פורום אוצר החכמה

בהגהות האיסור והיתר הארוך מופיע לפעמים כמה דברים בשם "שאילה".

אשמח לידע מיהו.

בתודה מראש.

האם אין לאף אחד מהת"ח כאן פתרון?

ודאי הדבר שהכוונה אינו לבן אדם, כי-אם לראשי תיבות (מובן, שכל דבר בהקשר - וכדלהלן). אלא שאבין איך שיש לטעות בזה בהקשפ"ר ובהעברה בעלמא, כי יש 'נקודה' לפני כמה מהם, וממש לפני סיום הקטע, שנראה כמו 'מקור' ההלכה. ויותר מזה - שבא' המובאות שם, יש תיבת "מס'" לפני תיבת התעלומה [הנראה בהעברה כ"מ'ספר' {שחיבר} שאילה"] - אבל לאמיתת הענין, הכל בהקשר, וה'נקודה' (בכל המובאות שיש את זה) ה"ה כ'פסיק' של ימינו.

ועד"ז בשאר המובאות, פענוחו לכאו' היינו "שאינו יכול ל.." (ויש כמה סיומים לכל דבר שם, וכאלו ששייכים לחלק יו"ד [שכן בהל' עדות וכיו"ב, קיצור זה משמש לרוב ל"[עדות] שאינו יכול להזימה"; ובעוד נושאים (במקרים פחותים אמנם) - גם מובא (או יכול לבוא לשימוש) עבור: "שאינה יכולה להעבירה {על דעתה וכיו"ב}"; שאינו יכול להשיב; שאינו יכול להיפטר; שאינו יכול להלך; ], עכ"פ כפי הניחוש בדא"פ (ואיני בסוגיות אלו כעת): להתקיים, להטעימו?, להגעילו? להכשירו? להתחמם?, וכיו"ב).

כתבתי כהנ"ל בדא"פ ושעכ"פ יהי' איזה תשובה לשאלתך. ובטח חו"ר הפורום הגדולים בחכמה ובשנים - יוסיפו ויתקנו כיד ה' הטובה עליהם, ואולי גם בפענוח כל הני המובאות.

ופשוט, שכאשר הקיצור מסיים באופן אחר (שאי"ל שאיל"ת וכיו"ב) - ודאי שהדבר פתוח לעוד שימושים. וכפי שיראה לנכון מי שיעשה חיפוש מדוייק באוצר: שאינו-יכול-ל.. שאינה-יכולה-ל..

[גם ראיתי ספרים בודדים שכותבים שאיל"ה בתור "שאם לאו הכי", אבל לכאו' אי"ז שימוש נפוץ כ"כ (וגם לא נראה שכך פירושו בהמובאות שבס' או"ה)].

מקובץ חצי גבורים ז. ראה בעמוד תנז-ח.

מה שנכון נכון כתב:מקובץ חצי גבורים ז. ראה בעמוד תנז-ח.

אופיו ודרכו של אוה הארוך.pdf

תודה על ההפני' המעניינת ועל שהעמדת דברים [שנאמרו בהשערתי בלבד] על דיוקם!
(אמנם בתחילה אכן עלה אצלי הרעיון שה'גרשיים' היינו אותיות מודגשות כ'שאלה' או 'ספק' שהיתה אצלו [כסימן שהיו עושים בימי ההדפסה ההם, וע"ד תיבות הלע"ז שבפירש"י ועוד])

מה שנכון נכון כתב:מקובץ חצי גבורים ז. ראה בעמוד תנז-ח.

אופיו ודרכו של אוה הארוך.pdf

תודה רבה. יישר כח!