תמיהה על הדרכ"מ שמצטט מן המרדכי ואינו כלל לבעל המרדכי

[אריך]

בעוסקי בעריכת המרדכי הלכות שמחות (בתוך מו"ק) נתקלתי במקרה מוזר:

ברמז תתסא יש אריכות שפותחת ב"הגה"ה" וכל כולה העתקה מראשונים אחרים: העיטור, הרא"ש והר"ן. ופשוט שאינו מהמרדכי, שאין דרכו להעתיק מחבירו הרא"ש, והר"ן היה יותר מאוחר לו!! (וכן ל"מ בכתבי היד). וכמה יש לתמוה על הדרכ"מ אשר פעמיים מביא משם דברים ומייחסם להמרדכי. ולא רק בייחוס עסקינן אלא שהוא מציין שחוץ מהר"ן שכתב כן, גם המרדכי כתב זאת, ובאמת שאין כאן אלא ר"ן שהועתק ע"י מאן דהו לתוך הגה"ה במרדכי. ואיך חשב הרמ"א שהמרדכי מעתיק ר"ן.

ראה בקובץ המצורף הערות 2 3. אודה לחכמים שיאירו עיניי.

[איש_ספר]

תשובה אין לי, רק על היחס בין הרא"ש לש"ב המרדכי אציין לתשובה בשו"ת הרא"ש כלל פד אות ה, החתומה: הדיוט בר הלל בן יאיר, והיא מיוחסת למרדכי, ושם מכנהו: מורי קרובי ה"ר אשר

הקרבה שבדפוס שבין הר"ן למרדכי הולידה שיבוש כעין זה: באחת המסכתות נדפס דף שלם של הר"ן אחר כל החידושים, סמוך למרדכי, וכמה מהפוסקים חשבו שהוא להמרדכי, כך ראיתי בעבר וכעת איני זוכר פרטים נוספים.

[יורה_דעות]

הספר מרדכי היה ספר מאסף, ומעתיקיו הוסיפו בו אסופות, ואולי לכן כשמצטטים ממנו אינו בהכרח ממחברו, וכך היה מרדכי של ריינוס לעומת מרדכי אחרים, וגם לרמ"א גופיה הרבה פעמים היה מרדכי אחר.

[בקרו טלה]

הקרבה שבדפוס שבין הר"ן למרדכי הולידה שיבוש כעין זה: באחת המסכתות נדפס דף שלם של הר"ן אחר כל החידושים, סמוך למרדכי, וכמה מהפוסקים חשבו שהוא להמרדכי, כך ראיתי בעבר וכעת איני זוכר פרטים נוספים.

אולי כוונת מעכ"ת לר"ן בסוף מסכת ר"ה שם נדפסו כמה קטעים ובפוסקים אשר מפיהם אנו חיים הביאו כן בשם המרדכי

[אריך]

הספר מרדכי היה ספר מאסף, ומעתיקיו הוסיפו בו אסופות, ואולי לכן כשמצטטים ממנו אינו בהכרח ממחברו, וכך היה מרדכי של ריינוס לעומת מרדכי אחרים, וגם לרמ"א גופיה הרבה פעמים היה מרדכי אחר.

זה ברור וידוע שהמרדכי הוא ספר מאסף וכו', אבל השאלה היא כיצד הרמ"א לא הבחין (לכאו') שהדיבור הנ"ל הוא פשוט העתקה מושלמת מהר"ן. ומה פירוש שהיה לרמ"א מרדכי אחר? אנו יודעים באיזה דפוס הוא השתמש (והוא גם מציין דפים ועמודים).