מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי כנסת ישראל » א' אוקטובר 18, 2015 2:46 pm

עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:הראב"ד ובעל המאורות סבורים שדין עומד מרובה הוא מדרבנן


ואם יסבור הראב"ד גם לענין פירצת י' אמות שאינה אוסרת את כל ההיקף אלא מדרבנן, א"כ מהו הגבול של רה"י מדאו', כיון שאפי' פרוץ מרובה עם פירצת י' הוי רה"י דאו'?

ואם כי יש לי קצת סייעתא שהראב"ד סובר שפירצת י' היא מדאו', כדמשמע מדבריו שהבאתי כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062#p241517

אמנם בהשלמה עירובין ד"ה כתב "לפום מסקנא דקי"ל פרוץ כעומד מותר, אפילו בדאורייתא נמי מותר. ומיהו כל פרוץ המרובה על העומד גבי שבת אינו אסור אלא מדרבנן, דהא פסי ביראות פרוץ מרובה על העומד הוא, ואי מדאורייתא אסור היכי שרו רבנן לטלטולי, דהא מקשינן כה"ג בפרק עושין פסין וכו' ומדשרינן התם פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לרבי יהודה, ש״מ דכל פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לא מיתסר גבי שבת אלא מדרבנן. ומאי דאמרינן גבי פלוגתייהו בפרוכ"ע בשלהי פרקין הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובא או גדור רובא, דאלמא מדאורייתא מיתסר, תרגומא אכלאים ואסוכה, אבל בשבת לא מיתסר מדאורייתא, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר",
הרי דגם פרומ"ר וגם פירצת י' אמות אינם אוסרים מדאו' גבי שבת, והוי רה"י גמורה מדאו'.
וצ"ע מה הגבול.


בדעת הראב"ד בדין פרצה עשר יש לנו מבוכה גדולה, דהנה דעת הראב"ד המובא בראשונים לקמן דף ט"ו ע"ב ובריש פרק עושין פסין דהך דינא דפרוץ מרובה על העומד לא מהני הוא דין דרבנן, ומדאוריתא גם בפרוץ מרובה על העומד חשיב מחיצה עי"ש.
ולדבריו אתי שפיר טפי דפרצה עשר הוי דאורייתא, דהיינו דמדאורייתא כל פחות מעשר דחשיב פתח הוי כסתום, ומשום הכי א"צ עומד מרובה, אלא דמדרבנן בעי עומד מרובה או עומד כפרוץ, אבל כלפי הדאורייתא יתכן דלא מהני בזה כלל, ומשום הכי בעי שלא תהא פרצה עשר גם במקום עומד מרובה.
ולכאורה מוכרח כן בדעת הראב"ד דאם מדאורייתא א"צ עומד מרובה ואין צריך פרצות עשר, א"כ יהני ד' קונדסים ליהוי מחיצה וזה לא יתכן, אך באמת זה קשה בלא"ה גם אי בעי פרצה עשר דמ"מ בפחות מעשר יהני ד' קונדסים, ואמנם לשון הריטב"א "ויש מי שתירץ בזה דמדאורייתא אפילו פרוץ מרובה על העומד כשר כיון שיש במקום אחד שיעור רחב מחיצה", והיינו לכאו' אמה דפסי ביראות, דבעינן בכל רוח שיעור רוחב מחיצה מכל צד, אלא דהא גופא צ"ב מנין המקור לזה.
וראיתי מהראב"ד בתורת כהנים בפרשת נגעים ספ"ח שמבואר מדבריו להדיא דפרצה עשר דאו', עי"ש שכתב וזה לשונו: "דכיון דכגריס שיעור מקום נתק הוא, הויא ליה ההיא שיטה כמחיצת מבוי או מחיצת חצר שנפרצה ביותר מעשר, שאעפ"י שהעומד מרובה על הפרוץ אסור אף כנגד העומד, בין לענין שבת בין לענין כלאים, דכולה מחיצה בטלה לה".
[ומבואר עוד בדבריו דגם בכלאים לא מהני בפרצה עשר כנגד העומד, והוא דלא כמתני' בכלאים פ"ד, וכמו שהקשו כן הראשו' על שיטת רש"י כאן, עיין בתוס' ישנים ובתוס' הרא"ש ובספר ההשלמה ואין כאן מקומו להאריך].
אך קשה טובא דלכאו' מוכרח בדעת הראב"ד דגם פרצה פחות מעשר הוא רק דין מדרבנן ומדאוריתא סגי בפרוץ מרובה גם בפרצות פחות מעשר, דהנה בגמ' לעיל דף י' ע"א אמרינן דמדלא מהני צוה"פ ליותר מעשר לא מהני גם לפרוץ מרובה עי"ש, וא"נ דפרצה עשר הוא מדאו' ופרוץ מרובה מדרבנן, הרי ליכא ראיה כלל, דאפשר דצוה"פ מהני לפרצה דרבנן אע"ג דל"מ לפרצה דאו', וע"כ דפחות מעשר נמי דרבנן.
ולכאו' מוכח כן מעצם דברי הראב"ד שהוכיח כשיטתו מפסי ביראות, והא פסי ביראות לרבי יהודה שרי גם ביותר מעשר, אף דלא פליג במחיצות דעלמא, וא"כ להראב"ד שהשוה פסי ביראות למחיצות דעלמא לענין פרו"מ ה"ה שיש להשוות לענין יותר מעשר, וע"כ דס"ל להראב"ד כהנך אחרונים דס"ל דגם פרצה עשר אינו אלא מדרבנן , וזה תימא.
והנראה בכל זה, דהנה בעיקר שיטת הראב"ד דפרו"מ אינו אלא מדרבנן, הקשו רבותינו הראשונים מהא דאמרינן "הכי אמר רחמנא לא תפרוץ רובא", ונדחקו טובא ד"זהו מדינא דרבנן דרחמנא אגמריה למשה מסיני שכן עתידין חכמים לתקן", ועיין ברשב"א בדף ט"ו ע"ב מה שכתב בזה.
ואמנם מצאנו אצל בני מקומו של הראב"ד ה"ה חכמי פרובינצא ההשלמה והמאורות [לעיל דף ה' ע"ב] שהלכו בדעתו זו דפרו"מ מדרבנן, וכתבו בזה וזה לשונם "ומיהו כל פרוץ המרובה על העומד לגבי שבת אינו אסור אלא מדרבנן, דהא פסי ביראות פרוץ מרובה על העומד הוא, ואי מדאורייתא אסור היכי שרו רבנן לטלטולי, וכו' אלמא כל מילתא דמדאורייתא אסור לא הוה שרינן גבי פסי ביראות, ומדשרינן התם פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לרבי יהודה, ש"מ דכל פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לא מיתסר גבי שבת אלא מדרבנן, ומאי דאמרינן גבי פלוגתייהו בפרוץ כעומד בשלהי פרקין הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא או אל תפרוץ רובא, אלמא מדאורייתא מיתסר, תרגמא אכלאים ואסוכה, אבל בשבת לא מיתסר מדאוריתא משום דלא דמי לדגלי מדבר" עכ"ל.
[וכן כתב מדנפשיה בפני יהושע סוכה דף ז' ע"א דרה"ר לא הוי משום דלא דמי לדגלי מדבר, ולא גרע מפסי ביראות, וכן נ"ל ברור בכל הסוגיא דעירובין דכי אגמריה רחמנא למשה היינו וכו' היינו לענין דלהוי רשות היחיד גמור לחייב הזורק לתוכו, או דעיקר הלכתא מדאורייתא היינו לענין כלאים, עיין שם].
ונראה ברור דזה ג"כ כוונת הראב"ד, דודאי פרוץ מרובה ויותר מעשר הוי דאורייתא לגבי כלאים וסוכה, ולפי דבריהם גם לגבי שבת לא הוי רשות היחיד דאוריתא בפרצה עשר, ונפ"מ לפטור בזרק מרה"ר לתוכה, דכיון דפרץ רובה לא הוי רשות היחיד ופטור. ומ"מ רה"ר לא הוי מדאו' משום דלא דמי לדגלי מדבר. ולפי"ז גם פרצה עשר היא מדאו' לבטל תורת רשות היחיד, [וממילא יאסר טלטול מדרבנן דאסרו לטלטל בכרמלית], אלא דלאפוקי מתורת רה"ר לא מהני משום דלא דמי לדגלי מדבר.
וזהו הכוונה דבמקום דאיכא עכ"פ מחיצה חשובה, שוב לא הוי רשות הרבים דלא דמי לדגלי מדבר, ומותר מדאו' לטלטל בה ד' אמות, ולזרוק מרה"ר לתוכה, אבל וודאי רשות היחיד מדאורייתא נמי לא הוי עד שיהא מוקף מחיצות מעלייתא בעומ"ר ופרצות עד עשר, וא"ש היטב דעת הראב"ד.
אלא דצ"ע טובא א"כ בפסי ביראות אמאי הזורק לתוכן חייב, וצ"ל דלעשות רה"י די בהכי, אבל לאפוקי מרה"ר לא, אם לא שבלא"ה לא היה דומה לדגלי מדבר, וצ"ע.
[עוד צ"ע לשיטת הראב"ד וכמו שפירשוהו המאורות וההשלמה א"כ ירושלים אחר שנפרצו בה פרצות מאי טעמא הוי רשות הרבים, הא וודאי היה בה שיעור רוחב מחיצה כל דהוא, ושוב לא דמי לדגלי מדבר, וצ"ע].
אמנם עכ"פ לדינא יש לנו שיטת ההשלמה והמאורות ולהנתבאר זה ג"כ שיטת הראב"ד, שגם במקום פרצה עשר אינו רשות הרבים דאו', ונפ"מ לדינא.

זקן ששכח
הודעות: 2648
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' אוקטובר 18, 2015 9:58 pm

ועוד דעה יחידאית:
viewtopic.php?f=7&t=24342

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ב' אוקטובר 19, 2015 7:44 pm

מלך שלם כתב:יראים דעדים זוממים [לא משלם לנידון. כמדו' שמכריע כן לדינא].

בחו"ב מכות ה' א' מביא מזכיר את היראים מעיר על היראים מגמ' מפורשת. [הוא כותב שהיראים לא מצא מפורש דין זה שמשלמים לנידון ולא שהיראים סובר כן לדינא].

---

כיון שהרב עושה חדשות באשכול אחרת לינקק לכאן מצאתי לנכון לצרף בזה דברי החו"ב. (ולהעיר שצויין בספר שזה מ"הערות").
קבצים מצורפים
Capture.PNG
Capture.PNG (144.32 KiB) נצפה 3522 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אמסטרדם ב ה' ינואר 07, 2016 9:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גבול ים
הודעות: 672
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי גבול ים » ג' אוקטובר 20, 2015 9:50 am

שיטת הראב"ן שגב כלי חרס נטמא ממגע טומאה מגבו

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' אוקטובר 20, 2015 10:34 am

כנסת ישראל כתב:בדעת הראב"ד בדין פרצה עשר יש לנו מבוכה גדולה... וע"כ דס"ל להראב"ד כהנך אחרונים דס"ל דגם פרצה עשר אינו אלא מדרבנן...


דין פירצה עשר מדרבנן אינו רק באחרונים, כ"כ הריטב"א (עירובין יז ע"ב ד"ה גבהן): "והנכון דכל עומד [שהוא] דבר חשוב אינו מתבטיל באויר הכא והכא מדאורייתא, והראיה ממחיצת כלאים שאמרו לעיל (טז ע"א) שמד' טפחים ולמעלה מותר לזרוע כנגדו, ואע"פ שפרוץ מרובה עליו מכל צד, ורבנן הוא דאחמירו לענין שבת", עכ"ל. ועוד כתב קודם לכן (שם טז ע"א ד"ה שלש) לענין שבת: "דפרצה ביותר מעשר או פרוץ מרובה על העומד, אוסר כל המבוי וכל החצר, מפני שמוציאו מרשות היחיד ועושה אותו כרמלית, וזה ברור, וכן הסכימו כל המפרשים ז"ל", עכ"ל. ונמצא שמקום המוקף מחיצות שלמות שיש בו פירצה גדולה מעשר, אינו אסור בטלטול אלא מדרבנן. וכתב על כך בשו"ת בית אפרים (חאו"ח סי' כו, לח ע"ב): "נראה דכרמלית לאו דוקא, דכרמלית הזורק לתוכו פטור, וחצר שנפרצה ביותר מעשר אפילו משני רוחות אסור בטלטול ומכל מקום הזורק לתוכו חייב, דמכל מקום לא נפיק מכלל רה"י לענין זה".
ועוד כתב כן בתוס' רא"ש (יז ע"ב ד"ה ארבעה): "והא דפרצה יותר מעשר אוסרת כל ההיקף ואפילו הוא גדול הרבה, מדרבנן הוי".
וראה גם מה שדייקו ערוך השולחן (או"ח סי' שסב סע' כה-כו) והחזו"א (או"ח הל' עירובין סי' קיא ליקוטים סי' ד' ס"ק ה) מדברי התוספות (וכדברי התוספות נקטו גם הריטב"א, הר"ן, פסקי הרי"ד, והרשב"א באחד מהתירוצים. ואפשר לדייק כן גם מהרמב"ם).

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ג' אוקטובר 20, 2015 2:57 pm

עדיאל ברויאר כתב:
כנסת ישראל כתב:בדעת הראב"ד בדין פרצה עשר יש לנו מבוכה גדולה... וע"כ דס"ל להראב"ד כהנך אחרונים דס"ל דגם פרצה עשר אינו אלא מדרבנן...


דין פירצה עשר מדרבנן אינו רק באחרונים, כ"כ הריטב"א (עירובין יז ע"ב ד"ה גבהן): "והנכון דכל עומד [שהוא] דבר חשוב אינו מתבטיל באויר הכא והכא מדאורייתא, והראיה ממחיצת כלאים שאמרו לעיל (טז ע"א) שמד' טפחים ולמעלה מותר לזרוע כנגדו, ואע"פ שפרוץ מרובה עליו מכל צד, ורבנן הוא דאחמירו לענין שבת", עכ"ל. ועוד כתב קודם לכן (שם טז ע"א ד"ה שלש) לענין שבת: "דפרצה ביותר מעשר או פרוץ מרובה על העומד, אוסר כל המבוי וכל החצר, מפני שמוציאו מרשות היחיד ועושה אותו כרמלית, וזה ברור, וכן הסכימו כל המפרשים ז"ל", עכ"ל. ונמצא שמקום המוקף מחיצות שלמות שיש בו פירצה גדולה מעשר, אינו אסור בטלטול אלא מדרבנן. וכתב על כך בשו"ת בית אפרים (חאו"ח סי' כו, לח ע"ב): "נראה דכרמלית לאו דוקא, דכרמלית הזורק לתוכו פטור, וחצר שנפרצה ביותר מעשר אפילו משני רוחות אסור בטלטול ומכל מקום הזורק לתוכו חייב, דמכל מקום לא נפיק מכלל רה"י לענין זה".
ועוד כתב כן בתוס' רא"ש (יז ע"ב ד"ה ארבעה): "והא דפרצה יותר מעשר אוסרת כל ההיקף ואפילו הוא גדול הרבה, מדרבנן הוי".
וראה גם מה שדייקו ערוך השולחן (או"ח סי' שסב סע' כה-כו) והחזו"א (או"ח הל' עירובין סי' קיא ליקוטים סי' ד' ס"ק ה) מדברי התוספות (וכדברי התוספות נקטו גם הריטב"א, הר"ן, פסקי הרי"ד, והרשב"א באחד מהתירוצים. ואפשר לדייק כן גם מהרמב"ם).

כל דבריך תמוהים במחכ"ת, דברי הרטב"א הראשונים שהבאת מדבר על אתי אוירא ולא על פרצה עשר, והדברים הבאים הם ראי' לסתור, כמובן, והבית אפרים נדחק ליישב.
וכן מפורש להדיא בריטב"א דף מ"ז ע"ב "לפי שבירושלים נפרצו פרצות, וכל שיש פרצה ביותר מעשר הו"ל כאילו כולו פרוץ", הרי מבואר דס"ל דפרצה עשר עביד רה"ר מדאורייתא כאילו פרוץ במלואו.

ודברי התוס' הרא"ש כבר נודע לדחות דהתם בפסי ביראות שאני.
סוף דבר אין לנו ראשונים להדיא דס"ל פרצת עשר דרבנן לבד המאורות וההשלמה בדעת הראב"ד ודבריהם צ"ע כמש"כ. וא"כ נפל בבירא לימוד זכות על ישראל בהלכתא רבתא לשבתא שכתב מרן החזו"א.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' אוקטובר 20, 2015 4:15 pm

במחכ"ת, אבל אין ללמוד מדברי הריטב"א כפי שלמדת, אלא רק שהוא אסור בטלטול, דהיינו שדי אפילו בפירצה עשר כדי לעשות כאילו היה פרוץ לגמרי, ואין ללמוד מזה אם אסור מדאורייתא או מדרבנן.

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ג' אוקטובר 20, 2015 5:48 pm

הנידון איזו פרצות היו בירושלים [שלגביה מפורש שפרצתן מדאו'] להבית אפרים והחזו"א פרצתן ברובו, וברבינו חננאל ובריטב"א מפורש שפרצתן בעשר.

ציפורן
הודעות: 313
הצטרף: ש' אוקטובר 17, 2015 10:38 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי ציפורן » א' אוקטובר 25, 2015 6:12 pm

בימים שעיני ישראל נשואות להר הבית- נציין איפה את דברי הרדב"ז ( שו"ת ח"ב סי' תרמ"ח)
ושם כותב--ותו דלא אוכל לצייר שתהיה השכינה מצויה בזמן הזה בכותל מערבי בין טומאת העכו"ם, ומה שארז"ל
לא זזה שכינה מכותל מערבי דומה למה שאמרו שכינה במערב, רוצה לומר במערבו של עולם, וצד מערב נקרא כותל מערבי,...
ולפי שכותלי בית המקדש מכוון כנגד עולם העליון, וכותל מערבי מכוון כנגד השכינה ולכן לא חרב עד היום הזה.. עיין שם
בחוברת ידון משה ח"י כתב שמרן שר התורה הגרח"ק שליט"א כתב לו --לא מסתבר לומר כן, שבכל המדרשים ובזוה"ק משמע שעד היום ממש לא זזה שכינה עכ"ד.

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ג' אוקטובר 27, 2015 3:38 pm

בכל בו וארחות חיים כתבו ששכירות מגוי לענין עירוב בפרוטה, והוא נגד הגמ' וכל הראשונים. וקצ"ע שיהי' ט"ס בשניהם.

התעוררתי לחשוב בעקבות זאת האם יש מושג של פחות מפרוטה בדמים, או רק בשוה פרוטה וכמש"כ הראשו' באגוז ותמרה.
ולא מצאתי מקור ברור.

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 27, 2015 4:43 pm

כנסת ישראל כתב:בכל בו וארחות חיים כתבו ששכירות מגוי לענין עירוב בפרוטה, והוא נגד הגמ' וכל הראשונים. וקצ"ע שיהי' ט"ס בשניהם.

התעוררתי לחשוב בעקבות זאת האם יש מושג של פחות מפרוטה בדמים, או רק בשוה פרוטה וכמש"כ הראשו' באגוז ותמרה.
ולא מצאתי מקור ברור.


יש כידוע נדון ארוך על פחות משו"פ בצדקה

גבול ים
הודעות: 672
הצטרף: ד' יולי 29, 2015 1:47 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי גבול ים » ד' אוקטובר 28, 2015 9:19 am

כנסת ישראל כתב:בכל בו וארחות חיים כתבו ששכירות מגוי לענין עירוב בפרוטה, והוא נגד הגמ' וכל הראשונים. וקצ"ע שיהי' ט"ס בשניהם.


כידוע ספר כלבו לקוח מהא"ח, אולי יש כאן כדמות ראי' על אופיו של מחבר הכלבו.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 08, 2015 8:58 pm

דעה יחידית ומיוחדת:
ז"ל הראבי"ה בסי' תסד: וגם המושכנין שידוע דעת הגוי להחליטן, דמוכח במסכת עבודה זרה דהוו כלקוחים, בעי טבילה. וכל שאר משכנתא נשאר בתיקו. ונראה לי דלא הוי כמו תיקו דאיסורא, שאין כאן איסורא, ולשאר מצות נמי שהם חובה עליו לא דמי, דאי בעי פטר נפשיה ושתי בכוס אחר. הילכך לא בעי טבילה, ולא אמרינן יטבילם מספיקא בלא ברכה.

וכן הובא בשמו בהגמ"י פי"ז מהל' מאכ"א ה"ו, ודן בזה האבנ"ז או"ח סי' תיח.

והנה, אם הראבי"ה ס"ל דטבילת כלים דאו', לא מצאנו ידינו ורגלינו עם חידוש כזה, להקל בספק בגוונא שיכול לפטור עצמו מהמצווה מצד אחר, כגון לא ללבוש ד' כנפות וכו', (וכלש' הר"מ בהל' ברכות "יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה, לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות, ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב, וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה").

אבל אף אי ס"ל דטבילת כלים דרבנן, ומ"מ בתיקו דאיסורא אזלי' לחומרא, יש בזה חידוש גדול דבגוונא דאי בעי פטר נפשיה כבר יהיה סיבה להקל.

ונפק"מ, בספק חיוב נט"י כשהדין לחומרא מאיזה טעם, הרי נימא ג"כ אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, ואילו בשבת שחייב לאכול יהיה חייב ליטול ידיו.

וצע"ג.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 09, 2015 11:57 pm

עושה חדשות כתב:ז"ל הראבי"ה בסי' תסד: וגם המושכנין שידוע דעת הגוי להחליטן, דמוכח במסכת עבודה זרה דהוו כלקוחים, בעי טבילה. וכל שאר משכנתא נשאר בתיקו. ונראה לי דלא הוי כמו תיקו דאיסורא, שאין כאן איסורא, ולשאר מצות נמי שהם חובה עליו לא דמי, דאי בעי פטר נפשיה ושתי בכוס אחר. הילכך לא בעי טבילה, ולא אמרינן יטבילם מספיקא בלא ברכה.
עושה חדשות כתב:(וכלש' הר"מ בהל' ברכות "יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה, לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות, ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב, וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה").


עי' בגי' רעק"א ביו"ד ריש הל' מזוזה דס"ל דמה"ט הוא דפסקי' דכשאין לו אפשרות לתפילין ומזוזה אלא רק לאחד מהם, יעדיף התפילין שהם חובה גמורה, משא"כ מזוזה שאינה חובה אלא למי שיש לו בית. והביא כן מלש' הירו' דמזוזה גרעה מתפילין מדאינה נוהגת ביורדי הים וכו'.

וחזי' דיש בזה נפק"מ לדינא בין מצוות שהם לעולם חובה ובין מצוות דאי בעי פטר נפשיה.

וכמובן דאין בזה הסבר לחידושו הגדול של הראבי"ה שיהיה בזה נפק"מ בהל' ספיקא דאו' לחומרא או בהל' תיקו דאיסורא לחומרא בדרבנן.

כנסת ישראל
הודעות: 390
הצטרף: ה' ינואר 06, 2011 3:04 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי כנסת ישראל » ג' נובמבר 10, 2015 9:56 am

אתה יוצא מנקודת הנחה שאסור להשתמש בכלי שאינו טבול, אך יתכן שדעת ראבי"ה כדעת הרי"ד בפסקיו ע"ז ע"ב שאין איסור כזה ועיין בפסקי הריא"ז שם.
ועיין בביה"ל סי' שכ"ד, דגם הסוברים דטבילת כלים דאו' [כמו ראבי"ה עצמו באותו סימן בהמשך], מ"מ האיסור להשתמש הוא לכו"ע מדרבנן.
ל"ע בכל דברי הראבי"ה שם אם יש סתירה לדברים.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 10, 2015 7:49 pm

כנסת ישראל כתב:אתה יוצא מנקודת הנחה שאסור להשתמש בכלי שאינו טבול, אך יתכן שדעת ראבי"ה כדעת הרי"ד בפסקיו ע"ז ע"ב שאין איסור כזה ועיין בפסקי הריא"ז שם.
ועיין בביה"ל סי' שכ"ד, דגם הסוברים דטבילת כלים דאו' [כמו ראבי"ה עצמו באותו סימן בהמשך], מ"מ האיסור להשתמש הוא לכו"ע מדרבנן.
ל"ע בכל דברי הראבי"ה שם אם יש סתירה לדברים.


זאת לא נקודת המוצא שלי. אדרבה להדיא כ' הראבי"ה "שאין כאן איסורא". הנידון הוא לגבי ה'חובה' שבזה פטר הראבי"ה בספק מכח דאי בעי פטר נפשיה, וזה צע"ג. ואם כוונתך לחלק דהחובה לטבול היא מדאו' ואילו האיסור להשתמש הוא מדרבנן, שפיר קאמרת. (אלא דהחו"ב הק' בזה מגמ' מפו' דס"ד דבעי הערב שמש, ואם אין איסור השתמשות אלא רק חובת טבילה, מאי ס"ד דבעי הערב שמש). אבל זה אילה"ק מה הועיל הראבי"ה שפטרו מהחובה, דסו"ס הא איכא איסור השתמשות, ולהוכיח מינה דדעת הראבי"ה כהרי"ד, די"ל דהאיסור הוא כתוצאה מאי קיום החובה, ואם אין חובה אין איסור.
דו"ק בכ"ז כי קיצרתי.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' נובמבר 10, 2015 7:59 pm

עושה חדשות כתב:(וכלש' הר"מ בהל' ברכות "יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין וסוכה ולולב ושופר ואלו הן הנקראין חובה, לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות, ויש מצוה שאינה חובה אלא דומין לרשות כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה ישב, וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה").
עי' בגי' רעק"א ביו"ד ריש הל' מזוזה דס"ל דמה"ט הוא דפסקי' דכשאין לו אפשרות לתפילין ומזוזה אלא רק לאחד מהם, יעדיף התפילין שהם חובה גמורה, משא"כ מזוזה שאינה חובה אלא למי שיש לו בית. והביא כן מלש' הירו' דמזוזה גרעה מתפילין מדאינה נוהגת ביורדי הים וכו'.
וחזי' דיש בזה נפק"מ לדינא בין מצוות שהם לעולם חובה ובין מצוות דאי בעי פטר נפשיה.


אמנם בד' הירו' היה אפשר לפרש דהחומר של תפילין על מזוזה שאינה נוהגת במפרשי הים וכו' זה על דרך "עשה שאין שווה בכל", (וחידוש הוא שזה יהיה סברא גם בקדימויות ולא רק בילפותות, וכן חידוש הוא לומר דהעשה אינו שווה בכל משום מפרשי הים, שאף הם בביתם ביבשה חייבים במזוזה). אבל ברעק"א מבו' ל"כ דפי' בסברתו את ד' הרמ"א על תפילין שהם "חובת הגוף", וציין לד' הרמ"א באו"ח סי"ז, ודו"ק.

וע"ע שבת קלא: הואיל ובידו להפקירן, דמכשירין דמזוזה וציצית לא דוחים את השבת אף לר"א, ואפשר שהכוונה על הדרך הנ"ל.

אלא דאף לו יהיבנא דחומר בתפילין ממזוזה משום דאי בעי פטר נפשיה, י"ל דאי"ז שייך לומר כן על טבילת כלים. דשאני מזוזה וציצית דהיה ראוי לכל אחד שיהיה לו מזוזה וציצית ובאה התורה והגבילה את החובה לפי הבתים והבגדים, אבל טבילת כלים אי"ז מצווה שהיתה מתאימה בסתמא לחייב כל אחד, וכל סיבת חיובה הוא השימוש בכלי, וא"כ אין כאן קולא בהא דאי בעי פטר נפשיה. אמנם הרמב"ם נקט כדוג' מזוזה ומעקה, (ועי' רבינו מנוח שהוסיף דוגמאות), ומצוות מעקה ג"כ אי"ז קולא מיוחדת לומר שמי שאין לו בית פטור ממנה, ודמיא ממש לטבילת כלים לענין זה.
יש להוסיף, דהנה מבו' בראש' דד' ר"ת שנשים מברכות על מצ"ע שהז"ג, ה"ה בברכה על ציצית בטלית שאולה, ולכאו' מנא להו לומר דאי"ז פטור גמור והפקעה על כל המצוה, וכעין ג' כנפות, ונראה אולי דזה מכח הסברא הנ"ל דהר"ז דבר ראוי לחייב כל יהודי בציצית, אלא דהתורה הקילה למי שאין לו בגד או שהבגד רק שאול לו, (ומה"ט המצווה הזו אינה דומה לחובה גמורה אלא דומה קצת לרשות כלש' הר"מ), ולכן זה דומה לפטור נשים ולא לפטור ג' כנפות וכד'.

הצב''י
הודעות: 32
הצטרף: ג' אפריל 02, 2013 3:02 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי הצב''י » ד' נובמבר 11, 2015 12:58 am

המהר"ח או"ז גם יש לו כמה דברים ייחודים [כבר היה אשכול עליו בעבר]
ואולי כבר נרשמו הדברים כאן באשכול:
א, שתלמידים היושבים בישיבה פטורים מכל המצוות, ומברכים על תפילין וציצית כדרך שנשים מברכות על מצות עשה שהזמ"ג.
ב, לענין סוכה שיכול לאכול [או לישון] בחוץ, אם רגיל בכך.

יש תשובה לאחד מבעלי התוס', שאשה שאין לה וסת קבוע, אינה צריכה לפרוש סמוך לוסת, [הובא בנתיבות אדם לג"ר מתתיהו דייטש בתשובתו לענין ימי המבוכה ואין הספר תח"י כעת].

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 15, 2015 12:53 am

תוס' מהר"ם ור"פ ביבמות: נידה פוטרת צרתה!
מצו"ב התוס', ומצו"ב התייחסות של חכ"א.
קבצים מצורפים
תוספות מהרם ורבינו פרץ.PDF
(137.67 KiB) הורד 168 פעמים
נדה פוטרת צרתה.PDF
(178.34 KiB) הורד 178 פעמים

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' נובמבר 15, 2015 7:45 pm

ייש"כ ר' עושה חדשות.

עת_ללמוד
הודעות: 9
הצטרף: ש' אוקטובר 31, 2015 8:38 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עת_ללמוד » א' נובמבר 15, 2015 9:03 pm

]שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).


יש ספר כמדומני ששמו ברכות שנשתקעו או משהו כעי"ז שם מביא מסידורים עתיקים מאר"י ברכות על כל המצוות בין אדם לחברו וכדו' כמו"כ יש לציין לשו"ע של הרב מקאמרנא שכותב שמצווה להרבות כמה שיותר בברכות ובכול מצווה שעושה יאמר בשם ומלכות על מצווה זו, הפלא ופלא

עת_ללמוד
הודעות: 9
הצטרף: ש' אוקטובר 31, 2015 8:38 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עת_ללמוד » א' נובמבר 15, 2015 9:58 pm

]שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).

יש ספר כמדומני ששמו ברכות שנשתקעו או משהו כעי"ז שם מביא מסידורים עתיקים מאר"י ברכות על כל המצוות בין אדם לחברו וכדו' כמו"כ יש לציין לשו"ע של הרב מקאמרנא שכותב שמצווה להרבות כמה שיותר בברכות ובכול מצווה שעושה יאמר בשם ומלכות על מצווה זו, הפלא ופלא

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 15, 2015 10:07 pm

למיטב זכרוני ספרו של צבי גרונר, ברכות שנשתקעו יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק כך שאמור להיות באוצר

טריד בגירסיה
הודעות: 198
הצטרף: ג' מרץ 10, 2015 6:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי טריד בגירסיה » ב' נובמבר 16, 2015 3:29 am

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני ספרו של צבי גרונר, ברכות שנשתקעו יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק כך שאמור להיות באוצר

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?155356

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 19, 2015 2:06 am

דעת הרא"ה שאכילת בשר אדם אסורה בלאו (לדעת הרמב"ם [וכמדומני עוד ראשונים] אסור משום ביטול עשה, ולדעת כמה ראשונים אסורה מדרבנן או אף אינה אסורה).

דעת הרמב"ם בדין דם דגים שכינסו שהוא מותר.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 19, 2015 2:23 am

עדיאל ברויאר כתב:דעת הרא"ה שאכילת בשר אדם אסורה בלאו (לדעת הרמב"ם [וכמדומני עוד ראשונים] אסור משום ביטול עשה, ולדעת כמה ראשונים אסורה מדרבנן או אף אינה אסורה).


א. כעת ראיתי שבריטב"א כתובות ס' ע"א ד"ה ולענין, פוסק כמו הרא"ה ("וזה נראה נכון").
ב. כדעת הרמב"ם נקטו סמ"ג לאוין קכז וסמ"ק מצוה רו. ואולי עוד.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 25, 2015 12:26 am

איסור אכילה על מי חלב, היות והוי יוצא מהאיסור (אבר מן החי) ול"ה בכלל חלב דגלי ביה קרא להיתר.
כן דעת היראים בסי' סג בקצרה ובסי' שיב בארוכה.
אף שדעה זו הובאה ברא"ש חולין פ"ח סנ"א, ובטושו"ע יו"ד סי' פא, (יש מי שמחמיר בזה למעשה?), מ"מ מכלל יחידאית ומיוחדת לא נפקא.
הדבר המענין הוא שהרא"ש שם כ"כ בשם הרמב"ם, וכבר העירו נו"כ שם דאי"ז ברמב"ם, והציעו לגרוס תמורתו רמב"ן, והאריכו האחרו' על תיקון הגי', עי' חי' הגהות על הטור שם, ותש' חת"ס יו"ד סי' ע. ולכאו' ודאי הגי' הראויה היא 'יראים' או 'רבי אליעזר ממיץ', דמהיכ"ת עוד ראש' שיסברו חידוש זה, ולא מצאנו כן אצל אחד מהם מלבד היראים הנ"ל. (ויש להתבונן דהרא"ש הביא את ד' רבינו שמחה דפליג עליו, אבל לא שלל דבריו לגמרי, עי"ש).
יבואו עידי הנוסח ויעידו.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' נובמבר 25, 2015 2:30 am

עושה חדשות כתב:איסור אכילה על מי חלב, היות והוי יוצא מהאיסור (אבר מן החי) ול"ה בכלל חלב דגלי ביה קרא להיתר.
כן דעת היראים בסי' סג בקצרה ובסי' שיב בארוכה.
אף שדעה זו הובאה ברא"ש חולין פ"ח סנ"א, ובטושו"ע יו"ד סי' פא, (יש מי שמחמיר בזה למעשה?), מ"מ מכלל יחידאית ומיוחדת לא נפקא.
הדבר המענין הוא שהרא"ש שם כ"כ בשם הרמב"ם, וכבר העירו נו"כ שם דאי"ז ברמב"ם, והציעו לגרוס תמורתו רמב"ן, והאריכו האחרו' על תיקון הגי', עי' חי' הגהות על הטור שם, ותש' חת"ס יו"ד סי' ע. ולכאו' ודאי הגי' הראויה היא 'יראים' או 'רבי אליעזר ממיץ', דמהיכ"ת עוד ראש' שיסברו חידוש זה, ולא מצאנו כן אצל אחד מהם מלבד היראים הנ"ל. (ויש להתבונן דהרא"ש הביא את ד' רבינו שמחה דפליג עליו, אבל לא שלל דבריו לגמרי, עי"ש).
יבואו עידי הנוסח ויעידו.

א. כל פעם שרוצים לברר נוסח בדברי הרא"ש בפסקים (בדברים שאינם העתקת הרי"ף...) יש לגשת קודם כל לבדוק בתוספות רא"ש אם כתב אותם דברים גם שם. האם בדקת אם כתב?
ב. "היראים בסי' סג בקצרה", כידוע קיצור היראים אינו ליראים אלא לר' בנימין ב"ר אברהם, אחיו של בעל שבלי הלקט. (אילו הייתי מציין לקיצור יראים לא הייתי מציין כך לפי טעמי, לכן אני מעיר על אף שיתכן שאתה יודע זאת ובכ"ז בחרת לציין כך)

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 25, 2015 6:58 am

עדיאל ברויאר כתב:א. כל פעם שרוצים לברר נוסח בדברי הרא"ש בפסקים (בדברים שאינם העתקת הרי"ף...) יש לגשת קודם כל לבדוק בתוספות רא"ש אם כתב אותם דברים גם שם. האם בדקת אם כתב?
ב. "היראים בסי' סג בקצרה", כידוע קיצור היראים אינו ליראים אלא לר' בנימין ב"ר אברהם, אחיו של בעל שבלי הלקט. (אילו הייתי מציין לקיצור יראים לא הייתי מציין כך לפי טעמי, לכן אני מעיר על אף שיתכן שאתה יודע זאת ובכ"ז בחרת לציין כך)


א. רעיון טוב. אכן ז"ל בתוס' רא"ש - שמעתי בשם ר' אליעזר ממיץ שהיה אוסר קם החלב אחר שעשו מן החלב גבינה והוציאו כל האוכל ולא נשאר בו רק מי חלב וכו'.
ב. לא קשור לקיצור יראים, אלא בס' יראים עצמו זה נמצא בסי' סג במילים קצרות, ומציין שם בעצמו לסי' שיב, ושם אכן מאריך בזה בהסבר.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' נובמבר 25, 2015 9:29 am

דעה יחידאית נוספת:
אורך הלולב שלושה טפחים בלבד, ואורכם של ההדס והערבה - שני טפחים. בניגוד לדברים המפורשים בחז"ל.
כן דעת 'הלכות קצובות', והובאו דבריו בספר הפרדס לרש"י (ובליקוטים אשכנזיים שנדפסו בירושתנו בידי הרב בינדר), וכן כותב להלכה ומעשה ר"ח פלטיאל.
(ואם מישהו מכיר מקורות נוספים המביאים הלכה זו, אל נא ימנע בר)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' נובמבר 25, 2015 9:19 pm

הרז"ה בעל המאור, בתפילות שבכתב ידו, נמצא כתוב במוסף של ר"ה: ואת מוסף יום החודש הזה ויום הזכרון הזה היינו שמזכירים במוסף של ר"ה גם את ר"ח. הובא בשמו בס' המאורות סוף ר"ה וא"ח וכל בו הל' ר"ה. (ונזכר כאן בפורום בעבר).
וכנראה יש לצרף ד"ז לעוד כו"כ דברים בהם הרז"ה היה יחיד בשיטתו.

(אמנם כ"ה גם שי' המסכת סופרים ככה"נ, אבל לא ברור שהיה מנהג כזה, ובכל מקרה למבואר שם שיטתו של הרז"ה שונה)

רבותיי
הודעות: 307
הצטרף: א' אפריל 12, 2015 4:35 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי רבותיי » ד' נובמבר 25, 2015 10:13 pm

הכלבו סובר דיש חיוב על מגיס אף לאחר שנתבשל כל צרכו. ואפי' הוא רותח ואין בישול לכל הדיעות בפוסקים.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 26, 2015 12:25 am

רבותיי כתב:הכלבו סובר דיש חיוב על מגיס אף לאחר שנתבשל כל צרכו. ואפי' הוא רותח ואין בישול לכל הדיעות בפוסקים.


ישנה סיעה קטנה של ראשונים שכותבים שיש איסור בישול אף במאכל מבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו ויבש! ואפשר שזה הבסיס לדעת הכלבו.

ראה בהערות לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת לט ע"א ד"ה כל שבא, ח"א עמ' תעה-תעו, הע' 5. ויש מדייקים כדבר הזה גם בדעת הרמב"ם.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 26, 2015 9:13 pm

עדיאל ברויאר כתב:לדעת הרמ"ה כלי בן יומו הוא כלי שבישלו בו פעם אחת בלבד
חידושי הריטב"א מסכת עבודה זרה דף סז עמוד ב
לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא. פירש רש"י ז"ל שבשל בה הגוי היום דלא פגמה דכל תבשיל שלנה לילה אחד נפגם טעמו ועברה צורתו עכ"ל, וכן פירשו כל רבותי ז"ל ראשונים ואחרונים, אבל הר"ם הלוי מטיליטולה הקשה דאם כן כלי מדין למה נאסרו כלל דהא ודאי עבר עליהם לינה אחת אחר שלקחום, ועוד לשהינהו עד למחר דהא מדאורייתא קדרה דלאו בת יומא מותרת היא לכתחילה, לכך פירש הוא ז"ל דקדרה בת יומא הוא כל שנתבשל בה פעם אחד בלבד, וכדקרו רבנן בני יומא לאותן שלא באו לבית המדרש אלא יום אחד, וקדרה זו אסורה לעולם מן התורה, אבל כשנתבשל בה יותר מיום אחד מותרת לגמרי מן התורה ואפילו בו ביום, שגיעול התבשילין שנבלעו בה פוגמין זה לזה, והנה רבינו ז"ל דן אותנו בדין חדש שלא נאמר מעולם, וקבלת הגאונים ז"ל תורה היא, וכלי מדין הנה היו שם טף ונשים שהחיו להם שבשלו בקצתם והיו בני יומן, ואף על גב דאפשר למשהינהו עד למחר התורה אמרה ההכשר הצריך להם למי שבא לבשל ביומן, הילכך אין לנו לזוז בזה מפירוש רש"י ז"ל וכל המפרשים ז"ל, מ"ר.

עצם קושייתו למה כלי מדין נאסרו, והרי כעבור יום כבר הוי נטל"פ, הראש' האריכו ליישב הקו' הזו, וכן למה כלי חרס אשר בושל בו קדשים ישבר ולא ימתינו עד שיהיה נטל"פ. ובתו"ד הראש' בענין הנ"ל, מצינו הרבה "יחידאיות ומיוחדות".

ולדוג', ז"ל הראב"ן סי' שיג:
וכל קדירה האסורה בת יומא אוסרת בין במינה בין שלא במינה בס' דהאי [לא] פגמה, וכל קדירה דלאו בת יומא במינה ודאי אוסרת, שלא במינה אי לא פגמה אוסרה ואי פגמה מותרת בדיעבד אבל לכתחילה לא דאין מבטלין איסור לכתחילה, והיינו דאמרינן [חולין צ"ז א] קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב חלב לא יבשל בה בשר ואם בישל בנו"ט, ולא מפליג בין קדירה בת יומא לקדירה דלאו בת יומא דכיון דלאו מינה קעביד בה איכא למימר נותן טעם לשבח הוא, הילכך אי נתן טעם דליכא ס' אסורה אא"כ טעים לה קפילא ארמאה ואמר דפגמה סמכינן עליה ומותרת. ובין קדירה בת יומא ובין דלאו בת יומא האיסור שבלוע בה כמי שאינו דמי כל זמן שבלוע עד שיצא ולכשיצא אוסר, דכשם שטומאה בלועה כמאן דליתה דמיא ואינה מטמאה עד דנפקא כך איסור הבלוע לא אסר עד דנפיק, דהא חמץ בפסח אי מטמין ליה עבר בבל יראה ובל ימצא ואם הוא בלוע בקדירה לא עבר ומותר להשהותו עד לאחר הפסח וכי נפיק לאחר הפסח היתר הוא ואי הוה נפיק בפסח הוה אסר, ה"נ ל"ש. וא"ת א"כ דאיסור הבלוע כמאן דליתיה דמי אמאי אמרה תורה וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר, לישהייה עד למחר ולישתרי דהא לא הותיר כלל דהבלוע כמאן דליתיה ולמחר הוי נו"ט לפגם ולישתרי. תריץ ולטעמיך יגעילנו או ילבינו ביומו, אלא העידה התורה על כלי חרס שאין בלעו יוצא מידי דפנו לעולם דעם פליטתו חוזר ובולע מיד ולא מועיל לא הגעלה [ולא ליבון], וכיון דהכי כי הוה מבשל ביה למחר היה מבטל איסור לכתחילה, ושמעינן מהכא דהא דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה דאורייתא הוא, ועוד דאין כאן ביטול כלל דהא אין בולעו יוצא מדפנו ומשום דנותר יש בו כרת אמרה תורה ישבר. אבל קדירה חולבת ושל בשר או קדירה של נבילה שהן איסור לאו הוי ככל איסורין שבתורה שאין אוסרין אלא בנו"ט, הילכך קדירה חולבת שבישל בה בשר וקדירה של בשר שבישל בה חלב וכן קדירה של נבילה שבישל בה בשר שחוטה כיון דאמרינן דאין יוצא בלעה מידי דפנה אסורות הקדירות שבישל בהן בדיעבד בין לחלב בין לבשר, דטעם שניהם בלוע בה ופולט ואוסר וחוזר ובולע ואסורה לעולם, וכן קערה חולבת שהגיסו בה תבשיל של בשר רותח או קערה של בשר שהגיסו בה חלב רותח דילמא נו"ט לשבח הוא ואפילו קדירה דלאו בת יומא וכ"ש בת יומא אסור, אבל אי טעים ליה קפילא גוי ואמר דפגמה מותר.


א. מין במינו אסור גם בנטל"פ. אולי ס"ל דקי"ל כר"י דמב"מ אוסר במשהו, ואין היתר נטל"פ באיסור משהו.
ב. מין בשאינו מינו בקדירה לאו בת יומא, אין היתר של נטל"פ בסתמא, עד שיטעם הקפילא ויאמר שהטעם פגום.
ג. (ההשוואה של איסור בלוע לטומאה בלועה, כבר נידונה באשכול 'השוואות').
ד. אין מבטלין איסור לכתחילה - מדאורייתא. (אבל כ"ה דעת הראב"ד כמובא בראש' בחולין דצ"ח, וכן נסתפק הרא"ה, עי' בדק ומשמרת ד-א די"ט, וז"ל ראבי"ה סי' תסד "ופליאה היא שלא הוזכרו טהרות כלי גוים בכל מלחמותיהן אלא במלחמת מדין. וגם פליאה שלא אמרה התורה תקנה לכלי חרס להשהותן עד למחרת, שיהא נותן טעם לפגם. וכן יש לשאול אקרא דכתיב וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר +ויקרא ו' כ"א+. ושמא מדאורייתא הוא הא דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה. ואף אם מדרבנן הוא [הא] דאמרינן אין מבטלין איסור, הכא לאו ביטול ברוב [איכא], שיש קדירות עבות שראוים לתת טעם בכל אשר מתבשל בחללו, ונותן טעם לפגם לכתחלה אסור מן התורה. והכי מתפרש המקרא לא תאכלו כל נבלה, שאינה, ראויה לגר אינה קרויה נבלה, שאינה ראויה ללקות עליה את המתרים בו ואוכלה לכתחלה, ואף על גב דאיסורא קא עביד. וכיון שאינה לוקה [א]לכתחילה בדיעבד מותר. וכיון דלכתחלה אסור, כלי חרס אין להם תקנה, ושאר כלים יש להם תקנה בליבון או בהגעלה", וצ"ע).

עוד מצינו בבעה"ת עה"ת פ' צו תירוץ בשם ר"ת למה כלי חרס ישבר ולא יבשלו בו למחרת בהיתר דנטל"פ,
ז"ל פי' הריב"א:
וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר. תימ' הרי נותן טעם לפגם מותר. ותירץ ר"ת שבקדשים למשחה לשון רבוי לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים בלא שום נתינת טעם בעולם.

האם מובא דין כזה שא"א לבשל קדשים בקדירות ישנות?

רבותיי
הודעות: 307
הצטרף: א' אפריל 12, 2015 4:35 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי רבותיי » ה' נובמבר 26, 2015 9:32 pm

עדיאל ברויאר כתב:
רבותיי כתב:הכלבו סובר דיש חיוב על מגיס אף לאחר שנתבשל כל צרכו. ואפי' הוא רותח ואין בישול לכל הדיעות בפוסקים.


ישנה סיעה קטנה של ראשונים שכותבים שיש איסור בישול אף במאכל מבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו ויבש! ואפשר שזה הבסיס לדעת הכלבו.

ראה בהערות לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת לט ע"א ד"ה כל שבא, ח"א עמ' תעה-תעו, הע' 5. ויש מדייקים כדבר הזה גם בדעת הרמב"ם.

זה לשון ספר כלבו סימן לא 'המבשל דבר שהיה מבושל כל צרכו או שלא היה בשול כלל פטור, וכל שבא בחמין מלפני השבת, כלומר, שנתבשל, שורין אותו בחמין בשבת, ואפילו בכלי ראשון, ובלבד שלא יהיה על האש, גזירה שמא יגיס בה ויתחייב משום מבשל, ואפילו לשרות בתוכה הרבה מותר דאין בישול אחר בישול'.
הרי לנו שיטה מיוחדת במינה, דאף דסבר דאין בישול אחר בישול, ובעצם מצד בישול הדבר שהוא מכניס לתוך הקדירה אין חשש, שהרי כבר נתבשל, בכל זאת יש איסור להכניס מצד שגזרו דלמא יגיס ויתחייב משום תולדה דמגיס!!! ולזה אין מועיל החבר שמצא מעכ''ת.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' נובמבר 26, 2015 11:57 pm

רבותיי כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
רבותיי כתב:הכלבו סובר דיש חיוב על מגיס אף לאחר שנתבשל כל צרכו. ואפי' הוא רותח ואין בישול לכל הדיעות בפוסקים.


ישנה סיעה קטנה של ראשונים שכותבים שיש איסור בישול אף במאכל מבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו ויבש! ואפשר שזה הבסיס לדעת הכלבו.

ראה בהערות לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת לט ע"א ד"ה כל שבא, ח"א עמ' תעה-תעו, הע' 5. ויש מדייקים כדבר הזה גם בדעת הרמב"ם.

זה לשון ספר כלבו סימן לא 'המבשל דבר שהיה מבושל כל צרכו או שלא היה בשול כלל פטור, וכל שבא בחמין מלפני השבת, כלומר, שנתבשל, שורין אותו בחמין בשבת, ואפילו בכלי ראשון, ובלבד שלא יהיה על האש, גזירה שמא יגיס בה ויתחייב משום מבשל, ואפילו לשרות בתוכה הרבה מותר דאין בישול אחר בישול'.
הרי לנו שיטה מיוחדת במינה, דאף דסבר דאין בישול אחר בישול, ובעצם מצד בישול הדבר שהוא מכניס לתוך הקדירה אין חשש, שהרי כבר נתבשל, בכל זאת יש איסור להכניס מצד שגזרו דלמא יגיס ויתחייב משום תולדה דמגיס!!! ולזה אין מועיל החבר שמצא מעכ''ת.


הצדק עמך (אם כי רק אעיר שהוא לא אומר לחלוטין שאין איסור בישול אחר בישול, אלא "פטור", משמע דאיכא איסור דרבנן, ולפום ריהטא נראה שיש לצרף גם אותו לסיעה הנ"ל. ואכן נראה שדבריו מבוססים על דברי הרמב"ם בהל' שבת פ"ט ה"ג במשפט האחרון, ומשם באמת נראה שדעת הרמב"ם כסיעה הנ"ל. אמנם, כאמור, אכן נראה שבעניין ההגסה, שאסור מדאורייתא, אין לו חבר)

אמת קנה
הודעות: 49
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי אמת קנה » ב' נובמבר 30, 2015 8:51 pm

א. אין למול גר עד שישכח פולחנא אחרא דעבד עד הכא

בספר הזהר קדוש ח"א צה א: אם מזבח אבנים תעשה לי, רמז לגיורא כד אתגייר, דאיהו מעם קשי קדל וקשי לבא, האי אקרי מזבח אבנים, לא תבנה אתהן גזית, מה הוא, דבעי לאעלא ליה בפולחנא דקב"ה, ולא יגזר יתיה עד דינשי פולחנא אחרא דעבד עד הכא, ויעדי מניה ההוא קשיו דלבא, ואי אתגזר ולא אעדי מניה ההוא קשיא דלבא, למיעל בפולחנא קדישא דקב"ה, הרי הוא כהאי פסילא דאבנא, דגזרי ליה מהאי גיסא ומהאי גיסא, ואשתאר אבנא כדבקדמיתא, בגין כך לא תבנה אתהן גזית, דאי אשתאר בקשיותיה.


ועל מה שאמר הזהר ולא יגזר (ימול) יתי עד דינשי פולחנא אחרא דעבד עד הכא כתב הגאון אדר"ת בהגהותיו: לא נזכר דבר זה בפוסקים ועיין עבודה זרה נ"ח א' עכ"ל. [הגהותיו בסוף ספר הזהר עם ניצוצי זהר].

אמת קנה
הודעות: 49
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי אמת קנה » ב' נובמבר 30, 2015 9:08 pm

ב. הא דתנן חתן פטור מקריאת שמע היינו קריאת שמע שעל המיטה, אבל חייב בקריאת שמע דערבית ושחרית - מחזור ויטרי סימן תסו על פי ספר הפרדס מבי מדרשא דרש"י, ועיין באריכות לגריח"ס שליט"א בהדר יעקב ח"ו סי' נו.

אמת קנה
הודעות: 49
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי אמת קנה » ג' דצמבר 01, 2015 4:38 pm

ג. מעניני דיומא - שיטת מהר"ל ז"ל דאין יוצאים ידי חובת נר חנוכה כשמדליק נר שעוה ועיין משנה ברורה סימן תרע"ג בשעה"צ סק"ד.

וכן אם צריכים נר [דהיינו פמוט ערש"י פסחים י"א א'] לחנוכה, ואם מדליק בלא נר הפמוט אם יוצא ידי חובה עיין שו"ת אבני נזר או"ח סימן ת"ק, ולגריח"ס שליט"א בחוקי רצונך ח"ב סימן ד.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' דצמבר 01, 2015 8:40 pm

עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).

בהע' הרב זק"ש (הוצ' מוה"ק) מציין לפי' המיוחס לחרדים על הירושלמי בברכות פ"ו, המביא ענין דומה בשם "רבינו אליהו" לברך גם על מצוות צדקה וכיו"ב. אגב, בפס' רבינו אליהו שם יש חידוש נוסף בעניני ברכה לבטלה, שבנוסח הברכה בסוף ההלל אין איסור, לפי שאין בו קביעות ברכה אלא סיפור שבח.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים