האם הרמ"א הכיר את 'דרשות רבי יהושע אבן שועיב'

[חכם באשי]

ספר הדרשות נדפס לראשונה בקושטא רפ"ג, והרמ"א יכול היה להכיר את הספר.
אך האם מצאנוהו שהוא מביא את הדרשות בהיכרות ישירה?
(שלא בהיכרות ישירה אלא בתיווך 'כלי שני' מצאנו פעם ופעמיים, ולא זאת אני מחפש).

אודה מאוד לכל המסייע.

[ישראל אליהו]

אף שנדפס קודם לכן, אולם בקראקא הוא הודפס בשנת שלג, והרמא נפטר בשנת שלב.

והמו"ל כותב בהקדמתו שם שמצא בכתבי הרמ"א שהזכיר את הר"י שועיב.
ולא מזכיר שם הרמ"א שהוא בעל הדרשות הנ"ל, בניגוד לחכמים אחרים שהזכיר את ספרם, כגון בעל הטורים, צדה לדרך ואבקת רוכל לרבי מכיר, ע"ש.

[חכם באשי]

1. אף שנדפס קודם לכן, אולם בקראקא הוא הודפס בשנת שלג, והרמא נפטר בשנת שלב.
2. והמו"ל כותב בהקדמתו שם שמצא בכתבי הרמ"א שהזכיר את הר"י שועיב.

1. מהדורתו הראשונה של הספר נדפסה בקושטא, בשנת רפ"ג, ועל אף המרחק אין מופקע שהספר יגיע לפולין. במיוחד לאור קשרי קושטא-איטליה-פולין.
2. לאיזה מו"ל כוונתך? למו"ל מהדורת ירושלים תשנ"ב? אם כך, אין לו כל הוכחה לכך, פרט להבאת הרמ"א למאמר המיוחס לירושלמי 'מאן דדמיך' וכו', המובא לראשונה בדרשות ר"י אבן שועיב. אך לדעתי, הרמ"א לא הביא את מאמר הירושלמי משם אלא מחיבור אחר.

[מחולת המחנים]

1. מהדורתו הראשונה של הספר נדפסה בקושטא, בשנת רפ"ג, ועל אף המרחק אין מופקע שהספר יגיע לפולין. במיוחד לאור קשרי קושטא-איטליה-פולין.
2. לאיזה מו"ל כוונתך? למו"ל מהדורת ירושלים תשנ"ב? אם כך, אין לו כל הוכחה לכך, פרט להבאת הרמ"א למאמר המיוחס לירושלמי 'מאן דדמיך' וכו', המובא לראשונה בדרשות ר"י אבן שועיב. אך לדעתי, הרמ"א לא הביא את מאמר הירושלמי משם אלא מחיבור אחר.

אך אולי ניתן לומר שאותו מקור שממנו העתיק הרמ"א את דבריו, העתיק את עיקר הדברים מדרשות ר"י אבן שועיב שהיו לפניו בדפוס או בכת"י, למרות שינויי הלשון בירושלמי.

יש עוד הנחה שאפשר להניח עליה את הדעת, בהיות שדרשות ר"י אבן שועיב נדפסו בקראקא עירו של הרמ"א בשנת של"ג, שנה לאחר פטירתו של הרמ"א, אפשר להניח שהספר היה מצוי בעיר במהדורתו הקודמת עוד בחיי הרמ"א.
יצוין כי גדולי פולין בדור שאחרי הרמ"א כדוגמת השל"ה המט"מ ועוד, מרבים לצטט בספריהם את דרשות ר"י אבן שועיב, וזאת כמובן לאור תפוצתו בעקבות הדפסת הספר בקראקא בשנת של"ג.

[ישראל אליהו]

1. אף שנדפס קודם לכן, אולם בקראקא הוא הודפס בשנת שלג, והרמא נפטר בשנת שלב.
2. והמו"ל כותב בהקדמתו שם שמצא בכתבי הרמ"א שהזכיר את הר"י שועיב.

1. מהדורתו הראשונה של הספר נדפסה בקושטא, בשנת רפ"ג, ועל אף המרחק אין מופקע שהספר יגיע לפולין. במיוחד לאור קשרי קושטא-איטליה-פולין.

נכון שיש סיכוי שמקושטא הוא ראה את הספר, אך יש סיכוי שלא ראה. כוונתי היתה לשלול ודאות שראה. שאילו היה נדפס בקראקא קודם פטירתו, ודאי שראה, אך כיון שנדפס שם אחר פטירתו, אין ודאות שראה את הספר.

2. לאיזה מו"ל כוונתך? למו"ל מהדורת ירושלים תשנ"ב? אם כך, אין לו כל הוכחה לכך, פרט להבאת הרמ"א למאמר המיוחס לירושלמי 'מאן דדמיך' וכו', המובא לראשונה בדרשות ר"י אבן שועיב. אך לדעתי, הרמ"א לא הביא את מאמר הירושלמי משם אלא מחיבור אחר.

המו"ל בהקדמת הדרשות שבהוצאת קראקא, מזכיר שמצא בכתבי הרמ"א וכו'...

[חכם באשי]

כוונתך לר"ש אברמסון, שצירף 'פתיחה' למהדורת הצילום של קראקא? תוכל לציין לי מ"מ מדוייק? כי אני דווקא חיפשתי שם ולא מצאתי.

[מה שנכון נכון]

הוא מתכוין לזה.

1.GIF (29.69 KiB) נצפה 2947 פעמים

ומוזכר בדברי הרמ"א רק שמו של ר' יהושע, אך לא חיבור הדרשות עצמו. [מ"אם כן" הוא דברי המדפיס].

[חכם באשי]

הרב מש"נ,
אני מודה לך מאוד מאוד!!
ומהיכן המדפיס מצטט את דברי הרמ"א?

[מה שנכון נכון]

ביארתי את דברי הרב ישראל אליהו.

המדפיס מתכוין כנראה ב"מגלת סתרים" לחבורו של הרמ"א על אגדות הש"ס המוזכר בתורת העולה ח"א פרק ח, וכיום אינו לפנינו.

[חכם באשי]

תודה על המידע הנוסף.

ואולם אחר העיון אין דברי הרמ"א (שהביא המדפיס) אלא תמצית דברי בעל 'צדה לדרך', סביוניטה שכז, דף יו ע"א:

צדה לדרך.jpg (136.93 KiB) נצפה 2893 פעמים

ואין אפוא כל הוכחה שהרמ"א הכיר את ספר הדרשות אלא רק שהוא הכיר את שמו של ר"H אבן שועיב (ופרט זה ברור, שכן הוא מביאו ב'דרכי משה' מתוך ה'בית יוסף', כדלעיל)

[מה שנכון נכון]

ואולם אחר העיון אין דברי הרמ"א (שהביא המדפיס) אלא תמצית דברי בעל 'צדה לדרך', סביוניטה שכז, דף יו ע"א:

צדה לדרך.jpg

ואין אפוא כל הוכחה שהרמ"א הכיר את ספר הדרשות אלא רק שהוא הכיר את שמו של ר"י אבן שועיב (ופרט זה ברור, שכן הוא מביאו ב'דרכי משה' מתוך ה'בית יוסף', כדלעיל)

אדרבה, הלא לזה באה הראיה מההקדמה שהרמ"א לא הכיר את ספר הדרשות, שהרי הזכיר אצל חכמים אחרים שם חיבורם ואצל ר' יהושע לא הזכיר 'בעל הדרשות' וכדו'. [וגם אם אין בזה הכרע גמור, סמך איכא]. וכנראה למד עליו מהקדמת הצדה לדרך שם שכותב שר' יהושע היה רבו. ומכאן למד שהיה בימיו של בעל צדה לדרך.
הנסוח הוא של הרמ"א, ובפרט בקטע ומתלמידי ר' יהודה וכו'. [וגם ר' מכיר לא ראיתי לפו"ר שמוזכר בצד"ל, וכנראה למד עליו הרמ"א ממקורות אחרים].

[חכם באשי]

אכן, אכן. יש בכך סמך נאה לאי הכרות הרמ"א לספר הדרשות. ייש"כ!

ברור שסיום המובאה מ'מגילת סתרים' הוא מלשונו של הרמ"א אלא שהוא תימצת את דברי בעל צדה לדרך, כפי שתראה אם תשווה את הדברים (תן לבך, שצד"ל נדפס לראשונה בסביוניטה שכ"ז, עוד בחיי הרמ"א).
אולי ר' מכיר נזכר בהמשך הצד"ל?

[חכם באשי]

תיקון טעות:
'צדה לדרך' נדפס לראשונה בפירארא שי"ד.

[חכם באשי]

המדפיס מתכוין כנראה ב"מגלת סתרים" לחבורו של הרמ"א על אגדות הש"ס המוזכר בתורת העולה ח"א פרק ח, וכיום אינו לפנינו.

אין הדבר כן, אלא הכוונה להגהותיו של הרמ"א על ספר יסוד עולם (מאמר ד, פרק יח), שלימים נדפסו (בידי אותו חכם שהדפיס את דרשות אבן שועיב! - הלוא-הוא רבי "שמואל בן הקדוש רבי יצחק פיהם", מתלמידי הרמ"א, כדומני), בסוף ספר יוחסין, מהדורת קראקא שמ-שמא.
הנה הקטע מדף קסג ע"ב

יוחסין.jpg (33.47 KiB) נצפה 2849 פעמים

[מה שנכון נכון]

המדפיס מתכוין כנראה ב"מגלת סתרים" לחבורו של הרמ"א על אגדות הש"ס המוזכר בתורת העולה ח"א פרק ח, וכיום אינו לפנינו.

אין הדבר כן, אלא הכוונה להגהותיו של הרמ"א על ספר יסוד עולם (מאמר ד, פרק יח), שלימים נדפסו (בידי אותו חכם שהדפיס את דרשות אבן שועיב! - הלוא-הוא רבי "שמואל בן הקדוש רבי יצחק פיהם", מתלמידי הרמ"א, כדומני), בסוף ספר יוחסין, מהדורת קראקא שמ-שמא.
הנה הקטע מדף קסג ע"ב

יוחסין.jpg

מציאה יפה.

ז"ל הרמ"א בתורת העולה הנ"ל: "אגלה כאן מה שכתבתי בזה במגלת סתרים שלי, שהם פירש האגדות מסכת סוכה".

ויתכן שיש כאן רק שיתוף השם בעלמא, שהרמ"א מדבר על חיבור הנקרא בשם זה, ואילו המדפיס הנ"ל כיון בלשון 'מגלת סתרים' למה שאנו קוראים 'כתב יד'.
אך יתכן שגם הרמ"א לא כיון לומר שכך שם חיבורו על האגדות [כמו שהבינו בכמה ספרים מדבריו בתוה"ע], וגם כונתו היתה רק ש'כך כתב בכתביו', ועדיין לא התגבשו כתבים אלו לכלל חיבור בעל שם.

ובתורת העולה ח"א פ"ב כתב "כבר כתבתי בזה בפירוש המגילה שלי ובספר אגדות".
ושם בפרק יח "וכבר כתבתי בזה בפירוש הגדול שלי במסכת שבת".
והרב בקרו טלה הראני את דברי הרמ"א בד"מ או"ח סו"ס תכו: "וכבר הארכתי בו ת"ל בפירוש הגדול [בטור החדש הגיהו 'האגדות'] שלי במסכת סנהדרין".
וגם מכאן סמך שאין שם החיבור מגלת סתרים.


וראה בהקדמת הרמ"א לד"מ: "ולעולם שויתי נגד עיני דברי הקדמונים דברי הגמרא והגאונים ורי"ף והתוספות והרמב"ם הפוסקים הראשונים והמרדכי והאשירי והטור... וכאשר פסקתי מהם לפעמים דברים ברורים, באו אחרים עם מגילות סתרים, והראו מתוך תשובת החכמים אשר אחריהם אנחנו נגררים, הסגנים והחורים, כתשובת הרא"ש והרשב"א ומהרי"ק וריב"ש ומהרא"י וכו". עכ"ל. ומדובר כאן על ספרים שנדפסו. ואולי כונו מגלות סתרים כי לא היו מצויים ביד כל אדם.

[אצל הקדמונים מצאנו כמה חיבורים בשם 'מגלת סתרים', ובמשמעויות שונות. ראה תרביץ יא עמוד 229 ועוד].

[חכם באשי]

הרב מש"נ,
דברי טעם כתבת. ויישר כוחך!
ושוב אני נוכח, עד כמה לוקה בחסר תיאור תולדות הרמ"א וספריו.
שני ספרים הוקדשו לרמ"א, של זיו ושל הורביץ (שניהם באוצר), ושניהם לוקים בחסר בעניין דידן.