אוצר החכמה כתב:לא ברור מה הויכוח כאן.
שני הפירושים אפשריים. האם זה המקום היחיד שנתקלתם באפשרות של שני פירושים במקרא?
ואילו לא היו לשונות בחז"ל וברש"י שמבינים שיש מושג שנקרא עקרת הבית היה אפשר לומר שאין מקור לביטוי "מודרני" זה (ומייד היו מתנפלים שאין זה לשה"ק וכולי) אבל אחרי שהביטוי קיים ברור ששני הפירושים אפשריים.
לא כתבתי שהיא ביטוי מודרני
רק שהיא ביטוי מליצית
ולא ראיתי במפורשים קדמונים שפירשו זאת היינו במובן של "עיקרו של הבית"
אם שמחמת הדקדוק של התיו של עקרת שבפשטות מורה על הסמיכות הי' נטי' לפרש כן
אלא על כרחך שא"א לפרש כן כלל
והטעם פשוט
שא"כ יהי' מושיבי חסר גזרה
מושיבי (את מי?) להיות עקרת הבית, ולהיות אם הבנים שמחה
משא"כ לרש"י
הפירוש
מושיבי את העקרה [והיינו ציון שנמשל כעקרה], הבית (כך משמע שהבית פירושו לרש"י שיושיבנה בבית או לבנות בית, וכך משמע באבן עזרא, דאם לרש"י עקרת נסמך לבית, הרי רש"י כתב דעקרת היא מלשון עקרה, ומה זה עקרת הבית עקרה של הבית, ואם כמלבי"ם הי' לו לפרש, ואפי' תדחוק שגם לרש"י פירושו עקרה של הבית, אבל הא ודאי שאין פירושו "עיקרו של בית" כביטוי המליצי)
ולמלבי"ם מושיבי את עקרת הבית [היינו ששתתה כוס עיקרין] להיות אם הבנים שמחה
אבל לפרש מושיבי את האשה שהיא עיקרו של הבית, להיות אם הבנים שמחה אין זה דבר והפיכו כלל
באופן שא"א כלל שיהי' פירוש המילולי בפסוק "עיקרו של בית"
ורבותינו ז"ל דרשו זה באופן דרש
ונמשך אחריהם רש"י הק' למליצה שהי' רחל עקרת הבית
ולכן תמהתי על התוי"ט שרצה להביא סמוכות ללשון אנשי ביתיה שקאי על אשתו, מלשון הקרא עקרת הבית
עיין בתחילת האשכול
ולא ידעתי מה הלומד בישיבה שח ומה שני צדדים יש ומה הכריע מרן הגר"ח קניבסקי, וגם שאר ההוספות של תבן וקש שלא בדרי דאונא, לאשכול זה שרציתי רק לעורר הערה על דברי התוי"ט
לדעתי הסברתי את עצמי די ברור
