שלום
האם יש למישהו ידע או חומר על מסכתות קטנות בכלל, ועל מסכת תפלין בפרט?
מי עשה? מי כתב? מתי? האם יש עוררין?
כל בדל מידע יעזור לי מאוד
יוזמה כתב:מישהו יודע מי זה ד"ר היגער, האם היה חרדי מזרחיסט וכו'?
לוצאטי כתב:מס' סופרים נכתבה בא"י בזמן הגאונים המוקדמים.
אודה למי שיביא לי מישהו שמדבר על הנושא, עדיין לא כל כך ראיתי שמעירים על זה-יעקובי כתב:לוצאטי כתב:מס' סופרים נכתבה בא"י בזמן הגאונים המוקדמים.
הרא"ש (הל' ס"ת סי' י"ג) כתב ד"מסכת סופרים נתחברה בדורות אחרונים". ובברכ"י (או"ח סי' תקפ"ב אות ז') האריך בזה, ומסיק ד"משמע קצת דסבר הרא"ש דמסכת סופרים נתחבר[ה] בימי הגאונים".
ואמנם מצאתי שדעת הרמב"ן שונה בזה. וכבר הביא היגער במבוא שלו למ"ס עמ' 75 (ראה כאן) את דברי הרמב"ן בתורת האדם שמ"ס "אחת משבע מסכיות הקטנות". ובמקום אחר כתב היגער (במבוא שלו למסכתות הקטנות, ראה בקישור הראשון שהביא הרב משנ"נ למעלה, יעו"ש עמ' ו') שהגם ששבע המסכתות הקטנות הן ירושלמיות, בכל זאת אינן נקראות בשם ירושלמיות אצל הראשונים המזכירים אותן, עכ"ד.
אולם לאחרונה זאת מצאתי בחידושי הרמב"ן למגילה (דף כ"א ע"ב) בזה"ל: "זהו מהו שהעלינו בשמועה לפי מראית עינינו. וכשחקרנו על הדברים חוץ מתלמודנו, מצאנו במסכת סופרים שהיא גמרא ירושלמית, ממנהגן של אבותינו, שאומרים שם כלשון הזה... (והעתיק הלשון). הנה זהו ענין הגמרא זו, עם קצת שיבוש שיש בלשונם מטעות הסופרים, מפי שלא הורגלו בה חכמים ותלמידים". ע"כ מהרמב"ן.
ושוב הראוני שגם היגער עצמו ציין למראה מקום זה ברמב"ן (מבלי להזכיר הלשון) במבוא שלו למ"ס עמ' 29. (אך לפי זה קצת לפלא שבדבריו שבעמ' 75 הניתנים בקישור שהבאתי למעלה, הביא רק את לשון הרמב"ן בתורת האדם, ולא השלים ג"כ דעת הרמב"ן ע"פ לשונו בחידושי מגילה, הגם שקודם לכן ציין לזה בעצמו וכנ"ל. והוי קצת בבחינת 'עיקר חסר מן הספר').
עכ"פ לסיכום ניתן לומר כי הדבר שנוי במחלוקת, שכן לדעת הרמב"ן מ"ס היא גמרא ירושלמית, ולדעת הרא"ש נתחברה בזמן הגאונים. (מסקנת היגער בזה אינה חד משמעית, ובעמ' 80 כותב שאולם נראה שהיא מאוחרת מן הירושלמי, אך אין ראיות לאיחורה מן הבבלי. ומ"מ נוטה להסכים שנתחברה בא"י).
וכן מצאתי במסכת ממסכתות חיצוניות ונקראת מסכת ספר תורה ברייתא (מסכת סופרים פ"א הי"ד) וז"ל ....ע"כ עכ"ל הר"י אסכנדרני ז"ל
פתוחה שעשאה סתומה, וסתומה שעשאה פתוחה, הרי זו תגנז. איזו היא פתוחה, כל שהתחיל מראש השיטה. כמה יניח בסוף השיטה ויתחיל מראש השיטה והיא נקראת פתוחה, כדי לכתוב שם של שלש אותיות.
גמר כל הפרשה בסוף הדף, אם שייר שיטה אחת ופרשה סתומה היא, מתחיל באמצע השיטה, ואם פתוחה היא, מתחיל מלמעלה, ומניח את השיטה ההיא.
פתוחה שעשאה סתומה, סתומה שעשאה פתוחה, הרי זה יגנז. איזו היא פתוחה, כל שלא התחיל בראש השיטה, ואיזו היא סתומה, כל שהניח מבאמצע השיטה. וכמה יניח בראש השיטה, ותהא נקראת פתוחה, כדי לכתוב שם של שלש אותיות. וכמה יניח באמצע השיטה, ותהא נקראת סתומה, כדי לכתוב שם של שלש אותיות.
גמר את כל הפרשה בסוף הדף, ישייר שיטה אחת למעלה, ואם שייר מלמטן כדי לכתוב שם של שלש אותיות, מתחיל מלמעלן.
אין כותבין לא עברית ולא עילמית, לא מדית ולא יונית. שבעים זקנים כתבו כל התורה לתלמי המלך לשון יונית, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו בו את העגל, שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה. שלשה עשר דברים שינו בה, אלהים ברא בראשית, אעשה אדם בצלם ובדמות, ויכל בששי וישבות בשביעי, זכר ונקבה בראו, הבה ארדה, ותצחק שרה בקרוביה, כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס, ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא אדם, ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, לא חמד אחד מהם נשאתי, ואת צעירת הרגלים, אשר חלק י"י אלהיך אותם להאיר בהם תחת כל השמים, ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעבדם.
אין כותבין לא עברית, ולא ארמית, ולא מדית, ולא יוונית, כתב בכל לשונות, בכל כתבים, לא יקרא בה, עד שתהא כתובה אשורית. מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.
שוב מעשה בתלמי המלך, שכינס שבעים ושנים זקנים, והושיבם בשבעים ושנים בתים, ולא גלה להם על מה כינסם, נכנס אחר כל אחד ואחד מהם, אמר להם, כתבו לי תורת משה רבכם, נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד, והסכימה דעתן לדעת אחת, וכתבו לו תורה בפני עצמה, ושלשה עשר דבר שינו בה, אלהים ברא בראשית, ויאמר אלהים אעשה אדם בצלם ובדמות, ויכל בששי וישבת בשביעי, זכר ונקוביו בראם, הבה ארדה ואבלה שם, ותצחק שרה בקרוביה לאמור, כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס, ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושאי אדם, ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובארץ כנען שלשים שנה וארבע מאות שנה, את צעירת הרגלים, לא חמד אחד מהם נשאתי, אשר חלק י"י אלהיך אותם להאיר לכל העמים תחת כל השמים, ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעובדם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ממזרח שמש ו־ 375 אורחים