הודעהעל ידי אוצרניק » ג' יוני 30, 2015 12:31 am
הקדמות לצל"ח
הקדמה קטנה
בה ידי המחבר אמונה. לעמוד בפרץ נגד דוברי עתק המלינים תלונה. על האגדות המפוזרות בתלמוד ובמדרשים אחת הנה ואחת הנה. וביותר על אותן שלפי הנגלה אין להם הבנה. והמחבר יודיע כי יש בהם רב התועלת וכל מדה נכונה. ועתידים להיות מפתח לכל חכמה ובינה.
אמר המחבר הנני לובש בגד קנאה, בראותי את התלאה, אשר מצאה את עמי עם נלאה, צפו מים הזידונים וכל גל וגל גאה גאה, האספסוף אשר בקרבנו בעלי אסופות המהגים ומצפצפים כעופות טמאים האיה ודיה ראה ודאה, בהם כל אותות הטומאה, כבנשר אשר ידאה, הולכים בשרירות לבם למען ספות הרוה את הצמאה, מגדילים פה לדבר סרה על דברי אגדה לאמר שמועה זו אינה נאה, כי מה תועלת יש בהם, ואם יש בהם דבר סתום וחתום הלא טובה השתיקה מלדבר בהפלאה, ואני העני הגם כי ידעתי מך ערכי ורוחי רוח נכאה, ואיך אעלה על במתי עב לדבר בדברים העומדים ברומו של עולם, ולרבותינו נפתחו שערי חכמה, וכל הרואים כגחלי אש של מעלה פליאות החכמה וסודות, ודקי הראות הרואים במראה המאירה יבינו במראה ובחידות, ואנכי ענן החושך כסה אור עיני, עם כל זה החלש כמוני, יאמר גבור אני, ואכתוב בספר אמרי שפר, תועלת כולל כל האגדות שבתלמוד ובמדרשים מה עלתה במחשבתם של בעלי התלמוד והמדרש לדבר דברים סתומים וחתומים, והם ידעו כי מים עמוקים כאלה גם איש תבונה לא ידלה לרדת לסוף עומק הסוד, אכן עם כל הסתום והחתום יש בהם רב התועלת, כאשר נזכה שיקויים בנו ישקני מנשיקות פיהו ויופיע עלינו רוח ממרום ונשמע דברי אלקים חיים, אז נשכיל ונדע רב הטוב אשר הגיע לנו על ידי למודינו דברי האגדות לעת עתה אף באין מבין.
ואשא משלי ואומר, התינוק בהתחלתו ללכת לבית הספר המלמד טרם כל ילמוד עמו ויודיעו תמונת האותיות ויאמר לו דע כי זה שצורתו כך א הוא אל"ף, וזה שצורתו כך ב הוא בית, וכן כל יתר האותיות, וכאשר ישלים ללמדו כל תמונת האותיות יתחיל ללמדו הנקודות ויאמר לו זהו קמץ וזהו פתח וזהו סגול, וכן כל יתר הנקודות, וכאשר כבר ידע הנער כל תמונת האותיות והנקודות יתחיל ללמדו שימוש הנקודות ויאמר אם קמץ הוא תחת אל"ף קורין א ותחת הבית ב וכן על דרך זה שאר האותיות והנקודות, וכל זה יגיעה גדולה ומעט התועלת בעצם, ואם היה התינוק אז בעל בינה היה קץ בלימוד הזה והיה נחשב בעיניו כפועל ריק והיה שואל ומה תועלת בזה אם הוא א או אם הוא א וכדומה, כי אין ביכלתו אז להשיג ולהשכיל התכלית הגדול המגיע מידיעה זו. אמנם התינוק קלקלתו הוא תקנתו, ולחולשת שכלו אז לומד זה בחשק רב ונכנס בלבו לזכרון, והוא תכליתו האמיתית.
ואמנם קרה מקרה שהיו אנשים בספינה אנשים חכמים ונבונים, ושם עמהם אשה אחת הרה, והספינה הרחיקה בים הגדול, ורוח סערה נשא הספינה ויביאה למקום אחד אשר לא היה שם איש ולא ישב אדם שם, ונשברה הספינה, והאנשים ובתוכם האשה הצילו נפשם ויצאו היבשה, ונשארו שם ימים רבים, ויהי היום והאשה ילדה בן זכר ונתגדל שם, והאנשים לא היה עמהם לא ספר ולא לוח ולא כתב ולא מכתב, וכאשר נתגדל הבן הנולד שם למד מהאנשים אשר עמו חכמות וכמה ידיעות, אמנם לא ידע לא מענין הכתב והמכתב ואותיות ונקודות כלל וכלל, כי לא ראה מהם מאומה, ויהי היום ויבוא אחד מהאנשים אליו ויאמר לו בא ואלמדך דבר, ויאמר הנני למדני, ויתחיל ללמדו אם תראה א תדע שזה אל"ף, ואם תראה תדע שהוא קמץ, וכן כסדר כמו שמלמדים עם התינוק בהתחלתו לילך לבית הספר, אבל זה הנולד בספינה שכבר הוא גדול ובוחן בדבר מה תועלתו, התחיל גוער במלמדו בחרי אף ואומר הלא כל דבריך דברים בטלים ושחוק והיתול, ומה בצע בידיעה הזאת שאין בה לא חכמה ולא תבונה, ואמנם זה המלמדו ידע ובטח בו כי בבואו לארץ נושבת וידע ללמוד בספר יכיר הטובה הגדולה הצומח מידיעה זו, התחיל ללמדו בזרוע עד שהעמידו על אופן הכתב והמכתב על נכון, ואמנם עדיין לא הכיר התועלת הבא מזה. ויהי היום וה' פקד את האנשים ההמה ויפקח אלקים את עיניהם ויראו והנה ספינה שטה בים עם מלחים וחובלים, ויבואו כולם בספינה ההיא, וגם הילד אשר נתגדל שם עמהם, ויבואו אל ארץ נושבת, וימצא שם ספרי חכמות וילמוד מתוכם חכמות אשר לא ידע מאז ומקדם, ואז הבין כי מבלעדי לימוד צורת האותיות והנקודות וכל מלאכת הכתיבה והקריאה לא היה יכול ללמוד שום שכל וחכמה ובינה מתוך הספר, והתחיל ליתן תודה להמלמד אשר לחצו בזרוע להטיב עמו באחריתו. זהו המשל.
והוא בעצמו הנמשל בענין דברי אגדה שלמדונו חכמינו בעלי התלמוד והמדרשות, שכולם המה רק משל, ובתוכם צפון אור גדול, ואולם אנחנו להיות ענן החומר מכסה אור השכל, אין ביכלתינו להביט באור ההוא, ואמנם מבלי הקדמת שטחית מאמר ההגדה לא היה ביכלתינו גם לעתיד להבין ולהביט באור הצפון, כי חומר מאמר ההוא הוא הקדמה להצורה, אבל הקדמה רחוקה מאד כריחוק תועלת לימוד התינוק קמץ אל"ף א בתחלתו, וכאשר לעתיד יופשט חומר המאמר מהצורה אז נשכיל ונבין ונתבונן ראשונות מה טוב ומה נעים היה לנו שטחית המאמר ההוא, ומבלי הקדמת חומר המאמר לפי הנגלה מהאגדה לא היה יכולת בידינו בעולם העליון לשמוע דברי אלקים חיים הגנוזים במאמרי האגדות, ואז נדע ליתן תודה לרבותינו אשר למדונו מאמרי האגדות, ונכיר בטובה הגדולה שהטיבו עמנו קדמונינו בדברי האגדה שהכניסו בתלמוד ובמדרשים.
וכיוצא בזה שמעתי בילדותי מכבוד אותו צדיק הרב מוהר"ר נח במהור"ר לוי זצ"ל מבראד, בענין עשר ספירות בלי מה, ושתים ושלשים נתיבות חכמה, וחמשים שערי בינה, ושלש בחינות בעשר ספירות ימין ושמאל ואמצע, ובהם שלש בחינות חסד ודין ורחמים. אשר קצר מצע שכלנו מהשתרע לחשוב מחשבות כאלה למעלה אשר אין שם שמות ההמה, לא מספר ולא קצה וגבול ולא שינוי ותמורה, לאמר שם ימין ושמאל או חסד ומשפט, אבל הכל הוא בידינו הקדמה רחוקה כריחוק התועלת לימוד אל"ף בי"ת עם הילד, אך בידיעתינו קצת ידיעה מדברים הללו, אז נזכה לעתיד באשר יפשט החומר מעל הצורה שלנו נשכיל ונדע להתחכם ולהתבונן להתגדל ולהתגבר ולתת עטרת תפארת לאלקינו, ונצח לא נכשל ולא נכלם, ונתן הוד והדר בהדרת קודש, ונעמוד על יסוד התורה באמת, ואמת מלכנו הוא יעמידנו על האמת, והאמת והשלום אהבו, וישרים דרכי השם וצדיקים ילכו בם אמן.
(הועתק מפרוייקט השו"ת)
