בעניין יט כסלו ממתי נחגג ועל ידי מי ועוד פרטים

[הפצת המעיינות]

כמובן שלא אמר כן על הגרח"ע ולהיפך הביא דבריו לדחות המזלזלים מכח המשנה בר"ה ופשוט

[כדכד]

כת"ר צודק ואני הוא זה שלא קראתי נכון את הדברים ובזכות מר תיקנתי שם

[ברוז]

מרתק:
הקלטה של חגיגת הגאולה בביהמ"ד חב"ד בעיר העתיקה בשנת תשכ"ח.
נשמעים הרב זוין והרב שטיינזלץ.
http://blog.nli.org.il/tzemach_tzedek/

[קראקובער]

סתם שאלה: לאלו שמתלוצצים מתי נגזר עליהם שלא יזכו ללכת בדרכי החסידות, בראש השנה 'הרגיל' או בר"ה 'החסידי'?

אפילו את העמוד הראשון של התניא לא למדת?!
"צדיק ורשע לא קאמר"!
זה לא נגזר עליהם, אלא הם בחרו זאת בבחירתם החופשית, והרשות נתונה בידם בכל עת ובכל רגע לשוב בתשובה.

כלום לא מתפללים בראש השנה על הצלחה ברוחניות?!

[עזריאל ברגר]

סתם שאלה: לאלו שמתלוצצים מתי נגזר עליהם שלא יזכו ללכת בדרכי החסידות, בראש השנה 'הרגיל' או בר"ה 'החסידי'?

אפילו את העמוד הראשון של התניא לא למדת?!
"צדיק ורשע לא קאמר"!
זה לא נגזר עליהם, אלא הם בחרו זאת בבחירתם החופשית, והרשות נתונה בידם בכל עת ובכל רגע לשוב בתשובה.

כלום לא מתפללים בראש השנה על הצלחה ברוחניות?!

על הצלחה - מתפללים.
הבחירה - בידינו.

[לבי במערב]

מדוע כדי לבקר תנועה מסויימת צריך קודם להכיר אותה מקרוב
אולי מספיק שהוא קבל מרבותיו שמתנגדים לה?

בדרך כלל - אף רבותיהם לא התנגדו לה.
ובכל מקרה, איני מבין מה הטעם לדחוף ראשו בין הררים גדולים ומחלוקתם.
ובפרט שאף אותם שהתנגדו - נבעה התנגדותם (בד"כ) מבעלי מדון ומריבה שהוציאו ש"ר לפניהם.

[קראקובער]

סתם שאלה: לאלו שמתלוצצים מתי נגזר עליהם שלא יזכו ללכת בדרכי החסידות, בראש השנה 'הרגיל' או בר"ה 'החסידי'?

אפילו את העמוד הראשון של התניא לא למדת?!
"צדיק ורשע לא קאמר"!
זה לא נגזר עליהם, אלא הם בחרו זאת בבחירתם החופשית, והרשות נתונה בידם בכל עת ובכל רגע לשוב בתשובה.

כלום לא מתפללים בראש השנה על הצלחה ברוחניות?!

על הצלחה - מתפללים.
הבחירה - בידינו.

צודק, הניסוח שלך יותר מוצלח אבל על עצם השאלה מתי נתפלל להצלחה אני מחכה לתשובה.

[הסקרן_הקטן]

האם ראש השנה לחסידות קשור ליום הצלתו של בעל התניא זי"ע או ליום פטירתו של המגיד ממעזריטש זי"ע?

[לבי במערב]

האם ראש השנה לחסידות קשור ליום הצלתו של בעל התניא זי"ע או ליום פטירתו של המגיד ממעזריטש זי"ע?

"ליום הצלתו של בעל התניא זי"ע". אעתיק בזה מש"כ במק"א באתרא קדישא הדין:

בט"ז כסלו תרס"ב כתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מליובאוויטש (ששהה אז מחוץ לליובאוויטש) מכתב לחגיגת י"ט כסלו שנערכה בליובאוויטש (תמורת מה שבכל שנה נהג להתוועד ביום זה עם חסידיו), ובו כתב בלשון הזה:
"תתאספו בי"ט כסלו . . ותשמחו בשמחת החג, אשר פדה בשלו' נפשינו ואור וחיות נפשינו ניתן לנו, וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילונו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל . . " [המכתב בשלימותו נדפס באג"ק שלו ח"א ע' רנט ואילך. צילומו - ב"מבוא" לקונטרס 'ומעין מבית ה'', ע' 17. הקטע דלעיל נעתק אף בתחלת ס' "היום יום..."].

[גיזונטע קאפ]

מהמכתב הזה יצא כל הראש השנה לחסידות עם הלשנה טובה וכו'?

[הסקרן_הקטן]

בקיצור - כפי שכתבתי לעיל. ראש השנה לחסידות חב"ד.

העובדה שתי האירועים קרו באותו היום קצת מבלבלת

כל החסידויות מתייחסות לי"ט כסלו כאירוע פטירתו של המגיד זי"ע

בחב"ד גם מתייחסים ליום הזה כיום הצלתו של בעל התניא זי"ע ומכנים יום זה כראש השנה לחסידות

[ברוז]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

[ברוז]

מכתב הנמצא תח"י משנת תרס"ז.
הכותב לא נמנה על חסידי חב"ד ליובאוויטש.

[כדכד]

מדוע כדי לבקר תנועה מסויימת צריך קודם להכיר אותה מקרוב
אולי מספיק שהוא קבל מרבותיו שמתנגדים לה?

בדרך כלל - אף רבותיהם לא התנגדו לה.
ובכל מקרה, איני מבין מה הטעם לדחוף ראשו בין הררים גדולים ומחלוקתם.
ובפרט שאף אותם שהתנגדו - נבעה התנגדותם (בד"כ) מבעלי מדון ומריבה שהוציאו ש"ר לפניהם.

רבים מרבותיהם כן התנגדו לה
לגבי הסיבות להתנגדות - פשוט שלמתנגדים היו סיבות עקרוניות ואף החסידים לא חלקו על כך

[עזריאל ברגר]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

פעם עברתי ברפרוף על כל השו"ת מן השמים, ומצאתי בו עוד תאריך ידוע בחשיבותו (כמדומני ער"ה), ועוד אחד שאינו ידוע בחשיבותו (כמדומני כ"ו תמוז, שלימים היה בו נצחון הבעש"ט על הפרנקיסטים שר"י).

[ברוז]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

פעם עברתי ברפרוף על כל השו"ת מן השמים, ומצאתי בו עוד תאריך ידוע בחשיבותו (כמדומני ער"ה), ועוד אחד שאינו ידוע בחשיבותו (כמדומני כ"ו תמוז, שלימים היה בו נצחון הבעש"ט על הפרנקיסטים שר"י).

נכון.
וכבר העיר זאת המהדיר ר"ר מרגליות במבואו.

[קראקובער]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

פעם עברתי ברפרוף על כל השו"ת מן השמים, ומצאתי בו עוד תאריך ידוע בחשיבותו (כמדומני ער"ה), ועוד אחד שאינו ידוע בחשיבותו (כמדומני כ"ו תמוז, שלימים היה בו נצחון הבעש"ט על הפרנקיסטים שר"י).

הנה עוד הוכחה על אמינות גניזת החרסונית ששניהם קרו בדיוק באותו יום..

[זאינץ]

קישור בענין.

[פרנקל תאומים]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

פעם עברתי ברפרוף על כל השו"ת מן השמים, ומצאתי בו עוד תאריך ידוע בחשיבותו (כמדומני ער"ה), ועוד אחד שאינו ידוע בחשיבותו (כמדומני כ"ו תמוז, שלימים היה בו נצחון הבעש"ט על הפרנקיסטים שר"י).

לפי האגדה שהבעש''ט זי''ע אכן השתתף באותו ויכוח בקמניץ פודולסק. אגדה שיש לא מעט מה לפקפק אודותיה.

[פולסברג]

ראיתי בקצות השולחן מרא''ח נאה דבר נחמד: שלכן בסידור בעה''ת כתב לפני למנצח 'מנהג הספרדים שבכל יום' וכו', מפני שמגודל ענוותנותו לא רצה לכתוב שלא אומרים בי''ט, ואם היה כותב שאר היום שאין אומרים היה נשמע הדיוק שביום זה אומרים, על כן הביא מנהג הספרדים שא''א לדייק בה...

[באר בשדה]

בס' 'זכרון בספר' (ווילנא תר"ס) ע' סג:

1.png (23.53 KiB) נצפה 1306 פעמים

[עזריאל ברגר]

משמרת שלום לרבי שלום מבראהין - קוידינוב
(לא קשור לחסידי חב"ד)

אבא שלי אומר, שבצעירותו לימדו אותו שבלימוד עיוני "לא מאמינים לתוספות", אלא כאשר רואים שתוס' מצטטים גמרא - הולכים ופותחים את הגמרא לראות אותה בפנים.
ועפ"ז פתחתי את התשובה המדוברת, והרי סיומה לפניכם:

שות_מן_השמים_סימן_ה.jpeg (278.24 KiB) נצפה 1299 פעמים

בפשוטם של דברים, לכאורה כוונת התשובה היתה לרמוז לו על הפסוק במלואו:
"היום הזה יום בשורה הוא, וחיכינו עד אור הבוקר ומצאנו עוון" (מלכים-ב ז,ט). כלומר: קיבלת כזאת תשובה חשובה, ואתה חושב להסתיר אותה?! (שימו לב מה הוא שאל!)

ואיבעית אימא:
אולי הפיסוק בדפוס המצולם איננו נכון, וצ"ל שהתשובה אליו מסתיימת במילים "והיום יום בשורה", ואז הוא מספר שהוא חיכה עד אור הבוקר ואח"ז וכו'.

ולכולי עלמא - רמז יש כאן (ובפרט בזה שהוא ציין את תאריך שאלת השאלה, שהוא בוודאי לא דבר רגיל בספרו זה, וכנ"ל). ומעניין שמדובר על תשובה העוסקת בהנהגה הנפוצה בין החסידים - להקפיד על טבילת עזרא (עיינו בגוף התשובה באריכות).

נכתב היום יום ג' י"ט כסלו (גם הסתלקות הרב המגיד ממעזריטש בשנת תקל"ג וגם שחרור בעל התניא ממאסרו בשנת תקנ"ט - היו ביום ג' י"ט כסלו - כמו התשובה הנ"ל).