ממרים הייתם - עם ה'. ליומא דהילולא של רבי צדוק הכהן מלובלין

[אוצר החכמה]

להלן מאמר שנתקבל מגנזי הגרי"ח סופר שליט"א, ליומא דהלולא [ט' אלול] של הגאון אדמו"ר רבי צדוק הכהן בן הג"ר יעקב מלובלין זצ"ל [ושם אמו הצדקת יוטה ע"ה].

דברים פרשת עקב (ט' ז'): "זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה' וגו' ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם".

ובספר פרי צדיק שם (פרשת עקב אות י"ט): "כתיב בפרשה זו שתי פעמים ממרים הייתם עם ה', זה אינו מובן דהיה צריך לומר ממרים הייתם סתם, או ממרים הייתם לנגד ה'. אך הפירוש הוא שזה לא אמר לחסרון, רק אמר זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים וגו', דשם במצרים היה חטאם ששכחו ה' לגמרי שהיו משוקעים כעובר בבטן אמו, מה שאין כן אחר שיצאו ממצרים זכו שאף שעשו חטאים מכל מקום ממרים הייתם עם ה', היינו שהשי"ת לא נשכח מאתם לגמרי, אפילו בשעת העבירה, על דרך מה שנאמר בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה, וכן אמר אחר כך ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם, היינו מפני שהוא משה רבינו ע"ה היה המורה והרב שלהם והוא היה שורש בחינת הדעת והכניס בהם גם כן בחינת הדעת, ולכן נקרא דור המדבר דור דעה וזה הפירוש מיום דעתי אתכם. והועיל על כל פנים שאף כשהייתם ממרים היו עם ה' שלא נשכח ה' מהם" עכל"ק. [וברור אצלי שרבו אדמו"ר מאיזבצא מי השילוח זצ"ל מדבר מתוך גרונו ואכמ"ל].

ומה מאירים הדברים עם דברות רש"י ז"ל במדבר (כ"ג כ"א) על הפסוק "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" וזו לשונו: לא הביט און ביעקב וגו, אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה, לא הביט, הקב"ה און שביעקב, שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו. עמל, לשון עבירה לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום. ה' אלהיו עמו, אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן. ותרועת מלך בו, לשון חבה ורעות כמו רעה דוד. אוהב דוד, וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון".

ןלהאמור דברי הגאון רבי צדוק זצ"ל הן הם דברי מדרש חז"ל שהביא רש"י ז"ל אפילו מכעיסין "וממרים" לפניו אינו זז מתוכן ודוק היטב. [ובל"נ יש לברר היכן הוא מדרש זה שהביא רש"י ז"ל, ועיין במדרש תנחומא שם בשתי מהדורותיו].

ובמקומו כתבתי בס"ד שיתכן דהיינו טעמא שרבותינו ז"ל מסדרי התפילה קבעו בתפילת מוסף דראש השנה ב"מלכויות" דייקא פסוק זה "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו", וכדרשת המדרש שהביא רש"י ז"ל ואכמ"ל. [תש"ס].

והיום ראיתי בספר פרי צדיק במאמרי ראש חדש מנחם אב (מאמר א'): "שמעתי מאדמו"ר זצ"ל מאיזביצא פירוש הפסוק ממרים הייתם עם ה' דהוה ליה למימר נגד ה' אך הפירוש שיברר השי"ת שמה שהיו ממרים היה גם כן עם ה' וממנו יצאו הדברים ואחר שיעשו תשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות" עש"ב, וכן בספרו ליקוטי מאמרים (עמ' 126 ועמ' 303): "אפילו בחטאים נאמר כי אתה עמדי, וכן שמעתי על פסוק ממרים הייתם עם ה'" ע"ש. וזה כדכתיבנא בס"ד.

[אברהם]

נפלא.

גם אבי שליט"א ביאר לנו תמיד שבפסוק זה דמלכויות 'לא הביט אוון וכו', יש לכוון דברי רש"י הנ"ל, ואמר דזהו ממידת מלכות שיכול להתגבר על מידת הדין 'ולהתעלם' מהעוונות.

אבל לפני כמה שנים עוררוני, דלכאו' הגמ' בראש השנה אינה כשיטת המדרש שהביא רש"י, דהא הגמ' הנ"ל כותבת שמועיל פסוק זה גם לשופרות, הרי דפירשו 'תרועת' מלשון תרועה ולא מלשון ריעות.

[ברזילי]

גם לפי הפירוש תרועת-מלך מענין המלכה בשופר, אפשר לפרש הרישא אליבא דהדרש - כשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם, אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן, ותולה מלכות שמים בהמלכת ישראל בשופר