אנציקלופדיה תלמודית כרך חדש- מופיע עתה!

[איש_ספר]

המפעל הגדול האנציקלופדיה התלמודית הנמצא כידוע בתנופה של עשיה, מוציא עתה את הכרך השני לשנה זו, כרך לה והוא מלא וגדוש בערכים חשובים ויסודיים.

רצ"ב תחילת הכרך הכולל תוכן עניינים מפורט.

פתיחה ותוכן עניינים.pdf

(274.84 KiB) הורד 922 פעמים

[צולניק]

יש"כ.

נדהמתי לראות במנהגי ל"ג בעומר איזכור ל"מנהגים" כמו שריפת בגדים וחץ וקשת - כמדומה שבכרכים הראשונים לא היה עולה על הדעת להכניס דברים מעין אלו.

[אוהב אוצר]

אין מה לעשות, סגנון ואופי הדור מחייב.

[איש_ספר]

יש"כ.

נדהמתי לראות במנהגי ל"ג בעומר איזכור ל"מנהגים" כמו שריפת בגדים וחץ וקשת - כמדומה שבכרכים הראשונים לא היה עולה על הדעת להכניס דברים מעין אלו.

מן הסתם אם אופי הכרכים הראשונים היה נשמר לא היה כלל ערך ל"ג בעומר, (אני כותב מהשערה מבלי לבדוק ברשימת הערכים שאינה תח"י), אבל אם כבר יש ערך, למה לא לכתוב על שריפת הבגדים שנידון בדברי גדולי הפוסקים.

[כנסת ישראל]

מילא שריפת הבגדים, וגם זה צ"ל בערך בל תשחית ולא כאן, אבל חץ וקשת?
אופי הדור מחייב? לזה יש נטעי גבריאל. לא אנציקלופדיה תלמודית! מה לזה ולתלמוד?

[איש_ספר]

מילא שריפת הבגדים, וגם זה צ"ל בערך בל תשחית ולא כאן, אבל חץ וקשת?
אופי הדור מחייב? לזה יש נטעי גבריאל. לא אנציקלופדיה תלמודית! מה לזה ולתלמוד?

אם הכלל שכל דבר שאין לו שורש בתלמוד אין עליו ערך, אז אין מקום לערך הזה כלל.
ואחרי שהוחלט לעשות כזה ערך, אז יש מקום לכתוב על מנהגי היום, ואם כותבים על מנהגי היום ובבני יששכר כתב שנהגו לירות בחץ וקשת אז יש מקום להביא גם את דבריו.
כ"ז בדרך אפשר...

[הכהן]

אמרו לי פעם שכל הערכים הם מעזבונו של רשי"ז והעבודה היא רק עריכה והרחבה

[לומד_בישיבה]

מילא שריפת הבגדים, וגם זה צ"ל בערך בל תשחית ולא כאן, אבל חץ וקשת?
אופי הדור מחייב? לזה יש נטעי גבריאל. לא אנציקלופדיה תלמודית! מה לזה ולתלמוד?

אם הכלל שכל דבר שאין לו שורש בתלמוד אין עליו ערך, אז אין מקום לערך הזה כלל.
ואחרי שהוחלט לעשות כזה ערך, אז יש מקום לכתוב על מנהגי היום, ואם כותבים על מנהגי היום ובבני יששכר כתב שנהגו לירות בחץ וקשת אז יש מקום להביא גם את דבריו.
כ"ז בדרך אפשר...

אאל"ט בפעם הראשונה שהכניסו ערך שאינו תלמודי היה ערך חשמל.

[טריד בגירסיה]

כבר לפנ"ז - ערך הגבהה, שמקורה במס' סופרים; וכן ע' חזקת ישוב וע' חזקת מצוות, שלא הוזכרו בתלמוד ובגאונים; וע' חרם דרבנו גרשם.

[אמסטרדם]

ע"ע כתל המערבי.

---

ייש"כ דאיש ספר.

[מצעירי הצאן]

הוזכרו כאן כמה טענות נגד האנצ"ת. נדמה לי שאין בהן ממש.
יש באנצ"ת גם ערכים של מנהגים, כמו בר מצוה, או ברית מילה, שנכתבו בידי הרב זוין ז"ל, ויש בהם מנהגים שונים.
היה מורגל בפי הגאון ר' רפאל שמואלביץ הי"ו, שהוא תלמיד של הרב זוין, ואחד הדברים החשובים שלמד ממנו, הוא שמותר לחשוב על הדברים שנית ולשנותם, אם נראה שיש בזה צורך, וגם הרב זוין היה משנה מפעם לפעם את הכללים, כדי לשפרם. לכן בהחלט קורה שערכים שהרב זוין חשב שלא יכתבו, נכתבים, או ערכים שהרב זוין חשב שיהיו ערכים, הוחלט שלא יהיו. אין טעם להיות מקובע על הדברים שהרב זוין כתב, אלא צריך לשקול בכובד ראש לגופו של ענין כל דבר ודבר.

[כנסת ישראל]

הוזכרה כאן רק טענה אחת, ולא ענית עליה כלום.
צריך לשנות ולשפר ולא לשנות ולקלקל.
אני יכול להבין שמכניסים ערכים בנושאי הלכה שנתקנו אחרי חתימת התלמוד [ע"י חכמים תלמודיים], וודאי מושגים שהתחדשו אחר התלמוד שהדיון בהם הוא מכח התלמוד כמו חשמל, אבל להכניס פולקלור ומנהגים עממים שאין להם כל קשר לא לתלמוד ולא ל'עניני הלכה', זו זילות של האנצ"ת ושל ההלכה בכלל.
האם גם 'מנהג' ח"י רוטל הוזכר? מאי שנא האדמו"ר מבאבוב מה'בני יששכר'?

[ברקים רב]

מה הפירוש ערכים "בנושאי הלכה" שנתקנו אחרי חתימת התלמוד? מה עושה את חדר"ג על נשיאת שתי נשים "הלכתי" או "תלמודי"?

[קומי_אורי]

האם 'תלמוד' הכוונה דוקא לתלמוד בבלי? ולא תלמוד ירושלמי, או תקנות גאונים? תלמודית הוא במובן של מונחים תלמודיים שהם חלק מעולם הלימוד, גם אם אינם הלכתיים (להבדיל מאנציקלופדיה הלכתית, שבאים בה רק פסקי ההלכה). גם התלמוד של האדמו"ר מזוטשקע הוא תלמוד, בדיוק כמו שחידושים של הרוגאטשובר הם חלק מהתלמוד. בני יששכר הוא ספר שמובא בספרי הליקוטים (מי שמביא דרכי תשובה לא יביא בני יששכר המובא בדרכ"ת?), כל השאלה היא האם יש לייחד פרק למנהג זה, או להזכיר אותו בהערת שוליים וכדו'.

[בברכה המשולשת]

על השאלה מהו תלמוד לעניין האנצי"ת כבר ענה הר"י הוטנר מנהל האנצי"ת במכתבו שפורסם בכה"ע המעיין לפני מס' שנים

[מבקש תורה]

על הזריזות העצומה שאנו זוכים כעת לכרכים אחד אחר השני-
אני יודע מתוך המערכת נכנס תורם גדול שהתנה שמוכן להשתתף בתנאי שהכל ייגמר עד 10 שנים וזה התוכנית
אין ספק שזה יפגע ברמה ובמקצועיות שהיו עד היום.

[פלתי]

על הזריזות העצומה שאנו זוכים כעת לכרכים אחד אחר השני-
אני יודע מתוך המערכת נכנס תורם גדול שהתנה שמוכן להשתתף בתנאי שהכל ייגמר עד 10 שנים וזה התוכנית
אין ספק שזה יפגע ברמה ובמקצועיות שהיו עד היום.

למה אין ספק? האם אתה יודע בדיוק מה הלך שם? האם ברור לך שהאיטיות עד היום היתה מחמת דקדוק העיון והעמידה על כל פסיק? אולי פשוט לא היה מספיק תקציב, אולי הניהול היה חובבני? ואולי עוד אלף ואחת סיבות? האם ראית בכרכים האחרונים ירידה ברמה?

[שש בן שש]

האם כבר נמצא בחנויות?

[איש_ספר]

הספר הופיע מן הדפוס בשבוע העבר.

[אנא עבדא]

הוזכרו כאן כמה טענות נגד האנצ"ת. נדמה לי שאין בהן ממש.
יש באנצ"ת גם ערכים של מנהגים, כמו בר מצוה, או ברית מילה, שנכתבו בידי הרב זוין ז"ל, ויש בהם מנהגים שונים.
היה מורגל בפי הגאון ר' רפאל שמואלביץ הי"ו, שהוא תלמיד של הרב זוין, ואחד הדברים החשובים שלמד ממנו, הוא שמותר לחשוב על הדברים שנית ולשנותם, אם נראה שיש בזה צורך, וגם הרב זוין היה משנה מפעם לפעם את הכללים, כדי לשפרם. לכן בהחלט קורה שערכים שהרב זוין חשב שלא יכתבו, נכתבים, או ערכים שהרב זוין חשב שיהיו ערכים, הוחלט שלא יהיו. אין טעם להיות מקובע על הדברים שהרב זוין כתב, אלא צריך לשקול בכובד ראש לגופו של ענין כל דבר ודבר.

דברי פי חכם חן!

[נבון]

בשעתו אמרו, כי הרב זוין כתב את האיצ' ומאז פטירתו כותבים רק מפתחות...
מידע חשוב. האיצ' מופצת בהפצת אור החיים שם המחיר 78 ש"ח, נמוך בהרבה מחנויות אחרות.

[יעקב כהן]

בימים אלה נמסר לדפוס כרך ל"ו של האנציקלופדיה התלמודית, והוא יצא לאור אי"ה בעוד מספר שבועות. כרך זה הוא אחד הגדולים בכמות, והוא מכיל 23 ערכים בכ-33 גיליונות.

תוכן מפורט לו.pdf

(268.2 KiB) הורד 473 פעמים

[לולי דמיסתפינא]

הבני יששכר ורבי שמואל העליר, שמביאים ודנים במנהגים אלו, לא היו גדולי עולם די חשובים שדבריהם יובאו באצנקלופדיה, כשאר סברות למדניות של אחרוני זמנינו?

[איש_ספר]

כרך חדש כולל ערכים חשובים כתמיד. הופיע זה עתה. רצ"ב מפתח לתוכנו.

כרך לט.pdf

(350.1 KiB) הורד 555 פעמים

[דרומי]

מזל טוב!

[מתון]

מישהו יודע האם הכרך הבא יכלול בתוכו ערך "מעילה"?

[שיבר]

התאונן בפני חכ"א, שבערך כלים (ריש כרך לא) נכתב כי ייצא כרך נפרד עם סוגי כלים לפי פירוט שנתנו שם, והנה מאז יצאו כו"כ כרכים ולא קיימו הבטחתם.

בנוגע לפירוט הערכים, התהלכה הלצה בעבר כי הערך האחרון באנצי' יהיה תשעה באב, אלא שעד שייצא לאור, כבר לא יהיה רלוונטי... (הכוונה לחלקים מערכים שכבר הוכנו זה שנים, כפי שיש גם בכרך זה האחרון כמו שעולה משמות העורכים שחלקם כבר עשרות שנים אינם בין החיים).

[חיים]

התאונן בפני חכ"א, שבערך כלים (ריש כרך לא) נכתב כי ייצא כרך נפרד עם סוגי כלים לפי פירוט שנתנו שם, והנה מאז יצאו כו"כ כרכים ולא קיימו הבטחתם.

התפלאתי, אבל שיבר כרגיל צודק. מוזר.

[איש_ספר]

מישהו יודע האם הכרך הבא יכלול בתוכו ערך "מעילה"?

לא יכלול. ומן הסתם גם לא הכרך שאחריו.

[איש_ספר]

התאונן בפני חכ"א, שבערך כלים (ריש כרך לא) נכתב כי ייצא כרך נפרד עם סוגי כלים לפי פירוט שנתנו שם, והנה מאז יצאו כו"כ כרכים ולא קיימו הבטחתם.

התפלאתי, אבל שיבר כרגיל צודק. מוזר.

כמה מוזר זה כבר יכול להיות? התשובה פשוטה מאד, הם רואים חשיבות גדולה יותר להשלים את האנצ"ת מאשר להרחיב בעניני כלים.
המעונין לקבל חומר שנאסף בערכי כלים, פונה ומקבל.

[מתון]

מישהו יודע האם הכרך הבא יכלול בתוכו ערך "מעילה"?

לא יכלול. ומן הסתם גם לא הכרך שאחריו.

תודה!

[יהודה בן יעקב]

יצא כרך חדש - כרך מ.
בתוכו ערכים: מודה במקצת, מודה בקנס, מומים [באשה, כהן] ועוד.
יבוא הרב אי"ס ויצרף את התוכן.

[א איד]

התאונן בפני חכ"א, שבערך כלים (ריש כרך לא) נכתב כי ייצא כרך נפרד עם סוגי כלים לפי פירוט שנתנו שם, והנה מאז יצאו כו"כ כרכים ולא קיימו הבטחתם.

התפלאתי, אבל שיבר כרגיל צודק. מוזר.

הופיע.
viewtopic.php?p=806107#p806107