מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סימן היכר לתנאים

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ו' יולי 03, 2015 7:02 pm

ישנם כמה וכמה תנאים / אמוראים ששמם זהה, לדוגמא ר' אליעזר בן יעקב, ר' יהושע בן לוי [בלא להכנס כרגע לויכוחים האם אכן כך].
מה שמעניין הוא שאצל חלק מרבותינו יש סימן היכר לדעת מי הם, לדוגמא ר' אלעזר בן רשב"י ועוד רבים אחרים, או שנתנו כלל שסתם ר' אלעזר הוא ר"א בן שמוע וכדומה. ואילו חלקם, על אף היתכנות של בלבול ביניהם לא ציינו רבותינו סימן היכר והבדל ביניהם.
האם יש הסבר מדוע באישים מסויימים 'דאגו' של יקרה בלבול ואילו אצל אחרים לא?!

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' יולי 05, 2015 10:09 am

היכן מצינו עוד ריב"ל מלבד זה שהיה בנו של לוי תלמידו של רבי, והיה בתקופת ר' יוחנן?

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 05, 2015 6:05 pm

אף כי לא זכור לי כרגע המקור, אציין מה שעלה כרגע בדעתי לראיה שהוא תנא, יעויין כתובות (עז ב) במעשה שעלה ר"י בן לוי בחייו לגן עדן ופגש שם את ר' שמעון בר יוחאי שכבר נפטר מן העולם. ולבד מזה יש מקורות רבים שהיה בזמן מאוחר יותר. ומכל מקום זכורני שיש דיון בנושא.
ואם טעיתי עדיין ההערה נכונה היא ואשמח אם תפתרנה.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 05, 2015 6:09 pm

הרגע חפשתי ב'סדר הדורות'. הוא מביא לענין זה מחלוקת בין רש"י בפרק כל היד לרמב"ם שמנאו עם התנאים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' יולי 05, 2015 6:50 pm

אשמח למ"מ מדויק בסה"ד.

ואיך מוכח מזה שפגש את רשב"י בעולם האמת, שהוא תנא?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי יאיר » א' יולי 05, 2015 6:59 pm

אולי לא הבנתי אבל ידוע שריב"ל היה בדור המעבר של התנאים והאמוראים כמו רב והוא מוזכר במשנה.
---
כעת ראיתי:
רבי יהושע בן לוי השתייך לדור המעבר בין תקופת התנאים לתקופת האמוראים. אף שעיקר פועלו מוזכר בתלמוד, כאמורא, זכה להופיע גם במשנה החותמת את שישה סדרי משנה, וכן בפרק השישי של מסכת אבות. את הופעתו בסוף המשנה מסביר הרב אהרן היימאן: "והיה גדול כל כך בעיני בני דורו שחברו מאמרו היקר ... לסוף משנת רבינו הקדוש".‏[15]
בניגוד לגישה המקובלת, לפיה רבי יהושע בן לוי האמורא הוא גם זה המוזכר בסיום המשנה,‏[16] בעל הערכי תנאים ואמוראים מציין שהיו שני חכמים בשם זה, האחד הוא תנא המוזכר במשנה במסכת אבות, והשני הוא אמורא המוזכר רבות בתלמוד. הוא מסביר, כי לא מסתבר לומר שרבי יהושע בן לוי, רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר‏[17], וחי בזמן התנאים, הוא אותו רבי יהושע בן לוי המוזכר כתלמידו של רבי חנינא‏[18] וחי בזמן האמוראים. הוא מוסיף ומציין שמן ההכרח שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא שנפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה‏[19]: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...". אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי‏[20] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: "וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם".


15^ הרב אהרן היימאן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 642, באתר HebrewBooks
16^ במקורות הבאים:
הרב אהרן היימאן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 646-636, באתר HebrewBooks
צבי קפלן (סופר) (צ. ק.),"יהושע בן לוי", האנציקלופדיה העברית (כרך יט, עמ' 245-244), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח.
מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' יהושע בן לוי", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 187-185.
בנימין לאו, "רבי יהושע בן לוי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 89-75.
17^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד א'.
18^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.
19^ פרשת ואלה ימי שני חיי אברהם, פסיקתא ב, ג-ד
20^ ירושלמי עבודה זרה פרק ג' הלכה ה'

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 05, 2015 7:03 pm

תודה רבה יאיר. כבר הבאתי מסדר הדורות.
ולעצם שאלתי, מה הסיבה?

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' יולי 05, 2015 7:23 pm

הוא מסביר, כי לא מסתבר לומר שרבי יהושע בן לוי, רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר‏[17], וחי בזמן התנאים, הוא אותו רבי יהושע בן לוי המוזכר כתלמידו של רבי חנינא‏[18] וחי בזמן האמוראים.


מדוע לא ייתכן? גם רבי יוחנן היה רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי ינאי, המקביל בגילו לרבי חנינא, וכן תלמידו של חזקיה בנו של רבי חייא תלמידו של רבי. אינני רואה כל הכרח לומר שרבו של רבב"ח לא יהיה תלמידו של רבי חנינא בר חמא שהיה אף הוא תלמידו של רבי.

הוא מוסיף ומציין שמן ההכרח שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא שנפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה‏[19]: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...". אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי‏[20] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: "וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם".


א. קשה לבנות על מחלוקות המדרשים ולהוכיח מהם שהיו שני ריב"ל.
ב. כלל לא ברור מה המשמעות של נכנס חי לגן עדן, וניתן להניח כי היה סילוק מסוים.
ג. היכן מוזכר כאן שנסתלק "על מיטתו"?
ד. אדרבא, יש כאן קו משותף, שבשני המקורות נאמר שריב"ל רצה לראות את מקומו בג"ע לפני הסתלקותו.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' יולי 05, 2015 7:44 pm

ומה שהוזכר אמורא במשנה סוף עוקצין, הלא הוזכר שם גם רבי שמעון בן חלפתא, שהיה בן דורו של רבי חייא, כמבואר בגמרות רבות, וכבר הוכיח ר"א היימן שלא היה אחיו של רבי יוסי אלא נכדו. אם כן לא נראה שרבי הכניס את דבריו למשנה, אלא הם נוספו למשנה אחרי דורו של רבי, ומצינו עוד מקרים כאלו בש"ס, כמו שהוכיח דורות הראשונים. א"כ אין תימה שגם דברי ריב"ל שהיה מצעירי הדור ההוא נכנסו שם.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » א' יולי 05, 2015 7:51 pm

באשר לשאלה בעניין רבי אליעזר בן יעקב, הנה קטע ממאמר שלי בענייינו:

בידינו עתה ידיעה ברורה כי היו שני רבי אליעזר בן יעקב, וכי חז"ל היו מודעים לכך, וכי "משנתו קב ונקי" נאמר על ראב"י הראשון. נותר לנו, לסיום, לעסוק בשאלה נוספת: מדוע לא כינו חז"ל את אחד מהם בתואר מיוחד כדי להבדילו מחברו, כדרך שעשו למשל לרבן גמליאל הזקן, שהוסיפו לו כינוי זה כדי להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה?

האמת היא שמצינו תנאים כפולים נוספים, שהמשנה לא העניקה להם תואר לוואי, כגון רבן שמעון בן גמליאל או רבי יהודה בן בתירא. שני שמות אלו מייצגים ארבעה תנאים, ולמרות זאת הם אינם מובחנים זה מזה במשנה. למעשה אין בכך מאומה, משום שרבן שמעון בן גמליאל המוזכר במשנה הוא כמעט תמיד השני, כמו גם רבי יהודה בן בתירא המוזכר במשנה, שכמעט תמיד הוא הראשון. אפשר שמשום כך לא חשה המשנה להעניק להם תואר נוסף, שיבדיל בינם לבין האחרים בעלי השם הזהה. לעומת זאת, רבי אליעזר בן יעקב הנמצא במשנה ובברייתא מייצג גם את הראשון וגם את השני. פעמים רבות ניתן להווכח שמדובר בראשון ובפעמים אחרות ניתן לראות שמדובר בשני. מדוע א"כ לא הבחינו ביניהם חז"ל, למען מניעת טעות בעלת משמעות הלכתית רחבה?

ייתכן שלשאלה זו פתרון מפתיע. מחיפוש מקיף ומהשוואת גרסאות עולה, כי יש מקום להניח ששמו של התנא הראשון היה רבי אליעזר בן יעקב, ואילו השני נקרא רבי אלעזר בן יעקב או בר יעקב. בחלקם של המקורות שלפנינו הדברים ברורים ומוכחים מתוכם. כך למשל נאמר בתוספתא (טהרות י"א): "ר' אלעזר בן יעקב אומר משם ר' חנניה בן חכינאי: עודהו השרץ שם תוחב בו הקוסמים". גם במקומות אחרים בתוספתא מובא, שהתנא שאמר בשם רבי חנניא בן חכינאי הוא רבי אלעזר בן יעקב. במקום אחר (תוספתא פרה ד') נחלקו תנאים מי הוא הכהן העושה את הפרה. שם נאמר, כי "ר' יוסי בר' יהודה ור' שמעון ור' אלעזר בן יעקב אומרים: 'אותה' באלעזר, שהוא סגן, ושאר כל הפרות אפילו בכהן גדול". מהבאתו של ראב"י אחר ר' יוסי בר יהודה ור' שמעון מוכח שמדובר כאן בשני, ומבואר ששמו אלעזר, בלא י'.

אם כנים הדברים, אין מקום לתמוה מדוע לא הוסיפו חז"ל תואר לוואי לאחד משני התנאים שנקראו רבי אליעזר בן יעקב, שהרי רק הראשון נקרא כך, בעוד שרעהו הצעיר ממנו נקרא רבי אלעזר. המעתיקים והמדפיסים ששקדו במשך השנים להחליף אלעזר באליעזר, עקב העובדה ששמו של הראשון הוא המפורסם יותר, הם אלו שאחראים בסופו של דבר למבוכה הגדולה שסביב דמותם של שני תנאים אלו.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 05, 2015 11:04 pm

אפרקסתא דעניא כתב:אשמח למ"מ מדויק בסה"ד.

הדברים מופיעים בפירוש בערכו של ר'יהושע בן לוי.

יאיר כתב "אולי לא הבנתי אבל ידוע שריב"ל היה בדור המעבר של התנאים והאמוראים כמו רב והוא מוזכר במשנה".
אצלי אין הדבר ידוע. ועיין נא בהקדמת פירוש המשניות לרמב"ם, ואם איני טועה בדבריו הרי שהיה חי ריב"ל הרבה שנים לפני החורבן, וממילא מדובר במאות שנים טרם דור המעבר שבין התנאים והאמוראים.

ואגב, אפרקסתא, לגבי ר"א בן יעקב ישנה הוכחה חזקה ששני בני אדם הם מגמרא פסחים דף ב ע"ב. ומה שכתבת לגבי ר' אלעזר מסתבר כמוך.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' יולי 06, 2015 9:48 am

זקן ששכח כתב:

ואגב, אפרקסתא, לגבי ר"א בן יעקב ישנה הוכחה חזקה ששני בני אדם הם מגמרא פסחים דף ב ע"ב. ומה שכתבת לגבי ר' אלעזר מסתבר כמוך.


יש הוכחות רבות שהיו שניים. הנה עוד קטע ממאמרי בעניינו:

הגמרא מספרת שהתנא שעל פיו נסדרה מסכת מידות היה רבי אליעזר בן יעקב (יומא ט"ז.). משמעותה של קביעה זו היא רבת משמעות. במאמר אחר הוכחנו שאת יסודות המשנה הניחו אנשי כנסת הגדולה, אך מספר מסכתות לא סודרו אלא לאחר החורבן. היו אלו המסכתות המתארות את מבנה בית המקדש ואת סדר עבודת הקרבנות שהייתה בו. מסכתות תמיד ויומא, המתארות את סדר עבודת בית המקדש התמידית וביום הכיפורים, נשנו על ידי רבי שמעון איש המצפה (שם י"ד:). מסכת מידות נשנתה, כאמור, ע"י רבי אליעזר בן יעקב. רק שלוש מסכתות אלו, שסודרו אחר החורבן, נסדרו כל אחת ע"י חכם מסוים, ולכן דורשת הגמרא התאמה מוחלטת בין כל המשניות שבמסכת לפי שיטת החכם ששנאה, דבר שלא נמצא כן במקום אחר.

ידיעה זו תועיל לנו בהבנת עניין תמוה במסכת מידות. מצינו שרבי אליעזר בן יעקב מתבטא שם כמה פעמים אודות לשכה זאת או אחרת "שכחתי מה היתה משמשת". התבטאות נדירה זו, שאינה מופיע באף מסכת אחרת, תמוהה היא. אם איננו זוכר מה היה תפקידה של לשכה פלונית או אלמונית, אל נא יאמר מאומה! מה תוסיף לנו הידיעה שראב"י ידע בזמנו את תפקידה של הלשכה אך שכחה? בכלל, היכן מצינו לתנאים שיתבטאו באופן כזה על עניינים שנשמטו מזכרונם? הלא דרך החכם, כאשר אינו יודע דין זה או אחר, גוזר הוא על עצמו שתיקה ואלם, ומדוע זה טרח ראב"י לציין באזנינו כי שכח מה היתה משמשת?!

הסבר הדבר הוא כך: הסיבה שלא נכתבה מסכת מידות לפני החורבן היא משום שלא היה שום טעם וצורך לפרט ולסדר את מבנהו של הבית הקיים והניצב לעיני הרואה. הכל ידעו למה משמשים לשכותיו, חדריו, תאיו ומחילותיו. לאחר החורבן חשו חכמי הדור שלא תשתכח תורת הבית, והטילו על זקני שארית הפליטה את משימת שחזור מבנה הבית והליכותיו, ואריגת הדברים למסכת מסודרת ובהירה. בעצת חכמי הדור הוטלה משימת סידור הלכות עבודת המקדש על רבי שמעון איש המצפה, ואילו משימת השחזור של בית הבחירה, על כל חדריו, מבואיו ולשכותיו, הוטלה על שכמו של רבי אליעזר בן יעקב. הוא זה שסידר את מסכת מידות בשלמותה, ולכן כאשר איננו זוכר את תפקידה של אחת הלשכות במדוייק, מוכרח הוא לציין שהמנעותו מלבאר זאת איננה משום שחולק וסובר שלא היתה לשכה כזו במקדש, אלא שמחמת שכחה גרידא נמנע הוא מלפרט את תכליתה.

הרי לנו, שרבי אליעזר בן יעקב הוכר כאחד מגדולי התנאים בדור החורבן, דורם של רבן גמליאל דיבנה, רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי טרפון.

כך ניתן לראות גם בברייתא ביבמות (מט:): תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי".
הבה נבדוק אימתי נכתבה מגילה ייחודית זו.

בעת חורבן הבית חרבה ירושלים כולה, ומאז ואילך שוב לא חיו בה יהודים בתקופת התנאים. א"כ, אם מספר בן עזאי על מגילה שמצא בירושלים, בהכרח שמגילה זו נכתבה עוד קודם החורבן. יתירה מכך, בן עזאי משתמש במגילה זו כדי להכריע מחלוקת תנאים חמורה, שנחלקו אילו פסולי חיתון גורמים ללידת ממזר. לדעת רבי עקיבא ממזר הוא הנולד מחייבי לאווין. לדעת שמעון התימני ממזר נולד מחייבי כריתות, ואילו לדעת רבי יהושע ממזר הוא הנולד מחייבי מיתת בית דין. על כך מביא בן עזאי את מגילת היוחסין האמורה להכריע את ההלכה כרבי יהושע, שהרי נכתב בה שפלוני ממזר מאשת איש, שיש בה חיוב מיתת בית דין.
אין להעלות על הדעת שממגילה שנכתבה על ידי אלמוני בירושלים שלאחר החורבן ניתן להכריע מחלוקת תנאים חמורה שכזו. בן עזאי המגייס לעזרתו נשק כזה, מסתמך בהכרח על מגילה שנכתבה בדורות קודמים, בזמן שעוד היו בירושלים גדולי התנאים וחכמי הסנהדרין, שעל פיהם נכתבה אותה מגילה. לכן ניתן להוכיח ממנה מהי ההלכה במחלוקת התנאים המאוחרת. ברור אפוא, שמגילת יוחסין זו נכתבה זמן מה לפני חורבן המקדש וירושלים, ולכן היא ברת סמכא להכריע במחלוקת התנאים.

כאמור, במגילה זו נאמר גם, ש"משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי". עולה מכאן, שכבר לפני החורבן הוכר רבי אליעזר כתנא מופלא בחכמתו, שהרי כבר אז העידו בו שמשנתו קב ונקי היא, ודבר זה לא היה מתרחש אלא בהיותו נמנה עם ראשוני חכמי דורו.
מצינו גם שרבי אילעי, אביו של רבי יהודה, היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבי אליעזר בן יעקב (פסחים לט.). מוכח אפוא, ששני תנאים אלו היו בני אותו דור.

לסיכום, ממקורות אלו עולה בבירור, שרבי אליעזר בן יעקב היה תנא קדמון, ומרבית חייו עברה עליו בירושלים טרם חורבן הבית.

- - - - - - - - - - - - - - -

מאידך, מצינו מקורות רבים אחרים, ולפיהם חי רבי אליעזר בן יעקב בדור מאוחר בהרבה.

כך למשל מצאנו במדרש רבה (בראשית, סא ג): "שנים עשר אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו. למה? שהיתה עיניהם צרה אלו באלו. ובסוף העמיד שבעה: רבי מאיר ורבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב". את רוב אותה סידרת שמות מצאנו גם בירושלמי (חגיגה פ"ג ה"א): "מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה בבקעת רימון. ומי היו? רבי מאיר ורבי יהודה, ורבי יוסי ורבי שמעון, רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר".

מבואר כאן, שרבי אליעזר בן יעקב היה מתלמידיו של רבי עקיבא, והוא השתתף באופן פעיל בפעולות חכמי הדור לאחר שנהרג רבי עקיבא במלחמת ביתר. החורבן הנורא שהמיטה המלחמה פגע קשות בלימוד התורה והנחלת המשנה, ולפיכך נתכנסו פליטי התנאים באושא הגלילית והתאמצו לחדש את בתי המדרש. חז"ל מספרים, כי "בְּשַׁלְפֵי השמד (=בסיומו) נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן, ר' יהודה ור' נחמיה, ר' מאיר ור' יוסי ורשב"י ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא לָמֵד יבא וִילַמֵּד, וכל מי שאינו למד יבא וילמוד, נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון" (שה"ש רבה ב' ה'). גם כאן נמנה רבי אליעזר בן יעקב עם תלמידי רבי עקיבא, ולא עם הראשונים שבהם.

זאת ועוד, מלבד רבי עקיבא, היה גם רבי פנחס בן יאיר, שהיה חתנו של רשב"י, מרבותיו של רבי אליעזר בן יעקב, והוא מביא מאמרים בשמו (כגון מדרש תהילים פרק ל"ב). גם רבי חנינא בן חכינאי, שהיה מתלמידי רבי עקיבא (חגיגה יד.) וחברו של רשב"י (כתובות סב:), היה מרבותיו של רבי אליעזר בן יעקב, המביא משמו הלכות רבות, כגון במשנה במסכת כלאיים (פ"ד מ"ח). בברייתא מצינו במפורש "ר' אלעזר בן יעקב אומר משם ר' חנניא בן כינאי שאמר משום ר' עקיבא" (תוספתא נגעים א').

ברור אפוא, שלא ייתכן שמדובר כאן באותו רבי אליעזר בן יעקב שהיה מזקני הדור בעת החורבן, למעלה מיובל שנים לפני נפילת ביתר. אף אם נניח שרבי אליעזר בן יעקב האריך ימים ביותר, וכך אכן סבורים ספר יוחסין וסדר הדורות, לא ייתכן שבזקנותו המופלגת חזר להיות מצעירי תלמידי רבי עקיבא וחכמי דורו. בהכרח עלינו להסיק, שהיו שני תנאים בשם רבי אליעזר בן יעקב. אחד חי בתקופה האחרונה של הבית השני, והשני חי בסמוך לסוף תקופת התנאים, עשרות רבות של שנים לאחר הראשון.


זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ב' יולי 06, 2015 5:40 pm

אפרקסתא, יאושר כחך. שפתים ישק משיב דברים נכוחים, דברי טעם מוטעמים ומותאמים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' יולי 06, 2015 10:12 pm

רובי הדברים לקוחים מדורות הראשונים.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ב' יולי 06, 2015 10:50 pm

כבר אמרו חכמים חמרא למאריה וטיבותא לשקייה.

לוצאטי
הודעות: 708
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 1:41 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי לוצאטי » ג' יולי 07, 2015 8:27 am

לענין אליעזר/אלעזר, החילוף ביניהם מצוי מאוד בכ"י של ספרי חז"ל, כמו שהראה אפשטיין בסוף כרך ב' של המבוא לנוה"מ. וכן ראיתי בעצמי.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' יולי 07, 2015 7:34 pm

אפרקסתא דעניא כתב:היכן מצינו עוד ריב"ל מלבד זה שהיה בנו של לוי תלמידו של רבי, והיה בתקופת ר' יוחנן?


כנראה כוונת הכותב היתה לריב"ל המובא בזוה"ק (שמות כא:) הבא בדברים עם רשב"י עיי"ש.

ואי משום הכי, כבר דנו בזה הקדמונים, ויישבו בזה מה שישבו...

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' יולי 07, 2015 7:35 pm

עתניאל בן קנז כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:היכן מצינו עוד ריב"ל מלבד זה שהיה בנו של לוי תלמידו של רבי, והיה בתקופת ר' יוחנן?


כנראה כוונת הכותב היתה לריב"ל המובא בזוה"ק (שמות כא:) הבא בדברים עם רשב"י עיי"ש.

ואי משום הכי, כבר דנו בזה הקדמונים, ויישבו בזה מה שישבו...

כלומר, הרמב"ם שכותב כי היה ריב"ל תנא, כנראה שאב זאת מתוך הזוהר...

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' יולי 07, 2015 7:40 pm

זקן ששכח כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:היכן מצינו עוד ריב"ל מלבד זה שהיה בנו של לוי תלמידו של רבי, והיה בתקופת ר' יוחנן?


כנראה כוונת הכותב היתה לריב"ל המובא בזוה"ק (שמות כא:) הבא בדברים עם רשב"י עיי"ש.

ואי משום הכי, כבר דנו בזה הקדמונים, ויישבו בזה מה שישבו...

כלומר, הרמב"ם שכותב כי היה ריב"ל תנא, כנראה שאב זאת מתוך הזוהר...


לא הבנת כוונתי.

הרמב"ם מתכוון לריב"ל המפורסם, בנו של לוי, המופיע במשנה סוף עוקצין, ובגין כך נחשב כ'תנא' למרות שהיה די מאוחר בשנים.

כוונתי היתה למה שהוזכר מקודם שהיו 'שני ר' יהושע בן לוי', ותירוץ כזה ראיתי באן-שהו, כדי ליישב את דברי הזוהר על ריב"ל שהיה בימי רשב"י, שהכוונה לריב"ל אחר. ועל זה הערתי, שיש בזה דיונים נוספים, ואכמ"ל.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' יולי 07, 2015 9:17 pm

תודה עתניאל שלא הלנת באהלי עולה.
לגוף הטענה הרי שלכאורה היה אחד תנא ואחד אמורא, כעין פשרה בין הרמב"ם ורש"י, ולדבריך 'נולד' לנו ריב"ל שלישי.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' יולי 07, 2015 11:55 pm

זקן ששכח כתב:תודה עתניאל שלא הלנת באהלי עולה.
לגוף הטענה הרי שלכאורה היה אחד תנא ואחד אמורא, כעין פשרה בין הרמב"ם ורש"י, ולדבריך 'נולד' לנו ריב"ל שלישי.


נו נו
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם... ובוראים נפשות רבות וחסרונן...

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ד' יולי 08, 2015 7:16 pm


כתב מהר"ץ חיות (ב"ק דף נה ע"א ד"ה אצל ריב"ל שהיה בקי באגדה) כבר התעורר הרב בעל מאור עינים על הסתירות הרבות אשר נראו בענין ריב"ל. כאן ראינו שהיה בקי באגדה... ואולם בירושלמי אמר ריב"ל הדא אגדתא הכותבה אין לו חלק הדורשה מתחרך בה והשומע אינו מקבל שכר וכו' הרי שביזה את עניני אגדה.

האם יתכן לחלק דתרי ר"י בן לוי נינהו?

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ד' יולי 08, 2015 10:34 pm

רב אשי. היו שני בני אדם בשם זה. בידי מקור אחד לזה. האם יש מקורות נוספים?
כנ"ל, ר' יוסי בר חנינא. אשמח למקורות נוספים.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ד' יולי 08, 2015 11:30 pm

זקן ששכח כתב:רב אשי. היו שני בני אדם בשם זה. בידי מקור אחד לזה. האם יש מקורות נוספים?
כנ"ל, ר' יוסי בר חנינא. אשמח למקורות נוספים.


אתה מרים לי להנחתה. מה המקור שלך על שני רב אשי? (מהש"ס, לא מסה"ד).

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 09, 2015 12:06 am

אפרקסתא דעניא כתב:
זקן ששכח כתב:רב אשי. היו שני בני אדם בשם זה. בידי מקור אחד לזה. האם יש מקורות נוספים?
כנ"ל, ר' יוסי בר חנינא. אשמח למקורות נוספים.


אתה מרים לי להנחתה. מה המקור שלך על שני רב אשי? (מהש"ס, לא מסה"ד).

מקור דברי ממהרץ חיות, בבא קמא דף מב עמוד א. יש בידך לאושש או להכחיש?

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 09, 2015 12:25 am

כרגע קבלתי באישי.

ספר כפות תמרים, סוכה, דף מ"א ע"א
איתיביה רבינא לרב אשי כו'. מדקאמר איתיביה משמע דפנים בפנים אותביה רבינא לרב אשי דאל"כ הל"ל מתיבי, ומדקאמר בתר הכי אלא אמר רב אשי מחלוקת בפרי שני כו' ופרש"י אלא אי אתמר דרב אשי הכי אתמר משמע דלא היה מדבר רבינא עם רב אשי אלא עם בני הישיבה דאמרו משמיה דרב אשי לישנא קמא ומכח התיובתא תריץ אלא אי אתמר דרב אשי וכו'. ואלו לא היה פרש"י הו"א דרב אשי גופיה חזר בו מכח התיובתא, אבל מדברי רש"י לא משמע דחזר בו רב אשי אלא הטעות היה לבני הישיבה דאמרו לישנא קמא משמיה דרב אשי. ויראה דרש"י ס"ל דתרי רב אשי הוו דמ"ש בתחלת הסוגיא אמר רב אשי זה הוא ר' אשי קדמון דיש רב אשי קדמון כמ"ש בספר יוחסין בע [ניני] האמוראים ומאי דקאמר אתיביה רבינא לרב אשי היינו ר' אשי חברו של רבינא והקשה לו עמ"ש בישיבה משמיה דר' אשי הקדמון, ותירץ ר' אשי האחרון אלא אי אתמר כר' אשי קדמון הכי אתמר כו' ודוק.

מה שנכון נכון
הודעות: 11661
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 09, 2015 12:30 am

בענין תרי רב אשי יעויין במאמרו של הרב רפאל הירשמן בקולמוס 112.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?176187&page=P32

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' יולי 09, 2015 12:55 am

זקן ששכח כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:
זקן ששכח כתב:רב אשי. היו שני בני אדם בשם זה. בידי מקור אחד לזה. האם יש מקורות נוספים?
כנ"ל, ר' יוסי בר חנינא. אשמח למקורות נוספים.


אתה מרים לי להנחתה. מה המקור שלך על שני רב אשי? (מהש"ס, לא מסה"ד).

מקור דברי ממהרץ חיות, בבא קמא דף מב עמוד א. יש בידך לאושש או להכחיש?


מה אומר המהר"ץ חיות?

דורות הראשונים הוכיח יפה, שלא היו שני רב אשי, וכן מוכח בכל כתבי היד, כמו שמבואר במאמרו של הירשמן המלונקק מעלי.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 09, 2015 7:15 pm

כבר העתקתי לעיל מ'כפות תמרים'.
ומהרץ חיות כותב: "אפשר לומר דהיה רב אשי הקדמון".

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 09, 2015 7:30 pm

שוב קבלתי באישי:
כ"כ גם הפר"ח באו"ח סו"ס קלב.
כנראה אחרונים אלו התבססו על הספר יוחסין.
אבל עתה מצאתי שבערכי תנאים ואמוראים לריב"ק משפיירא רבו של הרוקח כבר כתב כן.
(בבר אילן יש רק את הערכים של אות יו"ד, ובערך ר' יוסי בר אבין ובערך ר' יוסי דמן יודקרת מציין ריב"ק לדבריו בזה בערך רב אשי.)

את המאמר המצויין לעיל עדיין לא הספקתי ללמוד, בע"ה אעיין בו. ועדיין טובה צפרנן של ראשונים וכו'.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' יולי 10, 2015 8:15 am

הערכים של אות א לא פורסמו מעולם (ואיני יודע אם הם בידינו. רי"ל מימון פרסם את ב-ט ורמ"י בלוי את י)

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 23, 2015 2:49 pm

רבי ישמעאל בן אלישע היו שנים בשם זה.
האם היו שניהם כהנים גדולים?

כנסת ישראל
הודעות: 395
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ה' יולי 23, 2015 2:58 pm

רבי ישמעאל בן אלישע – ברכות דף ז' ע"א פעם אחת נכנסתי לפני ולפנים כו', [ואינו רבי ישמעאל סתם שגם הוא בן אלישע [עי' תוספתא וירושלמי שבת פ"א] דאותו פדה רבי יהושע גיטין נ"ח והיה אחר החורבן, וע"ע תוס' יבמות ק"ד ע"א שהוכיחו כן דתרי ריב"א איכא], והוא אותו שנהרג מעשרה הרוגי מלכות [ומ"ש רש"י] ובנו ובתו נשבו [מדרש איכה ובמ"א כ' בני רב צדוק וכן בקינות], וצ"ע אימתי נהרג אם קודם החורבן או אחריו, ועי' בהר"מ הקדמת המשנה שראה החורבן וא"כ היה הכה"ג האחרון או שהעבירוהו הצדוקים וצ"ע. [ועי' ברנ"ג דלקמן שמת קודם החורבן].
ויל"ע דא"כ אפשר דר"י הנ"ל דכתב בפקנסו לכשיבנה ביהמ"ק הוא ריב"א הנהרג, ועי' תוס' יבמות ו' ע"ב ד"ה או דפשיטא להו דהוא ריב"א האחרון וכ"מ בתוס' מנחות ס"ד ע"ב דנהרג בזמן הבית וכ"ז צ"ע. [שו"ר ברב ניסים גאון ברכות נ"ז ע"ב ובמחז"ו בפי' לפרקי אבות פ"א דר"י שפדה רבי יהושע הוא הנהרג עי"ש וכ"כ במגן אבות להרשב"ץ וצ"ע]. וע"ע תוס' רבינו יהודה לברכות נ"ז שם באריכות. ובכפו"פ פרק י'. וכבר עמד בזה בהג' יעב"ץ לספר יוחסין ע' 19, ועי' ספר יחתו"א. ועי' דורות הראשונים שכ' שצ"ל רבי ישמעאל בן הסגן, ודבריו אינם נכונים מה שחולק על כל הראשונים והמדרשים. וע"ע הערות לתו"ת איכה פ"א אות קס"ח.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' יולי 23, 2015 8:10 pm

חברו ובר פלוגתתו של רבי עקיבא היה רבי ישמעאל. היה זה הנער שנפדה ברומי אחרי החורבן על ידי רבי יהושע בן חנניה, לאחר שהבחין בגודל חכמתו והסיק שיהא מורה הוראה בישראל (גיטין נח.). רבי ישמעאל היה אכן בן אלישע כמסופר בתוספתא בשבת (פ"א) שפעם אחת קרא לאור הנר והטה וכתב בפנקסו: "אני ישמעאל בן אלישע קראתי והטיתי, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה". הוא היה כהן כמבואר בחולין מט., אך לא כהן גדול, שהרי כבר לא היה הבית בימיו. רבי ישמעאל היה גר בדרום, בסמוך לספר (כתובות ה' ח'), ונראים הדברים שהוא התנא עליו מסופר שנהרג ע"י מלכות רומי הרשעה.

ראוי לציין, שלא ברור כלל מיהו המכונה רבי ישמעאל כהן גדול. ראשית, השם "רבי ישמעאל כהן גדול" אינו נמצא בשום מקום במשנה או בגמרא, במדרש או בברייתא כלשהי (מלבד ב"מדרש אלה אזכרה" שמקורו אינו ידוע, ונוסחו מוכיח שאינו מזמן התנאים או האמוראים). יתירה מכך, הגמרא במסכת יומא (ט.) מונה את הכהנים ששימשו בבית שני ואינה מזכירה שם את רבי ישמעאל בן אלישע. למעשה, היא מזכירה את ישמעאל בן פאבי ששימש בכהונה גדולה במשך עשר שנים, והיה מקום לשער שהכוונה לרבי ישמעאל בן אלישע. אך נראה שאין המדובר ברבי ישמעאל בן אלישע, אלא באדם אחר, שהרי שנינו "משמת רבי ישמעאל בן פיאבי בטל זיו הכהונה", ובעל כרחנו היה זה הרבה קודם החורבן. כך מוכח גם מהגמרא (פסחים נז.) המצטטת את אבא שאול בן בטנית שאמר משום אבא יוסי בן חנין איש ירושלים "אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי" (רש"י: כשר היה, אבל בניו אנשי זרוע). אבא שאול בן בטנית חי בזמן אביו של רבי צדוק (שבת פכ"ד מ"ה). רבי צדוק חי בדור החורבן, וא"כ אביו חי דור לפני החורבן. בן דורו - אבא שאול - מצטט משמו של אבא יוסי בן חנין שחי בדור קדום יותר ומדבר על בניו של רבי ישמעאל בן פאבי. מוכח שקדם רבי ישמעאל בן פיאבי לפחות שלשה דורות לחורבן, וכנראה חי בתקופתו של הלל הזקן. גם פלאביוס שמונה את רשימת הכהנים הגדולים שחיו סמוך לחורבן אינו מונה עמם את רבי ישמעאל. נראה אפוא שלא הייתה כלל דמות בשם "רבי ישמעאל כהן גדול", וודאי שלא נהרג אדם כזה בהרוגי המלכות.

מצינו אמנם (ברכות ז.), שרבי ישמעאל בן אלישע סיפר, שנכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים. לכאורה זו ראיה שהיה כהן גדול, אך כאמור, הגמרא ביומא שוללת אפשרות זו. גם בתוספתא בחלה (פ"א) משמע שהוא לא היה כהן גדול, שהרי מובא שם שהוא נשבע בבגדי הכהונה ובציץ של אביו. לאור דברינו נראה, שיש לגרוס שם רבי ישמעאל בן פיאבי או רבי ישמעאל סתם, כאשר הכוונה היא לבן פיאבי.

מאידך ייתכן שאין צורך לשנות את הגירסא, ע"פ שיטת התוספות בכמה מקומות (יבמות קד. ד"ה אמר, ועוד) שהיו שני רבי ישמעאל בן אלישע. הראשון היה כהן גדול, והוא זה שנכנס להקטיר קטורת, והשני היה נכדו וחי לאחר החורבן. לפי זה ייתכן שאכן רבי ישמעאל בן אלישע שנכנס להקטיר קטורת הוא רבי ישמעאל בן פאבי, והוא חי בתקופתו של הלל הזקן. נינו היה רבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא, והוא זה שנהרג בהרוגי המלכות. העובדה שרבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא היה מצאצאי כהנים גדולים מפורשת, כאמור בתוספתא בחלה, וכך גם עולה מהגמרא (גיטין נח.) המספרת על בנו ובתו של רבי ישמעאל שנשבו וביכו את מר גורלם בהזכירם את שושלת הכהנים הגדולים מהם באו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' יולי 23, 2015 9:32 pm

כמדומני שבאיכ"ר מסופר מעשה מעין זה על הבן והבת לגבי רבי צדוק

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יולי 23, 2015 11:57 pm

אפרקסתא,
דבריך נפלאים. ועיין למהרם שיף, גיטין דף נח ע"א בד"ה ומנו ר' ישמעאל בן אלישע.

לוצאטי
הודעות: 708
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 1:41 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי לוצאטי » ו' יולי 24, 2015 12:49 am

יישר כחך.
במס' שמחות ח ח משמע שר' ישמעאל נהרג עם רבן שמעון, כנראה רשב"ג הראשון שנהרג בעת החורבן. ואם כן שלושה הם: ישמעאל בן פיאבי, ר' ישמעאל הנהרג, ר' ישמעאל בן אלישע חברו של ר"ע.
אלא ששם נאמר 'באת שמועה אצל ר"ע ור' יהודה בן בבא...' וקצת קשה, שבזמן החורבן אלו היו צעירים עדיין.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2449
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ו' יולי 24, 2015 9:56 am

אתה "מכריח" אותי להעתיק את כל המאמר:

מי היו ראשוני הרוגי המלכות?

מהאסונות הגדולים ביותר שידע עם ישראל לדורותיו, הייתה הריגתם של "עשרה הרוגי מלכות" - גדולי התנאים, שנרצחו באכזריות על ידי הרומאים בתקופת שלטונם בארץ ישראל. מדרשים רבים מתארים את השתלשלות ההריגות הללו, וקינות רבות נתחברו לזכרן. מהמפורסמות שבהן הן קינת "ארזי הלבנון אדירי התורה", הנאמרת בסדר הקינות לתשעה באב (בנוסח אשכנז), והפיוט "אלה אזכרה" הנאמר על ידי האשכנזים לאחר סדר העבודה בתפילת המוסף של יום הכיפורים, ועל ידי הספרדים בתשעה באב.

למרות שהמדרשים והפיוטים השונים מזכירים ומונים את שמם של עשרת הרוגי המלכות, קשה למצוא הסכמה ברורה לזהותם המדויקת. ניתן לראות שכמעט בכל מקור הנמצא לפנינו מוזכרים מספר תנאים מוסכמים, אך מוזכרים בו גם מספר תנאים אחרים, שאינם נזכרים במקורות האחרים או בחלקם. במבואות לסדרי הקינות שיצאו לאור בשנים האחרונות ניתן למצוא השוואות בין המדרשים והפיוטים בשאלה זו, ולהווכח בגודל המבוכה השוררת בנושא.

רוב ככל המקורות מסכימים, שבין הרוגי המלכות היו התנאים הבאים: רבן שמעון בן גמליאל, רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא, רבי חנינא בן תרדיון ורבי יהודה בן בבא. דא עקא, בעוד שברוב המקורות משתמע שהרוגי המלכות נהרגו בזמן סמוך זה לזה, הרי שהדבר לא ייתכן כלל וכלל, שהלא רבן שמעון בן גמליאל נלקח קודם החורבן, ואילו רבי עקיבא נהרג רק כשישים שנה אחרי החורבן, בסמוך לחורבן ביתר. רבי אלעזר בן שמוע, הנמנה בחלק מהמקורות עם הרוגי המלכות, חי תקופה ארוכה למדי אחרי פטירתו של רבי עקיבא, ונראה אפוא, שלמרות המסופר במדרשים, הריגת התנאים התמשכה על פני עשרות רבות של שנים. על קביעה זו עמדו כבר רבינו בחיי, ספר היוחסין ועוד, וכאמור, הדבר מבואר למעיין.

נשאלת השאלה, מה ראו כותבי המדרשים והפיוטים לקבוע שהרוגי המלכות נהרגו בפרק אחד, או לפחות באותה תקופה? הלא אף אם יכלו בחכמתם לקבוע ששורשו של עניין ההריגה נעוץ בחטא מסוים, כגון חטא מכירת יוסף, אך מדוע ולמה ראו לנכון לרמוז שגם ההריגות בפועל בוצעו בסמיכות זמן זו לזו?! וכי לא הבחינו שהדבר כלל לא ייתכן?!

תמיהה נוספת מצינו בסוגיה זו: בכל המקומות בהם דברו חז"ל על הרוגי המלכות, הם כינו אותם "רבי עקיבא וחבריו". כך במסכת פסחים (נ.) וכך במסכת ראש השנה (כג.), בבא בתרא (י.) ועוד. והנה, רבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל, קדם הרבה לרבי עקיבא והיה כבר נשיא כאשר רק החל רבי עקיבא ללמוד תורה. מדוע אפוא נקראו הרוגי המלכות על שמו של רבי עקיבא? וכי אין בכך פחיתות כבוד כלפי רבן שמעון בן גמליאל שההתייחסות אליו היא כ"חברו" של רבי עקיבא, בעוד שלמעשה הוא נחשב כרבו?! מדוע לא כונו ההרוגים, בשם האמת ההיסטורית, "רבן שמעון בן גמליאל וחבריו"?!

* * * * *

מי הרג את רשב"ג?

בטרם נפנה להשיב על שאלות אלו, ננסה, בהדרכתו של ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים", לרדת לעומקו של המעשה. נבדוק האם שמות התנאים עליהם מסופר שנהרגו ע"י הרומאים, תואמים את הידוע לנו אודותם מתוך המקורות התלמודיים וההיסטוריים השונים, והאם ייתכן שנפלה טעות כלשהי בזיהוי חלק מהרוגי המלכות.

שני ההרוגים הראשונים עליהם מסופר בכל המקורות הם, כאמור, רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל (כהן גדול). ברם, לכשנבחן היטב את קורות חייהם ואת הברייתות השונות, נווכח שהקביעה ששני תנאים אלו נמנו עם הרוגי המלכות היא מופרכת מיסודה.

נפתח בנשיא רבן שמעון בן גמליאל. נסקור את ההיסטוריה של תקופת החורבן וננסה לראות מי יכול היה להרוג את רשב"ג ובאיזו תקופה זה היה. כידוע, מלכות רומא שלטה בעם ישראל ובממלכת יהודה תקופה ארוכה מאוד קודם החורבן. הגמרא (ע"ז ח:) מספרת שמאה ושמונים שנה לפני החורבן כבר נעצו הרומאים את טלפיהם הטמאות בעיר הקודש והמקדש. אכן, מלחמות האחים החשמונאים הביאו להשתלטות איטית ומתמדת של האימפריה הרומאית המתפתחת, והורדוס וצאצאיו, העבדים שמלכו, הביאו בסופו של דבר להפיכתה של יהודה לפרובינקיה רומאית לכל דבר. בעשרות השנים שלפני החורבן היה השלטון המעשי בידי נציבים רומאים, שמונו על ידי הקיסר והסנאט, ומלכי השושלת ההרודיאנית היו שליטי בובה, שקיימו ללא סייג את הוראותיו של הנציב הרומאי התורן.

השליט ההרודיאני האחרון היה אגריפס השני, שכיהן תחת הנציבים הרומאים אלבינוס ופלורוס. מעשי השחיתות הנוראים של אגריפס וחבר מרעיו הצדוקים והאדומיים, שקיבלו תמיכה בלתי מסויגת מהנציב העליון, זעזעו את העם, שתמך ברובו בחכמי התורה ובתנאים. העם התקומם כנגד פלורוס האכזר ואגריפס ההולל, ולאחר מאמצים רבים הצליחו לגרש את אגריפס מירושלים. הצדוקים והאדומיים שתמכו בו, החלו במלחמה כנגד הפרושים והמון העם תומכיהם. הם השתלטו על חלק מהעיר, הודיעו לרומאים כי בעיר פרץ מרד כנגדם, וביקשו מהנציב העליון סיוע צבאי כדי להשתלט על ירושלים כולה. סירובם של הכהנים להקריב את קרבנות הקיסר הוצג כהוכחה לטענת הצדוקים: "מרדו בך יהודאי!". הרומאים נזעקו לדכא את "המרד", והמלחמה החלה.

לארץ ישראל נשלחו אספסיינוס וטיטוס בנו, והם החל בכיבוש שיטתי של הארץ. ראשית פעולתם הייתה בגולן ובגליל, שם נפלו מבצרי גמלא ויודפת ונכבשו כל ערי הגליל.

לקראת המלחמה הצפויה הביאו חכמי התורה לירושלים את המצביא יוחנן בן לוי מגוש חלב. הוא נתמך על ידי הנשיא רבן שמעון בן גמליאל ועל ידי רבן יוחנן בן זכאי, זקן הדור. יוחנן הצליח לשחרר את העיר משלטון הצדוקים, וחכמי הדור ניסו להגיע לשלום עם הרומאים. אך ימי השלווה לא ארכו. הצדוקים הביאו העירה את שמעון בר גיורא, בריון אכזר ורע מעללים, והוא חידש את המלחמה הפנימית. ראשית דבר הוא הורה לשרוף את כל מחסני המזון, שהיו עשויים להגן על העיר מסכנת רעב בעת מצור. לאחר מכן החלו הוא וחבורתו במעשי התגרות חמורים ברומאים. בסופו של דבר צרו הרומאים על ירושלים, כבשוה והחריבו את בית המקדש.

והנה, בעת שפרצה המלחמה ברומאים במלוא עוזה, היה עדיין רשב"ג בחיים. כך עולה מפורשות מדברי יוספוס פלאביוס (חיי יוסף ל"ח), המספר שיוחנן בן לוי נתמך ע"י רבן שמעון בן גמליאל, והם שיתפו פעולה בכל נושא המלחמה. נראה אפוא שרשב"ג היה בחיים בתקופת הביניים בה הייתה ירושלים חופשיה משלטונם של אגריפס והרומאים, ולפיכך לא ייתכן שהוא נהרג ע"י הרומאים לפני החורבן.

מאידך, כידוע וכמבואר באגרת רב שרירא גאון, בזמן חורבן הבית כבר לא היה רשב"ג בין החיים, ולכן כיהן רבן יוחנן בן זכאי כנשיא זמני, עד אשר יגדל בנו של רשב"ג - רבן גמליאל ויטול את הנשיאות. בפגישתו ההיסטורית של רבן יוחנן עם אספסיינוס, המצביא והקיסר, הוא ביקש ממנו "תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל". אין הכוונה לרבן גמליאל הראשון, שהרי לא הוא היה מייסד השושלת אלא הלל הזקן. בהכרח מדובר כאן אודות רבן גמליאל דיבנה, והעובדה שריב"ז ביקש את הנשיאות עבורו, מלמדת, שאביו - רבן שמעון - כבר לא היה בין החיים.

עצם בקשתו של ריב"ז את שושלת רבן גמליאל, אף היא הוכחה לכך שרשב"ג לא נהרג ע"י הרומאים, שהרי בקשותיו של ריב"ז נעשו בחכמה נפלאה ובשיקול דעת עצום, ואין זה סביר שהוא יבקש מהרומאים שהרגו את רבן שמעון, על בנו של ההרוג. סביר אפוא, שהמסורת הרווחת אודות פטירתו הבלתי טבעית של רשב"ג נעוצה בעובדה שהוא נהרג, אך לא ע"י הרומאים, אלא ע"י שמעון בר גיורא וחבר מרעיו, הבריונים והסיקריקים, שבין האלפים שרצחו היו תנאים וצדיקים רבים.

* * * * *

הוכחה חותכת לכך שלא ייתכן שרשב"ג נהרג על ידי הרומאים, ניתן למצוא בברייתא במסכת סנהדרין (יא., מובאת בהרחבה בשמחות פ"ח) המספרת על שמואל הקטן: "אף הוא אמר בשעת מיתתו - שמעון וישמעאל לחרבא, וחברוהי לקטלא, ושאר עמא לביזא, ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא". שמואל הקטן התנבא אפוא על הריגתם של רבי שמעון ורבי ישמעאל, על הריגתם של חבריהם רבי עקיבא ורבי חנינא בן תרדיון (רש"י), ועל צרות רבות העתידות לבוא על העם.

והנה, שמואל הקטן האריך ימים מסוף תקופת הלל, כששים שנה לפני החורבן, ועד אמצע תקופת יבנה, לפחות חמש עשרה שנה לאחר החורבן. כך ניתן ללמוד מהעובדה שהוא זה שתיקן ביבנה את ברכת המינים. לאחר פטירתו הספידוהו רבן גמליאל דיבנה ורבי אלעזר בן עזריה (מסכת שמחות, שם). הסיבה שדווקא אלו הם שהספידוהו נעוצה בעובדה ששניהם כיהנו במקביל בנשיאות, כמבואר במסכת ברכות (דף כח.). בעבר כבר הוכחנו (במאמר "מעשה... שהיו מסובין בבני ברק...", קולמוס 48), שהכתרתו של רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות הייתה כחמש עשרה שנה אחרי החורבן, וא"כ פטירתו של שמואל הקטן הייתה שנים רבות אחר החורבן.

לאור הדברים הללו, נעלה מכל ספק שדבריו של שמואל הקטן לא כוונו על ההריגות והצרות שארעו בעת החורבן, אלא על מאורעות שארעו שנים רבות לאחר מכן. יתירה מכך, מלבד ההוכחה הכרונולוגית, גם דיוק בדבריו יוכיח לנו שלא ייתכן שדיבר על הריגת רבן שמעון בן גמליאל. ראשית, הכינוי חסר התואר "שמעון" אינו הולם את כבוד הנשיא, והיה לו לומר לכל הפחות רבי שמעון. אך מלבד זאת, אילו נאמרה נבואה זו לפני החורבן, הרי היה לו להזכיר את האסונות הנוראים העתידים לבוא על העם: החורבן, הגלות, אובדן העבודה וחילול התורה. בדבריו אין כל התייחסות לכך, אלא להריגת חכמים ולצרות שיבואו על העם. מבואר אפוא, שכל כוונתו הייתה למלחמת ביתר, בה נהרגו רבי עקיבא ורבי חנינא בן תרדיון, ובה ניתכו גזירות איומות על ראש העם.

ואם לא די בכך, הבה נבחן את הכתוב בהמשך הברייתא במסכת שמחות: "וכשנהרג רבי שמעון ורבי ישמעאל באתה השמועה אצל רבי עקיבא ורבי יהודה בן בבא. עמדו וחגרו מתניהם שק וקרעו בגדיהם ואמרו – 'אחינו ישראל! אילו טובה באה לעולם תחילה, לא היו מקבלים אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל, ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שסוף פורענות גדול לבוא לעולם'... וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרי באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנינא בן תרדיון. עמדו וחגרו שקים את מתניהם וקרעו את בגדיהם ואמרו – 'אחינו שמעונו וכו'... מכאן ועד ימים מועטים לא יִמָצֵא מקום בארץ ישראל שלא יהיו מושלכין בו'... לא עברו ימים עד שבא בולמוס ובלבל את העולם".

בלשון דומה מצינו גם במכילתא בפרשת משפטים: "וכשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל אמר להם רבי עקיבא לתלמידיו – 'התקינו עצמכם לפורענות! שאילו טובה הייתה עתידה לבוא בדורינו לא היו מקבלין אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל, אלא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא עלינו, עמד וסילק אלו' וכו'".

מברייתות אלו ניתן להסיק מסקנות רבות: ראשית, אילו אכן היו אלו רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל כהן גדול שנהרגו בסמוך לחורבן, מדוע מצוין כאן שהגיעה השמועה אל רבי עקיבא ורבי יהודה בן בבא? הלא באותו דור חיו רבותיהם של רבי עקיבא ורבי יהודה, הלא הם רבי יהושע ורבי אליעזר, רבי טרפון ורבי אלעזר בן עזריה. הייתכן שההתייחסות היחידה תהיה מפי צעירי התנאים שבדור ולא מפי זקני הדור?!

יתירה מכך, אילו הייתה הכוונה לפורענות שבזמן החורבן, מה פירושה של ההתבטאות "התקינו עצמכם לפורענות"?! הלא הכל בוער ונשרף, בית המקדש הולך ונחרב, מסביב הומה הסער וכל מוסדות תבל מתמוטטים. האם בגלל אחד האירועים הטרגיים של המלחמה יאמר הרב לתלמידיו שעליהם להתכונן ולהכין עצמם לקראת פורענות עתידית, שעה שהם נתונים בה כבקלחת?!

מלבד זאת, מבואר בברייתות אלו, שתקופה לא ארוכה לאחר הריגתם של רבי שמעון ורבי ישמעאל נהרג רבי עקיבא, ובסמוך לכך החלה צרה גדולה על עם ישראל. ברור אפוא שמדובר במרד בר כוזיבא ובחורבן ביתר. במרד זה נהרגו, כידוע, מיליונים, ושארית האוטונומיה היהודית אבדה לבלי שוב. השנים העתידות לבוא מכונות בפי חז"ל "דורו של שמד", כינוי שלא נאמר אף ביחס לדור החורבן. מוכח אפוא, שאין המדובר כאן ברבן שמעון בן גמליאל, ואף לא ברבי ישמעאל כהן גדול, אלא ברבי שמעון ורבי ישמעאל אחרים לחלוטין, שנהרגו זמן מועט לפני מלחמת ביתר, כששים שנה אחרי החורבן (גם במדרש משלי פרשה ט' מפורש: "מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין אחר מיתת רבי שמעון (בן גמליאל) ורבי ישמעאל...". ברור שאין כוונת המדרש ל"אחר" שארכו ששים שנה, ובהכרח אין אלו רשב"ג ור"י כה"ג.).

מתי חי רבי ישמעאל בן אלישע?

עלינו לבקש אפוא את רבי ישמעאל ורבי שמעון ההרוגים, בסוף דורו של רבי עקיבא ולא בדורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי יהושע ורבי אליעזר. כידוע, חברו ובר פלוגתתו של רבי עקיבא היה רבי ישמעאל. היה זה הנער שנפדה ברומי אחרי החורבן על ידי רבי יהושע בן חנניה, לאחר שהבחין בגודל חכמתו והסיק שיהא מורה הוראה בישראל (גיטין נח.). רבי ישמעאל היה אכן בן אלישע כמסופר בתוספתא בשבת (פ"א) שפעם אחת קרא לאור הנר והטה וכתב בפנקסו: "אני ישמעאל בן אלישע קראתי והטיתי, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה". הוא היה כהן כמבואר בחולין מט., אך לא כהן גדול, שהרי כבר לא היה הבית בימיו. רבי ישמעאל היה גר בדרום, בסמוך לספר (כתובות ה' ח'), ונראים הדברים שהוא התנא עליו מסופר שנהרג ע"י מלכות רומי הרשעה.

ראוי לציין, שלא ברור כלל מיהו המכונה רבי ישמעאל כהן גדול. ראשית, השם "רבי ישמעאל כהן גדול" אינו נמצא בשום מקום במשנה או בגמרא, במדרש או בברייתא כלשהי (מלבד ב"מדרש אלה אזכרה" שמקורו אינו ידוע, ונוסחו מוכיח שאינו מזמן התנאים או האמוראים). יתירה מכך, הגמרא במסכת יומא (ט.) מונה את הכהנים ששימשו בבית שני ואינה מזכירה שם את רבי ישמעאל בן אלישע. למעשה, היא מזכירה את ישמעאל בן פאבי ששימש בכהונה גדולה במשך עשר שנים, והיה מקום לשער שהכוונה לרבי ישמעאל בן אלישע. אך נראה שאין המדובר ברבי ישמעאל בן אלישע, אלא באדם אחר, שהרי שנינו "משמת רבי ישמעאל בן פיאבי בטל זיו הכהונה", ובעל כרחנו היה זה הרבה קודם החורבן. כך מוכח גם מהגמרא (פסחים נז.) המצטטת את אבא שאול בן בטנית שאמר משום אבא יוסי בן חנין איש ירושלים "אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי" (רש"י: כשר היה, אבל בניו אנשי זרוע). אבא שאול בן בטנית חי בזמן אביו של רבי צדוק (שבת פכ"ד מ"ה). רבי צדוק חי בדור החורבן, וא"כ אביו חי דור לפני החורבן. בן דורו - אבא שאול - מצטט משמו של אבא יוסי בן חנין שחי בדור קדום יותר ומדבר על בניו של רבי ישמעאל בן פאבי. מוכח שקדם רבי ישמעאל בן פיאבי לפחות שלשה דורות לחורבן, וכנראה חי בתקופתו של הלל הזקן. גם פלאביוס שמונה את רשימת הכהנים הגדולים שחיו סמוך לחורבן אינו מונה עמם את רבי ישמעאל. נראה אפוא שלא הייתה כלל דמות בשם "רבי ישמעאל כהן גדול", וודאי שלא נהרג אדם כזה בהרוגי המלכות.

מצינו אמנם (ברכות ז.), שרבי ישמעאל בן אלישע סיפר, שנכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים. לכאורה זו ראיה שהיה כהן גדול, אך כאמור, הגמרא ביומא שוללת אפשרות זו. גם בתוספתא בחלה (פ"א) משמע שהוא לא היה כהן גדול, שהרי מובא שם שהוא נשבע בבגדי הכהונה ובציץ של אביו. לאור דברינו נראה, שיש לגרוס שם רבי ישמעאל בן פיאבי או רבי ישמעאל סתם, כאשר הכוונה היא לבן פיאבי.

מאידך ייתכן שאין צורך לשנות את הגירסא, ע"פ שיטת התוספות בכמה מקומות (יבמות קד. ד"ה אמר, ועוד) שהיו שני רבי ישמעאל בן אלישע. הראשון היה כהן גדול, והוא זה שנכנס להקטיר קטורת, והשני היה נכדו וחי לאחר החורבן. לפי זה ייתכן שאכן רבי ישמעאל בן אלישע שנכנס להקטיר קטורת הוא רבי ישמעאל בן פאבי, והוא חי בתקופתו של הלל הזקן. נינו היה רבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא, והוא זה שנהרג בהרוגי המלכות. העובדה שרבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא היה מצאצאי כהנים גדולים מפורשת, כאמור בתוספתא בחלה, וכך גם עולה מהגמרא (גיטין נח.) המספרת על בנו ובתו של רבי ישמעאל שנשבו וביכו את מר גורלם בהזכירם את שושלת הכהנים הגדולים מהם באו.

אפשרות מעניינת נוספת העלו חוקרים והיסטוריונים: כידוע, ישנה דעה במחקר הגורסת שבר כוזיבא שלט תקופה מסוימת על ירושלים, ובמשך שנים ספורות התחדשה העבודה באתר בית המקדש. יודגש שאין לדעה זו מקור חז"לי מפורש המאשר את נכונותה, אך מצינו רמזים העשויים להתפרש כדעה זו. כך למשל מובא במדרש תנחומא (פקודי אות ד'): "אמר רשב"י כשנכנס אדריאנוס לבית המקדש היה מחרף ומגדף וכו'". כידוע אדריאנוס היה הקיסר בעת מרד בר כוזיבא, עשרות שנים לאחר החורבן. מה פשר כניסתו לבית המקדש החרב והשרוף? נראה אפוא, שיש רגליים לדבר שהתקיימה פעילות של הקרבת קרבנות באתר המקדש, ולשם נכנס אדריאנוס כשהכניע את בר כוזיבא (יעויין גם במדרש שיר השירים זוטא, פרשה ב' י"ד, המספר על נס שאירע בימי רבי שמעון ורבי ישמעאל וקשור כנראה לחידוש העלייה לרגל בתקופה זו.). אם אכן התחדשה עבודת הקרבנות בהר הבית, יש מקום להניח, שבאותם שנים כיהן רבי ישמעאל בן אלישע השני ככהן גדול, וזהו אפוא פשר הכינוי הרווח שלו.

הבוחר יבחר את התשובה הנראית לו, אך לענייננו אין זה משנה, שכן הוכח שהריגתם של רבי שמעון ורבי ישמעאל הייתה בהכרח עשרות שנים אחר החורבן. א"כ אין זה רבי ישמעאל בן אלישע הראשון, שבמידה והיה קיים, חי כמה דורות לפני החורבן, אלא רבי ישמעאל בן אלישע חברו ובן דורו של רבי עקיבא.

מיהו רבי שמעון הנהרג?

נותר לנו לברר מיהו רבי שמעון שלפי כל המקורות נהרג יחד עם רבי ישמעאל. אין זה רבי שמעון בר יוחאי, שחי בדור שלאחר מכן ונפטר על מיטתו בשיבה טובה. גם אין זה רבן שמעון בן גמליאל השני, בנו של רבן גמליאל דיבנה ואביו של רבי יהודה הנשיא, שהרי אף הוא חי עוד שנים רבות לאחר מכן ואף העיד על עצמו שהוא נשתייר לפליטה ממלחמת ביתר (גיטין שם), ואילו מהמקורות למדנו שרבי שמעון נהרג עוד לפני רבי עקיבא. מיהו אפוא רבי שמעון, המתאים לדורו של רבי עקיבא, שהנתונים הידועים לנו לגביו מתאימים לעובדת היותו מהרוגי המלכות?

באותו דור חי תנא בשם רבי שמעון בן הסגן. הוא היה בנו של רבי חנינא סגן הכהנים שחי בדור החורבן והעיד עדויות רבות בתקופת העדויות ביבנה אחרי החורבן. רבי שמעון בן הסגן היה מרבותיו של רבן שמעון בן גמליאל השני, אביו של רבי, והוא מצטט הלכות רבות בשמו (כגון שקלים ה' ה', כתובות ב' ה', מנחות יא ט' ועוד). נראה אפוא, שרבי שמעון הנהרג יחד עם רבי ישמעאל בן אלישע הוא רבי שמעון בן הסגן.

רבי שמעון בנו של רבי חנינא האריך ימים עד תחילת מלחמת ביתר. בצעירותו כבר יצא שמו לתהילה כדרשן מופלג, ואף זכה לדרוש בפני קהל ישראל שעלו לרגל לבית המקדש בירושלים. לפיכך מצינו באבות דרבי נתן, שרבי ישמעאל אמר לו לפני שנהרג: "שמא כשהיית יושב ודורש בהר הבית והיו כל אוכלוסי ישראל יושבין לפניך זחה דעתך עליך?", ורבי שמעון הצדיק עליו את הדין וענה: "ישמעאל אחי, מוכן אדם שיקבל את פגעו" (יעויין גם במכילתא פר' משפטים על הפסוק "אם ענה תענה אותו" ובמלבי"ם שם).

הוכחה לכך ניתן למצוא בדברי בעל הלכות גדולות בהלכות תשעה באב ותענית: "בעשרים וחמישה בו (בסיוון) נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע ורבי חנינא סגן הכהנים". דברים אלו הובאו גם בטור ושו"ע סי' תק"פ (הדברים הובאו גם במגילת תענית ב"מאמר אחרון", אך כבר כתבו האחרונים שפרק זה אינו ממגילת תענית שנכתבה ע"י התנאים, אלא היא הוספה מתוך דברי בה"ג).

והנה, בשום מקום בתלמוד ובמדרשים לא מצאנו רמז לכך שרבי חנינא סגן הכהנים נהרג ע"י בני עוולה. יתירה מכך, רבי חנינא חי כידוע בסוף תקופת הבית השני ועוד הספיק להיות מזקני חכמי יבנה, המעידים את העדויות ומוסרים את המסורות מהדור שקודם החורבן. לא יתכן אפוא שהוא נהרג באותה התקופה בה נהרג רבי ישמעאל בן אלישע בסמוך למלחמת ביתר, כששים שנה אחרי החורבן. גם אין זה סביר שהוא נהרג כמה עשרות שנים לפני רבי ישמעאל ויקר מקרהו להיהרג בכ"ה בסיוון ולפיכך כללוהו עם התנאים האחרים שנהרגו בתאריך זה, שהרי בדור יבנה שקטה הארץ ולא הייתה כלל הריגת חכמים עד תחילת מרד בר כוזיבא ומלחמת ביתר. נראה אפוא, שבמקור שהיה מונח לפני בה"ג הוזכר שנהרג רבי שמעון בן רבי חנינא סגן הכהנים, והמעתיקים הם אלו שהפרידו בין הדבקים, הפכו את רבי שמעון לרשב"ג והוסיפו את רבי חנינא לרשימת ההרוגים (אם יתעקש מאן דהו לטעון שרבי חנינא סגן הכהנים כן נמנה על הרוגי המלכות, הרי שתהיה מכאן הוכחה נוספת שאין המדובר ברבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל כהן גדול, שהרי רבי חנינא סגן הכהנים חי עוד תקופה ארוכה אחר החורבן, ואף הורה הוראות מיוחדות לזמן הזה (תענית יג.). כמבואר הריגתו הייתה יחד עם רשב"ג ור"י כה"ג, וא"כ היה זה זמן רב אחר החורבן, בעוד שע"פ המקובל הייתה הריגתם בזמן החורבן ממש).

אם כנים הדברים, מובן גם כיצד אירעה הטעות ההיסטורית והתחלף למעתיקים רבי שמעון בן הסגן ברבי שמעון בן גמליאל. אהבת הקיצור וחפץ החיסכון הביאו לכך שהמעתיקים הראשונים כתבו את רבי שמעון בן הסגן בראשי תיבות: רשבהס"ג. המעתיקים שאחריהם, שרגילים היו למצוא את ראשי התיבות רשב"ג, הניחו שנפלה כאן טעות העתקה, ותחת רשבהס"ג שלא ידעו מיהו ומהו, כתבו רשב"ג. כך הפך רבי שמעון חברו של רבי עקיבא לרבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל, וכתוצאה מכך הפך חברו רבי ישמעאל בן אלישע לרבי ישמעאל כהן גדול. הטעות נעשתה ככל הנראה עוד בזמן הגאונים, ולכן ברוב הראשונים כבר נמצא רשב"ג ור"י כה"ג.

ראוי לציין שברוב המדרשים שלפנינו, כשמוזכר רבי שמעון, לא מוזכר "בן גמליאל", אלא רק בסוגריים המעידות על הוספה מאוחרת. כך גם כשנזכר רבי ישמעאל, לא מוזכר "כהן גדול". גם "בן אלישע" לא מוזכר אלא בסוגריים, משום שכיוון שהמדובר ברבי ישמעאל בר פלוגתתו של רבי עקיבא, הוא הוזכר כבכל הש"ס בשמו בלבד ולא בשם אביו. גם ברוב רובם של הפיוטים לא מוזכר "בן גמליאל" ו"כהן גדול".

* * * * *

מעתה מובן מדוע בכל המקורות הקדומים נראה שעשרת הרוגי מלכות נהרגו בפרק אחד. הריגתם אכן התמשכה על פני כמה שנים, אך היה זה באותה תקופת שמד נוראה, שראשיתה במרד בן כוזיבא וסופה בחורבן ביתר ובסדרת גזירות איומות ושמדות נוראות. רבי שמעון ורבי ישמעאל היו הראשונים בסדרה, וכאמור במדרש, זמן לא רב אחריהם נהרגו רבי עקיבא ורבי יהודה בן בבא, רבי חוצפית המתורגמן ושאר הרוגי המלכות. הכללתם של החכמים ההרוגים בקבוצה אחת של "הרוגי מלכות" לא נעשתה עקב טעמים חינוכיים, כפי שהיה מי שטען, אלא עקב המציאות ההיסטורית, שהריגתם היתה קשורה כולה לאותה מלחמה ולאותו מצב מדיני נורא - "פולמוס של אדריאנוס".

מובן גם מדוע כונו הרוגי המלכות "רבי עקיבא וחבריו", שהרי ראש הדור ההוא ומנהיגו היה אכן רבי עקיבא, שעוד זכה לצקת מים על ידיהם של רבי אליעזר ורבי יהושע קודם החורבן. רבי עקיבא, שהיה בן מאה ועשרים במותו, קיפל תחתיו כמה וכמה דורות: דור המקדש והמלחמה על ירושלים, דור יבנה ותקופת העדויות והבירורים עד דורו של שמד, מרד בר כוזיבא ומלחמת ביתר.

* * * * *

בשולי הדברים נעיר, שקושיא חזקה אחת עומדת כנגד דבריו של ר' יצחק אייזיק הלוי. באבות דרבי נתן מובאים דבריהם של רבי שמעון ורבי ישמעאל בטרם הוצאו להורג: "היו מתחננין לאספקלטור: זה אמר אני כהן בן כהן גדול, הרגני תחלה ואל אראה במיתת חברי. וזה אמר לו אני נשיא בן נשיא הרגני תחלה ואל אראה במיתת חברי". בעוד שכלפי רבי ישמעאל בן אלישע מחוורים הדברים כשמלה, שהרי טען שהוא כהן בן כהן גדול, ואכן כפי שנכתב, הוא היה כהן ומצאצאי הכהן הגדול. אך דבריו של רבי שמעון "אני נשיא בן נשיא", מהווים לכאורה הוכחה חותכת שלמרות כל האמור מדובר כאן ברבן שמעון בן גמליאל הנשיא ולא ברבי שמעון בן הסגן!

למרות זאת נראה שאין לדחות את האמור לעיל. יש רגליים לדבר שגירסא זו אינה מדברי חז"ל. באבות דר"נ המודפס בשלהי מסכת עבודה זרה היא נתונה בסוגריים, ובתנא דבי אליהו (כ"ח) המספר דברים דומים, לא מוזכר שרבי שמעון טען שהוא נשיא בן נשיא אלא שהוא גדול מחברו. כך או כך, נראה שמשקל הראיות שפורטו לעיל מטה את הכף לרבי שמעון בן הסגן ולא לרבן שמעון בן גמליאל.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » ו' יולי 24, 2015 2:06 pm

אפרקסתא, תודתי עמוקה, ולידיעה אעירך שאין דרכי להכריח.
מה שראוי להתבונן הוא בדברי הגמרא (גיטין דף נח ע"א:
מעשה בבנו ובבתו של רבי ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים גדולים.
יש במשמע שהיו כמה כהנים גדולים במשפחה. עוד יש להתבונן האם אמרו כפשוטו בן / בת כהנים גדולים.

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: סימן היכר לתנאים

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' יולי 26, 2015 9:05 pm

מעניין.
שמתי לב היום באמירת הקינות, בקינה כג שחיברה רבינו יחיאל, שנקט אף הוא בפשטות שהיו השבויים בן ובת רבי ישמעאל, והוא עצמו היה כהן גדול.
כך נאמר בקינתו: 'על בן ובת רבי ישמעאל כהן גדול.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 193 אורחים