ספרי רמ"נ משטפינשט

[ברקים רב]

בזכרוני שקראתי פעם ספר דיי חריג של אחד מאדמור"י שושלת ריזי'ן בדור שלפני מלחה"ע, שעוסק בענייני מדע ואמונה וכדו', מישהו יכול להזכירני אם יש אכן ספר כזה וא"כ איזהו?



----
עודכנה כותרת

[איש_ספר]

אולי אתה מתכון לספרים של רמ"מ משטפנשט, על האמת והשקר, דברי מנחם, על החלומות, ועוד.
הוא היחיד שיכול להיות מתאים. יש גם משהו בסגנון מודרני של האדמו"ר מזלטופל חתן של אדמו"ר מטשרקוב. (שמעתי שחמיו ביקש ממנו לכתוב כך כסוג של תשובה לגיסו הנ"ל משטפנשט)

[יורה דעה]

היכן ניתן להשיג את הספרים של רמ"מ משטפנשט?

[חקר]

אולי אתה מתכון לספרים של רמ"מ משטפנשט, על האמת והשקר, דברי מנחם, על החלומות, ועוד.

צ"ל רמ"נ=רבי מנחם נחום

[אמרתי אחכמה]

היכן ניתן להשיג את הספרים של רמ"מ משטפנשט?

יש באוצר.
חפש תחת שם מחבר: פרידמן, מנחם נחום בן אברהם יהושע העשל \ השיל

[איש_ספר]

ספרי רמ"נ כולם יצאו ע"י הרב יצחק חכם מאור עקיבא (מחבר הספרים המשעשעים זהב מנחם) אגודים בכרך אחד.
אברך אחד שהציץ בהם ונפגע הלך עמם לרב וואזנר, והלה אמר לו שאסור לקרוא בהם. והוא פרסם את דעתם במוסף שבת קודש של יתד נאמן.
אני חושב שבאוצר יש רק חלק.
אגב, לפני כמה שנים בנזר התורה פורסם קטע שלו, בגליון הבא הגיב מישהו שלדעתו יש שם דברים מוזרים ומשונים.

[איש_ספר]

הנה דוגמא לציטוט מדברי רמ"נ ותגובת הכותב שם.

http://www.otzar.org/aspcrops/85085_319 ... 272012.asp

(אבל בפאפירוס נאש מצאו עשרת הדברות עם קר"ש)

[יורה דעה]

האם אכן הדבר ברור מעל לכל ספק, שספרים אלו יצאו מפרי עטו של רמ"נ?

[איש_ספר]

יור"ד, לאיפה אתה מתכון לקחת אותנו הפעם?

[יורה דעה]

יש חמישה מסלולים, האחד לקושטאנדינא, והשני לגרמייזא, והשלישי לצרפת, הרביעי לשטפנשט, והחמישי לבית העלמין בגבעתיים. כל הדרכים בחזקת סכנה, אבל יש שמירה מלמעלה...

עכשיו, אני שואל ברצינות.

[היא שיחתי]

האם אכן הדבר ברור מעל לכל ספק, שספרים אלו יצאו מפרי עטו של רמ"נ?

תעשה חיפוש ברשת תראה שכן
אולי תחפש רבי מנחם נחום מאיציקאן-שטפנשט

[יורה דעה]

אסביר דבריי, כמי שנמנה על החובבנים שמחפשים פנינים ואמרי שפר מכל הספרים, לכל העדות והחוגים, אני מוצא לעתים בספרים לבית רוז'ין את שאהבה נפשי, על אף שהשמועה אומרת שספריהם כלל אינם מוסמכים ומדוייקים, ויש בהם כמה וכמה סתירות והעתקות, בכל זאת יש גם ווארטים ופנינים די נחמדים, ושלא משנה בהם מוצא הדברים. ומשום כך, כל עין תרים גבה בפליאה, לשמע הימצאות הספרים הנ"ל, שבוודאי אינם עולים בקנה אחד עם הקו ההשקפתי של חצר זו, וחושבני שכל אחד יבין שיש לבדוק את אמיתות העובדה שספרים אלו יצאו מפה קדוש של הרמ"נ. אני מניח בעצם שעובדה זו כבר נחקרה והוכחה, רק שאני מחפש מי עשה את העבודה הזו.

[אחשדרפנטובסקי]

יורה דעה. ההודעות שלך נעשות מוזרות מאשכול לאשכול. הספרים של רמ"נ נדפסו על ידו. ומי אמר לך שפיו היה קדוש?

[יורה דעה]

אחשדרפני, שים לב, בשבילך אני כותב את הקטע הראשון,
אומרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע: המחפש במומי אחרים חוטא לעצמו, שכן באוותה שעה אינו מחפש במומי עצמו("חסידים מספרים" ח"ג אות קכ).

עכשיו נעבור לשלב הבא.

ומשום כך, כל עין תרים גבה בפליאה, לשמע הימצאות הספרים הנ"ל, שבוודאי אינם עולים בקנה אחד עם הקו ההשקפתי של חצר זו,

רבי ישראל מרוז'ין היה מצוה ואוסר על החסידים שלו לקרוא בספר מורה נבוכים בפרקים הנוגעים למציאות ה'. והסביר טעמו, כי אפשר שיקרא אדם פרק כולל ספיקות בנוגע למציאות ה', ובטרם יספיק לקרוא את התשובות להספיקות, יצטרך להפסיק את הקריאה מאיזה סיבה, ובינתיים נמצא שהוא חי זמן ידוע חלילה בלי אמונה במציאות ה'. (קונט' תורה ומעש"ט).

זאת חוקת התורה, פירש"י ז"ל, לפיכך כתב בפרה חוקה גזירה היא מלפני ואין רשות להרהר אחריה. אמר מרן הס"ק, מכאן מוכח שאיש המלוכלך בעוונות המטמאין את האדם אסור לו לעסוק בספרי חקירה, מפני שהפרה אינה באה אלא לטהר טמאים, וכתיב בה חוקה שאין רשות להרהר אחריה, דהיינו לחקור אחרי טעמה וענינה. (עירין קדישין ע"פ כת"י).

וכמובן, שהדברים פשוטים וידועים.

יש גם משהו בסגנון מודרני של האדמו"ר מזלטופל חתן של אדמו"ר מטשרקוב. (שמעתי שחמיו ביקש ממנו לכתוב כך כסוג של תשובה לגיסו הנ"ל משטפנשט)

מי יודע להרחיב לנו את הפרטים, באיזה ספר מדובר?

[איש_ספר]

יש גם משהו בסגנון מודרני של האדמו"ר מזלטופל חתן של אדמו"ר מטשרקוב. (שמעתי שחמיו ביקש ממנו לכתוב כך כסוג של תשובה לגיסו הנ"ל משטפנשט)

מי יודע להרחיב לנו את הפרטים, באיזה ספר מדובר?

הטוב והתכלית
יור"ד. חצר רוז'ין פנים רבות לה, לא הרי האהלי יעקב ה'מודרני' כרד"מ מטשורקוב למשל. וכו'.
אגב רמ"נ לא היה אדמו"ר אלא מיועד לאדמו"ר אחרי פטירת דודו, והסתלק במבחר שנותיו.
לא שיש נפ"מ בדבר (לדידי).
ולא הבנתי מה ענין הוראת ר"י מרוז'ין לחסידיו לא להגות במורה לכאן, בקיצור אתה באמת כותב דברים משונים מאד במחילה.

[ברקים רב]

ייש"כ ראי"ס, אכן כוונתי היתה ל"פירוש מן" עמ"ס אבות.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141212&

[איש_ספר]

הטוב והתכלית
חצר רוז'ין פנים רבות לה, לא הרי האהלי יעקב ה'מודרני' כרד"מ מטשורקוב למשל. וכו'.
אגב רמ"נ לא היה אדמו"ר אלא מיועד לאדמו"ר והסתלק במבחר שנותיו.
לא שיש נפ"מ בדבר (לדידי).
ולא הבנתי מה ענין הוראת ר"י מרוז'ין לחסידיו לא להגות במורה לכאן, בקיצור אתה באמת כותב דברים משונים מאד במחילה.

כהמשך לזה יש גם קונטרס נוסף לרצ"א טברסקי והוא נקרא אמונה ודעת.
שני חיבוריו יצאו מחדש לפני כמה שנים מעוטרים בהערות הגה"ק ר"מ פרידמן מבויאן הי"ד והגאון מאלשטאדט.
וכן תוארו שם תולדות חייו. חבל שאין באוצר.

[יודל'ה]

הטוב והתכלית

לפני שנתיים בחתונת בן האדמו"ר מבוייאן שליט"א עם בת הרב ביברפלד מלונדון [כמדומני שיש לו איזה קשר עם טשורטקוב] חילקו בחתונה את הספר של הזלוטופלר הנ"ל בהדפסה מחודשת.
פרטים על הנ"ל ועוד תוכל לקבל אצל מנהל מכון שפ"צ הרב פלינטשטיין מהדיר הספר עירין קדישין.

[יודל'ה]

אולי טעיתי והכוונה לאמונה ודעות שציינת.
יש לי את הספר אתה מעוניין להעלותם ואין לך את הספר או שאין רשות?

[איש_ספר]

ראיתי פעם את הספר וכמדומה שהוא מכיל את שני החיבורים.
אם הספר בידך, בדוק מה כתוב מאחורה למי הזכויות שמורות.
אם זה למו"ל - שם עולם, אז חבל על הזמן. כפשוטו.

הקשר לטשורקוב הוא פשוט. ר"פ ביברפלד אביו של ר"ח ביברפלד היה חתנו של רצ"א טברסקי חתנו של של האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב.

[אליהוא]

וכבר האריך בזה ד"א

[יורה דעה]

ולא הבנתי מה ענין הוראת ר"י מרוז'ין לחסידיו לא להגות במורה לכאן, בקיצור אתה באמת כותב דברים משונים מאד במחילה.

ידידי, משום מה אתה חושב, שאני עסוק רק במלל שלך, בעוד שרק שאלתי האחרונה היתה בירור על הספר בסגנון מודרני.

אני ככלל דיברתי על שאלת ברקים רב ששאל על ספרים בענייני "אמונה ומדע וכדומה", שלענ"ד הכוונה לספרים בענייני חקירות אלוקות, הרחוקים כרחוק מזרח ומערב לספרים שבהשקפתם הם נגד חקירה, אע"פ שהם מתנסחים בסגנון מודרני, וכוונתי לספר 'הטוב והתכלית', שבמאמר הראשון הוא כותב נגד החקירה האלקית, ומתאים מאוד להוראת אבי חותנו (ואולי סב חותנו, ואינני בקי) שלא לעסוק בענייני חקירת מציאות האלוקות.

זה שלחצר רוז'ין גוונים רבים, זה לא חידוש, ובכלל לא זה הנושא כאן.

לא ראיתי את הספרים של רמ"נ משטפנשט, על האמת והשקר, דברי מנחם, על החלומות, ושאר ספריו, ומדבריך אני מסיק שהם בכלל לא בענייני אמונה ומדע וכד', אלא רק בסגנון מודרני. וא"כ נמצא שכששואלים אותך בא', אתה עונה בב'. זה טענו בחטים וזה הודה לו בשעורים.

[יוד קרת]

וכבר האריך בזה ד"א

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן וא"צ לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים:

[גוראריה]

רמ"נ מאיצקאן היה חריג מאד אפילו בנוף הריז'יני, והיה בהם אפילו כאלו שנמנעו מלשוחח עמו. בהם דודו ה"אהלי יעקב", וכבוד וגו' הסתר וגו'
אכן, חותנו ר"י מטשורטקוב ביקש מחתנו האחר הרבי מזלטופול לכתוב את ספריו כתשובה לנ"ל

[ישבב הסופר]

ספרי רמ"נ מאיצקאן
[כל הדיון כאן מוזר, ובעיקר השקלא וטריא של יו"ד בדרך עבודת ה' של חצר רוזין לעומת האיצקאנער - תמוה ביותר]

החלום ופתרונו http://hebrewbooks.org/20338
דברי מנחם - כ"ו דרשות http://hebrewbooks.org/38487
על האדם http://hebrewbooks.org/34425
על האמת והשקר http://hebrewbooks.org/34426
פירוש מן על מסכת אבות http://hebrewbooks.org/5302

[אמרתי אחכמה]

הטוב והתכלית

לפני שנתיים בחתונת בן האדמו"ר מבוייאן שליט"א עם בת הרב ביברפלד מלונדון [כמדומני שיש לו איזה קשר עם טשורטקוב] חילקו בחתונה את הספר של הזלוטופלר הנ"ל בהדפסה מחודשת.

הרב חיים מיכאל ביברפלד שליט"א [זלאטיפולי - טשורטקוב] מלונדון,
בן הג"ר פנחס ביברפלד ז"ל (רב העיר מינכן שבגרמניה),
חתנו של האדמו"ר ר' צבי ארי' טווערסקי ז"ל מזלאטיפולי הנ"ל (מח"ס הטוב והתכלית, וס' אמונה ודעת),
חתן הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זצ"ל.

[איש_ספר]

כשקראתי שחסידים הדפיסו את מגלה טמירין של פרל מתוך מחשבה שמדובר בספר חסידי, חשבתי שמדובר בהלצה ותו לא. אבל כשאני רואה מה מדפיסים כאן תחת השם הרה"ק וכו', אני כבר לא יודע מה לחשוב.

הרהק א.jpg (274.46 KiB) נצפה 11262 פעמים

הרהק ב.jpg (265.31 KiB) נצפה 11262 פעמים

הרהק ג.jpg (391.44 KiB) נצפה 11262 פעמים

[אדג]

אכן ספרים וסוגיות מעניינות שאין כמותם.
רק הערה על המאמר האחרון שהועלה: שמחת-תורה לא נזכרה עד ימי הגאונים. וע"פ דבריו ז"ל, היה לה להזכר עוד בימי תנאים ואמוראים כו'. ומה שהביא ראיה ממסעות ר' בנימין מטודילה, הרי שם מפורש שנהגו שם בשני המנהגים יחד, ונהגו בסך-הכל להתאחד יחד כל בני הקהילות, הן אלו שמסיימים ביום שמח"ת והן אלו שלא לשמוח יחדיו בשמחת התורה. ולענ"ד ראיה מכאן ליכא. ואדרבה, מדלא אשכחן בדוכתא אחריתי, שנהגו לסיים מחד את התורה פעם בג' שנים וגם לחוג שמח"ת, ראיה להיפוך שהמנהגים קשורים ותלויים זה בזה.

גם סברתו שמנהג זה מימי אליהו הוא נתקן, הנה לענ"ד אין זה פשט הגמ' (שם, ואיני יודע למה ציינו לירושלמי והוא גם בתלמוד שלנו בכ"מ) שאמרו שניסוך המים דברי נביאים הוא. דהנה מפורש בקרא שנביאים שעלו עמם מן הגולה בתחילת בית שני עוררו על קיום מצות חג הסוכות, ולכאורה בפשטות זו היא כוונת הגמ', ואין לנו לחפש ולהמציא סיבות חדשות בעוד שמפורש בקרא אודות חיזוק קיום מצוות חג הסוכות.
----------
כ"ז כתבתי מדעתי, ולפני שפרסמתי אמרתי אסכי"ם ואשנה פרק זה, וראיתי שמפורש זה ברש"י על אתר, שכתב "יסוד נביאים הוא. תקנת נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי שהיו ממתקני תקנות ישראל באנשי כנסת הגדולה: מנהג. הנהיגו את העם ולא תקנו כו'". הרי מוכח מדברי רבן של ישראל, שאיירי באותם נביאים אחרונים. וברוך שכיוונתי אל האמת.
-------------
אגב דאגב, קטע המתחיל "ועתה", שורה המתחלת "אין", צ"ל כמובן "פשרה" ולא "פרשה".

[ערער בערבה]

[המגוחך הוא שהירושלמי במקום מבאר שאי"ז מיסוד נביאים ממש אלא הלל"מ ושכחום וחזרו ויסדום. וכמובן המאמר כולו על רעיונו וסגנונו הזוי וחסר כל בסיס].

אדג, האם יש בבבלי שניסוך המים הוא מיסוד נביאים?

[איש_ספר]

ערער, אכן אלא שלגודל זרות הדברים לא ראיתי צורך לפרט את שגיונותיו.
אין בבבלי לכאורה על ניסוך המים.

[אדג]

אין במפורש, אבל מדפליגי גבי ערבה מסברא י"ל דפליגי גם גבי ניסוך המים. אבל באמת טעיתי ואין במפורש אודות זה.

[שי אבי דוד]

ב'קולמוס' של חג השבועות הופיע במסגרת מאמר על רבי מנחם נחום (כמדומני, המאמר אינו לפניי) משטפנשט, בין הדברים נכתב על כמה מחיבוריו, האחד שמו 'על היופי', אודה למי שיסייע לי להעלותו מהיכן שהוא.

[כנסת ישראל]

קודם תקרא את זה

[שי אבי דוד]

תודה.

[גם זו לטובה]

קודם תקרא את זה

יש"כ
עכשיו הבנתי, למה בקולמוס בחרו לכתוב עליו...

[ריש גלותא]

שמתם לב למגמה המשכילית בקולמוס? מא"ב ונ"ר הפסיקו לכתוב שם עקב כך

[לא ידען]

קראתי מעט את המאמר. כדרכו, דוד אסף נאחז בסבך וממאן לעזבו בכל מחיר.
רק לקראת הסוף, אחרי שמנסה להפוך את דמותו הנערצת של הרבי מאיצקאן כרצונו, הוא מבהיר כי וודאי היה רב חרד. כך בכל ספרו. כל רב ובעיקר רבי מחצר רוז'ין שידע על סוקרטוס ואפלטון הופך ל'נועז מתקדם ואמיץ'.
וכמה הערות:
למרות שקטעים ביוגרפיים זניחים מובאים תוך ציון מקורות. מקורות לכאורה. לא משהו... חוברות וכתבי עת מיד אחרי השואה,
הקטעים 'הבשריים' המהפכניים, מובאים ללא ציון כל מקור.
זה לא מפתיע. אבל בכל קטע העוסק ב'השכלתו הכללית' וה'חיצוניות' שדבקה בו, יודע הקורא מיד שבסיומו לא תופיע כל ספרה המציינת מקור כלשהו ולו פשקוויל, כתב עת משכילי, משהו. כלום. גארנישט.
כך הן 10 השורות בתחילת עמוד 287, כך גם חתימת העמוד 'בווינה גם נחשף כנראה לפסיכואנליטקה' ללא כל מקור או ביסוס.
נאחז אסף בקרניו, כדרכי החוקרים המלומדים שקדמו לו, אשר תחילה סימנו המטרה ואח"כ ניסו לצייר עיגולים סביבה. מוכר מאוד.
'אריה בקנרוט' כך נכתב בסוג של זלזול ובוז בהערה 16, 'וספרו מדברנא דאומתיה על הרבי מטשורטקוב מוקדש כולו לתיאור דמותו מתוך מגמת הערצה בעלת אופי הגיוגראפי' וזה אכן נכון, אבל לכתוב 'מתוך מגמה' הפוכה ללא כל ביסוס וגרוע מכך, חצאי מידעים משולבים בהשערות, הנחות ותואנות הנובעים משאיפה ידועה ולא מוסתרת, הם הם מחקר ראוי ואמין. זה בסדר.
פעמים דווקא מסתמך אסף על 'מסורות חסידיות בעל פה' כשהן תואמות את מטרת הספר והמחקר. הערה 17. ברוך הבא ל'מספר' החסידי ומעתיק השמועות ההגיוגרפיות.
[כך גם כאשר 'הספר ההגיוגרפי המשוחד' מציין עובדה שולית הנראית לאסף, הוא מצטט ראה עוד : אסף, דרך המלכות, מדברנא דאומתיה. ראה הערה 21]

העובדה עליה חוזר שוב ושוב כראיה ניצחת ל'נועזותו' של הרבי מאיצקאן, בכך שכתב נגד אגודת ישראל שבראשה עמד חותנו הרבי מטשורטקוב.
מה לעשות ובהערה 23 מוזכר משפט קצר, הערת המערכת שנכתבה על מאמריו של הרבי מאיצקאן נגד אגוד"י כביכול. הנה: 'את המאמר הנוכחי הגיע אלינו מאת רב חרד אחד גדול ההשפעה וקרוב אצל גדולי האדמורי"ם שלבו יתחמץ על המתבוללים החרדים הפומי"ם (מפרנקפורט דמיין) המתאמצים עד היום להניא את הרבנים מהשתתף בחזית ישראל ולישנם על ברכי ההתבוללות הכשרה על טהרת הקודש' ועוד שם. הווה אומר: הרבי מאיצקן חשש שמא אגודת ישראל מידי נסחפת לכיוון הגרמני הפרנקפורטי ולרוח שנשבה שם. אם הייתי מתלמידי סאטמאר המנסים לפני כל בחירות לנכס צדיק נוסף לדרכם, הייתי בוחר ברבי מאיצקאן ובמאמריו נגד אגודת ישראל הפשרנית לטעמו.

לא המשכתי אף כי יש לי עוד הרבה מה לכתוב, כי איני מכיר את הרבי מאיצקאן ואת שיחו ואיני יודע 'מסורות חסידיות' לגביו, התכוונתי בדבריי רק להאיר על אותם חוקרים ובמיוחד דוד אסף, שפיתחו תיאוריות ללא כל בסיס. רק בשל אג'נדה מובהקת וניחוח משכילי עז.
צדיקי שושלת רוז'ין הקדושים, שהאירו פנים לכל אחד ואחד, היו בקיאים בהוויות העולם ואשר חסידים עזי רגש ואצילי מחשבה עמדו על עבודתם הקדושה שלא התבטאה כמעט בביטויים חצוניים, שימשו למרבה הצער, כר נרחב ל'מחקרים אמינים' מסוגים כאלו.

[טריד בגירסיה]

הקטעים 'הבשריים' המהפכניים, מובאים ללא ציון כל מקור.
זה לא מפתיע. אבל בכל קטע העוסק ב'השכלתו הכללית' וה'חיצוניות' שדבקה בו, יודע הקורא מיד שבסיומו לא תופיע כל ספרה המציינת מקור כלשהו ולו פשקוויל, כתב עת משכילי, משהו. כלום. גארנישט.
כך הן 10 השורות בתחילת עמוד 287, כך גם חתימת העמוד 'בווינה גם נחשף כנראה לפסיכואנליטקה' ללא כל מקור או ביסוס.

המקורות להשכלתו הכללית הם כמובן ספריו שבהם מביא ומצטט הרבה פילוסופים והיסטוריונים ואמנים כלליים, ומקורות אלו הובאו בפירוט במאמר זה בסקירה על ספריו. גם ההשערה שבוינה נחשף לזרמים הפילטוסופיים והפסיכואנלטיים החדשים מסתמכת על כתביו שבהם מביא מזרמים אלו, אלא שלא ברור היכן נחשף אליהם וע"ז ההשערה שמן הסתם היה זה בוינה.

[לא ידען]

הקטעים 'הבשריים' המהפכניים, מובאים ללא ציון כל מקור.
זה לא מפתיע. אבל בכל קטע העוסק ב'השכלתו הכללית' וה'חיצוניות' שדבקה בו, יודע הקורא מיד שבסיומו לא תופיע כל ספרה המציינת מקור כלשהו ולו פשקוויל, כתב עת משכילי, משהו. כלום. גארנישט.
כך הן 10 השורות בתחילת עמוד 287, כך גם חתימת העמוד 'בווינה גם נחשף כנראה לפסיכואנליטקה' ללא כל מקור או ביסוס.

המקורות להשכלתו הכללית הם כמובן ספריו שבהם מביא ומצטט הרבה פילוסופים והיסטוריונים ואמנים כלליים, ומקורות אלו הובאו בפירוט במאמר זה בסקירה על ספריו. גם ההשערה שבוינה נחשף לזרמים הפילטוסופיים והפסיכואנלטיים החדשים מסתמכת על כתביו שבהם מביא מזרמים אלו, אלא שלא ברור היכן נחשף אליהם וע"ז ההשערה שמן הסתם היה זה בוינה.

אני גם מכיר את ההיסטוריה וקצת מהשמועות על הרבי מאיצקאן. איני יודע ואיני שופט מה נכון ומה לא. גם אסף כותב בסוף שהיה חרד וירא וכו', ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וזה סתם בגדר לשה"ר.
אני באתי רק להעיר מקצת מההסקות וההנחות שמניח בספרו.
לשם משל: אם היה אחד מבני החצר קצת 'מודרני' הוא הופך אותו 'נושר' ממש. וכן על זה הדרך, כל אחד מורידו בכמה דרגות ביודעין ושלא ביודעין. על זה התבסס כל הספר.
בהמשך מביא שאחיו של הרבי מאיצקאן עקר לצ'רנוביץ בכוונה טמירה כי בה התגורר לפני 50 שנה רבי בערניו בנו של הרוזינער מלויעב ולשם התדבקות בדרכיו. הוא כותב כך, ללא ציון מקור, ללא שמץ של הגינות לכתוב שזאת השערתו, ולא משנה אם היא נכונה או שרוח הקודש הופיעה בבית מדרשו של דוד אסף. כך כל ספרו, ראיותיו והוכחותיו. למותר לציין שצ'רנוביץ באותם ימים היתה מלאה יחסית בחכמי וסופרים ובנכדים היותר חשובים שבמשפחת פרידמן.
שוב כולנו יודעים על נכדי חצרות שנתרחקו מעט או הרבה, גם בחצר רוז'ין וגם בחצרות אחרות, אבל כל ספרו במגמה להוציא זולל מיקר ולהוריד דמותם עוד ועוד. גם צדיקים גדולים ומפורסמים נהפכים אצלו במחי חיוך בשוגג או ביודעין לציוני - לציונים בעצמם. אלו שבאמת הוקירו את התנועה הציונית - הופכם ללא כל ביסוס לתואמי נורדאו הרצל ואוסישקין. השם ירחם.

[גביר]

דומה שעיקר כתיבתו של אסף נועדה להצדיק אותו עצמו, וככזאת יש להתייחס אליה.