זהר על רות 'הר אדני' זיוף ? - אגדות שמואל מהר"מ הלל להורדה

[חד ברנש]

לא יעב"ץ אלא יעבץ. הראשון הוא ר' יעקב בן צבי מעמדין, והשני הוא החסיד יעבץ, ממגורשי ספרד.

[הוגה]

אף פעם אין סכנה לברר האמת. ולא נצטרך למחוק, רק מעתה נוכל לדעת על פי מה נוסדו הדברים ולבחון לגופו אם נכון או לא, לשקר אין רגלים וקושטא קאי. לטעמי כל זה רק מחזק את מסורת הספרים האמיתיים שבידינו, ולא שהם צריכים חיזוק.

זאת השאילה גופא האם הכלים המתחדשים שיש לנו היום עלולים לשבור מסורות. עד איפה אפשר להשתמש בבדיקות השוואתיות וכדו', אני אמתח עוד טיפה את החבל ואקרא לילד בשמו, ישנם חוקרים כופרים המעמידים את התורה עצמה כספר שבן אנוש כתב באופן של מחקר והשוואה, ובעקבות זה הם רוצים לערער על יסודות האמונה, ואנו כמובן דוחים את זה לגמרי ולו רק מפני ההסתכלות שלנו בגמרא ובסוד שיח התנאים והאמוראים ודיוקם בכל אותו ואות, ולכן אני חושב שגם כשבאים לבער קוצים צריכים לעשות זאת במלוא הזהירות

א. צודק מאוד לגבי חובת הזהירות.
ב. האפשרות הזו להעלות על הדעת כטעות הכופרים קיימת מהרגע הראשון לאחר מתן תורה והיסטורית היתה קיימת לאורך כל הדורות כניסיון לטעות בו כפי שיש לזה התייחסות במשנה ועידן המחקר לא חידש דבר.
ג. כשחוקרים את כתבי היד של התלמוד והראשונים רואים איך שאחרי כל המחקרים בסופו של דבר טקסטי היסוד של הספרים משותפים לכל תפוצות ישראל ששמרו עליהם בקנאות, לרמב"ם בספרד היה את אותה גמרא של רש"י בצרפת והספר תורה הוא אותו ספר תורה, ולפי רוב הידע שיש למדע בנוגע לשמירת הספרים 2000 שנה האחרונות דור אחר דור, אין סיבה לחשוב שזה נוצר פתאום. ולכל ספר מספרי המקרא יש ייחוס מוסכם לזהות מחברו בתלמוד מסכת בבא בתרא דף טו. וכמה שטרחו החוקרים לזקק את נוסחאות הספרים ולאמת את ייחוסיהם עכ"ז טקסטי היסוד התנ"ך והתלמוד נותרו בשלימותם ללא דופי.

[בברכה המשולשת]

ג. כשחוקרים את כתבי היד של התלמוד והראשונים, רואים איך שאחרי כל המחקרים בסופו של דבר טקסטי היסוד של הספרים משותפים לכל תפוצות ישראל ששמרו עליהם בקנאות. לרמב"ם בספרד היה את אותה גמרא של רש"י בצרפת, והספר תורה הוא אותו ספר תורה. וכפי שהוכח לנו מדעית על אדיקות היהודים בספריהם 2000 שנה האחרונות דור אחר דור אין סיבה לחשוב שזה נוצר פתאום. ולכל ספר מספרי המקרא יש ייחוס מוסכם לזהות מחברו בתלמוד מסכת בבא בתרא דף טו. וכמה שטרחו החוקרים לזקק את נוסחאות הספרים ולאמת את ייחוסיהם עכ"ז טקסטי היסוד התנ"ך והתלמוד נותרו בשלימותם ללא דופי.

ג. זה נכון בעיקרון, אבל יש הבדל ברמת האחידות כמובן בין התורה שבכתב לבין ספרי התורה שבע"פ

[הוגה]

תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.

[מיני ומינך]

-

[עתניאל בן קנז]

...

ראיה שאינה מוכרחת כלל...

[בברכה המשולשת]

תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.

השאלה מה זה "משמעותיים".
בכל מקרה, זה ודאי בתוך מסגרת אחדותית אחת.

[עקביה]

לא יעב"ץ אלא יעבץ. הראשון הוא ר' יעקב בן צבי מעמדין, והשני הוא החסיד יעבץ, ממגורשי ספרד.

וההבדל ביניהם נוגע מאד לאשכול זה. שהרי הראשון (בזמן) אמר את מה שהובא לעיל, ואילו השני כתב את "מטפחת ספרים"...

[לענין]

אני מברך מאד את ר' משה על פועלו הברוך!
לפני תקופה שאלני אדם אחד שהוא רוצה להדפיס את הזהר הזה במהדורה מחודשת, והזהרתי אותו שהוא מכלה את זמנו לריק ומניח כספו על קרן הצבי - עקב כי זה מריח מאוחר מאד.
זיהיתי את הארמית המוזרה שלו, וניסיתי לחפש לה מקבילות במקומות אחרים ולא מצאתי [המציאה של הסליחה בארמית שבסוף ספר אגודת שמואל, היא מאד מאד מוצלחת!!].

בלי קשר, עיינתי לפני תקופה באגודת שמואל ועקב הדברים הבלתי צנועים שבהקדמתו איבד המחבר כל ערך בעיני (וכלל יהא נקוט בידך, כל הבודה אגדות מלבו ומערב בתוכם דברים שאינם צנועים אות הוא על סרחונו. וכי חסר מה להמציא? למה תמיד זה חייב לבוא עם 'רוטב'?).

אנו מברכים את ר' משה שיזכה להרבה כח מן השמים להמשיך לנקות את אוצר הספרים היהודי (ולמי שחושש, אף אחד לא בדק את הפני יהושע וגם לא המנורת המאור, הבדיקה המעמיקה נעשית רק לספרים שמעיקרא הריח שלהם לא מושך). אנו מחכים לזהות את מחבר קול התור ועוד ועוד ועוד...

[וונדרבר]

quote="איש_ספר"הרב משה הלל מכין מחקר מקיף על הספר ובו חושף את מחברו שאחראי על כמה זיופים נוספים. /quote
כמנהגו הטוב, כמין ימא לטיגנא, חולק המחבר את עמלו לכל מבקש, והנה הוא רצוף בזה.
[attachment אגדות שמואל להפצה.attachment/ pdf]

במחקרו של ר"מ הלל מזכיר כמה לעזים המובאים בתוך "אגדות שמואל", אחד מהם הוא "לשון קליעת הנקרא בלשון יון קוטינ"א", ראה שם עמ' 55, 58, 92.
יש להשוות למובא בש"ך, על מה שכתב הרמ"א ביו"ד סי' קצ"ח סעיף ו': "כמין קליעות שערות דבוקות זו בזו ונעשית בלילה על ידי שד ...", [דברי הרמ"א נזכרו שם עמ' 92 הערה 172],
וכתב שם הש"ך ס"ק י"א: "היינו מה שקורין בל"א מארצע"פ או מארלאקי"ן ובלשון פולין ורוסי"א קאלטינ"ש וכן הוא בדרישה ובמעדני מלך סוף דף שט"ו".
(ואולי כל המקומות שהוא מביא בלשון יון = לשון רוסיה?)

----------------------

המחקר מכיל 158 עמ'. ומדפדוף שטחי נראה שההוכחה הוודאית של בעלותו של דלוגאטש על זוהר רות הר אד', נזכרת רק בעמ' 134-136, ויש לעיין היטב בדברים כדי לראות אם ההוכחה אכן חד משמעית, או שלא יצאה מגדר השערה.
המחקר עצמו הוא מרתק ביותר עם תוכן עשיר ומעניין.

[הוגה]

תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.

השאלה מה זה "משמעותיים".
בכל מקרה, זה ודאי בתוך מסגרת אחדותית אחת.

כבר חרגנו מנושא האשכול, עכ"פ "משמעותיים" היינו שרבותינו הראשונים דיברו ודנו על חילוף הגירסה (לא מעט מקרים), או שעינינו הרואות חילוף תוכן משמעותי בנוסח הסתמי בלי שדיברו להדיא (מעט מאוד מקרים). מעבר לכך יש לומר "עד כאן לא פליגי אלא בתיבה זו וזו, ואילו בסתמא כולי עלמא מודו שכך הנוסח". ואחרי הגאונים והראשונים אין בודקין מן המזבח ולמעלה. והסתמא הוא רוב תיבות התלמוד. (שכולל סה"כ מיליון ו-864 אלף תיבות לפי תקליטור השו"ת). ורוב אלפי חילופי הנוסחאות הקלים שבדק"ס ובין כתבי היד אינם משמעותיים כמעט. (כמובן כל דבר הקטן ביותר הוא חשוב ומשמעותי ביחס לבנות ענפי נוסח ולשחזר נוסח צח ומדוקדק, ותיקון שמות אמוראים וכדו', אך עד כאן ותו לא).

[מחולת המחנים]

עברתי קצת על החיבור של ר"מ הלל, אכן עבודה מושקעת ודבריו משכנעים.

הערה קלה, בעמ' 58 כתב שמחבר אגדות שמואל הביא "המצאת ידיעות וחידושים מוזרים בענייני טבע העולם והאדם, שאין להם כל אחיזה במציאות", והביא לדוגמא "שהשערות של אדם נחלפה ג' פעמים בעת ימי חייו, מצבע הראשונה עד י"ג שנים או יותר עד כ' שנים, ומעשרים שנים עד ארבעים, ומארבעים יתחילו ללבון", אולי כוונתו לבעלי שיער שָׁטֶנִי, צבע שיער שנפוץ מאד בארצות בהן חי המחבר, בעלי צבע זה בדרך כלל בילדותם הם בלונדיניים, ובבגרותם מתחלף צבע שערם לגוון חום יותר הנקרא שיער שָׁטֶנִי.

המסקנא שלי מקריאת הדברים, כי בחיבור אגדות שמואל יש דברים נחמדים, פנינים ופרפראות, לצד מדרשי חז"ל תמוהים שאין ידוע מקורם משום מקום אחר, דברים זרים ומוזרים, ועובדות בעניני העולם שאינן תואמות את המציאות.
אך באם נמצא דברים דומים או כיוצא באלו בספרי מחברים שהתקדשו בקרב כלל ישראל וקנו להם מקום של כבוד בארון הספרים היהודי, מה נאמר אז.
וכבר דנו בזה כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=66164#p66164
וע"ע כאן
viewtopic.php?p=128798#p128798

[שבע]

בכל זאת יש הבדל
בין חכמים מובהקים ורשומים שליקטו מעט דברים מוזרים
לבין אישים זרים ומוזרים הרבה שהיו לזייפנים מובהקים

[בברכה המשולשת]

תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.

השאלה מה זה "משמעותיים".
בכל מקרה, זה ודאי בתוך מסגרת אחדותית אחת.

כבר חרגנו מנושא האשכול, עכ"פ "משמעותיים" היינו שרבותינו הראשונים דיברו ודנו על חילוף הגירסה (לא מעט מקרים), או שעינינו הרואות חילוף תוכן משמעותי בנוסח הסתמי בלי שדיברו להדיא (מעט מאוד מקרים). מעבר לכך יש לומר "עד כאן לא פליגי אלא בתיבה זו וזו, ואילו בסתמא כולי עלמא מודו שכך הנוסח". ואחרי הגאונים והראשונים אין בודקין מן המזבח ולמעלה. והסתמא הוא רוב תיבות התלמוד. (שכולל סה"כ מיליון ו-864 אלף תיבות לפי תקליטור השו"ת). ורוב אלפי חילופי הנוסחאות הקלים שבדק"ס ובין כתבי היד אינם משמעותיים כמעט. (כמובן כל דבר הקטן ביותר הוא חשוב ומשמעותי ביחס לבנות ענפי נוסח ולשחזר נוסח צח ומדוקדק, ותיקון שמות אמוראים וכדו', אך עד כאן ותו לא).

כדבריכם כן הוא.

[מחצד חקלא]

תיתי ליה להר"מ הלל, על החקירה המעמיקה של זהר רות.
מניתוח התוכן הסגנון והלשון,
עולה בבירור מוחלט כי אין כאן זוהר אמיתי ומקורי.

זהותו של בעל היצירה, פחות חשובה בעיני. ר"מ הלל לא הציג הוכחה מוחלטת כי הוא בעל האגדות שמואל.
למרות שכך מסתבר משיבושי הלשון הזהים ב"סליחה" וב"זהר הראדני".

רציתי להעיר הערה צדדית, על דבריו של ר"מ הלל בעמ' 133-134

אגודות שמואל1.jpg (33.5 KiB) נצפה 8256 פעמים

אגודות שמואל2.jpg (12.66 KiB) נצפה 8256 פעמים

אגודות שמואל3.jpg (9.75 KiB) נצפה 8256 פעמים

אמנם המילים "בר בתשובה סגי" ליתא בדפו"ר, וכן ליתא באור יקר (כרך ד' עמ' כ"ז).
אך הם הוספת הדרך אמת (הגהות ותיקונים על הזוהר ונציה תחי'ה. מיוחס להאר"י נדפס ע"י הרמ"ז).
וכן הוא באור הלבנה (הגהות על הזוהר למהר"א אזולאי).
וכן הוא ברא"ג (ב'זהרי חמה') שכתב "ה"ג לא יגורך רע בר בתשובה סגי".
ומזוהר דפוס קושטא תצ"ו ואילך נכנסו מילים אלו בגוף לשון הזוהר.

[ועי' ברא"ג על ח"א רי"ט ע"ב שכתב "ועכ"ז כבר גילה במקום אחר בפ' נח דף ס"ב בספרי כ"י ואמר בר בתיובתא סגי".
מענין כאן הניסוח המפורש "בספרי כ"י" (- בספרי כתב יד של הזוהר). וכן הגירסא 'בר "בתיובתא" סגי'. בניגוד לנוסח שהביא על אתר בר "בתשובה" סגי].

וראה גירסא חדשה ב"ראשית חכמה" שער הקדושה פי"ז "עוד בזוהר, תא חזי כל חטאי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה, ..וכתיב ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימתהו ה', והא אתמר עד כאן לשונו. ובמקצת נוסחאות בספרים כתיבת יד כתוב בר בחילא דתיובתא תקיפא".

באופן שיש לנו כמה מקורות מהימנים לגירסא בזוהר שמועילה תשובה גדולה או חזקה

[מחצד חקלא]

באופן שיש לנו כמה מקורות מהימנים לגירסא בזוהר שמועילה תשובה גדולה או חזקה

יש לציין שישנם עוד כמה מקומות בזוהר, מהם עולה לכאורה שאין תשובה על עון שז"ל.
העליתי כאן מאמר קצר בנושא בירור דעתו של הזוהר בענין.
אע"פ שאין זה כ"כ המקום המתאים, אבל הוא בבחינת דבר בעתו.
אשמח לקבל תגובות.

בירור שיטת הזוהר בענין תשובה על שזל.pdf

(214.08 KiB) הורד 357 פעמים

[וונדרבר]

במחקרו של ר"מ הלל עמ' 35 נזכר "פונט"א דדימאנט"א". יש לבדוק אם יש לזה קשר עם הנזכר ב"אוצר מסעות" (איזנשטיין) עמ' 92 : "פונטה דימאנטי".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =92&hilite

[מחצד חקלא]

רציתי להעיר הערה צדדית, על דבריו של ר"מ הלל בעמ' 133-134

אגודות שמואל3.jpg (9.75 KiB) נצפה 8040 פעמים

ראה צילום מזהר כתב יד מינכן בווריה 217 משנת רצ"ז (1536)
בו מופיע המשפט "בר בתשובה סגי".

כתי מינכן בווריה 217.jpg (25.27 KiB) נצפה 8040 פעמים

(-מקביל לזהר שבדפוס ח"א דף ס"ב ע"א-)

[וונדרבר]

במאמרו של ר"מ הלל יש נקודה שטעונה בירור.
חלק מהראיות שהובאו שר' דלוגאטש היה זייפן ובדאי, הם התיאורים שלו על מסעותיו בעולם שעושים רושם דמיוני.
ראה עמ' 37-38:

והנה, בכל ההקדמה הזאת לא קיימת ולו ידיעה אחת הנסמכת על מציאות כלשהי, היסטורית או גיאוגרפית. וכפי שלא נוצרו כל אותם "ארצות" נעלמות וחכמים בלתי ידועים אלא בדמיונו הפורה של הכותב, כך לא נוצרו כל אותם ששת החיבורים האבודים אלא רק במוחו הקודח של המו"ל,

ואילו ממה שנאמר בסוף המאמר נראה כי דברי ר' דלוגאטש אינם כ"כ מופרכים.
ראה בעמ' 139 שאחרי שמעתיק את שלשלת ייחוסו המפואר, מסיק:

הפרטים על שלשלת ייחוסו מקבלים אישור מתעודה היסטורית עתיקה ...

וכן ראה מה שכתב בעמ' 152-153:

למרות המעטפת הדמיונית החופפת על סיפור מסעו של דלוגאטש בארץ "פונט"א דדימאנט"א ציצורנ"א טלק"א" וביקורו במושבות יהודיות נדחות "הקרובות להרי החושך", יש מקום להשערה כי מאחורי התיאור האגדתי הזה ישנו בסיס מציאותי כלשהו. כאשר ניגש להסיר את המוץ הבדיוני החופף את התיאור, על מנת לנסות לברור בזהירות את הפרטים המציאותיים הכלולים בתוכו, ולבחון אותם עם המידע ההיסטורי שבידינו על קהילות ישראל שבתפוצות, נמצא כי הם תואמים לתיאור הקהילות היהודיות הנדחות שהתקיימו במושבות שלאורך חופי הודו המזרחית,

וכן שם בהמשך:

האפשרות לביקורו של יהודי תושב הולנד בקהילות היהודיות שבמחוזות מאלאבאר וקולאבה שבהודו אינה מנותקת לגמרי מן המציאות לאור ידיעותינו על הקשר המסחרי ההדוק שהתקיים בתקופה זו בין הולנד להודו, אשר שימש בסיס לקשר חברתי ותרבותי מיוחד שהתפתח בין קהילת יהודי אמשטרדם לקהילת יהודי קוצ'ין.

ולכאורה לפי הדברים הנאמרים כאן, אין שום ודאות שסיפורי המסעות היו דמיוניים.

[שייף נפיק]

האם אפשר לברר אצל הח''ר משה הלל לגבי ספר החשק - ע' שמות דמט''ט אם הוא מזויף או אמיתי??

[חד ברנש]

כוונתך לספר החשק של ר' יוחנן אלימאנו? מדוע תחשוב שהוא מזויף?
(חוששני שאתה סבור שספר זה הוא-הוא המדרש "ע' שמות דמטטרון", ובגלל זה אתה חושב שמדובר בזיוף. אך אין הדבר כן!)

[ישראליק]

האם אפשר לברר אצל הח''ר משה הלל לגבי ספר החשק - ע' שמות דמט''ט אם הוא מזויף או אמיתי??

יש על ספר זה הסכמה מר' שלמה קלוגער זצ"ל

[שייף נפיק]

ראיתי את ההסכמה כמובן.
אין זה אומר שזה לא זיוף.
גם החיד''א מעיד על שבח הספר.

[אבא יודן]

ישר כח להרב הלל, נהניתי מכל מילה, וחילו לאורייתא.
אך כל הכבוד אליו, 'הגהות רש"י' עדיין כספר שלא נחקר. הן שמות הספרים, הן התוכן, והן מראה מקומות והשוואות.
והנם מחכים לגואל.
ופטור בלא כלום אי אפשר. הנה פנינה מן הרב פישמן בתוך: 'מקור חכמה' בהגה לרשי ישעיה יא. אחרי שבסוף שופטים מעתיק מש"כ השם אפרים ומגנה מאד הגהות דרבי עובדיה, גם הוא נצוד ברשתו...

CIMG1038.JPG (156.94 KiB) נצפה 5585 פעמים

[מאיריחיאלק]

אצל חסידי סקוירא מקובל כמה דורות לומר זה הזהר רות בליל שני של חג השבועות
וגם נדפס מחדש עם ביאור מהרה"ג יעקב יוסף כהן מבני ברק ראש כולל שטפינשט

[דרופתקי דאורייתא]

שמועה שמעתי כי לאחרונה נמצא מצבת מקום קבורתו של ר' שמואל דלוגאטש,
ועליה נכתבו שבחים וכו',
מה שמלמד קצת דלא כמו שחשבו וכתבו עליו
האמנם כן הוא?