כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מיימונד » ו' אוקטובר 08, 2010 12:49 am

א- מה גדר חובת הליווי לס"ת שנשרף?
ב- האם ס"ת שנרטב במים ג"כ צריך לוייה או שמא רק ס"ת שנשרף? (ומאי בינייהו?)
ג- אם יש חובת ליווי לס"ת האם מותר/צריך לדחות את זה מחול המועד, או שחובה לעשותו מיד- ואין לעכב את קבורתו?
ד- מה הטעם שכשקוברים אותם, קוברים אותם בתוך חרס?
ה- האם מותר/מצוה לקחת את הגוילים שלא נשרפו או נתרטבו ולחבר אותם (כידוע בס"ת אין בעיה של "כסדרן") לס"ת חדש, או שמא יש עניין לקברן עם אותם שניזוקו?
ו- ס"ת שלפי עדה אחת פסול, ולפי העדה השניה כשר (כגון ספרדים אשכנזים ותימנים)
ז- מה הם הלכות לויית ספר תורה? (מישהו צריך לעשות קריעה?) האם צריך לעטוף אותם בטלית?

כל זה נכתב על לשעבר ולעתיד יהי רצון שלא ישרף שום ספר תורה של ישראל בשום מקום, אכי"ר.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' אוקטובר 08, 2010 12:52 am

שאלה ו',
אין כזה דבר שלעדה אחת הס"ת כשר ולחברתה פסול, מקסימום לכתחילה ובדיעבד, וספרדי חייב בכבוד ס"ת אשכנזי בדיוק כמו של ספרדי וכן בתימני.

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מיימונד » ו' אוקטובר 08, 2010 12:56 am

מורה צדק כתב:שאלה ו',
אין כזה דבר שלעדה אחת הס"ת כשר ולחברתה פסול, מקסימום לכתחילה ובדיעבד, וספרדי חייב בכבוד ס"ת אשכנזי בדיוק כמו של ספרדי וכן בתימני.


מחילה... יש חסירות ויתירות שיש אצל התימנים ואצל הספרדים אין וכן להיפך.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' אוקטובר 08, 2010 1:01 am

ח"ו מלומר שזה פוסל.

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מיימונד » ו' אוקטובר 08, 2010 1:18 am

מורה צדק כתב:ח"ו מלומר שזה פוסל.

נכון, ח"ו. אין אנו יודעים עם מי האמת, אבל אמת יש אחת במקרה הזה (או עם האשכנזים או עם הספרדים או עם התימנים). זה ברור.

ספר ילקוט יוסף:
"ספרי תורה של תימנים, שיש בהם כמה שינויים מספרי התורה שלנו, רשאים להוציאם לקרוא בהם בצבור בברכות התורה, כנהוג. ובפרט שאם נבוא לפסול את ספרי התורה של התימנים ח''ו, תפרוץ מחלוקת גדולה בין הצבור על שאין אנו משגיחים במסורת אבותיהם מדורי דורות. ולכן יש להקל בזה. [ילקוט יוסף הלכות קריאת התורה עמ' קמו].

לט ספר תורה של כמה מהתימנים, שהסופר חקק בו בין הפסוקים שתי נקודות, בסוף פסוק, וסימן מיוחד בטעמים זרקא ואתנחתא, כדי שהעולה הקורא בתורה ידע לפסוק הטעמים כדת, יש לנו להמנע מלעלות לספר תורה כזה, אפילו שסימנים אלו נעשו על ידי ציפורן, ללא כל רישום בדיו. ואם הזמינוהו לעלות לספר תורה כזה, יתחמק באופן שלא יגרום למחלוקת. אולם קהלות יוצאי תימן שנהגו לברך על ספר תורה זה שיש בו סימנים הנז', יש להם על מה שיסמוכו, ואין לעורר ח''ו מחלוקת, כי גדול השלום מאד. ובפרט שיש לצרף סברת הרמב''ם שמותר לברך ברכות התורה על ספר תורה פסול. אלא שמי שדבריו נשמעים לצבור, ייטיב להורות לצאן מרעיתו לתקן את הספר תורה על ידי מחיקת סימנים אלו, כדי שיהיה הספר תורה כשר לדעת כל הפוסקים, ודברי חכמים בנחת - נשמעים. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קמו. יחוה דעת חלק ו' סימן נד עמוד רפ. ושם עמוד רפד בדבר ספר תורה שניקדו בו אות שי''ן לסימן על שי''ן ימנית, אם כשר. ושם עמוד רפג בסופר שהניח אויר חלק כמלוא אות בין פסוק לפסוק אם הספר תורה כשר].



ד"א, יעויין גם כאן. (לא הייתי כותב בצורה שכתב) http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A7

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' אוקטובר 08, 2010 1:24 am

שים לב לחילוק שבין 2 הסעיפים,
בסעיף הראשון מותר בדיעבד, כי זה שינוי של מסורת בין העדות.
בסעיף השני הרב פוסל את הס"ת מחמת הוספות שיש בו.

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מיימונד » ו' אוקטובר 08, 2010 1:29 am

מורה צדק כתב:שים לב לחילוק שבין 2 הסעיפים,
בסעיף הראשון מותר בדיעבד, כי זה שינוי של מסורת בין העדות.
בסעיף השני הרב פוסל את הס"ת מחמת הוספות שיש בו.


זה ברור ביותר.

יאיר
הודעות: 9898
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 08, 2010 3:33 am

כדאתינן להכא, ידוע לי שיש רק 2 הבדלים בין ס"ת אשכנזי לס"ת ספרדי והם:

1.ויהי\ויהיו ימי נח.
2.פצוע דכא\דכה.

האם ישנם עוד הבדלים?..

מהם עקרי ההבדלים בין אלו לס"ת תימני? (הפניה או פירוט אם אין בזה טורח).

והאם משהו יודע על ספר או מאמר המדבר על 2 הבדלים אלו וסיבת הווצרותם (הוכחה\השערה) בספרי התורה.

תודה!

יאיר
הודעות: 9898
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 08, 2010 3:42 am

כעת ראיתי שמדובר על כך בלינק שהובא לעיל..

האם מישהו יודע מדוע כתב אחד מראשי הישיבות (בחוב' "לתוהה האלמוני" מודפס בסוף ספר "האמת היחידה") שיש רק 2 הבדלים?

האם משהו יודע על עוד מקורות בנושא?

מיימונד
הודעות: 103
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 11:58 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי מיימונד » ו' אוקטובר 08, 2010 4:56 am

יאיר כתב:כעת ראיתי שמדובר על כך בלינק שהובא לעיל..

האם מישהו יודע מדוע כתב אחד מראשי הישיבות (בחוב' "לתוהה האלמוני" מודפס בסוף ספר "האמת היחידה") שיש רק 2 הבדלים?

האם משהו יודע על עוד מקורות בנושא?


אולי מחוסר ידיעה?

יאיר
הודעות: 9898
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי יאיר » ש' אוקטובר 23, 2010 10:58 pm

עיינתי שוב בויקפדיה ונראה ששאר המקומות השינויים בהם בו' או י' וכדומה ואין שינוי בקריאה אלא בכתיבה ואילו ויהי-ויהיו ודכא-דכה שינויים יותר בולטים ונ"ל שגם בדכא-דכה יש שוני בקריאה למדקדקים..

זקן ששכח
הודעות: 2631
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: כמה שאלות בנושא לויית ס"ת

הודעהעל ידי זקן ששכח » ש' אוקטובר 23, 2010 11:02 pm

יאיר כתב:ונ"ל שגם בדכא-דכה יש שוני בקריאה למדקדקים..

אין כל שוני. כאשר באה אות ה' בסוף תיבה אין היא נשמעת שונה מאות א'. מה שאין כן אם היא באה במפיק, שאז יש שוני, וכן אם היא באה בראש או באמצע תיבה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים