מכתב מאליהו - חלק ה'- לא מוסמך?

[ישראל הר כסף]

מאדם גדול אשר לו יד ושם בענינים אלו קבלתי הדרכה ובין היתר אמר לי לעסוק במכתב מאליהו רק בד' חלקיו הראשונים, מישהו יודע מהם הערעורים והפקפוקים שיש כלפי חלק ה'?

[ישראל הר כסף]

אין לאף אחד ידיעה בענין?

[סענדער]

אין לאף אחד ידיעה בענין?

איזה ערעורים ופקפוקים, וכי זה ספר הלכה ?

יש רעיון טוב, האם זה נפ''מ מי אמרו ?

וכי חסר שמועות וסיפורים על או בשם צדיקים, שלא המעשה ולא בעל המעשה היו מעולם,

אך אם הדברים הגיוניים ומקובלים למה יגרע מלהיות משל.

[מורה צדק]

שמועה שמעתי שמצאו פעם כתבים שלו באיזה בית, והמוצא מסרם למשפחתו.

[ישראל הר כסף]

אין לאף אחד ידיעה בענין?

איזה ערעורים ופקפוקים, וכי זה ספר הלכה ?

יש רעיון טוב, האם זה נפ''מ מי אמרו ?

וכי חסר שמועות וסיפורים על או בשם צדיקים, שלא המעשה ולא בעל המעשה היו מעולם,

אך אם הדברים הגיוניים ומקובלים למה יגרע מלהיות משל.

צר לי, אבל מי שחושב שב'מכתב מאליהו' יש רעיונות טובים שמועות וסיפורים עדיף שלא יגיב במה שאינו יודע, בעניני השקפה ויסודות האמונה והבריאה הטעות מצויה דוקא בדברים דקים שלא כל אחד יכול להבין, פוק חזי כמה חשש רבינו הגרי"א וינטרויב זצ"ל מלתת הסכמות לספרים העוסקים בדברים האלו ותמיד דרש שיקריאו לו את הספר כולו או חלקו לפי מה שהוא בחר, וגם אחר כך הדגיש בהסכמתו את חששו וכמה צריך להיזהר.
הרי דברים טובים ויפים יש בכל מקום- ולא כל דבר הוא אמת, אבל הוא 'נכון לפלפולא', והקב"ה חדי בפלפולא דאו', אבל זה רק במה שלא מביא טעויות בעניני האמונה ויסודות ההויה.
ויותר מכך אין לי כח כרגע להאריך, ואי"ה עוד חזון למועד.

[איש_ספר]

מכתב מאליהו חלק ה' נכתב כולו בידי הרב כרמל, בניגוד לד' חלקים הקודמים שהיתה בהם גם ידו של הגה"צ ר' חיים פרידלנדר, שהחליט מה להדפיס ואיך להדפיס. ביקורת זו חסרה בחלק ה' ויש שכמובן יראו בעובדה זו יתרון ולא חסרון. ולא אאריך במקום שאמרו לקצר. '

[ישראל הר כסף]

ישר כח!
כבר התיאשתי מלקבל תשובה. תודה רבה.

[אדג]

מה עם "קבל את האמת ממי שאמרה"? האם כלל זה תקף בעניני אמונה?
לא מיביעי לדידי שס"ל כרבותיי שאין ללמוד בכל תחום אלא מאדם יר"ש, אלא לתלמידי המכתב מאליהו שס"ל שלא שנא, למה לחלק, ואין לדיין (וזה וזה שופטן) אלא מה שעיניו (עיני השכל) רואות.
וכבר האריך בזה מהור"י מונדשיין באיזה מקומן שתליא במחלוקת חסידים - ליטאים, והאריך במקורות וראיות ואי"ה, אביאו.

[נוטר הכרמים]

מה עם "קבל את האמת ממי שאמרה"? האם כלל זה תקף בעניני אמונה?
לא מיביעי לדידי שס"ל כרבותיי שאין ללמוד בכל תחום אלא מאדם יר"ש, אלא לתלמידי המכתב מאליהו שס"ל שלא שנא, למה לחלק, ואין לדיין (וזה וזה שופטן) אלא מה שעיניו (עיני השכל) רואות.
וכבר האריך בזה מהור"י מונדשיין באיזה מקומן שתליא במחלוקת חסידים - ליטאים, והאריך במקורות וראיות ואי"ה, אביאו.

.

אנו מחכים לראיות הנכוחות של ר"י מונדשיין להמצאה זו. מעיון ב'אגרת לידיד' של הנ"ל נראה כי גם החסיד נאלץ לפעמים לעיני השכל, וכנראה שע"ז נאמר: בינונים זה וזה שופטן...

וד"ל.

[חכם באשי]

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר.

[בור ועם הארץ]

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר.

כאן או כאן.

[נוטר הכרמים]

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר.

כאן או כאן.

ראה פירוש הגר"א למשלי כא,כ: אמרו חז"ל אוצר הוא תורה וכו' כשלומד עם תלמיד שאינו הגון הוא מבלע הכל.

[חיים]

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר.

כאן או כאן.

אחר העיון במאמר הנ"ל.

א' בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב. משלי יג,י.

הנ"ל מדבר על השכלה, כאשר כל שיגו ושיחו כיחו וניעו נודפים ונוטפים השכלה, שמן רותח יוצק לפיו. (במה דמו סמוק משל אליאך?).

ב' לגופו של ענין, ראה פירוש הגר"א למשלי כא,כ: אמרו חז"ל אוצר הוא תורה וכו' כשלומד עם תלמיד שאינו הגון הוא מבלע הכל.

במחילה מכבוד תורתו הרמה, סגנון פשקווילי אינו מוסיף לנו דבר. במקום לדבר לגופו של אדם, דבר לגופו של מאמר. יש לך מה לומר? אתה יכול להצביע על מובאה מעוותת מגמתית? שתף אותנו מתנובות חכמתך.

גם כאן כתבת על ספר דת הציונות: "ישנם ביקורות על אי-אלו עיוותים ואי-דיוקים מגמתיים, כמו גם הליכה על חבל דק באשר לכבודם של חכמים מסוימים", ולא ראית לנכון לפרט. דומה כי ביקורת סמויה וערטילאית בבחינת "מכה רעהו בסתר" - השתיקה יפה ממנה.

[נוטר הכרמים]

[במחילה מכבוד תורתו הרמה, סגנון פשקווילי אינו מוסיף לנו דבר. במקום לדבר לגופו של אדם, דבר לגופו של מאמר. יש לך מה לומר? אתה יכול להצביע על מובאה מעוותת מגמתית? שתף אותנו מתנובות חכמתך.

גם כאן כתבת על ספר דת הציונות: "ישנם ביקורות על אי-אלו עיוותים ואי-דיוקים מגמתיים, כמו גם הליכה על חבל דק באשר לכבודם של חכמים מסוימים", ולא ראית לנכון לפרט. דומה כי ביקורת סמויה וערטילאית בבחינת "מכה רעהו בסתר" - השתיקה יפה ממנה.

.

ובכן, סליחה מראש על הנימה האישית.

חיים, הן מוכר אתה כאן בפרום כמקנא לכבודם של קדושי עליון רועי החסידות, אין עיתותי בידי כעת להפנות למקומות שהגבת בהם. בכגון דא אין הביקורת, תפיסות עניניות על פרט זה או אחר, אלא על הגישה היומרנית והחצופה לדון ברותחין גדולי עולם. כמוני כמוך בנוגע לכבוד רבותי, אני לא מנסה להתמודד מול מונדשיין ב'מגרש' שלו, בידיעת ההסטוריה ו'ימות עולם', אני רק קורא למו סורו טמא, כמו שקראתם לעברו של אליאך, וכזאת היתה שאלתי: במה סמוק דמו טפי?


באשר לדת הציונות, לא באתי להתפלמס, אדרבה, לומר שרק בזה נעוצה הבעייתיות של חיבורים נכבדים אלו.

[חיים]

[במחילה מכבוד תורתו הרמה, סגנון פשקווילי אינו מוסיף לנו דבר. במקום לדבר לגופו של אדם, דבר לגופו של מאמר. יש לך מה לומר? אתה יכול להצביע על מובאה מעוותת מגמתית? שתף אותנו מתנובות חכמתך.

גם כאן כתבת על ספר דת הציונות: "ישנם ביקורות על אי-אלו עיוותים ואי-דיוקים מגמתיים, כמו גם הליכה על חבל דק באשר לכבודם של חכמים מסוימים", ולא ראית לנכון לפרט. דומה כי ביקורת סמויה וערטילאית בבחינת "מכה רעהו בסתר" - השתיקה יפה ממנה.

.

ובכן, סליחה מראש על הנימה האישית.

חיים, הן מוכר אתה כאן בפרום כמקנא לכבודם של קדושי עליון רועי החסידות, אין עיתותי בידי כעת להפנות למקומות שהגבת בהם. בכגון דא אין הביקורת, תפיסות עניניות על פרט זה או אחר, אלא על הגישה היומרנית והחצופה לדון ברותחין גדולי עולם. כמוני כמוך בנוגע לכבוד רבותי, אני לא מנסה להתמודד מול מונדשיין ב'מגרש' שלו, בידיעת ההסטוריה ו'ימות עולם', אני רק קורא למו סורו טמא, כמו שקראתם לעברו של אליאך, וכזאת היתה שאלתי: במה סמוק דמו טפי?

ואם לא די במאמר נבזה זה, הרי סדרותיו מלאי השטנה והבוז ב'כרם חב"ד' יעידון יגידון, ואין פוצה פה ומצפצף. מה שמלמד שקנאת ביתכם אכלתכם ולא קנאת ה' צבקות, ודי בזה.

באשר לדת הציונות, לא באתי להתפלמס, אדרבה, לומר שרק בזה נעוצה הבעייתיות של חיבורים נכבדים אלו.

תודה על התגובה.
הצעתי לך לטובת כולנו: עד שאתה יוצק שמן רותח ללועו של ר"י מונדשיין, צוק נא תוכן לפורום בתגובה עניינית.
אכן אם רצונך בכך, זכותך לנצל את הפורום להבעת מחאה.

בנוגע לחלק האישי שבהודעתך, הייתי באמת מציע שתערוך חיפוש בהודעותיי, אם תמצא ולו הודעה אחת בסגנון של "סורו טמא", אפילו על ה' אליאך.

[רבטוב]

אני לא בקי בכתבי בעל מכתב אליהו אך רק באתי לעורר אהבה עד שתחפץ לדאבוני הר''י מונדשיין שליט''א לקרעדיט שלו הוא שיצא לאור ספרי הגאון ומאמרי הרב דוד קמינצקי שליט''א
למה צריך מחלוקה ''ישנה '' ולעשות ממנה מחלוקה חדשה .והיום ב''ה הוא כבר עורר את המחלוקה בין חב''ד לקאליסק בספרו החדש מסע ברדיטשאב . מה יוצא מכל זה הלא המפסיד הוא הרבוש''ע . שבניו היקרים מתקוטטים . ור' יושע שיחי' מה נשמע עם מבצע אהבת ישראל האם זה רק בשביל מחללי שבת .
שמעתי פעם מהאדמו''ר מהרא''י זצ''ל מקופיטשניץ שכתבו פעם על יהודי בעיתון בווינא והנ''ל בא להרה''ק מהר''י זצ''ל מטשארטקאב להתאונן שאלו אז מה אתה רוצה .ענה לו שהוא רוצה להכניס מודעה בעיתון להכחיש ..ענה לו הרה''ק העיתון של אתחול איז א נעכטיגער טאג ווילססט היינט שרייבען אין דריקען ס'זאל ווערין נאך אמאהל איין היינטיגער טאג . שזה עוד הפעם יהי' מדובר של היום..רואים אנו בחוש שכל גדולי ומאורי החסידות מרוסי' ואוקריינא וקאנגרעס פולין וגלצי' והונגרי'באו להכרה לא להשתעשע ולדבר מהמחלוקה שהי' ועשו שלום אהבה ואחוה ורעות עם ''כל'' כלל ישראל . איך אמר הרה''ק בעל אהבת ישראל מוויזניץ אני אוהב את את השונא שלי כל כך אני שהוא גם אוהב אותי ..הלא כן אמר החכם מכל אדם כמים פנים אל פנים כן לב האדם וכו' נא נתחיל לאהוב אחד את השני ונראה מעלת חברינו כמו שכתוב בתפילת הר'ר' אלימלך זי''ע ועי''ז נזכה כולנו יחד לקבל פני משיח צדקינו

[אדג]

א. סליחה על שעוררתי נושא שגרם לאנשים לצאת מגדרם ולתקוף בסגנון (שלדעתי) לא ראוי. הרב מונדשיין לא ניסה בכל המאמרים למעט בדמותו של אי מי. באחריות. גם אם סגנונו פעמים דוקר ומכאיב לעיני הקורא, אך כוונתו רצויה. וכאן התשובה על ההבדל בינו ובין אליאך. מוהר"י מונדשיין הוא יהודי ת"ח גדול שבקי בכל תחומי התורה, ללא חילוק מעלה שרבים מראשי הישיבות הקדושות חסרים, וגם על כבודו ראוי לשמור.
ב. לגופו של ענין, אני לכשעצמי תמהתי ולא לקנטר, האם אין השיטה כך אצל חלק מעמך בית ישראל היראים ושלמים וחרדים לדבר ה', אשר בדבר המוכח בשכל והגיון, לא מתחשבים באומר, כי אם בנאמר. איני רואה פסול בשיטה זו, ורבים מגדולי ישראל ס"ל הכי. ודיו של הנדון בדברי הנשר הגדול בסיום פי"ז מהל' קידוה"ח, וז"ל: טעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין. והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים. והראיה על כל דבר ודבר. היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים. אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אין אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.
אני לכשעצמי חונכתי אחרת, שאין לנו אלא דברי חכם אחד, ומינה לא תזוע, גם אם אינך מבין.
ג. הראיות לגבי האיסור ללמוד מאדם רשע וכדו', הם לגבי רבו המובהק, וכהא דאמרו אם דומה למלאך ה' כו', ופשיטא שלא התכונו להא דאמרו באבות אפילו פרק א' אפילו אות כו' אלא רבו המובהק, וק"ל.
אקווה שהחזרתי את הדיון למקומו הראוי.

[רבטוב]

תלונתי לא ח''ו על מהר''י מונדשיין שליט''א גופא שאני מוקירו ומכירו ומעריכו ונהנה ממנו ומאמריו ובקשר אישי איתו .אך על סגנון כתיבתו ועל הפועל יוצא .
ובאתי רק להוסיף שבזוה''ק שבוע זו פרשת מקץ בתוך דבריו וז''ל הקדוש קודשא בריך הוא איתרעי בהו בצדיקיא .בגין דצדיקיא עבדין שלמא לעילא ועבדין שלמא לתתא [מקץ קצ''ד ע''ב]

[נוטר הכרמים]

א. סליחה על שעוררתי נושא שגרם לאנשים לצאת מגדרם ולתקוף בסגנון (שלדעתי) לא ראוי. הרב מונדשיין לא ניסה בכל המאמרים למעט בדמותו של אי מי. באחריות. גם אם סגנונו פעמים דוקר ומכאיב לעיני הקורא, אך כוונתו רצויה. וכאן התשובה על ההבדל בינו ובין אליאך. מוהר"י מונדשיין הוא יהודי ת"ח גדול שבקי בכל תחומי התורה, ללא חילוק מעלה שרבים מראשי הישיבות הקדושות חסרים, וגם על כבודו ראוי לשמור.
ב. לגופו של ענין, אני לכשעצמי תמהתי ולא לקנטר, האם אין השיטה כך אצל חלק מעמך בית ישראל היראים ושלמים וחרדים לדבר ה', אשר בדבר המוכח בשכל והגיון, לא מתחשבים באומר, כי אם בנאמר. איני רואה פסול בשיטה זו, ורבים מגדולי ישראל ס"ל הכי. ודיו של הנדון בדברי הנשר הגדול בסיום פי"ז מהל' קידוה"ח, וז"ל: טעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין. והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים. והראיה על כל דבר ודבר. היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים. אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אין אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.
אני לכשעצמי חונכתי אחרת, שאין לנו אלא דברי חכם אחד, ומינה לא תזוע, גם אם אינך מבין.
ג. הראיות לגבי האיסור ללמוד מאדם רשע וכדו', הם לגבי רבו המובהק, וכהא דאמרו אם דומה למלאך ה' כו', ופשיטא שלא התכונו להא דאמרו באבות אפילו פרק א' אפילו אות כו' אלא רבו המובהק, וק"ל.
אקווה שהחזרתי את הדיון למקומו הראוי.

על כל הדיון לגופו של ענין, ראה ב'יחיד בדורו'-הגאון מוילנא דמות ודימוי, עמנואל אטקס (מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע) פרק שני הגר"א וההשכלה עמ' 44 ואילך. (התוועדתי לספר ב'זכות' ה'שיתוף קבצים', תשו"ח)

בהמשך הספר בפרק העוסק בהגר"א והחסידות ישנו גם דיון ארוך על מידת האויבקטביות והמקצועיות של הר"י מונדשיין.

האחריות של אדג לדבריו מוטלת בספק, וערבך ערבא צריך. כנראה שחסידי חב"ד לא בקיאים במשנתו של מונדשיין, לא בכרם חב"ד ולא ב'אגרת לידיד' הנ"ל, שם גם לא נוהג כבוד בידידיו כמו החוזר ר' יואל כהן.

איננו יודעי מחשבות וכוונות, אך ודאי כי מעשיו אינם רצויים להמעיט את דמותם של קדושי עליון.

מה מגוחכת היא העמדתו של 'בעל מלאכה אחת' זה מעל לראשי הישיבות, קצת דרך ארץ בבקשה.

[הירשזון]

הערה בקשר לספר מכתב מאליהו ח"ה, ללא קשר לויכוח הארוך שניטש בעקבות שאלתו של הר כסף.
בזכרוני כי לפני שנים רבות שמעתי כי בחלק חמישי של מכתב מאליהו הוכנסו רשימות מכתב ידו של הגרא"א, שזוהו לאחר מכן כהעתקות מרשימות שנתפרסמו בעיתונות מפרי עטו של דייל קרנגי. אמנם "קבל את האמת ממי שאמרה" ו"חכמה בגוים תאמין", אך בכל זאת, עובדה הראויה לציון.

[חכם באשי]

סליחה על הבורות, מיהו אותו "דייל קרנגי"?

[אוצר החכמה]

דייל קרנגי בויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99

[יצג]

באמת חבל על הזמן, אבל למי שבכל זאת מתעניין בסיפור האחרון כאן, ולשם העמדת דברים על דיוקם, יעויין כאן:

המעין.PDF

(514.83 KiB) הורד 744 פעמים

המעין2.PDF

(177.85 KiB) הורד 603 פעמים

[בן פקועה]

לפי המאמר בהמעין מדובר בחלק רביעי, ולא בחלק חמישי. והקושיא מתעצמת.

[מתעמק]

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר.

כאן או כאן.

לגופו של המאמר הנזכר, תמוה הדרך בה מחלק בין דעות המנגדים לדעות החסידים, כשבקבוצת החסידים מביא שני ראיות מדברי הרה"מ ממעזריטש ומדברי השומר אמונים (ראשון לראשונים בחסידות ואחרון באחרונים, ומה עם האמצעיים?), ועל דעת קבוצת המתנגדים מביא ראיה נאמנה מדעת שפ"ן הסופר! בקיצור דובר החסידים הוא השומר אמונים, ודובר המתנגדים שפ"ן הסופר!!
(ואגב, דווקא הרד"ל הליטאי פירש במדרש איכה שמעלתן של ישראל לעומת העכו"ם הוא דוגמת ביצי תרנגול לבן ושחור, שתוכנם טמון ולא ניכר ביניהם עד יצא מהם אפרוח. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... S&page=208 ומזה יש מקום להסיק שדעתו שגם לגבי תורתו של אדם הדבר כן).

ליסוד המאמר הנזכר, הרי היתה כנראה תגובה לדברי ר"ד קמנצקי ב'ישורון' ד. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=255
ולעומת מאמר זה הגיב קמנצקי שוב בשלשה מאמרי המשך ב'ישורון' ח-י.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=721
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... S&page=716
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... S&page=754
(עוד פרט. ההערצה של 'אדג' לר"י מונדשיין מופרזת, ומדבריו נראה שבדעתו להקדים לו תואר "כ"ק אדמו"ר הגה"ק").

[הירשזון]

יצג, תודה על העמדת הדברים על דיוקם.

[הגיונות]

באמת חבל על הזמן, אבל למי שבכל זאת מתעניין בסיפור האחרון כאן, ולשם העמדת דברים על דיוקם, יעויין כאן:

המעין.PDF

המעין2.PDF

מצאתי כעת את דבריו של הר' שלמה אבינר ('עולמות', עמ' 99):

בסדרת הספרים מכתב מאליהו של הרב אליהו דסלר ישנו 'קונטרס החסד' שבו הוא מדבר רבות על נותן ומקבל. אדם שנותן הוא בעצם אדם שמקבל. אני מכיר מישהו שאביו היה מקורב מאוד לרב דסלר. אותו אבא שאל את הרב דסלר: 'הרב כותב דברים דומים לספר של דייל קרנגי'. ענה לו הרב דסלר: 'הדברים לא דומים אלא לקחתי אותם מספרו. מטרת הכתיבה של דייל קרנגי הייתה לעזור לאנשים להרוויח כסף תוך הסתדרות בחברה. מטרת הכתיבה שלי היא לעזור לאדם לעשות חסד עם הזולת ולכן הכתיבה אצלי שונה'

[ספרן]

הערה בקשר לספר מכתב מאליהו ח"ה, ללא קשר לויכוח הארוך שניטש בעקבות שאלתו של הר כסף.
בזכרוני כי לפני שנים רבות שמעתי כי בחלק חמישי של מכתב מאליהו הוכנסו רשימות מכתב ידו של הגרא"א, שזוהו לאחר מכן כהעתקות מרשימות שנתפרסמו בעיתונות מפרי עטו של דייל קרנגי. אמנם "קבל את האמת ממי שאמרה" ו"חכמה בגוים תאמין", אך בכל זאת, עובדה הראויה לציון.

מהמשגיח הר'ד יפה זצ'ל שמעתי שהרב דסלר זצ'ל שיבח בשיחה עמו את ספריו של קרנגי. בפרט את 'אל דאגה' (שהסתובב אז בפנימיית הישיבה)

[נחלי אפרסמון]

שמעת מפיו?

[לבי במערב]

לגופו של המאמר הנזכר, תמוה הדרך בה מחלק בין דעות המנגדים לדעות החסידים, כשבקבוצת החסידים מביא שני ראיות מדברי הרה"מ ממעזריטש ומדברי השומר אמונים (ראשון לראשונים בחסידות ואחרון באחרונים, ומה עם האמצעיים?), ועל דעת קבוצת המתנגדים מביא ראיה נאמנה מדעת שפ"ן הסופר! בקיצור דובר החסידים הוא השומר אמונים, ודובר המתנגדים שפ"ן הסופר!

מכאן אתה למד דרך סילוף עובדות כיצד; הרי"מ (שבינתיים כבר שחל"ח, ז"ל) ציטט שם מדבריהם של:
הגאון בעל ה"נודע ביהודה" (מ').
הגאון ר' חיים מוולוז'ין (מ').
אחיו הגה"ק ר' שלמה זלמן (מ').
[הגר"א מווילנא (מ')].
בית אהרן וישראל גל' מז ע' קמו-קמט [יעו"ש בארוכה] (מ').
אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (ח').
הג"ר זונדל מסלנט (מ').
הג"ר יוסף זכרי' שטערן (מ').
רבינו המגיד ממעזריטש (ח').
לקוטי מוהר"ן (ח').
שומר אמונים (ח') [ושם הביא מד' הס"ח בזה].
הרה"ק בעל ה"נועם אלימלך" (ח').
הר"ר אברהם דוב לעווין ע"ה ("המלאך"); (ח').
אדמו"ר בעל ה'תניא' (ח').
הגר"י סלאנטער (מ').
ר"א דעסלער (מ').
התארים דלעיל נעתקו מהמאמר הנ"ל; גם סדרם משם הוא.
מ' - מתנגד(ים); ח' - חסיד(ים).
כנראה, כשאין טענות עניניות - עוברים לסילופי עובדות.

ורק משום שהי' בידו כת"י בעל ענין מ'שפ"ן הסופר', הביאו. ובלשונו שם: "ומן הענין להביא כאן דברים שכתב העורך והמגי' של דפוס 'ראם' ר' שמואל שרגא פייגנזון" (אגב גררא שנסוב הדבור על דפוס ווילנא), ולא רצה להוכיח מכך מאומה.

[ספרן]

שמעת מפיו?

בהחלט !