אין נביא לעירו

[סלקא דעתך]

נשאלתי מהו המקור לאימרה "אין נביא לעירו (בעירו)" (כלומר שאדם גדול אין לו השפעה במקום בו מכירים אותו).
ובחיפוש בפרוייקט השו"ת מצאתי שהחת"ס מזכיר זאת בשם חז"ל, אלא שהחז"ל לא נמצא. וגם היעב"ץ הזכיר זאת.
ובחיפוש בגוגל מצאתי ש"אותו האיש" אמר זאת על עצמו. ותמוה.
האם יש איזה מקור קרוב לכך בחז"ל?

[מה שנכון נכון]

ראה מש"כ ר"ש אשכנזי בירושתנו ד [ומשם לא"ב תניתא], ובהערות ע"ז בירושתנו ה.

[אום אני חומה]

אאל"ט המאמר ההוא טוען גם ביחס לביטוי 'מלח הארץ' שמקורו טמא.

[טריד בגירסיה]

viewtopic.php?f=7&t=901&p=6053&hilit=%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90+%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D#p6094

[משה פרץ]

נשאלתי מהו המקור לאימרה "אין נביא לעירו (בעירו)" (כלומר שאדם גדול אין לו השפעה במקום בו מכירים אותו).
ובחיפוש בפרוייקט השו"ת מצאתי שהחת"ס מזכיר זאת בשם חז"ל, אלא שהחז"ל לא נמצא. וגם היעב"ץ הזכיר זאת.
ובחיפוש בגוגל מצאתי ש"אותו האיש" אמר זאת על עצמו. ותמוה.
האם יש איזה מקור קרוב לכך בחז"ל?

עי' בס' שיגרא דלישנא עמ' 36.

[סיפרון]

בזמנו שאלתי את הגרי"ח סופר שליט"א למקורו של מאמר "אין נביא בעירו", וכתב לי כי רבינו החתם סופר בפירושו לתורה (ר"פ שופטים ד"ע ע"ב) מביא שכך אמרו חז"ל, "אין נביא לעירו", וכן הוא בספר תשובותיו חו"מ (סימן כ"ב ושם סימן קצ"ו), ובספר ליקוטי תשובות חתם סופר לונודון תשכ"ה בחלק המכתבים (סימן ח' דפ"א ע"ב), ושהוא מצא כן בפירוש החסיד רבינו יוסף יעבץ על אבות פ"ג מט"ו שכתב אמרו רז"ל אין נביא בעירו ע"ש.
וכתב עוד שאחר שנים נדפס מחדש שו"ת בית דוד לגרז"ו לייטר ושם סימן ק"א כתב: "על דבר אשר אמר כבודו כי המאמר השגור בפי כל "אין נביא בעירו" לוקח מספריהם ומקור מקומו טמא באון גליון?
תשובה: האמת אגיד כי לא אדע מקור זה המאמר אם נמצא בםפרות תלמודית, אבל זאת ידעתי כי בשו"ת חתם סופר חו"מ (סימן כ"ב ד"ה מ"מ עיניו) כתב ואמרו חז"ל אין נביא לעירו ע"ש, וכן מצאתי בספרו של רבינו יוסף יעב"ץ החסיד מגולי ספרד על מסכת אבות (פ"ג מט"ו) שנם הוא הביא מאמר זה בשם חז"ל ע"ש, ובודאי נמצא מאמר זה באיזה מקום, וידוע כי הרבה מאמרים מדברי חז"ל נשתקעו גם בספריהם, גנבו ושמו בכליהם, וכבר נתחברו על זה הרבה ספרים בלשונות לועזיות מהם מבני עמנו והרבה מהם נם מאומות העולם הוכיחו זאת בראיות צודקות למדי" עכ"ל. [מה שכתב רבי יוסף יעב"ץ הוא ט"ס וצריך לומר רבי יוסף יעבץ, בלא המרכאות, והיא שגיאה נפוצה].
וכתב לי עוד: ובזה תבין דברי הגרז"ו לייטר בספרו ציון לנפש חיה (סימן מ"ה אות ס"ז דפ"ב ע"א) שעל דברי החתם סופר בחו"מ סימן כ"ב דלעיל ואמרו רז"ל אין נביא לעירו כתב: "לא אדע באיזו מקום טהור נמצא מאמר זה, וגם רבינו יוסף יעב"ץ בספרו על אבות פ"ג מט"ו מביא זה המאמר בשם אחז"ל" עכ"ל.
והוסיף שבספר אוצר המשלים והפתגמים (דף 138 הערה 102) הביא מקור לזה מירושלמי תענית (ד' ב') ולמה לא מניתיה? בגין דצווחין עלויי בציפרי: ציפוראי, כלומר משום שהיה מהעיר ציפורי לא חפצו למנותו ראש ע"ש. ושכן כתב מהר"י אברבנאל ז"ל בפירוש זבח פסח על הגדה של פסח אין נביא בעירו ע"ש. [ועיין במצויין בהערה שם והשוה לסוף דברי הרב בית דוד דעיל].
עוד כתב לי שהגאון רבי יעקב ארגואיטי, רבה של איסטנבול, בספרו זכר עשות (מערכת א' אות נ"ד) כתב: אין נביא בעירו, בספר אהבת עולם (דקי"ט ע"ב) כתב על כן יאמרו המושלים אין חכם בעירו, ועיין מה שכתב בזה רבי יצחק פאלאג'י ז"ל בספר חלק יפה (פרשת לך לך ד"ט ע"ג) והביא דברי רבי יצחק אברבנאל בפירושו לתורה (פרשת פינחס דשי"ג ע"ג), ועוד בחלק יפה (פרשת בלק אות ב' דכ"ה ע"ג), והרב המגיה הגאון דר"ס שם ציין עוד לדברי רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת, ונציא ת"ע (פרשת תולדות עה"פ אם תעשה כ"א סע"ג) שכתב "כי אין נביא בעירו כאשר כתבנו בפרשת לך לך", וכן כתב החיד"א בספר חומת אנך ר"פ בלק אין נביא בעירו. ולא מצא בחומת אנך שם. [ושם ציינו עוד לאיזה ספרים פסולים, דמערב רב קאתו, ופלא].
עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

[זקן ששכח]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

[אדג]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

לא יודע, אולי: בצרפת יש נוהגים לומר (ע"ד אצלנו "וואו") "פא פא פא". ויל"ע, וה' יאיר עינינו מתורתו.

(ספק אצלי אם אין באשכול זה קצת היפך דין "ממעטין בשמחה"...)

[זקן ששכח]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

לא יודע, אולי: בצרפת יש נוהגים לומר (ע"ד אצלנו "וואו") "פא פא פא". ויל"ע, וה' יאיר עינינו מתורתו.

(ספק אצלי אם אין באשכול זה קצת היפך דין "ממעטין בשמחה"...)

א. מה הוא שכתב בסוף דבריו 'ודוק', וכי לא על הקמץ כתב? על כל פנים אשמח לביאור שיובן גם על ידי 'פשוטי עם' כמוני.
ב. יש גורסים: 'ממעטים, בשמחה'... ודוק.

[משה פרץ]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

אולי זו יריקה.

[חכם באשי]

אני באמת רוצה להבין,
האם יש מישהו בר דעת הסבור, שהפתגם "אין נביא לעירו" מקורו באיזה מדרש חז"לי אבוד שעוד היה נודע לפני כמאתיים שנה (לחת"ם סופר)?!
מה שהולך כאן זו תמימות או טיפשות, או שניהם ביחד.

שימו לב,
למיטב זכרוני, כמעט כל המביאים את 'אין נביא לעירו' פעלו בארצות נוצריות, וכמעט אין מובאה זו ידועה מחכמים שפעלו בארצות מוסלמיות.
זה במקרה? סתם כך?

ערך רחב על 'אין נביא בעירו' מופיע באלפא ביתא תניתא לרש"א, עמ' 90 ואילך.

[אורח]

חכם באשי
דבריך תימה רבה שהרי הרי"ח סופר לעיל, ורש"א באלפא ביתא שציינת אתה, מביאים שכבר בספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי מאזמיר שבטורקיה המוסלמית, מביא זאת "ועל זה יאמרו המושלים אין נביא בעירו", עיין באלפא ביתא שם.

[זקן ששכח]

חכם באשי
דבריך תימה רבה שהרי הרי"ח סופר לעיל, ורש"א באלפא ביתא שציינת אתה, מביאים שכבר בספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי מאזמיר שבטורקיה המוסלמית, מביא זאת "ועל זה יאמרו המושלים אין נביא בעירו", עיין באלפא ביתא שם.

אם לא שמת לבך, כבר סייג באשי את דבריו וכתב 'כמעט'. לפי שבודדים שמזכירים זאת בארצות האיסלם, מהם אין ראיה, שיתכן וראה בספר או שמע וכדו', בעוד רבים המשתמשים בפתגם מסויים , זה מעיד על שמועה עוברת בפי הבריות.

[אדג]

אני באמת רוצה להבין,
האם יש מישהו בר דעת הסבור, שהפתגם "אין נביא לעירו" מקורו באיזה מדרש חז"לי אבוד שעוד היה נודע לפני כמאתיים שנה (לחת"ם סופר)?!
מה שהולך כאן זו תמימות או טיפשות, או שניהם ביחד.

שימו לב,
למיטב זכרוני, כמעט כל המביאים את 'אין נביא לעירו' פעלו בארצות נוצריות, וכמעט אין מובאה זו ידועה מחכמים שפעלו בארצות מוסלמיות.
זה במקרה? סתם כך?

ערך רחב על 'אין נביא בעירו' מופיע באלפא ביתא תניתא לרש"א, עמ' 90 ואילך.

בוודאי שלא היה מאמר חז"ל כזה לפני החת"ס, אלא שאב דבריו מדברי החסיד יעבץ, ועליו לא יפלא דבר אם היה לו מדרש שאינו לפנינו.

(אני כמובן מסכים איתך שהאפשרות היותר סבירה היא שנשתרש מאמר זה ונשגר בפי כל, ועדיין מכלל אפשרות לא יצאנו).

[ישראל אליהו]

הנאמ"ן בהערה 5