אסכם את הדיון (ואחדד ע"י זה קצת מן הדברים):
בדפוס ראשון של ספר המרדכי (קושטא רסט) נדפסו גם הלכות קטנות, כפי שהרי"ף חיבר על הלכות קטנות (הרי"ף חיבר גם על הל' טומאה, וככל הזכור לי אין במרדכי הנדפס).
ככל הידוע עד עתה, אין בכל כתה"י של ספר המרדכי שהגיעו לידינו הלכות קטנות מאת המרדכי. כת"י אחד (ורצ'ילי) או אחדים מכיל ליקוט מאוחר השונה מן הנדפס לחלוטין, ואחרים השלימו הלכות אלו מתוך חיבורים אחרים (כגון ספר התרומה וסמ"ק).
לעומת זאת, בכת"י של הספר מרדכי קטן, שחובר ע"י ר' שמואל שלטשטט כמה עשרות שנים לאחר הרצחו של ר' מרדכי ב"ר הלל, ישנו קיצור של ההלכות הקטנות שנדפסו במרדכי לפנינו.
בכתה"י של המרדכי קטן מופיעה עדות בין סוף החיבור ובין תחילתן של ההלכות קטנות (כמובא לעיל) - בחלק מכתה"י כתוב רק שעד כאן קיצור מרדכי ועוד הוא חיבר הלכות קטנות בדרך מקוצרת. לשון זו רק מחזקת את הטענה שר' מרדכי הוא לא זה שחיבר את הנוסח הארוך של ההלכות קטנות שנדפס עם ספרו, אך היא לא מלמדת מיהו המחבר.
ואולם, בכמה כת"י של המרדכי קטן מופיע המשך לעדות הנ"ל (וכפי שציין ר' יצחק סופר), ובה מתואר שר' שמואל גם חיבר את הנוסח הארוך, ויש להניח שהוא הנוסח הארוך שנדפס (ולא נוסח ארוך שאינו מוכר לנו), שכן הקיצור שכתב ר' שמואל נערך על בסיס הנוסח הארוך שנדפס.
יש לציין עפ"י עדותו של ר"י סופר, שבאחד מכתה"י מופיעה העדות הזאת (כולל העדות על חיבור הנוסח הארוך) בגוף ראשון, כאילו יצאה מתחת ידי ר' שמואל שלטשטט. לא ידוע לי האם מוכרת תופעה של הפיכת גוף שלישי לגוף ראשון, אבל יש סימוכין להשערה שהגוף ראשון הוא הנוסח המקורי, משום שהעדות נמצאת לפחות בקבוצת כת"י קדומים של מרדכי קטן, שנעתקו בסמיכות לחיבורו, ולא יתכן שרק במקרה כתבו כל המעתיקים את ההבהרה הזאת מדעתם, ולכן מסתבר יותר שר' שמואל בעצמו כתב אותה (ורוב ככל המעתיקים שינו אותה לגוף שלישי), ומסיבה לא ידועה בחלק מהנוסחים מופיעה העדות לגבי הנוסח הארוך ובחלקם לא, והנושא צריך בירור (אפשר שמשפט זה נוסף ע"י ר' שמואל עצמו בשלב מאוחר יותר על אף שכבר בתחילה הוא חיבר את הנוסח הארוך).
עוד יש לציין, שבכת"י של קיצור מרדכי שיצא מידי מחבר אחר שאינו ר' שמואל שלטשטט מופיע ליקוט בענייני הלכות קטנות שאינו זהה כלל לנוסח המופיע לפנינו בספר המרדכי. עובדה שמוסיפה לחזק את ההשערה שר' מרדכי לא כתב על הלכות קטנות. כוונתי לכת"י המתואר (ונסרק) כאן:
http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct& ... ase=NNLMSSהלשון "אני הדיוט" אינה מכריחה, ויתכן באמת שר' שמואל החזיק אחרי ר' מרדכי בעניין זה. יש לזכור שחיבורו טרם נחקר כראוי, וממנו נדפסו רק מסכתות ב"ק ושבת.
מעניין האם הבקיאים הגדולים באמת בכתה"י מכירים העתקות ושרידים של הנוסח הגדול, או עדויות וגליונות בשם הנוסח הארוך שעשויים להכריע מיהו מחברוֹ (ר' שמואל או מחבר אחר לא ידוע).