יעקובי כתב:בסוף סי' פ"ז מופיעה המלה 'תוספת', ולאחריה מופיעה הערה בתוך סוגריים, כשבראשה צויין - נ"ב, ובסופה חתום יצחק בה"ר חיים.
מישהו רביעי?
(אאל"ט המילה תוספת הנ"ל מתייחסת להאמור לפני כן שם).
עדיאל ברויאר כתב:לפי זה, אכן נראה שיש דמות רביעית -
א. או שר' יצחק בה"ר חיים הוסיף את הוספותיו על כת"י לונדון עצמו, ולפנינו אוטוגרף שלו.
ב. או שהוא הוסיף בכת"י אחר, ואחד מבעלי הכת"י, או אולי הסופר (בשלב מאוחר, לאחר שנזדמן לידו הכת"י האחר), הוסיפו את הוספותיו בגיליון.
בעצם כתב:ראה בירושתינו ספר שלישי תשס''ט עמוד קפ''ד
במאמר המרתק תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
הערה 34
http://www.daat.ac.il/daat/tfila/iyun/stal-tfila.pdf
עדיאל ברויאר כתב:יש בידי עוד נקודה מעניינת על זיהוי ראב"ן הירחי כ"הכותב", ואולי אעלה אותה בהמשך, בע"ה.
בכתי"ל של מחזור ויטרי (סי' מה בהנד"מ עמ' תז) כתוב דבר תימה, שמביעור חמץ ואילך אסור לשתות שום משקה חוץ מיין, דשאר משקין מסעדו סעדי ליבא, ואתי למיכלה למצה אכילה גסה, ורק יין מיגרר גריר. והדברים תמוהים, ולא מצינו דמסעיד אלא רק בלחם וביין. ובאף פוסק לא נאמר דין כזה.
בטוי מוזר קצת, המופיע גם במחזור ויטרי, הוא: קורין כאתמול כי יעבור
על נהרות בבל ונתתי את לבי על זה המנהג אשר נהגו בבורגויינא מה שלא נהגו בשאר מקומות ובדקתי ומצאתי כ"ת במסכת סופרים, אב"ן עוד מצאתי במסכתא סופרים הקורא ברות ובשיר השירים... ת.
על נהרות בבל וגומ' על הסלע ושלום. [כך מצאתי וכן מנהג בכל ספרד וכן נהגו בברגוניא ויש לי סמך מכאן למנהגם]
עדיאל ברויאר כתב:נקודה מעניינת מאד נמצאת באחת מהראיות של הרב יצחק רפאל, והיא מאפשרת להניח הצעה בדבר המקום והזמן שבהם ראב"ן הירחי טרם את חלקו לעיבוד של מחזור ויטרי כי"ל. בעמ' 37-36 מביא הרב רפאל שני דברים מקבילים בין דברי ראב"ן הירחי ובין ההוספות שבמחזור ויטרי, כדלהלן.
מחז"ו סי' רסז עמ' 229:על נהרות בבל ונתתי את לבי על זה המנהג אשר נהגו בבורגויינא מה שלא נהגו בשאר מקומות ובדקתי ומצאתי כ"ת במסכת סופרים, אב"ן עוד מצאתי במסכתא סופרים הקורא ברות ובשיר השירים... ת.
ספר המנהיג הל' תשעה באב עמ' רצג (הסוגריים עפ"י כת"י ני"ו):על נהרות בבל וגומ' על הסלע ושלום. [כך מצאתי וכן מנהג בכל ספרד וכן נהגו בברגוניא ויש לי סמך מכאן למנהגם]
הרי לנו שבמחז"ו הוא מדגיש שכך נהגו בבורגונייא ולא בשאר המקומות, ואילו בספר המנהיג, שנכתב בספרד בשנת 1204 הוא יכול לצרף לכך את מנהג ספרד. זאת אומרת שבשעת כתיבת ההוספות למחז"ו עדיין לא הכיר הראב"ן את מנהג ספרד. אם כן, יש לשער שההוספות של ראב"ן הירחי נכתבו לפני שנת 1194 שבה הוא כבר היה בטולדו (כך ציין הרב יצחק רפאל במבוא לספר המנהיג עמ' 14. הוא כתב שם 1195 אך מיד לאחר מכן הביא ציטוט שנאמר בו שנת חמשים וארבע לפרט). העובדה שהוא עסק במחזור ויטרי מעלה את ההשערה המתבקשת שזה נעשה בזמן שהייתו בצרפת. יש להדגיש שאין זה אומר שמהדורת כת"י לונדון נערכה באותו זמן, משום שכאמור נראה שיש בה שכבה נוספת שמאוחרת לראב"ן הירחי.
עדיאל ברויאר כתב:מחזור ויטרי סימן שמ (גולדשמידט, ג, עמ' תשנו): "טעם להדלקת נרות ביום הכיפורים. מצאתי: בתנחומ' בפרשת ולקחתם לכם ביום הראשון. אמרתי להם ויקחו אליך שמן זית זך. וגו'. אור שלכם איני צריך. אלא בשביל לשמר נפשותיכם. שנמשלה הנפש בנר. שנ' נר אלהים נשמת אדם: ולכך נהגו להדליק נר(ות) ביום כיפור: נ"ל נט"ע". הסוגריים על האותיות ות מכיוון שכנראה הן מסומנות למחיקה בכה"י. אמנם יתכן שהכותב, נט"ע, כתב את דבריו בלי קשר למחז"ו, ומישהו ליקט את דבריו לכאן, וכמו שנלקטו תשובות של ר"ת ואחרים. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f045v
עדיאל ברויאר כתב:מחזור ויטרי סימן שפג (גולדשמידט, ג, עמ' תתעו): "...ת': קדיש כו': שלא תקנו לומ' אין כאלהינו אלא ביום שאין או' י"ח ברכות ובא אין כאלהינו להשלים הי"ח. כאשר פי' רב עמרם גאון בתחילת המחזור שלו: נ"ל. יקר ואין או' אין כאלהינו...". במהד' גולדשמידט הקדים את המשפט שבסוף הפיסקה לראשיתה, וכך מסתבר, כיוון שההוספה נסובה עליו. מסתבר אפוא שהמוסיף "יקר" כתב את הערתו בגליון כה"י, והמעתיק של כת"י לונדון או של אחד מאבותיו הכניס את דבריו במקום לא נכון. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f082v
יבנה כתב:עי' כאן [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol20First.pdf עמ' השני, ובהערות 4 ו5 שם.
יבנה כתב:בטקסט למעלה כתוב שמירב הסיכויים שמחבר ההערות שבכ"י לונדון של מח"ו הוא ר' יצחק בן דורבול שנפטר בסביבות 1175.
איסרליס [בהתכתבות פרטית] מירב הסיכויים שכל הקטעים עם ת מבטאים תוספות של ר' יצחק בן דורבול.
תשובה שהשיבו קהל רומא על שירת הים דהיינו ויושע. דעו כי שירת הים היה מנהגינו מנהג כל קהל רומא ומנהג כל קהילות אשר סביבותינו. ומנהג כל קהילות אשר בספרד מיום גלות ירושלם ועד עתה לומרה כל השנה כולה בכל יום ויום זולתי תשעה באב בלבד. שאין אומרי' אותה משום אבל. וכן בבית האבל אינו אומ' אותה כל שבעה ימים. ומנהג אבותינו תורה היא. ובכמה מקומות אמרי רבותי' בתלמוד ארץ ישראל. מנהג מבטל את ההלכה. וכל שכן דבר זה שאין הלכה סותרתו ואין לו זכר בכל התלמוד. והנהיגו רבותי' לאומרה יען כי הזמירות חובה היה עלינו לאומרה בכל יום דא"ר יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום. ומסקנא כי קאמרי' בפסוקי דזמרה. ולפיכך תיקנו רבותינו לומר עמהם זו השירה שהיא על מפלת אויבינו. ולתת שבח למפליא פלאות ולברך את שמו לפניהם ולאחריהם. לפניהם ברוך שאמר. ולאחריהם ישתבח. הילכך אין ראוי למונעה אלא יום תשעה באב בלבד. לפי שהוא יום נפילה. המקום ברחמיו יקימנו ויקם סוכת דוד הנופלת. ויש אנשים שרצו לומרה אפילו בבית אבל. ואמרו שאין ראוי למונעה ולא יכלו. מפני המנהג. ושאמור בסידורים שאין אומרי' שירה בראש השנה וביום הכיפורים לא אמרן אלא על ההלל כלומר שאין אומרין הלל בראש השנה ויום הכיפורים. אבל שירת הים חובה עלינו לאומרה. והק' יאיר עינינו במאור תורה: ע"כ ת'
ספר המנהיג דיני תפילה עמוד נד
ובכל גבולי ישרא' אומ' השירה, ואין ודאי ראוי לדלגה כי צריך להזכיר שבח הגאולה הראשונה, דכתי' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרי'. אך בט' באב שמעתי שמדלגין אותה בארץ ישרא' ובבבל וכן בפרובינצ' וכן בדין, ויתבאר לפנינו בעה"ו בהלכו' ט' באב. אב"ן.
ספר המנהיג הלכות תשעה באב עמוד רצז
וכן שמעתי בארץ ישראל מדלגי' היום שירת הים
עדיאל ברויאר כתב:יעקובי כתב:בסוף סי' פ"ז מופיעה המלה 'תוספת', ולאחריה מופיעה הערה בתוך סוגריים, כשבראשה צויין - נ"ב, ובסופה חתום יצחק בה"ר חיים.
מישהו רביעי?
(אאל"ט המילה תוספת הנ"ל מתייחסת להאמור לפני כן שם).
תודה על ההערה!
ציון המהדיר (נ"ב) מעיד שבעצם זו הוספה מאוחרת על כת"י לונדון, בגיליון. הנה: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7200_f027v
לפי זה, אכן נראה שיש דמות רביעית -
א. או שר' יצחק בה"ר חיים הוסיף את הוספותיו על כת"י לונדון עצמו, ולפנינו אוטוגרף שלו.
ב. או שהוא הוסיף בכת"י אחר, ואחד מבעלי הכת"י, או אולי הסופר (בשלב מאוחר, לאחר שנזדמן לידו הכת"י האחר), הוסיפו את הוספותיו בגיליון.
כך או כך, מסתבר שהדמות הרביעית, ר' יצחק בה"ר חיים, לא חדרה לנוסח הפנים של כת"י לונדון אלא נותרה בגיליון.
(תיאורתית יש אפשרות נוספת - העורך השלישי האנונימי הוא ר' יצחק בה"ר חיים, וההוספה הזאת נוספה על ידו בשלב מאוחר או אף בכת"י לונדון עצמו)
יש לציין שהכתב של הגיליון קרוב לכתב של הסופר. קשה לבדוק את זה כי הסופר כתב בכתב מרובע ואילו כותב הגיליון כתב אותו בכתב בינוני.
מעניין לבדוק האם ההוספה הזאת נמצאת גם בכת"י אוקספורד הנ"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 242 אורחים