אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 31, 2016 9:36 pm

איש_ספר כתב:אשכול מעניין.
מן התועלת שבאשכול אם ימצאו החברים על דעה הידועה כיחידאית, שבאמת יש לה חברים.

עושה חדשות כתב:שי' הראב"ד בחידושיו בע"ז דע"ג ובתמים דעים ז, לו, דלהלכה יש לפסוק דקמא קמא בטיל אפי' אם כעת נתרבה האיסור יותר מכדי נתינת טעם בכל התערובת. ועי' בד' הראש' בע"ז שם דפליגי עליה, והאריכו בראיות.

ראיתי שהמאירי בע"ז כותב על שיטת הראב"ד כך -
חלב ודם בתבשיל ויין במים וכיוצא באלו מאיסורין הנמוחים הבטלים בששים רוב מפרשים מסכימים בהם שכל שלא נפל אסור לתוך התר בבת אחת בכדי נתינת טעם ראשון ראשון בטל אפילו כל היום שכיון שנתבטל אינו חוזר ונעור ולא עוד אלא שמצטרף להתר לבטל האיסור

עוד התבוננתי, דבאמת רבה המבוכה בזה האם מדאו' כו"ע מודו דקק"ב, ורק רבנן גזרו דחוזר וניעור, או דהראש' החולקים על הראב"ד ס"ל דלעולם ל"א קק"ב אלא חוזר וניעור מדאו', (והאריך בזה ביד יהודה סי' צט סקכ"ה), ועכ"פ הרי יתכן דמדאו' כו"ע מודו לראב"ד.

דבר נוסף, הראב"ד בחי' הביא מקור לסברתו דקק"ב מהא דמשערי' לפי תחילת הנפילה, אע"ג שרואה אח"כ דההיתר נתמעט והאיסור לא נתמעט כ"כ. וזה ודאי צ"ע דסו"ס האיסור הניכר עדיין לא בטל.

עוד יש להתבונן, דלכאו' הרי מצינו מקרים שביטול ברוב פוקע, דוג' "פגם ולבסוף השביח" וכיו"ב. וי"ל דיסוד הדין של קק"ב אינו קובע שאיסור שהותר בביטול לא יחזור וייאסר, אלא דלעולם אפשר לדון כל נפילה בפנ"ע וממילא דכלפי כל נפילה אכתי איכא רובא. ונפק"מ בזה לפלוג' האחרו' (מקור חיים ויד יהודה) בדבר המתבטל ברוב, ונעשה אח"כ דבר שיש לו מתירין, (ויצוייר כה"ג ע"פ התוס' בע"ז עג: בטורח והוצאה, ודו"ק), האם חוזר וניעור או דעומד בהיתרו. דלהנ"ל אין לזה שייכות ליסוד הראב"ד דקק"ב כי דנים כל נפילה בנפרד, אבל אם פקעה סיבת הביטול מצ"ע אינו נשאר בהיתרו הראשון.


ועוד דבר, הש"ך בסי' צט סקכ"א כ' דאף להחולקים על הראב"ד בחוזר ונותן טעם, מ"מ יש להקל כמותו בביטול יבש ביבש חד בתרי, דאפי' אם נתרבה האיסור אכתי מותר. וזה חידוש דריבוי האיסור אינו אלים כנתינת טעם, אפי' שפקע לגמרי כל ענין רוב ההיתר. וי"ל.
ותליא קצת בהמבו' לעיל, דיתכן לומר שאם נתרבה האיסור אכתי אי"ז טעם להפקיע את הביטול כי אפשר לדון כל נפילה של מיעוט בנפרד, משא"כ בנתרבה עד שהוא נותן טעם, המיעוט עצמו השתנה ליתן טעם וכבר אין בו סיבת ביטול. וי"ל בעוד אופנים, ואכמ"ל.

עריכה - להלן יבו' כן עוד מדברי ר"ת ומשי' הרמב"ם, וא"כ הראב"ד אינו יחידאה כ"כ...
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב א' אפריל 03, 2016 10:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ספרים וועלט
הודעות: 455
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » א' אפריל 03, 2016 10:05 am

דעת בעל העיטור הובאה בטור סי' תמ"ח שחמץ של גוי שעעה"פ אסור!

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2016 9:56 pm

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:אשכול מעניין.
מן התועלת שבאשכול אם ימצאו החברים על דעה הידועה כיחידאית, שבאמת יש לה חברים.

עושה חדשות כתב:שי' הראב"ד בחידושיו בע"ז דע"ג ובתמים דעים ז, לו, דלהלכה יש לפסוק דקמא קמא בטיל אפי' אם כעת נתרבה האיסור יותר מכדי נתינת טעם בכל התערובת. ועי' בד' הראש' בע"ז שם דפליגי עליה, והאריכו בראיות.

ראיתי שהמאירי בע"ז כותב על שיטת הראב"ד כך -
חלב ודם בתבשיל ויין במים וכיוצא באלו מאיסורין הנמוחים הבטלים בששים רוב מפרשים מסכימים בהם שכל שלא נפל אסור לתוך התר בבת אחת בכדי נתינת טעם ראשון ראשון בטל אפילו כל היום שכיון שנתבטל אינו חוזר ונעור ולא עוד אלא שמצטרף להתר לבטל האיסור

יש לציין עוד דהתוס' בכמה מקומות הביאו את שי' ר"ת דס"ל דבקילוח אחד אמרי' חוזר וניעור ואילו כשיש הפסק באמצע העירוי אמרי' קמא קמא בטיל. וא"כ יוצא אאל"ט דשי' ר"ת היא כהראב"ד.
עוד נראה, דהנה בדברי הר"מ בהל' מאכ"א פט"ז ה"ל ג"כ מבו' דס"ל כהראב"ד, דשייך קק"ב אפי' כשהגיע לשיעור נו"ט.
לא די בזה, אף השו"ע בסי' קלד ס"ג העתיק את דברי הר"מ, אלא שנפלה בדבריו שם מבוכה רבה בין האחרונים, וכבר העיר שם הרמ"א דדבריו סותרים זה את זה, וא"כ יל"פ היטב בד' הנו"כ ביישוב הסתירה, ובזה נדע האם השו"ע פסק כהרמב"ם.
ואולי כבר קרבנו מעט להבין את מש"כ המאירי על "רוב מפרשים"...

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2016 10:05 pm

ומה תגידו על נתינת מתנות כהונה כזרוע לחיים וקיבה ל...לוי?
דבגמ' חולין קלא. אי' ההוא ליואה דהוה חטף מתנתא אתו אמרו ליה לרב אמר להו לא מסתייה דלא שקלינן מיניה אלא מיחטף נמי חטיף ורב אי איקרו עם משקל נמי לשקול מינייהו אי לא איקרו עם רחמנא פטרינהו מספקא ליה אי איקרו עם אי לא איקרו עם
ובפשטות נראה דוודאי הלוי אינו יכול לקבל מתנות, (וכדכתיב בתורה ליתנן לכהנים), אלא דאבע"ל אי חייב ליתן, ולכך לא כייפי' ליה.
אמנם הבה"ג כ' הילכתא כוותיה דרב דמספקא ליה אי איקרי לוי עם אי לא, לא יהבינן ליה מתנות ולא שקלינן מיניה, ומבו' דספיקא דרב הוא דאי לא איקרי עם, אפשר גם ליתן ללוי מתנו"כ. וכן מבו' גם בב"ח סי' סא, ועי' ש"ך שם סקי"ב שהשיג עליו, וע"ע פר"ח ופמ"ג שם וחי' חת"ס בחולין.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2016 10:22 pm

בעה"מ סנהדרין פרק ח
ואף על גב דכי איתנהו הדרי בעיניהו חומרא הוא דרמו רבנן עליה דליהדר ממונא למריה כיון דאיתיה בעיניה

מבוארת שיטתו דמדאו' יש קלב"מ הפוטר גם מהשבת הגזילה בעינה, ואף לשי' רבא שם דפליג אדרב, ורק חומרא דרבנן אליבא דרבא להשיב הגזילה בכה"ג.

יחידאי?

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 04, 2016 9:32 pm

שי' הראב"ד בהשג' הל' נדרים פ"א -
הבכור אינו אלא לזכרים
ואצטט מס' קרית מלך משכ"ב -
בראב"ד אבל הבכור אינו אלא לזכרים, כ"כ גם הרשב"א והמאירי בסוגיא זו דבכור אין נאכל אלא לזכרי כהונה אבל הוא תמוה ומפורש בתוספתא דזבחים ספ"ו דנאכל לנשים ועבדים וכ"מ זבחים ק"ב ב' תן לי מבכור כו' אצל נשיי כו' ע"ש ועי' בכורות ל"ג א' לנדות כו' ה"מ תם כו' ותמורה ח' א' בכורן ירעו כו'
ולי הק' קשיא ע"ז מקרא בפרשת ראה -
כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ:
לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אַתָּה וּבֵיתֶךָ:

סעדיה
הודעות: 1214
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ב' אפריל 04, 2016 9:44 pm

עושה חדשות כתב:שי' הראב"ד בהשג' הל' נדרים פ"א -
הבכור אינו אלא לזכרים
ואצטט מס' קרית מלך משכ"ב -
בראב"ד אבל הבכור אינו אלא לזכרים, כ"כ גם הרשב"א והמאירי בסוגיא זו דבכור אין נאכל אלא לזכרי כהונה אבל הוא תמוה ומפורש בתוספתא דזבחים ספ"ו דנאכל לנשים ועבדים וכ"מ זבחים ק"ב ב' תן לי מבכור כו' אצל נשיי כו' ע"ש ועי' בכורות ל"ג א' לנדות כו' ה"מ תם כו' ותמורה ח' א' בכורן ירעו כו'
ולי הק' קשיא ע"ז מקרא בפרשת ראה -
כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ:
לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אַתָּה וּבֵיתֶךָ:

כלי חמדה פר' כי תבא אות ט'

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 05, 2016 12:28 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:אשכול מעניין.
מן התועלת שבאשכול אם ימצאו החברים על דעה הידועה כיחידאית, שבאמת יש לה חברים.

עושה חדשות כתב:שי' הראב"ד בחידושיו בע"ז דע"ג ובתמים דעים ז, לו, דלהלכה יש לפסוק דקמא קמא בטיל אפי' אם כעת נתרבה האיסור יותר מכדי נתינת טעם בכל התערובת. ועי' בד' הראש' בע"ז שם דפליגי עליה, והאריכו בראיות.

ראיתי שהמאירי בע"ז כותב על שיטת הראב"ד כך -
חלב ודם בתבשיל ויין במים וכיוצא באלו מאיסורין הנמוחים הבטלים בששים רוב מפרשים מסכימים בהם שכל שלא נפל אסור לתוך התר בבת אחת בכדי נתינת טעם ראשון ראשון בטל אפילו כל היום שכיון שנתבטל אינו חוזר ונעור ולא עוד אלא שמצטרף להתר לבטל האיסור

יש לציין עוד דהתוס' בכמה מקומות הביאו את שי' ר"ת דס"ל דבקילוח אחד אמרי' חוזר וניעור ואילו כשיש הפסק באמצע העירוי אמרי' קמא קמא בטיל. וא"כ יוצא אאל"ט דשי' ר"ת היא כהראב"ד.
עוד נראה, דהנה בדברי הר"מ בהל' מאכ"א פט"ז ה"ל ג"כ מבו' דס"ל כהראב"ד, דשייך קק"ב אפי' כשהגיע לשיעור נו"ט.
לא די בזה, אף השו"ע בסי' קלד ס"ג העתיק את דברי הר"מ, אלא שנפלה בדבריו שם מבוכה רבה בין האחרונים, וכבר העיר שם הרמ"א דדבריו סותרים זה את זה, וא"כ יל"פ היטב בד' הנו"כ ביישוב הסתירה, ובזה נדע האם השו"ע פסק כהרמב"ם.
ואולי כבר קרבנו מעט להבין את מש"כ המאירי על "רוב מפרשים"...

בזכות אשכולינו הנכבד אני מוסיף למצוא עוד ראש' דס"ל כדעת הראב"ד דאמרי' קמא קמא בטיל והאיסור אינו חוזר וניעור.

בדרכ"מ סו"ס צט הביא כן מד' המרדכי בכמה מקומות, ב"ק סי' קיט, ע"ז סי' תתנח, חולין סי' תשנ, וסי' תרצד. ומקור ד' המרדכי בזה הוא מד' הראבי"ה סי' תיט, ושם הביא דהראב"ן והריב"א ורשב"ט ור' יואל כולהו ס"ל קק"ב ואין האיסור חוזר וניעור.

ואמנם הש"ך בסי' צט סקכ"א עדיין הדגיש את יחידאיות הראב"ד בכך שהוא התיר אפי' אם לא נודע התערובת בין נפילה לנפילה.

וכבר נת' בהודעות קודמות, דהש"ך ס"ל דכו"ע מודו כהראב"ד באופן של תערובת יבש ביבש, ונחלקו עליו רק היכא דניכר הטעם. ומבו' בדבריו דביבש מתירי' אפי' כשנתרבה האיסור. וצ"ל דהיכר הטעם גרע מריבוי האיסור, כי בכך נהפך ההיתר ג"כ לאיסור מדין טעם כעיקר. או משום דע"י היכר הטעם הוי כהוכר האיסור ונתבטלה התערובת. ולעיל נת' עוד דבאופן שהאיסור עצמו נתחדש בו סיבה שאינו בטל ברוב ל"ש קק"ב, כי כל ההיתר של קק"ב הוא לדון כל מיעוט שנפל בפנ"ע, ולכן כשהטעם נרגש ע"י שנתרבה, השתא כבר האיסור הראשון לחוד כביכול ג"כ נרגש ואינו בטל. ויש להוסיף דהראש' רמזו להעיר על הראב"ד מד' הגמ' בחולין פז: דמבו' שם דלולי דיחוי במצוות ל"א קק"ב וכיון דהדם נתרבה עד שניכר מראית דם במים הר"ז חוזר וניעור. וי"ל בשי' הראב"ד, דבנתרבה האיסור עד שניכר מראית הדם, בזה ודאי חשיב שהמיעוט נעשה ניכר וחשוב בפנ"ע וכבר אין דינו להתבטל. וכן נת' דהראש' מצדדים ביבמות דפ"ב דמדאו' קק"ב ורק מדרבנן חוזר וניעור. וצ"ע א"כ איך נשמט מדבריהם דבר זה בחי' במס' ע"ז כשנחלקו על הראב"ד. וע"כ כסברת הש"ך דבלאו טעם כעיקר יש להודות טפי לד' הראב"ד, ואף דס"ל דמ"מ אסור מדרבנן, מ"מ מודו ליה מדאו'.

ובמה שרמזתי לעיל בסתירת דברי השו"ע מיניה וביה בסי' קלד ס"ג, הנה הש"ך לגודל התמיהה הציע שם בסקי"ז להוסיף ולגרוס באמצע הסעיף "ויש אומרים", וצ"ע ובדיקה בכת"י שמא נמצא כמותו.

עריכה:
והנה במאירי ב"ב ד"ב כ' דהטעם דכלאים נאסרים ע"י א' ממאתים ול"א קק"ב, כי קרקע ומחובר לה אינם בטילים ברוב, ושוב הק' דא"כ ייאסר גם בפחות מכשיעור א' ממאתיים, ותי' ע"ז דאין חשיבות של קרקע ומחובר בשיעור קטן המעורב ואינו ניכר. וצ"ע דא"כ שוב נימא קק"ב, דהא המאירי הסכים לשי' הראב"ד הנ"ל דל"א חוזר וניעור. וע"כ מבו' כדברינו הנ"ל דהיכא דנעשה חשוב מצ"ע בזה מודה הראב"ד דהביטול נפקע, וכל הנידון והקולא של קק"ב זה רק לאפוקי מצירוף המיעוטים.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ד' אפריל 06, 2016 12:09 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ג' אפריל 05, 2016 12:56 am

הרא"ה (חולין ק, א עמ' קצה) אוסר אם חזר ועירה איסור נוסף שביחד אינם בטלים, עי"ש שגם מציין לדעת הראב"ד.
(איני מונח בדיני תערובות ואף לא במחלוקת זו - האם ניתן ללמוד לנידונך מהדיון של אכילת תערובת יבש ביבש בבת-אחת, דלכאורה יש סברה לתלות את הנידונים זה בזה, דהאוסרים ביבש ביבש ס"ל דסוף סוף יש כאן את האיסור, וממילא יאסרו אם חזר ועירה איסור נוסף, וכן להפך)

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 05, 2016 8:44 pm

עושה חדשות כתב:ומה תגידו על נתינת מתנות כהונה כזרוע לחיים וקיבה ל...לוי?
דבגמ' חולין קלא. אי' ההוא ליואה דהוה חטף מתנתא אתו אמרו ליה לרב אמר להו לא מסתייה דלא שקלינן מיניה אלא מיחטף נמי חטיף ורב אי איקרו עם משקל נמי לשקול מינייהו אי לא איקרו עם רחמנא פטרינהו מספקא ליה אי איקרו עם אי לא איקרו עם
ובפשטות נראה דוודאי הלוי אינו יכול לקבל מתנות, (וכדכתיב בתורה ליתנן לכהנים), אלא דאבע"ל אי חייב ליתן, ולכך לא כייפי' ליה.
אמנם הבה"ג כ' הילכתא כוותיה דרב דמספקא ליה אי איקרי לוי עם אי לא, לא יהבינן ליה מתנות ולא שקלינן מיניה, ומבו' דספיקא דרב הוא דאי לא איקרי עם, אפשר גם ליתן ללוי מתנו"כ. וכן מבו' גם בב"ח סי' סא, ועי' ש"ך שם סקי"ב שהשיג עליו, וע"ע פר"ח ופמ"ג שם וחי' חת"ס בחולין.

וכך מבו' גם בד' התוס' ב"מ ו: (צויין בגי' הש"ס מכת"י בחולין קלא.) וכן שי' הרא"ה בבדק הבית ב"ג ש"ב סח:
וא"כ שוב אשכחן דהבה"ג אינו יחידאה כ"כ.
ונהניתי לראות בדרך אמונה הל' ביכורים פ"ט שכתב וספק הם הלוים. אבל פשיטא שאין נותנין להם דמשפט הכהנים כתיב ולא לוים ואם נטלו מוציאין מידם ואף אם הבעה"ב בעצמו נתן להם, ובציון ההלכה הוסיף ודלא כב"ח. אבל באמת כן דעת הבה"ג ותוס' בב"מ והרא"ה.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 06, 2016 10:40 pm

ופעמים נחלקו האחרו' על דעה ושיטה מסויימת, האם יחידאה היא, או דאין עליה חולק...

עירובין נו. מרבעה בריבוע עולם,
וכ' שם רבינו יהונתן מלוניל ...אנו נותנין לו עצה שירבענה ברבוע עולם וכו' כיון שרוצה לרבעה טוב שירבענה לרבוע עולם,
והפרישה בסי' שצח דקדק מדבריו דהאי דינא הוא לכתחי' ואינו מעכב בדיעבד.
ואף בפי' ר"ח בן שמואל שם כתב יכול הוא לעשות הרבוע כרבוע עולם.
ובנובי"ת סי' נא הו"ד בשע"ת כ' ע"ז הנה לא מצאנו חולק על הפרישה שפירש בדברי רבינו יונתן שזה שאמרו שמרבעין ברבוע העולם אינו מעכב וא"כ למה לא נסמוך עליו בזה, והוסיף שמצא כן גם במרכה"מ. וכ"כ גם בתפארת ישראל, עי"ש.
ובשו"ת מהרנ"ש (תלמיד הנוב"י) כתב בזה והנה הצעתי דברי אלה לפי הרב בעה"מ אור חדש, ואחר עיונו בספרים הראה לי מ"ש הפרישה וכו' וא"כ משמע דאינו אלא לכתחלה אבל אם מרבע בענין אחר אינו מעכב, ואמרתי להרב הנ"ל שקשה לסמוך ע"ז נגד משמעות כל הפוסקים. ואח"ז הראה לי כת"י בעל הנו"ב שכתב לו באגרת בזה הלשון - למה לא נסמוך על הפרישה כל שלא מצינו חולק עליו. ואני שמעתי ולא אבין לסמוך על קולא גדולה כזה שמדקדק הפרישה מפירוש רבינו יונתן נגד משמעות כל הפוסקים.
ואף החזו"א ס"ל דד' הפרישה אינם מוסכמים כלל, עד שהעלה למסק' וכתב ולכן דברי הנו"ב סי' נ"א שהביא בשע"ת סי' שצ"ח דהדבר מסור לבני העיר שסמך על הפרישה שלמד כן מדברי הר"י אינם הלכה וישתקע הדבר.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 08, 2016 1:39 pm

בהודעות קודמות הארכתי על שי' הראב"ד דקמא קמא בטיל ואין האיסור חוזר וניעור, ומצאתי לה בס"ד חברים רבים.
כעת ראיתי הכרעה אמצעית ויחידאית (לע"ע) בדין זה האם אמרי' חוזר וניעור כשיש שיעור של נתינת טעם.
ספר הבתים -
יש מן הגדולים שכתב איסור שנפל לתוך היתר ונתבטל, ואחר כך נפל שם איסור אחר, ואין בהיתר כדי לבטל שני האיסורין אין אומרין שאסור ראשון חוזר, אלא אף איסור הראשון שנתבטל מצטרף עם ההיתר לבטל האיסור האחרון, ויש מי שכתב שאם יש באיסורין בנותן טעם אינו בטל, שהטעם אינו [בטל] לעולם, ואם היה מין במינו ורבה עליו האיסור אעפ"י שכבר נתבטל הראשון הואיל ויש בו עתה איסור מרובה על ההיתר הכל אסור, אעפ"י שיש לי לדון בענין ההלכה שאעפ"י שיש באיסורין בנותן טעם כל זמן שנתבטל אינו נעור, יראה לי שאם יש בו מן האיסור טעם וממש האסור והוא כזית בכדי אכילת פרס, האיסור חוזר ונעור.

והיינו דיש בזה חילוק בין טעמו וממשו לטעמו ולא ממשו.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 13, 2016 11:08 pm

ריצ"ג הל' ספיה"ע -
ובמוצאי שבתות שאומר לאחר תפלת ערבית ויהי נועם וקדושא דסדרא כשהן יושבין נהגו ראשונים לברך שליח צבור מעומד וכל הקהל עונין אמן בכוונה שלא להטריח את הצבור לחזור ולעמוד
ובהל' ר"ה כ' -
ולענין ג' פסיעות שהורה רבינו האיי שהיחיד שלא התפלל בלחש צריך לפסוע כשמסיים שליח צבור אינו כן. תדע שהרי מעשים בכל יום בשאינו בקי בשאר ימות השנה להתפלל ושליח צבור פוטרו ואי אתה מצריכו לפסוע בסוף כל תפלה ותפלה אלא שליח צבור במקומו עומד בתפלותיו וכריעותיו ופסיעותיו והוא אינו מחוייב אלא כיון שמיעה לבד הם הכי נמי הבקי בשני פרקים הללו שלא התפלל אי נמי שאינו בקי אינן צריכין לפסוע ושליח צבור שפוטרן מן התפלה פוטרן נמי לענין פסיעות

ולכאו' לטעמיה אזיל בגדר דין שומע כעונה.
עכ"פ, האם ב' דבריו אלו זאת שיטה יחידאית?

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 15, 2016 9:55 am

ברכי יוסף יורה דעה סימן רפב -
אבל הרמב"ם היה מונע לכתוב תנ"ך בקובץ אחד, לפי שכאשר קורא בנביאים וכתובים יהיו הנביאים והכתובים למעלה מחמשה חומשי תורה, וכן היה מונע לכתוב התרגום או הפירוש עם התורה בקובץ אחד. כ"כ רבינו אברהם בן הרמב"ם, הובאו דבריו בתחילת ספר מעשה רקח. אמנם נתפשט המנהג כסברת המרדכי ולית מאן דחייש להא

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' אפריל 17, 2016 1:50 am

פסק תמוה נמצא בספר האסופות הל' ר"ה (נדפסו בכבוד חכמים עטרת פז, עמ' כב):
"...ותקיעות אינן מעכבות זו את זו. אם שכח ולא תקע ראשונות, יתקע האחרונות ויצא מאותן שתקע. וכן בברכות נמי של כל השנה בפר' קמא בברכות, י"ח ברכות שבכל יום ויום אין מעכבות זו את זו אע"פ שלא בירך הראשונות מברך את האחרונות ויצא מאותן שבירך".

ואולי שיבוש הוא זה. אשמח אם מישהו יאיר עיני

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10997
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אפריל 17, 2016 1:55 am

תעבור על האשכול הזה ותמצא נחת

viewtopic.php?f=7&t=26138

יבנה
הודעות: 1728
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 17, 2016 2:10 am

עדיאל ברויאר כתב:פסק תמוה נמצא בספר האסופות הל' ר"ה (נדפסו בכבוד חכמים עטרת פז, עמ' כב):
"...ותקיעות אינן מעכבות זו את זו. אם שכח ולא תקע ראשונות, יתקע האחרונות ויצא מאותן שתקע. וכן בברכות נמי של כל השנה בפר' קמא בברכות, י"ח ברכות שבכל יום ויום אין מעכבות זו את זו אע"פ שלא בירך הראשונות מברך את האחרונות ויצא מאותן שבירך".

ואולי שיבוש הוא זה. אשמח אם מישהו יאיר עיני

בברכות יא: אמרו לענין ברכות ק"ש שאין ברכות מעכבות זו את זו, וכנראה הכותב [מי?] למד משם לברכות שמו"ע. וע"ז קשה ממגילה יז. שאמרו שהמתפלל שלא כסדר לא יצא, ועי' תוס' ברכות לד. ד"ה אמצעיות.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' אפריל 17, 2016 2:26 am

תודה לשניכם!

ר' אי"ס - (נראה לי שמספיק לי העמוד הראשון ברפרוף...). ואכן יש דיונים רבים באחרונים על המג"א המופלא הזה.

ר' יבנה - ברכה מעכבת ותפילה על הסדר לאו היינו הך. ראיתי לחכם אחד שחילק יפה, דברכה על הסדר יכול לבוא משני פנים: 1. שברכה ג תבוא אחרי ב. 2. שברכה ב לא תהיה אחרי ג.
לפי בעל האסופות נראה שעניין סדר הברכות הוא רק העניין השני, וכיוון שהוא השמיט את הברכה שוב לא איכפת לנו מכך.

לגבי המחבר של ספר האסופות הדבר לא ברור. מה שכן ידוע לי הוא: 1. מדברי פרופ' שמחה עמנואל, במאמר שלו על מגוף ראשון לגוף שלישי, זכור לי שהוא בן דורו של המרדכי (ככל הזכור לי, עד לדבריו ייחסו כולם את החיבור לתלמיד הרוקח. ולא זכור לי שהוא ביסס את דבריו, שנאמרו בדרך אגב). 2. באחד מכתה"י של החיבור ג"ן שערים באו"ה לר' שמואל ב"ר אשר (המכיל נוסח שונה של החיבור) מצאתי גליונות שנעתקו מספר האסופות והן חתומות: "אב"י". ושתי אפשרויות בדבר: א. אלו ראשי התיבות של שמו של המחבר. ב. אלו ראשי התיבות של הרוקח (ר' אלעזר בן יהודה), שחלק ניכר מהחיבור מבוסס על חיבוריו. ואכמ"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 9279
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 17, 2016 8:40 am

לא זכור לי שבחיבורים המצטטים את רבינו הרקח יש סוג כזה של הפניה (אב"י)

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' אפריל 17, 2016 12:55 pm

בברכה המשולשת כתב:לא זכור לי שבחיבורים המצטטים את רבינו הרקח יש סוג כזה של הפניה (אב"י)


לא חשבתי שהמלקט חושב שהוא מצטט את הרוקח, אלא כיוון שחלק ניכר מהחיבור מבוסס עליו, הוא מציין כאילו זה חיבור שלו. הסיבה שלי לחשוב כך היא משום שבאחד הגליונות שנעתקו מתוך ספר האסופות מופיעה כותרת בסגנון (אני מצטט מהזכרון): מאיסור והיתר של ר' אלעזר ב"ר יהודה.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 17, 2016 3:18 pm

משך חכמה שמות פרק יג פסוק י -
מימים ימימה. במכילתא (פרשה יז, י) דבר אחר: מימים ימימה, מגיד דאדם צריך לבדוק את התפילין לאחר י"ב חודש. בספר משכנות יעקב יורה דעה (סימן טז) הביא מכאן ראיה לבדיקת הריאה מיעוט המצוי דהוה דאורייתא. ולעניות דעתי יש לומר על פי מה שתירצתי קושיית התוספות שהקשו אמאי דאמרינן בכלאים עושה לו תכריכים למת, הא איכא לועג לרש, וכמו בר"י דאזיל ושדי תכליתא לבית הקברות. ואמרתי דבלא תעשה העיקר הוא מה שאין אדם עושה, ואם עשה מחמת אונס או ענין אחר הפוטרו, שוב הוא כמו כל אדם שעשיה אינו נחשב לעשיה, ושוב לא עשו כמו זולתו. לא כן במצות עשה, אף שלא יעשה מחמת איזה אונס, מכל מקום לא מיחשב כמאן דעביד, דסוף סוף לא עשה. ואם כן שפיר במת בלא תעשה דכלאים, אין הלבישה מתיחס כלל אליו, כיון שנעדר ממנו הבחירה והיכולת, ואין לך אונס גדול מזה. לא כן בעשה, סוף סוף לא עשה, ושפיר איכא לועג לרש ודו"ק. וכן אמינא גם בזה, דכיון דרוב אינו טריפה, שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה, לא תתיחס זה לעבירה כלל, וכמו שלא אכל דמי, ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל. לא כן מזוזה, דאם יקרה לאחד שמזוזתו תרקב, אף שלא היה צריך לחוש לזה וכמאן דאניס דמי, מכל מקום בטח לא תתיחס אליו מעשה חדש לאמר שהיה לו מזוזה כשרה. נמצא דלא קיים המצוה. אם כן שפיר צריך לבדוק, ונכון.
ובזה בארתי את דברי הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה ט: משום שנאמר "ושמרתם את המצות", כלומר, תיזהרו במצה ושמרו אותה מכל צד חמוץ. לפיכך אמרו חכמים צריך אדם ליזהר בדגן שאוכל ממנו בפסח שלא יבא עליו מים אחר שנקצר (עד שלא יהיה בו שום חימוץ - עכ"ל). דלפי זה צריך לקיים "ושמרתם את המצות" בכל הפסח. וצריך עיון גדול, דהיאך אמרו (פסחים מ, א): בציקות של נכרים, ממלא אדם כריסו (מהם, ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה). ועיין ברכי יוסף בזה. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, דבאמת לכל מיעוט אין צריך לחוש כלל. אך זהו בכל ימי הפסח שהוא לא תעשה שלא לאכול חמץ, ושוב כי אין צריך לחוש מדינא, אם כן אם יאכל הוה כמו שלא אכל חמץ כלל. לא כן בלילה הראשון, דמצוה לאכול מצה, אם אחד מני רבבה חמץ, האם תאמר שאכל מצה, הלא ודאי לא אכל מצה - יהיה מאיזו סיבה שיהיה, ולכך צריך שימור

האם מצינו סימוכין או חברים לחידוש מיוחד שכזה?

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 19, 2016 1:49 pm

מאירי פסחים דק"ח -
זה שביארנו במשנה שאפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב שמא אתה סבור שיהא צריך הסבה בעוד שהוא אוכל מזונו אינו כן אלא בעשיית הדברים שהם זכר לאותם הענינים ואף אלו לא בכלם כיצד מצה צריכה הסבה מרור אין צריך הסבה שהרי הוא זכר לשעבוד ולמה שמררו המצרים את חייהם ארבע כוסות כולם צריכין הסבה הן שתייתם הן הדברים שהם מסודרים עליהם ר"ל קידוש וקריאת ההגדה וקריאת ההלל וברכת המזון ואם היה מיסב בכל הסעודה הרי זה משובח

אליה רבה סימן תעג -
הבדלה וכו'. מיושב (מטה משה סי' תריח), כמו הלל שבכל השנה בעמידה, ובליל פסח בישיבה משום הסיבה וחירות כמ"ש ס"ס תכ"ב [ס"ז]. ולפ"ז אין לעמוד גם בהתחלת ויכלו


עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 19, 2016 1:57 pm

ראבי"ה סי' תקכה -
ובזמן הזה שאין רגילות בארצינו להסב שאין רגילות בני חורין להסב ישב כדרכו.

ראב"ן פסחים - (ולכאו' להמתבונן בהקשר דבריו, נראה שיש כאן הוספה מאוחרת באמצע המשפט בין תיבת "הסיבה" לתיבת "ונשים", ועי' להלן שיישבנו הדברים).
ואינו יוצא ידי מצה אלא באוכלה בהיסיבה על השלחן. וכן ד' כוסות צריכין הסיבה, אבל מרור אין צריך הסיבה. והם היו נוהגין לישב על המיטות ולהסב בהסיבת שמאל אבל אנו שאין אנו רגילין בכך יוצאין אנו כדרך הסיבתינו ואין לנטות ימין ושמאל. ונשים בעו הסיבה.

בית יוסף אורח חיים סימן תעב -
וכתב אבי העזרי בזמן הזה שאין רגילות בארצנו להסב יושב כדרכו וכו'. כ"כ המרדכי בפרק ערבי פסחים בשם ראב"ן וגם הגהות מיימון כתבו כן בשם ראבי"ה וכתבו עליו דיחיד הוא בדבר זה. כלומר שדעת כל הפוסקים דלעולם בעי הסיבה ואפילו בזמן הזה.

במהרי"ל נראה שהראבי"ה הרחיק את ההסיבה ולא רק הפכה לרשות, ז"ל בסדר ההגדה -
פעם אחת כתב מהר"ש שמצא כתוב בגליון אלפסי שהניח לו אביו מה"ר זעקיל ז"ל, ששמע מפי רבו הר"ר יודא ז"ל דדוקא בימיהם שהיו רגילין בהסיבה בשאר ימות השנה, אז מחוייבין בה בפסח, אבל לדידן שבשאר ימות השנה לא נהגינן בהסיבה, אין לנו לעשותה בלילי פסח, דמה חירות שייך בזה אדרבה דומה לחולה, וכ"כ אבי העזרי.

והנה כמובא בב"י הנ"ל בשם המרדכי כך היא דעת הראב"ן, וכמובא במהרי"ל כך דעת מהר"ש.
וראיתי כעת באמרכל הל' פסח שכך דעת ר' ברוך ממגנצא ור' חיים. ושם הביא את זה כב' שיטות, האם הסיבה בזה"ז רשות, או שעדיף בלי הסיבה, ז"ל - (ומש"כ הסיבת שמאל/כל הסיבה, לכאו' קרי לישיבה הסיבה סתם, ולמסובין דידן קרי הסיבת שמאל. וא"כ גם בד' הראב"ן אי"צ להגיה כלום - ודו"ק).
כתב ראבי"ה ורבי' ברוך ממינצא והר"ר חיים דהסבת שמאל דווקא בימיהם שהיו מסובים על המטות אבל אנו סגי בכל הסבה והר"ר חיים פי' דאררבה דרך מלכים עתה לאכול בלא הסיבה ומיהו מצאתי כיון שאנו רגילין בלא הסבה כל ימות השנה עתה דרך חירות בכך.

האם נמצאו עוד ראש' שכ' כשיטה זו?
וע"ע - viewtopic.php?f=27&t=26829#p273915

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 20, 2016 10:05 pm

רשב"א ברכות מא. -
ומיהו אפילו לת"ק דהתם דאמר דפרפרת פוטר מעשה קדרה הכא לא פטר אלא במתכוון לפטור את הזית אבל בלא מתכוון לא דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררה אלא דרך כונה

וכן פסק הרמ"א בהלכות ברכת הפירות סימן ריא -
וכל זה דצריך להקדים, היינו דוקא לכתחלה, אבל אם עבר ובירך על השני, אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים, ובלבד שיהא דעתו ג"כ עליו בברכתו

ולכאו' לא מצינו ע"ז חולק להדיא, (אמנם הגר"ז כ' דיש חולקים. וצ"ע).
אבל הנצי"ב במרומי שדה כ' דלא ראינו שנוהגין כן.

וזו דוג' מיוחדת: חידוש מקורי של הרשב"א, נפסק ברמ"א, הפוס' לא השיגו עליו, אבל בוולוז'ין כביכול לא שמעו על זה...

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 20, 2016 10:13 pm

שיטת מר שמואל ראש כלה רביה דרב אחא משבחא נ"ע שלא לברך עצי בשמים אלא על ההדס בלבד , כמובא בראש' בברכות מג.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 20, 2016 10:51 pm

האם מצאנו עוד איזכור לשיטה המופיעה כאן -
קבצים מצורפים
אוצר הגאונים - ערבי פסחים.png
אוצר הגאונים - ערבי פסחים.png (44.29 KiB) נצפה 4565 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 21, 2016 12:17 am

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק י -
ור' צדוק שאומר חרוסת מצוה חייב לדעתו לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת חרוסת. ואינה הלכה

ואף הוא [לכאו'] חזר בו בהל' חו"מ, ובתרתי, פסק כר' צדוק ולא הטעין את החרוסת ברכה. ז"ל -
החרוסת מצוה מדברי סופרים זכר לטיט שהיו עובדין בו במצרים, וכיצד עושין אותה לוקחין תמרים או גרוגרות או צמוקין וכיוצא בהן ודורסין אותן ונותנין לתוכן חומץ ומתבלין אותן בתבלין כמו טיט בתבן ומביאין אותה על השלחן בלילי הפסח

ועי' לח"מ מרכה"מ וקובץ.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 21, 2016 1:02 pm

שתיית מים אחרי אפיקומן:
בית יוסף אורח חיים סימן תפא -
ומכל מקום לדברי הכל מותר לשתות מים ומיהו שאר משקין נראה דלמאן דאסר לשתות יין הכי נמי אסר בהו. והמרדכי (לח:) כתב שהרב שמואל מאיורא היה מחמיר על עצמו ולא היה שותה אפילו מים וכ"כ הגהות מיימון פרק ו' (שם) ולא נהגו כן

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 23, 2016 11:59 pm

עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים - (ולכאו' להמתבונן בהקשר דבריו, נראה שיש כאן הוספה מאוחרת באמצע המשפט בין תיבת "הסיבה" לתיבת "ונשים", ועי' להלן שיישבנו הדברים).
ואינו יוצא ידי מצה אלא באוכלה בהיסיבה על השלחן. וכן ד' כוסות צריכין הסיבה, אבל מרור אין צריך הסיבה. והם היו נוהגין לישב על המיטות ולהסב בהסיבת שמאל אבל אנו שאין אנו רגילין בכך יוצאין אנו כדרך הסיבתינו ואין לנטות ימין ושמאל. ונשים בעו הסיבה.

...
ראיתי כעת באמרכל הל' פסח שכך דעת ר' ברוך ממגנצא ור' חיים. ושם הביא את זה כב' שיטות, האם הסיבה בזה"ז רשות, או שעדיף בלי הסיבה, ז"ל - (ומש"כ הסיבת שמאל/כל הסיבה, לכאו' קרי לישיבה הסיבה סתם, ולמסובין דידן קרי הסיבת שמאל. וא"כ גם בד' הראב"ן אי"צ להגיה כלום - ודו"ק).
כתב ראבי"ה ורבי' ברוך ממינצא והר"ר חיים דהסבת שמאל דווקא בימיהם שהיו מסובים על המטות אבל אנו סגי בכל הסבה והר"ר חיים פי' דאררבה דרך מלכים עתה לאכול בלא הסיבה ומיהו מצאתי כיון שאנו רגילין בלא הסבה כל ימות השנה עתה דרך חירות בכך.


וע"ע כאן - viewtopic.php?f=27&t=9115#p81971
והדברים משלימים זא"ז.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 28, 2016 12:57 pm

שי' הרמ"ה ורבינו ירוחם לגבי ספירת העומר,
דמצוה למימני יומי מדאו' אף בזמה"ז, ואילו מצוה למימני שבועי מדאו' היא רק בזמן שביהמ"ק קיים.

סעדיה
הודעות: 1214
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ה' אפריל 28, 2016 2:17 pm

עושה חדשות כתב:שי' הרמ"ה ורבינו ירוחם לגבי ספירת העומר,
דמצוה למימני יומי מדאו' אף בזמה"ז, ואילו מצוה למימני שבועי מדאו' היא רק בזמן שביהמ"ק קיים.

וכ"ה בפירושי התפילות לר"י בר יקר

סעדיה
הודעות: 1214
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ה' אפריל 28, 2016 2:19 pm

עושה חדשות כתב:האם מצאנו עוד איזכור לשיטה המופיעה כאן -

כמדומני שיש מזה בהגדת הגאונים.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 30, 2016 10:47 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:שי' הרמ"ה ורבינו ירוחם לגבי ספירת העומר,
דמצוה למימני יומי מדאו' אף בזמה"ז, ואילו מצוה למימני שבועי מדאו' היא רק בזמן שביהמ"ק קיים.

וכ"ה בפירושי התפילות לר"י בר יקר

יש"כ. והעתקתי דבריו -
ר''י בר יקר - ספירת העומר.png
ר''י בר יקר - ספירת העומר.png (126.28 KiB) נצפה 4465 פעמים

---
הראש' מדקדקים את דבריהם מלש' הפסוקים, אבל באגרות הרמ"ה שם הוסיף עוד -
ואין להרהר אחר טעם המקרא ולומר מאי שנא שבועי דלא חייב רחמנא אלא בזמן שבית המקדש קיים ומאי שנא יומי דחייב רחמנא אפילו בזמן שאין בהמ"ק קיים. דאם כן גבי לולב נמי תיקשי לן מאי שנא יום ראשון דחייב רחמנא אפילו בגבולין ומ"ש שאר שבעה יומי דלא חייב רחמנא אלא במקדש, אלא גזרת מלך היא. הכא נמי גזרת מלך היא

ועי' אור שמח הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כב מש"כ בביאור הדברים.
---
וע"ע בית הלוי ח"א סי' לט מש"כ ע"פ רבינו ירוחם.
---
ובכלל, עניני ספיה"ע יש בהם הרבה שי' יחידאיות, עי' לדוג' בטור מש"כ בשם הרס"ג דספירת יום ראשון מעכבת הכל ושאר ימים אינה מעכבת. (וכמדומני שיש בראש' שי' דספירת לילה הראשון מעכבת ואילו בשאר ימים כשר אף ביום). ועוד כהנה.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 04, 2016 9:48 pm

עדיאל ברויאר כתב:רשב"ם פסק שאפילו למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, אם מתכוון שלא לצאת אינו יוצא. ודבריו הובאו בראשונים רבים, ובפשטות נראה שהסכימו עמו, והראבי"ה הסכים במפורש. אך הרא"ה כתב שאפילו צווח שאינו רוצה לצאת, יוצא ידי חובה.

ראיתי כעת כאן - viewtopic.php?f=28&t=26986#p276210 שהריטב"א מוסיף הגבלה אימתי נראה לכו"ע כד' הרשב"ם.
ז"ל הריטב"א פסחים ז: -
ואין העולם נזהרין בזה וסומכין לפי שאפילו לדברי האומרים מצות אינן צריכות כוונה לצאת הני מילי בעושה בסתם אבל במתכוין שלא לצאת אינו יוצא, ובודאי שזה הדין צריך בדיקה בשמע' אלא שכן כתבו בתוספות, ונראין דבריהם במצוה הנעשית ע"י אחרים כגון הבדלה וכיוצא בו שאינו מוציאו בעל כרחו, ולפיכך סומכין להבדיל כל אדם בביתו ואף על פי ששמע בבית הכנסת

עדיאל ברויאר
הודעות: 2847
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' מאי 05, 2016 1:26 am

עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:רשב"ם פסק שאפילו למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, אם מתכוון שלא לצאת אינו יוצא. ודבריו הובאו בראשונים רבים, ובפשטות נראה שהסכימו עמו, והראבי"ה הסכים במפורש. אך הרא"ה כתב שאפילו צווח שאינו רוצה לצאת, יוצא ידי חובה.

ראיתי כעת כאן - viewtopic.php?f=28&t=26986#p276210 שהריטב"א מוסיף הגבלה אימתי נראה לכו"ע כד' הרשב"ם.
ז"ל הריטב"א פסחים ז: -
ואין העולם נזהרין בזה וסומכין לפי שאפילו לדברי האומרים מצות אינן צריכות כוונה לצאת הני מילי בעושה בסתם אבל במתכוין שלא לצאת אינו יוצא, ובודאי שזה הדין צריך בדיקה בשמע' אלא שכן כתבו בתוספות, ונראין דבריהם במצוה הנעשית ע"י אחרים כגון הבדלה וכיוצא בו שאינו מוציאו בעל כרחו, ולפיכך סומכין להבדיל כל אדם בביתו ואף על פי ששמע בבית הכנסת


תודה על המקור החשוב.
איני מונח בדברים, אבל יש לשים לב לשתי נקודות מעניינות: 1. מחד גיסא אני משער שהרבה מהראשונים שהביאו את דברי רשב"ם, הביאו זאת גם במצוות שהוא עושה. כגון הרא"ש בסוכה לגבי הגבהת ד' מינים, שכותב שאחד מהפתרונות הוא לכוון שלא לצאת. ולפי זה יוצא שדברי הריטב"א עצמם הם חידוש ואינם לכו"ע. 2. יתכן שדברי הריטב"א (אגב, האם זה ודאי שזה הריטב"א עצמו או שהמלקט כאן לא מציין את המקור וספק אם זה הריטב"א?) דווקא תואמים את שיטת רבו, הרא"ה. במעומעם זכור לי שהרא"ה מדבר על זה בהקשר של אכילת מצה, וזה הרי מעשה שהוא עושה בעצמו. כדאי לבדוק האם מדבריו עולה כלל עקרוני או לא.

סעדיה
הודעות: 1214
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ה' מאי 05, 2016 6:54 am

עדיאל ברויאר כתב:
עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:רשב"ם פסק שאפילו למ"ד מצוות אין צריכות כוונה, אם מתכוון שלא לצאת אינו יוצא. ודבריו הובאו בראשונים רבים, ובפשטות נראה שהסכימו עמו, והראבי"ה הסכים במפורש. אך הרא"ה כתב שאפילו צווח שאינו רוצה לצאת, יוצא ידי חובה.

ראיתי כעת כאן - viewtopic.php?f=28&t=26986#p276210 שהריטב"א מוסיף הגבלה אימתי נראה לכו"ע כד' הרשב"ם.
ז"ל הריטב"א פסחים ז: -
ואין העולם נזהרין בזה וסומכין לפי שאפילו לדברי האומרים מצות אינן צריכות כוונה לצאת הני מילי בעושה בסתם אבל במתכוין שלא לצאת אינו יוצא, ובודאי שזה הדין צריך בדיקה בשמע' אלא שכן כתבו בתוספות, ונראין דבריהם במצוה הנעשית ע"י אחרים כגון הבדלה וכיוצא בו שאינו מוציאו בעל כרחו, ולפיכך סומכין להבדיל כל אדם בביתו ואף על פי ששמע בבית הכנסת


תודה על המקור החשוב.
איני מונח בדברים, אבל יש לשים לב לשתי נקודות מעניינות: 1. מחד גיסא אני משער שהרבה מהראשונים שהביאו את דברי רשב"ם, הביאו זאת גם במצוות שהוא עושה. כגון הרא"ש בסוכה לגבי הגבהת ד' מינים, שכותב שאחד מהפתרונות הוא לכוון שלא לצאת. ולפי זה יוצא שדברי הריטב"א עצמם הם חידוש ואינם לכו"ע. 2. יתכן שדברי הריטב"א (אגב, האם זה ודאי שזה הריטב"א עצמו או שהמלקט כאן לא מציין את המקור וספק אם זה הריטב"א?) דווקא תואמים את שיטת רבו, הרא"ה. במעומעם זכור לי שהרא"ה מדבר על זה בהקשר של אכילת מצה, וזה הרי מעשה שהוא עושה בעצמו. כדאי לבדוק האם מדבריו עולה כלל עקרוני או לא.

דוק בדברי הרב עו"ח, ותראה שהן הן דבריו.

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 08, 2016 12:44 am

שיטה מיוחדת של מהר"ז בינגא (מי מתנדב להעלות?) בדין קידוש במקום סעודה.
לדעתו לא מספיק אכילה במקום הקידוש, אלא צריך שזה יהיה במקום ה"קביעות", וכגון האורחים בביהכנ"ס שמלבד אכילתם הרי הם גם ישנים בו, ומעיד על רבו המהרי"ל שג"כ לא קידש בבית שעשו את חופת בנו, אלא חזר לביתו כדי לקדש במקום קביעות סעודותיו. (יתכן שלשי' זו ל"צ בכלל לאכול שם את הסעודה, והר"ז דומה למי שיאמר "נר חנוכה במקום סעודה" והכוונה שצריך להדליק במקום האכילה בדרך כלל. אבל אין הכרח מתוך דבריו עד כדי כך, ואפשר לומר שצריך גם לאכול שם, ורק הוסיף שצריך מקום קביעות סעודה ולא סגי בסעודה אחת בודדת).

אגב, האם יש תוכנית הוצאה לאור של מהר"ז בינגא חלק ב?

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 09, 2016 8:27 pm

עושה חדשות כתב:שיטה מיוחדת של מהר"ז בינגא (מי מתנדב להעלות?) בדין קידוש במקום סעודה.
לדעתו לא מספיק אכילה במקום הקידוש, אלא צריך שזה יהיה במקום ה"קביעות", וכגון האורחים בביהכנ"ס שמלבד אכילתם הרי הם גם ישנים בו, ומעיד על רבו המהרי"ל שג"כ לא קידש בבית שעשו את חופת בנו, אלא חזר לביתו כדי לקדש במקום קביעות סעודותיו. (יתכן שלשי' זו ל"צ בכלל לאכול שם את הסעודה, והר"ז דומה למי שיאמר "נר חנוכה במקום סעודה" והכוונה שצריך להדליק במקום האכילה בדרך כלל. אבל אין הכרח מתוך דבריו עד כדי כך, ואפשר לומר שצריך גם לאכול שם, ורק הוסיף שצריך מקום קביעות סעודה ולא סגי בסעודה אחת בודדת).

העתקתי את לשונו, (וצ"ע לעמוד על כוונת דבריו בדיוק, דלכאו' משמע דלא קאמר כן לפסול בדיעבד אלא רק לכתחילה) -
משום אורחים דאכלי ושתי וגני בבי כנישתא. משמע שאין חשיב מקום סעודה אלא במקום שיש לו קביעות בודאי, כגון דדרך שם לישן, מדאיצטריך למימר וגנו בבי כנישתא, וכן ברב הונא קדיש ובעא למיטעם מידי איתעקר ליה שרגא עייליה ליה למגוניה לבי גונא [דהיינו בית חופת בנו] דרבה בריה דהוה ביה שרגא קדיש וטעים מידי, משמע דוקא הואיל ואיתעקר שרגא לכך אזיל לבי גננא בריה הא לאו הכי לא רצה לקדש בבית חופת בנו. א"כ משמע דצריך לעולם לקדש במקום קביעות שלו. והא דקאמר רבה אטעימו מידי, אע"ג שרצו לילך לבתיהם משום דבבית רבה היה גם להם קביעות. וכן ראיתי ממ"ו מחו' הגאון מהרר"י סג"ל מנו' כבוד שהשיא ביתו במגנצא בבית שהיה שם חתונה והיה משמש לסעודה והלך אל ביתו בליל שבת וקידש שם ולא רצה לקדש בבית בחתונה משום דבביתו חשיב יותר קביעות סעודה

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 10, 2016 12:19 am

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:שי' הרמ"ה ורבינו ירוחם לגבי ספירת העומר,
דמצוה למימני יומי מדאו' אף בזמה"ז, ואילו מצוה למימני שבועי מדאו' היא רק בזמן שביהמ"ק קיים.

וכ"ה בפירושי התפילות לר"י בר יקר

וכן הביא המאירי בפסחים דקכ"א -
ויש מפרשים שספירת הימים מן התורה אבל של שבועות דברי סופרים ומתוך כך אין סופרין אותן אלא דרך זכר כלומר כך וכך ימים שהם כך וכך שבועות לא שיהו אומרים כך וכך ימים וכך וכך שבועות

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 10, 2016 9:00 pm

חידוש מיוחד של התשב"ץ, ז"ל שער הציון סימן רב ס"ק יד -
והנה המעיין בתשב"ץ גופא יראה דעתו דאף לענין מגע ביין מהני כשהיה מתחלה רוב שכר, דהיין נתבטל ברובא, נראה דסברתו דרק ביין אסור צריך ששים לבטל, אבל ביין היתר כיון שנתבטל ברובא שוב אין שם יין עליו ואין אוסר אחר כך במגע עובדי כוכבים ומזלות. אכן אנן לדינא לא קיימא לן הכי, כמבואר ביורה דעה סימן קכ"ג סעיף ח בהגה"ה דעל כל פנים צריך ששה נגדו, ואם לאו שם יין עליו


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: זאב ערבות ו־ 35 אורחים