זהותם של "הכותב" והעורך של ההוספות במחזור ויטרי כת"י לונדון

[עדיאל ברויאר]

כידוע, כת"י לונדון של מחזור ויטרי - סריקה: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7200_f001r - ממנו נדפס החיבור לראשונה, מכיל הוספות רבות מתקופת הראשונים שלאחר עריכתו המקורית של המחזור. (תא-שמע, במאמרו על מחזור ויטרי, עומד על כך שגם כת"י אוקספורד נויבאואר 1102 מכיל את ההוספות הללו)
בהוספות אלו, המסומנות לרוב ע"י האות "ת'" בתחילתן ובסופן, מוזכר לא אחת "הכותב" בגוף ראשון, כגון "ואני הכותב". ונשאלת השאלה - מי הוא אותו כותב. כמובן ששאלה זו משיקה לשאלה מי ערך את ההוספות שבכת"י לונדון, ואין הכרח שמדובר באותו אדם.

ובכן, גולדשמידט, במבוא למהדורתו (חלק א, עמ' 49-51) דן בשאלה השנייה, מי העורך/המסדר, וכך הוא מסכם:
"לסיכום: בעל ההוספות בכ"י הלונדוני ומסדרו, היה או ר' יצחק בר דורבלו או בעל המנהיג. לא מן הנמנע שמסדר שלישי כינס הוספות שניהם [אשר נכתבו בנפרד על עותקים אחרים] תחת קורת גג אחת".
לגבי הכותב - הוא אמנם לא הפריד בין שאלת זהות העורך ובין שאלת זהות "הכותב", אבל בכל דבריו לא ראיתי פעם אחת שהוא מצא שר' יצחק בר דורבלו הוא "הכותב". לעומת זאת, הוא מביא כמה מקומות שדברי הכותב תואמים את דברי בעל המנהיג במקורות אחרים, ובמקום אחד אף חתום במפורש: "ואני הכותב אומר... אב"ן". (לא פתחתי את רוב המקורות) לפי זה, אף אם ר' יצחק הוא העורך, הרי שלעת עתה לא מצאנו דמות אחרת שמתאימה להיות "הכותב" למעט ראב"ן הירחי בעל המנהיג (אבל אינו מוכרח).
עוד עליי להוסיף שהוא ציין בין האזכורים של ר' יצחק בר דורבלו את עמ' 360 במהד' הורביץ, אמנם העיון שם דווקא מוכיח שהוא לא המסדר, כיוון שמיד אחרי החתימה של שמו כתוב: "ולי נר' ראייה... (אב"ו) [אבן]". נמצא שראב"ן הירחי הגיב לדבריו. מלבד דחיית האפשרות שר' יצחק ערך את ההוספות, יש מכאן גם דחייה להצעה השנייה שציג גולדשמידט, שהוספות ר' יצחק ובעל המנהיג נערכו בנפרד.
אמנם אם אכן ראב"ן הירחי הוא "הכותב" נראה שיש ראייה שהעורך הסופי היה אדם שלישי שפעל אחריו, שכן במהד' הורוויץ סי' קיג עמ' 87-88 (=מהד' גולדשמידט כרך א' עמ' רלו סי' סז) מובאת תוספת בה כתובים בין השאר דברי "הכותב". התוספת חתומה "ת'" ומיד לאחריה נמצאת תוספת אחרת: "כך פסק רבינו האלפסי". על תופעה דומה של הוספה על הוספה, לגבי הוספה של ר' יצחק בן דורבלו, עמד גולדשמידט במבוא שם עמ' 49-50 (ואף מכך מסתבר שיש לדחות את האפשרות שר' יצחק הוא העורך, כפי שהבין גם גולדשמידט, אלא שהוא דבק בזהירות ולא להכריע).

אם נסכם את הממצאים, הראשוניים!, יוצא כך:
ודאי שדברי ר' יצחק וראב"ן הירחי נמצאים בהוספות. ודאי, לכאורה, שראב"ן ראה את הוספות ר' יצחק והגיב עליהן. עד עתה מצאנו כמה דברים בשם "הכותב" שהם מתאימים לראב"ן הירחי ובמקום אחד אף חתומים על שמו במפורש. אמנם בכמה מקומות במחזור נראה שנערכו הוספות על ההוספות, פעם אחת לאחר ר' יצחק ופעם נוספת לאחר הכותב.
לאור האמור מסתבר שההוספות נערכו בשלושה שלבים אחד אחרי השני - ר' יצחק בר דורבלו הוסיף הוספות למחזור ויטרי, הוספות אלו עמדו לפני ראב"ן הירחי והוא הוסיף עליהן את הוספותיו ולפחות פעם אחת גם הגיב להוספה של ר' יצחק. לאחר מכן, הגיע עורך שלישי והוסיף הוספות (קצרות?).
ועכ"פ, נראה ש"הכותב" הוא ראב"ן הירחי.
יש בידי עוד נקודה מעניינת על זיהוי ראב"ן הירחי כ"הכותב", ואולי אעלה אותה בהמשך, בע"ה.

אודה על כל הוספה ודיון בדברים.

[יעקובי]

בסוף סי' פ"ז מופיעה המלה 'תוספת', ולאחריה מופיעה הערה בתוך סוגריים, כשבראשה צויין - נ"ב, ובסופה חתום יצחק בה"ר חיים.

מישהו רביעי?

(אאל"ט המילה תוספת הנ"ל מתייחסת להאמור לפני כן שם).

[עדיאל ברויאר]

בסוף סי' פ"ז מופיעה המלה 'תוספת', ולאחריה מופיעה הערה בתוך סוגריים, כשבראשה צויין - נ"ב, ובסופה חתום יצחק בה"ר חיים.

מישהו רביעי?

(אאל"ט המילה תוספת הנ"ל מתייחסת להאמור לפני כן שם).

תודה על ההערה!
ציון המהדיר (נ"ב) מעיד שבעצם זו הוספה מאוחרת על כת"י לונדון, בגיליון. הנה: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7200_f027v
לפי זה, אכן נראה שיש דמות רביעית -
א. או שר' יצחק בה"ר חיים הוסיף את הוספותיו על כת"י לונדון עצמו, ולפנינו אוטוגרף שלו.
ב. או שהוא הוסיף בכת"י אחר, ואחד מבעלי הכת"י, או אולי הסופר (בשלב מאוחר, לאחר שנזדמן לידו הכת"י האחר), הוסיפו את הוספותיו בגיליון.

כך או כך, מסתבר שהדמות הרביעית, ר' יצחק בה"ר חיים, לא חדרה לנוסח הפנים של כת"י לונדון אלא נותרה בגיליון.
(תיאורתית יש אפשרות נוספת - העורך השלישי האנונימי הוא ר' יצחק בה"ר חיים, וההוספה הזאת נוספה על ידו בשלב מאוחר או אף בכת"י לונדון עצמו)

יש לציין שהכתב של הגיליון קרוב לכתב של הסופר. קשה לבדוק את זה כי הסופר כתב בכתב מרובע ואילו כותב הגיליון כתב אותו בכתב בינוני.

מעניין לבדוק האם ההוספה הזאת נמצאת גם בכת"י אוקספורד הנ"ל.

[יעקובי]

תודה על ההארה.

לפי זה, אכן נראה שיש דמות רביעית -
א. או שר' יצחק בה"ר חיים הוסיף את הוספותיו על כת"י לונדון עצמו, ולפנינו אוטוגרף שלו.
ב. או שהוא הוסיף בכת"י אחר, ואחד מבעלי הכת"י, או אולי הסופר (בשלב מאוחר, לאחר שנזדמן לידו הכת"י האחר), הוסיפו את הוספותיו בגיליון.

ר"נ זקש בהערותיו לתוס' רי"ש (עמ' י"ד הערה 142), הבין שהגה זו תלושה מדברי המחז"ו שקדמו לה ואין לה שייכות עם האמור שם, והבהיר שכנראה במהדורה המקורית היה קטע נוסף בדברי המחז"ו, והגה זו נכתבה כקושיא וכדחיית דבריו, "ואולי מפני התמיהה הזאת השמיטו הסופרים קטע זה מן המחז"ו", כלשונו.

לפי הבנה זו הרי שצריך לבחור באפשרות ב.

אמנם לפום קושטא נראה שהבנה הנזכרת אינה נכונה, ואין ההגה מתייחסת לאיזה קטע חסר במחז"ו, רק היא מכוונת לדברי ה'תוספת' שקדמה לה, באופן שבעל התוספת הבין שע"מ לכוין מנין הכ"ח אותיות יש להשמיט וי"ו דולעלמי, ועל כך השיבו ר' יצחק בה"ר חיים שאין להשמיט הוי"ו, אלא יש להשמיט היו"ד מתיבת שמיה, כיון ששמה חסר וכבתרגום דניאל.

לפי זה הרי ששוב צריך לחפש הכרעה בין שתי האפשרויות הנ"ל.
__________

באופן כללי, יש לציין גם לדברי ר"י רפאל במבוא לספר המנהיג מהדו' מוה"ק (עמ' 35-37), שכתב לבסס (ולדבריו הדבר הוכח בוודאות) שהתוספות החתומות אב"ן, הינן לראב"ן הירחי בעל ספר המנהיג. (כמדומה שדבריו רחבים מדברי גולדשמידט ובתוספת ראיות).

[בעצם]

ראה בירושתינו ספר שלישי תשס''ט עמוד קפ''ד
במאמר המרתק תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
הערה 34

http://www.daat.ac.il/daat/tfila/iyun/stal-tfila.pdf

[עדיאל ברויאר]

ראה בירושתינו ספר שלישי תשס''ט עמוד קפ''ד
במאמר המרתק תפילת נשמות הנפטרים בבית הכנסת
הערה 34

http://www.daat.ac.il/daat/tfila/iyun/stal-tfila.pdf

תודה!
אמנם -
א. ההנחה של האשכול הזה הייתה שכת"י לונדון מלא בהוספות. השאלה היא מה המקור להן.
ב. לגבי הוספות שאינן מסומנות - תא-שמע (כנסת מחקרים, א, עמ' 63) כתב שרוב הסימונים של ההוספות נמצאים במקומם וגם אינם חסרים. אם אכן דברי גולדשמידט נכונים, כנראה דברי תא-שמע נאמרו רק על ההוספות הגדולות, ולא על הקטנות, כפי שחילק גולדשמידט.

[עדיאל ברויאר]

כנראה בעל ההוספות אינו ראב"ן הירחי בעל המנהיג. בסי' קלו כותב בעל ההוספות שאין סעודה שלישית ביו"ט. אבל בספר המנהיג (מהד' רפאל, הל' שבת עמ' קעט) כותב בפירוש שיש סעודה שלישית ביו"ט.
אמנם אין זה סותר את האפשרות ש"הכותב" הוא ראב"ן הירחי.

[עדיאל ברויאר]

יש בידי עוד נקודה מעניינת על זיהוי ראב"ן הירחי כ"הכותב", ואולי אעלה אותה בהמשך, בע"ה.

כוונתי במשפט זה הייתה למה שכתבתי (לאחר מכן) בהערה במאמר על קטעים חדשים מספר העתים, ישורון לד, שיש מקום במסכת שבת שארעה השמטה מחמת הדומות בהלכות הרי"ף, והיא הייתה נפוצה לפני ראשונים רבים, וכן נעתקה לחיבורים התלויים ברי"ף, כגון ספר העתים והרא"ש. שם הראיתי ששלושה מחברים נוספים העתיקו השמטה זאת מהרי"ף ולא כתבו שהם העתיקו ממנו: 1. ספר המנהיג. 2. "הכותב" בהוספה שבמחזור ויטרי. 3. ר' שמואל ב"ר מרדכי בפירושו למשנה תורה ספר זמנים. כתבתי שם שלגבי המנהיג ור' שמואל ידוע לנו שהם משתמשים לעתים ברי"ף במקום גמרא ולא מציינים זאת. ואם הכותב במחז"ו הוא ראב"ן הירחי, הדבר גם כן תואם למנהגו בספרו שלו.

[עדיאל ברויאר]

דבר תימה הראוני בהוספות שבמחזור ויטרי כת"י לונדון:

בכתי"ל של מחזור ויטרי (סי' מה בהנד"מ עמ' תז) כתוב דבר תימה, שמביעור חמץ ואילך אסור לשתות שום משקה חוץ מיין, דשאר משקין מסעדו סעדי ליבא, ואתי למיכלה למצה אכילה גסה, ורק יין מיגרר גריר. והדברים תמוהים, ולא מצינו דמסעיד אלא רק בלחם וביין. ובאף פוסק לא נאמר דין כזה.

האם מישהו מכיר דברי תימה נוספים בהוספות? או לחילופין, האם מישהו מכיר מקור נוסף שסובר כך?

[עדיאל ברויאר]

הערה קטנה נוספת על הקשר שבין ראב"ן הירחי ובין מחזור ויטרי כת"י לונדון:
במבוא לספר המנהיג עמ' 24-23, בין רשימת ביטויים ולשונות של בעל המנהיג, מתייחס הרב יצחק רפאל לביטוי הבא:

בטוי מוזר קצת, המופיע גם במחזור ויטרי, הוא: קורין כאתמול כי יעבור

בגוף ספר המנהיג (עמ' תח) מציין הרב רפאל לשני מקומות במחזור ויטרי: סי' שפ עמ' 440 וסי' שפה עמ' 447.
בדיקה מהירה במהד' גולדשמידט מלמדת כך: המובאה בסי' שפ נמצאת גם בשאר כה"י אלא שבהם חסרות המילים "כי יעבור" שנמצאות אך ורק בכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f079v

המובאה מעמ' 447 נמצאת בסוף פיסקה שכולה נמצאת רק בכת"י לונדון, אך מסיבה שאינה ברורה לי, המשפט שבו היא נמצאת חסר במהד' גולדשמידט ואין הערה על כך, אך עיון בכת"י לונדון מלמד שהיא נמצאת גם נמצאת: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f084r

הרי לנו התערבויות נוספות במחזור ויטרי שמסתמן קשר ביניהן ובין ראב"ן הירחי, וכפי שעמד על התערבויות שכאלו גם הרב יצחק רפאל במבואו עמ' 37-35, עד שהוא רצה לקבוע שראב"ן הירחי הוא מחבר ההוספות במחזור ויטרי ואולי אף ערך את החיבור. מלבד זה שהוא לא ידע אז שכת"י לונדון אינו משקף את מחזור ויטרי אלא עיבוד שלו, מהאמור לעיל באשכול זה עולה שככל הנראה ראב"ן הירחי נטל רק חלק מסוים בעיבוד, אך יש דברים שנעשו לאחריו. אגב, הרב יצחק רפאל מביא בעמ' 35 שראב"ן הירחי כתב לפחות הערה אחת גם על ספר האשכול.
יש להערה הזאת חשיבות נוספת משום שהרב גולדשמידט התקשה מדוע רק חלק מההוספות שבכת"י לונדון מסומנות כתוספת וחלק אינן. לכן הוא רצה לחלק את ההוספות לשני חלקים: חלק אחד הוא המסומן וחלק אחר הוא העריכות השונות וההוספות שנוספו ללא סימון. לאור האמור, נראה שיש קשר בין חלק מההוספות המסומנות ובין חלק מהעריכות של שאר החלקים, לפחות ברובד השייך לראב"ן הירחי. אין כאן ראיה גמורה, אבל "זכר" יש כאן. אני משער שבדיקה מעמיקה תעלה ראיות ברורות יותר לטענה זו.

נקודה מעניינת מאד נמצאת באחת מהראיות של הרב יצחק רפאל, והיא מאפשרת להניח הצעה בדבר המקום והזמן שבהם ראב"ן הירחי טרם את חלקו לעיבוד של מחזור ויטרי כי"ל. בעמ' 37-36 מביא הרב רפאל שני דברים מקבילים בין דברי ראב"ן הירחי ובין ההוספות שבמחזור ויטרי, כדלהלן.
מחז"ו סי' רסז עמ' 229:

על נהרות בבל ונתתי את לבי על זה המנהג אשר נהגו בבורגויינא מה שלא נהגו בשאר מקומות ובדקתי ומצאתי כ"ת במסכת סופרים, אב"ן עוד מצאתי במסכתא סופרים הקורא ברות ובשיר השירים... ת.

ספר המנהיג הל' תשעה באב עמ' רצג (הסוגריים עפ"י כת"י ני"ו):

על נהרות בבל וגומ' על הסלע ושלום. [כך מצאתי וכן מנהג בכל ספרד וכן נהגו בברגוניא ויש לי סמך מכאן למנהגם]

הרי לנו שבמחז"ו הוא מדגיש שכך נהגו בבורגונייא ולא בשאר המקומות, ואילו בספר המנהיג, שנכתב בספרד בשנת 1204 הוא יכול לצרף לכך את מנהג ספרד. זאת אומרת שבשעת כתיבת ההוספות למחז"ו עדיין לא הכיר הראב"ן את מנהג ספרד. אם כן, יש לשער שההוספות של ראב"ן הירחי נכתבו לפני שנת 1194 שבה הוא כבר היה בטולדו (כך ציין הרב יצחק רפאל במבוא לספר המנהיג עמ' 14. הוא כתב שם 1195 אך מיד לאחר מכן הביא ציטוט שנאמר בו שנת חמשים וארבע לפרט). העובדה שהוא עסק במחזור ויטרי מעלה את ההשערה המתבקשת שזה נעשה בזמן שהייתו בצרפת. יש להדגיש שאין זה אומר שמהדורת כת"י לונדון נערכה באותו זמן, משום שכאמור נראה שיש בה שכבה נוספת שמאוחרת לראב"ן הירחי.

[עדיאל ברויאר]

נקודה מעניינת מאד נמצאת באחת מהראיות של הרב יצחק רפאל, והיא מאפשרת להניח הצעה בדבר המקום והזמן שבהם ראב"ן הירחי טרם את חלקו לעיבוד של מחזור ויטרי כי"ל. בעמ' 37-36 מביא הרב רפאל שני דברים מקבילים בין דברי ראב"ן הירחי ובין ההוספות שבמחזור ויטרי, כדלהלן.
מחז"ו סי' רסז עמ' 229:

על נהרות בבל ונתתי את לבי על זה המנהג אשר נהגו בבורגויינא מה שלא נהגו בשאר מקומות ובדקתי ומצאתי כ"ת במסכת סופרים, אב"ן עוד מצאתי במסכתא סופרים הקורא ברות ובשיר השירים... ת.

ספר המנהיג הל' תשעה באב עמ' רצג (הסוגריים עפ"י כת"י ני"ו):

על נהרות בבל וגומ' על הסלע ושלום. [כך מצאתי וכן מנהג בכל ספרד וכן נהגו בברגוניא ויש לי סמך מכאן למנהגם]

הרי לנו שבמחז"ו הוא מדגיש שכך נהגו בבורגונייא ולא בשאר המקומות, ואילו בספר המנהיג, שנכתב בספרד בשנת 1204 הוא יכול לצרף לכך את מנהג ספרד. זאת אומרת שבשעת כתיבת ההוספות למחז"ו עדיין לא הכיר הראב"ן את מנהג ספרד. אם כן, יש לשער שההוספות של ראב"ן הירחי נכתבו לפני שנת 1194 שבה הוא כבר היה בטולדו (כך ציין הרב יצחק רפאל במבוא לספר המנהיג עמ' 14. הוא כתב שם 1195 אך מיד לאחר מכן הביא ציטוט שנאמר בו שנת חמשים וארבע לפרט). העובדה שהוא עסק במחזור ויטרי מעלה את ההשערה המתבקשת שזה נעשה בזמן שהייתו בצרפת. יש להדגיש שאין זה אומר שמהדורת כת"י לונדון נערכה באותו זמן, משום שכאמור נראה שיש בה שכבה נוספת שמאוחרת לראב"ן הירחי.

מה שכתבתי בנוגע לספרד אינו נכון.
חיפוש בפרויקט השו"ת מעלה ש"ספרד" מוזכרת במחזור ויטרי הנדפס בחמשה מקומות:
בסי' א (מהד' גולדשמידט עמ' ג) בכל כה"י, ואין קשר לראב"ן הירחי.

בסי' עז (שם עמ' קנז) בדברים שנוספו רק בכי"ל: "ובדיו של ג' עפצים נותנין אותה גומא, שאותם מינים אינם ראויים כלל ליכתב אם לא על ידי גומא, ובו כותבין בכל ארץ ספרד ונרבונא ופרוונצא". הוספה שמתאימה מאוד לסגנונו של ראב"ן הירחי, אך אין לה מקבילה בספר המנהיג.
בסי' קמא (שם עמ' ריח) בדברים שנוספו רק בכי"ל: "ובני פרוונאצא ונרבונא וספרד אוכלין אחרי תפילת המנחה...", לא רק הסגנון מתאים לראב"ן הירחי, אלא יש לכך ממש מקבילה בספר המנהיג (מהד' רפאל עמ' קעט): "שלש סעודות לשבת וליום טוב, מנהג ספרד ופרובינצא לעשותה במנחה...", וכן (שם עמ' קפז): "ומנהג בבבל ובספר' ובפרובינצ'... ומקדימי' תפי' המנחה לאכול אחריה סעודה שלישית".
בסי' רסה (שם עמ' תריב) נמצא בדברים שנוספו רק בכי"ל אך בתוך תשובה של חכמי רומא, וממילא אינו שייך לנידוננו.
בסי' שעד (שם עמ' תתמט-תתנ) בהוספה שנמצאת רק בכי"ל: "וביום הושענא רבא מניחין אותו פרוד אבל לא אגוד וכן מנהג ספרד ופרוונצא ונרבונא...", שוב סיגנון מובהק של ראב"ן הירחי. במקרה הזה אין מקבילה לעדות על המנהג אלא רק לאמירה הזאת, ראה מנהיג מהד' רפאל עמ' שצא.

אם כן, אם נניח שההוספות למחזור ויטרי נכתבו בתקופה אחת, אפשר ליישב זאת באחת משתי אפשרויות: 1. העדויות על מנהג ספרד התקבלו בשמיעה או בקריאה. 2. הדברים אכן נכתבו לאחר שראב"ן הירחי ביקר בספרד.
האפשרות הראשונה קצת קשה, ובפרט שבסי' עז הוא כותב "בכל ארץ ספרד". אם אפשרות 2 נכונה, אזי העדות שבספר המנהיג מאוחרת לעדות בהוספות למחזור ויטרי, כפי שהוכח מההכרות עם מנהג ספרד בראייה שחשבתי להוכיח ממנה שההוספות נכתבו לפני הגעתו לספרד. אבל יש לשים לב שעדות זו נמצאת בספר המנהיג רק בכת"י אחד, ומסתבר אפוא שהיא נוספה לספר ע"י מחברו בשלב מאוחר. אולם, גם אם אפשרות זו נכונה, אין הכרח שזה אומר שההוספות נכתבו על אדמת ספרד, משום שהרב יצחק רפאל מראה במבואו (עמ' 15) שראב"ן הירחי עזב את ספרד וחזר אליה שוב ורק אז הוא כתב את ספר המנהיג, וישנה אפשרות שההוספות הללו נכתבו בזמן שהוא עזב את ספרד. הרב רפאל כותב שר' אברהם עזב את ספרד לארץ מולדתו ואח"כ חזר אליה בשנת תתקע"א (1211), אולם לשונו היא "ובשובי מצרפת", וכן "ומשבאתי מצרפ' (י"ג: בצרפת)". איני מכיר מספיק את ספר המנהיג, אבל הייתי מצפה שדווקא הוא ידע להבחין היטב בין צרפת לפרובנס, ויתכן שהרב רפאל לא דק. מכיוון שהספר נכתב בטוליטולה בשנת 1204, מסתבר שאת מנהג ספרד בעניין הנ"ל, שלא נהג אלא בחלק מספרד, הכיר ראב"ן הירחי במהלך נסיעותיו - הלוך לצרפת או חזור לספרד - ובעקבות זה הוא הוסיף את המנהג. לאור האמור, שוב אין בידינו להכריע מתי והיכן נכתבו ההוספות למחזור ויטרי, אך ליבי נוטה (על אף שאין הכרח) שזה היה לאחר ההגעה הראשונה לספרד, אך האם זה נעשה בספרד או בצרפת בין השנים 1211-1204? אין דרך לדעת.

[עדיאל ברויאר]

לאחרונה הוספתי קישורים לקטלוגים של כי"י בתחתית רשימת הקישורים לאתרי ספריות העולם שנסרקו בהם כי"י ודפו"י. הנה דוגמא נחמדה שממחישה את התועלת שבשימוש בהם.
המעיין בקטלוג האינטרנטי של הספה"ל בתיאור כת"י לונדון דידן, ימצא שהוא נעתק בכתיבה אשכנזית במאה הי"ג: http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
אולם, מי שיפתח בקטלוג מרגליות בערך זה, יגלה תיאור מפורט יותר: http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/f ... ew/4223743
בעמ' 273 בראש הטור הימני הוא כותב שכה"י נעתק באמצע המאה הי"ג. בתחתית אותו טור ובעמוד שלאחריו הוא מוכיח מלוח השנים והתקופות שמתחיל בדף 267ב בכרך השני של כה"י, שנראה שהעתקת כה"י לא הסתיימה לפני שנת 1242.
יש לשער שכה"י נעתק במרחק שנים לא רבות משנה זו (מי שבקיא בענייני תקופות ידע מן הסתם לדייק את דבריי עוד יותר).
משמעות הדבר, אפוא, שאם נשער, לאור האמור, שהוספות ראב"ן הירחי נכתבו בסוף המאה ה12 או בראשית המאה ה13, אנחנו תוחמים את זמן עריכת השלב האחרון של כת"י לונדון בתוך כחמישים שנה, שבהן איננו יודעים להצביע מתי נערכה המהדורה. אילו היינו משתמשים רק בקטלוג הספה"ל, היינו נשארים עם תחום של כמאה שנה...

[עדיאל ברויאר]

יש לשים לב לשלוש הוספות שאולי הן ממוסיפים אחרים (על אחת מהן העירני ר' יואל בינדר), את אלו מצאתי, יתכן מאוד שישנן הוספות אחרות שמצריכות בדיקה. הנה מובאות עם הפניות לסריקת כת"י לונדון באותו עניין. הנוסח כאן מוגה משם, ועדיף על שתי המהדורות הקיימות:

מחזור ויטרי סימן שמ (גולדשמידט, ג, עמ' תשנו): "טעם להדלקת נרות ביום הכיפורים. מצאתי: בתנחומ' בפרשת ולקחתם לכם ביום הראשון. אמרתי להם ויקחו אליך שמן זית זך. וגו'. אור שלכם איני צריך. אלא בשביל לשמר נפשותיכם. שנמשלה הנפש בנר. שנ' נר אלהים נשמת אדם: ולכך נהגו להדליק נר(ות) ביום כיפור: נ"ל נט"ע". הסוגריים על האותיות ות מכיוון שכנראה הן מסומנות למחיקה בכה"י. אמנם יתכן שהכותב, נט"ע, כתב את דבריו בלי קשר למחז"ו, ומישהו ליקט את דבריו לכאן, וכמו שנלקטו תשובות של ר"ת ואחרים. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f045v

מחזור ויטרי סימן שפג (גולדשמידט, ג, עמ' תתעו): "...ת': קדיש כו': שלא תקנו לומ' אין כאלהינו אלא ביום שאין או' י"ח ברכות ובא אין כאלהינו להשלים הי"ח. כאשר פי' רב עמרם גאון בתחילת המחזור שלו: נ"ל. יקר ואין או' אין כאלהינו...". במהד' גולדשמידט הקדים את המשפט שבסוף הפיסקה לראשיתה, וכך מסתבר, כיוון שההוספה נסובה עליו. מסתבר אפוא שהמוסיף "יקר" כתב את הערתו בגליון כה"י, והמעתיק של כת"י לונדון או של אחד מאבותיו הכניס את דבריו במקום לא נכון. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f082v

מחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן קו (גולדשמידט, ב, עמ' תעג): "...ואני אומר בראשון להזהיר על הילכות פסח. ובשיני שור או כשב. על שם וספרתם לכם שהיא למחרת יום טוב ראשון. ודיני מועדות. ולא על סדר פרשיות אלא על סדר הימים. קדש. כסף. פסל. מדבר. ארבעת אילו כסדר פרשיו'. וקדש. על שם שמכת בכורות תחילה. ונקדשו על דבר זה בכורות ישר'. לכך נקראת תחילה. וכסף. פסל. שתיהן מזהירות על חילול המועדות. כדאמרי' אלהי מסכה לא תעשה לך. וסמיך ליה. את חג המצות תשמור. לומ' לך כל המבזה את המועדות כעובד ע"ז. וכת' תשמר. ודרשי' במועד קטן ובאין דורשין. לימד על חולו של מועד שאסור בעשית מלאכה. במדבר. שילוח טמאים לפסח שיני. אחרי הילכות פסח יש לנו לאומרה. שלח. ליל שביעי ירדו לים. ובשחרית אמרו שירה. וזה פי' הקונ': בוכרא. כד' בפ' בני העיר לאומרה בשמיני עצרת על שיש בה מצות וחוקים ובכור להזהיר על המתנות ולהחזיר לבעליהן: כנ"ל איתן: ע"כ ת'...". בשתי המהדורות נדפס "איתו", אבל ברור שיש לקרוא "איתן". מעל האות ת"ו יש סימון, גולדשמידט כותב שהוא נועד לסמן שזהו שם של אדם. קישור לכת"י לונדון (תחילת הציטוט בדף 7א): http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f007v
איתן הוא ככל הנראה אברהם, ואם כן, אולי אף כאן זהו ראב"ן הירחי (בתחילת ספרו הוא כותב: "איתן אזרח הוליד ספר ויקרא לו מנהיגי עולם").

[עדיאל ברויאר]

מחזור ויטרי סימן שמ (גולדשמידט, ג, עמ' תשנו): "טעם להדלקת נרות ביום הכיפורים. מצאתי: בתנחומ' בפרשת ולקחתם לכם ביום הראשון. אמרתי להם ויקחו אליך שמן זית זך. וגו'. אור שלכם איני צריך. אלא בשביל לשמר נפשותיכם. שנמשלה הנפש בנר. שנ' נר אלהים נשמת אדם: ולכך נהגו להדליק נר(ות) ביום כיפור: נ"ל נט"ע". הסוגריים על האותיות ות מכיוון שכנראה הן מסומנות למחיקה בכה"י. אמנם יתכן שהכותב, נט"ע, כתב את דבריו בלי קשר למחז"ו, ומישהו ליקט את דבריו לכאן, וכמו שנלקטו תשובות של ר"ת ואחרים. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f045v

עכשיו אני רואה שכנראה גם ההוספה הזאת מאת ראב"ן הירחי:
ספר המנהיג הלכות צום כיפור עמוד שסב
וזה מנהג כל ישרא' להדליק את הנר בערב הכפורי', אומ' העולם משום דבעינן אור ששבת. ואני מצאתי למנהג טעם יפה במדרש, ויקחו אליך שמן זית זך, אמ' הקדוש ברוך הוא וכי לאור שלכם אני צריך, והלא כל ארבעי' שנה שהלכו ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורי, אלא לשמור נפשותיכ' המשולה לנר, שנ' נר אלהים נשמת אדם וגומ'.
לא מובן לי כיצד נט"ע מתאים לשמו.

מחזור ויטרי סימן שפג (גולדשמידט, ג, עמ' תתעו): "...ת': קדיש כו': שלא תקנו לומ' אין כאלהינו אלא ביום שאין או' י"ח ברכות ובא אין כאלהינו להשלים הי"ח. כאשר פי' רב עמרם גאון בתחילת המחזור שלו: נ"ל. יקר ואין או' אין כאלהינו...". במהד' גולדשמידט הקדים את המשפט שבסוף הפיסקה לראשיתה, וכך מסתבר, כיוון שההוספה נסובה עליו. מסתבר אפוא שהמוסיף "יקר" כתב את הערתו בגליון כה"י, והמעתיק של כת"י לונדון או של אחד מאבותיו הכניס את דבריו במקום לא נכון. קישור לכת"י לונדון: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7201_f082v

דעה זו מוכרת לבעל המנהיג, אך הוא דוחה אותה:
ספר המנהיג דיני תפילה עמוד ל-לא
ורוב ישרא' שאין להם פירות להשלימם היאך מתקיימי' בהם מאה ברכות, ראיתי בצרפת שנהגו לומ' על זה אחר התפי' אין כאלהינו, מי כאלהינו, נודה לאלהינו, ברוך אלהינו, אתה הוא אלהי' כמי שאומ' בורך אתה הנה י"ב ברכות, ולפי דעתי אין שורש וענף לזה המנהג כי לדבריהם עדיין יחסרון ט' ברכות, ועוד דכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה כר' יוחנן וכ"ש שאין בה לא זה ולא זה, ויתבאר לפנינו בעה"ו במקומו. אב"ן.

[יבנה]

עי' כאן [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol20First.pdf עמ' השני, ובהערות 4 ו5 שם.

[עדיאל ברויאר]

תודה רבה!!

[עדיאל ברויאר]

עי' כאן [באנגלית] http://www.hakirah.org/Vol20First.pdf עמ' השני, ובהערות 4 ו5 שם.

לכאורה יש בדברי הכותב משהו לא ברור. אשמח אם אלו ששולטים באנגלית היטב (וגם מכירים מעט את הנושא "מבחוץ") יסייעו לי ויוודאו שאני מבין נכון את הדברים או יישבו את הקושי.
בגוף הדברים (וכן במסקנות שבסוף המאמר) הוא כותב שקרוב לוודאי שההערות (=ההוספות) הן מאת ר' יצחק ב"ר דורבלו: Most likely, the author of these annotations was R. Isaac b. Durbal
בהערה 5 הוא מפרט שהמקור לדבריו הוא מתכתובת פרטית עם ד"ר איסרלס (שכתב דוקטורט בצרפתית על כה"י של מחז"ו), שלדבריו קרוב לודאי שכל הפסקאות עם הציון "ת" הן מאת ר' יצחק ב"ר דורבלו (איני יכול להעתיק לכאן את לשונו כי השילוב של העברית והאנגלית משבש את סדר הדברים במחשב). (לענ"ד טענה זו תמוהה).
אולם מיד אח"כ הוא כותב בהערה: The London manuscript of Maḥzor Vitry dates to 1242, so the annotations are not those of R. Isaac b. Durbal
כאן הוא אומר שמכיוון שכת"י לונדון מתוארך לשנת 1242 (צריך לוודא אם זה מדויק לגמרי, וכנ"ל) ההוספות הללו אינן של ר' יצחק.
סתירה חזיתית, הלא כן?

[בברכה המשולשת]

הכוונה היא שאין זה הוספות בכי"ק אלא העתקה שלהן (כפי שנאמר בהמשך ההערה)

[עדיאל ברויאר]

אכן, הסבר מניח את הדעת. תודה רבה!

[יבנה]

בטקסט למעלה כתוב שמירב הסיכויים שמחבר ההערות שבכ"י לונדון של מח"ו הוא ר' יצחק בן דורבול שנפטר בסביבות 1175.
בהערה 4 כותב שכ"י לונדון אינו המוקדם ביותר, וקדם לו כ"י ששון לשעבר 535 מהרבע השני של המאה ה12.
בהערה 5 כותב שיש אחרי הערות אלו ת לסמן שהם תוספות לטקסט המקורי של מח"ו. לפי Justine
איסרליס [בהתכתבות פרטית] מירב הסיכויים שכל הקטעים עם ת מבטאים תוספות של ר' יצחק בן דורבול . [תשוה את הניסוח הקצת שונה ב EJ 11:737] ד"ר איסרליש היא סמכות של כתבי יד של מח"ו והוא מודה לה על עזרתה. זמן כ"י לונדון של מח"ו הוא 1242 אז ההגהות הם לא של ר' יצחק בן דורבול {עצמו} . אלא לפי איסרליש לפני כותב כ"י לונדון של מח"ו עמדו 3 כ"י של מח"ו, וכנראה א' מהם היה הכתב יד עם הגהות ר' יצחק בן דורבול עצמו. עוד א' היה כנראה כ"י מח"ו עם הגהות ר' אברהם בן נתן הירחי, הגהות אלו בדר"כ מוסמנים בכ"י לונדון עם ר"ת אב"ן.

ע"ע בדבריה כאן http://www.bl.uk/hebrew-manuscripts/art ... sh-library
וכאן http://ephe.academia.edu/JustineIsserles

[עדיאל ברויאר]

העתקה של פיסקה הכוללת את ההוספות שבכ"י לונדון, כולל דברי ר' יצחק ב"ר דורבלו, נמצאת בכ"י וינה, הספרייה הלאומית 12a (קטלוג שוורץ 20), 312א. תחת הציון "מציאה" מועתקת פיסקה ארוכה שנמצאת במהדורת הורוויץ סי' שנ-שנא. לא בדקתי בחלקים נוספים של כתב היד.

[הוגה]

בטקסט למעלה כתוב שמירב הסיכויים שמחבר ההערות שבכ"י לונדון של מח"ו הוא ר' יצחק בן דורבול שנפטר בסביבות 1175.
איסרליס [בהתכתבות פרטית] מירב הסיכויים שכל הקטעים עם ת מבטאים תוספות של ר' יצחק בן דורבול.

יתכן להביא ראיה שבעל ספר המנהיג לא ראה את הוספות מחזור ויטרי כת"י לונדון החותמות: ת'.
מפני שבמחזור ויטרי כת"י לונדון מופיעה תשובת 'קהל רומא' לגבי אי אמירת שירת הים בתשעה באב (כרך ג עמ' תריב-תריג ש"נ אות ו):

תשובה שהשיבו קהל רומא על שירת הים דהיינו ויושע. דעו כי שירת הים היה מנהגינו מנהג כל קהל רומא ומנהג כל קהילות אשר סביבותינו. ומנהג כל קהילות אשר בספרד מיום גלות ירושלם ועד עתה לומרה כל השנה כולה בכל יום ויום זולתי תשעה באב בלבד. שאין אומרי' אותה משום אבל. וכן בבית האבל אינו אומ' אותה כל שבעה ימים. ומנהג אבותינו תורה היא. ובכמה מקומות אמרי רבותי' בתלמוד ארץ ישראל. מנהג מבטל את ההלכה. וכל שכן דבר זה שאין הלכה סותרתו ואין לו זכר בכל התלמוד. והנהיגו רבותי' לאומרה יען כי הזמירות חובה היה עלינו לאומרה בכל יום דא"ר יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום. ומסקנא כי קאמרי' בפסוקי דזמרה. ולפיכך תיקנו רבותינו לומר עמהם זו השירה שהיא על מפלת אויבינו. ולתת שבח למפליא פלאות ולברך את שמו לפניהם ולאחריהם. לפניהם ברוך שאמר. ולאחריהם ישתבח. הילכך אין ראוי למונעה אלא יום תשעה באב בלבד. לפי שהוא יום נפילה. המקום ברחמיו יקימנו ויקם סוכת דוד הנופלת. ויש אנשים שרצו לומרה אפילו בבית אבל. ואמרו שאין ראוי למונעה ולא יכלו. מפני המנהג. ושאמור בסידורים שאין אומרי' שירה בראש השנה וביום הכיפורים לא אמרן אלא על ההלל כלומר שאין אומרין הלל בראש השנה ויום הכיפורים. אבל שירת הים חובה עלינו לאומרה. והק' יאיר עינינו במאור תורה: ע"כ ת'

מבואר כאן הדין של אמירת הזמירות ושירת הים בכל יום, אלא שבט' באב לא נהגו לומר השירה 'לפי שהוא יום נפילה'. (וכנראה מכאן כתב 'הגהות מרדכי' הלכות תשעה באב (שנדפס בסוף מו"ק סי' תתקלא): "וברומי אין אומרים שירת הים". וכן כתוב בספר 'מרדכי קטן' למהר"ש שליצשטט הלכות תשעה באב שנתחבר בשנת קל"ו (כת"י מוסקבה גינצבורג 189 דף 87 ע"ב): "וברומי אין אומרים שירת הים").
אך בספר המנהיג כתב 'שמעתי' שכן מנהג ארץ ישראל בבל ופרובינצא:

ספר המנהיג דיני תפילה עמוד נד
ובכל גבולי ישרא' אומ' השירה, ואין ודאי ראוי לדלגה כי צריך להזכיר שבח הגאולה הראשונה, דכתי' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרי'. אך בט' באב שמעתי שמדלגין אותה בארץ ישרא' ובבבל וכן בפרובינצ' וכן בדין, ויתבאר לפנינו בעה"ו בהלכו' ט' באב. אב"ן.

ספר המנהיג הלכות תשעה באב עמוד רצז
וכן שמעתי בארץ ישראל מדלגי' היום שירת הים

מדכתב 'שמעתי', ולא ציין שכן מנהג רומא וספרד, כנראה לא הכיר את הוספה זו שבמחז"ו. (ועכ"פ גם הטור או"ח סי' תקנט כתב שיש מקומות שנוהגין שלא לומר השירה, וכתב הב"י שהעולם נוהגין לומר במקומה שירת האזינו, אך הדרכ"מ שם אות ו כתב שאין מנהגינו כן אלא אומרים שירה כמו בשאר ימים).

[ושא_נס]

בסוף סי' פ"ז מופיעה המלה 'תוספת', ולאחריה מופיעה הערה בתוך סוגריים, כשבראשה צויין - נ"ב, ובסופה חתום יצחק בה"ר חיים.

מישהו רביעי?

(אאל"ט המילה תוספת הנ"ל מתייחסת להאמור לפני כן שם).

תודה על ההערה!
ציון המהדיר (נ"ב) מעיד שבעצם זו הוספה מאוחרת על כת"י לונדון, בגיליון. הנה: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7200_f027v
לפי זה, אכן נראה שיש דמות רביעית -
א. או שר' יצחק בה"ר חיים הוסיף את הוספותיו על כת"י לונדון עצמו, ולפנינו אוטוגרף שלו.
ב. או שהוא הוסיף בכת"י אחר, ואחד מבעלי הכת"י, או אולי הסופר (בשלב מאוחר, לאחר שנזדמן לידו הכת"י האחר), הוסיפו את הוספותיו בגיליון.

כך או כך, מסתבר שהדמות הרביעית, ר' יצחק בה"ר חיים, לא חדרה לנוסח הפנים של כת"י לונדון אלא נותרה בגיליון.
(תיאורתית יש אפשרות נוספת - העורך השלישי האנונימי הוא ר' יצחק בה"ר חיים, וההוספה הזאת נוספה על ידו בשלב מאוחר או אף בכת"י לונדון עצמו)

יש לציין שהכתב של הגיליון קרוב לכתב של הסופר. קשה לבדוק את זה כי הסופר כתב בכתב מרובע ואילו כותב הגיליון כתב אותו בכתב בינוני.

מעניין לבדוק האם ההוספה הזאת נמצאת גם בכת"י אוקספורד הנ"ל.

ניסיתי עתה להציץ בכ"י של מלך אספני הספרים בעמנו הגאון ר' דוד אופנהיים זצ"ל (במאמר המוסגר: ספרייתו שוכנת היום באוקספורד, ולענ"ד ראוי תמיד להזכיר שמו על ספריו וכתבי היד שלו, בודליאנה סך הכל קנו זאת בחכמה ובזמן הנכון מבחינתם [אך למרבה הצער היה זה מאוחר מידי. ואכמ"ל] למזלנו, אך אין זה מפקיע הבעלות המקורית של רד"א זצ"ל, ובבודליאנה עצמה ספריו רשומים "אופנהיים מספר זה וזה", וגם כתבי היד כך, וקטלוג נויבאואר הוא במספור אחר לגמרי, וכשמציינים לכתבי היד שלו הנכון והראוי לציין תמיד אם לא רק למספר של אופנהיים, אז "גם" לנויבאואר. וכשילך ההולך לבודליאנה עם מספרי נויבאואר יעלה בידו תוהו, ומנסיון אדבר, וצריך לילך שם עם מספרי כתבי היד של רד"א עצמו. לו יקום קטלגן חדש שיקטלג כל אוסף הבודליאנה, וכי השתעבדנו לרשום מספריו ומספרי נויבאואר ושטיינשנידר וקאולי? אתמהה. בכתבי יד יש שרושמים גם מספר הסרט במכון לתצלומי כתבי יד, והמחמירים ירשמו גם מספר מערכת. הרי כי על כתב יד אחד אפשר לרשום מספרים רבים מאד לפי כל מיני רישומים. והנכון והנצרך בעיקר הוא המספר של כתב היד עצמו בספריה בה שוכן. וכן בוא בספרים רבים. ומה שיש במכון לתצלומי כתבי יד צילומי כתבי היד של רד"א ורשומים "OPP 35" בדרך משל, תיבת OPP היא האותיות הראשונות משם משפחתו של רבי דוד "אופ"נהיים, וכן על זו הדרך באוסף חיים מיכל "MICH").

במחזור ויטרי הנ"ל עד סוף סימן עו בנדפס (עמ' 43) הוא מקביל עם כתב היד דף 22 ע"ב (חלוקת הסימנים בין הנדפס ובין כ"י רד"א שונה). וההמשך שבדפוסים לא נמצא מיד בהמשך, ונואשתי מלהמשיך לחפש.