לדעתי כתב:אברהם הלוי כתב:לדעתי כתב:סיכום ביניים של העובדות באשכול זה על הדיוק שבהדפסת מכתבי החזו"א, בספרים: דרך אמונה - גנזים ושו"ת - שו"ת וחידושים
נשקף מכותלי דברך משקעים נפשיים עמוקים כלפי מרן הגרח"ש גריינימן זללה"ה, המוכיחים היטב במי ובמאי עסקינן, וד"ל. וממילא מובן היטב העלילות חסרות הסימוכין שכתבת ["זה אחד השקרים הגדולים שטפלו בני משפחת הגר"ח גריינימן על מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א"], ולא לפלא שגם על כבוד מרן הגרח"ק שליט"א לא חסת והעללת עליו 'מידת אכזריות ורשע' שהתעלם מבקשה פעוטה ומזערית של ת"ח שאר בשרו בן דודו, ולא נאות למוסרו סה"כ תצלום מכתב שפורסם על ידו ואפי' להראות בלבד לא הראהו ["וקצפם של בני משפחת הגרח"ג יצא על כך שלא הומצא לידם העתק מזה"]. האם אצלך המטרה [=הגנה על משפחת ר' שמעריל גריינימן] מקדשת את כל האמצעים [=הוצאת ש"ר ולשה"ר על גדולי ישראל די בשמיא ודי בארעא]???
כיון שבחרת בדרך מוציאי ש"ר ב"ייצור" עובדות חדשות, אאלץ להביא חלק מהעובדות הידועות לכל מי שעסק בנושא זה וניתנות לבירור בקלות.
הגרח"ג זצ"ל הידוע בזהירותו ובדקדוקו ובחרדתו לכל אות ותג ממרן החזו"א, שלח את בנו להגרח"ק שליט"א לברר על מקור המכתב אותו הדפיס, ותשובת הגרח"ק היתה שנמסר לו מעם בנו הגדול של רבי שמרי' גריינימן זצ"ל כחלק מתוך קבוצת דפי הסטנסלך של מכתבי החזו"א שנאספו ע"י אביו. כשהגיע בנו הגדול של רבי שמרי' גריינימן זצ"ל אצל דודו הגרח"ג, שאלו הדוד האם נמצא אצלו גם כתה"י של המכתב מעבר לסטנסלך, וענה לו כי יבדוק ויחפש, לאחר זמן חזר ואמר שלא מצא את הכת"י. בהזדמנות אחרת אמר הגרח"ג כי גם אם ימצא כת"י שכזה אין בדבר נפק"מ כי איננו כת"י מהחזו"א. [משום כבודם של החיים קצרתי בדברים, והמ"י].
מאז שנדפס החו"ב באו להגרח"ק שליט"א כבר מספר פעמים כמה וכמה אנשים שונים, ומסרו לו את דברי הגרח"ג שהמכתב אינו מהחזו"א, ותשובת הגרח"ק לכל אותם פונים הייתה תמיד בסגנון זה: "סמכתי על בנו הגדול של ר' שמעריל שזה המכתב מהחזו"א, אם הוא יבוא ויאמר שסמיכות דעתו הייתה רק מחמת הסטנסלך יוסר המכתב מהמהדורה הבאה, כל זמן שאין הכרעה ברורה, מספק שוא"ת". עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות ולהודיע להגרח"ק, לחמוק מהאחריות לא מוסיף כבוד.
לא נותר אלא לתמוה לפי שיטתך, מדוע בני משפחת ר' שמעריל גריינימן התנערו ממרן הגרח"ק שליט"א, ותחת לסמוך עליו ועל כתה"י שנמצא אצלו, בחרו לתת יד ל"שקרים הגדולים שטפלו בני משפחת הגר"ח גריינימן", ולא הדפיסו מכתב זה בספרם החדש...
סיכום העובדות שבאשכול הנ"ל אינם מיועדים למי שקרא מתוך האשכול רק את החלקים הרצויים בעיניו. אבל בכל זאת אענה לפי סדר דברך.
א. אם לדעתך השמטת מילים בסיומי האגרות נעשו [בקובץ אגרות ובספר החדש] בכוונה תחילה ללא סימונים, נמצא שהנכתב בהקדמת הספר החדש "במקום שהושמטו על ידינו מילים או פסקאות רשמנו קוים אחדים - -" היא הצהרת שקר ביודעין והטעיה מכוונת!, ומה התשובה בכך ש"מנהג אביהם בידיהם"?, האם כוונתך מפני שאביהם הצהיר שקר בהקדמה לקובץ אגרות מותר להחזיק במנהגו ולהנציח את טעותו?, שמא מצאת "הלכה" זו בכתבי החזו"א שלא הודפסו?...
ובכלל, בהדפסת מכתב חלקי מכל בנ"א שהוא, בין בהשמטת התחלה או אמצע או סוף, אפשר להפוך דעת הכותב מן הקצה אל הקצה. השמטת חלקים מהמכתב ללא סימני השמטה ושלא ברשות הכותב, הינה גם עזות מצח כלפי הכותב ליחס לו מכתב חדש, וגם כפיה על הציבור את הבנת ופרשנות המדפיס [בדברי החזו"א], לא זו הדרך והמורשת של [עדינות] החזו"א.
ב. כנ"ל התעלמת מהכתוב באשכול למעלה, ואעתיק בשבילך. בספר החדש נדפס מכתב החזו"א בזה"ל: "פעם אחת בשבוע הנך רשאי לעבוד עבודה שבלב זו תפלה בהשתפכות הנפש ושארי התפילות לערך אמצעי ומ"מ לא למהר ולעשות כתפלת קבע, פעם אחת בשבוע נכון לקבוע יום אחד בכל שבוע - - כדי שתהא הכונה יותר רצויה", וכלומר סיום המכתב "כדי שתהא" וכו' מכוון על הקביעות תפילה פעם אחת בשבוע, ואילו מהמכתב המלא נוכחים שהדברים סולפו, ודברי החזו"א היו על התפילה ביחידות שאז הכוונה יותר רצויה ["וטוב להתפלל ביחידות כדי שתהא הכוונה יותר רצויה"]. גם סילוף שאינו כ"כ קריטי הינו סילוף!, וממנו יש ללמוד הרבה על רמת העורכים=המצנזרים.
הטענה שהגרד"ל הוא שהורה על השמטה זו ובאופן שכזה, כבר נידונה לעיל, ואני עצמי שמעתי ממנו שלהד"מ, ויעוי' לקמן אות ג'. ובכל מקרה אין בה כדי לשנות מהעובדה שנעשה סילוף בדברי החזו"א, ועובדה זו כתבתי.
ג. עובדה זו באה רק כדי להוכיח כמה מן האמת ישנה בטענה ש"עורכי ומבקרי הספר שהם מתלמידי החזו"א"... חלילה לחשוד אף אחד מתלמידי החזו"א שאינו יודע סעיף בשו"ע הל' מקוואות. [סימן זה עבר ביקורת עריכה, והציון שבסופה לספר חזו"א יעיד על כך!]. ולהזכירך, ג"כ אין שום הוכחה שזהו כת"י של החזו"א עצמו ולא כת"י חיקוי ממי שניסה להרוויח כסף ולמכור כת"י חזו"א, וכפי שארע בעבר, והיודע יודע.
מעניין לדעת מדוע מול"י הספר שלא קמצו בדברים בהקדמת ספרם, לא ספרו ג"כ שעורכי ומבקרי הספר הינם תלמידי החזו"א?... [הנטען בהקדמה על תלמידי החזו"א שאצלם השתמרו חלק מתשובות מהחזו"א, עדיין אינו מכתירם ל"עורכי ומבקרי הספר"].
תלמידי החזו"א כיום הינם מתי מספר ואפשר לשאול את פיהם על רמת מעורבותם בספר. שימוש ציני בנפטרים שא"א לשאול את פיהם [כהגרח"ג זצ"ל] שכביכול עברו על כל הספר אין לו כל ערך!, וכמו"כ בניו שליט"א מכחישים שהספר הנוכחי כצורתו הוצג לפניו.
ד. שוב הנך מתעלם מהנכתב באשכול לעיל כי בחזו"א על הרמב"ם כשהובאו ציטוטים אלו צוין בסופם "מכת"י"!, ולא נדפסו מעולם כגליונות חזו"א על הרמב"ם. תתכבד לפתוח את הספר ולראות כן בעיניך, תחת לטפול דברי שקר על הגאון ר' שמעריל גריינימן זללה"ה, [האם גם דמו הותר לצורך ההגנה על המולי"ם?]. הרעיון האווילי להציגם כגליונות על הרמב"ם הינו פטנט רשום ע"ש מול"י הספר החדש. אין שום תירוץ על סילוף זה, וגם בהערה שבשולי הגליון אין שום הסבר לשקר זה. באותה המידה בדיוק ניתן היה לצטט עשרות קטעים מתוך ספרי חזו"א המסבירים את דעת הרשב"א ולהדפיסם כגליונות חזו"א על הרשב"א. גם אם מול"י הספר לא הכירו ולא ידעו את תוכן גליונות חזו"א על הגר"ח כשם שלא הכירו את ל' השו"ע בהל' מקוואות, אבל מנין להם הרשות לסלף ולהכתירם כגליונות חזו"א על הרמב"ם?.
ה. אצטט מהקדמת הספר החדש את הקטעים שהבאת באופן מלא יותר "אאמו"ר הגה"ח ר' שמריהו זללה"ה גריינימן החל לכונסם אחר פטירת מרן והתחבט רבות כיצד ניתן לחלק בין הדבקים, כאשר מחד יקרת הדברים אשר לא סולאו בפז, בהיותם אף הם מחזונו של מרן זללה"ה, מאידך האחריות לדעת לבור את הנצרך לדורות ואת שאינו בכלל זה, ובעטיין לא הובאו על ידי אאמו"ר לידי גמר ולא זכינו לדעת החלטתו בזה". ובהמשך נאמר שם "בקשו גדולי תלמידי מרן זללה"ה שנאסוף מכתביו ככל שניתן ולבחון היטב מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור כאשר מטרתם וציפיתם שהדברים ידפסו ויראו אור באופן הנאות והנכון ביותר לתורת מרן החזו"א וכפי שנשמרה מכל משמר עד כה ע"י אאמו"ר זללה"ה וע"י גדולי תלמידיו זצ"ל ויבלחט"א הנמצאים עמנו לאוי"ט".
כל קורא יכול לבחון עצמו מה להבנתו המכוון בתיבת "מכתביו", האם על מכתבי החזו"א או על כתבי רבי שמרי' גריינימן שהעתיק לתשובות החזו"א. ומה שבטוח הוא, כי קטע זה נוסח (במכוון?) בעמימות מבלי מובן ברור על המכוון בתיבה זו, ולא עלי תלונותיך. [אני שם לב כעת לתגלית חדשה בקטע הנ"ל המצוטט מהקדמה, לטענת המולי"ם תלמידי החזו"א בקשו מעמם שהם יבחנו מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור, "ולבחון היטב מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור". כלומר שההחלטות על ההשמטות נעשו ע"י המולי"ם ולא ע"י תלמידי החזו"א!!! ולא כמו שכתבת. מסקרן לדעת ג"כ מי הם אותם תלמידי החזו"א שבקשו והסמיכו לכך את בני משפחת רבי שמרי' גריינימן]
ו. לענין חוסר הציון למקורות, אתה שוב מתעלם מהכתוב לעיל באשכול, הבאתי דוגמא על עשרות סימנים בספר החדש [מרבית המכתבים שנשלחו להגר"א פלצינסקי] אשר כתה"י של התשובות נתגלה באחרית ימיו של ר' שמעריל גריינימן, והודפסו בקובץ שערי למוד ובשלום יהודה מהדו"ב, ובעליהם לא נתנו רשות לאחרים להדפיסם אלא בתנאי ועל דעת כי יצויין המקור ממנו נעתק. שום תגובה שהיא לא תוכל לשנות או לטשטש אמיתות עובדה זאת, הניתנת לבירור בקלות אצל בעלי הכתבים.
לסיכומם של דברים אני משאיר לקורא הנבון זכות השיפוט מי הוא מעוות העובדות במכוון.
ניכר מדברי הרב "לדעתי" כי הינו מלא שנאה כבושה [ושמא גלויה] כלפי משפ' הגרש"ג ז"ל, ומבעד למסך זה טופל עלי כי דברי משקפים "משקעים עמוקים כלפי מרן הגרח"ג גרינמן ז"ל"
ומוסיף בסיום דבריו "וד"ל" ע"מ להעצים אמירה זו.
עוד טפל עלי כי בדברי העללתי "מידת אכזריות ורשע" על מרן הגרח"ק שליט"א, וקבע במסמרות כי מטרתי הינה הגנה על משפחת הגרש"ג ז"ל.
ראשית הנני להודיע בשער בת רבים, כי כפי שציין הרב "שער כותש" כל הרשמתי לכאן הינה לענין אשכול זה, ואכן יצא קצפי משראיתי כי בעל ענין כהרב "לדעתי" לא בוש להטיל דופי באמינות הספר דרך אמונה למרן שליט"א, והכל כדי לנגח את המולי"ם של השו"ת.
מכיון שהנני קשור בלו"נ רבות בשנים למרן שליט"א, ותחום עניני כתבי החזו"א על נפתוליו ידוע לי היטב, אמרתי בנפשי כי שומה עלי להעמיד דברים על דיוקם, ואיידי דנדרשתי לכבוד מרן שליט"א הבעתי דעה אוביקטיבית על שאר ההשערות שגיבב הרב "לדעתי" כעובדות באותה רשימה.
אני שלא כהרב "לדעתי" המסתתר תחת כינוי סרק, אנני בוש להופיע בשמי המלא.
ומכאן אדרש למה שנכתב על דברי הקודמים, על ראשון ראשון, אך אתעלם מההאשמות והרמזים על ממטרותי, ואנסה להתיחס באופן עניני בלבד.
בענין המכתב בדרך אמונה, לאחר שנכתבו הדברים לעיל שבתי ובררתי את הענין אצל ב"ב של מרן שליט"א והריני שב ואומר כי העובדות הן כדלהלן:
העתק כתב היד של מכתב זה מצוי תח"י מרן שליט"א, בהיות וזה חלק ממכתב שיש בו עוד דברים פרטיים סרב מרן שליט"א להמציא העתק ממנו לידי אי מי, שליח של הגרח"ג קיבל תשובה זו ממרן שליט"א, אנני רואה בסמכותי או בסמכות כל אחד אחר לדון אם טעמי הגרח"ק נכוחים ואם לאו, ובוודאי שעזות מצח לכנות את זה "מידת אכזריות ורשע".
מפי השמועה למדתי כי השליח העביר להגרח"ג את התשובה בנוסח כזה שהביא את הגרח"ג ז"ל למסקנה האמורה בחו"ב, ולזה כיוונתי בדברי אודות בני משפחתו.
שאלתי את המולי"ם של השו"ת מדוע לא הביאו מכתב זה, ואמרו לי כי מתחילה הכניסו את זה, אך בהוראת הגרח"ג השמיטו תשובה זו.
כל גיבובי הדברים האחרים האמורים לעיל בענין זה, הינם מגמתיים ורחוקים מן האמת.
לכשעצמי די לי במה שכתבתי, כי כאמור כל עניני הוא על עזות הפנים להטיל דופי בספר דרך אמונה, אך שלא יאמרו מדשתקי כו' אענה חורפי דבר גם על שאר הסעיפים, ובהדגשה כי האמור לעיל הוא מידיעה ברורה, ומכאן ואילך מסברא דידי.
א. אם בוחר הינך לקרוא להגרש"ג "שקרן" ולהשיג על דרכו בעריכת ספרי החזו"א, יערב לך ויבושם לך, אך עובדא היא כי החזו"א הפקיד בידו מלאכה זו, וכל תלמידי החזו"א החיים עמנו ושאינם חיים עמנו מעולם לא השיגו דבר וחצי דבר על מלאכה זו, ודעת כולם היתה כי דעת הגרש"ג היתה קרובה לדעת רבו, וע"כ מה לך כי תלין על עורכי הספר הצועדים בנתיב זה.
ב. הוויכוח שוב נסוב אודות שיקולי עריכה, אנני יודע מדוע השמיטו השמטה זו או אחרת, אך זאת יודע אני -ממראה עיני- כי הם נועצו בהגרח"ק שנים רבות בדברים רבים, ובכלל דבר הנוגע לעריכה מטבע הדברים עורך פלוני יסבור כך ושכנגדו יסבור ההיפך הגמור והבוחר יבחר אם שיקולי עריכתם מוצאים חן לפניו, או שיקולי עריכתך, אך מכאן ועד להאשימם ב"סילוף" הדרך רחוקה לטעמי.
ג. שוב היות ואין לי את המידע אין באפשרותי לחוות דעה ע"כ, אך כלך לך אצל המולי"ם ושאל פיהם ומסתבר כי יש מענה בלשונם לבד מאי ידיעת סעיף בשו"ע, ואף בזה לענ"ד אין בין זה ולהטלת דופי בספר ולא כלום.
ד. כנ"ל סעיף ב'.
ה. הינך מתעלם מכך
שציטטת ציטוט מזויף ע"מ להכפיש, ועתה הינך מנסה לפלפל כאילו משהו עמום בנכתב בהקדמה, לי ולכל קורא שאינו מחפש מתחת לקרקע איך לתקוף, ברור מאוד כי הכוונה לכתבי החזו"א, גם ה"תגלית החדשה" שנתגלתה לך בזכותי, הינה גלויה רק לקורא במשקפי הניגוח, ובהיות והרבית לפלפל בדברי ההקדמה, אטריח על הקורא ואעתיק את הקטע הרלוונטי במלואו, על מנת להראות כי אין כל עמימות בנוסח וכתוב בבירור כי תלמידי החזו"א הורו להם לאסוף מכתבי החזו"א, ותלמידי מרן הם שבחנו את הדברים והחליטו מה לקרב ומה לרחק, ודומני כי די בזה להראות נכוחה כי כנראה ספר זה פגע בך באיזה שהוא אופן וע"כ הינך טורח למצוא עלילות דברים.
"אולם ספר תשובות זה לבטים רבים קדמוהו, אאמו"ר הגה"ח ר' שמריהו זללה"ה גריינימן החל לכונסם אחר פטירת מרן, והתחבט רבות כיצד ניתן לחלק בין הדבקים, כאשר מחד יקרת הדברים אשר לא יסולאו בפז, בהיותם אף הם מחזונו של מרן זללה"ה, מאידך האחריות לדעת לבור את הנצרך לדורות, ואת שאינו בכלל זה, ובעטיין לא הובאו על ידי אאמו"ר לידי גמר, ולא זכינו לדעת החלטתו בזה.
מאחר והחלו מתפרסמים דברים ממרן זללה"ה באופן בלתי ראוי ואחראי, ואף דברים שיפה ונכונה להם הצניעות, הוצאו לרה"ר, ודברים שנכתבו למקרה פרטי ויפים היו לשעתם פורסמו כהוראה לרבים ואף נתפרשו שלא ככוונתם, ועוד הוסיפו לעשות, לפרסם דברים שאינם נכונים מ"כתי"ק" כביכול.
ומתוך תחושת אחריות ושליחות, בקשו גדולי תלמידי מרן זללה"ה שנאסוף מכתביו ככל שניתן, ולבחון היטב מה נכון וראוי שיפורסם ויצא לאור, כאשר מטרתם וצפיתם שהדברים יודפסו ויראו אור באופן הנאות והנכון ביותר לתורת מרן החזון איש, וכפי שנשמרה מכל משמר עד כה ע"י אאמו"ר זללה"ה, וע"י גדולי תלמידיו זצ"ל ויבלחט"א הנמצאים עמנו לאוי"ט, וכל פרסום אחר של דברים ממרן החזו"א הן בכתב והן בע"פ, הרי הם בבחינת "לאו מר בר רב אשי חתים עלה" ואינם ברי סמכא כלל.
ואכן באסופת כתבים זו נבחנו על ידם הדברים כולם במשך שנים, ונופו, וחזרו וסלתו, ומכתבים כתבים ופסקים רבים אשר התלבטו אם להביאם אם לאו, וחזרו ושקלו, ומתוך אותה אחריות החליטו, מוטב תבטל תורה ולא תופר תורה, והורו שלא להדפיסם, ועשו ספר זה כסולת נקיה, והריהם נתונים מסורים לפניכם היום" . ע"כ העתקה מההקדמה.
ו. אנני דוברם של המולי"ם, וכתבתי סברא שיכולה להסביר גם קושיא זו.
לסיכומם של דברים, הודעתי הראשונה באה למחות על הנבזות להטיל דופי בקדשים, ולטעון כביכול מרן הגרח"ק מטעה את הציבור ומציג מכתב שאינו מהחזו"א כביכול הוא מהחזו"א, ואף שהעמידו אותו על "טעותו" הוא ממשיך להטעות את הרבים.
ומתוך שנזקקתי לדבריו הראתי כי הרב "לדעתי" מוכן להמציא ציטוט שקרי ע"מ לתקוף את בני משפחת הגרש"ג, וכן להטיל דופי בספר שו"ת חזו"א בהתבסס על רשימת "עובדות" שאינם אלא סברות ופרשנויות, והודעתי השניה באה לחזק דברי הראשונים.
