תהלה לדוד אורטנברג

[אוהב אוצר]

באוצר יש ספר בשם תהלה לדוד <שהם וישפה>. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160751&
בשער כתוב שזה על שו"ע - שבת, אולם תוך הספר מדבר על לשונות הרמב"ם!
ואכן בהיברו http://www.hebrewbooks.org/41315 פנים הספר אכן קשור לשער.

מישהו יכול לעלות על התעלומה הזאת ולומר לי מה הוא הספר שנמצא באוצר? כיצד הוא השתרבב לשם?

[טריד בגירסיה]

בצילום שבאוצר החכמה ישנן שתי הקדמות: הראשונה הקדמת המחבר לחיבור על הלכות שבת, ולאחמ"כ הקדמתו לחיבור על לשונות הרמב"ם.
(ולפני ההקדמה הראשונה ישנה הסכמה של האדמו"ר מבויאן שבצילום שבהיברו בוקס לא קיימת).

[אוהב אוצר]

אבל השער הוא על הלכות שבת, זה עיקר התעלומה שלי

[אוהב אוצר]

לפי מה שכתב המחבר בהקדמה, מובן שהוא הוציא את לשונות הרמב"ם בנפרד ללא הלכות שבת, האם הבנתי נכון?
[א"כ אז זה לא השער שמופיע באוצר]

[נחוניא]

מאמר על משפחת אורטינבערג בגליון אורות אב תשע"ז
https://www.academia.edu/33987876/%D7%9 ... 7%A2%D7%96

[איש_ספר]

מישהו הצליח להוריד?

[מה שנכון נכון]

מישהו הצליח להוריד?

הנה (באידיש).

53938743.pdf

(2.7 MiB) הורד 1067 פעמים

[פלגינן]

מישהו הצליח להוריד?

מה הבעיה?

[איש_ספר]

יש"כ.
ניסתי כמה פעמים ולא הצלחתי.

----
מותר לציין כאן את העובדה שבכל הספר הנפלא הזה אינו מביא ולו פעם אחת לא ביאור הגר"א ולא חיי אדם?

[מה שנכון נכון]

הוא מביא כמה וכמה פעמים את הנשמת אדם. חפש לפי הר"ת 'נ"א'. (למשל יא,ה קד,ה קפח,ד רפב,לג שא,לב ועוד).
את השנות אליהו וביאור הגר"א הוא מזכיר ביו"ד סי' קיז (לסי' שא). (שם כתב שמש"כ בש"א אי"ז מד' הג'און אלא תלמיד טועה כתבו, כדמוכח מדבריו בביאור הגר"א).

[איש_ספר]

יש"כ. ובכן אני מבין שאת הגר"א אינו מזכיר כלל. (למעט מקום שמבקש להשיג) וגם הנשמ"א מעט מזעיר שלא כשאר חכמי דורו.

[מה שנכון נכון]

הוא לא משיג על הגר"א, אלא בא לתקן דבריו, שודאי תלמידו בשנו"א לא ירד לסוף דעתו, כמו שמוכח ממש"כ הגר"א בעצמו בביאורו.
גם את המגן גבורים והישועות יעקב למשל לא מצאתי לפו"ר שהוא מביא (למעט פ"א שהוא דוחה את הישוע"י שהביא הפ"ת). אמנם גם הם מתנגדים...

אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ. עכ"פ די באלו להראות שאין כאן סיבה עקרונית.

[א. חיים]

לענין הגר"א - ראה תהל"ד סי' רנג סקי"ט: "וראיתי שיש מגיה ברמ"א ז"ל ויש מחמירין בזה שאם החום כ"כ בתנור שהיס"ב אסור". והכוונה להגהת הגר"א מ'ואם' ל'שאם'. כך שכוונתו של התהל"ד בענין זה ברורה. ולענין דבריו ביו"ד - כנראה שבעת ההיא הוא 'התרכך' מעט.
לענין הישוע"י ומג"ג - להערכתי הוא לא עיין בהם מפני שדרכו בלימוד היתה שונה לחלוטין משלהם.

[מה שנכון נכון]

גם את זה כללתי ב"אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ". הן מצד סגנון הלימוד והן מצד סגנון הכתיבה. ולכן כמעט שאין מקום להסיק מספרים שהביא או לא הביא מחבר מסוים על סיבות צדדיות שהיו לו, כ"ש כשאין רשימה מסודרת של כל הספרים להשוואה, וכ"ש בנד"ד שאת הנשמ"א הביא די והותר.

[א. חיים]

כמדומני שלא עיינת במה שכתבתי (בקשר לגר"א). אולם גם זה נכלל ב'לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ'. כך שאין לי טענה כלל.

[מה שנכון נכון]

ראיתי והתעלמתי, כי ע"ז אין לבנות כלום, וכהנה רבות במחברים שלפעמים מביאים בלא שם האומר.
כ"ש כאן ששוברו בצדו ביו"ד. ואת תיאורית הריכוך לא זכיתי להבין.

ואגב, למען הסיר ספק: א. פשוט שהתלה"ד היה חסיד ולא של הגר"א... ב. מסתבר שלא היה רגיל בביאור הגר"א כמו חכם אחר בן תקופתו מליטא. וע"ז אין נידון. השאלה היא האם הקפיד בדוקא שלא יזכר ולא יפקד ולא יעלה על לשונו מטעמים ידועים, או שמה שלא הביאו הוא משום שכמעט ולא עיין בו (ולאי העיון בביאור הגר"א אפשר למצוא מספיק סיבות שאינן קשורות לפולמוס). והזכרתו (ובתואר הג'און) אפי' פעם אחת מספיקה בשביל להרחיק את האפשרות הראשונה.

[נחוניא]

יש"כ. ובכן אני מבין שאת הגר"א אינו מזכיר כלל. (למעט מקום שמבקש להשיג) וגם הנשמ"א מעט מזעיר שלא כשאר חכמי דורו.

מה החידוש בזה?

[מה שנכון נכון]

אולי יהיה לתועלת למישהו. בחיפוש ראיתי שהתהל"ד מביא (בשו"י טומ"א פ"ג) את "המנ"ח" בתואר "הג' הקדוש", ולא מצאתי כינוי זה אצל שאר המחברים שהביא בספרו בעניני הלכה, וחשבתי שקשור למחלוקת, וקמ"ל דאפ"ה. אך שוב ראיתי במהדו' עו"ה שאין כוונתו למנחת חינוך, אלא למשנת חכמים מר' משולם פייביש הורוויץ, ונחסרה הש' מהר"ת (=משנ"ח).

[קרית מלך]

במהדורה שהדפיס המחבר מופיעים בתחילתו "הסכמה" מרבו הרה"ק הפחד יצחק מבאיאן זי"ע ו"מכתב" מהגרי"א ספקטור זצ"ל. במהדורת עוז והדר שינו את הכותרת והכתירו את ה"מכתב" גם כ"הסכמה".