kivi כתב:במלבי"ם בפרשת אמור כתב שלחם הוא לשון נקבה
'אך לבן ננס ס"ל דיהיו לשון זכר וא"כ אינו קאי על הלחם שהיא לשון נקבה. כמ"ש סולת תהיינה. כי כבר התבאר. שכ"מ שבא פעל אחד על שני שמות יתפס כפי השם שהוא עקר ואם עקר הפעל נאמר על הלחם היה ל"ל תהיינה'.
יהושע מונדשיין כתב:וכבר דנו במקו"א בכלל המיוחס לראב"ע, שכל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו או נקבהו.
ואם בא לחם בזכר וחררה נקיבה, בלשון המחבר, אין לחוש, כי מצאנו פת בלשון נקיבה, משלי י"ז א', וכ"ג ח'. ולחם בא בזכוריו, מלכים [א] י"ד ג' עשרה לחם, תלים ק"ד ט"ו ולחם לבב אנוש יסעד, ובתורה במדבר ד' ז' ולחם [התמיד עליו] יהיה. ואל תשיבני מלחם תנופה "שתים" ויקרא כ"ג י"ז, קאי על תנופה, מורם מנחה "חדשה", עיין רש"י שם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 193 אורחים