גבריאל המלאך הביא לוי לפני ה'

[סיפרון]

בראשית כ"ט לד: ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים, על כן קרא שמו לוי.

וברש"י: קרא שמו לוי, בכולם כתיב ותקרא (שהיא קראה) וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקב"ה גבריאל, והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו כ"ד מתנות כהונה ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי. ע"כ.

מי יגלה לן מקור דברי רש"י. כי עכשיו לא מצאתי זה לא במדרש דברים מהדורת וילנא, ולא מהדורת ליברמן. [האם היתה מהדורה נוספת של מדרש דברים רבה? ועיין במבוא של בובר לליקוטים למדרש דברים רבה עמ' 5, ובתורה שלמה ויצא שם ס"ק קי].

והא דדוקא המלאך גבריאל הביא אל לוי לפני ה', נל"פ כי לוי בחינתו גבורה כמאמרם בתיקוני זהר קד א לוי - גבורה ע"ש, ובזה"ק שמות יא א וילך איש מבית לוי דא גבריאל ע"ש, ועיין בניצוצי זהר שם ושם.

[בדיעבד]

כבר הרגיש בזה מהר"ץ חיות במבואו למדרש רבה (נדפס במהדורת זכר חנוך, ועוד) שלאחר שמתארך את כל ספר וספר ממדרש רבה, כולל דברים רבה, מתחיל ברשימה של "מדרשים שנאבדו מאתנו, ז"א מדרשים שנזכרו וצוטטו ע"י קדמונים אבל אינם נמצאים בימינו (חלק נכבד מהם הופיעו בית המדרש לילינק שנים ספורות אחרי כתבו, ועוד יותר הוחזרו לנו בגניזות וכו').
ברשימה ההיא מופיע "מדרש אלה הדברים רבה" שלדבריו נאבד מאתנו. הוי אומר דפשיטא שאין זה דברים רבה אלא מדרש אחר.
מאידך, חיפשתי, וברב פעלים להגר"ש בהגר"א לא נזכר מדרש כזה. וגם לא הופיע בבתי מדרש ולא באוצר מדרשים.

[אביאסף]

עי' מ"ש ע"ד רש"י אלו הר"ש ליברמן במבוא למהדורת דברים רבה שלו עמ' xx.
מעין אגדה זו נמצא ג"כ בפדר"א פל"ז אלא ששם במקום גבריאל מיכאל (ועי' ג"כ בתרגום יונתן בראשית לב כה).

[ההוא גברא]

תשובה מספר שלא תוכל להזכירו בשמו: צונץ כותב, הדרשות בישראל פרק ט"ו, שדברים רבה שלנו לא נזכר אצל הראשונים באלף החמישי, ורש"י אינו מזכיר דברים רבה במקום אחר. אפשר שהיה לרש"י מדרש אחר על דברים שאינו בידינו.
תשובה שאפשר להזכיר בדוחק: אלבק מציע בהערות שם שהוא שיבוש, וצ"ל בדר"א, בדר' אליעזר, היינו פרקי דר' אליעזר.
ד"ר עמוס גאולה (מדרשי אגדה אבודים הידועים מאשכנז בלבד) רושם כמה וכמה דרשות שמובאות בראשונים בשם דברים רבה ואינן לפנינו לא בדברים רבה שלנו ולא בשל ספרד (מהדורת ליברמן). אחת מהן נמצאת במחזור ויטרי, לכן נראה כתירוץ הראשון, שהמדרש המצוי על דברים שהיה בצרפת במקומו של רש"י אינו בידינו.

[לומד_בישיבה]

עיין טעמא דקרא למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שעמד בזה וז"ל.
על כן קרא שמו לוי. בכולן הזכירה שם שמים בקריאת השם חוץ מבלוי ונראה דמזה ראיה למה שהביא רש"י בשם מדרש שהיא לא קראה שמו וכו' יעו"ש.
ויש עוד כמה הכרחים לדברי רש"י.