ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ו' אפריל 17, 2015 1:41 pm

באשכול שקישורו נתון בזה מוזכר ספר בשם 'רוח חכמים' וצויין שהוא על התורה.

viewtopic.php?f=25&t=21321

אינו מצוי לא בהיברו בוקס ולא באוצר החכמה. מישהו ראה אותו? או יודע פרטים עליו?
נערך לאחרונה על ידי דרו בר פפא ב א' אפריל 19, 2015 8:21 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

חיס
הודעות: 1083
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה

הודעהעל ידי חיס » ו' אפריל 17, 2015 2:14 pm

נדפס בווילנא תער"ב
נמצא בספריה הלאומית י-ם
קבצים מצורפים
רוח חכמים 1.jpg
רוח חכמים 1.jpg (130.78 KiB) נצפה 1600 פעמים
נערך לאחרונה על ידי חיס ב ו' אפריל 17, 2015 2:22 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ו' אפריל 17, 2015 2:21 pm

מתקבל הרושם שאיננו נפוץ במיוחד. אולי בגלל שנדפס לאחר מות מחברו שהיא שנת 1897.
יש למחבר הזה ספר אחר נפוץ יותר בשם "מדרש הגדה" על הגדה של פסח (שהיה ידוע במשך הרבה שנים כפירוש המלבי"ם על הגש"פ וכבר נתברר שאינו להמלבי"ם).

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ו' אפריל 17, 2015 4:06 pm

מהו מקור התמונה?

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהמו"ל "סדר הדורות" ווארשא תרל"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » א' אפריל 19, 2015 9:54 am

מצאתי מקור התמונה

הקדמת בני ר' נפתלי משכיל לאיתן לספר רוח חכמים על התורה http://buch-binder.blogspot.co.il/2013/ ... st_19.html

ושם צויין שהמולי"ם הם בני המחבר ר' מנחם ור' ישראל משכיל לאיתן

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדור

הודעהעל ידי דרו בר פפא » א' אפריל 19, 2015 8:38 pm

http://buch-binder.blogspot.co.il/2013/ ... -post.html

כאן ימצא המעיין תולדות הרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות". התולדות נכתבו בהיותו כבן ששים. ואמרתי להעתיקו בזה:

אלה תולדות נפתלי משכיל לאיתן [כתובות בידי עצמו]
מתוך "ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום", ורשה: דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889, עמ' 153-156.

במדה אשר תכבד על אנשי נמוס לשדך את עצמם כבדה עלי העבודה לכתוב בעצמי את תולדותי, אך נדרשתי לאשר שאלני בית מערכת האסיף, וגם חזקו עלי דברי מליצי רעי לבל יפקד מקומי בספר הזכרונות דברי הימים לסופרי הדור, ולא עברתי על דברי חברי, על כן באתי במגלת ספר כתוב עלי ראשי פרקים מתולדות ימי חיי, המתיחשים ברב או במעט אל הספרות ואל כשרון סופרים.

אני נפתלי בן לאבי הגאון מרן אברהם ז"ל הנודע ביהודה בשם: "הגאון משכיל לאיתן" על שם ספרו הראשון משכיל לאיתן, וממנו מוסב כנוי משפחתו "משכיל לאיתן" גם בכתוב עמים. ונמצא כתוב זכרון בספר בכתב יד קדשו של מר אבא ז"ל כי נולדתי אור ליום ששי שבעה עשר לירח אדר ראשון שנת תקפ"ט בעיר ראדושקוויץ הקרובה למינסק עיר מולדת הורתי הרבנית נ"ע, וכבוד מר אבא ז"ל היה הסנדק שלי. – עת לדתי היתה עת צרה ומצוקה להורי ז"ל באין כל מקור ומוצא למחיתם, ובבואי להיות נוספות על ארבעת הילדים אשר קדמוני הייתי כאורח לא קרוא, באין מינקת ובאין אָמה ומשרתת, וכל משא גדול הבנים ויניקתי עם כל עבודת הבית על אמי לבדה היו כלנה. מספרים כי בלילות ישב מר אבא ז"ל והגה בתורה לאור כפיסי עץ, וברגליו הנע את ערשי לישנני למען תנום אמי שנתה ותחליף כח. לא ארכו הימים נתקבל מר אבא ז"ל לאב"ד בעיר הראדאק הקרובה לוולאזין, וגם אז לא ראיתי בטובה, כי לא מצא מר אבא ז"ל שם מנוחה שלמה שרצה בה. במקום ההוא גרנו עד שנתי החמישית. לא הניחו ארבע שנות ילדותי רושם בקרבי רק את זה כי היתה תבערה בהראדאק ואני שכבתי אז במחלת המאזלען – מאזערן (1) – ויוציאוני על פני השדה ויניחוני על העשב, ומאז ועד היום כבדה אזני השמאלית.

ובמלאת לי ארבע שנים תקע מר אבא ז"ל אהלו פה מינסק, אז נכנסתי בית הספר ואז הראָה לי האלפא-ביתא. הלכתי מחדר לחדר וממלמד אל מלמד אחר כנהוג עד היותו [צ"ל היותי] כבן שתים עשרה. בן שבע שנים הייתי בהחלי למוד הגמרא, ממקראי קדש לא למדתי בכל החדרים כלם כי אם תורה לבד אבל למוד נביאים וכתובים מנעו ממני, כי כן צוה מר אבינו ז"ל למלמדינו לבלתי הלאות אותנו בלמוד נו"כ, מוטב שננוח וננפש בעת אשר יתר תלמידי בית הספר יהגו בספרי העשרים וארבעה, והיה שגור על לשונו לאמר: מבשרי אחזה, גם אני לא למדתי בחדרי בלתי אם חומש לבד ובכל זאת בקי ומבין אני בכל כתבי הקדש וידעתי לבאר את הכתובים ככל אלה אשר בלו בלמוד זה ימים ושנים, ובטוח הוא בבניו כי גם הם כאשר יגדלו יבינו בכתבי הקדש מעצמם. לא ידעתי אם יהיה להקוראים מושג ממדת היסורים אשר סבלתי, יסורים אשר יסודתם ברוח. כי מתכונתי בהיותי כבן עשר הייתי מתעורר ומתרגש למאד בעת שמעי למודי ספרי הנביאים והכתובים מפי חברי, וביותר בהגותי במקומות השיר והחזיון. לא ידעתי בנפשי מה דרך הרוח ומה ההתעוררות העזה אשר תתקפני, אבל מבלי מצא מעשה וחשבון עניתי בענויי נפש אשר לא ידעום אחרים זולתי, רק המבין יבינם, גם אני אכיר עתה האותות לאחור.

משנת השתים עשרה למדתי בבתי הישיבות חליפות. עיני המורים לא היו בי עוד מראשית היום עד אחרית היום, ואחל להגות מעט מעט בספרי נביאים וכתובים באין מורה ומבאר רק בעצמי עם פרש"י ומצודות, עד כי מצאתי באחד מבתי המדרש את פי' הרד"ק ואורו עיני, ולא נלאיתי ללכת ולעיין שם כמעט יום יום. עוד מעט התפתחה רוח מבינתי עד כי לא נחה דעתי לפעמים בפירושי המפרשים ואפרש פירוש חדש מעצמי. גם במחבא סתר שמתי עיני בספרי מליצה ושיר, כי ההגיון בספרים אלה והעסק בשפת קדש היו בימים ההם לראשית חטאת כעוסק במינות. ספר לישרים תהלה לרמ"חל ושירי תפארת לרנה"ו שננתים על לשוני עד כי הרבה מהם היו שמורים על דל שפתי, ומספרי מליצה הפשוטה לא חזו עיני רק את ספר צחות המליצה ועט סופר. ובשנת החמש עשרה השגתי את ה"קרית ספר" לרמא"ג ועולם חדש ראיתי. בעת ההיא כבר החל רוח המליצה לפעמי לכתוב מליצות ושירים, וכל טור ילדתי בעצב, כי היו במחשך מעשי ובהחבא. אך גודל חשקי לקרוא בספרי שפת עבר צחה ותשוקתי להריק על הגליון רעיוני רוחי במליצה ודברי שיר, עברו גבול הזהירות לשום לי סתר פנים ונבעו מצפוני, והחלו להביט בי בעין חשד מסביב כי נפגעתי. ויהי בהגיע חורף שנת תר"ו ואני אז בן שבע עשרה שנה כתבתי ספר חזיון – דראממא – לימי הפורים במחזות ומערכות באורח שיר על דרך ספר "שלום אסתר" ללעטעריס. במחברתי זאת שמתי שיחות ודברים בפי מדברים אשר ישנם במגלת אסתר ואשר אינם שם ויצרתים אף עשיתים לצחק לפני ולשאת את מדברותי. בדברים ההם אשר שמתי בפיהם נהדרו עניני המגלה בהדרת קדש, גם על פיהם נתבארו לי כתובים קשים במגלה. כמעט שבצעתי מלאכתי בעודי שש ושמח על יצור כפי והנה קנאים פגעו בי והביאו את דבתי רעה אל מר אבא ז"ל כי כתבתי מינות. והמלשינים מצאו מקום מחבואת מחברתי והביאוה אל מר אבי ז"ל וישם עינו עליה, ויתפלא ויאמר: הלא אין בה שמץ דבר מכל הדבה אשר דברתם ומה החטאים אשר אתם טופלים עליו, אין בזה כי אם הרחבת דברים ויפוי המליצה להגדיל את הנס ותוספת תהלות ותשבחות לאל המושיע בכל צרה. ולא הראה לי כבוד מר אבא ז"ל פנים זועפים כאשר דמו, אך הוכח הוכיח אותי בדברי מוסר כי לא טוב הדבר אשר אני עושה לבלות עתותי בקטנות כאלה. אבל דברי תוכחתו לא כבו את גחלת תשוקתי ולא עצרו כח לכלוא בי את הרוח, ואשוב לקריאתי בספרי השכלה ולכתיבתי דברי שיר ומליצה צחה כאשר בתחלה, אפס כי הוספתי לי משמרת למשמרת.

שקידתי וקריאתי הנפרצה בשירים נתנה בינה והבחנה בלבי כי חכמת השיר מתת אלהים היא ורוח הוא באנוש, ומהרגל ושקידה לבד לא יהיה אדם למשורר אם איננו מחנן לזה מהטבע מתולדתו, ובראותי כי רבים אשר שגו לשיר בשירים ורוח השיר לא נוססה בהם, נכנס ספק בלבי גם אני אם הכינה אותי הטבע למשורר אם לא. בספק זה התנודדתי עד היותי בווילנא בירח כסלו שנת תרט"ו וקבלתי את פני נעים זמירות ישראל הרב אד"ם הכהן לעבענזאהן ז"ל, וראיתי שם בביתו תלוים על הקיר שני לוחות זה בצד זה, האחד תמונת בנו המשורר המצוין מיכ"ל והשני נוסח מצבתו, ויחם לבבי על המשורר הצעיר הזה אשר בדמי ימיו מתקו רמה, ואשיר על שני לוחות-רגש האלה שיר הגות לב, ובו ביום הראיתיו לו ואשאל אותו משפט צדק אם בעל כשרון אני למלאכת השיר ואעבוד בשדה זה, או נשני אלהים מלהיות משורר ואחדל. ואחרי קראו את שירי פעם ושתים התפלא על שאלתי ועל ספקי הפלא ופלא ויאמר: "אכן משורר אתה מלידה ומבטן, ונפלאת היא בעיני כי נמצא בעל רוח השיר כזה בבית אחד הרבנים באחת מערינו הסמוכות ואנכי לא ידעתי?" משפטו זה נתן קטורה באפי לשיר בשירים גם מן הוא והלאה, ושירי הראשון אשר יצא יצא לאור הוא השיר "דברי אמונים" לספר "מסתרי פאריז" לידידי רב הסופרים הר"ק שולמאן נ"י. לא קראתי את שמי מפרש על השיר הזה ולא על שירים אחדים זולתו מעשה ידי אצבעותי שיצאו לאור, גם ספר "מכתב ללמד" אשר כתבתי והדפסתי לרגל מסחרי בספרי העברים גם הוא בן בלי שם, לבלי העטות חרפה על בית אבי ז"ל כי המליץ בינותם, כי למה ישאו עון חרפתי.

בהיותי בן חמש עשרה שנה החל מר אבא ז"ל לחנכני בהעתקת כתבי ידו. כי מנעורי נחנתי מהטבע בכתב נקי אשר ירוץ כל קורא בו גם לכתוב בלי שבושים, ולא הייתי מעתיק כגולם וכמכונה מבלי הבין את תכן הענין, כי אם כתבתי תמיד אחרי אשר בינותי כל חדוש וחדוש. ומה גם אחרי מות מאה"ג ז"ל (ח"י תמוז תר"ח) אשר נטל עלי להיות גם מסדר מניירות מפוזרים, מהכתוב בין השיטין ועל הגליונות, מכתבי יד נמחקים ומטושטשים, מאותיות דקים מן הדקים אשר לא תשלוט בהם גם עין סופרים בקיאים ורגילים. מקמחים כאלה לשתי לי בצק וסדרתי כמה מספרי מאה"ג ז"ל אשר נדפסו מאז ועד עתה ואשר אתי בכתובים עדנה. סדור כזה יוכיח כי היה נמנע בלתי אם ירדתי בכל ענין לעומקה של ההלכה. ההעתקות והסדורים האלה עוללו לנפשי יתר הרבה מכל הלמודים שלמדתי ומהם תוצאות למהלך רוחי. כי כבוד מר אבא ז"ל היה מצוין במצוינים בשכלו הזך ובהגיונו הישר, על כן התמידות והקביעות בחידושיו תרגלו לנפשי להגיון ישר, מהם פנה ומהם יתד לכל אשר חדשתי בימי חיי הבלי, ובשומי מעיני בחלק האגדה כי רבה העזובה בו באין ערוך לחלק ההלכה, כי מפרשי האגדה אין חולה מהם על הפשט הפשוט, רק מה שהוא יותר רחוק ויותר זר ותולה על בלימה הוא הטוב בעיניהם, ופניתי אני את לבי לחלק האגדה ביותר, נלוה עמי גם ההגיון הישר ב"ה והוא נחני ארח מישרים לרדת אל עמק הפשט או קרוב לו, ולבאר כמה מאות מאמרי חז"ל בש"ס ומדרשים. כבחינות מהם נדפסו בספר השנתי האסיף שנה שניה, וכנסת ישראל שנה ראשונה, ובעין יעקב דפוס ווילנא בחדושי אהבת איתן למר אבא ז"ל למסכת ברכות ושבת ובספר כוכב מיעקב, וביותר באורי "מדרש הגדה" להגדה של פסח דפוס ווארשא תרמ"ג, אשר מבקשי הפשט האמתי יראו שם חדשות ונצורות בעז"ה ולא היה עוד כבשם הזה.

עשרים שנה – משלשים עד חמשים – עבדתי את עבודתי הגדולה בסדורי החדש לספר "סדר הדורות" ספר רב השם, רב האיכות ורב הכמות, אשר היה ספר החתום, גל אחד של שבושים ובלבולים מאין כמהו בכל הספרים, וסדרתיו מחדש ויהי כלי חדש. בהמשך השנים ההנה היו עתים אשר רק בו לבד היו כל מעיני והגיתי בו יום ולילה, גם היו עתים אשר עבדתי את העבודה הזאת בסירוגין ולפרקים. וכתבתי לו גם תולדות הגאון המחבר, וכבר נדפס בשלשה חלקים. משפט הספר ומעשהו כתוב הדר הוא בהקדמתי הארוכה, רבים וכן שלמים הללו ב"ה את מלאכתי כי כספר חדש הוא וכאלו לא נדפס מימיו, ואזכיר רק שנים מהם – מלבד הרבנים הגאונים המסכימים בראש הספר – הרב הגדול המבקר הנפלא ר' אייזיק הירש ווייס נ"י בספרו העתי בית תלמוד, והרב המפורסם חופש כל חדרי תורה ר' שלמה באבער נ"י בכמה מספריו, ומלבד ספר סדר הדורות וכל אלה הנזכרים ממעל נדפסו ונתפשטו עוד בארץ מאשר כתבתי ומאשר פעלתי ועשיתי, אך אינם נוגעים בספרותנו, מתיחשים למעשה ידי מחברים בכלל ולא למשפחת סופרים, על כן אין להם זכרון במקום הזה.

רובי כתבי ידי, באורים, שירים ומליצות, מחברות מסודרות ומאמרים בודדים וגליונות מפוזרים, רובם נאבדו או נגנבו כלו באסון כלו. מלבד מה שחלו בהם ידי זרים בהמשך הימים אחד אחד, קרוני שני אסונים גדולים להכחיד ולאבד הרבה מכתבי ידי פעם אחת, האחד בירח אלול שנת תרל"ד במסעי מווילנא לווארשא בסביבות ביאליסטאק נגנבה מלתחתי המלאה אז מזן אל זן, קבץ גדול מכתבי ידי, והשני התבערה הגדולה פה קרית מינסק בירח תמוז תרמ"ב אשר משני קצותי אכלה האש, בביתי ובחנותי, אז עלו על מוקדה הרבה מכתבי ידי, וחבל על דאבדין! ובזה תמו דברי ימי במה שמיחשים אותי למשפחת סופרים.

(1) מאָזלען ביידיש, Masern בגרמנית – היא מחלת החצבת.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדור

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ג' אפריל 21, 2015 11:17 pm

יש ערך מפורט עליו בוויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7% ... 7%AA%D7%9F

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדור

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ש' אפריל 25, 2015 8:24 pm

דבר בעתו, מתוך "רוח חכמים" על פרשת אמור

http://buch-binder.blogspot.co.il/2015/ ... ost_6.html

מערב עד ערב תשבתו שבתכם, בענין זה שהיום הולך אחר הלילה יש לי הערה בטעמא של דבר ועפ"ז תתפרש לנו היטב הסוגיא דריש ברכות דתנינן מאימתי קורין את שמע בערבית כו' ופריך בגמ' מ"ש דתני ערבית ברישא ליתני דשחרית ברישא (פי' התוס' כדאשכחן בתמיד דכתיב של בקר תחלה) ומשני תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך כו' ואבע"א יליף מברייתו של עולם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ופרכינן אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ליתני דערבית ברישא, וכתבו התוס' ד"ה אי הכי כו' אי אמרת בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך א"כ אינו מקפיד קרא אלא אק"ש אלא א"א דסמיך אקרא דברייתו של עולם א"כ קפיד אכל מילי א"כ סיפא דקתני כו', והקשה המהרש"א אהא דמשני תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך וכן ע"ד התוס' דכשיליף מברייתו ש"ע קפיד אכל מילי א"כ אמאי בתמיד מקדים בקר לשל ערב, והנראה לי בזה דהנה יש לדקדק בסוגין בהתחלת קושיית הגמ' מ"ש דתני ערבית ברישא ליתני דשחרית ברישא מאי קושיא היא הא קיי"ל דהיום הולך אחר הלילה א"כ שפיר תני תחלה חובת הלילה, כי הלילה יחשב ראשית היום, ומר אבא הגאון ז"ל הסביר יפה דמש"ה פתח התנא במצות ק"ש מפני שהיא מצוה ראשונה הבאה ליד האדם כשנעשה בר מצוה ונכנס בחובת קיום המצות שנעשה בר חיוב בתחלת הלילה מפני שהיום הולך אחר הלילה ומצות קריאת שמע היא הראשונה הבאה לידו, וא"כ קשה מאי פריך כלל מ"ש דתני ערבית ברישא, ומ"ש התוס' טעם לקושית הגמ' כדאשכחן בתמיד דכתיב של בקר תחלה, יש לדקדק ע"ז בתרתי חדא דאכתי קשה מה ראה המקשן להשוות ק"ש לתמיד יותר משארי מקומות דחשבינן ההתחלה מהלילה משום דהיום הולך אחר הלילה, מאי אולמא דתמיד מכל הנך, ועוד דבתמיד גופי' טעמא בעי מ"ש דכתב בי' רחמנא של בקר תחלה ומאי שנא מבכל מקום דהיום הולך אחר הלילה והל"ל ערב ואח"כ בקר, ועוד לפמ"ש הצל"ח ליישב קושיית המהרש"א מהגמרא והתוס' דבאמת קפיד קרא בכל מילי להקדים ערב לבקר ותמיד שאני דבקדשים הלילה הולך אחר היום עכ"ד, א"כ תהדר הקושי' על התוס' שפירשו הא דפריך ליתני דשחרית ברישא כדאשכחן בתמיד דכתיב של בקר תחלה, הא שאני תמיד דבקדשים הלילה הולך אחר היום ומאי שייטי' דק"ש לדמותה לתמיד, אולם לדידי אין דברי הצל"ח בזה מחוורין כי לענ"ד קדימת בקר לערב בתמיד אין לה דמיון ושייכות לענין קדשים שהלילה הולך אחר היום, כי מה שבקדשים הלילה הולך אחר היום אפשר דאין זה מפני גזרת הכתוב דכך הלכה בקדשים, רק הוא מצד המעשה והמציאות שעבודת הלילה היא גמר מלאכת היום היינו הקטרת איברים ופדרים ואכילת כהנים מהזבחים שנזבחו מבעוד יום, וא"כ ממילא נמשך הלילה אחר היום כלומר בלילה גומרים מה שהחלו כבר לעשות ביום, אבל בעבודות נפרדות שאין השניה השלמת העבודה הקודמת כמו שני התמידין שהם שתי עבודות בפני עצמן מאי שייך בזה דבקדשים הולך הלילה אחר היום, וא"כ דמי שפיר לקריאת שם {צ"ל שמע} של שחרית ושל ערבית, ושפיר פירשו התוס' קושיית הגמרא ליתני דשחרית ברישא כדאשכחן בתמיד.

אך קושיית המהרש"א מתמיד מיושבת בפשיטות דלפי האיבעית אימא קושטא דקפיד קרא אכל מילי להקדים ערב לבקר, והא דתמיד שאני דשניהם ביום ולא בלילה ומאי דקרי לשני ערב הוא לגבי הראשון שהוא בבקר קרי לשני בערב פי' כשנוטה השמש לערוב אבל עכ"פ יום גמור הוא ועוד היום גדול, כדתנן (פסחים דף נח) תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה, ודייק ריב"ל בגמרא מקרא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים חלקהו לבין שני ערבים ב' שעות ומחצה לכאן ב' שעות ומחצה לכאן ושעה אחת לעשייתו, ורבא אסיק עלה מצותו דתמיד משינטו צללי ערב מ"ט דאמר קרא בין הערבים מעידנא דמתחיל שמשא למערב פרש"י דהיינו מחצי שבע ואילך שהחמה נוטה למערב כו', הרי מפורש דחצי שעה אחר חצות היום קרי לי' ערב ואפי' לריב"ל עוד ב' שעות ומחצה עד הלילה, וא"כ מאי ערבית ושחרית שייך הכא גבי תמיד, דשניהם ביום אחד הם ובודאי מקדים הראשון לשני שלא להפוך סדר מעשה הקרבנות, ולא דמי לק"ש ולכל מילי דאחת ביום ואחת בלילה, והתוס' שפירשו כדאשכחן בתמיד והשוו המדות ק"ש לתמיד הוא לפי סברת המקשן בתחלה קודם דידעינן מהילפותא דיליף מברייתו של עולם להבדיל בין יום ובין לילה ומערב מתחיל חשבון היום ע"כ כיון דאשכחן בקרא דתמיד דכתיב של בקר תחלה מש"ה הקשה דגם בק"ש ליתני דשחרית ברישא דכיון דמצינו עכ"פ ערב גם בתמיד וחשיב בקר קודם, ולא ידע עוד להבדיל בין ערב של תמיד שהוא בערוב היום בעוד היום גדול ובין ערב ממש ושפיר מדמה אהדדי, אבל במסקנא דאסיק דיליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר דהתם ערב ממש כי אז היא ההתחלה קושטא דלפ"ז לא דמי ק"ש לתמידין דשניהם הוו ביום, ומצאתי שגם בזה הרגיש הצל"ח.

ועדיין דברי התוס' דחוקים בעיני, וגם לא עלתה עוד ארוכה לקושייתנו הראשונה מאי קושיא היא מעיקרא ליתני דשחרית ברישא וכי לא ידע המקשן מהכלל המונח דהיום הולך אחר הלילה ומ"ש הכא, ועוד הערנו כבר במ"ש התוס' כדאשכחן בתמיד מאי עדיפא לי' למילף מתמיד משאר מילי, גם מאי טעמא דתמיד גופי' דהוציאה רחמנא אותו מהכלל דהיום הולך אחר הלילה, ואין לתרץ דתמיד שאני דשניהם ביום כמ"ש לעיל, דא"כ קשיא מני' ובי' מאי קושיא היא כדאשכחן בתמיד הא תמיד שאני ששניהם ביום אבל ק"ש אחת ביום ואחת בלילה, ע"כ נראה בעיני לתת טעמא וסברא חדתא לעיקר הדבר מדוע באמת הולך היום אחר הלילה, כי זה מחויב להיות מצד שישראל מונין ללבנה, וא"כ בתחלת הלילה מתחיל חשבון המעת לעת, ואלו מנינו לחמה היה מתחיל מתחלת היום כשהחמה יוצאה להאיר אבל כשאנחנו מונים ללבנה איך אפשר שנתחיל המנין מן אור היום והלא אז הוא במחצית המעת לעת, והוא פשוט שאין להתעקש בו לענ"ד, ואם כנים אנחנו בהנחתנו זאת תצא לנו הערה חדשה, כי זהו דוקא בדבר הנוגע בקביעות בסדר זמנים דהיינו בחגים ובמועדים שזה תלוי בחשבון המנין של הלבנה, דצווי התורה שביום פלוני בחדש יהיה לנו חג ולפי המנוי ללבנה מתחיל היום מבערב, על כרחך שההתחלה היא מערב והיום שלאחריו הולך אחריו עד הערב השני שהוא יום אחר, וכן בשבת שהתחיל המנין ללבנה מבערב כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ונגמרו ששת הימים בשקיעת החמה של יום הששי, והתחיל יום השבת לפי הקביעות מתחלת הלילה, וכן בכל דבר התלוי בקביעות מתחיל מבערב מפני היסוד שהמנוי הוא מבערב ללבנה, אבל בדבר שאינו תלוי בקביעות ובחשבון כלל רק הוא צווי קבוע ותמידי מדי יום ביומו ואינו נוגע לחשבון המנין ללבנה אין שייכות בזה קדימת ערב לבקר ומקדים בקר לערב, כפי סדר העבודה והמעשה באדם שמתחיל לעבוד בקומו משנתו ועובד עד שהולך לישן בלילה, ולדעתי ראיה גדולה לזה מדכתיב (שמות יג כא) ללכת יומם ולילה, וכן (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה, וכן במקומות הרבה מקדים יום ללילה, אעפ"י שלפי תורתנו הק' הלילה קודם ליום, רק כיון דלא מיירי בדבר התלוי בקביעות ביום קבוע ומוגבל לזה, רק באיזה פעולה וענין תמידי בלי הפסק ימים בינתים כמו בלמוד התורה שחובתו קבוע בכל יום ובכל עת ובכל שעה ע"כ מקדים יום ללילה, כדרכן של בני אדם שהתחלת המעשים ביום ובלילה הוא סוף העבודות, וע"כ הקרבת תמידין שהיא חובת יום יום בלי הפסק מקדים שפיר בקר לערב, ולפ"ז בק"ש נמי שהיא חובה תמידית בכל יום מאי שייך בזה המנוי ללבנה להקדים ערב לבקר, אלא הסדר תלוי בהמעשה איזה מהם נעשה מקודם וכיון שמעשה האדם מתחיל מהבקר, ע"כ יש לחשוב ק"ש של שחרית קודם לק"ש של ערבית ודמי בזה ק"ש לתמיד, ומקשי שפיר מ"ש דתני ערבית ברישא ליתני דשחרית ברישא וכפי' התוס' כדאשכחן בתמיד שהוא תמידי ואינו תלוי בקביעות אלא עפ"י סדר המעשה במשך עת עבודתו עד שהולך לישון, [ואפשר לומר דבהא דבקדשים נמי הלילה הולך אחר היום הוא משום דעבודת קדשים היא ג"כ תמידית ואינה תלויה בקביעת הימים, ולפי דברינו ודאי דבתמידות נחשב לפי סדר עבודת האדם והלילה הולך אחר היום, ומש"ה גם כניסת כל בית אב לעבודה התחילה מן הבקר והקטרת איברים ופדרים הנותרים שלא נתעכלו היתה על בית אב הקודם מפני שהוא דבר תמידי דבר יום ביומו בלי הפסק ואין זה ענין לחשבון הלבנה לחלק העבודה מתחלת הלילה] ומשני ואב"א דיליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר ואין זה מטעם המנוי ללבנה כי ביום הראשון עדיין לא נבראו המאורות, ע"כ הקדים התנא ג"כ ערב לבקר, ומתמיד לא קשיא כמה שהקשה במהרש"א דהתמידין שניהם ביום כמ"ש לעיל, או כמה שתירץ במהרש"א דבקרא אינו מקפיץ {צ"ל מקפיד} רק דהתנא היה לו להקפיד עיין שם.

ולכאורה יש לסתור הנחתנו מהא דמילה שהלידה אינה תלויה בחשבון הקביעות רק מהמקרים התמידים בדרך כלל בכל יום בכל עת ובכל שעה, ומה ענין זה להקביעות עפ"י הלבנה, וא"כ הנולד בלילה צריכין לחשוב הלילה ליום שלפניו, והיום שלאחריו הוא יום שני, וא"כ יכלו שמונת הימים ביום השביעי, וכשאנחנו מלים אותו ביום השמיני לפי המנין שלנו הלא הוא יום התשיעי, אבל לאו קושיא היא זו, כי המשכת הלילה אחר היום לפי הנחתנו היא רק בענינים של פעולה ומעשה האדם שלפי סדר עולם במעשים עושה האדם מתחלת היום עד שהולך לישן ולפי תכיפת העבודה המשך אחד הוא ואין הפסק בשקיעת החמה, אבל במה שתלוי בהטבע עצמה כמו זמן הלידה שהלידה נפעלת מעצמה בעתה בלי פעולת אדם רק כפי ההזדמנות מצד הטבע, אין זה בכלל שמתחיל האדם ביום וגומר בלילה, רק לפי צווי תורה"ק למנות ללבנה, והיום הולך אחר הלילה, ועיין בנדרים פרק קונם דיש הבדל בין היום ובין יום אחד לענין אם אסור גם כשתחשך דבנדרים שאני דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, ועיין ריש תענית ובס' גבורת ארי, ועיין בנדרים (דף עו) בענין זמן הפרת דברים.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדור

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ו' אפריל 01, 2016 1:38 pm

תולדות הרה"ג ר' מאיר יהודה ליב משכיל לאיתן זצוק"ל הי"ד בן הג"ר אברהם יצחק בן הרה"ג ר' אהרן שהיה אחיו הגדול של ר' נפתלי משכיל לאיתן

http://buch-binder.blogspot.co.il/2016/ ... -post.html
.
קבצים מצורפים
ר מאיר יהודה ליב משכיל לאיתן.jpg
ר מאיר יהודה ליב משכיל לאיתן.jpg (46.44 KiB) נצפה 842 פעמים
נערך לאחרונה על ידי דרו בר פפא ב ב' יולי 18, 2016 6:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה לר' נפתלי משכיל לאיתן

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ג' יוני 07, 2016 1:29 pm

עלים לדוגמא - רוח חכמים ריש פרשת בראשית

מצ"ב קובץ PDF
.
קבצים מצורפים
רוח חכמים ריש פרשת בראשית.pdf
(415.44 KiB) הורד 115 פעמים

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ג' יולי 05, 2016 9:46 am

.
מודעה בעיתון הצפירה, 29 אוגוסט 1913: חדשה בספרות הדרוש !

http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=90BC96CC

וכאן הקדמת בני המחבר שנדפסה בראש הספר

http://buch-binder.blogspot.co.il/2013/ ... st_19.html

.
קבצים מצורפים
מודעה על רוח חכמים.PNG
מודעה על רוח חכמים.PNG (176.57 KiB) נצפה 1023 פעמים

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

הסכמות הגאונים על ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ד' יולי 13, 2016 11:24 am

.
במהדורות הצילום הנפוצות של "סדר הדורות" נשמטו ארבע הסכמות שניתנו לרב המסדר ר' נפתלי משכיל לאיתן.

שתיים מתוכן הן הסכמות מרבני מינסק: א. הג"ר אריה ב"ר יעקב מ"ץ במינסק, מח"ס באר היטב על ויקרא. ב. הג"ר משה יהודה ליב ב"ר שמואל, אף הוא מ"ץ במינסק.

השתיים האחרות הן: א. מאחיו הקטן של הרב המסדר, הג"ר משה ניסן משכיל לאיתן. ב. מבן אחיו, הג"ר אברהם יצחק משכיל לאיתן.

גם בהדפסה המחודשת של הוצאת "אור החיים" לא נדפסו ארבע ההסכמות הנ"ל.

כאן מופיעות ההסכמות החסרות בדפוסי הצילום הנפוצים

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7

כאן הוצ' אור החיים

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50122&

איך קרה שכולם השמיטו את אותן הסכמות ?

אולי זה מוכיח שבהוצ' אור החיים הדפיסו מתוך דפוס צילום

.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » א' יולי 17, 2016 8:20 pm

.
מכתב מר' נפתלי משכיל לאיתן אל החכם שלמה באבער ובתוכו הוא מודה לו על עזרתו הכספית לנפגעי הפוגרומים של ה"סופות" בנגב רוסיא.

http://buch-binder.blogspot.co.il/2015/ ... ost_1.html

.
קבצים מצורפים
ר נפתלי משכיל לאיתן כותב לבאבער.jpg
ר נפתלי משכיל לאיתן כותב לבאבער.jpg (208.17 KiB) נצפה 865 פעמים
ר נפתלי משכיל לאיתן כותב ל-באבער.jpg
ר נפתלי משכיל לאיתן כותב ל-באבער.jpg (184.75 KiB) נצפה 865 פעמים

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ש' אוקטובר 29, 2016 7:42 pm

.
שני חלקי הספר הועלו לאתר היברו בוקס

רוח חכמים חלק ראשון http://www.hebrewbooks.org/54913
רוח חכמים חלק שני http://www.hebrewbooks.org/54914

גם קונטרס "מזמור לאיתן" הועלה http://www.hebrewbooks.org/54897

.

דרו בר פפא
הודעות: 199
הצטרף: ו' יולי 25, 2014 6:01 pm

Re: ספר "רוח חכמים" על התורה מהרב המו"ל והמסדר ספר "סדר הדורות"

הודעהעל ידי דרו בר פפא » ד' נובמבר 23, 2016 10:01 pm

.
ועתה מצאתי ראיתי שהחיבורים הנ"ל הועלו גם לאוצר החכמה

רוח חכמים חלק א http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?199649
רוח חכמים חלק ב http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?199650

קונטרס מזמור לאיתן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?199647

יישר כחם של בעלי האוצר
.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], אלישיב ש, חלמישצור, יודע_ספר, ישבב הסופר, לבי במערב, לענין, מטעים, מיללער, מענה איש ו־ 28 אורחים

cron