייסקי.
viewtopic.php?f=17&t=20592&hilit=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%98&start=40#p202332
כל השאלה איך לקיים הפסוק ד'והשבות אל לבביך' שהבאתי בקובץ זה הערה 1:
viewtopic.php?f=7&t=21216&p=208887&hilit=%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D#p208822
נו, אז מה הנפק"מ למעשה ?

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 9:03 am

אדג כתב:כמדומני שכוונת הכותב לסדרת מאמרי הר"נ גרינוואלד.

מצורף
יש"כ לרב ישועה בקרוב. ולהרב אמרתי אחכמה. viewtopic.php?f=7&t=7217&start=4320#p208663
קבצים מצורפים
פרדס חבד - 07.pdf
(1.18 MiB) הורד 303 פעמים
היכל הבעשט - יא.pdf
(954.18 KiB) הורד 258 פעמים
היכל הבעשט - י.pdf
(696.25 KiB) הורד 246 פעמים
היכל הבעשט - ד.pdf
(1.72 MiB) הורד 213 פעמים
היכל הבעשט - ג.pdf
(1012.1 KiB) הורד 261 פעמים
היכל הבעשט - ב.pdf
(1.65 MiB) הורד 217 פעמים
היכל הבעשט - א.pdf
(1.6 MiB) הורד 257 פעמים

השקדן
הודעות: 226
הצטרף: ד' ספטמבר 11, 2013 6:31 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי השקדן » א' פברואר 22, 2015 2:08 pm

עיין במקומות שנסמנו בספר 'עין תחת עין' (מטוסוב) עמ' 159 הע' 21. שם נסמנו מקורות לכך שהגר"א סבר שצמצום כפשוטו.

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי כנסת ישראל » א' פברואר 22, 2015 3:44 pm

להבהיר, כי כל החלוקה הגסה לסוברים צמצום כפשוטו או לא, מקורה מכתבי חב"ד, והנידון מורכב ועדין הרבה יותר, וממילא כל ה"סתירות" וה"מחלוקות" המדומות בענין הם עורבא פרח.
מבט אמוני יותר על הסוגיא ימצא הקורא כאן:
קבצים מצורפים
הצמצום, אליהו מאיר פייבלזון.pdf
(285.9 KiB) הורד 653 פעמים

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 5:24 pm

כנסת ישראל כתב:להבהיר, כי כל החלוקה הגסה לסוברים צמצום כפשוטו או לא, מקורה מכתבי חב"ד, והנידון מורכב ועדין הרבה יותר, וממילא כל ה"סתירות" וה"מחלוקות" המדומות בענין הם עורבא פרח.
מבט אמוני יותר על הסוגיא ימצא הקורא כאן:
הצמצום, אליהו מאיר פייבלזון.
חשבתי להגיב יותר חריף. בהגדרת 'אמוני' לעומת הגדרת 'החלוקה הגסה'.
אולם,
היות ואינני רואה שום נפק"מ למעשה כמ"ש כאן: viewtopic.php?f=7&t=21253&p=209015#p209017
אשאיר הדבר כמות שהוא.
המעונין יעמיק בכל הקבצים שהובאו לעיל.
והבוחר יבחר.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » א' פברואר 22, 2015 7:15 pm

בברכה המשולשת כתב:לגוף הנדון שבאשכול יעויין בדברי הגה"צ המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל בספר מבחירי צדיקיא

מאמר א מבחירי צדיקיא.pdf
(3.12 MiB) הורד 336 פעמים

גימפעל
הודעות: 2473
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי גימפעל » ש' מרץ 19, 2016 7:56 pm

נערך לאחרונה על ידי גימפעל ב א' מרץ 20, 2016 7:33 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

ישא ברכה
הודעות: 1203
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' מרץ 19, 2016 8:16 pm

באופן כללי הרוח הנושבת מהגר"א היא לא לעודד חקירת הנושא בגיל צעיר ובוודאי לא בעלוני בית הכנסת שתפקידם להפיג את הזמן שבין מי שברך לברכו..
גם הנפה"ח בסגנננו לא ממליץ על הפיכת הנושא לענין העובר לסוחר, אלא לסוגיא עמוקה הדורשת את מקומה, [ומקומה חשוב ביותר].

מ"מ ענין אחד הגר"א כן העמיד בצורה חדה ונמצא באיגרת המפורסמת,
והיא ההתיחסות לכל המציאות הנבראית כאל חלק ממציאותו ית' והיינו שהכל אלוקות וכו', את זה ראה הגר"א כפנתאיזם ז"א אלילות, דהיינו יחוס האלוקות לעץ ואבן, וכדבריו הנודעים באיגרת.
ואת זה כל ילד יהודי מחונך שהקב"ה הוא נשגב מכל ואין לנו השגה כלל בעצמותו, וכל מה שאנו משיגים זה נבראים, ורק מדריגת הנבריאם עד כמה הם קרובים לסיבת הכל. [וכל מי שמכיר את המפרסמים למיניהם בענין זה, מכיר את הבילבול הנורא שנמצא שם, שורה אחת הכל אלוקות גמור ומלוא כל הארץ כבודו ממש, ושורה שניה שאין לנו השגה ותפיסה בו ית'. ושאלתי פעם אחד מהם שיגדיר לי בצורה ברורה מה הם חושבים, ולא ידע להשיבני. ובאמת גם אם לחכמים שבניהם יש הסבר מ"מ הצורה של לקחת ענינים עמוקים ולהפיצם ברה"ר אצל קטני הדעת, הרי היא מביאה בילבול אצל קטני הדעת, ולא היתה כן מעולם בעמ"י, כפי המשתקף מהידוע לנו בתנ"ך ובחז"ל ובספרי הראשונים].

ענין הצימצום הוא כולל עוד תחום נוסף בענין זה, ואין כאן מקומו.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' מרץ 20, 2016 3:27 pm

ישא ברכה כתב:באופן כללי הרוח הנושבת מהגר"א היא לא לעודד חקירת הנושא בגיל צעיר ובוודאי לא בעלוני בית הכנסת שתפקידם להפיג את הזמן שבין מי שברך לברכו..
גם הנפה"ח בסגנננו לא ממליץ על הפיכת הנושא לענין העובר לסוחר, אלא לסוגיא עמוקה הדורשת את מקומה, [ומקומה חשוב ביותר].

וכי היה לך שום צד בעלמא שמפרסמי העלונים מטרתם ללכת בדעת הגר"א והגר"ח ו/או לברר מקחם?
אולי משום שלא העלו כאן את העלון במלואו

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' מרץ 20, 2016 5:32 pm

ישא ברכה כתב:שורה אחת הכל אלוקות גמור ומלוא כל הארץ כבודו ממש, ושורה שניה שאין לנו השגה ותפיסה בו ית'. ושאלתי פעם אחד מהם שיגדיר לי בצורה ברורה מה הם חושבים, ולא ידע להשיבני. ובאמת גם אם לחכמים שבניהם יש הסבר מ"מ הצורה של לקחת ענינים עמוקים ולהפיצם ברה"ר אצל קטני הדעת, הרי היא מביאה בילבול אצל קטני הדעת.


איני יודע את מי פגשת ומה השיב או לא השיב, כי פשוט שאין כאן אפילו צל של קושיא. כשאומרים "מלא כל הארץ כבודו ממש" (כלשונך) הכוונה היא שאין לעץ ולאבן שום מציאות משל עצמם, ומבלעדי דבר ה' המהווה אותם מאין ליש הרי הם אין ואפס גמור. כלומר זוהי התרחקות עד לקצה האחרון מייחוס מציאות כלשהי לעץ ולאבן. ופשיטא שאי אפשר ע"י העץ והאבן (?!) להגיע להשגה בו ית' (?!) - בקיצור אין כאן דבר מלבד אין הבנה גמורה.

ישא ברכה
הודעות: 1203
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' מרץ 20, 2016 9:00 pm

סגי נהור כתב:
ישא ברכה כתב:שורה אחת הכל אלוקות גמור ומלוא כל הארץ כבודו ממש, ושורה שניה שאין לנו השגה ותפיסה בו ית'. ושאלתי פעם אחד מהם שיגדיר לי בצורה ברורה מה הם חושבים, ולא ידע להשיבני. ובאמת גם אם לחכמים שבניהם יש הסבר מ"מ הצורה של לקחת ענינים עמוקים ולהפיצם ברה"ר אצל קטני הדעת, הרי היא מביאה בילבול אצל קטני הדעת.


איני יודע את מי פגשת ומה השיב או לא השיב, כי פשוט שאין כאן אפילו צל של קושיא. כשאומרים "מלא כל הארץ כבודו ממש" (כלשונך) הכוונה היא שאין לעץ ולאבן שום מציאות משל עצמם, ומבלעדי דבר ה' המהווה אותם מאין ליש הרי הם אין ואפס גמור. כלומר זוהי התרחקות עד לקצה האחרון מייחוס מציאות כלשהי לעץ ולאבן. ופשיטא שאי אפשר ע"י העץ והאבן (?!) להגיע להשגה בו ית' (?!) - בקיצור אין כאן דבר מלבד אין הבנה גמורה.


אם כוונתך שיש עץ ובן אלא שדבר ה' הוא המהוה אותם בכל רגע ורגע, זה הבנה נכונה, והגר"א בוודאי לא חולק עליה. אבל זה לא נקרא מלא כל הארץ כבודו ממש, כי הלשון כבודו ממש מתכונים לקב"ה, וכאן זה הרי משהו אחר מהקב"ה שקיים מכח הקב"ה. ואדרבא מה שכתבת זה הפירוש לאומרים שכבודו היינו השגחתו ז"א לא הקב"ה בעצמו אלא דבר אחר התלוי בו ית"ש. ודו"ק בהבדל.

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' מרץ 20, 2016 9:49 pm

ישא ברכה כתב:אם כוונתך שיש עץ ובן אלא שדבר ה' הוא המהוה אותם בכל רגע ורגע, זה הבנה נכונה, והגר"א בוודאי לא חולק עליה. אבל זה לא נקרא מלא כל הארץ כבודו ממש, כי הלשון כבודו ממש מתכונים לקב"ה, וכאן זה הרי משהו אחר מהקב"ה שקיים מכח הקב"ה. ואדרבא מה שכתבת זה הפירוש לאומרים שכבודו היינו השגחתו ז"א לא הקב"ה בעצמו אלא דבר אחר התלוי בו ית"ש. ודו"ק בהבדל.


אין שום הבנה כזו כמו שאתה טוען, ונראה שלא ירדת לעומקם של דברים. המבואר בשער היחוד והאמונה הוא שאין מושג כזה "משהו אחר" (כלשונך), כי דבר שאין לו קיום משל עצמו באמת אינו קיים כמציאות בפני עצמה. וכדי לשבר את האוזן, כשמקרן מקרין תמונת עצים ואבנים על מסך, אין כאן עצים ואבנים אלא רק אורו של המקרן. מובן שאין הכוונה לומר שהעצים והאבנים הם המקרן...

ובכל אופן, גם מבלי להיכנס כלל לענין זה, אין שום פשר למה שטענת שיש מהבנה זו או אחרת בענין הצמצום קושיא על ההנחה שאין לנו שום השגה בו ית'. שהרי אליבא דכולי עלמא לעיני הנבראים ישנו צמצום, ואין הנבראים רואים אלא את העץ והאבן שמקורם האלוקי אינו ניכר בהם בהם כלל (זהו הפירוש שהצמצום אינו כפשוטו - שהוא רק לעיני הנבראים). כך שלענין השגת הנבראים בו ית' אין שום נפק"מ אם הצמצום כפשוטו או לא כפשוטו.

ישא ברכה
הודעות: 1203
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' מרץ 20, 2016 9:57 pm

סגי נהור כתב:
ישא ברכה כתב:אם כוונתך שיש עץ ובן אלא שדבר ה' הוא המהוה אותם בכל רגע ורגע, זה הבנה נכונה, והגר"א בוודאי לא חולק עליה. אבל זה לא נקרא מלא כל הארץ כבודו ממש, כי הלשון כבודו ממש מתכונים לקב"ה, וכאן זה הרי משהו אחר מהקב"ה שקיים מכח הקב"ה. ואדרבא מה שכתבת זה הפירוש לאומרים שכבודו היינו השגחתו ז"א לא הקב"ה בעצמו אלא דבר אחר התלוי בו ית"ש. ודו"ק בהבדל.


אין שום הבנה כזו כמו שאתה טוען, ונראה שלא ירדת לעומקם של דברים. המבואר בשער היחוד והאמונה הוא שאין מושג כזה "משהו אחר" (כלשונך), כי דבר שאין לו קיום משל עצמו באמת אינו קיים כמציאות בפני עצמה. וכדי לשבר את האוזן, כשמקרן מקרין תמונת עצים ואבנים על מסך, אין כאן עצים ואבנים אלא רק אורו של המקרן. מובן שאין הכוונה לומר שהעצים והאבנים הם המקרן...

ובכל אופן, גם מבלי להיכנס כלל לענין זה, אין שום פשר למה שטענת שיש מהבנה זו או אחרת בענין הצמצום קושיא על ההנחה שאין לנו שום השגה בו ית'. שהרי אליבא דכולי עלמא לעיני הנבראים ישנו צמצום, ואין הנבראים רואים אלא את העץ והאבן שמקורם האלוקי אינו ניכר בהם בהם כלל (זהו הפירוש שהצמצום אינו כפשוטו - שהוא רק לעיני הנבראים). כך שלענין השגת הנבראים בו ית' אין שום נפק"מ אם הצמצום כפשוטו או לא כפשוטו.


אתה אומר שגם חב"ד לא מתכונים כבודו מלא עולם ממש, וא"כ תסביר לי בבקשה שתי צדדים. [ואל יעלה על דעתך שהגר"א סבר שהבריאה שנבראת איננה תלויה בו ית' בכל רגע ורגע, שהדברים מפורשים הן בכתבי הגר"א שכל הבריאה תלויה בו ית', וכד' הרמב"ם בריש מדע].

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' מרץ 20, 2016 10:12 pm

ישא ברכה כתב:אתה אומר שגם חב"ד לא מתכונים כבודו מלא עולם ממש

בדרך שאתה הבנת את זה לעיל, אכן לא מתכוונים.

ישא ברכה כתב:וא"כ תסביר לי בבקשה שתי צדדים. [ואל יעלה על דעתך שהגר"א סבר שהבריאה שנבראת איננה תלויה בו ית' בכל רגע ורגע, שהדברים מפורשים הן בכתבי הגר"א שכל הבריאה תלויה בו ית', וכד' הרמב"ם בריש מדע].

איני יכול לפרש את שני הצדדים כי לא לי לבאר את דברי הגר"א. אתה רשאי בהחלט לסבור כהרב דסלר, שאכן סבר שאין שני צדדים, אלא ששיטת החסידות לא נתפרשה כל צרכה ולכן נכתב באיגרת מה שנכתב.

שומע ומשמיע
הודעות: 1575
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' מרץ 20, 2016 11:09 pm

לא קראתי את כל האשכול. וזה לא כ"כ לעניין לכתוב בנושא כזה כבד בלי לקרוא הכל, על כן ימחלו לי אם התייחסו כבר לדברים.
לגבי השאלה האם יש נפק"מ למעשה.
כמבואר בנפה"ח לדעתו אפשר לחשוב על זה רק ברצוא ושוב. ואין זה רק 'זהירות' אלא עניין עיקרי בכל הסוגיה.
ב. בספרי חסידות התחדש לשון חדשה בעבודת ה' שמהווה נראה לי הפסגה מבחינתם 'ביטול היש' [וביטול המציאות]. ספרי העבודה האחרים לא מדברים בסגנון כזה, גם כשמדברים על ביטול נפשי גמור.

שומע ומשמיע
הודעות: 1575
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' מרץ 20, 2016 11:36 pm

הרב פיייבלזון והרב קלופט [בכמה מילים] שניהם מראים אותה נקודה. שפספסו את הנושא והתמקדו בנושא האם יש עולם או אין וכו'. ולא שמו לב שהנפה"ח מבאר את מלא כל עלמין ממש הפוך מהתניא, כמוש מראה בבירור הרב קלופט. כדאי לראות עוד בפירוש משיבת-נפש על הנפה"ח של ר' ראובן לויכטר.
חבל כי מפספסים פה עולמות שונים של גישה לכל העבודה, לשאלה כעין פילוסופית.

עובדיה חן
הודעות: 1047
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוגוסט 21, 2018 12:37 pm

אודה למי שיכול לעלות דברי הרב דסלר בנושא זה.

בריושמא
הודעות: 568
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אוגוסט 21, 2018 8:50 pm

יוסף אביב"י

דברים מעטים על הצמצום

יסודות הקבלה נוצקו בספרי שערי אורה, עבודת הקודש ופרדס רמונים. שם מצויים עיקריה ויסודות האמונה.
והם לא דיברו בצמצום. כלל וכלל לא. ולא ידעו את המושגים מצידו ומצידנו. מאומה מכל זה.
יסודות האמונה והקבלה הברורים כתובים בספרי הראשונים. אבל אם קשה ללמוד אותם, באו ר' יוסף אירגס ור' משה חיים לוצאטו וכתבו אותם באש שחורה על גבי אש לבנה. ודבריהם ברורים כשמש בצהריים:
א. אין לנו מושג בעצמות האלוק. מאומה. דע מה לפנים ומה למעלה ומה למטה. ואינך מסתכל במה שלמעלה ממך.
ב. יש לנו מושג בתארי האלוק, לפי הפילוסופים, ויש לו מושג בספירות האלוק, לפי המקובלים.
ג. כלומר אנו מתפללים לאלוק עצמו, לקב"ה, וחושבים במידותיו ובתאריו ובספירותיו.

את אלה לימדו המקובלים הראשונים כולם, ואת אלה כתבו וחזרו וכתבו ר' יוסף אירגס ור' משה חיים לוצאטו.
אלה היסודות ומהם אין לזוז ימינה ושמאלה.
וכשבא האר"י ודיבר על צמצום נתעוררה שאלה נוקבת: האם הצמצום כפשוטו או לא.
וכאן צריך לדייק ולרדת עד השיתין.
בשאלה זו עסקו ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א.
וכולם שאלה שאלה אחת: האם הצמצום כפשוטו או לא,
ובשאלתם התכוונו לשאול: מה הצטמצם? היכן היה הצמצום?
האם הצמצום היה בעצמותו ית' או ברצונו ית'?
וכולם אמרו נחרצות: הצמצום היה ברצונו ולא בעצמותו.
כלומר: הצמצום לא היה כפשוטו. כי 'כפשוטו' משמעו הצמצום היה בעצמות, וחס מלומר כך. זו כפירה גמורה, זו הגשמה גמורה, שהרי איננו משיגים ואיננו יכולים להשיג את עצמותו. שהרי צמצום של עצמותו משמע שהוא נחלק, שיש לו גבול. חס מלומר זאת, וחס מלחשוב זאת. והם צעקו על כך כי השבתאים כתבו כך.
לפי כל המקובלים הנזכרים הצמצום היה לא כפשוטו, כלומר היה ברצונו.
מאי משמע? רצונו האין סופי הצטמצם והרי הוא רצון גבולי. לכן הוא מאציל גבול, כלים גבוליים, מדודים. לכן יש האצלה. לכן יש האצלה מדודה, קו המדה.
וכאן הנקודה החשובה, חשובה ביותר:
כשם שהמקובלים הראשונים עד ר' משה קורדובירו הורו במפורש שאין מדברים בעצמות אלא רק באצילות, בספירות, במידות,
כך אומרים המקובלים האחרונים מהאר"י ועד רמח"ל והגר"א כי אין מדברים בעצמות והצמצום איננו בעצמות, אלא רק ברצון, באור אין סוף, באצילות, בספירות, במידות.
אלו הם דברים פשוטים, חדים כסכין.
בעצמות אין השגה. באצילות יש השגה.
אל העצמות יש עריגה, כמיהה.
מתפללים אל האלוק עצמו ולא למידותיו ולספירותיו; אבל חושבים ומשיגים ולומדים את ספירותיו, תאריו ומידותיו.
הארכתי בדברים אלו כי הם יסודות האמונה והקבלה ומהם אין לזוע.

וכאן אנו ממשיכים הלאה.
הבעל שם טוב חידש ומסר דברים לר' יעקב יוסף מפולנאה שכתב מלה במלה בספר תולדות יעקב יוסף. ולא אמר מאומה על הצמצום.
תלמידו ר' דב ממזריטש כתב בספרו מגיד דבריו ליעקב על הצמצום. לא פעם ולא פעמיים. אבל דוק בדבריו - הוא מסביר את הצמצום כרב ותלמיד. וכל דבריו על הצמצום (למעט פעם אחת) מיוסדים על הצמצום שלימד הרמב"ן ולא על הצמצום שלימד האר"י.
כלומר, רמב"ן מלמד את הצמצום כמו שאמרו חז"ל, צמצם שכינתו בין בדי הארון.
צמצם משמעו ריכז. שכינתו איננה פרושה בכל העולם אלא רק במשכן.
אבל לא הזכיר הרמב"ן סילק אורו, ולא הזכיר מקום פנוי.
רק האר"י חידש זאת.
והמגיד כותב שוב ושוב על הצמצום במשמע ריכז. הרב מצמצם את תורתו ומרכז אותה למקום אחד - התלמיד, כפי השגתו. אין צורך לרב בסילוק ובמקום פנוי.
תלמידו של המגיד, ר' שניאור זלמן מלאדי, מחדש חידוש עצום.
הוא מדבר על הצמצום שדיבר בו האר"י ושואל: האם הצמצום הוא כפשוטו או לא?
אבל השאלה שונה מאוד מהשאלה ששאלו ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס ורמח"ל והגר"א. שאלה שונה בתכלית.
הרש"ז שואל: האם פעולת הצמצום היא כפשוטה או לא?
כלומר, האם באמת היה צמצום או אולי הצמצום לא היה באמת ורק נראה למישהו שהוא היה.
דוק היטב היטב. המקובלים שהזכרתי קודם שאלו: מי הצטמצם? עצמותו ית' או רצונו ית'.
הרש"ז שואל: מהי הפעולה של הצמצום? פעולה מציאותית לגמרי או אינה אמיתית לגמרי?
והרש"ז עונה בבירור: הצמצום איננו כפשוטו, כלומר פעולת הצמצום איננה אמיתית לגמרי. לגבי עצמות האלוק אין צמצום, פעולת הצמצום לא היתה כלל. רק לגבי האדם יש צמצום, רק האדם מדמה שיש פעולת צמצום.
כי יש הסתר פנים. יש מסכה שמסתירה בפנינו את האמת, והאמת היא שהכל הוא אלוקות גמורה. והאמת הזאת ידועה רק לאלוק, כי פעולת הצמצום איננה באמת, היא כאילו. שהרי אני ה' לא שניתי, וכמו שהיה לבדו קודם בריאת העולם כך הוא לבדו אחר שנברא, וכל הנבראים נתהוו מאין ואפס המוחלט רק בדבר ה', וגם עדיין ניצב דבר ה' לעולם ושופע בהם תמיד בכל רגע, ומהווה אותם תמיד מאין ליש, ועל כן מהותו ועצמותו יתברך הנקרא בשם אין סוף ברוך הוא מלא את כל הארץ ממש, והאדם צריך להיות בטל באמת במציאות לגמרי לגבי דבר ה' ורוח פיו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית'.
דברים אלו שונים לגמרי, לחלוטין, מכל אשר נאמר ונכתב קודם.
גם הבעש"ט לא אמר כך. גם המגיד לא אמר כדברים האלה.

נשוב אל השאלה היסודית: צמצום כפשוטו או לא?
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א ענו כי הצמצום אינו כפשוטו.
רש"ז מלאדי ענה כי הצמצום אינו כפשוטו.
האם הסכימו כל המקובלים הללו? האם דעה אחת להם?
לא ולא. בשום פנים ואופן לא הסכימו ביניהם.
שיתוף השמות לפנינו, והוא מטעה ומתעה.
שתי שאלות שונות נשאלו על הצמצום, ועל כן שתי תשובות שונות לחלוטין נענו עליהן.
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א שאלו: מה הצטמצם? היכן היה הצמצום? האם הצמצום היה בעצמותו ית' או ברצונו ית'? וענו כולם: הצמצום היה ברצונו ית' ולא בעצמותו ית', ולכן הצמצום אינו כפשוטו.
ר' שניאור זלמן מלאדי שאל: מהי הפעולה של הצמצום? פעולה מציאותית לגמרי או אינה אמיתית לגמרי? וענה: לגבי עצמותו ית' אין צמצום, פעולת הצמצום איננה אמיתית לגמרי, ולכן הצמצום אינו כפשוטו.

לא נוכל להבין את ההפרש בין שתי השיטות אלא אם נחזור לדברי המקובלים שהיו לפניהם. המקובלים לימדו על האצילות ועל הספירות אשר בה. מה הן הספירות? הן הכוחות, המידות והתארים של האלוק, המאציל והבורא. על כן, כשטבעו המקובלים את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה' הם התכוונו אל כוחותיו ואל שלטונו והנהגתו של המאציל.
מורי החסידות הלכו בדרך חדשה. הם לא דיברו בכוחות ולא בשלטון ובהנהגה, אלא בחיות ובישות ובמציאות. על כן פירשו מחדש את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה', וכתבו כי 'תחלת הכל ראוי לדעת שמלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה... ודבר זה נראה בחוש בכל דבר, כי בכל מקום יש חיות הבורא ב"ה'.

כאן ישאל השואל: מה ההבדל בין כוח ובין מציאות? האם אין אלו מלים נרדפות ותו לא? ועל כך תבוא התשובה הברורה: ההפרש בין כוח ובין מציאות הוא עצום, מן הקצה אל הקצה.
כוח משמעו הנהגה, שלטון. כוח אחד מניע כוח אחר, וכך הוא יוצר הדרגה, הייררכיה. מערכת של כוחות כגלגלי אורלוגין שמניעים זה את זה. אין סתירה בין כוח אחד ובין כוח אחר. אדרבא, כוח אחד מניע את רעהו, נותן לו את היכולת לפעול, מכוון אותו לתכלית מסוימת.
מציאות משמעה ישות, חיות. מציאות אחת סותרת מציאות שונה, ישות אחת תופסת מקומה של ישות אחרת. על כן צריכה מציאות אחת לפנות מקומה לרעותה כדי שזו תוכל להתקיים. משום כך פינו מורי החסידות את המציאות החומרית ממקומה כדי להודיע כי המציאות איננה חומרית אלא רוחנית ואלוקית.

משום כך נפלגה השאלה 'צמצום כפשוטו או לא' לשתי שאלות שונות ולשתי תשובות שונות בתכלית.
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א, ככל המקובלים, לימדו כי הספירות הן כוחות, ועל כן כשלימדו את הצמצום אמרו: הצמצום הוא בכוחו של המאציל ית', ברצונו. לא בעצמותו, ואין הוא כפשוטו, אלא בכוחו.
רש"ז מלאדי, ככל מורי החסידות, דיבר בחיות ובישות ובמציאות, ועל כן כשלימד את הצמצום אמר: הצמצום הוא במציאות ובחיות, אלא שאני ה' לא שניתי, וחיות הבורא נמצאת גם עתה בכל מקום ולית אתר פנוי מיניה, ואם כן הצמצום אינו כפשוטו, ורק הסתר פנים לפנינו.

האם נחלקו הגר"א ורש"ז? לא ולא. האם הסכימו הגר"א ורש"ז? לא ולא.
הכיצד?
הגר"א ורש"ז מהלכים זה לצד זה, בדרכים מקבילות זו לזו. אין צומת, אין מפגש.
שתי רכבות שנוסעות על פסים מקבילים ומהלכות שני מהלכים שלמים - צמצום, סדר אצילות, אדם, עולם, אמונה, עבודת ה'.

* * *
כל הנכתב לעיל בסוד הצמצום נכתב. צריך הוא להיכתב כספר שלם, סדור ומפורט. ועוד חזון למועד בע"ה וישועתו.

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 21, 2018 9:15 pm

בריושמא כתב:הבעל שם טוב חידש ומסר דברים לר' יעקב יוסף מפולנאה שכתב מלה במלה בספר תולדות יעקב יוסף. ולא אמר מאומה על הצמצום.

דבר זה אינו נכון כלל, וכנראה חיפש כבודו בספרי בעל התולדות (תוי"י הוא רק אחד מהם, אגב) תיבת "צמצום" ולא מצא. אבל תוכן הדברים נמצא גם נמצא והוא מיסודות תורת הבעש"ט. דוגמא בולטת אחת תראה בכתר שם טוב סי' נא (ב), מבן פורת יוסף פרשת מקץ: שמעתי ממורי משל שאמר קודם תקיעת שופר כו', ע"ש. ישנה מהדורה מבוארת ומוערת של כש"ט, ושם תראה גם הפניות למקורות נוספים.

עובדיה חן
הודעות: 1047
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוגוסט 21, 2018 9:23 pm

בריושמא כתב:יוסף אביב"י

דברים מעטים על הצמצום

יסודות הקבלה נוצקו בספרי שערי אורה, עבודת הקודש ופרדס רמונים. שם מצויים עיקריה ויסודות האמונה.
והם לא דיברו בצמצום. כלל וכלל לא. ולא ידעו את המושגים מצידו ומצידנו. מאומה מכל זה.
יסודות האמונה והקבלה הברורים כתובים בספרי הראשונים. אבל אם קשה ללמוד אותם, באו ר' יוסף אירגס ור' משה חיים לוצאטו וכתבו אותם באש שחורה על גבי אש לבנה. ודבריהם ברורים כשמש בצהריים:
א. אין לנו מושג בעצמות האלוק. מאומה. דע מה לפנים ומה למעלה ומה למטה. ואינך מסתכל במה שלמעלה ממך.
ב. יש לנו מושג בתארי האלוק, לפי הפילוסופים, ויש לו מושג בספירות האלוק, לפי המקובלים.
ג. כלומר אנו מתפללים לאלוק עצמו, לקב"ה, וחושבים במידותיו ובתאריו ובספירותיו.

את אלה לימדו המקובלים הראשונים כולם, ואת אלה כתבו וחזרו וכתבו ר' יוסף אירגס ור' משה חיים לוצאטו.
אלה היסודות ומהם אין לזוז ימינה ושמאלה.
וכשבא האר"י ודיבר על צמצום נתעוררה שאלה נוקבת: האם הצמצום כפשוטו או לא.
וכאן צריך לדייק ולרדת עד השיתין.
בשאלה זו עסקו ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א.
וכולם שאלה שאלה אחת: האם הצמצום כפשוטו או לא,
ובשאלתם התכוונו לשאול: מה הצטמצם? היכן היה הצמצום?
האם הצמצום היה בעצמותו ית' או ברצונו ית'?
וכולם אמרו נחרצות: הצמצום היה ברצונו ולא בעצמותו.
כלומר: הצמצום לא היה כפשוטו. כי 'כפשוטו' משמעו הצמצום היה בעצמות, וחס מלומר כך. זו כפירה גמורה, זו הגשמה גמורה, שהרי איננו משיגים ואיננו יכולים להשיג את עצמותו. שהרי צמצום של עצמותו משמע שהוא נחלק, שיש לו גבול. חס מלומר זאת, וחס מלחשוב זאת. והם צעקו על כך כי השבתאים כתבו כך.
לפי כל המקובלים הנזכרים הצמצום היה לא כפשוטו, כלומר היה ברצונו.
מאי משמע? רצונו האין סופי הצטמצם והרי הוא רצון גבולי. לכן הוא מאציל גבול, כלים גבוליים, מדודים. לכן יש האצלה. לכן יש האצלה מדודה, קו המדה.
וכאן הנקודה החשובה, חשובה ביותר:
כשם שהמקובלים הראשונים עד ר' משה קורדובירו הורו במפורש שאין מדברים בעצמות אלא רק באצילות, בספירות, במידות,
כך אומרים המקובלים האחרונים מהאר"י ועד רמח"ל והגר"א כי אין מדברים בעצמות והצמצום איננו בעצמות, אלא רק ברצון, באור אין סוף, באצילות, בספירות, במידות.
אלו הם דברים פשוטים, חדים כסכין.
בעצמות אין השגה. באצילות יש השגה.
אל העצמות יש עריגה, כמיהה.
מתפללים אל האלוק עצמו ולא למידותיו ולספירותיו; אבל חושבים ומשיגים ולומדים את ספירותיו, תאריו ומידותיו.
הארכתי בדברים אלו כי הם יסודות האמונה והקבלה ומהם אין לזוע.

וכאן אנו ממשיכים הלאה.
הבעל שם טוב חידש ומסר דברים לר' יעקב יוסף מפולנאה שכתב מלה במלה בספר תולדות יעקב יוסף. ולא אמר מאומה על הצמצום.
תלמידו ר' דב ממזריטש כתב בספרו מגיד דבריו ליעקב על הצמצום. לא פעם ולא פעמיים. אבל דוק בדבריו - הוא מסביר את הצמצום כרב ותלמיד. וכל דבריו על הצמצום (למעט פעם אחת) מיוסדים על הצמצום שלימד הרמב"ן ולא על הצמצום שלימד האר"י.
כלומר, רמב"ן מלמד את הצמצום כמו שאמרו חז"ל, צמצם שכינתו בין בדי הארון.
צמצם משמעו ריכז. שכינתו איננה פרושה בכל העולם אלא רק במשכן.
אבל לא הזכיר הרמב"ן סילק אורו, ולא הזכיר מקום פנוי.
רק האר"י חידש זאת.
והמגיד כותב שוב ושוב על הצמצום במשמע ריכז. הרב מצמצם את תורתו ומרכז אותה למקום אחד - התלמיד, כפי השגתו. אין צורך לרב בסילוק ובמקום פנוי.
תלמידו של המגיד, ר' שניאור זלמן מלאדי, מחדש חידוש עצום.
הוא מדבר על הצמצום שדיבר בו האר"י ושואל: האם הצמצום הוא כפשוטו או לא?
אבל השאלה שונה מאוד מהשאלה ששאלו ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס ורמח"ל והגר"א. שאלה שונה בתכלית.
הרש"ז שואל: האם פעולת הצמצום היא כפשוטה או לא?
כלומר, האם באמת היה צמצום או אולי הצמצום לא היה באמת ורק נראה למישהו שהוא היה.
דוק היטב היטב. המקובלים שהזכרתי קודם שאלו: מי הצטמצם? עצמותו ית' או רצונו ית'.
הרש"ז שואל: מהי הפעולה של הצמצום? פעולה מציאותית לגמרי או אינה אמיתית לגמרי?
והרש"ז עונה בבירור: הצמצום איננו כפשוטו, כלומר פעולת הצמצום איננה אמיתית לגמרי. לגבי עצמות האלוק אין צמצום, פעולת הצמצום לא היתה כלל. רק לגבי האדם יש צמצום, רק האדם מדמה שיש פעולת צמצום.
כי יש הסתר פנים. יש מסכה שמסתירה בפנינו את האמת, והאמת היא שהכל הוא אלוקות גמורה. והאמת הזאת ידועה רק לאלוק, כי פעולת הצמצום איננה באמת, היא כאילו. שהרי אני ה' לא שניתי, וכמו שהיה לבדו קודם בריאת העולם כך הוא לבדו אחר שנברא, וכל הנבראים נתהוו מאין ואפס המוחלט רק בדבר ה', וגם עדיין ניצב דבר ה' לעולם ושופע בהם תמיד בכל רגע, ומהווה אותם תמיד מאין ליש, ועל כן מהותו ועצמותו יתברך הנקרא בשם אין סוף ברוך הוא מלא את כל הארץ ממש, והאדם צריך להיות בטל באמת במציאות לגמרי לגבי דבר ה' ורוח פיו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית'.
דברים אלו שונים לגמרי, לחלוטין, מכל אשר נאמר ונכתב קודם.
גם הבעש"ט לא אמר כך. גם המגיד לא אמר כדברים האלה.

נשוב אל השאלה היסודית: צמצום כפשוטו או לא?
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א ענו כי הצמצום אינו כפשוטו.
רש"ז מלאדי ענה כי הצמצום אינו כפשוטו.
האם הסכימו כל המקובלים הללו? האם דעה אחת להם?
לא ולא. בשום פנים ואופן לא הסכימו ביניהם.
שיתוף השמות לפנינו, והוא מטעה ומתעה.
שתי שאלות שונות נשאלו על הצמצום, ועל כן שתי תשובות שונות לחלוטין נענו עליהן.
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א שאלו: מה הצטמצם? היכן היה הצמצום? האם הצמצום היה בעצמותו ית' או ברצונו ית'? וענו כולם: הצמצום היה ברצונו ית' ולא בעצמותו ית', ולכן הצמצום אינו כפשוטו.
ר' שניאור זלמן מלאדי שאל: מהי הפעולה של הצמצום? פעולה מציאותית לגמרי או אינה אמיתית לגמרי? וענה: לגבי עצמותו ית' אין צמצום, פעולת הצמצום איננה אמיתית לגמרי, ולכן הצמצום אינו כפשוטו.

לא נוכל להבין את ההפרש בין שתי השיטות אלא אם נחזור לדברי המקובלים שהיו לפניהם. המקובלים לימדו על האצילות ועל הספירות אשר בה. מה הן הספירות? הן הכוחות, המידות והתארים של האלוק, המאציל והבורא. על כן, כשטבעו המקובלים את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה' הם התכוונו אל כוחותיו ואל שלטונו והנהגתו של המאציל.
מורי החסידות הלכו בדרך חדשה. הם לא דיברו בכוחות ולא בשלטון ובהנהגה, אלא בחיות ובישות ובמציאות. על כן פירשו מחדש את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה', וכתבו כי 'תחלת הכל ראוי לדעת שמלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה... ודבר זה נראה בחוש בכל דבר, כי בכל מקום יש חיות הבורא ב"ה'.

כאן ישאל השואל: מה ההבדל בין כוח ובין מציאות? האם אין אלו מלים נרדפות ותו לא? ועל כך תבוא התשובה הברורה: ההפרש בין כוח ובין מציאות הוא עצום, מן הקצה אל הקצה.
כוח משמעו הנהגה, שלטון. כוח אחד מניע כוח אחר, וכך הוא יוצר הדרגה, הייררכיה. מערכת של כוחות כגלגלי אורלוגין שמניעים זה את זה. אין סתירה בין כוח אחד ובין כוח אחר. אדרבא, כוח אחד מניע את רעהו, נותן לו את היכולת לפעול, מכוון אותו לתכלית מסוימת.
מציאות משמעה ישות, חיות. מציאות אחת סותרת מציאות שונה, ישות אחת תופסת מקומה של ישות אחרת. על כן צריכה מציאות אחת לפנות מקומה לרעותה כדי שזו תוכל להתקיים. משום כך פינו מורי החסידות את המציאות החומרית ממקומה כדי להודיע כי המציאות איננה חומרית אלא רוחנית ואלוקית.

משום כך נפלגה השאלה 'צמצום כפשוטו או לא' לשתי שאלות שונות ולשתי תשובות שונות בתכלית.
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א, ככל המקובלים, לימדו כי הספירות הן כוחות, ועל כן כשלימדו את הצמצום אמרו: הצמצום הוא בכוחו של המאציל ית', ברצונו. לא בעצמותו, ואין הוא כפשוטו, אלא בכוחו.
רש"ז מלאדי, ככל מורי החסידות, דיבר בחיות ובישות ובמציאות, ועל כן כשלימד את הצמצום אמר: הצמצום הוא במציאות ובחיות, אלא שאני ה' לא שניתי, וחיות הבורא נמצאת גם עתה בכל מקום ולית אתר פנוי מיניה, ואם כן הצמצום אינו כפשוטו, ורק הסתר פנים לפנינו.

האם נחלקו הגר"א ורש"ז? לא ולא. האם הסכימו הגר"א ורש"ז? לא ולא.
הכיצד?
הגר"א ורש"ז מהלכים זה לצד זה, בדרכים מקבילות זו לזו. אין צומת, אין מפגש.
שתי רכבות שנוסעות על פסים מקבילים ומהלכות שני מהלכים שלמים - צמצום, סדר אצילות, אדם, עולם, אמונה, עבודת ה'.

* * *
כל הנכתב לעיל בסוד הצמצום נכתב. צריך הוא להיכתב כספר שלם, סדור ומפורט. ועוד חזון למועד בע"ה וישועתו.

היכן ר יוסף אביבי כתב את החומר הנ"ל?

בריושמא
הודעות: 568
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אוגוסט 21, 2018 9:30 pm

לאט לך, הרב סגי נהור.
ולמה תכתוב בפסקנות: 'דבר זה אינו נכון כלל'?
קראתי בעבר, וקראתי עתה שוב, את המשל שאמר הבעש"ט לפני תקיעת שופר. והובא בספר בן פורת יוסף.
והוא משל ידוע ונודע ומפורסם.
והאם כתוב שם צמצום? והאם יש במשל הזה רמז לצמצום?
כך לומדים תורה?
אני חוזר עתה אל דברי הבעש"ט, וקורא אותם פעם נוספת. כיצד אתה רואה שם צמצום והסתלקות ומקום פנוי?
מאומה אין שם. ואם יש ספר שהביא מקורות מן הצמצום - זהו דרש בעלמא.
וכבר ראיתי ספרי חסידות שיוצאים בשנים האחרונות, מוארים ומוערים עם מקורות - ויש בהם הרבה דברי חלומות.
אנא קרא נא שנית דברי הבעש"ט - חשובים הם מאוד מאוד - ודייק נא במלותיו.
אם אתה מוצא בהם דברים מפורשים על הצמצום - לא תלי תניא בדלא תניא - כתוב נא.
אם הצדק עמך - אני אודה במקום.

בריושמא
הודעות: 568
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אוגוסט 21, 2018 9:35 pm

להרב עובדיה חן,

כתבתי בעבר את הדברים הללו ביני לבין עצמי.
הם צריכים עיבוד ועריכה ותוספת כדי ספרים שלמים על קבלת הגר"א ועל קבלת הבעש"ט ועוד.
אלא שעת לעשות לה' - ראיתי כותבים כאן על הצמצום דברים שאיני יכול להסכים עמהם,
ועל כן הוצאתי את שהיה טמון במגירת המחשב ופרסמתי כאן לראשונה.

סעדיה
הודעות: 1334
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סעדיה » ג' אוגוסט 21, 2018 10:36 pm

בריושמא כתב:

לא נוכל להבין את ההפרש בין שתי השיטות אלא אם נחזור לדברי המקובלים שהיו לפניהם. המקובלים לימדו על האצילות ועל הספירות אשר בה. מה הן הספירות? הן הכוחות, המידות והתארים של האלוק, המאציל והבורא. על כן, כשטבעו המקובלים את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה' הם התכוונו אל כוחותיו ואל שלטונו והנהגתו של המאציל.
מורי החסידות הלכו בדרך חדשה. הם לא דיברו בכוחות ולא בשלטון ובהנהגה, אלא בחיות ובישות ובמציאות. על כן פירשו מחדש את הביטוי 'לית אתר פנוי מיניה', וכתבו כי 'תחלת הכל ראוי לדעת שמלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה... ודבר זה נראה בחוש בכל דבר, כי בכל מקום יש חיות הבורא ב"ה'.

משום כך נפלגה השאלה 'צמצום כפשוטו או לא' לשתי שאלות שונות ולשתי תשובות שונות בתכלית.
ר' אברהם היררה, ר' יוסף אירגס, רמח"ל והגר"א, ככל המקובלים, לימדו כי הספירות הן כוחות, ועל כן כשלימדו את הצמצום אמרו: הצמצום הוא בכוחו של המאציל ית', ברצונו. לא בעצמותו, ואין הוא כפשוטו, אלא בכוחו.
רש"ז מלאדי, ככל מורי החסידות, דיבר בחיות ובישות ובמציאות, ועל כן כשלימד את הצמצום אמר: הצמצום הוא במציאות ובחיות, אלא שאני ה' לא שניתי, וחיות הבורא נמצאת גם עתה בכל מקום ולית אתר פנוי מיניה, ואם כן הצמצום אינו כפשוטו, ורק הסתר פנים לפנינו.

האם נחלקו הגר"א ורש"ז? לא ולא. האם הסכימו הגר"א ורש"ז? לא ולא.
הכיצד?
הגר"א ורש"ז מהלכים זה לצד זה, בדרכים מקבילות זו לזו. אין צומת, אין מפגש.
שתי רכבות שנוסעות על פסים מקבילים ומהלכות שני מהלכים שלמים - צמצום, סדר אצילות, אדם, עולם, אמונה, עבודת ה'.

והרכבת של הנפש החיים, על אלו פסים היא נוסעת?

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 21, 2018 10:39 pm

בריושמא כתב:לאט לך, הרב סגי נהור.
ולמה תכתוב בפסקנות: 'דבר זה אינו נכון כלל'?
קראתי בעבר, וקראתי עתה שוב, את המשל שאמר הבעש"ט לפני תקיעת שופר. והובא בספר בן פורת יוסף.
והוא משל ידוע ונודע ומפורסם.
והאם כתוב שם צמצום? והאם יש במשל הזה רמז לצמצום?
כך לומדים תורה?
אני חוזר עתה אל דברי הבעש"ט, וקורא אותם פעם נוספת. כיצד אתה רואה שם צמצום והסתלקות ומקום פנוי?
מאומה אין שם. ואם יש ספר שהביא מקורות מן הצמצום - זהו דרש בעלמא.
וכבר ראיתי ספרי חסידות שיוצאים בשנים האחרונות, מוארים ומוערים עם מקורות - ויש בהם הרבה דברי חלומות.
אנא קרא נא שנית דברי הבעש"ט - חשובים הם מאוד מאוד - ודייק נא במלותיו.
אם אתה מוצא בהם דברים מפורשים על הצמצום - לא תלי תניא בדלא תניא - כתוב נא.
אם הצדק עמך - אני אודה במקום.

את העובדה שלא מוזכר שם צמצום כתבתי במפורש. מה שכתוב שם הוא שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה, וכל ההסתרות הן אחיזת עיניים, וגם הלבושים המסתירים אותו אינם אלא הוא עצמו, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. דעת לנבון נקל שכאן, ובעוד מובאות רבות דומות מדברי הבעש"ט, נמצאים הזרעים לתפיסה החסידית של "מלוא כל הארץ כבודו" כפי שהורחבה ופותחה עוד בדורות הבאים.

דרך אגב, בוודאי ידוע למר שהבחנתו בין שני העניינים בצמצום "כפשוטו" ו"שלא כפשוטו" - האחד האם הצמצום הוא בעצמותו, והשני האם הוא אמת או רק לעינינו - מופיעה במכתבו הידוע (משנת תרצ"ט) של הרבי מליובאוויטש על הצמצום, שנכתבה במענה לדברי הרב דסלר.

ישא ברכה
הודעות: 1203
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי ישא ברכה » ג' אוגוסט 21, 2018 10:46 pm

התעלומה הכי גדולה בסוגית הצימצום הוא הנפש החיים. מה בינו לבין בעל התניא. אבל מאידך הרמח"ל והגר"א דיברו דברים ברורים מה הם סוברים.

יש בזה שני (וחצי) גישות בהולכים לאור הגר"א, יש סבורים שאכן אין שיטתם תואמת, ואת הקושיה איך יתכן שהתלמיד הגדול לא סבר כדעת רבו בדבר כל כך יסודי, מתרצים בסגנון דברי החזו"א שלגר"א לא היו תלמידים אלא בסה"כ היו שואלים אותו שאלות, ועדיין זה דוחק. או שדוחקים ומכווצים את הגר"א כמו הנפש החיים, קשה מאד לדעת מה דוחק גדול יותר. והצד הקלוש ביותר הוא לדחוק את דברי הנפש החיים כהגר"א, זה צד כמעט בלתי סביר.

אני שמעתי שהגרי"ש זילברמן שבחר את האפשרות הראשונה כי מבחינה שכלית/פילוספית, הבנתו את ענין הצימצום, תואמת אך ורק את דברי הגר"א. אבל זה אשכול נפרד, מה ההגיון שלנו מבין בענין הצימצום, ואם בכלל אנחנו רשאים לבחון אותו בשכלינו או שאנחנו צריכים לקבלו כדברי קבלה מסיני

נ.ב ציטוט ששכתבתי מתוך שיעור של הגרי"ש. השמטתי קצת מילים חריפות.

''לפי הגר"א וכך לפי השכל הישר. יש בורא ויש נברא. הנברא אינו הבורא! הבורא ברא את העולם, אבל יש עולם ויש בורא! הטישטוש בין שני המושגים הללו יוצר בילבול עצום. יש בורא ויש נבראים, והבורא ברא את הנברא ויתירה מכך הוא מהוה אותו בכל רגע מחדש. זאת אומרת שבכל רגע הבורא הוא הסיבה לנברא, ובלי שהבורא יתמיד לברוא את הנברא בכל רגע, הנברא פשוט יעלם, אין לנברא יכולת קיום עצמית. אבל לא צריך לבלבל את ההגיון הישר. הנברא שאנחנו מדברים עליו, זה כל העולם כולו כל הנמצאים מלבד הבורא ית' מה שאנחנו יודעים ומה שאנחנו לא יודעים.

אבל הקב"ה לא צימצם והגביל שום דבר בעצמותו, כי הבריאה איננה הוא! הוא ית"ש נמצא שמהוה את כל הברואים כולם מאין בכל רגע, אבל הברואים אינם הבורא. ולכן הצימצום הוא רק שהבורא לא פעל כפי היכולת שלו, היכולת שלו היא א"ס, והיינו חושבים שבעל יכולת א"ס יברא ויעשה דבר א"ס, וזה מה שהקב"ה צימצם את כוחו ואת גדולתו.

בקיצור: הקב"ה ברא את העולם יש מאין. הקב"ה בורא ועושה את העולם בכל רגע יש מאין. אבל הקב"ה והעולם זה לא היינו הך, הקב"ה הוא הבורא והעולם הוא הנברא. הקב"ה הוא הסיבה והעולם הוא התוצאה. ואין טעם לבלבל את המושגים או את המילים''.
נערך לאחרונה על ידי ישא ברכה ב ג' אוגוסט 21, 2018 11:15 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 21, 2018 10:57 pm

ישא ברכה כתב:התעלומה הכי גדולה בסוגית הצימצום הוא הנפש החיים. מה בינו לבין בעל התניא. אבל מאידך הרמח"ל והגר"א דיברו דברים ברורים מה הם סוברים.

יש בזה שני (וחצי) גישות בהולכים לאור הגר"א, יש סבורים שאכן אין שיטתם תואמת, ואת הקושיה איך יתכן שהתלמיד הגדול לא סבר כדעת רבו בדבר כל כך יסודי, מתרצים בסגנון דברי החזו"א שלגר"א לא היו תלמידים אלא בסה"כ היו שואלים אותו שאלות, ועדיין זה דוחק. או שדוחקים ומכווצים את הגר"א כמו הנפש החיים, קשה מאד לדעת מה דוחק גדול יותר. והצד הקלוש ביותר הוא לדחוק את דברי הנפש החיים כהגר"א, זה צד כמעט בלתי סביר.

אני שמעתי שהגרי"ש זילברמן שבחר את האפשרות הראשונה כי מבחינה שכלית/פילוספית, הבנתו את ענין הצימצום, תואמת אך ורק את דברי הגר"א. אבל זה אשכול נפרד, מה ההגיון שלנו מבין בענין הצימצום, ואם בכלל אנחנו רשאים לבחון אותו בשכלינו או שאנחנו צריכים לקבלו כדברי קבלה מסיני

ניסוח אחר: החסידים והזילברמנים מסכימים מהי ההבנה הנכונה בדעת הגר"א, אבל אינם מסכימים מהו הצמצום. ואילו מפרשי הגר"א לפי נה"ח (כמעט) מסכימים עם החסידים מהו הצמצום, אבל (או: ולכן) אינם מסכימים עמם מהי ההבנה הנכונה בדעת הגר"א.

ישא ברכה
הודעות: 1203
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: דעת הגר"א: צמצום כפשוטו?

הודעהעל ידי ישא ברכה » ג' אוגוסט 21, 2018 11:08 pm

סגי נהור כתב:
ישא ברכה כתב:התעלומה הכי גדולה בסוגית הצימצום הוא הנפש החיים. מה בינו לבין בעל התניא. אבל מאידך הרמח"ל והגר"א דיברו דברים ברורים מה הם סוברים.

יש בזה שני (וחצי) גישות בהולכים לאור הגר"א, יש סבורים שאכן אין שיטתם תואמת, ואת הקושיה איך יתכן שהתלמיד הגדול לא סבר כדעת רבו בדבר כל כך יסודי, מתרצים בסגנון דברי החזו"א שלגר"א לא היו תלמידים אלא בסה"כ היו שואלים אותו שאלות, ועדיין זה דוחק. או שדוחקים ומכווצים את הגר"א כמו הנפש החיים, קשה מאד לדעת מה דוחק גדול יותר. והצד הקלוש ביותר הוא לדחוק את דברי הנפש החיים כהגר"א, זה צד כמעט בלתי סביר.

אני שמעתי שהגרי"ש זילברמן שבחר את האפשרות הראשונה כי מבחינה שכלית/פילוספית, הבנתו את ענין הצימצום, תואמת אך ורק את דברי הגר"א. אבל זה אשכול נפרד, מה ההגיון שלנו מבין בענין הצימצום, ואם בכלל אנחנו רשאים לבחון אותו בשכלינו או שאנחנו צריכים לקבלו כדברי קבלה מסיני

ניסוח אחר: החסידים והזילברמנים מסכימים מהי ההבנה הנכונה בדעת הגר"א, אבל אינם מסכימים מהו הצמצום. ואילו מפרשי הגר"א לפי נה"ח (כמעט) מסכימים עם החסידים מהו הצמצום, אבל (או: ולכן) אינם מסכימים עמם מהי ההבנה הנכונה בדעת הגר"א.


בהחלט. הוספתי עכשיו בהודעה הקודמת, קטע קטן משיעור של הנ"ל.

בריושמא
הודעות: 568
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

משמעות ה"צמצום" על דעת רבותינו

הודעהעל ידי בריושמא » ג' אוגוסט 21, 2018 11:44 pm

כתבתי:
הבעל שם טוב חידש ומסר דברים לר' יעקב יוסף מפולנאה שכתב מלה במלה בספר תולדות יעקב יוסף. ולא אמר מאומה על הצמצום.

על כך ענה הרב סגי נהור:
דבר זה אינו נכון כלל...

על כך עניתי:
אני חוזר עתה אל דברי הבעש"ט, וקורא אותם פעם נוספת. כיצד אתה רואה שם צמצום והסתלקות ומקום פנוי?
מאומה אין שם. ואם יש ספר שהביא מקורות מן הצמצום - זהו דרש בעלמא...
אנא קרא נא שנית דברי הבעש"ט - חשובים הם מאוד מאוד - ודייק נא במלותיו.

על כך ענה הרב סגי נהור:
את העובדה שלא מוזכר שם צמצום כתבתי במפורש. מה שכתוב שם הוא שהקב"ה מלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה, וכל ההסתרות הן אחיזת עיניים, וגם הלבושים המסתירים אותו אינם אלא הוא עצמו, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. דעת לנבון נקל שכאן, ובעוד מובאות רבות דומות מדברי הבעש"ט, נמצאים הזרעים לתפיסה החסידית של "מלוא כל הארץ כבודו" כפי שהורחבה ופותחה עוד בדורות הבאים.

ועל כך אני עונה עתה:
והלא ביקשתי לדייק במלותיו של הבעש"ט.
אני כתבתי שהוא לא הזכיר את הצמצום, ולא הסתלקות ולא מקום פנוי.
ומה עונה לי הרב סגי נהור?
כי כתוב שם מלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה וכו' וכו', וכאן נמצאים הזרעים לתפיסה החסידית וכו'.
ואני קורא ותמה: מה הקשר בין כל אלה ובין הצמצום? מה הקשר בין כל אלה ובין הצמצום וההסתלקות והמקום הפנוי שלימד האר"י?
אין שום קשר!
ואני חוזר וכותב בבהירות ובברירות:
לימד הבעש"ט על לית אתר פנוי מיניה במציאות ובחיות ובישות, ואמר שהכל הסתרה, ומדברים אלו נבעו דברי החסידים וכו' וכו' -
אבל לכל אלה אין קשר ואין זיקה ואין דמיון כלל לצמצום שדיבר בו האר"י. מאומה!
לא אוכל להאריך כאן בכל חידושיו של הבעש"ט ובדברי תלמידיו, אבל דבר אחד ברור לגמרי:
הבעש"ט לא נסמך על הצמצום. לא !!


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שאראש-פאטאק ו־ 44 אורחים