פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:בשורה טובה (בנוגע לאוסף הראשון, השני - לא מוכר לי). יישר כוחך.

גם השני בשורה טובה. ומומלץ להכיר...

היש יודע אם קיים באיזה מקום ברשת ילקוט שמעוני דפוס רביעי לובלין ת"ג?
נחוץ לי מאד.
תודה רבה

עדיאל ברויאר כתב:

נוצר תאנה כתב:כתבי היד באתרי הספריות, ניתנים להורדה?

במינכן ובפריס כן, אבל באתר עצמו יש אפשרות לאיכות זום גבוהה יותר. בעבר היה כך גם עם פרנקפורט אבל לאחרונה ההורדה נתקלת בבעיות בחלק מהמקרים, לא ברור לי למה.
גם באוקספורד אפשר להוריד אבל בניגוד לנ"ל הקובץ לא יורד כקובץ PDF נורמלי אלא בצורה של תיקייה והעמודים נפתחים בתוך דפדפן האינטרנט בסדר הנכון (גם כשאינך מחובר).
בניו-יורק בית המדרש לרבנים - באתר שלהם מרבית כתבי היד אינם להורדה אבל יש כאלו שכן (יש בהם סימן PDF ברשומה באתר שלהם). באתר של הסריקות שחור לבן ניתן להוריד הכל (בדרך כלל יש שם בעיה בסדר של הדפים).
ניו יורק אוניברסיטת קולומביה - כמדומני שניתן להוריד את הכל.
בוטיקן ניתן להוריד עמוד-עמוד (ועם תוכנה מתאימה שמשכפלת את הפעולה שעשית במחשב אפשר לגרום להורדה אוטומטית של עמוד-עמוד. לא עשיתי זאת אבל שמעתי על אחרים שעשו).
בלונדון אין אפשרות להוריד.
זה מה שידוע לי.

כעת נודע לי שניתן להוריד כתבי יד שלמים באיכות גבוהה גם מהאתר של הספרייה בברלין (כדוגמה, שני כי"י חשובים שנסרקו שם - תוספתא [=כת"י ערפורט] וכת"י קדום של תשובות הגאונים ועוד חיבורים שמתוכו נדפס קובץ תשובות הגאונים המיוחס לר' יוסף טוב עולם), כדלהלן:
מגיעים לסריקה של כה"י הנדרש (ע"י קישור מקטלוג הספרייה הלאומית, או ע"י חיפוש באתר בברלין), ולוחצים על הלחצן שנראה כמו מפתח שוודי (מעל הסריקה, שביעי משמאל).
ברשימה שנפתחת לוחצים על: PDF des ganzen Bandes
בחלון שנפתח ניתן להגדיר בשלב מס' 1 את איכות ההורדה (אפשרות ראשונה: איכות בינונית. אפשרות שנייה: איכות מקורית של הסריקה. אפשרות שלישית: הגדר בעצמך את האיכות. בחצי השני של החלון יש כיתוב שמוצג בו בין השאר גודל הקובץ, ניתן לראות כיצד האיכות משפיעה על גודל הקובץ. ויש שם טיפ - הורדת קבצים גדולים מ200 מ"ב מאטה משמעותית מחשבים שאינם חזקים, ולכן יש להוריד את האיכות או להוריד בכל פעם חלק מהקובץ).
בשלב מס' 2 אפשר להגדיר את העמודים שרוצים להוריד.
לאחר מכן לוחצים על הלחצן שבתחתית החלון (מתחיל במילה PDF).

עדיאל ברויאר כתב:גם באוקספורד אפשר להוריד אבל בניגוד לנ"ל הקובץ לא יורד כקובץ PDF נורמלי אלא בצורה של תיקייה והעמודים נפתחים בתוך דפדפן האינטרנט בסדר הנכון (גם כשאינך מחובר).

הא כיצד?

ספרא כתב:

עדיאל ברויאר כתב:גם באוקספורד אפשר להוריד אבל בניגוד לנ"ל הקובץ לא יורד כקובץ PDF נורמלי אלא בצורה של תיקייה והעמודים נפתחים בתוך דפדפן האינטרנט בסדר הנכון (גם כשאינך מחובר).

הא כיצד?

הנה הסבר שכתבתי למישהו בנוגע לכתב ידו של הרמב"ם לזרעים וקדשים, אבל זה אותו רעיון גם לשאר כתבי היד רק שצריך לרשום בשורת את החיפוש את מספר המדף של כתב היד בספרייה ואז ממילא מגיעים לעמוד אחר ולא לעמוד שבקישור שבהסבר (נראה לי שהמספר של קטלוג נויבאואר לא יעזור, אבל לא בדקתי):

תיכנס לקישור הזה: http://digital.bodleian.ox.ac.uk/inquir ... +,pid+,vi+
תגלול אל התוצאה האחרונה (פוקוק 295), תלחץ עליה פעם אחת (ואז היא תסומן), ולאחר מכן תלחץ על הסימן של ההורדה שנמצא בשורה שמעל לתוצאות. אז יפתח חלון קטן ובו צריך ללחוץ הורדה (ולהשאיר את שלושת המשבצות מסומנות 'וי'). אחרי כמה שניות המחשב יתחיל להוריד קובץ ZIP. כדי להשתמש בתמונות, צריך לחלץ אותן לתיקייה רגילה, ואז לפתוח את אחד מקבצי המערכת שנמצאים בתיקייה (איני זוכר את שמו), והוא פותח את התמונות כסדרן בתוך הדפדפן (גם כשהמחשב לא מקוון). לצערי אין משהו יותר נוח מזה מתוך האתר של אוקספורד.

בעבר היה צורך להרשם לאתר (בחינם ובקלות) כדי להוריד. אבל אם אני לא טועה כבר לא צריך להרשם לאתר בשביל להוריד.

עדיאל ברויאר כתב:תיכנס לקישור הזה: http://digital.bodleian.ox.ac.uk/inquir ... +,pid+,vi+
תגלול אל התוצאה האחרונה (פוקוק 295), תלחץ עליה פעם אחת (ואז היא תסומן), ולאחר מכן תלחץ על הסימן של ההורדה שנמצא בשורה שמעל לתוצאות. אז יפתח חלון קטן ובו צריך ללחוץ הורדה (ולהשאיר את שלושת המשבצות מסומנות 'וי'). אחרי כמה שניות המחשב יתחיל להוריד קובץ ZIP. כדי להשתמש בתמונות, צריך לחלץ אותן לתיקייה רגילה, ואז לפתוח את אחד מקבצי המערכת שנמצאים בתיקייה (איני זוכר את שמו), והוא פותח את התמונות כסדרן בתוך הדפדפן (גם כשהמחשב לא מקוון). לצערי אין משהו יותר נוח מזה מתוך האתר של אוקספורד.

תודה רבה!

זה נותן את התמונות באיכות של 96DPI. משום מה הבנתי מדבריך הראשונים שאפשרות זו פותחת בדפדפן באיכות של האתר (שהיא הרבה מאוד יותר טובה), אך טעיתי בהבנת דבריך.

יש ברשת ספר מחיר יין למור"ם דפו"ר קרימונה שי"ט? על מגילת אסתר.
תודה רבה

היש ברשת הספר הזה?
כותר: חדושי רשב"א : על מסכת כתובות ... ; ובסוף ... הגה על טור אה"ע מהגאון בעל המחבר תוספת י"ט [=יום טוב ליפמן הלר] ...
כותרים נוספים: חדושי הרשב"א. כתבות
מחבר/יוצר: אדרת, שלמה בן אברהם אבן (רשב"א), 1235-1310
הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654
מוציא לאור: מיץ : דפוס מ. מאיי'
שנה: תקכ"ה
נושאים:
Talmud Bavli. Ketubbot -- Commentaries
תיאור: [2], עו, ח ד' ; 8..
שפה: עברית
מתוך: The National Library of Israel
מספר מערכת: 001124653
קישור קבוע: http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H001124653
קישורים
הפריט בקטלוג הספרייה
לרשומה במפעל הביבליוגרפי העברי

ושא_נס כתב:יש ברשת ספר מחיר יין למור"ם דפו"ר קרימונה שי"ט? על מגילת אסתר.
תודה רבה

יש יש!
כאן הקשר של גוגל בוקס. אך כפה"נ הלינקים אינם נפתחים בארה"ק, לכן גם רצ"ב את הספר.
https://books.google.com/books?id=CTBiAAAAcAAJ

ייש"כ נפלא על מחיר יין קרימונה שי"ט.
ראיתי שם כעת דבר פלא בעמ' הראשון יש הגהה שמביא זוהר בדפיו, ולכאורה זה זוהר קרימונה הגדול אשר לכאורה נסתיימה הדפסתו רק בשנת ש"ך. ואולי זו תוספת מהמדפיס שעסק בהדפסת הזוהר במקביל.
ולכאורה נראה כי זהו הספר הראשון שמזכיר זוהר קרימונה בדפיו. לא כן?

אני מחפש ספר תהלים ממהדורה זו, אם יש מי שיודע היכן יש או יש בידו, אודה מאד אם יוכל לשלוח מזמור פט

באוצר יש לכאורה רק על חמשה חומשים, ובהיברו בוקס כמה חלקים על נ"ך, אבל לא תהלים
תודה רבה
ותר אחיד ‬ ‫ תנ"ך. תר"ג. פיורדה . ‬
‫ כותר-מקדים ‬ ...
‫ כותר ‬ ‫ דרך מסילה ‬
‫ המשך כותר ‬ ‫ [נביאים וכתובים], כשמות אשר נקראו החומשים אשר הדפסנו בתחלה [בשנת תר"א]... נגד כל שורות המקרא תרגום האשכנזי [באותיות עבריות]... פי’ רש"י ... גם המלות נושנות בפירושו בלע"ז בלשון צרפת ובל"א [בלשון אשכנז] מתורגמים... [ופירושים נוספים]. ‬
‫ כותר נוסף ‬ ‫ זמירות ישראל ‬
‫ מקום הוצאה ‬ ‫ פיורדא ‬
‫ מדפיס ‬ D. Zuerndorffer u. J. Sommer
‫ שנת הוצאה ‬ ‫ תר"ג-תר"ז ‬
1842-1847.
‫ הערות ‬ ‫ המשך לחמשה חומשי תורה "דרך מסילה", פיורדא תר"א. ‬
‫ על פי נ"ך קריה נאמנה, פיורדא תקפ"ד-תקפ"ו, עם הוספות שונות. ‬
‫ עם הפירושים הבאים: "מנחה קטנה" מאת ר’ משה ב"ר שמעון פרנקפורט (מתוך מקראות גדולות אמשטרדם תפ"ד-תפ"ח), לנביאים ראשונים. ‬
‫ "מכלל יופי" מאת ר’ שלמה אבן מלך עם "לקט שכחה" מאת ר’ יעקב אבנדאנה. לנביאים ראשונים, יחזקאל, תרי עשר, דניאל, עזרא ונחמיה ודברי הימים (בהשמטות, לעומת הוצאות קודמות). ‬
‫ "מצודת דוד" ו"מצודת ציון" מאת ר’ יחיאל הלל אלטשולר, לישעיה וירמיה. יחזקאל עם "מצודת דוד" בלבד. ‬
‫ פירוש אבן עזרא לתרי עשר, דניאל עזרא ונחמיה. פירוש רד"ק לתהלים. ‬
‫ "תוכחת חיים", לקט מכתבי ר’ יוסף אלבו ואחרים, לתהלים ואיוב. נערך על ידי ר’ יהודה ליב הלוי. ‬
‫ פירוש ר’ מנחם ב"ר שלמה המאירי למשלי. ‬
‫ פירוש הרמב"ן לאיוב. "תועליות הרלב"ג" לדניאל. ‬
‫ במקביל נדפסה מהדורה בה התרגום הגרמני באותיות לועזיות. ‬
‫ [א]: יהושע. תר"ג, 1842. [3] דף, 130 עמ’. ‬
‫ [ב]: שופטים. תר"ג, 1842. [1], 158 עמ’. ‬
‫ [ג]: שמואל, א-ב. תר"ג, [1], 216; 148 עמ’. ‬
‫ [ד]: מלכים, א-[ב]. תר"ג. 180; 161, [6] עמ’. עמ’ 159-161: "סדרן של מלכים, מלכי יהודה וישראל". ‬
‫ [ה]: ישעיה. תר"ה. 344 עמ’. ‬
‫ [ו] ירמיה. תר"ה. 335 עמ’. ‬
‫ [ז]: יחזקאל. תר"ה. 362, [2] עמ’. ‬
‫ [ח]: תרי עשר. תר"ז. 327, [1] עמ’. ‬
‫ [ט]: ספר זמירות ישראל (תהילים)... תר"ד. [4], 122; 94; [1], 65, 76-78; 60; 129, [2] עמ’. ‬
‫ עם תפילות שאומרים קודם ואחרי קריאת תהלים ותפילות בשעת עצירת גשמים וריבוי גשמים. ‬
‫ [י]: משלי. תר"ד. [6], VIII, 312 עמ’. המדפיס דוד צירנדורפר העתיק את פירוש המאירי מכתב-יד. במקומות אחדים הוסיף לו הערות. בפרק ה ובפרק י רשם דברים ששמע מפי ר’ יצחק דוב במברגר. ‬
‫ [יא]: איוב. תר"ד. VIII, 240 עמ’. ‬
‫ [יב]: דניאל. תר"ו. 429 [צ"ל: 129], [1], 3-12 עמ’. ‬
‫ [יג]: עזרא, (נחמיה). תר"ו. 159 עמ’. ‬
‫ [יד]: דברי הימים. תר"ו. 159; 184 עמ’. ‬
‫ ספרייה ‬ ‫ חלק ו (ירמיה) - הספריה הבריטית. ‬

ושא_נס כתב:אני מחפש ספר תהלים ממהדורה זו, אם יש מי שיודע היכן יש או יש בידו, אודה מאד אם יוכל לשלוח מזמור פט

באוצר יש לכאורה רק על חמשה חומשים, ובהיברו בוקס כמה חלקים על נ"ך, אבל לא תהלים
תודה רבה
ותר אחיד ‬ ‫ תנ"ך. תר"ג. פיורדה . ‬
‫ כותר-מקדים ‬ ...
‫ כותר ‬ ‫ דרך מסילה ‬
‫ המשך כותר ‬ ‫ [נביאים וכתובים], כשמות אשר נקראו החומשים אשר הדפסנו בתחלה [בשנת תר"א]... נגד כל שורות המקרא תרגום האשכנזי [באותיות עבריות]... פי’ רש"י ... גם המלות נושנות בפירושו בלע"ז בלשון צרפת ובל"א [בלשון אשכנז] מתורגמים... [ופירושים נוספים]. ‬
‫ כותר נוסף ‬ ‫ זמירות ישראל ‬
‫ מקום הוצאה ‬ ‫ פיורדא ‬
‫ מדפיס ‬ D. Zuerndorffer u. J. Sommer
‫ שנת הוצאה ‬ ‫ תר"ג-תר"ז ‬
1842-1847.
‫ הערות ‬ ‫ המשך לחמשה חומשי תורה "דרך מסילה", פיורדא תר"א. ‬
‫ על פי נ"ך קריה נאמנה, פיורדא תקפ"ד-תקפ"ו, עם הוספות שונות. ‬
‫ עם הפירושים הבאים: "מנחה קטנה" מאת ר’ משה ב"ר שמעון פרנקפורט (מתוך מקראות גדולות אמשטרדם תפ"ד-תפ"ח), לנביאים ראשונים. ‬
‫ "מכלל יופי" מאת ר’ שלמה אבן מלך עם "לקט שכחה" מאת ר’ יעקב אבנדאנה. לנביאים ראשונים, יחזקאל, תרי עשר, דניאל, עזרא ונחמיה ודברי הימים (בהשמטות, לעומת הוצאות קודמות). ‬
‫ "מצודת דוד" ו"מצודת ציון" מאת ר’ יחיאל הלל אלטשולר, לישעיה וירמיה. יחזקאל עם "מצודת דוד" בלבד. ‬
‫ פירוש אבן עזרא לתרי עשר, דניאל עזרא ונחמיה. פירוש רד"ק לתהלים. ‬
‫ "תוכחת חיים", לקט מכתבי ר’ יוסף אלבו ואחרים, לתהלים ואיוב. נערך על ידי ר’ יהודה ליב הלוי. ‬
‫ פירוש ר’ מנחם ב"ר שלמה המאירי למשלי. ‬
‫ פירוש הרמב"ן לאיוב. "תועליות הרלב"ג" לדניאל. ‬
‫ במקביל נדפסה מהדורה בה התרגום הגרמני באותיות לועזיות. ‬
‫ [א]: יהושע. תר"ג, 1842. [3] דף, 130 עמ’. ‬
‫ [ב]: שופטים. תר"ג, 1842. [1], 158 עמ’. ‬
‫ [ג]: שמואל, א-ב. תר"ג, [1], 216; 148 עמ’. ‬
‫ [ד]: מלכים, א-[ב]. תר"ג. 180; 161, [6] עמ’. עמ’ 159-161: "סדרן של מלכים, מלכי יהודה וישראל". ‬
‫ [ה]: ישעיה. תר"ה. 344 עמ’. ‬
‫ [ו] ירמיה. תר"ה. 335 עמ’. ‬
‫ [ז]: יחזקאל. תר"ה. 362, [2] עמ’. ‬
‫ [ח]: תרי עשר. תר"ז. 327, [1] עמ’. ‬
‫ [ט]: ספר זמירות ישראל (תהילים)... תר"ד. [4], 122; 94; [1], 65, 76-78; 60; 129, [2] עמ’. ‬
‫ עם תפילות שאומרים קודם ואחרי קריאת תהלים ותפילות בשעת עצירת גשמים וריבוי גשמים. ‬
‫ [י]: משלי. תר"ד. [6], VIII, 312 עמ’. המדפיס דוד צירנדורפר העתיק את פירוש המאירי מכתב-יד. במקומות אחדים הוסיף לו הערות. בפרק ה ובפרק י רשם דברים ששמע מפי ר’ יצחק דוב במברגר. ‬
‫ [יא]: איוב. תר"ד. VIII, 240 עמ’. ‬
‫ [יב]: דניאל. תר"ו. 429 [צ"ל: 129], [1], 3-12 עמ’. ‬
‫ [יג]: עזרא, (נחמיה). תר"ו. 159 עמ’. ‬
‫ [יד]: דברי הימים. תר"ו. 159; 184 עמ’. ‬
‫ ספרייה ‬ ‫ חלק ו (ירמיה) - הספריה הבריטית. ‬

בספריה הבווארית יש רק חלק א':
https://opacplus.bsb-muenchen.de/search ... 156&db=100

ושא_נס כתב:ייש"כ נפלא על מחיר יין קרימונה שי"ט.
ראיתי שם כעת דבר פלא בעמ' הראשון יש הגהה שמביא זוהר בדפיו, ולכאורה זה זוהר קרימונה הגדול אשר לכאורה נסתיימה הדפסתו רק בשנת ש"ך. ואולי זו תוספת מהמדפיס שעסק בהדפסת הזוהר במקביל.
ולכאורה נראה כי זהו הספר הראשון שמזכיר זוהר קרימונה בדפיו. לא כן?

ידיעה נפלאה!

קאצ'קלה כתב:

ושא_נס כתב:ייש"כ נפלא על מחיר יין קרימונה שי"ט.
ראיתי שם כעת דבר פלא בעמ' הראשון יש הגהה שמביא זוהר בדפיו, ולכאורה זה זוהר קרימונה הגדול אשר לכאורה נסתיימה הדפסתו רק בשנת ש"ך. ואולי זו תוספת מהמדפיס שעסק בהדפסת הזוהר במקביל.
ולכאורה נראה כי זהו הספר הראשון שמזכיר זוהר קרימונה בדפיו. לא כן?

ידיעה נפלאה!

ייש"כ. הופתעתי לראות כנגד עיני דף בקרימונה לקרימונה. צריך לראות מה קורה בשני דפוסי המערכת, פירארא ומנטובה.
האמת אני נזכר שיש ספרים נוספים (לפחות אחד) שנדפסו בקרימונה באותן שנים עם הגהות נוספות שלכאורה אינן מעיקר הספר, אולי המדפיס/המגיה שם הרשה לעצמו להתערב. וזה נוטה אפילו כלפי ההוספות בזוהר עצמו בקרימונה מספר הבהיר ומדרש רות וכו' (כנראה דרך רקנטי). וצריך בירור מעמיק.

יש"כ גם על מה שצויין כאן לספריה בבייערן אודות תהלים הנ"ל, השגתי כבר צילום של תהלים.
תודה רבה

יש באיזה מקום ברשת חמשה חומשי תורה דובראוונא תקס"ד, ונ"ך הוראדנא וווילנא תק"ף, שבהם נדפס לראשונה אדרת אליהו להגאון מהרא"ו מווילנא זצ"ל?
וכן, שלחן ערוך עם ביאור הגר"א על אה"ע דפוס ראשון ווילנא והוראדנא תקע"ט.

יישר כוח

ושא_נס כתב:יש באיזה מקום ברשת חמשה חומשי תורה דובראוונא תקס"ד, ונ"ך הוראדנא וווילנא תק"ף, שבהם נדפס לראשונה אדרת אליהו להגאון מהרא"ו מווילנא זצ"ל?
וכן, שלחן ערוך עם ביאור הגר"א על אה"ע דפוס ראשון ווילנא והוראדנא תקע"ט.

יישר כוח

חמשה חומשי תורה - דובראוונא תקס"ד נמצא בהיברו-בוקס.

קאצ'קלה כתב:

ושא_נס כתב:יש באיזה מקום ברשת חמשה חומשי תורה דובראוונא תקס"ד, ונ"ך הוראדנא וווילנא תק"ף, שבהם נדפס לראשונה אדרת אליהו להגאון מהרא"ו מווילנא זצ"ל?
וכן, שלחן ערוך עם ביאור הגר"א על אה"ע דפוס ראשון ווילנא והוראדנא תקע"ט.

יישר כוח

חמשה חומשי תורה - דובראוונא תקס"ד נמצא בהיברו-בוקס.

יישר כוחך מאד

מחפש מחזור של ר' וואלף הידנהיים, ליוום כיפור, כרך של שחרית ויתר היום (לשלול מכרך הלילה שנדפס בנפרד), דפוס ראשון רעדלהיים תקס"ג.
באוצר הכרך הנ"ל חסר.
יש באיזה מקום ברשת? נגיש?
תודה רבה

ביאור הגר"א על שו"ע או"ח תקסג [דפו"ר] נמצא ברשת?

חיימקה כתב:ביאור הגר"א על שו"ע או"ח תקסג [דפו"ר] נמצא ברשת?

ישנו בהיברו-בוקס. נקרא 'מגיני ארץ' ורשום שם שקלאוו תקסב.

קאצ'קלה כתב:

חיימקה כתב:ביאור הגר"א על שו"ע או"ח תקסג [דפו"ר] נמצא ברשת?

ישנו בהיברו-בוקס. נקרא 'מגיני ארץ' ורשום שם שקלאוו תקסב.

תודה רבה, תבורך מפי עליון.
כבר ידוע פועלם המבורך של צוות ההיברו, אבל למה לא לאחד הכול תחת שם אחד כגון "שלחן ערוך"??? לאלוקים פתרונים!!!

ושא_נס כתב:מחפש מחזור של ר' וואלף הידנהיים, ליוום כיפור, כרך של שחרית ויתר היום (לשלול מכרך הלילה שנדפס בנפרד), דפוס ראשון רעדלהיים תקס"ג.
באוצר הכרך הנ"ל חסר.
יש באיזה מקום ברשת? נגיש?
תודה רבה

אם כן מה זה?
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?179445

מתון כתב:

ושא_נס כתב:מחפש מחזור של ר' וואלף הידנהיים, ליוום כיפור, כרך של שחרית ויתר היום (לשלול מכרך הלילה שנדפס בנפרד), דפוס ראשון רעדלהיים תקס"ג.
באוצר הכרך הנ"ל חסר.
יש באיזה מקום ברשת? נגיש?
תודה רבה

אם כן מה זה?
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?179445

יש"כ, אני סמכתי על חכם אחד שאמר לי שאינו באוצר, או שהוא טעה, או שהאוצר בידו עתיק.
איך שיהיה שמחתני בכך שמצאת באוצר, ותבורך מפי עליון.

ספר מדרש שמואל על פרקי אבות - דפוס זאלקווא תקכ"ד, קיים ברשת באיזה מאגר כל שהוא?
יישר כוח
תודה גדולה למומחים המבינים שאיתרו כמה ספרים, החכם קאצקלה והחכם מתון. יישר כוחכם תמיד, עבר הווה ועתיד.

אודה למי שיודע על ספרים דלהלן אם קיימים ברשת:
מחזור קטן, ליוורנו תקס"ג.
מדרש רבה, מינקאוויץ תקנ"ח-תקנ"ט.
פרשת דרכים, קושטא תצ"א.
אהבת עולם, קושטא ת"א (דומני).
ש"ע יו"ד, אמשטרדם תס"ח עם באר היטב.
עץ יוסף על תנחומא, ווילנא והוראדנא תקצ"ב.
שו"ת מהר"י ברונא, שאלוניקי תקנ"ח.
יפה תואר על ויק"ר דפוס שני, זולצבאך תמ"ח (הנפוץ הוא דפוס שלישי. דפוס שני זה פגם בענין אחד מאד ביחס לדפוס הראשון).
פנים יפות על ספר ויקרא אוסטרהא תקפ"ה.


למיטב ידיעתי באוצר שתחת ידי עדיין אין הספרים הנ"ל, ואולי משהו קיים באוצר המקוון ולא בדקתי עתה.
אודה לכל עזרה! מאד חשוב ונחוץ בעבורי.

מרדכי וינטרויב כתב:

חיים ושלו' כתב:האם יש למישהו מידע איפה ניתן לראות כת"י התנ"ך שנכתב ע"י רבינו שם טוב ן' גאון?

http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10210667

http://dlib.nli.org.il/view/action/nmet ... ePid2=true

הקישורים לא הביאו אותי לתנ''ך המדובר.
רק אצלי זה ככה?

לפחות חלק מזה הודפס באיזה ספר? מישהו יכול להעלות תמונה של דף?
יש קישור לראות את התנ''ך הנ''ל דרך הרשת?

ברכות למסייעים

איפה אפשר לראות כת"י ודפו"ר של רש"י על הש"ס

דפו"ר - יש את דפוס ונציה באוצר החכמה. אל דפוס שונצינו ודפוסים עתיקים נוספים תוכל להגיע באמצעות ההודעה שבראש אשכול זה, במדור דפוסים ישנים יש שם קישורים לאשכולות בפורום המכילים קישורים לדפוסים הללו. כמו כן, באתר "הכי גרסינן" של פרידברג ניתן לצפות בסריקות של דפוסים אלו.
כי"י - תחפש בקטלוג הספרייה הלאומית כתבי יד של פרוש רש"י לתלמוד שנסרקו.

מחפש בנרות עותק דיגיטלי של מדרש חמש מגילות דפוס ראשון קושטא רע"ד (כן הנכון, והוא מוקדם לדפוס פיזארו שהוא דפוס שני).
יש עותק שלם בספריה הבריטית ואיני יודע אם הוא סרוק ברשת.
צילום בניירות מהעותק שבספריה הבריטית מצוי בספריה בירושלם.
מוכן לשלם כסף מלא עבור סריקה זו, או לחליפין להציע ספרים נדירים אחרים או כתבי יד שצילומיהם מצויים תחת ידי ואינם בכל המאגרים המצויים.
ייש"כ

עדיאל ברויאר כתב:דפו"ר - יש את דפוס ונציה באוצר החכמה. אל דפוס שונצינו ודפוסים עתיקים נוספים תוכל להגיע באמצעות ההודעה שבראש אשכול זה, במדור דפוסים ישנים יש שם קישורים לאשכולות בפורום המכילים קישורים לדפוסים הללו. כמו כן, באתר "הכי גרסינן" של פרידברג ניתן לצפות בסריקות של דפוסים אלו.
כי"י - תחפש בקטלוג הספרייה הלאומית כתבי יד של פרוש רש"י לתלמוד שנסרקו.

במחילה אי אפשר להתייחס לדפוס ויניציאה כדפוס ראשון, תלוי כמובן איזו מסכת, יש באמת מסכתות שנדפסו לראשונה אצל בומבירגי, ודומני כי הן מעטות יחסית, אך יש מסכתות שנדפסו קודם בומבירגי לפחות שלש פעמים בשונצינו-פיזארו, ועוד יש דפוסי ספרד ופורטוגאל, וגם דפוסי קושטא. וכמובן יש את רש"י הנדפס בעין יעקב שהוא גם כן כנראה כולו אם לא חציו, קודם לבומבירגי (אולי גם יש משהו בספר הגדות התלמוד, וצריך בדיקה). ואגב אעיר כי יש מסכתות קטנות (אדר"נ, דרך ארץ) שלא נדפסו אצל בומבירגי לא בהדפסתו הראשונה ולא השניה ולא השלישית, ונדפסו לראשונה בויניציאה אצל יושטיניאן בשנת ש"י. ויש לציין כי הן לא נדפסו בכל דפוסי השסי"ם שאחר כך, ויש דפוסים שהם נשמטו, ובמ"א כתבתי בזה הסבר נחמד.

דפו"ר=דפוסים ראשונים. הזכרתי קודם את ונציה בגלל שבקלות ניתן לעיין בכולו.
דפוסי ספרד וכדו' אינם עניין לדיון על דפוסי שונצינו/ונציה, כיוון ששניהם חשיבי דפוס ראשון לעצמם (שהרי החשיבות של דפו"ר היא מצד זה שהוא נדפס מכתב יד שאינו בידינו, ולכן הוא נחשב במידה מסוימת ככתב יד. כיוון שדפוס שונצינו לא נדפס מתוך דפוסי ספרד, שניהם גם יחד נחשבים דפוס ראשון במובן של בירורי נוסח).

לית מאן דפליג והצדק עמך.

רק שיש לדעת שכנראה במסכתות מסויימות בומבירג הראשון נדפס על פי שונצינו-פיזארו השני או השלישי. וממילא החשיבות של בומבירג כעד נוסח חלושה כי במסכתות אלו נסמך על קודמיו ולא על כ"י.
ומכאן תוכחת מגולה ואהבה מגולה למפעל "הכי גרסינן" של מר פרידברג נר"ו, שלפי הבנתי מסכתות מדפוסי שונצינו-פיזארו אשר נדפסו יותר מפעם אחת, הביאו הם רק המהדורה הראשונה ולא השניה והשלישית, ובמקביל הביאו בומבירגי הראשון. ואני תמה תמיהה גדולה, מה חשיבות יש לויניציאה של בומבירג במסכתות שהוא נניח דפוס רביעי ביחס לשלשת דפוסי שונצינו-פיזארו שלפניו, שהביאו רק הדפוס הראשון והדפוס הרביעי, ודילגו על דפוס שני ודפוס שלישי, וביותר שיתכן מאד שהרביעי של בומבירג מבוסס על השני או השלישי של שונצינו-פיזארו.
עוד הבנתי שבמפעל "הכי גרסינן" הביאו רק הגפ"ת (בדפוסי ספרד ופורטוגאל דומני נדפסה הגמ' עם רש"י בלבד, ואולי אני טועה, ויש כך ויש כך, וצריך בדיקה), והשמיטו ההוספות שיש בגמרות הראשונות, דוגמת רא"ש, ואולי מרדכי במסכת אחת, והדבר חבל עד מאד שעד שטרחו בגמרות עצמן בנקל היו מסייעים ללומדים גם בהצגת דפו"ר של פסקי רבינו אשר לתלמוד, ועוד. ולוואי הדבר בר תיקון.

סליחה על הבורות - איך אני מגיע לכתב"י האלה?

כ''י לריטב''א גיטין :

1. לונדון 9159 - מכון תצלומי כת''י: F 6589

2. סינסינטי - היברו יוניון קולג’ 79.3 ‬- סרוק באתר ''כתיב'', ראה:
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

3. כת''י ניו יורק בהמ''ל 713 - מכון תצלומי כ''י: 39352 F

4. שם 914 - 42337 F

5.‫ שם 1487 - 42401 F

6. לונדון 10022 - סרוק באתר ''כתיב'', ראה:
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

תודה רבה - ייש"כ על הפירוט וההשקעה.
רק במטותא - עדיין נשארתי בבורותי [וכדי שבעז"ה לא אצטרך להטריד על להבא]
איך למשל אני מחפש במכון תצלומי כ"י את הכת"י מלונדון? [וזה לא שלא ניסיתי]

במכון לתצלומי כתבי-יד אתה מבקש את המיקרו-פילם הדרוש לך
(כל מספר שציינתי לעיל שפותח ב-F)

נראה לי שלא הובנתי כראוי - בחי' הריטב"א הם מציינים לכת"י לונדון 9159, איך אני יודע למוצאו במכון התצלומים בי-ם? [כמובן הרב 'שבע' גילה לנו, רק איך עושים זאת?]

פשוט ביותר:
נכנס לקטלוג הספה"ל > כתבי יד
ואז: בלשונית השניה אתה מדפדף ל: מילים מתוך מיקום כתב היד.
כותב: לונדון 9259.
האנטר.
וזהו.
והנה התוצאה:
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

והיום קל יותר לחפש הכל: ספרים וכתבי יד, מאותו מקום - מרחב:
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ ... guide.aspx

חיפוש כתבי יד מומלץ לעשות באתר 'כתיב' (החיפוש מניב תוצאות מדויקות יותר, והוא אף נח יותר לשימוש)
http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/manuscript