תיקונים לפסקי תשובות - בענין קו התאריך

[אוצר החכמה]

אין כאן פירוש חדש אלא להיפך. זה מה שכתוב בבעל המאור לכל מי שקורא אותו. כל הפירושים האחרים נובעים מתוך אי קבלת דבריו כפשטם והנחת יסודות אחרים שמסתמא הסתמך עליהם וממילא טעה כי אינם נכונים.

(כיוון שהזכרת שוב את קושיית היות סין פחות מ 90 מעלות, אעיר שהזכרתי לעיל את תירוצי החזו"א אבל לענ"ד אין בכלל צורך בהם, בלאו הכי להנחת הבעה"מ אין מישהו שבאמת יושב על הקרקע ורואה את המולד חי שעות אחר ירושלים, שהרי גם אם סין היא בדיוק קצה המזרח - קו 90 מעלות- הלא כל היבשת היא מקדימה, ומדובר רק בנקודה עקרונית כמו שביאר החזו"א אודות היסו"ע והיא יכולה להיות גם בתוך הים, היינו שאם יהיה מישהו בים בקצה 90 מעלות יוכל לראות את המולד חי שעות אחר ירושלים ומאי נפ"מ אם מרחקו מסין מטר או קילומטר או כמה מאות קילומטרים.)



מכל מקום נראה לי שהעמדות בעניין זה הובהרו ואין מה להוסיף עליהם וכל אחד עומד בשלו. על כן אאחל לך ולכל המשתתפים גמר חתימה טובה, ובעז"ה נמשיך להידיין ולהתווכח בנושאים שונים, כלוחמים בשער ואת והב בסופה.

[ברזילי]

גמר חתימה טובה

[חובב_ספרים]

לא כ"כ נעים להגיד אבל זה קצת נראה שמנהג העולם בעניין הזה הוא להתאים את השבת לימי השבוע הנספרים ע"י המקומיים, ועיקר הטעם הוא שזה הרבה יותר נוח.

מסתבר יותר שלא ידעו כלל שיש בזה שאלה ולא היה להם צד שאין זה שבת.

[געצל]

(וראה מה שכתב בזה הגר"ש נדל)

מה כתב בזה הגר"ש נדל?

עיין בציון 48 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=234

[צופר הנעמתי]

(וראה מה שכתב בזה הגר"ש נדל)

מה כתב בזה הגר"ש נדל?

עיין בציון 48 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=234

לא הבנתי מה ענין דבריו שם למה שכתב גזל"ט. ומה שכתוב שם שהירושלמי של העולם ככדור סותר את דברי הגמרא הנ"ל אינו נכון כי העולם שם הכוונה ליבשה ומבואר שם שהים ככדור והעולם כקערה, ולענין הזריחה והשקיעה זה כמו שטוח. ויותר היה לו להביא דברי רבי שנראין דברי חכמי אומות העולם שפירשום הגאונים שהעולם עגול ועיין כאן. ומה שכתב שם תמיהה על התוכנים שהסכימו שעולם עגול נגד מה שקי"ל כהבבלי בכל מקום, תימה לתמיהתו.

[ברזילי]

ומה שכתוב שם שהירושלמי של העולם ככדור סותר את דברי הגמרא הנ"ל אינו נכון כי העולם שם הכוונה ליבשה ומבואר שם שהים ככדור והעולם כקערה, ולענין הזריחה והשקיעה זה כמו שטוח. ויותר היה לו להביא דברי רבי שנראין דברי חכמי אומות העולם שפירשום הגאונים שהעולם עגול ועיין כאן. ומה שכתב שם תמיהה על התוכנים שהסכימו שעולם עגול נגד מה שקי"ל כהבבלי בכל מקום, תימה לתמיהתו.

אינני מכיר את האיש, ואולי אני רואה מהרהורי לבי, אבל נדמה לי שהתכוון לכתוב בין השיטין יותר ממה שכתב במפורש. מ"מ עיקר הערתו היא נקודה נכונה - פי' הרז"ה בנוי על ההבנה שהעולם כדורי, סובב סביב עצמו, והשמש זורחת על כל מקום בשעה אחרת. יש לשאול איך ניתן לפרש כך דברי האמוראים בשעה שבסוגיא בפסחים עולה תמונת עולם שונה לחלוטין.

[צופר הנעמתי]

ומה שכתוב שם שהירושלמי של העולם ככדור סותר את דברי הגמרא הנ"ל אינו נכון כי העולם שם הכוונה ליבשה ומבואר שם שהים ככדור והעולם כקערה, ולענין הזריחה והשקיעה זה כמו שטוח. ויותר היה לו להביא דברי רבי שנראין דברי חכמי אומות העולם שפירשום הגאונים שהעולם עגול ועיין כאן. ומה שכתב שם תמיהה על התוכנים שהסכימו שעולם עגול נגד מה שקי"ל כהבבלי בכל מקום, תימה לתמיהתו.

אינני מכיר את האיש, ואולי אני רואה מהרהורי לבי, אבל נדמה לי שהתכוון לכתוב בין השיטין יותר ממה שכתב במפורש. מ"מ עיקר הערתו היא נקודה נכונה - פי' הרז"ה בנוי על ההבנה שהעולם כדורי, סובב סביב עצמו, והשמש זורחת על כל מקום בשעה אחרת. יש לשאול איך ניתן לפרש כך דברי האמוראים בשעה שבסוגיא בפסחים עולה תמונת עולם שונה לחלוטין.

כמו שכתבתי, הגאונים המובאים במהר"ם אלשקר הבינו שדעת חכמי אוה"ע היא שהעולם עגול ומסתבר שבדרך זו דרכו הרז"ה ודעימיה.

[וירטואלי]

ראה בקונטרס בין השמשות מהדו"ב [לקראת הסוף] לר' יעקב פראג'י מהמה [מחכמי מצרים לפני 300 שנים] שנדפס מכת"י מחדש באסופות כרך יד ובשו"ת מהרי"ף הוצאת טוב מצרים [ישנו באוצר], מה שכתב בענין זה.

[ברזילי]

ומה שכתוב שם שהירושלמי של העולם ככדור סותר את דברי הגמרא הנ"ל אינו נכון כי העולם שם הכוונה ליבשה ומבואר שם שהים ככדור והעולם כקערה, ולענין הזריחה והשקיעה זה כמו שטוח. ויותר היה לו להביא דברי רבי שנראין דברי חכמי אומות העולם שפירשום הגאונים שהעולם עגול ועיין כאן. ומה שכתב שם תמיהה על התוכנים שהסכימו שעולם עגול נגד מה שקי"ל כהבבלי בכל מקום, תימה לתמיהתו.

אינני מכיר את האיש, ואולי אני רואה מהרהורי לבי, אבל נדמה לי שהתכוון לכתוב בין השיטין יותר ממה שכתב במפורש. מ"מ עיקר הערתו היא נקודה נכונה - פי' הרז"ה בנוי על ההבנה שהעולם כדורי, סובב סביב עצמו, והשמש זורחת על כל מקום בשעה אחרת. יש לשאול איך ניתן לפרש כך דברי האמוראים בשעה שבסוגיא בפסחים עולה תמונת עולם שונה לחלוטין.

כמו שכתבתי, הגאונים המובאים במהר"ם אלשקר הבינו שדעת חכמי אוה"ע היא שהעולם עגול ומסתבר שבדרך זו דרכו הרז"ה ודעימיה.

רצונך לומר שדעת שמואל והאמוראים הנזכרים בר"ה כ. (אליבא דרז"ה) היא כדברי חכמי אוה"ע הנזכרים בפסחים צד? זה אפשרי, אבל שולל את האפשרות (שלדעתי אינני נכונה בלא"ה, כנ"ל) שאותה מימרא של נולד קודם חצות היא קבלה מדורי דורות, שהרי לו היתה זו הלכה ידועה שפירושה כדברי הרז"ה, לא היו חכמי ישראל מעלים על דעתם את האפשרות האחרת, ולא היו צריכים לחפש הוכחות רחוקות לדבריהם אלא לצטט את ההלכה הידועה של נולד קודם חצות.

[צעיר_התלמידים]

viewtopic.php?f=17&t=22430&p=221850#p221891

[צופר הנעמתי]

כמו שכתבתי, הגאונים המובאים במהר"ם אלשקר הבינו שדעת חכמי אוה"ע היא שהעולם עגול ומסתבר שבדרך זו דרכו הרז"ה ודעימיה. רצונך לומר שדעת שמואל והאמוראים הנזכרים בר"ה כ. (אליבא דרז"ה) היא כדברי חכמי אוה"ע הנזכרים בפסחים צד? זה אפשרי, אבל שולל את האפשרות (שלדעתי אינני נכונה בלא"ה, כנ"ל) שאותה מימרא של נולד קודם חצות היא קבלה מדורי דורות, שהרי לו היתה זו הלכה ידועה שפירושה כדברי הרז"ה, לא היו חכמי ישראל מעלים על דעתם את האפשרות האחרת, ולא היו צריכים לחפש הוכחות רחוקות לדבריהם אלא לצטט את ההלכה הידועה של נולד קודם חצות.

מי אמר שזו קבלה מדורי דורות?

[צופר הנעמתי]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=22430&p=221850#p221891

דבריך שם לא הבנתי, ענין שינוי התאריכים וההכרח לקו התאריך הוא תוצאה מהסברא שהעולם עגול, אבל זה לא מחייב שידעו מהנסיון שהזריחה והשקיעה אינם שוות בכל מקום (ומסתבר שלא היה להם נסיון כזה), כך שלא יכלו להוכיח מזה שהעולם עגול.

[ברזילי]

כמו שכתבתי, הגאונים המובאים במהר"ם אלשקר הבינו שדעת חכמי אוה"ע היא שהעולם עגול ומסתבר שבדרך זו דרכו הרז"ה ודעימיה. רצונך לומר שדעת שמואל והאמוראים הנזכרים בר"ה כ. (אליבא דרז"ה) היא כדברי חכמי אוה"ע הנזכרים בפסחים צד? זה אפשרי, אבל שולל את האפשרות (שלדעתי אינני נכונה בלא"ה, כנ"ל) שאותה מימרא של נולד קודם חצות היא קבלה מדורי דורות, שהרי לו היתה זו הלכה ידועה שפירושה כדברי הרז"ה, לא היו חכמי ישראל מעלים על דעתם את האפשרות האחרת, ולא היו צריכים לחפש הוכחות רחוקות לדבריהם אלא לצטט את ההלכה הידועה של נולד קודם חצות.

מי אמר שזו קבלה מדורי דורות?

החזו"א ודעימיה נוקטים שהבנת רז"ה את ענין קו התאריך היא חלק מסוד העיבור שנמסר בקבלה (ולכן מטים את דעת כל הראשונים להסכים עימה).

[וירטואלי]

בהנחה שדיני מולד זקן מבוססים על מימרא זו, למה אי"ז בכלל דעת כמה ראשונים שסוד העיבור עפ"י חשבון כולו הללמ"מ?

אא"כ כוונתכם שהללמ"מ רק כלפי הדין ולא כלפי הטעם, ועדיין דוחק.

[ברזילי]

בהנחה שדיני מולד זקן מבוססים על מימרא זו, למה אי"ז בכלל דעת כמה ראשונים שסוד העיבור עפ"י חשבון כולו הללמ"מ?

אא"כ כוונתכם שהללמ"מ רק כלפי הדין ולא כלפי הטעם, ועדיין דוחק.

מי הם אותם הראשונים? האם גם דחיית לא אד"ו ראש (כדי שלא ידחה איסור מוקצה את מנהג נביאים של ערבה) היא מהלל"מ? (ידעתי שהרמב"ם נותן טעם אסטרונומי לדחיית אד"ו)

אדרבא, מכך שהראשונים נתחבטו בפירוש הסוגיא בראש השנה, ראיה חזקה שלא היתה שום קבלה למשה מסיני על טעם הדין (לכה"פ; אפילו אם נרצה לומר שהדין עצמו הוא מקובל מסיני). אפילו הרז"ה עצמו כותב (לשיטתו) שסוד העיבור הזה מסור בידינו מימות הלל השני שתיקן הלוח.

[בברכה המשולשת]

מי הם אותם הראשונים? .

האם אולי הכוונה לרס"ג?

[ברזילי]

מי הם אותם הראשונים? .

האם אולי הכוונה לרס"ג?

אתה צודק, רס"ג באמת אומר שדחיית לא אד"ו ראש היא מסיני (ודוחק לומר שא' דאד"ו הוא כדי שלא יהיה קרבן העומר בשבת, נגד המפורש במשנה שקוצרים בשבת, ולדעתו כל זה הוא רק אי מתרמי אבל אליבא דאמת אין לקדש החודש כך; אבל כבר העיר עליו בספר העבור מברייתא פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת). אינני יודע אם אמר רס"ג מפורשות גם על מולד זקן אבל ממטרת דבריו מסתבר שכן, ואכמ"ל.

מ"מ כמו שהעמיד רס"ג טעם מחודש לדין לא אד"ו ראש, נגד המפורש בש"ס, וע"כ צ"ל לדידיה שהקבלה מסיני היתה רק על הדין ולא על הטעם, כך נוכל לפרש דין מולד זקן מטעם שלא נזכר בש"ס (ואפילו אם נקבל את הטענה שפירוש הרז"ה הרי הוא כמפורש בש"ס).

[וירטואלי]

בדעת הרמב"ם שבזמן שאין ב"ד שוב מהללמ"מ מקדשים עפ"י חשבון כתב הגרי"ז [חידושי מרן רי"ז הלוי על קדוש החדש פ"ה ה"א] שהחשבונות עצמן הן מהללמ"מ אמנם חזו"א או"ח סוף סימן קמ בדבריו נגד הגר"ד שפירא כותב 'ובעיקר חשבון שלנו שכתב הר"מ שהוא הללמ"מ, אין הכונה שנמסרו פרטותיו בהלכה אלא נמסר שרשות לחכמים לעשות חשבון קבוע שעל פיו יסודרו השנים ויתאימו שנות החמה ושנות הלבנה וע"פ זה קבע הלל וב"ד את חשבוננו אבל לא נמנע לקבוע חשבון אחר שגם על פיו יסודרו שנות החמה והלבנה וכדאמר שמואל ר"ה כ' ב' יכילנא לתקוני לכולה גולה ואם חשבון הלל מקובל מסיני מה אנו צריכין לשמואל בזה'.

אמנם בזיכרוני שיש בזה לשונות בראשונים ולא סיפק בידי לעיין כעת, וזה לבינתיים-

תורה שלמה.PNG (17.23 KiB) נצפה 8852 פעמים

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש מאמר מקיף על נושאים אלו (של הלל"מ בלוח המחושב של הלל השני וכו') באחד מקבצי יודעי בינה

[וירטואלי]

כמדומני שיש מאמר מקיף על נושאים אלו (של הלל"מ בלוח המחושב של הלל השני וכו') באחד מקבצי יודעי בינה

כנראה כוונת כת"ר לפולמוס המתמשך שנפל בין ר' רחמים שר שלום לבין ר' שי וולטר, כשדברי ר"ש וולטר נתפרסמו בקובץ יודעי בינה, ניתן לקרוא הכל באתר דעת http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/haim-2.htm

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש מאמר מקיף על נושאים אלו (של הלל"מ בלוח המחושב של הלל השני וכו') באחד מקבצי יודעי בינה

כנראה כוונת כת"ר לפולמוס המתמשך שנפל בין ר' רחמים שר שלום לבין ר' שי וולטר, כשדברי ר"ש וולטר נתפרסמו בקובץ יודעי בינה, ניתן לקרוא הכל באתר דעת http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/haim-2.htm

ייש"כ. אכן התכוונתי לדברי מע"כ ידידי הרב שי וולטר שליט"א

[ארזי ביתר]

איני מוצא כעת את התגובה, בה נכתב שהרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זיע"א, צם גם ביום הרביעי וגם ביום החמישי. רק אציגה בזאת, את מה שנתברר לי, בשאלת פי חתנו של כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א, ששאל את חותנו, מה ידוע לו על כך. וזאת התשובה:

רבי שמעון שלום, ברח מהמקום הבעייתי, בכדי לא להכנס לספק.


כמדומני, שזו העדות המוסמכת ביותר לנידון זה.

[גימפעל]

איני מוצא כעת את התגובה, בה נכתב שהרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב זיע"א, צם גם ביום הרביעי וגם ביום החמישי. רק אציגה בזאת, את מה שנתברר לי, בשאלת פי חתנו של כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א, ששאל את חותנו, מה ידוע לו על כך. וזאת התשובה:

רבי שמעון שלום, ברח מהמקום הבעייתי, בכדי לא להכנס לספק.


כמדומני, שזו העדות המוסמכת ביותר לנידון זה.

הפסקי תשובות כותב שרש"ש מאמשינוב צם יומיים וכאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=23730&start=40#p238610
וכאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=23730&start=80#p238912 תבתי שטעות הייתה בידו.

[גימפעל]

מתוך קובץ בית אהרן וישראל.

[אוצר החכמה]

מוזר מאד מה שהוא כותב בקשר לרז"ה.

[יעקב כהן]

בעוז ובתעצומות - גורן.pdf

(84.78 KiB) הורד 506 פעמים

[ברזילי]

דברי ספר הזכרונות המיוחס למהרי"ט

בישורון החדש (ניסן תשע"ו) מופיע מאמר בנושא בירור דעת המהרי"ט בענין קו התאריך. התקשיתי לעמוד על כוונת הכותב ונראה כי המאמר נכתב מן הסוף להתחלה, לאמר שורת הסיכום שלו "הלכה למעשה דעתו (של מהרי"ט) מסכמת כפי המקובל בידינו ממרן החזו"א והגרי"ז זלה"ה" עלתה במחשבה עוד טרם שהתבונן בדברי המהרי"ט. אם יכול מישהו להעלות את המאמר אל הפורום כדי שיתלבנו הדברים, תודתי נתונה לו מראש, וצור ישראל יצילנו משגיאות.

[בין גברא לגברא]

בעוז ובתעצומות - גורן.pdf

מאד לא מדוייק. הוא כתב שהגרי"ז חלק על החז"א. גם להגדיר הגראז"מ כפוסק הלכה הכי מקובל רחוק המציאות כשכמעט לא פסק שאלות בירושלים, אפשר לספור על יד א' פסקי הלכה ממנו.

[צעיר_התלמידים]

דברי ספר הזכרונות המיוחס למהרי"ט

בישורון החדש (ניסן תשע"ו) מופיע מאמר בנושא בירור דעת המהרי"ט בענין קו התאריך. התקשיתי לעמוד על כוונת הכותב ונראה כי המאמר נכתב מן הסוף להתחלה, לאמר שורת הסיכום שלו "הלכה למעשה דעתו (של מהרי"ט) מסכמת כפי המקובל בידינו ממרן החזו"א והגרי"ז זלה"ה" עלתה במחשבה עוד טרם שהתבונן בדברי המהרי"ט. אם יכול מישהו להעלות את המאמר אל הפורום כדי שיתלבנו הדברים, תודתי נתונה לו מראש, וצור ישראל יצילנו משגיאות.

1.PNG (795.07 KiB) נצפה 8371 פעמים

2.PNG (820.64 KiB) נצפה 8371 פעמים

3.PNG (680.24 KiB) נצפה 8371 פעמים

4.PNG (715.81 KiB) נצפה 8371 פעמים

[צעיר_התלמידים]

עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה, הכותב מנסה ליישב את ספיקו של המהרי"ט בהמצאת איזה דין דרבנן לא ברור ולא מוגדר, כל כוחו של המאמר [מלבד טענת הפיענוח הלא נכון בענין של מה בכך] לטעון שמתחילת דברי המהרי"ט מבואר שלא כבסוף דבריו, מה שאינו נכון כל למעיין הישר - המהרי"ט הבין בדעת בדעת הרז"ה שקצה המזרח משתרע מעבר ל90 מעלות ושם יש מקום בו השבת מתאחרת ליושבי ירושלים, המהרי"ט דוחה זאת מכח הידיעה (?) שעד קצה המזרח שובתים כאנשי ירושלים, ולכן הוא מניח הנחה גאוגרפית - שקצה המזרח אינו רחוק יותר מ90 מעלות מירושלים כך שכל שוכני היבשה שממזרח מקדימים לירושלים, ומה דינם של יושבי האוקיאנוס? לזאת המהרי"א לא נכנס שם, רק בסוף דבריו כשצייר ציור של אדם המהלך מקצה המזרח מזרחה ומגיע לקצה המערב, שם באמת נשאר בצ"ע מה דינו.

[אוצר החכמה]

המהרי"ט כ"כ פשוט שלא מובן מה שני הצדדים רוצים בכלל.

המהרי"ט לא מצא חן בעיניו האפשרות ששניים יש להם שני ימים או יותר נכון שבן אדם עובר את קו התאריך ואז מתחלף לו היום פתאום. והתשובה שלו היא אין יישוב מעבר לקצה המזרח אז אין חשבון כזה ואין מציאות כזו.

המהרי"ט לא חשב שהרז"ה אומר שיש כן יישוב מעבר לקצה המזרח, אבל הוא המהרי"ט יודע שאין זו המציאות, המהרי"ט מסביר שזו המסקנה העקרונית הנגזרת מדברי הרז"ה ואותה הוא לא מוכן לקבל, וע"ז תשובתו היא שהעולם נברא רק עם יישוב בצד העליון ושאלות תיאורטיות על החלק התחתון לא מעניינות אותנו, כי הקב"ה ברא את העולם באופן שאין מקום לשאלה הזו.


ואז הוא שואל אבל אם בן אדם ייסע בים הרי ע"כ שייתקע עם הבעייה כשיגיע לקצה המערב. והתשובה שלו זה לא שכיח ואין מה לדון ע"ז.

ברור שהמהרי"ט טען כאן שאין קו התאריך, אבל הנימוק ההלכתי לזה הוא שאין מציאות כזאת בעולם, כך שאי אפשר להביא ממנו שום ראייה למי שדן על השאלה של קו התאריך כפי שנידונה בימינו שיסודה הוא שיש מציאות כזאת.

[צעיר_התלמידים]

המהרי"ט כ"כ פשוט שלא מובן מה שני הצדדים רוצים בכלל.

המהרי"ט לא מצא חן בעיניו האפשרות ששניים יש להם שני ימים או יותר נכון שבן אדם עובר את קו התאריך ואז מתחלף לו היום פתאום. והתשובה שלו היא אין יישוב מעבר לקצה המזרח אז אין חשבון כזה ואין מציאות כזו.

המהרי"ט לא חשב שהרז"ה אומר שיש כן יישוב מעבר לקצה המזרח, אבל הוא המהרי"ט יודע שאין זו המציאות, המהרי"ט מסביר שזו המסקנה העקרונית הנגזרת מדברי הרז"ה ואותה הוא לא מוכן לקבל, וע"ז תשובתו היא שהעולם נברא רק עם יישוב בצד העליון ושאלות תיאורטיות על החלק התחתון לא מעניינות אותנו, כי הקב"ה ברא את העולם באופן שאין מקום לשאלה הזו.


ואז הוא שואל אבל אם בן אדם ייסע בים הרי ע"כ שייתקע עם הבעייה כשיגיע לקצה המערב. והתשובה שלו זה לא שכיח ואין מה לדון ע"ז.

ברור שהמהרי"ט טען כאן שאין קו התאריך, אבל הנימוק ההלכתי לזה הוא שאין מציאות כזאת בעולם, כך שאי אפשר להביא ממנו שום ראייה למי שדן על השאלה של קו התאריך כפי שנידונה בימינו שיסודה הוא שיש מציאות כזאת.

הוא טוען שדינו של האדם שיחצה האוקיאנוס מסופק, אז מה הדחייה שלך שברגע שהרבה אנשים עושים זאת ודאי שאין דינו מסופק? כלומר שעד שחצו את האוקיאנוס השקט לא היה קו תאריך ומכאן ואילך יש?

[ההוא גברא]

היות שכתבו כאן שאין פשט אחר בסוגייא שמתאים למציאות , צריך לציין שגם הפשט של החזון איש ובעל המאור אינו מתאים למציאות, כי הזמן המינימלי הוא שמונה עשרה שעות ולא עשרים וארבע שעות, וכמו שמוכח מן הנתונים ברמב"ם.
ולפי זה כבר פירשו שנולד קודם חצות היינו חצות הלילה, ואינו קשור לכללי הלוח של הלל השני, אלא שבזמן הראייה היו מחשבין את המולד האמיתי, ואם הוא אחר חצות הלילה בידוע שלא ייראה הירח באותו לילה. וכתבו שנראה ממקום אחד בכתבי האבן עזרא שפירש כן את הסוגייא.
ור' ניסים וידאל פירש לפי זה את כל הסוגייא,

ודברי בעל המאור באו ליישב את הגמרא עם הכלל של מולד זקן שבלוח שלנו, וקשה שהרי בזמן שמואל היו מקדשים על פי הראייה בפועל ולא על פי ראיית קצה המזרח, וצריך לומר שסבר כדעת יחיד של הרס"ג שגם בזמן שמואל היו מקדשים על פי כללי הלוח, ששאר הראשונים כתבו שאינה נכונה עד כדי שיש ראשונים שכתבו שרס"ג עצמו לא התכוון אלא לדחות את האפיקורוס וידע שהדברים שקר.

[אוצר החכמה]

המהרי"ט כ"כ פשוט שלא מובן מה שני הצדדים רוצים בכלל.

המהרי"ט לא מצא חן בעיניו האפשרות ששניים יש להם שני ימים או יותר נכון שבן אדם עובר את קו התאריך ואז מתחלף לו היום פתאום. והתשובה שלו היא אין יישוב מעבר לקצה המזרח אז אין חשבון כזה ואין מציאות כזו.

המהרי"ט לא חשב שהרז"ה אומר שיש כן יישוב מעבר לקצה המזרח, אבל הוא המהרי"ט יודע שאין זו המציאות, המהרי"ט מסביר שזו המסקנה העקרונית הנגזרת מדברי הרז"ה ואותה הוא לא מוכן לקבל, וע"ז תשובתו היא שהעולם נברא רק עם יישוב בצד העליון ושאלות תיאורטיות על החלק התחתון לא מעניינות אותנו, כי הקב"ה ברא את העולם באופן שאין מקום לשאלה הזו.


ואז הוא שואל אבל אם בן אדם ייסע בים הרי ע"כ שייתקע עם הבעייה כשיגיע לקצה המערב. והתשובה שלו זה לא שכיח ואין מה לדון ע"ז.

ברור שהמהרי"ט טען כאן שאין קו התאריך, אבל הנימוק ההלכתי לזה הוא שאין מציאות כזאת בעולם, כך שאי אפשר להביא ממנו שום ראייה למי שדן על השאלה של קו התאריך כפי שנידונה בימינו שיסודה הוא שיש מציאות כזאת.

הוא טוען שדינו של האדם שיחצה האוקיאנוס מסופק, אז מה הדחייה שלך שברגע שהרבה אנשים עושים זאת ודאי שאין דינו מסופק? כלומר שעד שחצו את האוקיאנוס השקט לא היה קו תאריך ומכאן ואילך יש?

לא. הדחייה שלי שכיוון שהנחת היסוד שלו שאין יישוב מתחת לארץ אינה נכונה ועליה הוא מבסס את סברתו, אין אנחנו יכולים להתבסס על סברתו. אא"כ יש לך דרך אחרת להצדיקה מטעם אחר שיתאים להבנתו.

אם אתה מתפלא על דבריו תחשוב מה לדעתך "קו התאריך" או שיטת חישוב הימים עבור הנמצא על הירח או על המאדים?
נ"ל שבמקרה כזה נענה גם אנחנו תשובה דומה קצת לתשובת המהרי"ט. לא כך?

[אוצר החכמה]

היות שכתבו כאן שאין פשט אחר בסוגייא שמתאים למציאות , צריך לציין שגם הפשט של החזון איש ובעל המאור אינו מתאים למציאות, כי הזמן המינימלי הוא שמונה עשרה שעות ולא עשרים וארבע שעות, וכמו שמוכח מן הנתונים ברמב"ם.

מה פירוש המילים האלה? הרי מדובר כאן על זמן מינימלי לראייה בעיני בשר ודם, דבר זה אינו תלוי בחישובים בלבד אלא ביכולת הראייה ואיך אפשר לטעון שאינו מתאים למציאות?

[אוצר החכמה]

דברי בעל המאור באו ליישב את הגמרא עם הכלל של מולד זקן שבלוח שלנו, וקשה שהרי בזמן שמואל היו מקדשים על פי הראייה בפועל ולא על פי ראיית קצה המזרח, וצריך לומר שסבר כדעת יחיד של הרס"ג שגם בזמן שמואל היו מקדשים על פי כללי הלוח, ששאר הראשונים כתבו שאינה נכונה עד כדי שיש ראשונים שכתבו שרס"ג עצמו לא התכוון אלא לדחות את האפיקורוס וידע שהדברים שקר.

אולי כתבת בלי לראות את הבעה"מ בפנים. הלא הבעה"מ ביאר בפירוש שזה היתה קושית הגמרא למאי נפ"מ? כלומר בדורות הראשונים שהיו מקדשים לפי הראייה והתשובה לאכחושי סהדי ולקבוע בשעת הדחק שאז קובעים לפי החשבון עיין שם בדבריו.

[אפרקסתא דעניא]

דברי בעל המאור באו ליישב את הגמרא עם הכלל של מולד זקן שבלוח שלנו, וקשה שהרי בזמן שמואל היו מקדשים על פי הראייה בפועל ולא על פי ראיית קצה המזרח, וצריך לומר שסבר כדעת יחיד של הרס"ג שגם בזמן שמואל היו מקדשים על פי כללי הלוח, ששאר הראשונים כתבו שאינה נכונה עד כדי שיש ראשונים שכתבו שרס"ג עצמו לא התכוון אלא לדחות את האפיקורוס וידע שהדברים שקר.

אולי כתבת בלי לראות את הבעה"מ בפנים. הלא הבעה"מ ביאר בפירוש שזה היתה קושית הגמרא למאי נפ"מ? כלומר בדורות הראשונים שהיו מקדשים לפי הראייה והתשובה לאכחושי סהדי ולקבוע בשעת הדחק שאז קובעים לפי החשבון עיין שם בדבריו.

דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתתא...

הרי שמואל אמר יכילנא לתקוני לכולה גולה, על ידי שבבקיאותו היה עושה להם כעין לוח, כמבואר בראשונים, ולא היו נזקקים להודעת בית דין הגדול, ועל דבריו נסובה כל סוגיית שלוש השמועות, ומה שייך כאן לטעון שבזמנו קידשו ע"פ הראיה?!

[אוצר החכמה]

אני מבין שלא התכוונת להתקיף אותי או יותר מזה את הבעל המאור, אלא את ההוא גברא שהעתקתי את דבריו.

עכ"פ הבעל המאור פירש שזו היתה קושית הגמרא למאי נפ"מ, ואחר הערתך לגבי שמואל, צ"ל שכוונתו לומר שקושיית הגמרא היא על הברייתא דתניא בסוד העיבור למאי נפ"מ כי הרי הברייתא וודאי דיברה בזמן שקידשו ע"פ הראייה ולמאי נפ"מ החשבון וע"ז התשובה כמו שהבאתי.

[אפרקסתא דעניא]

אני מבין שלא התכוונת להתקיף אותי או יותר מזה את הבעל המאור, אלא את ההוא גברא שהעתקתי את דבריו.

כמובן מתוכן דבריי.

[ברזילי]

המהרי"ט כ"כ פשוט שלא מובן מה שני הצדדים רוצים בכלל.

כמה דברים ניתן לראות בדברי המהרי"ט:
א. הוא לא חשב שדברי הרז"ה על קו תשעים מעלות הם קבלה מסוד העיבור (שאז אין מקום לחלוק עליהם מסברא), אלא הנחה של רז"ה לצורך פירוש אפשרי בסוגיא בר"ה.
ב. הוא לא חשב שפירוש הרז"ה הוא הפירוש היחיד בסוגיא, ואף הזכיר שיש לו עצמו פירוש אלטרנטיבי. ברור מתוך דבריו שאין מקום לומר שהשאלה הנידונית "הוזהרנו עליה כבר מפי הגבורה וכפי שהגיעה אלינו מפי הראשונים ז"ל".
ג. פשיטא ליה שהתאריך אינו יכול להשתנות באמצע רצף של יישוב, מא"י ועד קצה המזרח (וכוונתו ב"קצה המזרח" למשמעות הטבעית של המושג - המקום המזרחי ביותר בו גרים בני אדם עד האוקינוס הגדול הריק מאדם). לפיכך, אין ספק שלדעתו השבת ביפן מוקדמת לא"י.
ד. כפי שנזכר לעיל מדברי רדב"ז, גם לדעתו העקרון של מונה ששה ושובת שביעי הוא עקרון יסוד בהגדרת יום השבת (לאפוקי מלגלוגם של אי מי על שכנגדם), ולא רק דין דרבנן למקרה של חסרון ידיעה.
ה. אין לדעתו קו תאריך אוניברסלי. לכן הוא אכן הוטרד מן השאלה מה יעשה מי שהקיף את כדור הארץ והפליג מזרחה מקצה היישוב במזרח אל קצה המערב, למרות שכלפי יושבי בני המערב ברור לגמרי מתי יום השבת שלהם.

מה היה המהרי"ט אומר לו ידע שיש יישוב בחצי הכדור התחתון? קשה לדעת בבירור, אבל נראה לפי דרכו שכל מקום ינהג לפי מנין הימים הנוהג שם, לפי המקום ממנו הגיעו - מונים ששה ושובתים בשביעי (עד שמגיעים למקום בו המנין שונה, ואז באנו לספקו של מהרי"ט אם מתבטלים לבני המקום), וכדעת כמה פוסקים (שלא היו דבריו לפניהם).

כפי שיראה כל רואה, מכל הנ"ל יוצא שחור על גבי לבן שהלכה למעשה דעתו של מהרי"ט מסכמת כפי המקובל בידינו ממרן החזו"א והגרי"ז זלה"ה. לקיים מה שנאמר, משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים.