פורום אוצר החכמה

הלכה פסוקה, שיש ליטול ידים אחרי קציצת צפרניים.
האם חיוב זה קיים גם בקציצת ציפורן אחת? ואפילו בקציצת חלק מהצפורן?
ואם כן, מה יעשו כוססי ציפרוניהם לתיאבון?

האם יש חיוב נטילת ידיים כשהאחר נוטל, וא"כ אז למי?

בשם החזו"א נמסר שאין חיוב נטילה לכוססים. וצריך חיפוש וטעם.

איש_ספר כתב:בשם החזו"א נמסר שאין חיוב נטילה לכוססים. וצריך חיפוש וטעם.

סברא פשוטה, כשם שאין חיוב נטילה למנמנמים על הסטנדר.

נמנום ביום ופחות משתין נשמין - מובן. אבל מה ענינו לכסיסת צפרנים, וכי צפורן אחת אינה מחייבת נטילה? ומה דין שתים או שלש, ובעצם מכמה צפרנים ואילך יש ליטול ידיו?

בספר נקיות וכבוד בתפילה עמוד קסה נשאל הרב קנייבסקי על כך כשכסס בפיו וענה שעל צפורן אחת אין צריך נטילה אך על יותר, צריך.

שמואל ברמה כתב:האם יש חיוב נטילת ידיים כשהאחר נוטל, וא"כ אז למי?

דומני ששניהם צריכים נטילה דומיא דמספר ומסתפר.

אגב, כדאי להזכיר את המובא בפסקי תשובה (פיטרקובסקי) בשם אחד הגדולים (ראיתי לפני שנים הרבה ואיני זוכר) שהחיוב לנט"י אחר נטילת ציפורניים, אינו מעכב מללמוד. כלומר הנוטל ציפורניים יכול להמשיך בלימודו אף שעדיין לא נט"י.

הבקיאים והמחפשים וודאי ימצאו את מקור השמועה.
נו, גלילי, הראה נא כחך.

כבר כתב ללמד זכות על הכוססים צפרנים בארחות רבינו ח"ג עמ' קפו ודינים והנהגות פ"א אות ו' בשם הרב חזו"א. ועי' במאסף לכל המחנות סק"ק דכתב להחמיר, אך בתוך דבריו למד ממש"כ בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד' ובבא"ח סדר תולדות אות יז דעיקר קפידת הרוח רעה היא בצפרנים העודפות על הבשר. ולכאו' כוססי הצפרנים בד"כ אין להם צפרנים שעודופות על הבשר. ולכאו' אינו כן תמיד, וא"א להוכיח כן על כולם, ואף אם ראיה זו נכונה אין כל בני אדם שוים. וע"ש שכתב בשם גדול א' דהכוססים אינם עושים זאת בשביל ליטול צפרניהם אלא עקב עצבנות, ויש לענות על דבריו דמנין לו לחלק כן דחלוק הגוזז בשביל לגזוז או דגוזז מחמת עצביו, ולא ראינו מי שחילק כן, וכן מצינו גם הכוססים בשביל לגזוז כגון אבלים תוך ל' יום וכיו"ב. ולכך בכל ענין נטילת צפרנים יש ליטול ידים.

בר ששת כתב:אגב, כדאי להזכיר את המובא בפסקי תשובה (פיטרקובסקי) בשם אחד הגדולים (ראיתי לפני שנים הרבה ואיני זוכר) שהחיוב לנט"י אחר נטילת ציפורניים, אינו מעכב מללמוד. כלומר הנוטל ציפורניים יכול להמשיך בלימודו אף שעדיין לא נט"י.

הבקיאים והמחפשים וודאי ימצאו את מקור השמועה.
נו, גלילי, הראה נא כחך.

כנראה כוונתך לזה:

גלילי, חזק וברוך,

ברוך שכיוונתי בבקשתי אליך ולא לאחר.

מורה צדק כתב:כבר כתב ללמד זכות על הכוססים צפרנים בארחות רבינו ח"ג עמ' קפו ודינים והנהגות פ"א אות ו' בשם הרב חזו"א. ועי' במאסף לכל המחנות סק"ק דכתב להחמיר, אך בתוך דבריו למד ממש"כ בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ד' ובבא"ח סדר תולדות אות יז דעיקר קפידת הרוח רעה היא בצפרנים העודפות על הבשר. ולכאו' כוססי הצפרנים בד"כ אין להם צפרנים שעודופות על הבשר. ולכאו' אינו כן תמיד, וא"א להוכיח כן על כולם, ואף אם ראיה זו נכונה אין כל בני אדם שוים. וע"ש שכתב בשם גדול א' דהכוססים אינם עושים זאת בשביל ליטול צפרניהם אלא עקב עצבנות, ויש לענות על דבריו דמנין לו לחלק כן דחלוק הגוזז בשביל לגזוז או דגוזז מחמת עצביו, ולא ראינו מי שחילק כן, וכן מצינו גם הכוססים בשביל לגזוז כגון אבלים תוך ל' יום וכיו"ב. ולכך בכל ענין נטילת צפרנים יש ליטול ידים.

ובהוספות לח"ג מובא:

אם דברנו אודות כוססי הצפרנים.
בילדותי שמעתי שהח"ח זצ"ל ראה לאדם שכסס צפרניו, וגער בו: שבת! שמתוך רגילות יכשל ויבוא לכסוס אף בשבת.

זקן ששכח כתב:אם דברנו אודות כוססי הצפרנים.
בילדותי שמעתי שהח"ח זצ"ל ראה לאדם שכסס צפרניו, וגער בו: שבת! שמתוך רגילות יכשל ויבוא לכסוס אף בשבת.

הערה חשובה ביותר..והרבה נכשלים בזה ..

אכן, וה"ה לתלישת שערות, לבד מזה שיש קושי ליטול ידיים אחר כל פעם שמתעסק בשער.

שמואל ברמה כתב:אכן, וה"ה לתלישת שערות, לבד מזה שיש קושי ליטול ידיים אחר כל פעם שמתעסק בשער.

מה באמת הדין לגבי תלישת שערות, באחת, שתים או יותר? והאם יש הבדל בין תולש לבין גוזז במספרים או מכונת תספורת? והאם יש הבדל בין שער הראש לשער שבכל הגוף או אפילו שבזקן?

פשוט הדבר שיש איסור תלישה בשבת אף על שערה אחת. אך אין איסור לחכך בשערו בנחת (עי' שש"כ יד מז והלאה).

שמעתי על הגרב"צ שאול, שגידל זקנו, ובשבת אחת הכניס ידו בטעות לזקנו ולא הוציאה עד אחר השבת, מחשש תלישת שיער, ומיד אחר השבת סידר זקנו בכדי שלא יכשל בזה.

מו"צ אולי לא הסברתי דברי כראוי, לכן אפרש שיחתי. כל שאלתי היתה אודות נטילת ידים אחר התלישה. התלישה עצמה ידוע ידעתי שאסורה היא בשבת.
אגב, האם אותו סיפור עם הזקן אינו מסופר על הגר"א מוילנא?

בספר כף החיים פלאג'י סי' ח' ס"ק כז דימה את ענין השיער לצפרנים, שאפילו על קצת צריך ליטול ידים.
ועי' פסקי תשובות סי' ד' אות כח שכתב שאפילו מקצת שערו, אך לא כתב לזה מקור.

האם גם הגר"א גזז זקנו לאחר השבת?

מורה צדק כתב:בספר כף החיים פלאג'י סי' ח' ס"ק כז דימה את ענין השיער לצפרנים, שאפילו על קצת צריך ליטול ידים.
ועי' פסקי תשובות סי' ד' אות כח שכתב שאפילו מקצת שערו, אך לא כתב לזה מקור.

האם גם הגר"א גזז זקנו לאחר השבת?

ברישא כתבת סידר ולבסוף גזז. מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר? ולגופו של ענין, מה שמסופר על הגר"א שלא הוציא את אצבעו מזקנו משך כל השבת.

לענין השיער. אם דימה לצפרנים, לכאורה יש לחלק בין מעט שערות להרבה. כשם שבצפרנים נזכר לעיל שבאחד אי"צ ליטול ידיו אלא ביותר. ועפ"ז יש לדעת בשערות מה שיעור חיוב הנטילה?

מכאן ראיה שדעת מהרח"פ היתה שאף בציפורן אחת יש ליטול ידים (וכן דעת כה"ח סופר שהב"ד, כמדומני בס"ק סח). ובכלל החילוק בין ציפורן אחת לכמה ציפורנים נפרכת בציפורן.

סידר זקנו היינו גזז. שכל מי שהכיר את הגרב"צ שאול ידע שזקנו מסודר למשעי, ורק באחרית ימיו ממש כאשר היה משותק הניח לזקנו לגדול.