עמוד 1 מתוך 1

פיוטים מכופלים

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 5:50 pm
על ידי אבא יודן
מיוחד לאלו שלא יודעים!
למחרת א.י.ה. כשהמילים מן הסליחות יהיו מוכרים לנו זה לא מה שזוכרים מן אשתקד זהו מן ער"ה סימן כח-ט.
ואם כבר פה אציין עוד
סימן ז -שני קמא
סימן ח -שני קמא
סימן י -חמישי ונעילה
סימן כח -סימן פה
סימן כט -סימן פו
סימן מ -נעילה
סימן עח -שני קמא
סימן פא -שני בתרא
סימן פב -שני בתרא ונעילה
או"א אל תעש עמנו כלה, שבמוסף יוהכ"פ - יום כפור קטן
אל נא רפא נא שבמנחה ליהכ"פ -סליחות לבה"ב
זכור ברית אבות שבנעילה -מקטעי סליחות ופזמונים
מי שיש בידו עוד יבוא ויוסיף.
ומי שיודע פשר מילים יבוא ויפשר [מי לקח ממי וכו' ועל איזה מאורע נתייסד באמת וכו']

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ג' ספטמבר 22, 2015 10:50 am
על ידי משולש
פיוטי הסליחות רובם המכריע לא נתקנו ליום מסוים ובזמן הראשונים נבחרו כל שנה רשימת סליחות לכל אחד מהימים.
הקביעה של סדר קבוע לסליחות נעשה בתקופה די מאוחרת יחסית ולכן היו קיימים הרבה סדרי סליחות (נראה לי לפחות חמש עשרה) שמתוכם שרדו עד היום פולין ליטא ואשכנז.
מה שאין כן ביוצרות וקרובות למשל, שזה נתקן בתקופה הרבה יותר קדומה ולכן יש אחידות הרבה יותר גבוהה בין העדות השונות.

בערב יום כיפור נהגו באשכנז לומר את כל הסליחות של ערב ראש השנה. (אותם סליחות)חוץ מהפזמון שאומרים "ירצה צום" במקום "שופט" של ער"ה. וכנראה בפולין קיצרו אותם לשנים בלבד.

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ג' ספטמבר 22, 2015 10:59 am
על ידי משולש
בנעילה אומרים בעיקר סליחות ופזמונים שכבר אמרו בעבר.
למשל מרובים צרכי עמך ודעתם קצרה מהסליחות לערב ראש השנה. זכור ברית מער"ה, ישראל נושע, יחביאנו, ישמיענו, הם פזמונים לימי הסליחות. אזכרה אלקים הידוע.

באשכנז אומרים בנעילה (ברוב מקומות) רק פעם אחד יג מידות ואחר כך אומרים כחמש עשרה ראשי פזמונים: במוצאי מנוחה, ה' ה', מלאכי רחמים, ישראל נושע, רועה ישראל האזינה, חננו ה' חננו, ה' שמעה ה' סלחה, לך ה' הצדקה תלבושת, אם עוונינו ענו בנו, אדוני האדונים, אנקת מסלדיך, מי אל כמוך, כי הנה כחומר, וכשחל בשבת אומרים גם "המבדיל בין קודש לחול חטאתינו ימחול" (גם זה פזמון של סליחות למנחה או נעילה יו"כ כמבואר גם בשו"ת חת"ס). ואחר כך זכור ברית כולו.

ומוזר מאיפה הגיעו פיוטי הושענא רבה לנעילה: "רחם נא קהל עדת ישורון", "שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח..."

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ג' ספטמבר 22, 2015 12:25 pm
על ידי אבא יודן
תודב משולש ליישוב הכפל

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ה' ספטמבר 24, 2015 3:38 pm
על ידי משולש
הסליחות "משאת כפי" ו"בשר עמך מפחדך סמר" שאומרים ביוכ"ק לקוחות שתיהן מסליחות למנחה של יו"כ מנהג ליטא. (ואולי גם פולין. משאת כפי נמצא גם באשכנז). הנוסח המקורי בנוי על יו"כ שבעבורו נתקנו. ועבר תיקון ושיפוץ להתאימו ליוכ"ק.
הרבה או רוב הסליחות של שחרית מוסף ומנחה ליו"כ נתקנו במיוחד בשבילו.

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ש' אוקטובר 12, 2019 11:45 pm
על ידי נוטר הכרמים
משולש כתב:בנעילה אומרים בעיקר סליחות ופזמונים שכבר אמרו בעבר.
ומוזר מאיפה הגיעו פיוטי הושענא רבה לנעילה: "רחם נא קהל עדת ישורון", "שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח..."

האם ניתן לברר כאן מה המקור ומהי הכפילות,
לכאורה היה נראה כי 'רחם נא קהל עדת ישורון' שייך לנעילה כי זה הזמן ל'סלח ומחל עוונם', ולא מצינו סליחת עוונות בהו"ר.
ומאידך, 'שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח' האוצר בפשוטו היינו אוצר של גשמים, יעוי' בגמ' ריש תענית,
ומה ענין זה ליוה"כ.

ואולי אוצר של רחמים וחנינה כמו 'שגבם מאוצר המוכן בזבוליך'.

מעניין מאוד מקור הפיוטים ומחברם.

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ג' אוקטובר 15, 2019 9:25 pm
על ידי יושב ירושלים
נוטר הכרמים כתב:לכאורה היה נראה כי 'רחם נא קהל עדת ישורון' שייך לנעילה כי זה הזמן ל'סלח ומחל עוונם', ולא מצינו סליחת עוונות בהו"ר.

דרשו רז"ל [תענית ז:]:
אמר רבי תנחום בר חנילאי אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עונותיהן של ישראל שנאמר (תהלים פה, ב) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה

וע"ש ברש"י שביאר הדרוש ד'רצית ה' ארצך' היינו בגשמים, אימת? כש'נשאת עון עמך וכו', ובאמת המעיין במזמור שם [מזמור פה] יראה שזהו כל ענין המזמור שם לפי פשוטו, וביתר ביאור מתבאר דבר זה במזמור סה:
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר. לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר. שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם [יוה"כ]. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ [סוכות]. נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים. מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים. וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָו‍ֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין. פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן [גשמים]. יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.

המתבאר מזה לכאורה, שהסדר הוא שמתכפרים ביום הכיפורים וראויים להתקרב לשכון בחצרות ה' ועל ידי זה נענים על הגשמים, וכן מצינו בדברי רז"ל [סוכה נג.] שבשמחת בית השואבה היו משוררים 'אשרי מי שלא חטא ומי שחטטא ישוב וימחול לו' ומקום של כבוד היה לרקידתם של בעלי התשובה, אשר לפי זה בודאי שהכפרה והבקשה על הגשמים הן כתרי רעין דלא מתפרשין.
הן אמת, אשר בימים כתיקונם בזמן שזכינו לראות ביום הכיפורים את חוט השני מתלבן, אין מקום בחג הסוכות לבקש על הכפרה אלא לשמוח בה, אבל לעת הזאת אשר חרב היכלנו ושמם בית חיינו ואין כפרתינו שלימה, ודאי מן הראוי להקדים לבקשת הגשמים בקשת סליחה ומחילה.

Re: פיוטים מכופלים

פורסם: ג' אוקטובר 15, 2019 10:11 pm
על ידי סגי נהור
משולש כתב:ומוזר מאיפה הגיעו פיוטי הושענא רבה לנעילה: "רחם נא קהל עדת ישורון", "שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח..."

בעלי הנוסח אף משוררים קטעים אלו של נעילה בניגון הוש"ר.
זה כמובן לא הקשר היחיד בין נעילת יו"כ להוש"ר.