מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 28, 2016 11:40 pm

טבילת עזרא דאו'? ז"ל ראבי"ה סי' קנא בתשובתו להרוקח בתו"ד -
תו י"ל דתקנת עזרא דאורייתא ע"י דרשת סמוכין כדאמרינן בפ"ב דראש השנה מאי התקין דרש והתקין ואע"ג דפריך דאורייתא היא ה"פ דבר שבפירוש כתוב בתורה לא הוצרך לתקן אבל הך דלא כתוב בהדיא אלא ע"י דרשה אע"ג דמדאורייתא הוא קרי לה תקנתא כההיא דראש השנה ותירץ הכא נ"ל טפי

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 07, 2016 2:43 pm

עושה חדשות כתב:או"ז ר"ה סי' רסט -
פיר"ת וכן ה"ר ברוך בר' יצחק זצ"ל דמצוה מן המובחר לעשות תקיעה ותרועה ותקיעה בנשימה אחת מי שיכול לעשות כן כההיא דפרק החליל דתני גבי תקיעות שהיו בבית המקדש ר' יהודה אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף אל יוסיף על ט"ז ואמרי' דר' יהוד' סבר תקיעה ותרועה ותקיעה א' היא ואמרי' התם כמאן אזלא הא דא"ר כהנא אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום כמאן כר' יהודה מיהו רש"י פי' התם כדי נשימ' מפסיק.

זאת דעה יחידאית? איך זה שעדיין לא מחמירים אותה?

הנה שי' ר"ת הנ"ל הובאה עוד בראש', ראה לדוג' מש"כ הר"ן בר"ה
"כשבא ר' אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהם דבר שההדיוטות רואין אותם כחלוקה. ודילמא ילולי הוא וקא מפסקי שברים בין תקיעה לתרועה. וא"ת וכי מפסקינן מאי הוי והתני בסמוך שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום ואפילו לר' אבהו דאמר לא יצא הני מילי בששהא כדי לגמור את כולה אבל הכא הא לא שהא. תרצו בשם ר"ת ז"ל דהכי פרכינן דכיון דר' אבהו חייש לכלהו ומכניף לכלהו מנהגי וכדברי רבינו האי גאון ז"ל וכמו שכתבתי למעלה הוה ליה למיחש נמי לר' יהודא דאמר אין בין תקיעה ותרועה ולא כלום כדאיתא בפרק החליל",
אמנם נראה דאין הכוונה דבכלל תקנת רבי אבהו היה לחוש לשי' ר' יהודה דבעי' נשימה אחת ממש, אלא דלא מסתבר שרבי אבהו שבא לחוש לכל השיטות, לא יניח מקום להמחמירים כר' יהודה.
ועצ"ע למה לא נוהגים כך...
(ולגבי תקנת ר' אבהו, שמעתי מהגר"א וייס שליט"א שדקדק מלש' הגמ' "אתקין בקסרי" שלא היה בזה תקנה קבועה ומחייבת של ר' אבהו אלא רק תקנה למקומו).

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 07, 2016 2:44 pm

ז"ל המאירי בחיבור התשובה ב,ב - נמצא שאם טעה בהמלך הקדוש חוזר בשעת זכירתו לראש התפלה ואם טעה בהמלך המשפט חוזר לראש אותה ברכה וכן כתב רבינו סעדיה ז"ל בפרוש, אע"פ שכבר ראינו מי שחלק בזה אלא שלא יצא דעתו לאויר העולם.
אמנם לכאו' מנהגינו כהרמ"א הוא כפי השיטה הזו... (וע' שו"ת יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן ח).

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 13, 2016 9:42 pm

שי' ר"י הזקן בדין וסת שאינו קבוע, ואסור לאומרה בפני ע"ה.
תשובות ופסקים מחכמי אשכנז וצרפת סי' קנח כתב:וכבר שאל ה״ר שמואל מוורדוס מרבי׳ יצחק, על נשותינו שאין להם ווסת, שהיה נראה לו שהיה להן לפרוש עונה כשיבא יום שראו בו באחרונה, מק״ו ומה אשה שיש לה ווסת, שיש לנו לומ׳ אקראי בעלמא הוא ששינת את וסתה אמרי׳ זה וזה אסורין, שאין להן ווסת לא כ״ש ... והשיב לו רבי׳ מטוניך, דוקא באשה שיש לה ווסת אסורה לשמש עונה כששינתה יום אחד, דמאחר שהיה לה ווסת יש לנו לומר שעכשיו רוצת לקבוע ווסת אחר, אבל אשה שלא היה לה ווסת מעולם, אינה צריכה לפרוש כלום כשיגיע יום אחר כזה שראתה בו, ואדרבה יש לנו לומר שתדלג ביום אחד כאשר עשתה עד עתה.

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ה' אוקטובר 13, 2016 9:53 pm

עושה חדשות כתב:שי' ר"י הזקן בדין וסת שאינו קבוע, ואסור לאומרה בפני ע"ה.
תשובות ופסקים מחכמי אשכנז וצרפת סי' קנח כתב:וכבר שאל ה״ר שמואל מוורדוס מרבי׳ יצחק, על נשותינו שאין להם ווסת, שהיה נראה לו שהיה להן לפרוש עונה כשיבא יום שראו בו באחרונה, מק״ו ומה אשה שיש לה ווסת, שיש לנו לומ׳ אקראי בעלמא הוא ששינת את וסתה אמרי׳ זה וזה אסורין, שאין להן ווסת לא כ״ש ... והשיב לו רבי׳ מטוניך, דוקא באשה שיש לה ווסת אסורה לשמש עונה כששינתה יום אחד, דמאחר שהיה לה ווסת יש לנו לומר שעכשיו רוצת לקבוע ווסת אחר, אבל אשה שלא היה לה ווסת מעולם, אינה צריכה לפרוש כלום כשיגיע יום אחר כזה שראתה בו, ואדרבה יש לנו לומר שתדלג ביום אחד כאשר עשתה עד עתה.


משמע שכך היה מנהגם הפשוט שלא לחשוש.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ש' אוקטובר 15, 2016 8:41 pm

צופר הנעמתי כתב:
עושה חדשות כתב:שי' ר"י הזקן בדין וסת שאינו קבוע, ואסור לאומרה בפני ע"ה.
תשובות ופסקים מחכמי אשכנז וצרפת סי' קנח כתב:וכבר שאל ה״ר שמואל מוורדוס מרבי׳ יצחק, על נשותינו שאין להם ווסת, שהיה נראה לו שהיה להן לפרוש עונה כשיבא יום שראו בו באחרונה, מק״ו ומה אשה שיש לה ווסת, שיש לנו לומ׳ אקראי בעלמא הוא ששינת את וסתה אמרי׳ זה וזה אסורין, שאין להן ווסת לא כ״ש ... והשיב לו רבי׳ מטוניך, דוקא באשה שיש לה ווסת אסורה לשמש עונה כששינתה יום אחד, דמאחר שהיה לה ווסת יש לנו לומר שעכשיו רוצת לקבוע ווסת אחר, אבל אשה שלא היה לה ווסת מעולם, אינה צריכה לפרוש כלום כשיגיע יום אחר כזה שראתה בו, ואדרבה יש לנו לומר שתדלג ביום אחד כאשר עשתה עד עתה.


משמע שכך היה מנהגם הפשוט שלא לחשוש.


ת"ח אחד הפנה אותי לשו"ת אמרות טהורות של הרב אליהו מאדאר שליט"א, סי' יח, בעיקר מעמ' שעא והלאה, שמציין כמה ראשונים שס"ל הכי, ונושא ונותן בדבר.

פלגינן
הודעות: 2849
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי פלגינן » ג' אוקטובר 25, 2016 12:36 pm

אולי כבר ציינו. ראיתי במבוא של פרנקל למחזור לסוכות של חמיו (גולדשמידט), עמ' כא, הערה 73, שדעת בעל העיטור לברך על ערבה של הוש"ר היא דעת יחיד.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 06, 2016 1:15 am

עושה חדשות כתב:מחזור ויטרי סי' תקיז -
ועורות נבילות טהורות מותרות. אף על פי שלא נשחטו. ויש ספרים קדמונים שמצריכין שחיטה. ולא היא. דתניא אין חוששין שמא עורות לבובים הם. ואפילו להידור מצוה לא צריך. דהא הרגו מלך דעדיף מאיספקלטור
וזכורני שהאריך בזה רש"ל ב'שקיעין'.
אכן. הילך:
שקיעין - עורות נבילות.png
שקיעין - עורות נבילות.png (165.84 KiB) נצפה 4853 פעמים



===


לעיל הבאתי את השיטה המחודשת האוסרת על כהן לעבוד או ליש"כ, אם אחת מבנות משפחתו טמיאה נדה והוא שהה בבית עימה. כך מובא בשם ס' המקצועות, והפוס' הביאו את זה ג"כ, אלא שדחאוה מן ההלכה. (ראה לדוג' פר"ח או"ח סי' קכח, ועוד).
כעת ראיתי לדון האם מקורה של השיטה הנ"ל הוא בברייתא המשונה הזו? (ראה מאמרו של אפטוביצר "ספר חשוד מתקופת הגאונים").
ברייתא דמסכת נדה.png
ברייתא דמסכת נדה.png (145.82 KiB) נצפה 4853 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 10377
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 06, 2016 10:17 am

למיטב זכרוני על העניין השני שכתב כת"ר יש מאמר של י' דינרי (בכה"ע מלאת)

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 06, 2016 8:39 pm

בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני על העניין השני שכתב כת"ר יש מאמר של י' דינרי (בכה"ע מלאת)
נשמע מסקרן.

ולגבי הענין הראשון, יש להוסיף דבגמ' בשבת שם ג"כ מבו' שה'מכחישים' היה להם טענה ע"ז, ז"ל הגמ' -
וזו שאילה שאל ביתוסי אחד את רבי יהושע הגרסי מניין שאין כותבין תפילין על עור בהמה טמאה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מדבר המותר בפיך אלא מעתה על גבי עור נבלות וטרפות אל יכתבו אמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו איספקליטור איזה מהן משובח הוי אומר זה שהרגו מלך אלא מעתה יאכלו אמר ליה התורה אמרה לא תאכלו כל נבלה ואת אמרת יאכלו אמר ליה קאלוס

וראוי להביא עוד את מש"כ הרמ"ע מפאנו סי' לז, והובאו דבריו בנו"כ סי' לב. ז"ל -
עוד שאל מה אנן ביה בעור השליל אם הוא כשר דוקא בדיעבד או אפילו לכתחלה, ונסתפק בזה דילמא אוכלא הוא שהרי נמנה במשנה בהדי הנך שעורותיהן כבשרן ולא יצלח למלאכה. תשובה, לא כי אלא מצוה מן המובחר בעור השליל אף על פי שאחר עבודו מקבל טומאה כשאר עורות, לא כמו שהי' סבור רעהו הסופר הבחור שותפו של שואל ששמע מפי חכמים קצת שבחיו של שליל וכמדומה לו שגם זה כאחד מהם שאינו מקבל טומאה ולאו מלתא היא. לבד זה מצאתי שכתוב בספר התרומה שעור השליל יותר הגון למצוה משאר עורות לפי שלא נהנה מן העה"ז. ובטעמי המצות לקנה זצ"ל אמר שעור העוף אף על פי שהוא כבשרו משובח לכתיבת תפלין יותר מעור בהמה לפי שרוחות קדושות נושבות בעוף הטהור כי על כן דמו טעון כסוי. ויש ללמוד מטעם זה שעור חיה משובח משל בהמה אף על פי שהעוף משובח יותר ויגיד עליו קלות העופפות. עוד הוסיף לשבח עור השליל יותר מכלם למצוה מן המובחר, כי אמר שאין בריה יוצאה לאויר העולם שאינה מקבלת דין שהעה"ז נברא בדין והשליל פטור מן הדין שלא יצא לאויר העולם ע"כ. ואין ספק דשליל של חיה עדיף משל בהמה, ובתרוייהו של שחוטה מעלי טפי ששחיטת אמו מטהרתו ואין לה דין לגבי עובר, אבל נבלה בין בידי אדם בין שמתה מאליה משמע שהוא דין קשה גם לשליל, ושל בהמה שחוטה עדיף משל חיה נבלה. וידוע שמדין הגמרא כל מין טהור כשר אפי' נבלות וטרפות שבו, ולא הוציאו מכלל זה עור דג טהור שיש במינו חזקים ובריאים אלא משום דנפיש זוהמיה. ושוה עלויו של שליל לקלף של כתיבה ולבתים של תפלין ולכל מדי דמלאכת שמים.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' דצמבר 05, 2016 8:28 pm

שי' הראבי"ה, דעובר שמת במעי אימו ואח"כ נולד, אינו מטמא טומאת נבילה!

וכמו שביאר בסי' אלף קלד "כיון שבתחילת מיתת העובר שהיה ראוי לקראות מת לטמאות הועילה לו אמו מפני שהוא נידון כמע[יה] ונידון כחי, טהור עד עולם אפילו יצא לבסוף ... אבל הכא בתחלתו כשהוא מת לא חל עליו שם טומאה ולהכי טהור עד עולם".

וראה במצו"ב.
קבצים מצורפים
מתנת יושר - ראבי''ה.PDF
(282.94 KiB) הורד 106 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' דצמבר 05, 2016 8:33 pm

עושה חדשות כתב:שי' הראבי"ה, דעובר שמת במעי אימו ואח"כ נולד, אינו מטמא טומאת נבילה!

וכמו שביאר בסי' אלף קלד "כיון שבתחילת מיתת העובר שהיה ראוי לקראות מת לטמאות הועילה לו אמו מפני שהוא נידון כמע[יה] ונידון כחי, טהור עד עולם אפילו יצא לבסוף ... אבל הכא בתחלתו כשהוא מת לא חל עליו שם טומאה ולהכי טהור עד עולם".

וזה מזכיר לי באופן אסוציאטיבי, שיטה יחידאית נוספת.
טור יו"ד סי' רסז כתב:גר שמת ואין לו יורשין דקי"ל הקודם בנכסיו זכה והיו בהן עבדים גדולים זכו בעצמן והרי הם בני חורין קטנים אין בהם יד לזכות בעצמן וכל הקודם בהן זכה וכתב הרמ"ה ואם לא זכה בהן שום אדם עד שיגדלו אין להם תקנה שבמיתת הגר לא פקע איסורא מינייהו שהרי כל הקודם בהם זכה וכיון דמיתת הגר לא פקע איסורא מינייהו כי גדלו נמי בתר הכי אף על גב דפקע ממונא איסורייהו לא פקע דבמאי פקע השתא הא ליכא מיתת האדון דלפקע איסורייהו מינייהו.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 08, 2016 10:21 pm

עושה חדשות כתב:עשרת בני המן בנשימה אחת, לעיכובא?
המקורות מתוך "תורת הקורא" לידידינו "אחד מעיר".
ראבי"ה סי' תקסד - וצ"ע מדבריו בסי' תקמב
בפ"ב בירושלמי רבי חייא בר אבא דמן יפו צריך לומר בנשימה אחת ועשרת בני המן עמהם, ודכותיה איתא בגמרא דידן בני המן ועשרת בנשימה אחת, ולא מסיים בני המן כמו בירושלמי, ואנן סמכינן אגמרא דידן. ומספקא לי אי למצוה אי לעכב ולהחזיר, ובירושלמי בעי דכוותיה [לענין] אריח על גבי אריח דבני המן, ומסיק דלעכב, ולא ברירא לי הכא מאי. ותו מסיק בירושלמי אמר רבי יוסי בר בון צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה שניץ ונחית כהדין קונטרא רב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו אמר רבי פנחס <צריך לומר> חרבונה זכור לטוב. והעם נהגו לומר ארור. ובפרק שני דמכילתין בגמרא דידן גרסינן אמר רבא מחייב אינש לבסומי נפשיה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. נראה דכל הני צריך למצוה בעלמא ולא לעכוב

מחזור ויטרי סי' רמז -
וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת. ואם טעה או נאנס יחזור אותם מראש

יותר מופלא, זה השיטה המובאת במהרי"ל, ז"ל -
אמר מהר"י סג"ל מעשה במגנצא פעם אחת שהפסיק הקורא שלא הספיק לומר שמות הרשעים בנשימה אחת. והצריכוהו חכמי העיר לחזור לראש המגילה, וזה היה טורח ציבור בחנם דהיה די לו לחזור לחמש מאות איש


ויל"ע מה הנידון בראבי"ה על לעיכובא, כי הרי המשיך לדון כה"ג על לבסומי וכד', ומשמע דאין כוונתו לדון שזה יעכב את מצוות הקריאה, ויברך שוב על מקרא מגילה, אלא הנידון הוא האם זה מצווה בעלמא או חיוב.

בביאור השיטה המובאת במהרי"ל הנ"ל, ראה מה שהביא כאן בעמוד לט דבר נאה.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 16, 2016 10:08 am

ראב''ד פ' שמיני - צירוף אבר מן החי.png
ראב''ד פ' שמיני - צירוף אבר מן החי.png (104.42 KiB) נצפה 4705 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 18, 2016 9:13 pm

משהו פיקנטי על שיטות משונות בראשונים.
קבצים מצורפים
משמר הלוי ערכין.PDF
(412.87 KiB) הורד 155 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' דצמבר 26, 2016 9:23 pm

טומאת בהמה טריפה.
ראבי"ה סי' אלף קלח כתב:פרק בהמה המקשה (עה א) נולדו בדגים סימני טריפה מהו וכו' עד או דלמא אפילו למ"ד טריפה אינה חיה ה"מ בהמה דנפיש חיותא וכו'. משמע לכאורה דטריפה חשובה כמתה לקבל טומאת אוכלין. ויש לשאול דבפרק העור והרוטב (קכא ב) הלכה כיוצא בו השוחט וכו' עד תני ר' אושעיא ישראל ששחט וכו' עד שחט בה אחד או רוב אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין. ויש לומר דההוא כמ"ד טריפה חיה. אבי העזרי.
תוס' זבחים סט: כתב:לכך פי' בקונטרס משנטרפה ירדה לה טומאה ומהיכן תלך ממנה ותימה הוא לומר כן דלא מצינו בעלי חיים מטמאין ומילתא דפשיטא בכולי הש"ס דאין טריפה מטמאה מחיים

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 01, 2017 12:39 am

נתקלתי בזה כעת, וע"פ הזכור לי, זו שיטה יחידאית: (זה נראה כמו פשרה בין שי' הר"מ על פושע כמזיק לקו' הראב"ד מפשיעה בבעלים).
מרדכי ב"מ כת"י בודפ' כתב:בספר חכמה בסימן שפ״ו כתב רבי׳ אברהם בתשובתו, הא דאמ׳ פשיעה בבעלים פטור (ב"מ צה:), היינו פשיעה כי האי גוונא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה כולי האי שיארע כן אותו דבר, כמו היכא שפשעו ביה ואיגנוב, או כעין הנהו כונדאי (שם צז.) שלא נתנו לבם לדבר להכביד במשאה עד שמת משום דלא נזהרו יפה כמ׳ שהצריכתו תורה לעשות, ולולי שהתורה לא הטילה עליהם חומר אותו זהירות, מסברא לא היינו מחייבין אותו כעין גניבה ואבדה בשומר שכר ובשומר חנם פשיעה הקרובה לשוגג ולמזיד, לשם פטרתו תורה כשהן עמהן בבעלים. אבל באבדה מדעת, כגון אם לא קשר בטוב הארנקי, לזה אינו מועיל בבעלים, דאבידה מדעת היא כגון בצלוחית בהמוכר את הספינה (ב"ב פז:) זהו כזורק ארנקי לים, ומזיק הוא דמיקרי ולא שומר, ואנן לא אשכחן פטור בבעלים אלא גבי שומרין.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 01, 2017 12:42 am

גם זה, לכאו':
דרשות ר"י אבן שועיב פ' יתרו כתב:לא תחמוד כנגד כבד, כי החמדן מסיבת כילותו אינו מכבד אביו ואמו ואינו מפרנסן, ואף על פי שאמרו משל אב, אם אין לאב חייב הבן לכבדו משלו ואפילו שיחזר על הפתחים

ספר היראה כתב:ומאד יש להזהר בכבודם, כי הוקש כבודם לכבוד המקום, והמכבדם כאלו כבד המקום, והמצערם כאלו צער עצמו, וחייב להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהכניסם ולהוציאם, ואם אין לו יסבב על הפתחים ויתן להם

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 01, 2017 9:27 pm

עושה חדשות כתב:נתקלתי בזה כעת, וע"פ הזכור לי, זו שיטה יחידאית: (זה נראה כמו פשרה בין שי' הר"מ על פושע כמזיק לקו' הראב"ד מפשיעה בבעלים).
מרדכי ב"מ כת"י בודפ' כתב:בספר חכמה בסימן שפ״ו כתב רבי׳ אברהם בתשובתו, הא דאמ׳ פשיעה בבעלים פטור (ב"מ צה:), היינו פשיעה כי האי גוונא דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה כולי האי שיארע כן אותו דבר, כמו היכא שפשעו ביה ואיגנוב, או כעין הנהו כונדאי (שם צז.) שלא נתנו לבם לדבר להכביד במשאה עד שמת משום דלא נזהרו יפה כמ׳ שהצריכתו תורה לעשות, ולולי שהתורה לא הטילה עליהם חומר אותו זהירות, מסברא לא היינו מחייבין אותו כעין גניבה ואבדה בשומר שכר ובשומר חנם פשיעה הקרובה לשוגג ולמזיד, לשם פטרתו תורה כשהן עמהן בבעלים. אבל באבדה מדעת, כגון אם לא קשר בטוב הארנקי, לזה אינו מועיל בבעלים, דאבידה מדעת היא כגון בצלוחית בהמוכר את הספינה (ב"ב פז:) זהו כזורק ארנקי לים, ומזיק הוא דמיקרי ולא שומר, ואנן לא אשכחן פטור בבעלים אלא גבי שומרין.

אני רואה כעת שדברי ספר החכמה הובאו גם בס' האגודה ב"מ ח-קמב, ויש דברים דומים גם במאירי שם צה.

===

הרא"ה בביצה ו. נוקט דהא דמהני שחיטת עובר במעי אמו (משום ד' סימנים אכשר רחמנא) זה דוקא כשהאם כשרה, אבל בטריפה ל"מ. וזה חידוש יחידאי, וצ"ע בסברא. (ויל"פ ע"פ מש"כ תוס' בחולין עה. סוה"ע "כי היכי" וכו').

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' ינואר 01, 2017 11:10 pm

עושה חדשות כתב:גם זה, לכאו':
דרשות ר"י אבן שועיב פ' יתרו כתב:לא תחמוד כנגד כבד, כי החמדן מסיבת כילותו אינו מכבד אביו ואמו ואינו מפרנסן, ואף על פי שאמרו משל אב, אם אין לאב חייב הבן לכבדו משלו ואפילו שיחזר על הפתחים

ספר היראה כתב:ומאד יש להזהר בכבודם, כי הוקש כבודם לכבוד המקום, והמכבדם כאלו כבד המקום, והמצערם כאלו צער עצמו, וחייב להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהכניסם ולהוציאם, ואם אין לו יסבב על הפתחים ויתן להם


מסופקני עד כמה אלו דעות הלכתיות.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 10, 2017 10:57 pm

בחי' הר"ן סנהד' דקי"ב נוקט ששחיטה שאינה ראויה (בהמה שחציה של עיר הנידחת) לכו"ע אינה מתירה באכילה כלל. וזה חידוש מופלא, (וכנראה יסודו הוא בהבנת הסוג' בחולין דפ"ה). האם נמצא כן עוד בד' הראש'?

נריהו
הודעות: 10
הצטרף: ב' ינואר 09, 2017 7:13 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי נריהו » ד' ינואר 11, 2017 10:49 am

עדיאל ברויאר כתב:
עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).


יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?



ולי הקטן נראה - שייתכן שהחידוש הוא שיש כאן שתי ברכות ושתי מצוות - גם והדרת וגם לקום (לשון הרמב"ם בספהמ''צ היא 'לכבד החכמים' ובהת"ת 'לכבד מלמדיה ועושיה'). ואולי כיוון ומסתפק - רק לפעמים.

דבר מעניין שהזדמן לי לראות ב- Paris, Bibliotheque Nationale, 599 (מיוחס לכל המאוחר למאה הב' למניינם) - אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצוות התר נדר ושבועה.

קראקובער
הודעות: 2806
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי קראקובער » ד' ינואר 11, 2017 11:29 am

הנצי"ב בתשובה מביא שלפי הגאון במצה כל שבעה צריך לברך גם כן.

(בהגדת פוניבז יש חידוש משונה מאד של הבד קודש שלפי הגאון הנ"ל יש גם מצוה לספר ביציאת מצרים כל שבעה!!)

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 14, 2017 11:55 pm

בעניני היתר בן פקועה:
שי' פי' רגמ"ה בחולין דע"ד: שמותר לרובעו ולחרוש בו כלאים כי חשיב כשחוט ולא כחי.
שי' הר"ר ישעי' בשטמ"ק ב"ק שאינו מותר בלי נחירה. (ובעה"ת עה"ת הביאו כן מהגמ' ביומא "טעון קריעה").
שי' בעה"ת עה"ת שהוא מותר רק אחרי שימות, אבל בחייו אסור כאמ"ה.

אם מישהו יודע לזה מקבילות, נא לעדכן.

קראקובער
הודעות: 2806
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי קראקובער » א' ינואר 22, 2017 5:52 pm

אין בעיה למול קודם הזמן ואין שום ביטול מצווה.

מנחת חינוך מצוה ב אות ג

נלע"ד דהא דכתבה התורה דמצוה למול הערלה דוקא ביש לו ערלה אבל באין לו ערלה אינו מצווה והטד"ב כבר כתבתי דלהרבה שיטות אינו אלא דרבנן דהתורה לא אמרה למול אלא הערלה שלא יהי' ערל ואם אינו ערל שנולד מהול או נחתכה ערלתו אפילו ע"י הפסולים או שנימול ת"ז או בלילה אין המצוה חל עליו כי אין לו ערלה ומ"מ ביש לו ערלה אין המצוה בהסרת ערלה לבד דהיינו לומר שלא הקפידה התורה אלא שלא יהי' ערל דבאמת חזינן דהתורה דקדקה במצוה זו שיהיו דוקא כשרים למול וביום וכדומה אם כן נראה דגוף העשייה הוא מצוה והוי כמו שיש לו בגד ד' כנפות דמחויב לעשות ציצית עפ"י דיני התורה ואם א"ל פטור ה"ה אם אין לו ערלה פטור וכשיש לו חייב לעשות ע"פ כל דיני התורה ואם לא עשה ע"פ התורה ביטל המצוה אף שהסיר הערלה כיון דלא הסיר כפי ציווי התורה על ידי ישראל וביום ומי שלא עשה כן הוי כמו שביטל מצות תפילין ודומה למ"ע דתשביתו בפסח דאם א"ל חמץ אינו חייב במ"ע וביש לו חייבו התורה להשבית ע"פ אופנים שציותה התורה כגון למ"ד אב"ח אלא שריפה חל עליו החיוב רק לשרוף ואם עבר והטיל לים ביטל מ"ע ומ"מ אינו חייב עוד כי אינו בעולם רק עובר על העשה ה"נ אם חתך ערלתו שלא כדין א"ח במ"ע אלא ביטל מ"ע והנה תוה"ק הגבילה זמן למצוה זו שמונה ימים ונ"ל דהתורה לא חייבתו במצוה זו רק לשמונה ימים וקודם לזה א"ח במצוה זו כלל כמו מ"ע דתשביתו דהתורה לא חייבתו רק בפסח ע' רא"ש פסחים דקודם זמן איסורא לא נפיק מתשביתו דתשביתו היינו שרפה ולא ציותה התורה לשרוף קודם ז"א וכן כתב בפכ"ש דאף לרש"י בשעה חמישית אינה בשריפה ע"ש ואם שרף החמץ ק"פ וכשהגיע הפסח ואין לו חמץ ודאי אינו מקיים המ"ע כי אין לו חמץ כמו שאינו לובש בת ד' כנפות אבל עכ"ז אף שמכרו או שרפו והטילו לים קודם זמנו לא ביטל המ"ע כי אז אינו חל עליו חיוב העשה אך אם אין לו אינו מקיים העשה ואפשר דמצוה להשאיר קצת חמץ כדי לקיים המ"ע כמו שמצוה ללבוש בת ד' כנפות אבל אם אינו עושה כן א"ע רק בעידן ריתחא מענשינן לי' מה"ש על שאינו מביא עצמו לחיוב המצוה כמבואר פ' התכלת אבל הב"ד אין מוחין כלל וגם בידי שמים אין עונש רק דכל ישראל מחויבים לחבב מצות בוראינו ב"ה ולהביא עצמו לידי חיוב כמרע"ה שנתאוה לכנוס לארץ לקיים מצות התלויות בה א"כ לפ"ז כיון דהגבילה התורה זמן למצוה זו מיום השמיני והלאה ותוך הזמן אינו מצווה כלל נראה דאין איסור כלל אם ירצה לחתוך ערלתו תוך ח' ימים אפילו ע"י פסולים כי בתוך הזמן אין חילוק כלל כיון דאין המצוה חלה עליו ואח"ז בהגיע הזמן שוב אין לו ערלה ואינו מצווה למול והנה בודאי לא קיים מצות עשה כי לא עשה מצוה אבל לא ביטל מ"ע גם כן כמו שביער חמץ קודם פסח דאינו עושה שום איסור רק בודאי בעידן ריתחא מענשינן לי' שלא הביא עצמו לידי קיום המצוה אבל למחות בידו בידי אדם מנלן ולא מצינו איסור כלל לחתוך ערלה ת"ז רק משום חיבוב מצוה כדי לקיים מצות הבורא ב"ה אבל איסור לא מצינו וכן אפילו לאח"ז בלילה דאז בלילה אין המצוה חלה עליו כלל כי התורה גזרה שאין זמן מילה בלילה ולא חל עליו המצות עשה כלל אבל אם רוצה לחתוך הערלה איני יודע שום איסור וכשיגיע היום לא יחול עליו כלל המצוה רק אינו מקיים המצוה ולא ראיתי כעת בש"ס דיהי' זה לאו הבא מכלל עשה דהיינו וביום השמיני ולא קודם או ביום ולא בלילה דיהי' עובר בעשה רק דאינו מקיים ומה שמבואר במגילה דאין מלין היינו דאינו מקיים מצות מילה אבל שיהי' איסור בדבר לא מצינו ועיין שבת קל"ב הרבה דברים דנפקא מקרא דביום ולא בלילה ואין שום איסור אם תוקע בלילה או נוטל לולב בלילה אם כן כאן נמי מנלן דיהי' שום איסור למול תוך שמונה או בלילה רק לא קיים המצוה אבל אין שום עונש עליו הן אמת דמצינו היכי דכתיב זמן לאיסור הוא לפני הזמן בלאו הבא מכלל עשה כמבואר פכ"ש דאכל את הפסח לפני הזמן עובר בעשה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה ולא ביום וה"ל לאו הבמ"ע וכ"פ הר"מ פ"ח מה' קרבן פסח אך זה דמצינו מפורש מצינו והיכי דלא מצינו מנלן לחדש איסור קודם זמנו אדרבא מצינו בשופר ולולב דליכא איסור בלילה וכל היכי דלא מצינו בש"ס איסור עשה מנלן איך ביכלתינו לדרוש איסור בעצמינו כל היכי דלא מפורש בש"ס וע' רמב"ן בס' המצות עשין שחשב לפי דעתו מה ששכח הר"מ כתב שם דאוכל הפסח ביום עובר בעשה אף דהר"מ חישב המ"ע של אכילת לילה מ"מ ה"ל לחשוב האיסור קודם ולמה לא חשב הרמב"ן גם כן מילה קודם שמונה או בלילה אף דחשב הר"מ מצות מילה בקום ועשה הו"ל לחשוב גם כן דאסור קודם א"ו אין לנו לבדות מעצמינו אם לא שמבואר בש"ס וד"ז לא מצאנו שיהי' איסור קודם רק גורם ביטול מ"ע כמו מי שיש לו בגד בת ד' כנפות ועושה ממנה בת ג' ולובש שאין איסור כלל מן התורה רק אינו מחבב המצוה ולא ראיתי לר"מ הלכות מילה שיכתוב איסור בדבר כמו גבי קרבן פסח אלא כותב זמני המצוה כדרכו אבל אם הי' לאו הבמ"ע קודם הזמן או בלילה ודאי ה"ל להביאו בפירוש אלא נראה ברור כמ"ש.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 29, 2017 8:38 pm

ראב"ן יבמות -
הילכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל בין פנוייה בין אשת איש הולד כשר, וה"מ באונס אבל ברצון לא באשת איש, אבל פנוייה אפילו ברצון רב אכשריה...

אמנם ראיתי בהערות במהד' הרד"ד, שיש בראש' התייחסות לשיטה הזו, (אם כי לא מצינו עוד דס"ל הכי מלבד הראב"ן), ומקורה בחילופי גיר' בגמ'.

ולא נסתר הדבר מעיני הבדולח של רבותינו האחרו', ובדבר אברהם ח"ב סי' כג הביא שפלפל בזה עם הגרא"ב קמאי, עי"ש.

איש טלז
הודעות: 557
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש טלז » ד' פברואר 01, 2017 9:59 pm

אברבנאל שמות כא' עבד שהשתגע אדונו חייב עליו כשורו וחמורו

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 13, 2017 12:16 am

עושה חדשות כתב:דעת הלבוש, בשו"ת מהר"ם מלובלין סימן קכג, ש"גט מאהבה" מגרש את האשה מבעלה אבל אינו מתירה לעלמא.
אולי יש לכם עוד פרטים על זה?

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2017 9:37 pm

או"ז הל' אבילות סי' תלב כתב:...הא למדת שאע"פ דרגל דחתן דרבנן הוא אפ"ה מבטל אפי' יום ראשון דאבילות. ואני המחבר נראה בעיני דשבעת ימי המשתה דחתן יש להם סמך מן התורה לבטל האבילות כהיא דפ"ק גמרא ר"מ אומר רואין את הנגעים דתניא וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו מכאן אמרו חתן שנולד בו נגע נותנין לו ז' ימים לו [ולביתו] ולאיצטליתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל...
יחידאי?

איש טלז
הודעות: 557
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי איש טלז » ש' פברואר 18, 2017 10:12 pm

שיטת המאירי מכות ד"ג וכ"ה במאירי שבת קמג'
שהלוואה לעשר שנים שאינה נשמטת בשמיטה הראשונה אינה נשמטת לעולם [ומדומה שדין שמיטה שהוא דין שחל בחוב הראשוני ואכמ"ל]

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 28, 2017 11:51 pm

עדיאל ברויאר כתב:
עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו: "ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).

יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?

אולי זה כמו ברכת רשות, ראה לדוג' במאירי סוטה וביהגר"א או"ח שברכת המצוות של הכהנים על מצות ברכת כהנים היא רשות ולא חובה.

עדיאל ברויאר
הודעות: 3008
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ד' מרץ 01, 2017 9:27 am

עושה חדשות כתב:
עדיאל ברויאר כתב:
עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו: "ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).

יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?

אולי זה כמו ברכת רשות, ראה לדוג' במאירי סוטה וביהגר"א או"ח שברכת המצוות של הכהנים על מצות ברכת כהנים היא רשות ולא חובה.


אז מדוע הוא לא כתב "רשאי/יכול" לברך?
אגב, יש להדגיש שהסתירה נמצאת גם בתוך המשפט עצמו: "ולפעמים אני רגיל לברך...". אלא אם "רגיל" זה במובן של נוהג/עושה.

מה שנכון נכון
הודעות: 9119
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מרץ 01, 2017 9:56 am

כעין לשון זו כותב ר' אליהו בעמ' קנז: "ואולי לפי שבעל התלמוד סדר רב יהודה קודם קיימ' לן כוותיה. וכן אני רגיל לעשות פעמים לחתום בכוס רביעי יהללוך להלל המצרי, ושלא לומ' לא הלל הגדול ולא נשמת".

עדיאל ברויאר כתב: יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?

הוא מסיים שם "...פני זקן, וכן לכל שאר מצות עשה".

דרומי
הודעות: 5169
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי דרומי » ד' מרץ 01, 2017 4:46 pm

מענינא דיומא - בחנוכה ראיתי חוברת שהופצה עם פסקי של אחד מחכמי הספרדים שאיני זוכר הפרטים,

ושם חידוש גדול שגם בברכה מעין שלוש מזכירים את חנוכה ופורים!

האם יכול מישהו להוסיף ולציין במי המדובר, ואולי יש לו עוד חברים?

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 08, 2017 9:20 pm

שי' הבעה"מ במגילה ש"תענית אסתר" היא רק לפרזים ולא למוקפים, עי"ש. (וצ"ע איך נקבע ע"ז פרוז ומוקף).

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » ד' מרץ 08, 2017 11:31 pm

עושה חדשות כתב:שי' הבעה"מ במגילה ש"תענית אסתר" היא רק לפרזים ולא למוקפים, עי"ש. (וצ"ע איך נקבע ע"ז פרוז ומוקף).

השנה - שתענית אסתר מוקדם לי"א או י"ב (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה) - גם מוקפים צמים.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 10:47 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:בריה אינה בטילה ברוב מדאו', כן הוכיח מהרי"ל בסי' עב מד' התוס' בב"מ.
זה יחידאי?
הפר"ח והפליתי בסי' ק הוכיחו שזה מדרבנן, ובפליתי כ' לדחות ראיית המהרי"ל הנ"ל מד' התוס' בב"מ, ואמנם בתוס' במעילה כא: משמע דדבר חשוב אינו בטל ברוב מן התורה. ועי' מל"מ פ"ז ממעילה ה"ו. והאריך בזה בשאילת יעבץ ח"א סי' קנח.
ואכן המהרי"ל אינו יחידאי בזה,
דהנה הראבי"ה בסי' תתקמג כ' "ולא תימא דווקא שלם. אלא אפילו אם רובו שלם שלא נתרסק כולו, דינו כמו בריא. מדאיבעיא לן בפרק כהן גדול ונזיר (נא ע"ב) נמלה שחסרה מהו שיעורא גמירי והא ליכא או דילמא בריא גמירי ורובו ככולו. וסלקא לן בתיקו. וספיקא דאורייתא לחומרא",
ומצינו עוד באו"ז הל' גיד הנשה סי' תנח שכתב "האי אווז שלם נהי דבטל מדאורייתא דלאו בריה הוא", עי"ש בכל דבריו. ועמד ע"ז באבן שלימה על הראב"ן סי' כ סק"ח.

וכן סובר ריב"ק:
ערכי תנאים ואמוראים - ערך רבי יצחק כתב:ונראה לי דלא שייך למימר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי אלא דומיא דקרא, דקא נפקא לן מוארב לו וקם עליו פרט לזורק אבן לגו, כגון תשעה ישראלים וגוי אחד ביניהם, דגוי חי הוא וניכר ולא בטיל. הילכך שור הנסקל או אחת מחטאות המתות שנתערבו קבועין הן, משום דבעלי חיים נינהו. וחנות בין תשע חנויות נמי החנות ניכר ועומד בעין כל שעה, ואין תערובתו תערובת והוי קבוע. וצב בין הצפרדעים אין לו תערובת כשהוא שלם ובריה הוא והוי קבוע. וכן איש ואשה. אבל נבילה בשחוטה בלא חנות, וכן בכעדשה מצב בין תשע כעדשה מצפרדע, אפילו בשתי עדשים דצפרדעים, בטלה ברוב לענין מגע. דנבילה בטלה בשחוטה לענין מגע. אבל להתיר החתיכה בעינה כשלקח ואינו יודע מאיזה מהן לקח, אין החנות שמוכר בו הנבילה בטל בשאר החנויות, שהרי ניכר הוא. וכן הצב בין הצפרדעים כשהוא והן שלימים. ושור הנסקל וחטאות המתות בעלי חיים הם וקביעותן קביעות.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 12:17 pm

אור החיים פ' משפטים -
ותדע שלאו דוקא מכר או טבח אלא הוא הדין נתן או אבד כל שיצתה מרשותו.

עושה חדשות
הודעות: 7783
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מרץ 11, 2017 10:33 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:שי' הבעה"מ במגילה ש"תענית אסתר" היא רק לפרזים ולא למוקפים, עי"ש. (וצ"ע איך נקבע ע"ז פרוז ומוקף).

השנה - שתענית אסתר מוקדם לי"א או י"ב (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה) - גם מוקפים צמים.

אולי גם בעל האשכול סבר כבעל המאור?
ז"ל - ואני הכותב אומר כי לא נתקן זה התענית אלא כדי שיהיו זריזין לשמוע מקרא מגלה לפיכך קבעו תענית שלא לאכול <קודם> מקרא מגילה.
ר' סעדיה, מה יבאר בעל האשכול בתענית של שנה זו?

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה

הודעהעל ידי סעדיה » א' מרץ 12, 2017 4:47 am

עושה חדשות כתב:
סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:שי' הבעה"מ במגילה ש"תענית אסתר" היא רק לפרזים ולא למוקפים, עי"ש. (וצ"ע איך נקבע ע"ז פרוז ומוקף).

השנה - שתענית אסתר מוקדם לי"א או י"ב (למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה) - גם מוקפים צמים.

אולי גם בעל האשכול סבר כבעל המאור?
ז"ל - ואני הכותב אומר כי לא נתקן זה התענית אלא כדי שיהיו זריזין לשמוע מקרא מגלה לפיכך קבעו תענית שלא לאכול <קודם> מקרא מגילה.
ר' סעדיה, מה יבאר בעל האשכול בתענית של שנה זו?

בטלה הטעם לא בטלה התקנה, וה"ה למוקפין.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: שבתי ו־ 31 אורחים