מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
שלום4
הודעות: 46
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי שלום4 » ב' אוקטובר 18, 2010 11:44 pm

בסוף ספר ילקוט ראובני מודפס ספר בשם "שכחת לקט" ומובא שם את הדברים כדלהלן, התמהה ?!
משה מערת המכפלה.jpg
משה מערת המכפלה.jpg (37.84 KiB) נצפה 3125 פעמים

ספר סופר וסיפור
הודעות: 53
הצטרף: א' יולי 11, 2010 12:48 pm

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי ספר סופר וסיפור » ב' אוקטובר 18, 2010 11:48 pm

האם משה רבנו קבור במערת המכפלה?
לפי ספר התמונה וגדולי הראשונים התשובה היא כן •
רבים מאחינו בית ישראל יעלו מירונה ביום ראשון הקרוב, ז' אדר,
יום ההילולא של משה רבנו כיון שידוע שרשב"י הוא ניצוץ של משה רבנו •
אולם לא רבים יודעים שמנהג העלייה למירון הוא מנהג חדש •
המנהג העתיק - לפני כמאה שנה היה לעלות מכל ארץ ישראל לחברון למערת המכפלה •
לקראת הילולת משה רבינו אנו מגישים את המקורות בנושא •
למה נסעו דווקא לחברון? ואיך התבטל המנהג העתיק? •
על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם...

מרדכי לאנד

בספר התמונה [מיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה ופירושו למקובל מן הראשונים] כתב שהמלאכים העבירו את משה רבינו למערת המכפלה וז"ל: [מהדורת קארעץ, תמונה ג' אות ר' דף ס': "וה' זוגות נקברו במערה; ג' נגלות וב' נסתרות, הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה".

"ואע"פ שנא' במשה [דברים לד, ו] "ויקבור אותו בגי", זהו למשל. כי הנה פסוק אחר יש בזה שאמר [שם] "ולא ידע איש את קבורתו". [פירוש, וקשה שבתחילה כתוב שקבור ב"גיא", ואח"ז כתוב שלא יודעים היכן קבור? והתשובה:] "אלו ואלו דברי אלהים חיים, - אמת שלא ידע איש את קבורתו, אבל המלאכים יודעים. והראיה, שהכתוב אומר [דברים לב, נב] "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא" [פירוש, וקשה שהיה צ"ל ושמה לא תהיה וכדו', ומה זה "לא תבוא", אלא:] כלומר, לא תבוא בעצמך אלא יביאך במהרה. וזהו למה, ששם נקבר משה על ידי המלאכים". [פירוש, שאומנם בתחילה נקבר ב"גיא" אולם אח"כ העבירו אותו למערת המכפלה]. ועי"ש עוד, עכ"ל.

ובילקוט ראובני [פר' וזאת הברכה ד"ה ה' זוגות] הביא את דברי ספר התמונה הנ"ל.

וכן כתב בעל "מגלה צפונות" [מגלה צפונות דף קמד ע"ש]: "המלאכים העבירוהו למשה רבנו ע"ה למערת המכפלה, וז"ש "לא ידע איש את קבורתו", אף משה אינו יודע מקום קבורתו, כיון שנקבר מול בית פעור ורואה עצמו במערת המכפלה איננו יודע עיקר מקום קבורתו היכן".

ו"הרוקח" לרבנו אליעזר מגרמייזא, מגדולי הראשונים אומר שאומנם משה רבנו קבור במערת המכפלה, אבל הוא הגיע לשם דרך מנהרה שעברה מקברו בעבר הירדן עד לחברון, וז"ל: "ה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה" [דברים ל"א ב'] ולא דרך מחילות, כי הלך דרך מחילות לאמר לאבות העולם. הנך שוכב עם אבותיך" [דברים לא טז] וכתיב "לא ידע איש את קבורתו", אלא דרך מחילות בא לשם למערת המכפלה, כי מחילה יוצאת מקברו של משה שהלך לקברי אבות, שכתוב [שם] "הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר" - לך אמור: מה שנשבעתי להם - קיימתיה [בפר' ג' דברכות]. "עם אבותיך וקם" - בשרו שילך לקבר אבות כי חלקו עימהן, לכן אחלק לו ברבים.

ובמדרש רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם גם נקט שמשה רבינו קבור במערת המכפלה, והקב"ה בעצמו העבירו לחברון. וז"ל [בתירגום מערבית בראשית עמ' פד]: "...דבר אחר המכפלה: ואמרו רבותינו עליהם השלום למשה רבינו עליו השלום, קברו ה' יתעלה שם, כמו שאמר: "ואקברה את מתי שמה" [בר' כג: יג] שאם תהפך "שמה" יבוא "משה".

והביאו בספר שו"ת ים הגדול [הדפסה התרצא לפ"ג סימן מו] מהג"ר יעקב משה טולידאנו זצ"ל, [שהיה דומ"צ בעיר טאנגיר ואח"כ בבית דין הגדול שבמצרים] כתב בזה"ל: "ראה זה חידוש ראיתי בפירוש עה"ת לרבינו דוד הנגיד נכד הרמב"ם, שחבר בלשון ערבי ונמצא בכתיבת יד ישן פה בעיר מצרים. שכתב בפרשת חיי שרה ע"פ "ואקברה את מתי שמה" [כג, יג], שמשה רבינו נקבר במערת המכפלה בחברון. ורמוז זה במילת שמ"ה אותיות מש"ה", וכו'. ולא ידעתי מהיכן שאב דבריו אלו. ואיך יפרש הכתוב ולא ידע איש את קבורתו, והוא פלא". עכ"ל.

וכן החיד"א בספרו "חומת אנך" על התורה [פ' חיי שרה פרק כג פסוק יט] כתב עה"פ: "וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", בזה"ל: "אל מערת שדה המכפלה, כתב רבינו אליעזר מגרמיזא ז"ל [בעל ספר הרוקח] בכ"י: מ'ערת ש'דה ה'מכפלה ר"ת משה, והמשכיל יבין, עכ"ל. ואפשר לרמוז מ"ש בילקוט ראובני [שם] משם ספר התמונה [שם] דמשה רבינו ע"ה וצפורה נקברו במערת המכפלה אצל אבות העולם, ע"ש. ועפ"ז א"ש ר"ת מ'ערת ש'דה ה'מכפלה – משה. גם "אל משה" שהוא ר"ת מ'ערת ש'דה ה'מכפלה, גימטריא "צפרה" עם הכולל".

"ומשז"ל קרית ארבע זוגות שנקברו שם, היינו בעת פטירתם". [א"ה: לשון הגמ' [סוטה דף יג ע"א] הוא: ממרא קרית הארבע היא חברון [בראשית לה, כז], ואמר רבי יצחק קרית ארבע, ארבע זוגות היו, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ע"כ]. אך בזהר הק' [פ' ויחי דף ר"ן ע"ב] אומר דלא קבלה מערתא ב"נ אחרא ע"ש, ואפשר לדחוק קצת". עכ"ל. וראה בסוף המאמר.

וכן בספר "בית יעקב" על הש"ס מהגה"ק חיים יעקב סאפרין האדמו"ר מקאמארנא זצ"ל [מס' שבת דף קנב ע"ב] כתב: "ויש דעה בדברי חכמינו ז"ל שמשה רבינו ע"ה נקבר במערת המכפלה", וכו' עיי"ש.

עדות הרה"ג ר' נתן נטע בריזל שליט"א, [ראש כולל בירושלים] כפי שמסר לי:

היה בירושלים עסקן מאוד מוכר עוד בתקופה שלפני קום המדינה קראו לו ר' דוד פרקוביץ, הוא הגיע מפולניה לפה בשנת תר"פ. שנה או שנתיים אחרי מלחמת ששת הימים אמרתי לו שראיתי בספר התמונה שמשה רבינו וציפורה נקברו במערת המכפלה, ואני מתכונן לנסוע בז' אדר לחברון.

הוא אמר לי שלפני מאה ועשר שנים היה מנהג ידוע בכל ארץ ישראל שבז' אדר היו נוסעים למערת המכפלה, ומה שבזמנינו נהוג לנסוע בז' אדר למירון זה מנהג חדש. והמנהג הזה התחיל מפני שהיה כבר סכנה ולא יכלו לנסוע לחברון [לאחר קום המדינה שחברון היה בשליטת הירדנים] ולכן התחילו לנסוע למירון.

ובאמת הגה"צ המקובל ר' אשר זעליג מרגליות זצ"ל כותב בספרו 'הילולא דרשב"י' שהמנהג לנסוע למירון הוא חדש: "יש יסוד גדול למנהג קדמון שנהגו בצפת ת"ו ביום ז' אדר לסע למירון, וגם אחרון אחרון התחילו לנסוע גם מירושלים רבים תלמידי חכמים חסידים ושלמים ה' עליהם יחיו". ובמקום אחר הוא מרחיב שהוא הוא אשר זכה לארגן ולייסד את המנהג החדש של הנסיעה למירון.

וכן סיפר לי הגר"נ בריזל שהוא היה במערת המכפלה עוד בזמן הבריטים על השבע מדרגות הידועות שנתנו אז לעלות. הסיפור היה כך: הגיע מאמריקה לארץ ישראל הדוד שלי קראו לו הגה"צ ר' משה ליפשיץ זצ"ל [הרב'ה מפילדלפיה], ודרך הקונסול האמריקאי אירגנו שוטרים של המנדט שיבואו איתנו יחד לחברון, והיינו במערת המכפלה על השבע מדרגות הידועות שנתנו אז לעלות. ע"כ דברי הגר"נ בריזל שליט"א.

בלוח שנה דבר בעיתו מאת הרב מרדכי גנוט שליט"א [ז' אדר ב' שנת תש"ס עמוד תרעה] כתב: "יש העולים מירונה להשתטח על ציון רשב"י, שע"פ הקבלה היה ניצוץ מרע"ה. ההצריא"ז מרגליות זצ"ל מיודעי ח"ן, הדרים חברונה למערת המכפלה".

וכן הגה"צ ר' אביש צינוורוט שליט"א אמר לי שעדיף לנסוע לחברון מאשר למירון.

יש לציין כי בחז"ל מובעת דיעה שקברו של משה הוא בעבר הירדן אולם הוא מחובר עם קברי אבות: בספרי כתוב [דברים פיסקא שנז ד"ה (ה) וימת] "מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתם של אבות נאמר כאן "וימת שם משה" ונאמר להלן [בראשית מט לא] "שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו". וכן הובא בילקוט שמעוני [וזאת הברכה רמז תתקסה].

וכן במדרש תנאים [דברים פרק לד פסוק ה] ד"א "וימת שם משה"; יש אומרים מחילה היתה יוצאת מקבורתו שלמשה לקבורתן שלאבות; נאמ' כאן "וימת שם" ולהלן הוא אומר "שמה קברו את אברהם".

נספחות:

א
,


נראה לתרץ קושיית החיד"א דלעיל, דהנה כתב הנוסע הנודע רבי בנימין מטודילא [משנת ד' תתקכ"ה בספרו מסעות בנימין אוצר מסעות עמ' 28] "...אם יבוא יהודי שם ויתן שכר לשוער של המערה יפתח לו פתח ברזל שהוא עשוי מימי אבותינו ע"ה וירד אדם למטה במדרגות ונר דלוק בידו וירד למטה במערה אחת ואין שם כלום, וכן השנייה, עד שיבוא אל השלישית והנה שם ששה קברים, קבר אברהם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה ולאה זה כנגד זה ועל קבריהם חתומים אותיות חקוקות באבנים. על קבר אברהם חקוק 'זה קבר אברהם' וכו'. ובמערה מדליקין שם עששית אחת בכל יום ויום ובכל לילה ולילה על הקברים. ושם חביות הרבה מלאות עצמות מישראל, שהיו מביאים שם את מתיהם, כל אחד ואחד עצמות אבותיו, והניחום שם עד היום הזה".

וכן מצאו בימנו, בקונטרס "מערת המכפלה שורשי העם היהודי" [מאת נועם ארנון עמ' 9] כותב שיש במערת המכפלה בפנים שתי מערות והם "מלאות כיום כמעט עד מלוא גבהן בעפר, המכסה את הקברים הקדומים. על גבי מילוי העפר נתגלו שברי עצמות וחלקי כלי חרס שונים, שתוארכו לתקופת מלכי יהודה".

ולפי"ז גם לולא ענין זה שמשה רבינו קבור במערת המכפלה, צריך להסביר את כוונת הזוה"ק הנ"ל שאינו כפשוטו, כיון שמצאו שם עצמות.

ואעתיק כאן בס"ד דברי הזוה"ק שהביא החיד"א בסו"ד, וז"ל: "תָּא חֲזֵי, כַּד הֲוָה עָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, כָּל רֵיחִין דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן אִשְׁתַּכַּח בִּמְעַרְתָּא, וּמְעַרְתָּא סָלְקָא נְהוֹרָא, וּשְׁרַגָּא חַד דָּלִיק. וְכַד עָאלוּ אֲבָהָן לְגַבֵּי דְּיַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, לְאִשְׁתַּכָּחָא עִמֵּיהּ, אִסְתַּלַּק נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא. כֵּיוָן דְּעָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, הַדְרָא שְׁרַגָא לְאַתְרֵיהּ, כְּדֵין אִשְׁתְּלִים מְעַרְתָּא מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְעַד יוֹמֵי עַלְמָא, לָא קַבִּילַת מְעַרְתָּא בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וְלָא תְקַבֵּל". עכלה"ק.

ונראה לבאר, דהנה מבואר בזוה"ק שליעקב אע"ה היה כביכול "קבלת פנים" במערה, שנהיה ריח גן עדן, ואור, וכו'. ואפש"ל שכוונת הזוה"ק ש"לָא קַבִּילַת מְעַרְתָּא בַּר נָשׁ אָחֳרָא" הוא שה"קבלת פנים" הזאת היה רק ליעקב אע"ה ולא יהי' למישהו אחר. ואולי ע"ז כתב החיד"א זצ"ל בסו"ד "ואפשר לדחוק קצת".

ב,

ועוד יש להקשות דבגמ' בכתובות [דף קיב ע"א] איתא: "רבי זירא כי הוה סליק לארץ ישראל, לא אשכח מברא למעבר, נקט במצרא וקעבר. אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימיתו. אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה". ולכאו' יש ראיה מהכא שלא קבור באר"י.

אולם נראה דאינו ראייה כ"כ, כי י"ל שהכוונה שלא זכה בעודו בחיים, ואפי' שבסוף נכנס, מ"מ הגמ' [שם דף קיא ע"א] אומרת "אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה".


=============================================================

הבהרה מאת הרה"ג ר' יצחק ברנד שליט"א:


לכבוד ר' מרדכי נ"י

ענין קבורת משה רבנו במערת המכפלה אינו ענין פיסי אלא ענין רוחני

יש קושיה על מאמרים אלו מן הפסוק דברים פרק לד (ו)


וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

וכן מן מאמר חז"ל דברים רבה פרשת ואתחנן פרשה ב:

ד"א א"ר לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין גבירתו אומרת (בראשית לט) ראו הביא לנו איש עברי וגו' ולא כפר אלא (שם /בראשית/ מ) גנב גנבתי מארץ העברים נקבר בארצו מנין שנא' (יהושע כד) ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך כיצד בנות יתרו אומרות (שמות ב) איש מצרי הצילנו מיד הרועים והוא שומע ושותק לפיכך לא נקבר בארצו.

ובפשטות כל המדרשים אלו של ספר התמונה הם לא כפשוטו באופן פיסי אלא יש להם שייכות עם נשמת משה רבינו שמקושר עם האבות, או שיש בזה בחינת גוף כמו שמופיע כמה פעמים גם בחז"ל על הופעת נפטרים בעולם הזה בצורת גוף, כמו במעשה של ביתו של חנניא חופר שיחין ומערה ע' מסכת בבא קמא דף נ עמוד א.

מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול, באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה - אמר להם: שלום, שניה - אמר להם: שלום, שלישית - אמר להם: עלתה. אמרו לה: מי העלך? אמרה להם: זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו, ופרוש רש"י זכר של רחלים - אילו של יצחק. וזקן מנהיגו - אברהם.

אולם בכל זאת יש בזה ענין גם ללכת למערת המכפלה כי מבחינת נשמת משה רבנו יש לזה שייכות, וזה יסוד המנהג ללכת בז' אדר למערת המכפלה.

ספר סופר וסיפור
הודעות: 53
הצטרף: א' יולי 11, 2010 12:48 pm

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי ספר סופר וסיפור » ב' אוקטובר 18, 2010 11:52 pm

עמוד הבית > משפחת האבות > סיפורי אברהם
עמוד הבית > ממצרים לכנען > משה

תקציר
פסוקי התורה המתארים את מותו של משה (דברים לד) מספרים על קבורתו בעבר בהר נבו בעבר הירדן וקובעים
"ולא ידע איש את קבורתו". בניגוד לכתוב המקראי קיימת אגדה הקובעת שמשה נקבר יחד עם שאר אבות האומה במערת המכפלה. המאמר דן במסורת זו ובמקורותיה.


מערת המכפלה וקבורתו של משה : לגלגולה של מסורת אגדה | מחבר: מיכאל איש שלום





[א]

על מקום קברו של משה נמסרו בתורה פרטים שונים: 'סימן בתוך סימן',1 ואף-על-פי-כן הסיכום הוא 'ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה'.2 אף ניתנו סיבות לכך: לפי שנתעצל משה במעשה זמרי, לכן ולא ידע איש את קבורתו 'ללמדך שצריך אדם להיות עז כנמר וקל כנשר... לעשות רצון קונו. מכאן את למד שמדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.'3 נימוק אחר להיעלמותו של קבר משה הוא משום יראת-הכבוד, שכן 'אמר רשב"י שאם ינקב נקב מקבורתו של משה, אין כל העולם יכול לעמוד באורה.'4 חשיבותו של הקבר הגיעה למדרגה כה גבוהה, עד שהיה בין אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות.5 אולם נראה, שהנימוק החשוב והמשכנע ביותר הוא החשש, שמא ייהפך הקבר מקום מקודש לישראל, ובעיקר מקום לעבודה זרה לגויים: 'ומפני מה לא נודע קבורתו של משה? כדי שלא יהו ישראל הולכין ומניחין שם בית-המקדש, ומזבחים ומקטרים שם, וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם.'6

אין אפוא להתפלא על כך, שחז"ל ניסו לפרש את הכתוב בתורה בדבר קברו של משה בדרכים שונות כדי לתהות על מקומו, שהרי הכתוב, על כל הפרטים שבו, אינו ברור די-צורכו: 'ויקבר אותו בגיא [אם נאמר בגיא] למה נאמר בארץ מואב? ואם נאמר בארץ מואב, למה נאמר בגיא? לומר שמת משה בתוך נחלתו של ראובן, ונקבר בשדה-נחלתו של גד.'7 על כך יש תוספת במדרש לקח טוב: 'ומי קברו? הוא קבר עצמו.'8 על הכתוב 'ולא ידע איש [את קבורתו]' נאמר: 'י"א אף משה אינו יודע מקום קבורתו, שנאמר ולא ידע איש את קבורתו, ואין איש אלא משה, שנאמר: "והאיש משה עניו מאד".'9

העדר ידיעה ברורה על מקום קברו של משה וההתעניינות היתירה והמובנת בזיהוי איתורו באו לידי ביטוי באגדה התלמודית בדבר משלחת מיוחדת מטעם מלכות רומי שנשלחה לחפש את קברו. אולם הדבר לא עלה בידי המשלחת.10 מצוי גם מדרש שלפיו נוהלה המשלחת על-ידי אדריינוס קיסר עצמו, ש'הלך משם לארץ מואב למצוא קברו של משה רבינו, ראש לכל הנביאים, וצוה לחפר שם וחופרים בהר' וגו'.11 מדרש זה – בנוסף למסופר ב'ספרי' ובעוד מקומות – מראה אפוא לא על שגירת משלחת בלבד לחפש את קברו, אלא, כביכול, על מעין חפירה ארכיאולוגית, שאמנם בסופו של דבר, כאמור, לא הצליחה במשימתה לגלות את מקום הקבר המקודש והנערץ ביותר.12

על יסוד הנאמר בתורה ברור היה מכל-מקום, לפי מסורת חז"ל, שאת קברו של משה יש לחפש בהר העברים, שזוהה עם הר נבו.13 אף בתרגומים נקבע, ש'נבו – בית קבורתיה דמשה.'14


[ב]

והנה, למרבה התמיהה מצויה בידנו מסורת-אגדה, שיסודה, כנראה, ממקור תורת הסוד והקבלה, שלפיה מצוי קברו של משה לא במקום שצוין בתורה, אלא בחברון, במערת-המכפלה, ביחד עם קבורותיהם של האבות והאמהות. אגדה קבלית זו נמסרה בשינוי-נוסח במקומות שונים, והרינו להביא בזה, לצורך העניין, כמה מהם.


ב'ספר התמונה', שזמנו הוא המאה הי"ג,15 נאמר, שבמערת-המכפלה קבורים ה' זוגות: 'ג זוגות ידועות ושתים נסתרות', ולפי הפירוש שבצדו (מסופה של המאה ה-י"ג) של 'מקובל גדול' לספר זה


הנסתרות הם אדם וחוה משה וציפורה, ואע"פ שנא' במשה ויקבור אותו בגי, זהו למשל.
כי הנה פסוק אחר יש בזה שאמר ולא ידע איש את קבורתו. אלו ואלו דברי אלהים חיים. אמת שלא ידע איש את קבורתו, אבל המלאכים יודעים. והראיה שהכתוב אומר כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא. כלומר לא תבוא בעצמך, אלא יביאך במהרה, וזהו למה ששם נקבר משה על-ידי המלאכים, ועל ענין אדם וחוה יש לנו קבלה מדברי חז"ל.16


אגדה זו עברה, בשינויי-נוסח קלים, לילקוטים ולחיבורים שונים, כעדות מחבריהם.17 מחבר אחד, ר' אליהו הכהן, המספר על העברת משה לקבורה למערת-המכפלה על-ידי המלאכים, מביא גם סברה נוספת: 'ואפשר לומר בזה כוונה אחרת במאמר שהזכרתי "ולא ידע איש את קבורתו", אפילו משה. אף משה אינו יודע מקום קבורתו,18 שהכונה כיוון שנקבר מול בית פעור ורואה עצמו במערת המכפלה, אינו יודע עיקר מקום קבורתו, היכן.'19 וכבר ר' דוד, נכדו של הרמב"ם, כתב, שמשה קבור במערת-המכפלה, בפירושו על התורה לפ' חיי שרה 'ואקברה את מתי שמה', מצא משום רמז לכך, שהרי במלת שמה מצויות אותיות משה.20


[ג]

מן הראוי אפוא לראות מניין 'צמחה' מסורת-קבלה זו, העומדת בניגוד ממש לכתוב בתורה, ולבדוק אם אין שורשה של מסורת זו נעוץ כבר בתקופות קדומות. לשם זה מן הנכון לברר תחילה למי, לפי מסורת חז"ל, נועדה לקבורה מערת-המכפלה, ולאחר-מכן גם לראות אם יש בספרות חז"ל זיקה – ואם כן לבדוק מה טיבה – בין קברי האבות בחברון לבין משה וקברו.

לפי המכילתא דרשב"י21 נועדה מערת-המכפלה רק לאבות ולאמהות בלבד, 'שאין נכנס לקבר אבות אלא שלשה אבות ושלוש אמהות.'22 עם זאת ידעו קדמונינו, שלא רק האבות והאמהות קבורים במערכת-המכפלה, אלא אף אדם וחוה.23 זאת ועוד אחרת: האגדה המאוחרת יודעת לספר, שבגלל אדם וחוה מצא אברהם אבינו לנכון לקנות את מערת-המכפלה. הוא נכנס למערת-המכפלה, 'ומצא שם אדם וחוה שוכבים על המטות וישנים ונרות דולקי' עליהם וריח טוב אליה' כריח נחוח, לפיכך חמד את מערת המכפלה לאחזת קבר.'24

בהקשר לכך יש להזכיר כאן גם את ה'מסורת' על קברו של יוסף במערת-המכפלה. היא נזכרת כבר אצל אנטונינוס פלאקנטינוס (המאה הו'),25 וכנראה אינה אלא שיבושה של האגדה התלמודית (סוטה יג ע"א), שלפיה נכרתה גולגולתו של עשו במערת-המכפלה, ואת עשו הפכה האגדה ליוסף.26 אך אין זה מן הנמנע, שאכן היתה מסורת יהודית עממית על קבורתו של יוסף עם האבות במערכת-המכפלה, שכן לפי המכילתא27 אמר יוסף לאחיו 'וכשאתם מעלין אותי, קברו אותי בכל מקום שתרצו. מקובל אני שאיני [נ"א: אין אני] נכנס לקבר אבות.' מתוך כך סבור היה ש' קליין,28 שאכן לפי אמונת העם היה יוסף קבור עם האבות במערת-המכפלה. אם אמנם התהלכה אמונה כזאת בקרב ההמון היהודי, הרי זה בניגוד לנאמר ביהושע (כד: לב), שיוסף נקבר בשכם 'בחלקת השדה אשר קנה יעקב', ובניגוד למצוי אצל חז"ל,29 שיוסף אמר לאחיו 'משביע אני עליכם, ממקום שגנבתוני לשם תחזירוני, וכן עשו לו'; ופירשו חכמינו:30 'משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו.' חכמינו ראו את קברו של יוסף בשכם כאחד המקומות המקודשים ביותר לאומה, והוא נחשב ל'אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף.'31

ראינו אפוא, כי המסורת בדבר קברו של יוסף במערת-המכפלה לא היתה אלא מסורת עממית בלבד, ומשום שהיתה מנוגדת למסופר בתורה, לא נתקבלה על דעת חז"ל. מצד שני היתה מסורת שלפיה היו קבורים במערת-המכפלה גם אדם וחוה, ומסורת זו היתה מקובלת על חז"ל מכיוון שאינה מנוגדת לכתוב בתורה. מה שאין כן לגבי המסורת המאוחרת בדבר קברו של משה רבינו במערת-המכפלה, שעומדת בסתירה גמורה לדברי התורה.


[ד]

מה היתה אפוא הזיקה שבין קברי האבות בחברון לבין משה רבינו וקברו שבאה לידי ביטוי במסורת חז"ל?

על המסופר בדברים לד: א-ג, שהראה הקב"ה למשה לפני מותו 'את כל הארץ', אנו מוצאים בספרות חז"ל, שבין המקומות האלה היו גם קברי האבות: 'ומנין שהראה אף קברי אבות, תלמוד לומר "ואת הנגב". [ומנין] למדנו על קברי אבות שהם בנגב? שנאמר [במ' יג:כב] "ויעלו בנגב ויבא עד חברון".' זהו נוסח המכילתא,32 ואילו נוסח שונה במקצת מובא בספרי: 'ואת הנגב – מלמד שהראהו מערת המכפלה שאבות שוכבים בה. נאמר כאן "ואת הנגב", ונאמר להלן [במ' שם] "ויעלו בנגב ויבא עד חברון.'33

עד כאן בדבר הזיקה שבין קברי האבות לבין משה עצמו. נראה עכשיו מהו הקשר שבין קברי האבות לבין קברו של משה.

בין האגדות על הדין-והדברים שהיו למשה רבינו עם הקב"ה בדבר רצונו להיכנס לארץ לפני מותו אנו מוצאים גם כאלה שלפיהן טען משה 'הואיל ונגזרה גזרה שלא איכנס לארץ לא כמלך ולא כהדיוט, אכנס לה [כלומר, אליה] במחילת קיסריון שהיא מתחת לפמייס,'34 אולם הקב"ה לא נענה למשה וסירב לקבל משאלתו. לפי המדרש אנו למדים, שהיו בארץ עוד 'מחילות', שלא פורשו בשמן, שדרך אחת מהן ביקש משה להיכנס לארץ, באמרו, בין השאר: '...כך הכנס אותי במחילין לארץ',35 ושוב משאלתו לא נתקבלה. בקשתו של משה, לפי המדרש, נתבססה, כנראה, על כך, שאם ייכנס לארץ דרך 'מחילה' לא יעבור על ה'לאו' של הקב"ה ('לא תעבר את הירדן הזה'), ואכן, בסופו של דבר עלה בידו של משה – לפי האגדה – לקיים קשר עם הארץ באמצעותה של 'מחילה' דווקא. אנו מוצאים אגדה מתמיהה, שלפיה היתה 'מחילה' מסוימת בארץ, שהיתה מחוברת עם קברו של משה. בספרי36 נאמר: 'מחילה היתה יוצאת מקבורתו של משה לקבורתם של אבות, נא' כאן וימת שם ונא' להלן שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו [בר' מט: לא].'37 נראה, שמכאן מקור האגדה המדרשית, שעברה את גלגוליה השונים דרך האגדות המאוחרות יותר, בדבר קבורתו של משה רבינו, שהוטמן על-ידי המלאכים במערת-המכפלה, ביחד עם האבות. ה'מחילה' שימשה לפי האגדה מוצא נאות למילוי משאלתו של משה, ללא פגם ופגיעה בצו האלוהי 'לא תעבר את הירדן הזה', וה'מחילה' הפכה ל'קבר'.



[ה]

לכאורה, ניתן לסיים בכך את פרשת המסורת בדבר הזיקה המצויה בספרות חז"ל ובזו שלאחריה, שבין קברי האבות לבין קברו של משה. אך מסתבר, שבכך לא נסתיימה הפרשה, שכן אנו מוצאים במדרש38 אגדה תמוהה זו:

...ואותו יום אמר אהרן למשה: אחי! אמור לי מה אתה צריך ממני? אמר לו: המתן עד שנעלה בהר. לאחר שעלו, אמר לו: אחי, שמא פיקדון הפקיד הקב"ה עמך ומבקשהו ממך? אמר לו אהרן: משה אחי! אהל מועד וכליו מופקדין בידי, שמא חסרתי מעבודתם? אמר לו משה: מנורה ושבעת נרותיה מסר לך הקב"ה. והוא לא היה נותן בלבו שעל נשמתו הוא אומר: נר אלהים נשמת אדם [מש' כ: כז], ולא הרגיש בדבר. אמר לו משה: אהרן אחי, הגיע זמנך ליפטר מן העולם. כשמוע כך הניח ידיו על ראשו, והיה צועק ובוכה והיה קורא מקרא זה: (חזו) [וראו] מפעלות אלהים נורא עלילה על בני-אדם [תה' סו: ה], וכיון שרצו ליכנס במערה, אמר לו משה: אהרן אחי! שם מתו אברהם יצחק ויעקב, ואתה לובש בגדי כהונה?! שמא תטמא אותם? לבוש אתה בגדי אלעזר, ואלעזר ילבש בגדיך, ונכנס אני ואתה במערה, וכן עשה. כיוון שנכנסו, ראו נר דלוק ומטה מוצעת. אמר לו משה: אהרן אחי! עלה בזו המטה, ועלה. אמר לו: פשוט ידיך, ופשט. קפוץ עיניך – וקפץ. סתוך פיך, וכן עשה. ובאותה שעה יצאה נשמתו. כיוון שראה משה כך חמד מיתתו. אמר לו הקב"ה: חייך! כמו זה כן מות זה. כך תהיה מיתתך, שנאמר: כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו (דב' לב: ג).


אגדה זו אינה אלא אחת הנוסחאות בדבר פטירתו של אהרן והתפקיד הנכבד והקשה מבחינה רגשית שמילא בכך משה, על-פי פנייתו של הקב"ה, כדי להודיע לאחיו אהרן שהגיע זמנו למות. המדובר הוא, ככל הנראה, בפטירתו של אהרן בהר ההר, שבו נטמן ונקבר. אולם מצוי בסיפור-אגדה זה פרט המראה שוב על הזיקה שבין הר ההר לקברי האבות שבמערת-המכפלה. לשאלתו של אהרן מה משה מבקש ממנו הוא משיב לו: 'המתן עד שנעלה בהר'. אולם בהמשך הסיפור האגדי הזה ייאמר 'וכיוון שרצו ליכנס במערה [!] אמר לו משה: אהרן אחי, שם [!] מתו אברהם, יצחק ויעקב, ואתה לובש בגדי כהונה?' לפיכך הוא מבקש ממנו שיפשוט בגדיו מעליו, וימסרם לבנו אלעזר, ושוב: 'ונכנס אני ואתה במערה' [!]. לאחר שאהרן עשה כמצוות אחיו 'יצאה נשמתו', ומשה קינא בו על הדרך שבה מת ['חמד מיתתו'], והקב"ה מבטיח לו מיתה, ממש כזו של אחיו, שנאמר: 'כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמו' (דב' לב: נ). אם-כי סיפור-אגדה זה אינו מחוור דיו, נראה מכל-מקום, שהמדובר כאן בכניסה לתוך 'מערה', וכיוון שמשה אומר כי בה, במערה זו, מתו 'אברהם, יצחק ויעקב', הרי הדעת נותנת, שהכוונה כאן למערת-המכפלה, אם-כי סיפור-האגדה מסתיים במותו של אהרן בהר ההר.39 אולם לוי גינצבורג, כפי שמסתבר, הרחיק לכת בנדון, ובא לכלל מסקנה, שמקטע זה של האגדה אנו נמצאים למדים, לא שמשה רבינו קבור במערת-המכפלה, כפי שנראה לי, אלא שקברי שלושת האבות נמצאים על הר נבו (?!),40 הר המזוהה עם הר העברים בדברים לב: מט ('עלה על הר העברים הזה, הר נבו').41 אך קביעתו של גנצבורג, שהאבות קבורים על הר נבו, כלומר, ביחד עם משה רבינו, נראית כפליטת קולמוס, שהרי כאן לא מדובר כלל על הר נבו, אלא על הר ההר (ובכך אף מסתיים הסיפור האגדי!). לפיכך נראה לי, עם כל אי-הבהירות שבאגדה זו, שהמסופר בה על המערה ש'שם מתו אברהם, יצחק ויעקב': מערת זו אינה אלא מערת-המכפלה שבחברון!

וכאן מן הראוי להביא קטע ממדרש אחר, שלפי השערתי יש לו מן המשותף עם מה שהבאנו ממדרש תנחומא (שבמהדורת בובר). המדובר הוא על מדרש פטירת אהרן,42 ובו מצוי נוסח אחר במקצת, בשינויים ובתוספות, בעניין פטירתו של אהרן בהר ההר. שם נאמר בין השאר: 'ולא ידע [משה] היאך יאמר לו [לאהרן בדבר פטירתו]. אמר לו: אהרן אחי! למערה שאנו נכנסים לתוכה אין ראוי להיכנס שם [= עם ?] בגדי כהונ' שעליך, שמא יטמאו, והמערה נאה מאד, שמא מקברים ראשונים היו בה' וגו'. מה פירושה של הסיפה בדבר 'קברים ראשונים' שהיו בה? נראה לי, שלא נטעה אם נשער, שאף כאן אין הכוונה אלא ל'אבות', שהם היו ה'ראשונים' במערה. גם במדרש זה ('פטירת אהרן') מדובר על הר ההר, ושוב אין, לדעתי, להניח, שכוונת מדרש זה היא, שהאבות קבורים היו בהר ההר, או, לפי גירסת גינצבורג, בהר נבו (הר העברים). המסופר במדרש פטירת אהרן אינו, לדעתי, אלא חזרה או השלמה לאגדה המובאת במדרש תנחומא שבמהדורת בובר, ואף ממדרש זה, כך נראה לי, אנו למדים על הזיקה שהיתה לקברו של משה (שאליו צורף במדרש זה גם אחיו אהרן!) עם קברי האבות במערת-המכפלה.

הנה כי כן, רואים אנו שהמסורת העברית קבעה במשך הדורות, לאחר גלגולים שונים, שבמערת-המכפלה קבורים לא רק אבות האומה ואבי האנושות, אלא אף אבי הנביאים!

הערות שוליים:
מספרי ההערות נשמטו בההעתקה

סוטה יג ע"ב.
דב' לד: ו; השווה במ' כז: יב-יג; דב' לב: מט-נ; לג: כא.
במ"ר בלק, כ: כה.
פסיקתא רבתי, מהדורת מאיר איש-שלום, כא, דף קב ע"א.
ספרי דברים, מהדורת מאיר איש-שלום, דף קמז ע"א; מהדורת ל' פינקלשטיין, עמ' 418; פסחים נד ע"א.
מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא), מהדורת הרא"ם, דף סח ע"א. החשש לעשיית מקום הקבר למקום לעבודה זרה נמצא באגדה המדרשית גם לגבי אדם הראשון: '...יבואו כל הדורות ויקחואת עצמותי ויעשו אותן עבודה זרה' (מדרש הגדול לס' בראשית, מהדורת מ' מרגליות, עמ' קלא; פדר"א כ, בסופו). אף יעקב אבינו ביקש 'שלא ליקבר במצרים שלא יעשו אותו עבודה זרה' (בר"ר צו: ו), או בנוסח אחר: 'שלא יעשוהו המצרים אלוה' (מדרש לקח טוב, מהדורת בובר, לבר' מז: כט, דף קיד ע"א), וכן בילקוט שמעוני לבראשית, רמז קנו ('שלא יעשוני עבודה זרה').
ספרי דברים, מהדורת איש-שלום, שנז, דף קמט ע"ב; מהדורת פינקלשטיין, עמ' 428; ירוש' סוטה פ"א ה"י; תוספתא סיטה ד: ה; וראה: מ' איש-שלום, קברי אבות, עמ' 95. מעניין הוא פירושו של הראב"ע (לדב' לד: ו), הכותב: 'והנה דבר ברור כי במקום שמת משה שם קבורתו.'
וזאת הברכה, דף סז ע"ב.
ספרי, מהדורת איש-שלום, דף קמט ע"ב – דף קנ ע"א; מהדורת פינקלשטיין, עמ' 429-428; וראה גם סוטה יד ע"א; מדרש לקח טוב, שם.
ספרי שם, דף קנ ע"א; מהדורת פינקלשטיין, עמ' 429; וכן מדרש לקח טוב, שם.
וראה מ' איש-שלום, 'מדרש עשר גלויות', סיני, מג (תשי"ח), עמ' רב-רג. על משלחת זו בראשותו של אדריינוס ראה גם בתוספת ל'סדר עולם', כמובא אצל א' נויבאואר, סדר החכמים וקורות הימים, א, עמ' 175.
על כך ראה: ש' קרויס, 'הקיסר הדריינוס – הראשון לחוקי הארץ', השלוח, לט (תרפ"א), עמ' 433-421, 540-526.
דב' לב: מט.
בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל לבמ' לב: לח; וראה קרויס (לעי, הערה 12), עמ' 424, הערה 2. והעניין צריך עיון.
וראה ג' שלום, ראשית הקבלה, ירושלים-תל –אביב תש"ח, עמ' 181, הכותב, שמחברו אינו ידוע, אבל ברור הוא, שהספר חובר בקאטאלוניה סמוך לשנת 1250.
ספר התמונה המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה ולרבי ישמעאל כהן גדול... קארעץ תקמ"ד, דף ס ע"ב.
וראה ילקוט ראובני, וארשה תרמ"ד, עמ' 32-31; וכן שם, עמ' 148: 'ואע"פ שעל משה נאמר "ויקבור אותו בגי". זהו למשל, כי זה הפסוק מכחיש לזה שאומר: "ולא ידע איש את קבורתו".'
כמובא בספרות חז"ל; וראה המקורות לעיל, הערה 9.
מגלת צפונות, ג, אזמיר תרכ"א, דף קמד ע"ג.
וזה מה שנאמר שם, כלשונו: '...דבר אחר המכפלה: משום שהיא מערה [?] ואמרו רבותינו עליהם השלום למשה רבינו עליו השלום, קברו ה' יתעלה שם, כמו שאמר: "ואקברה את מתי שמה" [בר' כג: יג] שאם תהפך "שמה" יבוא "משה" ' (מדרש רבי דוד הנגיד, תרגם מערבית והוסיף מבוא והערות א"י כץ, ספר בראשית, ירושלים תשכ"ד. עמ' פד); המלים 'משום שהיא מערה' אינן מחוורות דיין, וראה שם הערת המהדיר.
מכילתא דרשב"י, מהדורת הופמאן, עמ' 40-39; מהדורת אפשטיין ומלמד, עמ' 47-46. הובא (בשם המכילתא) גם בפירוש הרמב"ן לבר' מט: לא (וראה פירוש הרמב"ן על התורה, מהדורת ח"ד שעוועל, עמ' רעד); וראה גם מדרש הגדול לבר' נ: כה, מהדורת מ' מרגליות, עמ' תתפד.
בילקוט תורה לר' יעקב סקילי (כ"י ששון) הנוסח קצת שונה, ובמקום 'שאין נכנס לקבר אבות' וגו' נאמר: 'שאין... נכנס במערה ליקבר בה' (וראה מכילתא, מהדורת אפשטיין ומלמד, עמ' 251).
בתלמוד: עירובין נג ע"א; סוטה י"ג ע"א; ב"ב נח ע"א. במדרש: בר"ר ד: י; פדר"א כ.
פדר"א לו (וארשה תרל"ט, עמ' 69); ובנוסח שונה במקצת: מדרש הגדול לבר' כג: ו, מהדורת מ' מרגליות, עמ' שפג-שפד.
וראה: מ' איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמ' 220.
וראה: מ' איש-שלום, קברי אבות, עמ' 82-81.
מכילתא דרשב"י, מהדורת הופמאן, עמ' 40-39; מהדורת אפשטיין ומלמד, עמ' 46, וכן עמ' 251, שהובא לעיל, הערה 22.
תולדות הישוב היהודי בא"י, עמ' 25, הערה 47. לפי המסופר בספרים החיצוניים נקברו גם בני יעקב במערת-המכפלה, כולל יוסף (עליו ראה בס' צוואות השבטים כ: ו). אולם בספר היובלים מו: ט-י נאמר, שיוסף לא נקבר, ביחד עם אחיו, במערת-המכפלה; ואין כאן המקום להאריך בפרשה זו.
מכילתא דר' ישמעאל, מהדורת האראוויטץ, עמ' 80; מהדורת מאיר איש-שלום, דף כד ע"ב.
סוטה יג ע"ב, וכן במקומות אחרים. וראה: מ' איש-שלום, קברי אבות, עמ' 79, הערה 3.
ראה מדרש הגדול לבר' לג: יט, מהדורת מ' מרגליות, עמ' תקפה; בר"ר עט: ז (וראה מתנות כהונה, שם); וראה גם ילקוט שמעוני לבר' לג: יט.
מכילתא דר' ישמעאל, מהדורת איש-שלום, דף נה ע"ב; מהדורת האראוויטץ ורבין, עמ' 84; וכן במכילתא דרשב"י, מהדורת אפשטיין ומלמד, עמ' 125.
ספרי, שנז, מהדורת איש-שלום, דף קמט ע"א; מהדורת פינקלשטיין, עמ' 426; ובשינוי-מה גם במדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא), דף סז ע"ב, מהדורת הרא"ם, עמ' 134: 'ואת הנגב – מלמד שהראה לו קברי האבות שבמערת המכפלה' וגו'. וכן ראה (על המסופר בדבר הליכתו של משה לקברי האבות כדי לספר להם על חורבן בית-המקדש) פתיחתא דאיכה רבתי, כד; מדרש איכה זוטא, מהדורת ש' בובר, דף לב ע"ב; וכן שם, נוסחה ב, דף מב ע"א.
מכילתא דר' ישמעאל, מהדורת איש-שלום, ב, דף נה ע"ב; מהדורת האראוויטץ ורבין, עמ' 183; מכילתא דרשב"י, מהדורת אפשטיין ומלמד, עמ' 124, וכן עמ' 240. מובא גם בילקוט שמעוני לדברים, רמז תתכ.
מדרש דברים רבה2, מהדורת ש' ליברמן, ירושלים תשכ"ה, עמ' 47.
בספרי דברים, מהדורת איש-שלום, שנז, דף קמט ע"ב; מהדורת פינקלשטיין, עמ' 428.
אגדה זו שבספרי מובאת גם בילקוט שמעוני, רמז תתקסה.
מדרש תנחומא (הקדום והישן), מהדורת ש' בובר, וילנה 1885, עמ' 132.
כאן נזכרו בצוותא המושגים 'הר' ו'מערה' (ראה גם להלן). אם אמנם – כפי השערתנו – הכוונה כאן ב'מערה' למערת-המכפלה, מן הנכון להעיר גם על הצעד הטופוגראפי של המערה. במקורותינו אנו מוצאים 'וישלחנו מעמק חברון. והלא אין חברון נתונה אלא בהר' (בר"ר פד: יג; וכן במדרש הגדול לבראשית, מהדורת מ' מרגליות, עמ' תרלד, ועיין שם ב'הערות'), והמדרש מצא תשובה לכך (וראה שם). וראה גם ב'תוצאות ארץ-ישראל' לתלמידו האלמוני של הרמב"ן (א' יערי, מסעות ארץ ישראל, עמ' 88). זה אשר לחברון. אולם מה בנוגע למקום מערת-המכפלה? המעניין הוא, שלפי המדרש גם המערה נמצאת בהר: 'הראהו הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורה בו' (דב"ר א: יד; מובא גם בילקוט שמעוני לדברים, רמז תתו; והועתק גם בס' מגלה צפונות לר' אליהו הכהן, ג, אזמיר תרכ"א, דף נה ע"ג. אך נראה לי, שניתן לפרש, שהכוונה כאן לעיר חברון שהיתה 'נתונה בהר', ואי-הבהירות נבעה מתוך טשטוש התחומים. ואכן, בימי-הביניים הבחינו בין מקומה של העיר לבין מקומה של המערה. ר' בנימין מטודילה כותב: 'אבל מדינת חברון היתה בהר והיא הריבה היום. ובעמק [!] בשדה המכפלה, שם העיר היום. ושם הבמה הגדולה שקורין ש' אברם', היינו, מערת-המכפלה. תלמידו האלמוני של הרמב"ן מודיענו אף הוא 'בחברון שם מערת המכפלה, קברי אבות, וחברון החדשה הנה היא סמוך למערה, וחברון הקדומה היתה למעלה בהר'. ובייחוד חשובה עדותו של ר' אישתורי הפרחי, הכותב: 'ונחל אשכול הוא לצפון ההר ששם היה חברון, ומערת האבות הקדושים ע"ה היא למזרח... ועתה העתיקו העיר מן ההר ובנאוה סביב המערה' (על מקורות אלו ואחרים, ראה: מ' איש-שלום, קברי אבות, ערך 'אבות ואמהות', עמ' 39 ואילך. בעניין זה עיין גם: ב' מייזלר [מזר], 'קרית-ארבע היא חברון', ספר היובל לב' דינבורג [דינור], עמ' 312).
L. Ginzberg, Legends of the Jews, VI (Notes), p. 162
וראה פרטים על כך בספרו הנ"ל של גינצבורג, ג, עמ' 444.
א' ילינק, בית-המדרש, א, עמ' 94-93.
ביבליוגרפיה:

כותר: מערת המכפלה וקבורתו של משה : לגלגולה של מסורת אגדה
מחבר: איש שלום, מיכאל
תאריך: טבת-אדר תשל"ב , גליון מ"א (ב)
שם כתב עת: תרביץ
הוצאה לאור : י"ל מאגנס
בעלי זכויות: י"ל מאגנס

שלום4
הודעות: 46
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי שלום4 » ג' אוקטובר 19, 2010 12:11 am

ישר כח על החומר המענין (ואני חשבתי שמצאתי איזה משהו חדש...)

ספר סופר וסיפור
הודעות: 53
הצטרף: א' יולי 11, 2010 12:48 pm

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי ספר סופר וסיפור » ג' אוקטובר 19, 2010 12:13 am

נסה פעם הבאה...

בן באג באג
הודעות: 205
הצטרף: א' ספטמבר 12, 2010 8:30 pm
מיקום: וירטואלישע שטעטעלע

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי בן באג באג » ג' אוקטובר 19, 2010 10:15 pm

מדר"ב בהמשך למ"שכ הר' יצחק ברנד
משה נקבר בגלות ובזכותו קיבוץ גלויות,
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?20 ... KS&page=33

היא שיחתי
הודעות: 3482
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' נובמבר 16, 2011 7:37 pm

מעניינא דפ"ה

זבול
הודעות: 92
הצטרף: ד' אוקטובר 16, 2013 12:38 am

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי זבול » ג' אוקטובר 29, 2013 10:12 pm


סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2640
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' יולי 01, 2015 11:22 pm

האם זה אומר שגם בארץ ישראל יהיה גלגולי מחילות רק פחות ומי שקרב יותר למערת המכפלה יצטער פחות??

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1413
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: משה רבינו קבור במערת המכפלה ???

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ב' אפריל 25, 2016 4:49 pm

ראיתי שהחכם הגרי"י סטל שליט"א דן בזה בספרו אוצר לב ס' ב'.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 20 אורחים